משאבי למידה פתוחים: תמונת מצב , הישגים אתגרים ומקורות

משאבי למידה פתוחים OER   הם משאבים לימודיים חופשיים , זמינים באופן גלוי לכול אחד ובמסגרת רישיונות מסוימים גמישים ( הידועים ביותר Creative Commons ) מאפשרים לעשות בהם שימוש חוזר ולהפיצם עם מעט או ללא הגבלות .

בשנת 2012, קונגרס ה- OER העולמי, בו השתתפו ממשלות, אנשי חינוך ומומחים בתחום הדגיש את השימוש במשאבי למידה פתוחים כאמצעי לספק מידע וגישה שווה לידע. הקונגרס הוביל לאימוץ הצהרת פריס למשאבי למידה פתוחים  שקוראת לממשלות ברחבי העולם לאפשר רישוי משאבי למידה במימון ציבורי לשימוש הציבור.

מה המצב כיום?

פרסום של אונסקו משנת 2019  בן 178 עמודים,שמתבסס על 15 מחקרי מקרה מרחבי העולם,  בוחן  באופן ביקורתי את צמיחת תנועת ה- OER ואת השפעתה האפשרית על מערכות חינוך ברחבי העולם. הפרסום מצביע על כמה הישגים משמעותיים וכן על אתגרים מרכזיים המעכבים את הצמיחה והפוטנציאל של OER .

מהדו"ח עולה שנעשו מאמצים רבים לקדם את תנועת ה- OER ואת השימוש ב- OER,   עם מימון ותמיכה על ידי תורמים רבים וארגונים בין ממשלתיים (כולל אונסק"ו ), ממשלות ומוסדות חינוך.

זה הביא לצמיחה משמעותית של OER בהיבטים מסוימים, ויש כמה הישגים מדהימים כאשר המודעות גוברת ויוזמות כמו OERu מתפתחות. עם זאת, נתונים ממחקר זה מצביעים על כך שמשאבי   OER נותרו ברובם בשוליים במערכות החינוך, וכי מצבם מושפע משינויים פוליטיים וממשלתיים, והיעדר מימון שיטתי ומשולב להבטחת קיימות.

לדוח המלא

וזה חבל, במיוחד נוכח החשיבות הגוברת והצורך במשאבי חינוך פתוחים בתקופה זו של משבר הקורונה, בה ההשכלה הגבוהה עוברת שינוי דרמטי ומעבר לסביבת לימודים וירטואלית מרחוק.

כתבה שהתפרסמה ב- 30 בספטמבר 2020 ושמתבססת בין היתר על סקר בקרב סטודנטים בקליפורניה עולה שרוב הסטודנטים 91% מעוניינים במשאבי למידה פתוחים ומכירים בחשיבותם במיוחד בתקופה זו אך רק  20% דווחו שאכן מוסדות החינוך מספקים להם אותם.

הכתבה כוללת מספר המלצות על מקורות למרצים שמעוניינים במשאבי למידה פתוחים  ובראשם:

OER Commons

OpenStax

ASCCC OER Initiative

CSU Affordable Learning Solutions

Community College Consortium for OER

לכתבה

בהקשר זה כדאי לזכור גם את OASIS    מנוע חיפוש למשאבי למידה פתוחים עליו כתבתי בפוסט קודם.

ואצלנו, חומרי למידה /הוראה של הספרייה הלאומית

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

אוריינות מידע  כהתמודדות עם חדשות כזב ודיסאינפורמציה : יזמות בתחום – שבוע המדיה ואוריינות המידע העולמי , פרויקט אוריינות החדשות בארה"ב

נראה שעולם המידע היום,  ואולי יותר מתמיד, מוצף בחדשות כזב ודיסאינפורמציה. מצב זה הוביל אחראים לפעוול להתמודדות עם הבעיה. להלן 2 יוזמות בנושא שראויות לציון:

שבוע המדיה ואוריינות מידע העולמי שיתקיים השנה בשל הקורונה בצורה מקוונת  ב- 24-31 באוקטובר ויתמקד בנושא מדיה ואוריינות מידע לכול.

