​דו"ח מחקר מעניין שבדק מגמות פרסום ומחקר בספרנות ומדעי המידע התפרסם בספטמבר 2020. המחקר התבסס על מדגם של 632  מאמרים שפורסמו בשנים 2014 – 2018 ב- 23 כתבי עת. כתבי העת שהשתתפו במדגם נבחרו על סמך דירוג SJR    והמאמרים בעלי הציטוטים הגבוהים בהם נבחרו על פי נתוני (Web of Science (WoS .

מממצאי המחקר :  המחברים הבולטים ביותר בהתחשב במספר המאמרים שפרסמו ומספר הציטוטים שלהם זכו המאמרים שלהם הם:

Mike Thelwall (Wolverhampton University), Lutz Bormann (Max-Planck-Gesellschaft), and Stephanie Haustein (University of Montreal

אשר לנושאי המחקר : ניתוח מעמיק של כותרי המאמרים, מילות המפתח ותקצירי המאמרים  העלה כי נושא  המחקר העיקרי הוא ספריות אקדמיות, אך גם  למדיה חברתית ולאוריינות מידע יש מקום משמעותי.

אשר למוסדות –   בשיוך מחברים למוסדות נמצאו 483 מוסדות . מוסדות מחקר בולטים שנמצאו הם אוניברסיטת מרילנד, ואוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת טנסי, אוניברסיטת ויסקונסין והאוניברסיטה הראשונה שאינה אמריקאית, אוניברסיטת וולברהמפטון.

בהקשר זה, מן הראוי לציין שמחברים שנכללו בחמשת המחברים המובילים עם המספר הגבוה ביותר של מאמרים שפורסמו, לא היו בעיקר מארה"ב רובם אירופאים: המקום הראשון שייך לבריטניה עם שלושה מחברים (Thelwall ו-Kousha מאוניברסיטת Wolverhamptonו-Dwivedi מאוניברסיטת Swansea), ואחריהם הולנד (Waltmann ו-Eckel מאוניברסיטת Leiden), גרמניה (Bornmann מ-Max-Planck-Gesellschaft) וקנדה (Haustein מאוניברסיטת Montreal). גם שלושת המחברים הבולטים כפי שצוין לעיל אינם מאוניברסיטאות בארה"ב.  

במחקר נמצאו גם מתאמים   (או היעדר מתאמים) בין תופעות מסוימות, כמו הקשר (הפוטנציאלי) בין מספר הכותבים ותדירות הציטוטים, מספר הציטוטים ושנת הפרסום או הזיקה המוסדית. התוצאות מספקות ראיות לכך שניתן לראות במשתנים שנותחו (כגון נושאים, מוסדות, מחברים) מדדים אפשריים לפעילות פרסום והשפעה ביבליומטרית.

לדו"ח המלא