גישה פתוחה – חמישה  עקרונות למשא ומתן עם מו"לים

LIBER  – ארגון ספריות המחקר באירופה  מייצג את האינטרסים של למעלה מ- 400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מחקר באירופה. הארגון הציג בראשית ספטמבר 2017 לספריות חמישה  עקרונות שנוגעות למשא ומתן עם מו"לים בכול הקשור לגישה פתוחה.

העקרונות מבוססים על הניסיון של הספריות החברות בארגון בשנתיים החולפות ומטרם להדריך את הספריות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמים במעבר ממודל המנויים – מודל בו הקורא משלם  עבור הוצאות ההוצאה לאור  למודל הגישה הפתוחה, בו המחבר משלם – APC – Article Processing Chages.

חמשת העקרונות הם:

  • כריכת המשא ומתן בכול הקשור למנויים יחד עם המשא ומתן עם ה-APC  -שניהם הולכים יד ביד

הדילים של  המנויים לכתבי עת קשורים עם הדילים בכול הקשור ל- APC  . אין לשלם בה בעת על מנויים ו-APC  . לכן כול עסקה חדשה חייבת לכלול תנאים שנוגעים לשני הצדדים של המטבע. הוצאות גדלות על APC    חייבות להתקזז באופן פרופורציונלי עם ההוצאות על דמי מנויים.

  • אין גישה פתוחה, אין עלייה במחירים

ספריות שלמו למו"לים במשך שנים סכומים שגדלו ב-8% מדי שנה, כביכול כדי לאפשר למו"לים לחדש.מאפיין מפתח של חידוש בקהילה האקדמית הוא שהתפוקה המחקרית תהיה חופשית. לכן אם אין אפשרות להשיג עם המו"לים הסכמים על גישה פתוחה, אין להסכים לעליות מחירים בעתיד.

  • שקיפות וחשיפה בכול הנוגע לדילים שנוגעים למנויים.

ההתנהלות המעשית של הספריות חייבת לשקף את מחויבותן לגישה פתוחה. לפיכך הסכמים שקשורים למנויים לכתבי עת חייבים להיות פתוחים. החברה לא תקבל הסכמים סודיים בכסף ציבורי, בצורה של הסכמים חסויים.

  • גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

כדי להימנע מהשקעת כספים נוספים במערכת וכדי לחזק את הגישה הפתוחה, חלק מהספריות ותרו על  זכותן לגישה תמידית/נצחית לתכנים. גישה תמידית קריטית בסביבה המשתנה במהירות של ההוצאה לאור. ספריות חייבות להבטיח גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

  • דוחות שימוש חייבים לכלול גישה פתוחה

למרות שהסכמי גישה פתוחה מבוססי APC  נעשו פופולריים יותר, הדיווח על השימוש בחומרים בגישה פתוחה הוא נדיר. כשם שספריות מקבלות דיווח על הורדות ושימוש בעולם המנויים, הן חייבות לקבל דוחות על הפרסומים בגישה פתוחה. זה טבעי לקבל תובנות ומידע על מה שאנו משלמים.

חמשת עקרונות אלה  הן בהשראה של הצהרות אחרות כולל   Amsterdam Call for Action on Open Science  ו- OA2020 Initiative.

כמו כן עקרונות אלה עולים בקנה אחד  עם ההמלצות/ההנחיות של  OSPP   שמדגישות קיימות, שקיפות, עידוד מחקר/תמריצים, הערכת מחקר  ומעורבות הקהילה, וקוראות לכול בעלי העניין להעריך ולזהות כיצד להשיג את המטרה של הנציבות האירופית לגישה פתוחה מלאה בשנת 2020.

להצהרה המלאה

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הגישה הפתוחה – מסלול היהלום/ הפלטינה ואגודות מקצועיות/מדעיות

קיימים היום כמה מודלים של תנועת הגישה הפתוחה. הידועים  ביותר הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה  והמסלול הירוק  של מאגרים מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה. קיים בנוסף מסלול פחות מוכר שידוע בשם מסלול היהלום או מסלול הפלטינה.