הנושא השנה של שבוע המדיה ואוריינות המידע  Resisting Disinfodemic: Media and Information Literacy for everyone and, by everyone מדגיש את הצורך  להעצים אזרחים למעורבות בפיתוח מדיה, גישה למידע וידע לכל, חופש ביטוי ואוריינות מידע, שלכולם יש השלכות על האופן בו ניתן לנצח את המלחמה נגד דיסאינפורמציה.

אונסק"ו וגאפמיל קוראים לשותפים בכול העולם לקדם אירועים מקומיים ברחבי העולם כדי לקדם את נושא אוריינות המידע ,חשיבה ביקורתית ומלחמה בדיסאינפורמציה

בעלי עניין ממגזרים שונים מוזמנים לדון כיצד עבודתם יכולה לעזור לצייד אחרים בידע, במיומנויות, בערכים ובפרקטיקות בנושא.

חשיבות מיוחדת יש למעורבות של ספריות בנושא

מסמך של IFLA       כולל מגוון רעיונות כיצד ספריות יכולות להשתתף ולתרום משמעותית לנושא . מספר רעיונות לדוגמה: שיתוף  מבחר ספרים, ספרים אלקטרוניים וסיפורי ילדים מהאוסף של הספרייה שיכולים לסייע להבין מהו מידע כוזב וכיצד לטפל באתגרים שהוא מעלה,.לשקול להשתמש באתר הספרייה, ברשימת התפוצה ובמדיה החברתית קיום אירועים וירטואליים שונים בנושא ועוד. מן הראוי לציין ש- IFLA     מציעה את עזרתה בנושא. כתובות ליצירת קשר: claire.mcguire@ifla.org

valensiya.dresvyannikova@ifla.org

לתוכנית הארועים

להרשמה לארוע

 

מיזם נוסף שראוי לציון  למלחמה בדיסאינפורמציה הוא פרויקט אוריינות החדשות לציבור הרחב בארה"ב, שם הבינו שחדשות  כזב  וחוסר אוריינות חדשות מהווה איום קיומי על הדמוקרטיה. פרויקט אוריינות החדשות שקיים באקדמיה  כבר מאז 2008 הרחיב את שירותיו לציבור הרחב ופרסם לאחרונה כלים ומשאבים שיאפשרו למשתמשים ללמוד כיצד לזהות מידע אמין, לחפש מקורות אמינים, להבין הן את ההטיה התקשורתית, ולהשתמש במיומנויות חשיבה ביקורתיות כדי להבדיל בין תוכן מבוסס עובדות לבין תוכן שקרי .

המקורות כוללים:

גרסה מותאמת אישית של פלטפורמת הלמידה האלקטרונית, Checkology®.

פודקאסט חדש כול יום רביעי עד מחצית נובמבר Is that a fact? בה מומחים עוסקים בשאלה כיצד הדמוקרטיה האמריקאית יכולה לשרוד בעולם המידע הנוכחי

פרסום שבועי, Get Smart About News שמסיע למשתמש לנווט בנוף המידע המורכב

אפליקציה סלולרית Informable®: שמסייעת לפיתוח כישורי אוריינות חדשות בדרך מהנה ועוד.

 

למידע נוסף על היוזמה ומקורות מידע לציבור

לאתר פרויקט אוריינות החדשות

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מגפת    חדשות הכזב fake news  – כיצד ספריות יכולות לסייע בהתמודדות

מאמר שהתפרסם בספטמבר 2020 בוחן כיצד ספריות יכולות לסייע בהתמודדות עם תופעת חדשות הכזב  fake news. המאמר כולל סקירת ספרות לזיהוי הנושאים, הדפוסים, המתאמים והפערים הנוכחיים בספרות הקיימת בנושא חדשות הכזב, אוריינות מידע וספרנות. הממצאים מתמקדים בהגדרת חדשות הכזב, ניתוח מסגרות אוריינות מידע עכשוויות ומתפתחות, ומתארים את היוזמות והמאמצים הנוכחיים של ספריות להתמודדות עם התופעה  המאמר מתאר יוזמות יעילות שפותחו על ידי ספרנים ומידענים וכולל המלצות כיצד ספרנים יכולים להמשיך ולהעצים את תפקידם בתחום.

