עולם המידע

בימים אלה נערכים דיונים בתביעה שהגיש המול Elsevier כנגד  החוקרת מקזחסטן Alexandra Elbakyan  שהקימה ומתפעלת את האתר הפיראטי למאמרי מחקר – Sci-Hub  שכולל על פי מה שכתוב באתר 47 מיליון מאמרי מחקר חופשיים לכול   ושמספרם גדל מדי יום.

בספטמבר 2011  Alexandra Elbakyan  הקימה את האתר  Sci-Hub  – אתר שעוקף את חומות התשלום של כתבי עת אלקטרוניים ובאופן בלתי חוקי מספק מיידית לכול חפץ, כמעט כול מאמר מחקרי שמתפרסם. על פי מה שמוצהר באתר עצמו

"the first pirate website in the world to provide mass and public access to tens of millions of research papers"

 האתר פעל/פועל  בשני שלבים , בשלב ראשון נעשה ניסיון להוריד עותק של המאמר מהמאגר של תכנים פיראטיים LibGen , מאגר שפתח את שעריו למאמרי מחקר אקדמיים בשנת 2012 וכולל עתה למעלה מ-48 מיליון מאמרי מחקר וכאשר  המאמר לא נמצא Sci-Hub עקף את חומת התשלום של כתב העת על ידי סיסמאות גישה לכתב העת  שהצליח להשיג מחוקרים.

באופן זה המשתמש קיבל  חינם מאמרים של מו"לים ידועים כגון JSTOR, Springer, Sage  ו- Elsevier. לאחר שהמאמר עבר למשתמש, Sci-Hub העביר את המאמר לאחסון קבוע נגיש לכול ב-LibGEN

בימים אלה נמשך הדיון בניו-יורק  בתביעתו של המול Elsevier  על הפרת זכויות יוצרים כנגד  Sci-Hub ו- Elbakyan  לאחר שזכה בינואר בצו מניעה זמני כנגד האתר.

למרות צו המניעה Alexandra Elbakya ממשיכה לתפעל האתר בדומיין אחר  . (בעבר sci-hub.org). ואף מתכוונת להקים  מנוע חיפוש חכם משלה  לאחר שגוגל סקולר חסם זמנית את הגישה  ל-sci-hub בעקבות התביעה.

הטיעונים להגנתה הם בעיקרם אתיים- מאמרי מחקר חופשיים מקדמים את המחקר, חוקרים במודלים הכלכליים השונים של מערכת כתבי העת, כלכלית אינם מקבלים תמורה למאמצים שלהם ויתירה מכך משלמים על  הגישה למאמרים שהם טרחו עבורם ומי שגורף את הרווחים  הוא המו"ל.   תמיד חוקרים השיגו עותק בדרכים כלשהם באמצעות עמיתים, פורומים וכו' והיא רק מיכנה את התהליך  לטובת הכלל

כפי שנכתב במכתב הגנה ששלחה :

“When I was a student in Kazakhstan University, I did not have access to any research papers. These papers I needed for my research project. Payment of 32 dollars is just insane when you need to skim or read tens or hundreds of these papers to do research. I obtained these papers by pirating them. Later I found there are lots and lots of researchers (not even students, but university researchers) just like me, especially in developing countries. They created online communities (forums) to solve this problem. I was an active participant in one of such communities in Russia. Here anyone who needs a research paper, but cannot pay for it, could place a request and other members who can obtain the paper will send it for free by email. I could obtain any paper by pirating it, so I solved many requests and people always were very grateful for my help. After that, I created Sci-Hub.org, a website that simply makes this process automatic and the website immediately became popular."

“I would also like to mention that Elsevier is not a creator of these papers. All papers on their website are written by researchers, and researchers do not receive money from what Elsevier collects. That is very different from the music or movie industry, where creators receive money from each copy sold. But the economics of research papers is very different. Authors of these papers do not receive money. Why would they send their work to Elsevier then? They feel pressured to do this, because Elsevier is an owner of so-called "high-impact” journals. If a researcher wants to be recognized, make a career — he or she needs to have publications in such journals.”

בינתיים כאמור למרות צו המניעה האתר ממשיך לפעול בדומיין אחר.   כאשר חיפשתי באתר קיבלתי הוראות כיצד להשיג את המאמרים:

"If you're using Google chrome, you can install Sci-Hub extension to use search.
;To do this

• Download the extension and unpack it. You get the "Sci-Hub" folder with code.
• Open Chrome and navigate to chrome://extensions, or just open the menu -> settings -> extensions.
• Check the developer mode in upper right.
• Click "Load unpacked extension" button
• Highlight the folder "Sci-Hub" (do not enter it) and click "Open".
• Done. Go back to sci-hub.io and use search!"

If you have problems feel free to drop a line at questions@sci-hub.io

לא ניסיתי,  אפילו לא כדי לבדוק זאת,   כי הדילמה קיימת – מבחינה משפטית  ברור שיש כאן הפרה של זכויות יוצרים ואין ספק שהמו"לים משקיעים ודי לקרוא את 96 הדברים שהם עושים כדי לראות עד כמה, ומצד שני קשה שלא להזדהות עם הטיעונים האתיים של  Alexandra Elbakyan  .

 ימים יגידו כיצד יסתיים המאבק והאם הציפור שמנסה להשתחרר תשוב לכלובה.

המקורות ברשת לשיווק דיגיטלי רבים  חלקם טובים ועדכניים וחלקם פחות. כתבה שהתפרסמה לאחרונה שמה לה למטרה לרכז מקורות חופשיים טובים ומועילים בנושא.
הכתבה כוללת כלים , קורסים ומדריכים חופשיים לשיפור היבטים שונים שקשורים לשיווק דיגיטלי וקידום אתרים אורגני .

בכתבה קישורים לכלים/מדריכים.קורסים/טכניקות  מועילים בתחומים הבאים:

• שיפור מהירות טעינת האתר
•  שיפור חווית המשתמש
• הבנת ההיבט הטכני ופעילות מנועי החיפוש כדי לפתור בעיות ולשפר ביצועים
•  שימוש במלות מפתח מתאימות
• אופטימיזציה של דפי  הווב –כלים חופשיים, תיוג  ב- schema  ולאחר האופטימיזציה ניתוח האתר בערכת כלים חופשית    של Microsoft ,
•  כתיבה בווב ומה היא שונה מכתיבה בדפוס
•  אסטרטגיה נכונה של  תכנים שתקדם את האתר וכיצד להפוך אתר טקסטואלי כבד לאתר  עם מגוון ערוצי מדיה . למעדיפים מדריכים כתובים על פני וידאו באותו נושא
  1.  A Content Strategy Template You Can Build On
  2.   How to Create a Content Strategy That Actually Drives Organic Traffic
•  יצירת קישורים, שהם עדיין אחד משלושת הגורמים החשובים בדרוג אתרים על  ידי גוגל , מספר מדריכים בנושא:
  1. Beginner’s Guide to Link Building
  2. Link Building With Ahrefs: A How-To Guide
  3. The Essential Guide to Effective Link Building Outreach
  4. Link Building – How to Build Links for Free

• ניתוח פעילות האתר באופן שיסיע בקידומו – מדריכים להכרת 2 כלים/פלטפורמות ייעודיות לכך – google search console ו- google analytics . הכלים הם : Search Console Help וקורסים מקוונים להכרת google analytics ב–  Analytics Academy.
•  ולבסוף ניהול קמפיין לשיווק דיגיטלי של האתר

הכלים והמדריכים החופשיים שצוינו לעיל יכולים לסייע להכיר את תחום השיווק הדיגיטלי וקידום אתרים אורגני,  אך תמיד כדאי לזכור שהנושא דינמי ומחייב התעדכנות תמידית כדברי הציטוט של Conrad Hall   שמובא בכתבה:

“You are always a student, never a master. You have to keep moving forward.”

מידע נוסף בכתבה

בהקשר זה למעוניינים  כתבה נוספת כיצד לקדם בלוג בנוסף ל- SEO

כתבה מעניינת  שמתארת את ההתמודדות של ספריות אקדמיות בקנדה עם עלית המחירים של המנויים בעיקר לכתבי עת אלקטרוניים משקפת כנראה את המצב הקיים בעולם בתחום זה

מהכתבה עולה שספריות נאלצות לבטל כתבי עת בשל בעיות תקציביות, אחרות מתמודדות עם המצב על ידי  קיצוץ בתקציב  הסגל וספרים אלקטרוניים.