מהו מסלול היהלום ?

מסלול היהלום הוא בעצם מסלול הזהב שאינו תומך ב-APC   כלומר, אינו כולל דרישה מהמחברים או גופים המייצגים אותם לשלם עבור פרסום המאמר שלהם.

לשיטת המימון, על פיה המחברים או הגופים המיצגים אותם משלמים עבור פרסום המאמר חסרונות ויתרונות. אחת הטענות כנגד השיטה היא ששיטת מימון זו משרתת גם את פריחתם של כתבי העת הטורפים, ומסלול היהלום יכול לסייע בהתמודדות עם הבעיה/תופעה

כאמור, מסלול היהלום שמאפשר מאמרים בגישה פתוחה ללא APC   יכול לסייע בהתמודדות עם כתבי העת הטורפים אך מהיכן יבוא המימון?

בנוסף, יש הטוענים שקיומו של כתב עת חדש בגישה פתוחה אינו בא בדרך כלל כתחליף למנוי לכתב עת יוקרתי באותו נושא, ואינו משחרר את הספריות והמשתמשים מהנטל הכלכלי של המנויים שמחיר הולך ומאמיר.

אחת ההצעות לפתרון שתי הבעיות שלעיל היא שאגודות מקצועיות יחליפו את כתבי  העת שלהם בשיטת המנויים לכתבי עת במסלול היהלום, ומימון הוצאות כתבי העת יהיה חלק מהוצאות האגודות המקצועית

הצעה זו מעוררת  חלוקי  דעות רבים

אחד הנימוקים של המתנגדים לפתרון זה היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר – עלות שתבוא על חשבון שאר השירותים של האגודה לחבריה, דבר שעלול לרוקן  את האגודה מתפקידיה ומחבריה.

במסגרת הטיעונים מובא לדוגמה כתב העת eLife  שנחשב בראשיתו ככתב עת במסלול היהלום אך לא עמד בכך כלכלית וכיום הוא גובה  APC  כ- 2500 דולר  עבור פרסום מאמר.

אחד המתנגדים הוא גם Jeffrey Beall  הספרן שפרסם את  הרשימה השחורה של כתבי העת הטורפים ונאלץ להוריד אותהבראיון עמו הוא תוקף את הספרנים שתומכים בגישה הפתוחה מבלי לידע  את המשתמשים על חסרונותיה וטוען  ששאיפתם  העיקרית  היא להרוג את  המו"לים הגדולים.

באותו ראיון הוא טוען שהגישה הפתוחה פוגעת באגודות המדעיות ברחבי העולם. לדוגמה הוא מביא את האגודה שלו  the American Psychological Association שיש לה כמה כתבי עת במנוי שמניבים לה רווחים . האגודה היא אגודה ללא מטרות רווח וברווחים מכתבי העת היא משקיעה בשאר פעילותיה – ארגון כנסים , הענקת מענקי מחקר וכו'. אם אגודות כאלה תאלצנה  לשנות את  מודל המנויים של כתבי העת  ולאמץ את מודל הגישה הפתוחה כפי שמצפים ממנה, לא יוותרו לה רווחים לשאר הפעילויות שלה שמהווים את ערכה המוסף.

לעומתם, התומכים בכך שהאגודות המקצועיות יהוו את פתרון המימון למסלול היהלום טוענים שתקציב מימון  הוצאת כתבי עת צריך להיות מלכתחילה אחד מסעיפי ההוצאות של האגודה , זה יהיה כרוך גם בצורך לגייס תרומות ואולי להגדיל את דמי המנוי לחבריה,  אך זה יעלה את קרנה של האגודה ויחד עם זאת את מספר חבריה.. יוסיף לה כבוד וגם חברים.

