עולם המידע

OpenAlex    על פי מה שכתוב באתר  https://openalex.org/  הוא קטלוג  שנוצר בהשראת ספריית אלכסנדריה, בו מקוטלגים  474 מיליון יצירות אקדמיות, מקושרים למחברים, מוסדות, מממנים ועוד – כולם פתוחים לחלוטין.

על המאגר נכתב

" it is essentially a large database of scholarly works and related metadata. OpenAlex focuses on comprehensive inclusion of scholarly works as opposed to “curation” of legitimate sources as practiced by proprietary services. It has a web interface and can be queried using an API, but at its core, it is a piece of infrastructure dedicated to the public domain via CC0 and actively maintained by a 501(c)3 nonprofit

לקטלוג

אודות הקטלוג

מאז מרץ 2025, ChatGPT מסוגל לייצר תמונות.

לאחר תקופה בה התכונה לא הייתה זמינה למשתמשים בחינם, כעת היא זמינה ללא תשלום

כתבה שהתפרסמה ב-26 בינואר 2026 כוללת הנחיות ליצירת תמונות בעזרת ChatGPT

הכתבה כוללת מידע בנושאים הבאים:

כיצד ליצור תמונות עם ChatGPT באמצעות הנחיות טקסט

כיצד ליצור תמונות עם ChatGPT באמצעות תמונות קיימות

כיצד לערוך את התמונות ש-ChatGPT יוצר

וטיפים נוספים ליצירת תמונות טובות יותר עם ChatGPT

לכתבה

מהדורת  עשירית בסדרת הדוחות "מצב הנתונים הפתוחים" – פורסמה על ידי Digital Science, Figshare ו-Springer Nature,.

נושאים מרכזיים שכלולים בדוח

מגמות אורכיות במודעות ובפרקטיקה של מדע פתוח, כולל היכרות גוברת עם עקרונות FAIR

שינויים בגישות כלפי מנדטים של נתונים פתוחים ותמיכה מתמשכת בפרקטיקות פתוחות

אימוץ גובר של כלי בינה מלאכותית בזרימות עבודה של נתונים, כולל עיבוד נתונים ויצירת מטא-נתונים

פרספקטיבות מומחים על אתגרי יישום, יכולת פעולה הדדית ומה העשור הבא עשוי לדרוש

המלצות מעשיות להאצת ההתקדמות

מדוח זה עולה  כי נתונים פתוחים השתלבו היטב בפרקטיקות המחקר, כאשר המודעות לגישה פתוחה (FAIR) מוכרת כעת באופן נרחב, בינה מלאכותית מעצבת מחדש את תהליכי העבודה במחקר, והתמיכה בפתיחות נותרה גבוהה.

לדוח

במאי 2025  הספרייה הלאומית לרפואה של גרמניה הכריזה על תוכניתה לפתח אלטרנטיבה פתוחה, ל-PubMed, מאגר המידע   הביו-רפואי המקוון החינמי של הספרייה הלאומית לרפואה במכון הלאומי לבריאות.

ההכרזה על אלטרנטיבה זו התקבלה בעניין ובתמיכה, במיוחד מצד אלו הרואים את הצורך בריבונות דיגיטלית. הפרויקט, ZB MED, צבר תאוצה, ומשך אליו שותפים אירופיים, מו"לים ומממנים כדי להפוך את החזון למציאות. המאגר LIVIVO, זמין כעת לספרות ומידע בתחום הבריאות.

מנוע החיפוש של המאגר זמין בכתובת https://www.livivo.de/app

למאגר מנשק חיפוש רגיל ומתקדם שמאפשר את הגבלת החיפוש על פי מספר פרמטרים

(כאשר ניסיתי לחפש בו החיפוש היה די מאכזבׁׂׂ  אבל היוזמה מעניינת  

לכתבה בנושא 

 למאגר 

סקירת ספרות שיטתית בנושא בינה מלאכותית וספריות פורסמה לאחרונה  . הסקירה עוסקת בשימושים הנוכחיים, האתגרים לאימוץ בינה מלאכותית וכיווני מחקר עתידיים בספריות אקדמיות. סך של 29 מאמרים רלוונטיים שימשו לסקירה על סמך הרלוונטיות שלהם. רק מאמרים בכתבי עת שעברו ביקורת עמיתים ומאמרי כנסים שפורסמו בחמש השנים האחרונות (2020–2024) נבחרו ונכללו במחקר. מאגרי המידע שנבדקו היו Web of Science, SCOPUS ו-Library and Information Science Abstract (LISA)

השימושים  הנוכחיים קובצו ל-6  קטגוריות עיקריות: שירותים טכניים, שירותי עיון ומידע, שירותים אדמיניסטרטיביים והפצה, פיתוח אוספים, אוריינות מידע וחינוך משתמשים, ופיתוח מקצועי ושיתוף פעולה. התוצאות הראו כי השימוש הבולט ביותר בבינה מלאכותית בספריות אקדמיות הוא לשירותי עיון ומידע. עוד  נמצא כי 48.28% (14) מהמאמרים ציינו את המימון כאתגר המוסדי העיקרי לאימוץ בינה מלאכותית בספריות אקדמיות. אשכול של מחקרים שנכללו בסקירה הדגיש את הצורך במחקר משתמשים נוסף על יישומי בינה מלאכותית בספריות אקדמיות.

מחקר זה משקף את החשיבות של הכשרה מחדש של ספרנים לפיתוח מיומנויות חדשות בניהול כלי תקשורת משופרים באמצעות בינה מלאכותית

לסקירה

כיצד, האם וכמה יפוצו מו"לים הן חלק מהשאלות הקיומיות המרכזיות העומדות בפני תעשיית החדשות ב"עידן הבינה המלאכותית".

כך למשל לאחרונה הוגשו שתי תביעות נגד OpenAI ומיקרוסופט, והן מצטרפות לשרשרת ארוכה של תביעות זכויות יוצרים נגד חברות בינה מלאכותית. תביעה אחת, שהוגשה על ידי תשעה מו"לים אזוריים בארצות הברית בבעלות או בניהול MediaNews Group, טוענת כי על ידי "תכנון, אימון ותפעול מודלים של בינה מלאכותית שגונבים, מעתיקים, משננים ומשכפלים" את עבודתם, OpenAI ומיקרוסופט מונעות מאתרי חדשות אלה תנועה, מפחיתות הכנסות מפרסום ומנויים ומאיימות על הערך הכולל של עסקיהם. המו"לים דורשים פיצויים של יותר מעשרה מיליארד דולר, אותם מתארת ​​התביעה כ"סכום זעום" בהשוואה לכמות הכסף שחברות בינה מלאכותית מרוויחות מתוכן המוגן בזכויות יוצרים.

התביעה השנייה, שהוגשה על ידי US News & World Report – הידוע בפרסום דירוגים פיננסיים וחינוך – טוענת כי העסק נפגע מ"חטיפת תוכן על ידי OpenAI" מאתריה

OpenAI ומיקרוסופט אינן החברות היחידות שנתבעות. Perplexity נתבעה בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי דאו ג'ונס והניו יורק פוסט, כמו גם מו"לים יפניים: Yomiuri Shimbun ו- Nikkei

וכנראה שהיו ותהיינה תביעות נוספות בעתיד

מידע בנושא אפשר למצוא בכלי מעקב של מרכז Tow לעיתונאות דיגיטלית מרכז זה   מפרסם כלי מעקב המנטר התפתחויות בין מו"לים חדשותיים לחברות בינה מלאכותית – כולל תביעות משפטיות, עסקאות ומענקים – בהתבסס על מידע זמין לציבור.

לכלי

יושרה מחקרית מתייחסת לכל הגורמים התומכים בפרקטיקות מחקר טובות ומקדמים אמון וביטחון בתהליך המחקר. היא יסודית לבניית אמון הציבור במדע. חוסר יושרה פוגע באמינות המדעית, מפיץ מידע שגוי ופוגע באופן פוטנציאלי באלו התלויים בממצאי מחקר אמינים.

לעתים לחצים מערכתיים מסוימים עלולים לפגוע  ביושרה המחקרית. לדוגמה, לחץ לפרסם מאמרים או להתחרות על מימון וביטחון תעסוקתי יכולים לעתים לעודד פרקטיקות גרועות כגון השמטת נתונים או ציון שגוי של מחבר.

מכאן קיימת חשיבות מדריך לחוקרים במיוחד לחוקרים בראשית דרכם שמרגישים לחצים מסוימים בית שאת.

מדריך מקיף וכולל בנושא התפרסם . המדריך בן 21 עמודים מקיף ומתייחס לכול שלבי המחקר

המדריך  חובר על ידי Sense about Science ו-Taylor & Francis בשיתוף פעולה עם משרד יושרה במחקר בבריטניה (UKRIO), בהנחיית שאלות וחוויות שחלקו חוקרים בתחילת דרכם במהלך סדנאות ליצירה משותפת. התוצאה מתוארת כ"משאב מקיף העונה על הצרכים האמיתיים של חוקרים בכל שלב בתהליך המחקר, החל מהתכנון הראשוני, דרך ניהול המחקר ופיתוח כתב היד ועד לביקורת עמיתים והפצה".

רשימת החוקרים המצוטטים ביותר לשנת 2025  התפרסמה לאחרונה . החוקרים שברשימה  הם בעלי השפעה משמעותית ורחבה בתחומי המחקר שלהם.

הקריטריונים לבחירה: מספר מאמרים מצוטטים מאוד מובילים מבחינת מספר הציטוטים בתחום ובשנת הפרסום  ב- web of science   במהלך 11 השנים האחרונות.

חשוב לציין שמספר הציטוטים אינו הקריטריון היחיד לבחירה.  הרשימה שמושתתת על מספר ציטוטים עוברת לאחר מכן שיפור באמצעות מדדים כמותיים אחרים  ובנוסף ניתוח איכותני ושיקול דעת מומחים.

הרשימה כוללת את שם החוקר, שיוך מוסדי, תחום מחקר  ומידע שכולל את פרופיל החוקר

במנשק  החיפוש של הרשימה אפשר לחפש על פי כול אחד מההשדות וכמובן שילוב ביניהם: תחום מחקר , מוסד אקדמי,  אזור/ארץ  ושם חוקר

למנשק החיפוש

להודעה ופרטים  על הרשימה 

גיליון מיוחד זה של כתב העת IFLA Journal (כרך 51, מס' 3) מוקדש לנושא בינה מלאכותית  וספרנות.. הגיליון, כולל  18  מאמרים  מקוריים  מרחבי העולם, בוחן כיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את שירותי הספריות, אוריינות המידע, המדיניות והפרקטיקה המקצועית בהקשרים מגוונים. המאמרים כוללים  מחקרים על אוריינות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים במדינות שונות  ומחקרים שעוסקים ביישומי בינה מלאכותית יוצרת  בספרייה – בקטלוג, שימור דיגיטלי, בריאות הציבור ועוד  . הגיליון דן גם  בהיבטים שונים כלליים שקשורים לנושא    כגון  אתיקה, שוויון ופערים גלובליים .

ניתן להבחין במאמרים בכמה קטגוריות:

הגדרה של אוריינות בינה מלאכותית

שימוש בבינה מלאכותית בקרב קבוצות ספציפיות או בהקשרים גיאוגרפיים ספציפיים

שימוש בבינה מלאכותית בספרייה , אסטרטגיה ומדיניות

הערכת כלי בינה מלאכותית לשימושי מידע  בהקשרים שונים

קריטריונים להערכת כלים שונים

פיתוח שירותים מבוססי בינה מלאכותית על ידי ספריות

מהמידע שמוצג בגיליון זה עולה שהשימוש בבינה מלאכותית בשירותי הספרייה באזורים רבים עדיין בחיתוליו וקיים פער בין ה"צפון הגלובלי" ל"דרום הגלובלי".

להורדת הגיליון בגישה חופשית – כרך 51 מס 3  של  כתב העת IFLA Journal

אלסוויר שיתפה את תוצאות סקר "חוקר העתיד" העולמי שלה, שכולל  תובנות חדשות לגבי האופן שבו חוקרים רואים את נוף המחקר המתפתח במהירות ותפקידם בעולם משתנה

הסקר היה סקר מקוון  באמצעות הזמנה במייל  ונערך בתקופה אוגוסט –ספטמבר  2025  והשתתפו בו 3,234 חוקרים פעילים מ-113 מדינות.

ממסקנות המחקר : חוקרים מתמודדים עם לחץ גובר מכמות מידע הגדלה במהירות, דרישות אדמיניסטרטיביות והוראה, אי ודאות לגבי מימון ולחץ לפרסם. 68% אומרים שהלחץ לפרסם את מחקרם גדול יותר מאשר לפני שנתיים-שלוש

רק 45% מסכימים שיש להם מספיק זמן למחקר, רק 33% צופים שהמימון בתחומם יגדל בשנתיים-שלוש הקרובות, כאשר האופטימיות הנמוכה ביותר היא בצפון אמריקה ובאירופה

גורמים אלה שוחקים את הזמן שחוקרים יכולים להקדיש לביצוע מחקר ועלולים לפגוע בהתקדמות הקריירה שלהם

למרות הלחצים, חוקרים נותרים בלתי מתפשרים במחויבותם לאיכות ולשמירה על יושרה במחקר

74% אומרים שמחקרים שעברו ביקורת עמיתים הם אמינים ורואים בביקורת עמיתים חשיבות לשלמות המחקר, לבניית אמון ולהרחבת ההשפעה

מן הראוי לציין שהדוח מדגיש הבדלים אזוריים הולכים וגדלים בגישות החוקרים

כך למשל בצפון אמריקה, דעותיהם של חוקרים על בינה מלאכותית הן בעקביות פחות חיוביות, ושיעורי אימוץ הבינה המלאכותית שלהם נמוכים יותר בהשוואה לאלה שבאזורים אחרים.

כך למשל  הם פחות מסכימים כי למחקר חייבת להיות תועלת אמיתית (33% לעומת 50% ברחבי העולם). הם פחות אופטימיים לגבי גידול המימון שלהם (11% לעומת 33% ברחבי העולם). חוקרים בארה"ב נוטים יותר לשקול רילוקשיין  (40% לעומת 29% ברחבי העולם).

לדוח המלא