בעוד שחדשות הכזב, והפצת מידע מוטעה ודיסאינפורמציה, הפכו למרכז הדיון בתחומים רבים, הם הפכו לדאגה הולכת וגוברת עבור ספרנים ומידענים. ספרנים נחשבו מאז ומעולם לשומרי הסף המסורתיים בכול הקשור למידע .. מכיוון שהספרנים אינם יכולים עוד להתחרות במידע השגוי המופץ על בסיס יומי, תפקידם השתנה  מבודקי עובדות למחנכים.

התפקיד הוא מורכב לאור שינויים בהרגלי הצריכה של המשתמשים שצורכים מידע שמאשר מחדש את האמונות והאידיאולוגיות  הקיימות שלהם – מה שמכונה "חברת הפוסט אמת"  במקום להתמקד במשימה הקשה יותר של זיהוי  האמת.

הכלי העיקרי במלחמה בחדשות הכזב הוא אוריינות מידע. בספרות מדברים על מסגרת אוריינות-על שישימה במיוחד לנושא חדשות מזויפות, שכן היא מעודדת אנשים לא רק לאפשרות לאתר, לזהות, להעריך ולנהל מידע, אלא להיות מודעים לפעולות הפנימיות ולמכניקה הכרוכה בהפצת מידע, תפוצה ומעורבות ברשת , כולל הבנת ממדים אתיים שקשורים לפרטיות ולקניין רוחני.

לאור הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016 והחשיפה ההולכת וגוברת לסיפורי חדשות הכזב,  מידענים  וספרנים התמקמו בחזית המלחמה. מתפתחות בהדרגה יוזמות ואסטרטגיות בתחום, תוך שימוש במגוון שיטות :  מדריכים , אתרי בדיקת עובדות כגון FactCheck, Politifact : Snopes, ו- Washington Post Factchecker,  תוכניות אוריינות מידע והסברה, סדנאות, אינפוגרפיקות ועוד. במאמר יש אזכור להרבה דוגמאות פרטניות בתחום .

המאמר מסיים במספר המלצות שיש בהן לסייע לספרנים במאבקם בחדשות הכזב ובראשם:

  • השגת אמון ותמיכה במאבק – כחלק מאסטרטגיה כוללת של הספריות הציבוריות יש לבסס את האמון – לקדם את עצמן כמרחבים בטוחים וכוללים בהם אנשים יכולים לחוש ביטחון בנוגע למידע שנמסר. בעוד שספריות אקדמיות כבר ביססו אמון עם תלמידיהן, הן צריכות ליצור קשר חזק יותר עם חברי הסגל בכדי לסייע בשיפור רמות אוריינות המידע בהשכלה הגבוהה תוך המשך סיפוק  ופיתוח  מדריכים, כלים ומשאבים ברשת ובתוך הספרייה.
  • בדיקה מחדש והערכה מחדש של ערכי הספרייה כדי לשקף את התנגדותן החריפה לחדשות הכזב. ספריות ברחבי העולם יצטרכו להתייעץ ולתקן את מדיניותן בנושא אתיקה, רגולציה וצנזורה ולהחליט כיצד הן עשויות להגן על קהילותיהן מפני חדשות הכזב ומי יקבל החלטות אלה.
  • שיתוף פעולה- על הספריות הציבוריות לשתף פעולה עם בתי ספר מקומיים, ארגונים, מועצות מחוזיות פוליטיקאים וקבוצות קהילתיות בכדי לעזור להגיע לקהלים רחבים יותר. להמשיך ולחנך וליידע את הציבור על הסכנות הכרוכות בחדשות מזויפות ולעודד אנשים, במיוחד בעלי כוח לפעול כנגד התופעה. ספרנים אקדמיים צריכים לשתף פעולה גם עם חברי סגל ומורים בכדי לעזור ביישום אוריינות ומיומנויות ביקורתיות כחלק מתכניות הלימודים בהכנת התלמידים טוב יותר ללמידה ומחקר בעולם המקוון.

