עולם המידע

כיצד, האם וכמה יפוצו מו"לים הן חלק מהשאלות הקיומיות המרכזיות העומדות בפני תעשיית החדשות ב"עידן הבינה המלאכותית".

כך למשל לאחרונה הוגשו שתי תביעות נגד OpenAI ומיקרוסופט, והן מצטרפות לשרשרת ארוכה של תביעות זכויות יוצרים נגד חברות בינה מלאכותית. תביעה אחת, שהוגשה על ידי תשעה מו"לים אזוריים בארצות הברית בבעלות או בניהול MediaNews Group, טוענת כי על ידי "תכנון, אימון ותפעול מודלים של בינה מלאכותית שגונבים, מעתיקים, משננים ומשכפלים" את עבודתם, OpenAI ומיקרוסופט מונעות מאתרי חדשות אלה תנועה, מפחיתות הכנסות מפרסום ומנויים ומאיימות על הערך הכולל של עסקיהם. המו"לים דורשים פיצויים של יותר מעשרה מיליארד דולר, אותם מתארת ​​התביעה כ"סכום זעום" בהשוואה לכמות הכסף שחברות בינה מלאכותית מרוויחות מתוכן המוגן בזכויות יוצרים.

התביעה השנייה, שהוגשה על ידי US News & World Report – הידוע בפרסום דירוגים פיננסיים וחינוך – טוענת כי העסק נפגע מ"חטיפת תוכן על ידי OpenAI" מאתריה

OpenAI ומיקרוסופט אינן החברות היחידות שנתבעות. Perplexity נתבעה בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי דאו ג'ונס והניו יורק פוסט, כמו גם מו"לים יפניים: Yomiuri Shimbun ו- Nikkei

וכנראה שהיו ותהיינה תביעות נוספות בעתיד

מידע בנושא אפשר למצוא בכלי מעקב של מרכז Tow לעיתונאות דיגיטלית מרכז זה   מפרסם כלי מעקב המנטר התפתחויות בין מו"לים חדשותיים לחברות בינה מלאכותית – כולל תביעות משפטיות, עסקאות ומענקים – בהתבסס על מידע זמין לציבור.

לכלי

יושרה מחקרית מתייחסת לכל הגורמים התומכים בפרקטיקות מחקר טובות ומקדמים אמון וביטחון בתהליך המחקר. היא יסודית לבניית אמון הציבור במדע. חוסר יושרה פוגע באמינות המדעית, מפיץ מידע שגוי ופוגע באופן פוטנציאלי באלו התלויים בממצאי מחקר אמינים.

לעתים לחצים מערכתיים מסוימים עלולים לפגוע  ביושרה המחקרית. לדוגמה, לחץ לפרסם מאמרים או להתחרות על מימון וביטחון תעסוקתי יכולים לעתים לעודד פרקטיקות גרועות כגון השמטת נתונים או ציון שגוי של מחבר.

מכאן קיימת חשיבות מדריך לחוקרים במיוחד לחוקרים בראשית דרכם שמרגישים לחצים מסוימים בית שאת.

מדריך מקיף וכולל בנושא התפרסם . המדריך בן 21 עמודים מקיף ומתייחס לכול שלבי המחקר

המדריך  חובר על ידי Sense about Science ו-Taylor & Francis בשיתוף פעולה עם משרד יושרה במחקר בבריטניה (UKRIO), בהנחיית שאלות וחוויות שחלקו חוקרים בתחילת דרכם במהלך סדנאות ליצירה משותפת. התוצאה מתוארת כ"משאב מקיף העונה על הצרכים האמיתיים של חוקרים בכל שלב בתהליך המחקר, החל מהתכנון הראשוני, דרך ניהול המחקר ופיתוח כתב היד ועד לביקורת עמיתים והפצה".

רשימת החוקרים המצוטטים ביותר לשנת 2025  התפרסמה לאחרונה . החוקרים שברשימה  הם בעלי השפעה משמעותית ורחבה בתחומי המחקר שלהם.

הקריטריונים לבחירה: מספר מאמרים מצוטטים מאוד מובילים מבחינת מספר הציטוטים בתחום ובשנת הפרסום  ב- web of science   במהלך 11 השנים האחרונות.

חשוב לציין שמספר הציטוטים אינו הקריטריון היחיד לבחירה.  הרשימה שמושתתת על מספר ציטוטים עוברת לאחר מכן שיפור באמצעות מדדים כמותיים אחרים  ובנוסף ניתוח איכותני ושיקול דעת מומחים.

הרשימה כוללת את שם החוקר, שיוך מוסדי, תחום מחקר  ומידע שכולל את פרופיל החוקר

במנשק  החיפוש של הרשימה אפשר לחפש על פי כול אחד מההשדות וכמובן שילוב ביניהם: תחום מחקר , מוסד אקדמי,  אזור/ארץ  ושם חוקר

למנשק החיפוש

להודעה ופרטים  על הרשימה 

גיליון מיוחד זה של כתב העת IFLA Journal (כרך 51, מס' 3) מוקדש לנושא בינה מלאכותית  וספרנות.. הגיליון, כולל  18  מאמרים  מקוריים  מרחבי העולם, בוחן כיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את שירותי הספריות, אוריינות המידע, המדיניות והפרקטיקה המקצועית בהקשרים מגוונים. המאמרים כוללים  מחקרים על אוריינות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים במדינות שונות  ומחקרים שעוסקים ביישומי בינה מלאכותית יוצרת  בספרייה – בקטלוג, שימור דיגיטלי, בריאות הציבור ועוד  . הגיליון דן גם  בהיבטים שונים כלליים שקשורים לנושא    כגון  אתיקה, שוויון ופערים גלובליים .

ניתן להבחין במאמרים בכמה קטגוריות:

הגדרה של אוריינות בינה מלאכותית

שימוש בבינה מלאכותית בקרב קבוצות ספציפיות או בהקשרים גיאוגרפיים ספציפיים

שימוש בבינה מלאכותית בספרייה , אסטרטגיה ומדיניות

הערכת כלי בינה מלאכותית לשימושי מידע  בהקשרים שונים

קריטריונים להערכת כלים שונים

פיתוח שירותים מבוססי בינה מלאכותית על ידי ספריות

מהמידע שמוצג בגיליון זה עולה שהשימוש בבינה מלאכותית בשירותי הספרייה באזורים רבים עדיין בחיתוליו וקיים פער בין ה"צפון הגלובלי" ל"דרום הגלובלי".

להורדת הגיליון בגישה חופשית – כרך 51 מס 3  של  כתב העת IFLA Journal

אלסוויר שיתפה את תוצאות סקר "חוקר העתיד" העולמי שלה, שכולל  תובנות חדשות לגבי האופן שבו חוקרים רואים את נוף המחקר המתפתח במהירות ותפקידם בעולם משתנה

הסקר היה סקר מקוון  באמצעות הזמנה במייל  ונערך בתקופה אוגוסט –ספטמבר  2025  והשתתפו בו 3,234 חוקרים פעילים מ-113 מדינות.

ממסקנות המחקר : חוקרים מתמודדים עם לחץ גובר מכמות מידע הגדלה במהירות, דרישות אדמיניסטרטיביות והוראה, אי ודאות לגבי מימון ולחץ לפרסם. 68% אומרים שהלחץ לפרסם את מחקרם גדול יותר מאשר לפני שנתיים-שלוש

רק 45% מסכימים שיש להם מספיק זמן למחקר, רק 33% צופים שהמימון בתחומם יגדל בשנתיים-שלוש הקרובות, כאשר האופטימיות הנמוכה ביותר היא בצפון אמריקה ובאירופה

גורמים אלה שוחקים את הזמן שחוקרים יכולים להקדיש לביצוע מחקר ועלולים לפגוע בהתקדמות הקריירה שלהם

למרות הלחצים, חוקרים נותרים בלתי מתפשרים במחויבותם לאיכות ולשמירה על יושרה במחקר

74% אומרים שמחקרים שעברו ביקורת עמיתים הם אמינים ורואים בביקורת עמיתים חשיבות לשלמות המחקר, לבניית אמון ולהרחבת ההשפעה

מן הראוי לציין שהדוח מדגיש הבדלים אזוריים הולכים וגדלים בגישות החוקרים

כך למשל בצפון אמריקה, דעותיהם של חוקרים על בינה מלאכותית הן בעקביות פחות חיוביות, ושיעורי אימוץ הבינה המלאכותית שלהם נמוכים יותר בהשוואה לאלה שבאזורים אחרים.

כך למשל  הם פחות מסכימים כי למחקר חייבת להיות תועלת אמיתית (33% לעומת 50% ברחבי העולם). הם פחות אופטימיים לגבי גידול המימון שלהם (11% לעומת 33% ברחבי העולם). חוקרים בארה"ב נוטים יותר לשקול רילוקשיין  (40% לעומת 29% ברחבי העולם).