התומכים מביאים דוגמאות לכתבי עת במסלול היהלום כבר מראשיתם הם: First MondayJournal of Science Communication. דוגמה נוספת היא כתב העת ACS Central  Science  חופשי לחלוטין ללא APC  או דמי מנוי. ההוצאה לאור  ממומנת על ידי דמי המנוי של החברים שמספרם מגיע ל- 150000 בערך. הפתרון הוא צמצום מספר המאמרים בכתב העת בהתאם  – לא יותר מ- 200 בשנה. בחישוב זה 4 דולר לחבר  היא הוצאה סבירה.

הצעה נוספת שנשמעת כדי לאפשר את מסלול היהלום היא שיתוף פעולה של כמה פלטפורמות במישור הלאומי כפי שקיים ב- SciELO  ב- 20 השנים האחרונות.

אין ספק שהדיונים בנושא ימשכו , מכול מקום, הנתונים מוכיחים שתנועת הגישה הפתוחה  נמצאת במגמת עליה ומאמרים בגישה פתוחה הופכים להיות יותר פופולריים מאי פעם..

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | 2 תגובות

מה השימוש שעושה פייסבוק בנתונים שלנו?– התוסף לדפדפן Data Selfie יגלה לנו

כ-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים בפייסבוק מדי חודש, והתוצאה מבחינתה של פייסבוק -מידע רב על אוכלוסיית העולם.  השאלה מה פייסבוק עושה עם כמויות הנתונים העצומה הזאת?

תוסף חדש חופשי לדפדפן כרום –  Data Selfie  יכול לעזור למשתמשים  לדעת זאת.

לאחר התקנתו בדפדפן,  Data Selfie פועל ברקע בעת השימוש בפייסבוק ואוסף נתוני שימוש שונים של המשתמש כגון: משך זמן השימוש בכלל, זמן השהות בפוסטים שונים ומאפיינים של פוסטים אלה – מחברים, תמונות, טקסט , הקליקים והלייקים והקישורים  לאתרים חיצוניים . ככול שהשימוש רב יותר בפייסבוק כמות הנתונים גדולה יותר.

נתונים אלה מועברים לאחר מכן בצורה אנונימית, ללא נתונים אישיים של  המשתמש,  באמצעות השרתים של Data Selfie לשני APIs ׁ(מנשקי תכנות יישומים)  מבוססי למידה חישובית  של IBM Watson ושל – Apply Magic Sauce,  לצורך ניתוחם וגילוי תובנות ותחזיות שונות שקשורות לאישיות של המשתמש, הרגלי צריכה, דעות פוליטיות  וכו'

מידע זה מוצג למשתמש ב- דַּשְׁבּוֹרְד של  התוסף Data Selfie . על פי מה שמצוין בשאלות הנפוצות באתר של Data Selfie יש להניח שהחברות עושות שימוש במידע לא אנונימי לצורך שיפור המודלים שלהם כדי לאפשר תחזיות טובות יותר בעתיד.

dataselfi5חשוב לציין ש- Data Selfie אינו שומר בשרתים שלו את המידע של המשתמש לאחר שסוגרים אותו. מידע זה נשמר אך ורק במחשב האישי של המשתמש, והמשתמש יכול לייבא לייצא וגם  למחוק את המידע.

אין כוונה לפתח  גרסת מובייל לתוסף.

על פי מה שכתוב באתר השאלות נפוצות של  Data Selfie בכול הקשור לתמיכה בשפות   ניתן ללמוד ש- Data Selfie, בפונקציות שונות, אינו תומך בשפה העברית.

תגובות של משתמשים בתוסף מגוונות: חלקם מביעים התלהבות רבה , אצל חלקם התוסף לא עובד ומתקבלת הודעה שבסיס הנתונים ריק. זוהי גם ההודעה שאני קיבלתי כאשר ניסיתי להפעיל את Data Selfie. אולי זה קשור לחוסר התמיכה בשפה העברית ולעובדה שאני לא פעילה יותר מדי בפייסבוק.

dataselfir

בכול מקרה, התוסף ממחיש את היכולות של הבינה המלאכותית והנתונים הגדולים לגילוי תובנות ותחזיות מדפוסי שימוש של משתמשים, ומה יישומים שונים ברשת האינטרנט יודעים עלינו.