ארגון ספריות המחקר בקנדה הגדיר את המצב כמשבר. עלות כתבי העת עלתה ב- 25% בארבע השנים האחרונות  בעוד שתקציב רוב הספריות נותר קבוע או אפילו הצטמצם. המצב מחמיר עם נפילת ערך הדולר.

לאור המצב , נטען על ידי הארגון שהגיע העת של הספריות להביע מחאה בפני המו"לים על מערכת  התמחור של כתבי העת  כדברי  Susan Haigh,  מנהלת  בפועל של הארגון:

"there is a point where it's important for the academic libraries to push back to the publishers, to say this is an unsupportable, unsustainable pricing system."

Vincent Larivière  חוקר באוניברסיטת מונטריאול ערך מחקר מקיף על מערכת המולות של כתבי העת האקדמיים. הוא טוען שהמו"לים האקדמיים הם אוליגופול  – זאת לאור המצב שהשליטה ב- 50% מהמאמרים האקדמיים נמצאת בידי 5 מו"לים גדולים.

הרווח השולי של המו"לים מגיע ל- 40% מאחר שהמחברים של המאמרים אינם מקבלים תשלום והעלות של שעתוק כתבי עת אלקטרונים היא אפסית.

ב- 25 השנים האחרונות מחירי כתבי העת המדעיים גדלו ב- 400 אחוזים  בעוד שהאינפלציה הסתכמה ב- 100%.

המולים מבינים היטב את  התלות של האקדמיה בכתבי העת  שבשליטתם. תלות שנובעת לא רק מהצורך בגישה לכתבי העת לצורך מחקר אלא גם מהצורך לפרסום ולקידום.  בשנים האחרונות מו"לים החלו למכור  כתבי עת בחבילות מסיביות שכוללות גם כתבי  עת שלא בשימוש.

לאור מצב זה  לא קשה להזדהות עם דבריה של Susan Haigh כפי שצוטטו לעיל שהגיע העת למחות בפני המו"לים על מערכת התמחור.

לכתבה

אין ספק שאת הפופולריות של מנוע החיפוש של גוגל ניתן לזקוף לאלגוריתם שלו ולדרוג התוצאות המוצלח שלו. הגורמים שנלקחים בחשבון בדרוג התוצאות מגיע למאות. למרות שהנושא הוא בבחינת סוד מסחרי מהצהרות של גוגל במהלך השנים ניתן ללמוד משהו על הנושא.

ידוע  שגוגל אמצה את "מספר  הציטוטים"  שידוע באקדמיה להערכת מאמרים,  כגורם להערכת אתרים   באלגוריתם  לדרוג התוצאות  במנוע החיפוש שלה, ושאחד הקריטריונים הנלקחים בחשבון בדרוג תוצאות החיפוש הוא מספר הקישורים לדף.

באוקטובר 2015       נודע  מפי בכיר בגוגל על    RankBrain –  מערכת של אינטליגנציה מלאכותית  שבה גוגל משתמשת לדרוג התוצאות במנוע החיפוש שלה, וש-RankBrain הוא   הגורם השלישי בחשיבותו בדרוג התוצאות .

מהם  2 הגורמים האחרים  החשובים ?  על כך שמענו לאחרונה,  במרץ  2016 שוב מפי בכיר בגוגל שאמר  ש-2 הגורמים האחרים בשני המקומות הראשונים בחשיבותם הם תוכן ומספר קישורים מבלי לציין מי הראשון ומי השני .  .

לאור  זאת אולי אפשר לומר ששני הגורמים העיקריים הם עדיין תוכן ומספר  קישורים אבל לגבי העתיד, עם ההתקדמות בנושא האינטליגנציה המלאכותית,  המצב יכול להשתנות.

בראיון  מקיף עם בכיר בגוגל Andrey Lipattsev ,  אפשר למצוא מידע נוסף מעניין בנושא  (Q&A from WebPromo)

IMDb , מאגר המידע הגדול והפופולרי  של סרטים, תוכניות טלוויזיה ובידור,  כולל פונקציות חיפוש ואחזור מידע מגוונות.  כלי חדש שהושק לאחרונה – Podcat  נועד לספק פונקציות חיפוש דומות בכול הקשור לפודקסטים.

פודקסטים – קובצי אודיו שאפשר להירשם אליהם לקבלת עדכונים , הפכו להיות פופולריים. על פי מה שנכתב באתר, Podcat  נוצר כדי לסייע למשתמשים לגלות פודקסטים חדשים ולקדם  יוצרי פודקסטים. Podcat עוקב אחרי פודקסטים ב- iTunes. ומחלץ שמות של אנשים שהופיעו בערוצים השונים. אפשר לחפש על פי שם פודקסט ועל פי שמות של אנשים שהופיעו בפודקסטים. כך למשל כאשר הקלדתי  בתיבת החיפוש את  שמו של המדען ממציא הווב Tim Berners-Lee   קיבלתי  רשימה של 33 פודקסטים בהם אוזכר .

Podcat מושתת גם על שיתוף פעולה מצד יוצרי הפודקסטים ומברך על שיתוף פעולה מצדם

לכתבה בנושא

DeepGram הוא  מנוע חיפוש חדש ייעודי לאודיו שמשתמש באינטליגנציה מלאכותית כדי לאפשר לאנדקס ולאחזר  מידע מקובצי אודיו ווידאו. מנוע החיפוש מאחזר מלות מפתח או ביטויים מקובצי אודיו ומאיר את אותו חלק באודיו/וידאו שבו נמצאת  מילת החיפוש.על פי מה שנכתב באתר הוא מאפשר גם ניתוח של קובצי הוידיאו וסיווגם.

מפתחי המנוע עדיין עובדים על פיתוחו ושואפים להגדיל את מידת הדיוק שלו באחזור המידע.  נכון להיום המנוע חופשי ומאפשר למשתמשים לאנדקס עד 40 שעוות  של אודיו/וידאו מדי חודש.

כלי זה יכול להיות שימושי במיוחד לחברות שעוסקות בכמויות גדולות של קובצי אודיו/וידאו . הוא מאפשר לחפש בפודקסטים  ויכול גם לשמש סטודנטים  לאחזור מידע משעות ארוכות של הרצאות.

על תולדות המנוע והטכנולוגיה הייחודית שלו אפשר לקרוא בפוסט של מפתחיו.

למידע נוסף

למנוע

בתחילת חודש מרץ 2016 הושק לציבור מנוע חיפוש ייעודי לעסקים חדש –   Plonked

המנוע נוצר מתוך הכרה בצורך לתת מענה לשאלות בתחום העסקים/ חברות שמנועי חיפוש היום מתקשים לענות עליהם . כפי שנאמר על ידי אחד ממייסדיו:

“There’s no way I can click on Google and say ‘Just show me the businesses that meet this criteria, this location, this size, this kind of a business profile’, and so on. So we set about building that out.”

. אפשר לחפש ב-Plonked על פי שמות של חברות ומלות מפתח. המטרה של Plonked  היא לספק תשובות לשאילתות בשפה טבעית. המנוע מספק גם מידע ויזואלי על קשרים של  חברות

כאשר הזנתי באתר המנוע את השאילתה "internet of things companies"  קיבלתי טבלה ובה מידע מובנה על חברות בתחום האינטרנט של הדברים עם אפשרות לסינון על פי גודל ומיקום.

כיום Plonked כולל מידע על חברות בארה"ב והמטרה היא להרחיב את הכיסוי גם אל מחוץ לארה"ב , תחילה לאירופה ואחר כך לאזורים נוספים בעולם. .

החיפוש הבסיסי חופשי ועל פי הערכות כך יישאר , מאפיינים מתקדמים יותר יהיו בתשלום. המשפט שנכתב מעל המנוע באתר :

"Discover, analyze and  connect with business for free"  ממצה את מאפייניו ותוכניותיו.

למנוע

למידע נוסף