לדוח המלא

הרבה דרכים ללמוד שפה חדשה –  ספרים , אפליקציות ברשת כמו Duolingo  סרטונים ייעודיים ועוד…

אם מיציתם  ומחפשים אופציה אחרת  כדאי לדעת שגם צאטבוטים ברשת יכולים לסייע בכך

כתבה מעניינת שימושית התפרסמה לאחרונה ב-makeuseof

ובה רשימה מפורטת של הנחיות ל CHATGPT  ללמידת שפה חדשה כולשהי  ב- 10 שלבים שכוללים:

1. למידת ברכות וביטויים נפוצים לשימוש יומיומי
2. התמקדות באוצר מילים בתדירות גבוהה להתקדמות מהירה יותר, למידה תחילה את המילים השימושיות ביותר
3. הבנה של מילים חדשות בהקשר פשוט יותר, שילוב הגדרות פשוטות עם משפטי דוגמה ברורים
4. פישוט כללי הדקדוק וראיתם  בפעולה, הפיכת  דקדוק מורכב לקל לזכירה בעזרת דוגמאות מעשיות מהעולם האמיתי
5. למידת הבדלים דקים בין מילים דומות והבהרת  זוגות מילים מבלבלים
6. מעבר על שיעורים באופן אינטראקטיבי ובחינה עצמית
7. תרגול אוצר מילים וקבלת משוב מיידי, שימוש  במילים חדשות במשפטים וקבלת משוב בזמן אמת
8. תרגול תרחישים אמיתיים באמצעות דיאלוג הכנה לשיחות יומיומיות
9. השתתפות בשיחה וקבלת תיקונים בזמן אמת  וקבלת טיפים לשיפור
10. יצירת חומר קריאה למתחילים , יצירת טכסטים קצרים ופשוטים מותאמים לתחומי העניין ולרמת הקריאה  של המשתמש

בכול אחד מהשלבים שלעיל הכתבה  כוללת הנחיה מתאימה ל- CHATGPT בשפה האנגלית אפשר כמובן לתרגם אותה גם לעברית

פרטים והנחיות מפורטות בכתבה

הטכסט המלא של דיוני כנס האגודה לחינוך מדעי הספרייה והמידע לשנת 2025  שהתקיים באוקטובר  בקנזס סיטי שבארה"ב התפרסם .

הנושאים מגוונים ומעניינים כגון:

הוראת מיומנויות  חיפוש בעידן הבינה המלאכותית היוצרת

הבנת החלטות בחירת קורסים של סטודנטים לתארים מתקדמים :

שירותים חברתיים בספריות ציבוריות ועוד

לטקסט המלא -קובצי pdf  של דיוני הכנס

צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת  מעצבים מחדש במהירות התנהגויות של חיפוש מידע הודות ליכולתם לצטט מקורות מקוונים בתגובות להנחיות משתמשים.

סטודנטים רבים באוניברסיטאות פונים יותר ויותר לצ'אטבוטים כשותפים ללמידה ומאמינים שזה משפר את יעילותם כלומדים.

דוח מחקר שהתפרסם ב-5 בספטמבר 2025 בוחן את יעילותם של 5 צ'אטבוטים פןפולריים – ChatGPT, Copilot, DeepSeek, Gemini ו-Perplexity  באחזור מידע ב- 3 תחומי מחקר – משפטים, מדעי הבריאות ומדעי הספרייה והמידע.

במסגרת המחקר ניתנו 30 הנחיות ספציפיות לתחום בכול אחד מהכלים הנ"ל .

בתשובות  נבדקו סוגי המקורות, שיוכים ארגוניים, נגישות למקורות ותאריכי פרסום

המחקר מתמקד בסוגי המקורות אליהם מתייחסים הצ'אטבוטים בתדירות הגבוהה ביותר, ולא בדיוק או ברלוונטיות של המקורות

הממצאים מלמדים על הבדלים בין הכלים השונים  במספר פרמטרים:

במספר המקורות נמצא ש Perplexity ו-DeepSeek מצטטים יותר ו-Copilot פחות, הבדלים במספר המקורות וסוגיהם נמצאו גם  בין תחומי המחקר השונים – שאלות במדעי הבריאות מניבות יותר ציטוטים של מקורות אקדמיים ושאלות משפטיות נוטות יותר להניב ציטוטים מבלוגים ואתרים מקצועיים. מקורות עם חומת תשלום וספרות ספציפית לתחום, כגון פסיקה או סקירות שיטתיות, נמצאים לעיתים רחוקות בשימוש.

מאמרים מצוטטים לעתים קרובות כמעט על ידי כל המודלים והם סוג המקור המצוטט ביותר עבור Copilot (32%), Perplexity (32%) ו-ChatGPT (26%), וסוג המקור השני המצוטט ביותר עבור DeepSeek (32%). ג'מיני היה חריג. בעוד שמאמרים עדיין היוו 18% מכלל המקורות המצוטטים,    אתרים (26%) ובלוגים (25%) נמצאו מצוטטים בתדירות גבוהה יותר. ChatGPT בולט גם בשל הכמות הגבוהה של ציטוטים בוויקי (22%).

ממצאים אלה מדגישים חוסר עקביות בשיטות ציטוט של צ'אטבוטים ומצביעים על מגבלות ספציפיות לתחום המאתגרות את אמינותם ככלי חיפוש אקדמיים

מן הראוי לציין שמחקר זה חשוב ורלוונטי לאור העובדה שצ'אטבוטים אלה מסוגלים כעת לחפש ברחבי האינטרנט ואינם מוגבלים עוד למערכי נתונים שאומנו מראש. בהצהרה על השקת פונקציונליות החיפוש של ChatGPT, הכריזה OpenAI: "אנו משוכנעים שחיפוש באמצעות בינה מלאכותית יהיה, בעתיד הקרוב ובדורות הבאים, דרך עיקרית לגישה למידע" (OpenAI, 2024)

למחקר

כמדי שנה גם השנה התקיים שבוע הגישה הפתוחה והפעם בימים 20-26  באוקטובר והנושא המרכזי בו התמקד היה "למי שייך הידע שלנו "

על פי מה שמוצהר באתר הנושא לשנת 2025 שואל שאלה נוקבת על הרגע הנוכחי וכיצד בתקופה זו, קהילות יכולות להחזיר לעצמן את השליטה על הידע שהן מייצרות. הוא גם עוסק בשאלה  לא רק למי יש גישה לחינוך ולמחקר, אלא גם על האופן שבו ידע נוצר ומשותף, מאיפה הוא הגיע, ובעיקר קולו של מי זוכה להכרה ומוערך

נושא זה מתבסס על השיחות, האירועים והפעולות בשנתיים האחרונות שהתמקדו בהעדפת "קהילה על פני מסחור". במהלך תקופה זו, הושגה   התקדמות משמעותית לקראת מטרה זו. גישות המותאמות לקהילה, כגון Diamond OA ו-Subscribe to Open (S2O), התרחבו באופן משמעותי. מספר הולך וגדל של גופי עריכה החזירו לעצמן את הבעלות על כתבי העת שלהם על ידי פרישה מכלי תקשורת מסחריים.

למרות התקדמות זו, עדיין קיימת נטייה  לתעדף את המסחור על פני אינטרסים קהילתיים. הבהילות לגרוף ידע אקדמי כדי להכשיר מודלים של בינה מלאכותית ולשלב בינה מלאכותית בתהליכים אקדמיים – לעתים קרובות ללא התייעצות נאותה או הסכמת מחבר – לא תורמת לנושא

באתר יש מידע מפורט על האירועים שהתקיימו בימים אלו וכמובן הקריאה להמשיך לקיים אירועים ברוח זו במהלך כל השנה

שבוע הגישה הפתוחה הוא הזדמנות לשתף ידע בסוגיות חשובות אלה. האירוע נחגג על ידי יחידים, מוסדות וארגונים ברחבי העולם, וארגונו מובל על ידי ועדה מייעצת עולמית, שבוחרת את הנושא של כל שנה.

באתר קיים מידע מפורט על האירועים שהתקיימו בימים אלו וכמובן הקריאה להמשיך לקיים אירועים ברוח זו במהלך כל השנה.

ההאשטאג הרשמי של שבוע הגישה הפתוחה הוא #OAweek

לאתר המרכזי

דוח מחקר שהתפרסם בכתב העת     nature     עוסק בשאלה     כיצד חוקרים משתמשים ביישומים של  בינה מלאכותית  יוצרת שכוללים  צ'אטבוטים כמו ChatGPT ו-DeepSeek – וכיצד הם מרגישים לגבי יישומים פוטנציאליים שונים של הטכנולוגיה.

תוצאות הדוח מתבססות על סקר שנערך על ידי חברת ההוצאה לאור WILEY   בקרב כמעט 5000 חוקרים ביותר מ- 70 מדינות.

מתוצאות המחקר עולה שרוב החוקרים רואים בבינה מלאכותית מקום מרכזי במחקר מדעי ובפרסום. למעלה  ממחצית המשיבים סבורים שבינה מלאכותית עולה כיום על בני אדם ביותר מ-20 מהמשימות שניתנו כדוגמה למקרי שימוש, כולל סקירת קבוצות גדולות של מאמרים, סיכום ממצאי מחקר, איתור שגיאות בכתיבה, בדיקת גניבה ספרותית וארגון ציטוטים. יותר ממחצית ממשתתפי הסקר צופים שבינה מלאכותית תהפוך למיינסטרים ב-34 מתוך 43 מקרי שימוש בשנתיים הקרובות.

.למרות עניין רב בשימוש בבינה מלאכותית והפוטנציאל להפוך את המחקר למהיר, קל ונגיש יותר, חוקרים מודים  שהם זקוקים לתמיכה נוספת כדי לנווט באפשרויות הטמונות בו  כולל חששות בשל ההיבט האתי שבשימוש 

לדוח המחקר

doi: https://doi.org/10.1038/d41586-025-00343-5

בקצב המהיר של ההתפתחויות בתחום אין ספק שיש וצפויות התפתחויות נוספות