לאתר התוסף  שם ניתן גם להתקינו.

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

השקתה  של Metadata 2020

Metadata  – מידע על –  "מידע על מידע" הוא אחד הכלים החשובים והחזקים בתקשורת המדעית. מידע על טוב מאפשר נראות , גישה, ומניעת טעויות. בפועל הרבה פעמים מידע העל לא שלם, לא מדויק ולא מעודכן. במיוחד בולטת חשיבותו של מידע-על  כאשר מידע-העל לקוי או לא שלם. כך למשל,  אם במידע-על במאמרים במאגרי מידע חסר שדה של מספר פרויקט/גוף מממן , קשה יהיה להעריך  מאמרים שממומנים על ידי גוף מסוים.

situationבנוסף, לגופים שונים  סטנדרטים משלהם, והתוצאה מגוון סטנדרטים שמקשים על האינטראופרביליות (תאימות תפעולית)  בין המערכות השונות.

metadata2020Metadata 2020   – יוזמה בינלאומית חדשה שהושקה ב- 6 בספטמבר 2017  שואפת לשנות את המצב.

Metadata 2020   היא יוזמה שיתופית של Crossref   בשיתוף עם אגודות, מו"לים, ספרנים, גופי מימון אוניברסיטאות וארגוני תקשורת מדעית גלובליים אחרים שמעמידים בראש סדר העדיפויות את ההשקעה במידע-על עשיר יותר שכן :

  • מידע על עשיר יותר תורם לנראות ולחדשנות
  • מידע על מגשר  בין המערכות והקהילות
  • שימוש מחדש במידע-על קיים מונע מאמץ והמצאה מחדש של הגלגל

המטרה היא ליצור מודעות לשיפור מידע-על ומקורות, לכול מי שמעורב ביצירה ובשימוש של מידע-על: חוקרים ומוסדות מחקר כאחד. ולא קשה לשער מה תהיה תרומתו של  מידע-על עשיר, מדויק ומעודכן  שכולל מידע על חוקרים, המוסד אליו הם שייכים, מענקי מחקר עם מזהים קבועים לאנשים, מקומות ודברים, באופן שאפשר יהיה לשתפו בין מערכות.

אחת המשימות תהיה להגדיר מהו מידע על טוב, לבנות פלטפורמות ומערכות תומכות  ולשתף את הקהילה. לצורך כך חשוב להגדיל את המודעות למידע-על טוב וחשיבותו..

במסגרת Metadata 2020  יהיה היצע של סדנאות, מקורות וכלים להערכה.  תהיה תקשורת בין הקהילות השונות שקשורות לתקשורת המדעית, שיתוף של מקורות וניסיונות בתחום, שיתמכו בכול מי שמעוניין לשפר את מידע-העל. נציגי Metadata 2020   ישתתפו במגוון כנסים ואירועים השנה כולל  Charleston pre-conference  ו- London Info International

לאתר metadata 2020

אודות

 

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כללי, מדע פתוח | כתיבת תגובה

המרכז לחינוך פתוח והספרייה לספרי לימוד פתוחים

במרכז לחינוך פתוח מאמינים שעתיד החינוך  הוא חינוך פתוח . מתוך אמונה זאת  המרכז תומך ביוזמות ברוח זו. אחת היזמות היא הספרייה לספרי לימוד פתוחים

ספרי לימוד פתוחים הם ספרי לימוד שעברו שיפוט ובקרת איכות על ידי אנשי סגל ממכללות ואוניברסיטאות שונות. הספרים ניתנים להורדה בחינם או להדפסה בעלות נמוכה. ספרים אלה הם בשימוש של מוסדות להשכלה גבוהה או משויכים למוסד, אגודה מדעית או ארגון מקצועי. על פי ההגדרה של הספרייה ספר לימוד פתוח ניתן לא רק לשימוש אלא גם לשימוש חוזר, לשינוי ולהפצה ולפיכך על פי מה שמוצהר באתר ספרי לימוד ברישיון של  (CC ND (No Derivatives  אינם מתקבלים עוד לספרייה. .

הספרייה לספרי לימוד פתוחים נתמכת על ידי הרשת לספרי לימוד פתוחים שאף היא יוזמה של המרכז לחינוך פתוח.

בספרייה לספרי לימוד פתוחים אפשר לחפש וגם לדפדף על פי מגוון נושאים: חשבונאות ופיננסים, מנהל עסקים, מדעי המחשב ומערכות מידע, כלכלה, חינוך, הנדסה, מדעי הרוח, עיתונאות ותקשורת, משפטים, מתמטיקה, רפואה, מדעי הטבע- ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, ומדעי החברה

 

לספרייה לספרי לימוד פתוחים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

מלחמת מנועי החיפוש – האם האלגוריתם מבוסס הבינה המלאכותית של ינדקס טוב מזה של גוגל?

השבוע, סוף אוגוסט 2017,ינדקס מנוע חיפוש הרוסי הפופולרי השיק את האלגוריתם מבוסס למידה עמוקה בשם KOROLEV , על שם המדען הסובייטי מומחה הטילים  Sergei Korolev.

למידה עמוקה- המונח הלוהט בתעשיית ההיי-טק היום – הינה  ענף בלמידה החישובית – מודל חישובי המכיל קבוצת אלגוריתמים, ונשען על תשתית של רשתות נוירונים שפועלים בהשראת רשתות הנוירונים במוח האנושי ומאפשרים למערכת ללמוד ולהשתפר כול הזמן ככול שמוזנים אליה יותר נתונים.

אלגוריתם זה של למידה עמוקה מאפשר למחשב ללמוד מדוגמאות במקום להיות מתוכנת על פי כללים מוכתבים מראש. הלמידה העמוקה מתאפשרת בזכות הנתונים הגדולים וכוח המחשוב -מעבדים גרפיים שמסוגלים לעבד כמויות גדולות של דאטה, במספר ערוצים ולהגיע לתוצאות בצורה מהירה.

מן הראוי לציין שאין זה האלגוריתם מבוסס הבינה המלאכותית הראשון של ינדקס. כבר בנובמבר 2016  ינדקס הודיעה שהם השיקו אלגוריתם חדש מבוסס בינה מלאכותית, שמטרתו לטפל בשאילתות עם ביטויי זנב ארוך  בשם ,palekh על שם העיר שסמלה הוא עוף החול בעל הזנב הארוך. אלגוריתם זה מזכיר את RankBrain של גוגל,  עליו נודע מפי בכיר בגוגל כבר באוקטובר 2015 כגורם השלישי בחשיבותו בדרוג התוצאות לאחר התוכן ומספר הקישורים. RankBrain    משמש את גוגל לפרש שאילתות באופן שמאפשר איתור דפים שלא בהכרח מכילים את מונחי השאילתה. יש להניח שמוזנים לו דוגמאות של זוגות שאילתות ומסמכים רלוונטיים לשאילתה , מידע בצורת ישויות מתמטיות, ממנו הוא לומד והוא משתמש בכך לתחזיות על חיפושים עתידיים בעיקר לשאילתות ארוכות או שאילתות חדשות שלא נשאלו בגוגל בעבר.

ההבדל העיקרי באלגוריתם החדש של ינדקס KOROLEV מ- palekh, האלגוריתם מבוסס הבינה מלאכותית הוותיק יותר שלו, הוא שהוא מתבסס על הטקסט כולו בעוד  ש- palekhהתבסס על כותרים  headlines בלבד.

עם פיתוח חדש זה של ינדקס נשאלת השאלה האם הוא טוב יותר מגוגל ? לצורך כך נערכה השוואה בין גוגל וינדקס במספר שאילתות :

“White supremacy nazi”  

“This guy who made the iPhone”

“No visas for Russians”

“Strong macho president” 

“Fat spread from roasted peanuts”

ב- 3 שאילתות מתוך ה-5 , הביצועים של גוגל היו הרבה יותר טובים. בשתי השאילתות האחרות התוצאות היו שונות ללא עדיפות מיוחדת מבחינת הביצועים.

מעבר לכך, ההשוואה מלמדת על העדר חפיפה/חפיפה מעטה  בין מנועי החיפוש ומכאן ההעדפה לא להסתפק במנוע חיפוש אחד.

מידע נוסף בכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

Thesis Commons  – פלטפורמה פתוחה חדשה לתזות ודיסרטציות

המידע הפתוח על מגוון צורותיו – ממצאי מחקר, נתונים מדעיים פתוחים,  קוד פתוח, והמדע הפתוח   נמצא במגמת עליה. .פוסט קודם  על מצב הגישה הפתוחה  התייחס לתוצאות מחקר, על פיו   לפחות 28% מהספרות המדעית/מחקרית היא בגישה פתוחה  ושיעור זה גדל.

ציון דרך נוסף במגמת עליה זו היא השקתה של Thesis Commons  – פלטפורמה חדשה חופשית רב תחומית לשיתוף תזות ודיסרטציות שעל השקתה הצהיר המרכז למדע פתוח ב-15 באוגוסט 2017

פלטפורמה זו מתווספת למגוון שירותים של הפלטפורמה לשיתוף מחקר   Open Science Framework -OSF.

ב-Thesis Commons אפשר להעלות תזות , לחפש ולדפדף בתזות על פי תחומי מחקר:  ארכיטקטורה, עסקים, הנדסה, מדעי החיים, מתמטיקה ופיזיקה, מדעי הרוח ואמנויות, חינוך, משפטים, רפואה ומדעי הבריאות וחברה ומדעי ההתנהגות   .

כיום,  מספר ימים לאחר השקת הפלטפורמה, מספר התזות באתר אינו גדול, אבל  אין ספק שהוא ילך ויגדל.

ל- Thesis Commons

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

OpenCorporates – מאגר מידע של חברות בעולם במגמת גידול

OpenCorporates מאגר מידע חופשי לחברות בעולם ממשיך לגדול והוא  כולל כיום מידע על למעלה ממאה מיליון חברות בעולם.

המטרה המוצהרת  של פיתוח המאגר היא להפוך את המידע על חברות לנגיש ומועיל לציבור, במיוחד כדי   לסייע בהתמודדות עם תופעות לא רצויות כגון שחיתויות, הלבנת הון ופשע מאורגן.

באתר קיימת אפשרות לדפדוף ולחיפוש

החברה שעומדת מאחורי OpenCorporates בשיתוף עם הבנק העולמי מתחזקת את  open company data index  ובו ניתן למצוא  את דירוג המדינות השונות,מבחינת פתיחות המידע על החברות, על פי מספר קריטריונים. מוגדרים.

 

למאגר החברות

לאינדקס החברות

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע, נתונים פתוחים | 2 תגובות

לקראת החופשה – גיידול – אפליקציית טיול עולמית עם הדרכות קוליות בעברית חינם

מתכננים נסיעה לחו"ל  בחופשה הקרובה ? אפליקצית  גיידול, פיתוח של המיזם הישראלי Guidol,  תזהה היכן אתם ותציע הדרכות קוליות על המקום מהיבטים שונים, לבחירתכם.

https://youtu.be/ahLI4YmjXgg

 

דברי ד"ר נדב דפני  מנכ"ל ומייסד-שותף של  Guidol על המיזם:

"Guidol הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח אפליקציית הדרכות לכל העולם, תחת הסיסמה Tour different! רוצים להצטרף? הצוות מזמין אתכם להצטרף לתכנית הבטא שלו.

האפליקציה והאתר מציעים לכם למעלה מ-1000 מדריכים קוליים חינמיים בעברית ליעדים שונים, כרגע בעיקר באירופה וארה"ב, בכ-70-100 אתרי תיירות ומקומות בכל יעד. כל הזמן עולים יעדים חדשים, בקצב של 1-2 לחודש.

עם האפליקציה המיוחדת הזו תוכלו לטייל גם ספונטנית, למקומות קרובים, עם ניווט לכל אתר וזמן ההליכה אליו, מדריכים קוליים (לא ויקיפדיה!), זמני פתיחה והאם פתוח עכשיו, אתרי תיירות קרובים בסביבתכם ועוד ועוד.

הצוות פיתח בעבר ומפעיל את אתרי האינטרנט "סטיפס" ו"אאוריקה". מכירים? – אם כן, אתם כבר יודעים שהכול אצלם בחינם ובלי חוכמות. הפרטים שלכם לא יועברו לאף אחד ולא תקבלו דואר זבל או שטויות אחרות.

זו רק ההתחלה. כשתצא האפליקציה המלאה משתמשי הבטא יהיו הראשונים שיגלו בה שפע של פיצ'רים שיהפכו את הטיול בחו"ל לחוויה כיפית מתמיד, אבל גם זולה, נוחה, מהירה, טעימה ומשוכללת מאי-פעם. לטייל – אבל ממש אחרת.

השתמשו כבר הקיץ באפליקציית גיידול ובקיץ הבא לא תצטרכו את הספר הכבד והלא-מעודכן, את הדפים המקומטים מהאינטרנט, לא תיצמדו לקבוצות מפורטוגל כדי להקשיב למדריך, לא תפסידו אתרי חובה, לא תגיעו למקומות סגורים ולא תיפלו על מלכודות תיירים עם אוכל רע – העתיד של הטיול שלכם הגיע!

ניתן להורדה בחנות הגוגל פליי:

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.guidolapp.app

מדריך טיולים בכיס – Guidol – Android Apps on Google Play

play.google.com

App World tour with free audio guides

משתמשי אייפון יכולים ליהנות מכל האפשרויות באתר שלנו:

Guidolapp.com"

לסיכום, גיידול מציעה הדרכות קוליות מבוססות מיקום וטיול ספונטני או מתוכנן בכיף ולגמרי בחינם. חופשה נעימה , תיהנו!

 

 

פורסם בקטגוריה אפליקציות, כללי | כתיבת תגובה

גישה פתוחה – תמונת מצב

תדפיס מקדים של מחקר שבדק את תמונת המצב של פרסומים בגישה פתוחה התפרסם ב- PeerJ Preprints  ב-2 באוגוסט 2017.

המחקר  השתמש לצורך זה ב- 3 מדגמים בני 100,000מאמרים כול אחד, כדי לבדוק את מצב הגישה הפתוחה ב-3 אוכלוסיות:

  • כול המאמרים בעלי DOI  של Crossref
  • מאמרים עדכניים מתוך Web of Science
  • מאמרים שנצפו על ידי משתמשי התוסף לדפדפן Unpaywall שמשמש לזיהוי מאמרים בגישה פתוחה תוך שימוש  ב- oaDOI,

ההערכה היא שלפחות 28% מהספרות המדעית/מחקרית היא בגישה פתוחה  ושיעור זה גדל במיוחד בשל הגידול  במסלול הזהב (מאמרים בגישה פתוחה מכתבי עת ) והמסלול ההיברידי.

מן הראוי לציין שהמכניזם הנפוץ לגישה חופשית הוא לא מסלול הזהב, או המסלול הירוק או ההיברידי אלא מסלול שמכונה במחקר זה– מסלול הארד (ברונזה) : מאמרים שחופשיים לקריאה באתר המו"ל ללא ציון ברור של רישיון בגישה פתוחה.

המחקר בדק גם את אימפקט הציטוטים של המאמרים בגישה פתוחה. מבדיקה זו עולה שהמאמרים בגישה פתוחה זכו  ב 18%  ציטוטים מעל הממוצע.

 

מידע נוסף  בתדפיס המקדים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה