עולם המידע

תוצאותיו המפורטות של סקר בינלאומי  לשנת 2015 בנושא שביעות רצון של ספריות ברחבי העולם מהמערכות הממוכנות שלהן  התפרסם  לאחרונה. בסקר השתתפו 3453 ספריות מ- 64 מדינות ברחבי העולם ובו דווחו על הניסיון שלהן עם 138 מערכות/מוצרים  ממוכנים שונים .

התייחסות מיוחדת הייתה לתוכנות  לניהול הפונקציות השונות בספרייה –   קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה, שידועות בשמן הכולל The Integrated library systems – ILS ,ואשר מהוות ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה.

הדוח  כולל ניתוח של התוצאות, מציג טבלאות ונתונים סטטיסטיים על התוכנות השונות ומטרתו לספק בקורת בונה ומידע לצורך הערכת וגיבוש אסטרטגיה מתאימה לבחירה באופציות השונות.

תוצאות הסקר מצביעות על מספר מגמות בולטות: קיימת נטייה בספריות לעבור למערכות חדשות. ספריות שמשתמשות במערכות כגון Aleph, Voyager,  Millennium מגלות עניין גובר לעבור למערכות חדשות. מוצרים חופשיים זוכים לשביעות רצון דומה לזו ממוצרים בתשלום.

הנתונים הרבים אפשרו ניתוח נתונים ופילוח על פי סוג וגודל של הספריות. התוכנות שמככבות בדוח מבחינת שביעות רצון (ברמות שונות בהקשר לפונקציות שונות של התוכנה)  על פי סוג ספרייה הן  : Alma – בספריות אקדמיות גדולות בינוניות וקטנות, OCLC WorldShareWorldShare – בספריות אקדמיות בינוניות, Koha– בספריות אקדמיות קטנות, Polaris ו- Symphony – בספריות ציבוריות גדולות, Library solution , Spydus  ו- Koha בתמיכת ByWater Solution  בספריות  ציבוריות בינוניות , Apollo – בספריות ציבוריות קטנות , ו-OPALS   בספריות בתי ספר.

תוצאות מפורטות בדוח המלא.

מן הראוי לציין שזהו הדוח ה- 9 במספר מסוגו. . קישורים לדוחות משנים קודמות אפשר למצוא בדוח עצמו.

3TU.Datacentrum  הוא אתר שמאחסן אלפי סטים של נתונים מדעיים. דוגמאות לסטים של הנתונים אפשר לראות בכתובת http://data.3tu.nl/.

האתר משמש כארכיון ארוך טווח לשמירת נתונים מדעיים ולניהולם.  אפשר להעלות באתר סטים של נתונים בהתאם לדרישות המוסד והגוף המממן . באתר נעשה שימוש במזהה ייחודי שמשמש  לציטוט –DOI   ,  ויש קשר בין פרסום נתון לנתונים הרלוונטיים. באופן זה האתר  מגדיל את השימוש בנתונים למחקר חוזר  ומגדיל את הנראות של הפרסומים. ממחקרים עולה שפרסומים שקשורים לנתונים מצוטטים יותר מאשר פרסומים שאינם מקושרים לנתונים.

באתר יש אפשרויות של חיפוש ודפדוף . עם מגוון אפשרויות סינון  כגון:  נושא אוספים, תאריך, מקום.

אפשר למצוא באתר גם סטים של תזות ועבודות דוקטורט עם אפשרות להורדה.

מתנאי השימוש בסטים של הנתונים כפי שמצוינים באתר :  חובה  לשמור על זכויות יוצרים. כאשר משתמשים בסטים של הנתונים חייבים לציין  את שמו של המחבר המקורי, ואין להשתמש בנתונים למטרות מסחריות. כמו כן אפשר למצוא באתר כללי ציטוט מתאימים לסטים של הנתונים. אין חובה לציין שסט הנתונים הוא מ-  3 .TU.Datacentrum. כאשר מתכוונים להשתמש בסטים של נתונים לשימוש חדש רצוי להתקשר למחבר המקורי . מידע נוסף על תנאי השימוש בסטים של הנתונים אפשר למצוא בכתובת:

http://datacentrum.3tu.nl/fileadmin/editor_upload/pdf/General_terms_of_use_3TU.Datacentrum.pdf

לאתר

גוגל היום תופס נתח נכבד בשוק החיפוש. אבל כדאי להכיר גם מנועי חיפוש אלטרנטיביים

כתבה שהתפרסמה ב-25   בפברואר 2016    ממליצה על 14 מנועי חיפוש אלטרנטיביים, חלקם מנועי חיפוש כלליים וחלקם ייעודיים לסוגי חיפוש מסוימים. מנועי החיפוש הם:

Bing –  מנוע חיפוש השני בפופולריות שלו בשוק החיפוש עם נתח שוק של 15.8% מומלץ לשימוש ממספר סיבות ביניהן:  חיפושי וידיאו ומנגנון suggestions  יעילים, קיומו של  מאפיין ה- [linkfromdomain:[site]    וגם שיתוף הפעולה של    בינג עם yahoo.

DuckDuckGo ו- IxQuick  – -מנועי חיפוש מומלצים    בשל העובדה שהם שומרים  על פרטיות המשתמש

quora ו –  Ask Jeeves  – מנועי חיפוש לתשובות

Dogpile  – מנוע-על  שכולל תוצאות חיפוש ממספר מנועי חיפוש ובתוכם  Google, Yandex Yahoo ובמנשק   נקי מפרסומות.

Vimeo  מנוע חיפוש ייעודי לוידיאו שיכול להוות תחליף ל- YouTube

Yandex – מנוע החיפוש הדומיננטי ברוסיה

Boardreader  –  מנוע חיפוש חברתי כולל מידע מפורומים ו- Reddit

WolframAlpha –  מנוע חיפוש מתמטי

SlideShare   – אתר טוב לחיפוש מצגות

Addict-o-matic – מנוע חיפוש חברתי שמאפשר למדוד את השיח החברתי סביב מוצר, חברה וכו'

Creative Commons Search – מנוע חיפוש לתמונות חופשיות ו-giphy  מנוע חיפוש לתמונות ואנימציות. מאפשר דפדוף בקטגוריות נושאיות

מן הראוי לציין שבהשוואה לרשימה משנה שעברה   מנועי חיפוש  Blekko, Topsy   ירדו מהרשימה השנה.

קיים  היום מספר לא מבוטל  של מדדים להערכה מדעית מהם מדדים מסורתיים ומהם מדדים חדשים אלטרנטיביים ברוח התקופה ה- altmetrics.  מה הם היתרונות והחסרונות של כול אחד מהמדדים, ומהו תפקידם של הספרנים בתחום ?  על כך בא לענות הספר Meaningful Metrics: A 21st Century Librarian's Guide to Bibliometrics, Altmetrics, and Research Impact , שיצא לאור בהוצאת  ACRL   ב- 2015.

הספר מיועד לספרנים  אבל הוא יכול להיות שימושי גם לאחרים ובעיקר לחוקרים. הוא עוסק באימפקט המדעי, ביבליומטריקה ו- altmetrics  עם דגש על תפקידם של הספרנים בתחום.

בספר  רשימה ארוכה של מדדים וכלים ביבליומטריים להערכה מסוווגים לקטגוריות :

מאגרי מידע בתשלום : Web of sciences, JCR, Scopus

מקורות מידע חופשיים :  SCImago Journal and Country Rank

Google scholar

תוכנות חופשיות שניתנות להורדה  – Publish or Perish (PoP) – תוכנה חופשית ברשת שמאפשרת לבצע ניתוחים לצורך הערכה מדעית של חוקרים בהסתמך על הנתונים בגוגל סקולר.

כלים נוספים בתשלום:Book Citation Index  שנוצר כאלטרנטיבה ל-  Google Scholar’s book

Data Citation Index,    ועוד…

פרק שלם בספר מוקדש לתפקידם של ספרנים בתחום זה –  הכרה ורכש של כלים מתאימים,  הדרכה ותפקידים נוספים שקשורים לתקשורת מדעית .

 בכתבה מענינת  מוצג ראיון עם המחברות של הספר בו דברו על הסיבות לכתיבת הספר בעיקר  הרצון לחשוף בפני קהילת הספרנים את  נושא ה- altmetrics  המתפתח,  במיוחד נוכח העובדה שלספרנים יש תפקיד חשוב בתקשורת המדעית  , עוד ניתן ללמוד מהדברים על מקומו של האיפקט פקטור בהערכה מדעית ומדוע יש צורך  במדדים נוספים. מהדברים עולה שמדד האימפקט פקטור המסורתי  אינו מתאים להערכת כול הדיסציפלינות המדעיות חסרון שעליו יכול לענות המדד  Source Normalized Impact Per Paper (SNIP).

מדדים חדשים נוספים שהתפתחו אחרי ה- impact factor   הם :

cited half-life, Eigenfactor, and Scopus Journal Rankings -SJR.

אלא שמדדים אלה כולם מבוססים על מספר ציטוטים . מדדי ה- altmetrics  לעומת זו מאפשרים להוסיף למשוואה  גורמים נוספים מעבר לציטוטים.

עוד נשמעה דיעה שמדדי –   altmetrics  אינם בהכרח מתיימרים להיות מדדים של איכות מחקר אלא יותר של השפעה פוטניציאלית, תפוצה ומחזור החיים של המחקר.

מן הראוי לציין שהספר אותו אפשר לרכוש בעלות של  60 דולר זמין היום גם כקובץ pdf  חופשי    .

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access ..

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2015:

לאחר שנה של האטה בגידול ב- DOAG   קצב הגידול חזר לקדמותו. ברבעון האחרון של שנת 2015 נוספו 384 כותרים ובסוף השנה מספר כתבי העת הגיע ל- 10963 . מספר המאמרים  ברי חיפוש גדל ב- 300000  במהלך שנת 2015 והגיע למעלה מ- 2.1  מיליון.

במנוע החיפוש BASE    נרשם קצב גידול של  20%  בשנת 2015 . בסוף השנה הוא כלל למעלה מ- 84 מיליון  מסמכים וכ- 4000  ספקים.העובדה ש-PubMedCentral   לבדו כולל למעלה מ- 3.7 מיליון פריטים חופשיים מעידה על קצב הגידול המרשים.

ארכיון האינטרנט כלל למעלה מ- 8.8 מיליון טקסטים רובם ברשות הציבור  ונגישים בטקסט מלא.

לדוח המלא

לאחרונה התפרסם מידע על תוכניתה של  Wikimedia Foundation הגוף שעומד מאחורי ויקיפדיה לבנות מנוע חיפוש חדש שישמור על הפרטיות של המשתמש  והשיקה תוכנית בעלות של  2.5  מיליון דולר לבנות את מה שהיא מגדירה:

"The Internet’s first transparent search engine.”

מנוע החיפוש החדש לא שם למטרה להחליף את מנועי החיפוש המסורתיים. בשלב ראשון הוא ישאב את המידע  מויקיפדיה ופרויקטים אחרים חופשיים, כאשר השאיפה היא להוסיף מקורות מידע נוספים כמו U.S. Census Bureau.

ראשיתו של הפרויקט כבר בספטמבר  2016  במענק של 250000 דולר שבו זכתה Wikimedia Foundation מ-Knight Foundation  כדי להתחיל לבנות  את  “Wikimedia Knowledge Engine,”  – מנוע החיפוש שכיום מכונה  “Wikimedia Discovery. ”

על פי מסמכי המענק שפורסמו רק לאחרונה מנוע החיפוש מתואר כ-

“system for discovering reliable and trustworthy public information on the internet,” .

כאמור  המידע על  דבר המענק  פורסם רק לאחרונה ויש הרואים באופיו הסודי של הפרויקט  חריגה מהאתוס של   Wikimedia שדוגל בשקיפות.    בנוסף לכך הנושא שכרוך במיכון ומעבר למערכות ממוכנות דוגמת גוגל  עורר תהיות  בקרב קהילת ויקיפדיה  שחוששת לחריגה מהמאפיין העיקרי של  הגופים שעומדים מאחורי ויקיפדיה  –  יצירה ועריכה על ידי בני אנוש

על פי הערכות  זמן הקמתו של הפרויקט יארך 6 שנים לפחות.

לכתבה בנושא

לכתבה נוספת בנושא

תסכול בקרב החוקרים ב- McGill University’s Montreal Neurological Institute-MNI and Hospital in Canada   מאיטיות ביישום מעשי של המחקר בתחום מדעי המוח הוליד לאחרונה יוזמה מבורכת בתחום הגישה הפתוחה לנתוני המחקר.

החל משנה זו חוקרים ואנשי סגל במוסד הביעו מחויבות לפרסם בגישה פתוחה את נתוני המחקר , נתונים , תוכנות  ואלגוריתמים ולבקש מעמיתים ממוסדות  מחקר  אחרים לנהוג באופן דומה .כמו כן המוסד לא יבקש פטנטים על הפיתוחים/תגליות  שלו שכן  הקו המנחה הוא:

"It’s to accelerate science, not to make money"

במקביל  פותחו כלי מעקב כדי לאמוד את הצלחת  הפרויקט על פי מספר פרמטרים כגון :  מידת ההשתתפות והשיתוף של אנשי הסגל, האם קצב הפיתוח של מוצרים  חדשים גדל בעקבות מדיניות הפתיחות  וכו'  .  . מקוים ב-  MNI  שתוך 5 שנים יהיה אפשר להעריך את הפרויקט   ולהסיק מסקנות .

לכתבה בנושא

Figshare  – היא  פלטפורמה לשיתוף מחקר .  שירות רב תחומי זה, שמאפשר לחוקרים להפקיד ולפרסם חומר מחקרי  בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי,  תומך בפורמטים רבים של קבצים ונתפס כפלטפורמה שמעודדת פרסום נתוני מחקר.

במנשק החיפוש המתקדם, באופציה  שמאפשרת להגביל את החיפוש על פי סוג חומרים ניתן להגביל את החיפוש גם לסטים של נתונים לצד מגוון  חומרים נוספים :תמונות, מדיה, פוסטרים, ניירות עבודה, קוד, מצגות ותזות. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג רישיון

לאחרונה נערכו הסכמים בין figshare  וגופים נוספים  שמטרתם עידוד , שימור וניהול נתוני מחקר.   בנובמבר 2015  נחתם הסכם עם American Chemical Society -ACS  שמטרתו לעודד גישה לנתוני מחקר . ב- 20 לינואר 2016  figshare  הצטרפה  ל- DPN  –   רשת לשימור דיגיטלי  שמטרתה לשמש כארכיון דיגיטלי שמשמר חומר דיגיטלי לדורות הבאים.

באופן זה משתמשי figshare   יכולים להבטיח גישה ארוכת טווח לחומרים המדעיים שלהם גם במקרה של שינויים פיזיים ואדמיסטרטיביים  בסביבה המחקרית.

התפתחויות אלה תומכות במגמה המסתמנת של  תמיכה ועידוד נתוני מחקר