מידע נוסף במאמר

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | תגובה אחת

דו"ח מחקר- ספרנות ומדעי המידע : מגמות מחקר ופרסום

​דו"ח מחקר מעניין שבדק מגמות פרסום ומחקר בספרנות ומדעי המידע התפרסם בספטמבר 2020. המחקר התבסס על מדגם של 632  מאמרים שפורסמו בשנים 2014 – 2018 ב- 23 כתבי עת. כתבי העת שהשתתפו במדגם נבחרו על סמך דירוג SJR    והמאמרים בעלי הציטוטים הגבוהים בהם נבחרו על פי נתוני (Web of Science (WoS .

מממצאי המחקר :  המחברים הבולטים ביותר בהתחשב במספר המאמרים שפרסמו ומספר הציטוטים שלהם זכו המאמרים שלהם הם:

Mike Thelwall (Wolverhampton University), Lutz Bormann (Max-Planck-Gesellschaft), and Stephanie Haustein (University of Montreal

אשר לנושאי המחקר : ניתוח מעמיק של כותרי המאמרים, מילות המפתח ותקצירי המאמרים  העלה כי נושא  המחקר העיקרי הוא ספריות אקדמיות, אך גם  למדיה חברתית ולאוריינות מידע יש מקום משמעותי.

אשר למוסדות –   בשיוך מחברים למוסדות נמצאו 483 מוסדות . מוסדות מחקר בולטים שנמצאו הם אוניברסיטת מרילנד, ואוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת טנסי, אוניברסיטת ויסקונסין והאוניברסיטה הראשונה שאינה אמריקאית, אוניברסיטת וולברהמפטון.

בהקשר זה, מן הראוי לציין שמחברים שנכללו בחמשת המחברים המובילים עם המספר הגבוה ביותר של מאמרים שפורסמו, לא היו בעיקר מארה"ב רובם אירופאים: המקום הראשון שייך לבריטניה עם שלושה מחברים (Thelwall ו-Kousha מאוניברסיטת Wolverhamptonו-Dwivedi מאוניברסיטת Swansea), ואחריהם הולנד (Waltmann ו-Eckel מאוניברסיטת Leiden), גרמניה (Bornmann מ-Max-Planck-Gesellschaft) וקנדה (Haustein מאוניברסיטת Montreal). גם שלושת המחברים הבולטים כפי שצוין לעיל אינם מאוניברסיטאות בארה"ב.  

במחקר נמצאו גם מתאמים   (או היעדר מתאמים) בין תופעות מסוימות, כמו הקשר (הפוטנציאלי) בין מספר הכותבים ותדירות הציטוטים, מספר הציטוטים ושנת הפרסום או הזיקה המוסדית. התוצאות מספקות ראיות לכך שניתן לראות במשתנים שנותחו (כגון נושאים, מוסדות, מחברים) מדדים אפשריים לפעילות פרסום והשפעה ביבליומטרית.

לדו"ח המלא 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

OpenStax – פלטפורמה לספרי לימוד פתוחים

​OpenStax –  היא פלטפורמה לספרי לימוד פתוחים  ביוזמתה של Rice University  שבטקסס ארה"ב . ראשיתה של היוזמה בשנת  2012  וכיום הפלטפורמה כוללת 42 ספרי לימוד למכללות וללימודים גבוהים בתחומים שונים:  מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה, מדעי הרוח, עסקים ועוד..על פי כתבה שפורסמה ב- 30 באוגוסט 2020  OpenStax  שימשה  עד כה למעלה מ- 14 מיליון סטודנטים ובכך חסכה לסטודנטים למעלה ממיליארד דולר.

OpenStax שמה לה למטרה להרחיב את  ספריית ספרי הלימוד לכ- 90  כותרים  ולהבטיח שאף סטודנט לא יצטרך לדאוג לעלויות ספרי הלימוד. עבודה זו אפשרית בזכות מענקים חדשים בהיקף כולל של 12.5 מיליון דולר מקרנות שונות. באתר יש גם אופציה לתרומות לכול המעוניין.

חשיבותה של הספרייה וספרי לימוד פתוחים מתעצמת נוכח הצרכים בתקופת הקורונה כדברי אחראי בפרויקט:

“Nine years ago, we dreamed about solving the textbook affordability and access crisis for students,” said Richard Baraniuk, the Victor E. Cameron Professor of Electrical and Computer Engineering at Rice and founder and director of OpenStax. “Now, with this tremendous investment in open education, we will be able to not only accelerate educational access for tens of millions of students but also drive innovation in high-quality digital learning, which has become commonplace due to COVID-19.”

מן הראוי לציין שבמסגרת היוזמה פותחו  גם    כלי עזר לסטודנט ולמרצה בעלות מסוימת – OpenStax Tutor Beta לומדה בעלות נמוכה לסיוע בלימוד החומר שהושקה ב-2017,  ו- Rover by OpenStax  לסיוע בלימודי המתמטיקה שהושקה ב-2019.

לספרי הלימוד הפתוחים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות דיגיטליים, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

Internet Archive Scholar – מנוע חיפוש  אקדמי חדש של ארכיון האינטרנט

ארכיון האינטרנט יצר לאחרונה פלטפורמת חיפוש מדעית משלו  – Internet Archive Scholar  – אינדקס שמחפש בטקסט המלא של למעלה מ- 25 מיליון מאמרי מחקר ומסמכים  מדעיים שנמצאים בשרתים שלו. האוסף כולל מאמרים ומסמכים מהמאה ה-18 ועד היום .

הפרויקט נמצא עדיין בגרסת אלפא  ועל פי מה שמזהיר האתר עדיין כנראה יש בו כמה באגים,  אבל הוא יכול להפוך לחלק ממהפכה נחוצה במחקר האקדמי  – אם המו"לים האקדמיים הגדולים לא ימצאו איזו עילה משפטית לסגור אותו …

חשיבותו של פרויקט מסוג זה שמחפש בחומר שמשמר ארכיון האינטרנט  רבה במיוחד לאור העובדה שמצא מאמר שפורסם לאחרונה, על פיה 176 כתבי עת בגישה פתוחה נעלמו בשנים 2019-2020 ו-900 כתבי עת נוספים נמצאים בסכנה לגורל דומה.

נקווה שהפרויקט אכן יתפתח וישרוד  שכן חשיבותו רבה..

למנוע החיפוש  

למדריך חיפוש

אודות המנוע

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

תביעה משפטית של מו"לים כנגד ארכיון האינטרנט

​כשפרצה מגיפת קורונה מאות מיליוני תלמידים נקלעו לפתע בבית ללא גישה למורים או לספריות. אונסק"ו דיווחה כי באפריל 90 אחוז מהסטודנטים בעולם הושפעו לרעה מהמגפה. מתוך רצון לסייע הספרייה הפתוחה של ארכיון האינטרנט הודיעה על ספריית החירום הלאומית, תוכנית זמנית שהסירה מגבלות על מספר הלקוחות שיכולים לשאול את ספריה הדיגיטליים בו זמנית. מן הראוי לציין, שהספרייה הפתוחה של ארכיון האינטרנט משאילה ללא עלות  כ -4 מיליון ספרים דיגיטליים, מהם 2.5 מיליון נחלת הכלל, ו -1.4 מיליון מהם עשויים להיות בזכויות יוצרים ובכפוף למגבלות השאלה.

ברוסטר קאהל, מייסד ארכיון האינטרנט והספרן הדיגיטלי, כתב במרץ כי ספריית החירום הלאומית תבטיח גישה לחומרי הספרייה עד סוף השנה האקדמית  . " “students will have access to assigned readings and library materials…for the remainder of the US academic calendar.” "  הוא הכיר בעובדה  שגם סופרים ומוציאים לאור ייפגעו מהמגפה ודחק במי שידו משגת לקנות ספרים,  והציע למחברים טופס להסרת ספרים משלהם מהתוכנית, אם הם יבחרו בכך.

למעלה  ממאה ספריות, ארכיונים ומוסדות אחרים חתמו על הצהרת תמיכה בתכנית, והיו כאלה ששבחו את ספריית החרום הלאומית כ"מתנה לקוראים בכול מקום" . לעומת זאת,    מספר מחברים אחרים מחו על היוזמה, והמו"לים  HarperCollins,ו- Wiley הגישו תביעה נגד ארכיון האינטרנט בטענה של "הפרת זכויות יוצרים המונית". ארכיון האינטרנט סגר את ספריית החירום הלאומית ב- 16 ביוני, אולם התובעים ממשיכים בלחצם,  וכעת מבקשים לסגור את כל הספרייה הפתוחה לצמיתות. המשפט נקבע לשנה הבאה בבית המשפט הפדרלי.

בהקשר זה חשוב לציין ולזכור שארכיון  האינטרנט הוא הרבה יותר מהספרייה הפתוחה; זה מוסד ללא מטרות רווח שהפך לאבן יסוד בפעילות ארכיונית ברחבי העולם. ברוסטר קאהל הוא חלוץ אינטרנט שבנה את היישום machine Wayback  שבלעדיו כמות גדולה של דפי אינטרנט משנים עבורו היו הולכים לאיבוד.

ארכיון האינטרנט ביצע גם עבודות חלוציות בפיתוח כלי חיפוש ציבוריים לאוספים עצומים משלו, כמו ארכיון החדשות בטלוויזיה, בו משתמשים חוקרים ועיתונאים, הוא  גם שותף טכנולוגי למאות ספריות, כולל ספריית הקונגרס, שעבורה הוא מפתח טכניקות לניהול תוכן דיגיטלי. מסייע לספריות  לבנות אוספים משלהם באמצעות כלים כגון Archive-It  שמשמש כיום יותר מ- 600 ארגונים, כולל אוניברסיטאות, מוזיאונים וסוכנויות ממשלתיות וספריות כדי ליצור ארכיונים ציבוריים שניתנים לחיפוש. ארכיון האינטרנט מתקן קישורים שבורים בוויקיפדיה . הוא אסף  אלפי משחקי מחשב ישנים והתאימם  למשחק במחשבים מודרניים. הוא מארח אוספים של מופעי מוזיקה, מופעי רדיו, סרטים ווידאו. מנגיש  חומרים מדעיים, ותומך בפרוייקטים של ספרים לבעלי מוגבלויות.

לעומתו,  מו"לים שמצייתים לתכתיבי השוק אינם ארכיונים שמשמרים לדורות הבאים, וזה גם לא המטרה שלהם, שכן יש להם תמריץ לעודד את הצורך המתמשך לקנות.

מעניין מה ילד יום .. וכיצד תסתיים התביעה.

מידע נוסף בכתבה בנושא.  ​

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

מדריכים למדעי הרוח הדיגיטליים  ולמחקר דיגיטלי באתרי ספריות אקדמיות  – דו"ח מחקר

מדעי הרוח הדיגיטליים מייצגים מערכת חדשנית ובין תחומית של גישות מתודולוגיות הכוללות את יישום הטכנולוגיה הדיגיטלית למחקר בתחום מדעי הרוח והחברה.  לעתים קרובות מושם דגש גם על אופי שיתופי פעולה של פרויקטים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, המתרחשים בעיקר ברשת  ויכולים להיות חוצי דיסציפלינה ומוסד.   מדריכים בתחום החלו להופיע באתרי ספריות אקדמיות כדי לתת מענה לצרכים הבסיסיים של "הומניסטים" דיגיטליים וגם ל"חוקרים דיגיטליים" מחוץ לתחומי מדעי הרוח.

דוח מחקר בנושא התפרסם לאחרונה

החוקרים סקרו את אתרי האינטרנט של ספריות המחקר האקדמיות הקנדיות ב- 29 אוניברסיאות החברות בארגון ספריות המחקר הקנדיות  CARL, כדי ללמוד על מצב המדריכים המקוונים בתחום, מה קיים ולזהות אפשרויות לכיוונים עתידיים.

כל הנתונים נאספו בין מרץ לאפריל 2019. אתרי הספרייה נותחו כדי לקבוע את נוכחותם של מדריכים בתחום.  נבחרו רק מדריכים שהתמקדו בנושא. נבדק גם האם קיים ספרן ייעודי למדעי הרוח הדיגיטליים.  כמו כן נבדק קיומם של מרכזים למדעי רוח דיגיטליים באוניברסיטאות הנחקרות, והאם קיים מתאם חיובי בין  קיום מרכזים כאלה ובין קיומם של מדריכים בתחום

מממצאי המחקר:

רק בשליש מהספריות שנסקרו (9 מתוך 29) נמצאו מדריכים , לא כל המדריכים דומים בהיקפם. חלקם מפורטים מאוד ואחרים מספקים רק קומץ קישורים,  היו מדריכים על מתודולוגיות ספציפיות כגון GIS והדמיית נתונים או על נושאים קשורים כגון ניהול נתונים.

לא נמצא  קשר בין המוסד שיש לו  מרכז למדעי הרוח הדיגיטליים לקיומם של מדריכים בנושא, כמו כן לא נמצא קשר בין קיומו של ספרן ייעודי לנושא ובין קיומם של מדריכים לנושא.

אמנם כפי שנאמר לעיל,  רק בשליש מהספריות שנסקרו נמצאו מדריכים אך ניתוח התוכן של המדריכים  מצא מגוון משאבים ומידע  על  כלים, סטים פתוחים של נתונים, אוספי טקסטים שיכולים להיות מנותחים דיגיטלית ופרויקטים דיגיטליים ראויים לציון. מידע זה יכול לסייע כמובן לחוקרים בתחום וגם לספריות אחרות בפיתוח פרויקטים  דומים.

מן הראוי לציין שבגוף המאמר ניתן למצוא דוגמאות וקישורים לכול אחת מקטגוריות המידע שנמצאו במדריכים כולל קישורים לאתרים הרלוונטיים.  הקטגוריה הדומיננטית ביותר  במדריכים הייתה קטגורית הכלים .

המוסף של המאמר כולל  רשימה אלפביתית ארוכה של כלים שנמצאו במדריכים. לדוגמה :

ArcGIS—https://www.arcgis.com

Bibliopedia—http://sul-cidr.github.io/Bibliopedia

Bookworm—https://bookworm.htrc.illinois.edu

CARTO—https://carto.com

 ועוד.

 

מידע נוסף במאמר

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Dataset Search  – נתונים ותובנות

בפוסט קודם כתבתי על  Dataset search   מנוע חיפוש ייעודי לסטים של נתונים פתוחים שחברת גוגל השיקה  בגרסת בטא ב- 2018 ובגרסה מלאה בינואר 2020.   פוסט שפורסם ב- 25 באוגוסט 2020 בבלוג של גוגל, כולל סקירה מעודכנת על הסטים של הנתונים שמכסה מנוע החיפוש, נתונים ותובנות מניתוח הסטים של הנתונים והמלצות לאופן פרסום סטים מדעיים עתידיים.

מממצאי הסקירה והניתוח:

Dataset Search   מכסה נכון להיום למעלה מ- 31 מיליון סטים של נתונים. למעלה ממחצית מהסטים של הנתונים מגיעים מתחומי com  אך גם תחומים  ממשלתיים וארגוניים  מיוצגים היטב. מבחינת התפלגות תחומי המחקר של הסטים –  מדעי כדור הארץ ומדעי החברה מהווים כ- 45% מהסטים, תחומים נוספים פחות בולטים מבחינה כמותית הם ביולוגיה כ-15% , מדעי המחשב  חקלאות כימיה ואחרים.מבחינת  השימוש בנתונים ביולוגיה ורפואה תופסים חלק גדול יותר מחלקם הכללי במאגר.

מתוך הסטים של הנתונים שהגדירו רישיון ב-72%  מהסטים נמצא רישיון ידוע, לעומת זאת כנראה בשל מדיניות המולים והעדפותיהם, רק 44% מהסטים  כללו במידע העל שלהם  קישור להורדת הנתונים , ומשתמשים נאלצים בשאר המקרים לבקר באתר המו"ל כדי להוריד את הנתונים.

בהסתמך על  ממצאי הניתוח נכללים בסקירה כמה המלצות לשיפור הנראות והגילוי של הסטים של הנתונים ,  התמודדות עם בעיה של קישורים  שבורים על ידי אחסון הנתונים במאגרי נתונים כגון Figshare, Zenodo, DataDryad, Kaggle, והכללת מידע על סוג רישיון לשימוש, רצוי בפורמט  קריא למכונה. כמו כן חשוב להקצות מזהים קבועים לסטים של הנתונים כגון DOI.

עוד  נכללה בסקירה הודעה  על שחרור חלק מאוסף הנתונים, כ- 3 מיליון סטים של נתונים בעלי DOI   , לשימוש אחרים. חוקרים יכולים להשתמש במטא נתונים אלה לביצוע ניתוח מעמיק יותר או לבניית יישומים משלהם באמצעות נתונים אלה.

הפוסט מסיים בתקווה  שהמידע שניתן יהיה לגילוי  באמצעות כלים כמו Dataset Search   יעודד מדענים לשתף את הנתונים שלהם בצורה רחבה ויעילה יותר .

לפוסט

למנוע החיפוש Dataset Search

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים מדעיים פתוחים, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

דו"ח מחקר: חוקרים, רשויות מחקר וספריות  בתקופת הקורונה – אתגרים

​חברת אקס ליבריס, הודיעה ב-3 בספטמבר 2020    ​​על פרסום המחקר השנתי שערכה בנושא האתגרים העומדים בפני המחקר באוניברסיטאות ושהחמירו בתקופת הקורונה.

המחקר הוזמן על ידי אקס ליבריס ונערך על ידי אלתרליין, סוכנות מחקר עצמאית. הדו"ח מציג ממצאים מסקר שנערך בקרב 314 חוקרים במגוון תחומים ו -101 בכירים ברשויות מחקר  בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה.

מממצאי המחקר:

  • בעית המימון נותרה בראש סדר העדיפויות, חוסר זמן ומשאבים מהווה אתגר גדול עבור החוקרים וחברי רשויות המחקר  בניסיון להשיג מימון.
  • הערכת האמפקט המחקרי באמצעות מדדים מבוססי ציטוטים פופולרית ומשמשת 90% מהחוקרים ו- 63% מצוות רשויות המחקר. עם זאת, החוקרים מדווחים על תסכול גובר ממדדים כאלה ושואפים לאמצעים שמתאימים גם לתחומי מחקר אחרים שאינם STEM ומשקפים השפעה חברתית ארוכת טווח.
  • שיפור דירוג האוניברסיטה ויוקרתה הוא בראש סדר העדיפויות של רשויות המחקר, אך כ-  40% ממשרדי המחקר מדווחים כי למוסד שלהם אין פורטל להציג את עבודת החוקרים שלהם.
  • דעתם של החוקרים חיוביית לגבי התמיכה הניתנת על ידי רשות המחקר והספרייה שלהם, אך שיעורי שביעות הרצון נמוכים משמעותית מאשר בשנת 2019. ניתן יחס זאת גם לקורונה שהביאה לשינויים בסדרי העדיפויות במחקר, ירידת משאבים והתמקדות  בצרכים תפעוליים, כגון תמיכה והקלה  בעבודה מקוונת.
  • בכירים ברשויות המחקר רוצים לחזק את הקשרים עם הספרייה. תחומי שיתוף הפעולה המובילים בין משרד המחקר לספרייה כוללים: מחויבות  לגישה פתוחה (צוין על ידי 64% מהנשאלים), מעקב אחר פרסומי החוקרים במוסד (46%) ועדכון פרופילי החוקרים (32%) .
  • תמיכת החוקרים בגישה פתוחה גברה בעקבות הקורונה.
  • העומס הניהולי על החוקרים הוא עדיין אתגר גדול, והקורונה  עלולה להחמיר את המצב. 21% מהחוקרים שהשתתפו במחקר , השיבו שלמעלה  ממחצית זמנם מוקדש למשימות אדמיניסטרטיביות שקשורות במחקר.

המחקר שפך אור על האופן שבו רשויות המחקר והספריות יכולות לתרום במגוון תחומים: מימון , שיפור הנראות של עבודת המחקר,  והקלת העומס האדמינסטרטיבי על החוקרים .

יש צורך בשיפור המערכות הטכנולוגיות וצורך  לעבוד בשיתוף פעולה למען השגת המטרות.

תרומתם של חברי רשויות המחקר רבה יותר  בתחום המימון ופחות בתחום המעקב אחרי האימפקט המחקרי בעוד שהספריות מסייעות יותר בהפקדת המחקרים במאגרים מוסדיים ובכול הקשור למחויבות לגישה הפתוחה.  ייטב אם שיתוף פעולה זה וממצאי המחקר בכלל ילקחו בחשבון בהכנות לשנת 2021

 

מידע נוסף בדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מוסדות מחקר, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה