המרת כתבי עת מדעיים לכתבי עת בגישה פתוחה – דו"ח מקיף

dashHarvard Library Office for Scholarly Communication -OSC  פירסם  בראשית אוגוסט  2016 סקירת  מקיפה בנושא המרת כתבי עת בתשלום  לכתבי עת בגישה פתוחה. הסקירה, בת 224 עמודים,  התבססה על ספרות שהתפרסמה, ספרות אפורה כגון פוסטים בבלוגים והצהרות עתונות, וראיונות עם מומחים מתעשית המו"לות .

הסקירה מתמקדת  בהמרה של כתבי עת קיימים לכתבי עת בגישה פתוחה ולא בהשקתם של כתבי עת חדשים בגישה פתוחה.הסקירה עוסקת לא רק בשאלה מדוע  אלא גם כיצד. כמו כן דנה בתוצאות ההמרה בהיבטים השונים – קריאה, איכות, אימפקט וההיבט הפיננסי. הסקירה מזהה 15 תסריטים שונים של המרת כתבי עת 10 שמימונם מושתת  על APC ו-5 אחרים שמושתתים על מימון ממקורות אחרים. כמו כן היא כוללת דוגמאות, ומעריכה נקודות תורפה וחוזקה.  הסקירה מציגה תמונה כוללת על האופציות הקיימות, והפרקטיקה הטובה ביותר להמרה.

מן הראוי לציין שהתמקדות הסקירה בהמרה ולא בהשקתם של כתבי עת חדשים בגישה פתוחה  הינה מכמה סיבות :

  • קיימים מדריכים לא מעטים על השקתם של כתבי עת חדשים בגישה פתוחה, לא כן המצב ביחס להמרת כתבי עת לגישה פתוחה,
  •  ההמרה של כתבי עת בתשלום לגישה פתוחה חוסכת לספריות כסף,  שהיא מטרה משנית חשובה. כול  כתב עת בתשלום שהומר לכתב עת בגישה פתוחה  מאפשר את הורדת המקביל עליו מנויה הספרייה  מתקציב הספרייה ומאפשר הקצאת  משאבים  למטרה אחרת.
  •  סיבה נוספת היא שלכתבי העת המומרים כבר יש מוניטין, שלא ככתב עת חדש.

מסקנתו העיקרית של הדו"ח היא שלא כול המרה הייתה הצלחה,  ולא כול ההמרות המוצלחות בסינריו אחד היו מצליחות בסינריו אחר, אבל היו הצלחות בכול סינריו ובכול תחום מחקר.

הדו"ח כולל מוסף מיוחד של כתבי העת המומרים שמוזכרים בו.

מטרתו העיקרית של הדו"ח הוא לסייע למו"לים של כתבי עת במנוי לחשוב על מעבר לגישה פתוחה.

עדכונים עתידיים של הפרויקט אפשר למצוא בכתובת:
https://osc.hul.harvard.edu/programs/journal-flipping/

הדוח המלא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

Elsevier והאתרים הפיראטיים – Libgen ,Bookfi, ו- Sci-Hub – התפתחויות אחרונות

בפוסט קודם כתבתי על האתר הפיראטי  למאמרים מדעיים sci-hub  והתביעה המשפטית של המו"ל  Elsevier כנגדו על הפרת זכויות יוצרים, ועל כך שעדיין מאות אלפי חוקרים  משתמשים באתר להורדת מאמרים

מן הראוי לציין, שהאתר  Sci-Hub  אינו האתר הפיראטי היחיד העומד לתביעה. 2 אתרים נוספים ידועים, לספרים בעיקר , הם Libgen  ו- Bookfi.pirate-copy2

שלא כאתר Sci-Hub, שהוא והמפעילה שלו  Alexandra Elbakyan, זכו לסיקור נרחב במדיה בחודשים האחרונים, עדיין לא ידוע ל- Elsevier מי עומד מאחורי 2 האתרים האחרים. פנייתו, על מנת להשלים את החסר,   ל- Cloudflare, שבשירותיו השתמשו אתרים אלו בעבר,  וכן ל- Whois Privacy Corp ,השירות לרישום שמות דומיין,  לא נענו עד כה..

לאור זאת לא נותרה  בפני Elsevier אלא הברירה המשפטית לקבלת המידע.

ובינתיים, למרות  ש- Elsevier זכה בצו מניעה זמני כנגד האתרים הפיראטיים, הם ממשיכים לפעול בדומיינים אחרים:

  • Libgen  – בכתובת golibgen.io
  • Bookfi – בכתובת bookfi.net  ועל פי מה שמצוין באתר כולל למעלה מ- 2 מיליון ספרים
  • ו- sci-hub – בכתובת sci-hub.cc.
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

שבוע ה- peer review הבינלאומי – 2016

peer2בשבוע הקרוב  19-25 בספטמבר 2016  יתקיים, זו השנה השנייה, שבוע ה- peer reiew ( ביקורת עמיתים)   הבינלאומי.

זוהי יזמה בינלאומית שנועדה לציין את חשיבות תהליך ביקורת העמיתים/הערכת עמיתים   האקדמי (peer review), תהליך חשוב שלעתים ממעיטים בערכו.

בשנה שעברה, השבוע הושק על ידי  Sense about Science, ORCID, ScienceOpen, Wiley.  השנה הועדה המתאמת תכלול גם ארגונים נוספים :

AAAS, COPE, eLife, and the Royal Society and the Federation of European Microbiological Societies -FEMS

השבוע השנה יתמקד בהגברת ההכרה בחשיבותו של תהליך ביקורת העמיתים  המדעי, לאור העובדה שלמרות ההכרה בחשיבות התהליך, הוא נתפס על ידי מקבלי ההחלטות באוניברסיטאות וגופי המימון כמשני בחשיבותו אחרי הפרסום, וזאת ברוח  המדיניות  של  publish or perish  .  לעומתם אלה שמכירים בחשיבותו של תהליך ביקורת העמיתים  טוענים שמה שעושה את הפרסום למדעי הוא לא הציטוטים אלא תהליך ביקורת העמיתים. .

סקר של העושים במלאכת ביקורת העמיתים מצא ש- 77% מהם מבקשים הדרכה, בכול הקשור לתהליך ההערכה/ביקורת, מעבר להנחיות הכלליות הקיימות היום.

training

הגברת ההכרה בחשיבותו של תהליך ביקורת העמיתים והלקטורים/סוקרים  חשובה גם להגברת המשאבים שיוקצו להדרכה כזו  בנושא.

התקווה ששבוע זה, באמצעות האירועים והדיונים שיערכו בו,  ישיג את מטרתו ויעלה את נושא ביקורת העמיתים  לסדר היום המדעי.

אפשר ליטול חלק ברב שיח בנושא בטוויטר ב- hashtags:

#PeerRevWk16,  #RecognizeReview,  ובמעקב אחר

@OxfordJournals and @FEMSTweets  בטוויטר.

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כתבי עת | כתיבת תגובה

בחירה ברשת החברתית הנכונה – כיצד?

whichאין ספק שרשתות חברתיות חשובות לקידום עסקים ולשיווק. מספר הרשתות החברתיות גדול ומגוון  השאלה באיזה רשת חברתית לבחור.

כתבה מעניינת של יועץ חברות משפיען, שהתפרסמה לאחרונה כוללת טיפים וכלים מומלצים בנושא

צעד ראשון הוא הגדרת היעדים. אם המטרה היא להציג את העסק לקהל רחב אז טוויטר הוא הכלי המתאים, ליצירת קשר עם עמיתים למקצוע אז  LinkedIn היא הרשת המתאימה, ולמכירת  מוצרים כלשהם, כדאי לבחור ברשתות ויזואליות כגון  Instagram and Pinterest. למתקשים  בבחירת הרשת המתאימה –האתר  BuzzSumo יכול לסייע . אפשר להזין במנוע החיפוש באתר שם דומיין או נושא ולאתר משפיענים בתחום,  תכנים מתאימים לתחום, ורשתות חברתיות בהם הופיעו/שותפו. .

צעד שני הוא איתור  הרשתות החברתיות שנמצאות בשימוש של קהל היעד .הרשתות הפופולרית ביותר הן :Facebook, YouTube, Twitter, LinkedIn, Pinterest, Google+, Tumblr, and Instagram, יחד עם זאת, כול אחת מרשתות אלו מזוהה בדרך כלל עם קהל יעד מסוים ,  Snapchat פופולרית ביותר לגיל העשרה, רשת פחות מוכרת אך פעילה ויעילה היא Medium  . ויש לתת את הדעת גם על רשתות ייעודיות. כך למשל בתחום הגרפיקה כדאי לבחור ב-Behance

נוכחות פעילה בפלטפורמה חברתית כרוכה בהשקעה לא מבוטלת של זמן וכסף. לכן בבחירת הפלטפורמה המתאימה יש להתחשב גם בכמות המשאבים שאפשר להקצות למטרה זו. כך למשל יצירה ושיתוף קובצי וידאו ביוטיוב או ב Vine-  דורשת השקעה רבה יותר מאשר ציוץ בטוויטר. להיות פעיל בטוויטר משמעו ציוצים לא מעטים ביום – וכאן כדאי לשקול את השימוש  בכלי Hootsuite

בכול מקרה , ללא קשר בקהל היעד ובתחום, מומלץ להצטרף לפחות לארבע הרשתות הגדולות – Facebook, Twitter, LinkedIn, and Google + ולאחר מכן לבחור בערוצים ספציפיים יותר.

ולבחירת ורישום המותג אפשר להיעזר ב-  KnowEm

השלב החשוב הבא הוא יצירת נוכחות ידועה ומוכרת ברשת. למטרה זו  חשוב לפרסם תכנים איכותיים ולשמור על עדכניות רצויה בהתאם לרשת – כך למשל על פי המדריך בנושא,  בטוויטר יש לצייץ כ- 14 פעמים ביום, בפייסבוק פעמיים ביום.. אתרים כמו Hootsuite  ו-  Sprout Social שמאפשרים ממקום אחד לנהל כמה חשבונות יכולים לסייע בכך

וכמובן חשוב המעקב אחר הנוכחות ברשתות בכלים המתאימים  וגם כאן  Hootsuite  יכול לסייע

למידע נוסף

פורסם בקטגוריה כללי, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

RCR – מדד חדש להשפעתו של פרסום מדעי ברמת המאמר הבודד וללא תלות בתחום המחקר

newמדענים ב- National Institute of Health's Office of Portfolio Analysis  פיתחו מדד חדש מבוסס ציטוטים, בשם  Relative Citation Ratio , שיאפשר לחוקרים ולגופים מממני מחקר   למדוד ולהשוות את השפעתו של מאמר מדעי.  מדד RCR     מודד  את השפעה של פרסום מדעי ברמת המאמר הבודד ובלי תלות בתחום המחקר. זהו ייחודו של המדד בניגוד למדדים היסטוריים קודמים כמו ה- IMPACT FACTOR   , שמדדו כתבי עת תוך תלות בתחום המחקר,  והמאמר נמדד על פי כתב העת בו הוא פורסם.

מאמר ובו מידע מפורט על המדד התפרסם ב-6 בספטמבר   2016 בכתב העת בגישה פתוחה PLOS Biology. המחברים טוענים, שהערכים הכמותיים של מדד RCR      נמצאו במתאם חיובי גם (בבדיקה איכותנית) , עם דעתם של מומחי נושא.

רבים בקהילה המדעית כבר תומכים בשימוש במדד. מבקרי המדד טוענים שהחישובים המסובכים מאחורי המדד פוגעים בשקיפותו. בתגובה לטענות אלה המחברים ו-NIH    מאפשרים גישה מלאה לאלגוריתמים ולנתונים ששמשו לחישוב RCR. כמו כן יש גישה חופשית וקלה  לשימוש ב– iCite  – כלי לחישוב ה- RCR   של מאמרים במאגר הביורפואי Pubmed , בכתובת https://icite.od.nih.gov.

ביקורת עיקרית כלפי RCR   היא שבשל שיטת נרמול תחום המחקר, מחקרים רב-תחומיים עלולים להיות מוערכים פחות. המחברים שבדקו אפשרות זו לא מצאו מספיק  ראיות לביסוס הטענה.

יחד עם זאת המחברים מודים שהמדד אינו יכול לשמש כתחליף לדעת מומחה, ושלמרות העובדה שהמדד מהווה התקדמות בכול הקשור להערכה מדעית , הוא עדיין אינו מודד  אימפקט וחשיבות שכן :

"no number can fully represent the impact of an individual work or investigator. Neither RCR nor any other metric can quantitate the underlying value of a study, nor measure the importance of making progress in solving a particular problem."

לכתבה בנושא

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים | כתיבת תגובה

מנועי חיפוש אלטרנטיביים – מאפיינים ייחודיים

אין ספק שגוגל הוא מנוע חיפוש הפופולרי ביותר. אחריו גם בינג. אבל קיימים ברשת מנועי חיפוש  אלטרנטיביים עם מאפיינים ייחודיים שאולי בשל כך כדאי לחפש גם בהם.

ביניהם:

startpageStartpage  – מנוע חיפוש שנותן את התוצאות של גוגל, ללא פרסונליזציה,  תוך שמירה על הפרטיות של המשתמש. הוא אינו שומר מידע כלשהו של המשתמש – אינו שומר  כתובת  IP, תוצאות חיפוש , מידע על הדפדפן וכמובן שאינו שומר cookies.

duckDuckDuckGo – מנוע חיפוש שידוע במאפיין העיקרי שלו שמירה על הפרטיות של המשתמש, אבל מלבד זאת  יש לו מספר מאפיינים ייחודיים שלא נמצא בגוגל והם:

  • מאפיין ה- cheatsheet– לקבלת מדריך מקוצר לאפליקציות, יישומים, שירותים – הוספת  cheatsheet לשם היישום  תציג דף לעיון מהיר על השימוש בו. כך למשל הקשתי  בתיבת החיפוש של מנוע החיפוש    google cheatsheet וקיבלתי מדריך קצר על האופרטורים בהם גוגל תומך. כדאי לציין שלא עובד עם כול שם יישום, במקרים כאלה מציג קישורים למדריכים.
  • לקבלת  טבלת צבעים ע"פ RGB די להקיש בתיבת החיפוש של  המנוע color codes
  • לקבלת קוד QR של  אתר מסוים/כתובת מסוימת, די לרשום בתיבת החיפוש QR  ואת כתובת האתר. כך למשל רשמתי בתיבת החיפוש של  המנוע

QR infoscienet.com וקיבלתי את קוד ה- QR של אתר הבלוג

qrinfoscienet

למידע נוסף על מאפיינים נוספים של DuckDuckGo

baseBASE –  מנוע חיפוש מדעי שפותח ומתופעל על ידי הספרייה באוניברסיטת בילפלד שבגרמניה. המנוע כולל למעלה מ- 90 מיליון מסמכים מלמעלה מ- 4000 מקורות מידע. 60% מהם נגישים בטקסט מלא בגישה פתוחה למשתמש. נחשב כמנוע הגדול ביותר למאגרים מוסדיים.

מבחינה טכנולוגית, שלא כמנועי חיפוש מסחריים כלליים דוגמת גוגל שמשתמשים בטכנולוגיה של זחלנים לסריקת הווב, BASE כולל באינדקס שלו  בדרך כלל את מידע העל ממאגרים שמיישמים את פרוטוקול OAI-PMH – Open Archives Initiative Protocol for Metadata Harvesting

פרוטוקול OAI-PMH הושק בשנת 2001, עם החזון לפתח ולקדם סטנדרטים אינטראופרביליים (שיאפשרו למערכות בעלות פלטפורמות שונות מבחינת תוכנה, חומרה ומנשקים, להחליף מידע במינימום אבדן תוכן ופונקציונליות) לצורך הפצה יעילה של מידע.
פרוטוקול זה לחילופי מידע-על מבוסס על הפורמט של דבלין קור. והמודל לאיסוף מידע, שמשתמש בארכיטקטורה של שרת לקוח, מתבסס על 2 שחקנים עיקריים: ספקי המידע וספקי השירות . המידע במנוע נאסף מספקי המידע באמצעות פרוטוקול OAI-PMH  לאינדקס מרכזי  שממשיך להתעדכן.

מחקרים משנת 2006 ו- 2008 ,שבדקו את מידת הכיסוי של אוספים במסגרת OAI-PMH במנועי חיפוש כלליים, מצאו שהכיסוי חלקי בלבד. יתירה מזו, באפריל 2008 גוגל הודיעה שהיא מצמצמת את תמיכתה בפרוטוקול. לאור העובדות והמחקרים שמלמדים שמנועי חיפוש כלליים אינם מכסים או מכסים רק חלקית מאגרים מבוססי פרוטוקול OAI-PMH, יש להניח ש- BASE   כולל חומר מהרשת הלא נראית , כפי שגם מוצהר באתר המנוע

"Discloses web resources of the "Deep Web", which are ignored by commercial search engines or get "lost in the vast quantity of hits

ולכן כדאי לתת עליו את הדעת בחיפוש חומר מדעי.
מידע נוסף על המנוע מאתר המנוע

coreCORE –   מנוע חיפוש נוסף לחומרים בגישה פתוחה.  אגרגטור של  מיליוני פרסומים  ממאות מאגרי מידע  בגישה פתוחה, ששם לו למטרה להנגיש את כול המידע המדעי בגישה פתוחה לציבור. על פי מה שכתוב באתר מחפש למעלה מ- 36 מיליון מאמרים מדעיים בגישה פתוחה .

ch3ומהאקדמיה ל- B2B

עם הגידול בחשיבותם של השווקים הסיניים, כדאי למטרות עסקים ושיווק להכיר גם את מנועי החיפוש הסיניים הגדולים : Baidu, Qihoo 360, Sogou. מידע על מנועים אלה, מאפיינים וחשיבותם לפעילות עסקית אפשר למצוא בכתבה מיולי 2016 :

"Top 3 Chinese Search Engines: What B2B Marketers Need to Know"

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, ספריות דיגיטליות, פרטיות ואבטחת מידע | תגובה אחת

DataSearch – מנוע חיפוש חדש לנתוני מחקר מבית Elsevier

נתוני מחקר  מפוזרים ברשת בהרבה מקורות מידע. אפשר למצוא אותם במאמרי המחקר עצמם ובמאגרים ייעודיים ברשת לנתוני מחקר.

datasearchריכוזם במקום אחד היה יכול להקל על מלאכת המחקר. כדי לענות על צורך זה Elsevier השיקה לאחרונה מנוע חיפוש חדש לנתוני מחקר –DataSearch. השימוש במנוע החיפוש בשלב זה הוא חופשי, עדין לא הוחלט סופית על המודל הכלכלי שלו בעתיד. Elsevier   מעוניינת לשלב אותו   בעתיד עם  Mendeley  Data  ומעוניינת גם להרחיב את שיתוף הפעולה עם מאגרי נתונים אחרים בנושא.

על  פי המידע בעמוד השאלות הנפוצות באתר,  מנוע החיפוש כולל באינדקס שלו טבלאות ונתונים אחרים ממאמרים ב– ScienceDirect,   מהמאגר הנושאי החופשי  arXiv , מ- Pubmed  Central   וממאגרי נתונים נוספים ברשת :
Mendeley DataNeuroElectroDryadPetDBICPSRHarvard Dataverse ו –ThemoML at NIST Thermodynamic Research Center -TRC

מקורות המידע באינדקס של המנוע נבחרים על  פי  מספר קריטריונים  ביניהם:  מספר המשתמשים,  מידת הקושי  לאנדקס את המקור, וקשרים שיש ל-   Elsevier עם מנהלי מאגרי הנתונים.

חשוב לציין, שלהוציא את  sciencedirect  שאר המקורות במנוע החיפוש הם מקורות חופשיים ברשת.
הנתונים נאספים דרך ה- APIs של המאגרים השונים, עוברים נרמול על פי מודל נתונים אחיד , מאונדקסים  ומוצגים בצורת previews. המשתמשים שמוצאים עניין ב- previews   נשלחים ישירות למאגר הנתונים  המקורי  להורדת  הנתונים.

Elsevier פתוחה להצעות מבעלי מאגרי מידע שמעוניינים להיכלל במנוע . הכתובת ליצירת קשר בנידון היא datasearch-support@elsevier.com.

מידע נוסף אפשר למצוא בדף השאלות הנפוצות באתר

למנוע החיפוש

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

NASA השיקה את SpacePub – ארכיון בגישה פתוחה

nasa-2 copyב-16 באוגוסט 2016  NASA      הודיעה על השקתו של הפורטל SpacePub   – פורטל חדש בגישה פתוחה שכולל מאמרים מדעיים מחקריים של NASA .

הנתונים ב– PubSpace יהיו זמינים לקריאה, ניתוח והורדה.. נכון להיום ,עד כה,  יש במאגר רק  863  מאמרי מחקר.

סוכנות החלל שינתה את מדיניות המחקר שלה. מעתה,  מחברים שמחקריהם מומנו על ידי NASA   , יחויבו להפקיד עותקים של הפרסומים המדעיים השפיטים שלהם והנתונים ב-PubSpace. מחקרים שקשורים לפטנטים, עניינים אישיים, נושאים שקשורים לביטחון לאומי וכו' לא יחשפו באתר.

הפורטל הוא בתגובה  לבקשתו של משרד המדע והטכנולוגיה בארה"ב משנת 2013 שהורה לסוכנויות מממנות מחקר להרחיב את הגישה  לתוצאות המחקרים הממומנים.

PubSpace  הוא חלק מ-  PubMed Central (PMC -הארכיון של מאמרים בגישה פתוחה שמנוהל על ידי הספרייה הלאומית הרפואית של ארה"ב. . באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

HiPub – תוסף חינמי לדפדפן גוגל כרום לזיהוי ישויות ב- Pubmed ו- Pubmed Central והצגת מידע נוסף

מדי יום נוספים למאגר הביו-רפואי  Pubmed  למעלה מ- 3000 תקצירים. גם לחוקר בתחום  צר קשה לעקוב אחר הקשרים בין המאמרים השונים. לדוגמה  חוקר מעוניין לדעת אם גן חדש,  שמתואר במאמר מסוים במאגר,  קשור לתחום המחקר הספציפי שלו  – ייקח לו הרבה זמן לענות על השאלה.

bioinformatics-2כעת תוסף תוכנה – plug in – חופשי חדש מיוחד לכרום –   HiPub , יכול לתת במהירות מענה לשאלה. התוסף, עליו פורסם  לראשונה ב– 2 באוגוסט 2016 בכתב העת bioinformatics, פותח באוניברסיטת קולורדו בשיתוף עם קולגות באוניברסיטת קוריאה. על פי המתואר  HiPub  מבצע כרית טקסט , מזהה ישויות – גנים, חלבונים, תרופות/כימיקלים  ומחלות  ומציג את הקשרים בצורה ויזואלית  בהקשר הביולוגי שלהם.

plug1

פרטים נוספים על תוסף התוכנה , קישור להורדה  ומדריך למשתמש אפשר  למצוא בכתובת: http:// hipub.korea.ac.kr

כאשר בדקתי את הקישור בדפדפן כרום במחשב האישי – ההורדה הייתה קלה מהירה ואוטומטית. לאחר מכן כאשר נכנסתי ל- HiPub  , Pubmed פעל  באופן אוטומטי. הציג לי את התקציר וצבע ישויות בצבעים שונים, ייחודיים לישות המסוימת – לדוגמה: גן בצבע סגול, מחלה בצבע כתום, חומר כימי בצבע ירוק .  כאשר עמדתי על המונח הוא הציג את השם המועדף . לחיצה על המונח הציגה עליו מידע נוסף וקישורים רלוונטיים. לא הגעתי למפה ויזואלית של קשרים כפי שמתואר במאמר. גם כך המידע המוצג מסייע מאוד.

plugin3 copy

הסרת התוסף, למי שמעוניין לאחר התקנתו, היא ככול הסרת התוספים מגוגל כרום. בתפריט בצד ימין למעלה –  more tools- extensions ולאחר מכן   בחירה ב-Hipub והסרתו.

אין ספק, התוסף מדגים את היכולות של כריית טקסט  וחשיבותה לחוקר.

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כלים, תוכנות | כתיבת תגובה

אוספים דיגיטליים חופשיים ברשת

מספר האוספים הדיגיטליים החופשים ברשת גדל . אוסף ידוע "ותיק"  הוא  Europeana  – הספרייה הדיגיטלית של אירופה שכוללת  מיליוני פריטים דיגיטליים.

new-yorkאחד האוספים שפתח לאחרונה את החומרים שבו ,שלא חלים עליהם זכויות יוצרים, חופשיים להורדה לציבור    הרחב , הוא   האוסף הדיגיטלי של  הספרייה הציבורית בניו-יורק , שכולל למעלה מ- 600000 פריטים בתוכם  מפות היסטוריות, כתבי יד נדירים, איורי  בוטניקה ועוד.

במקביל מתרבים גם מקורות חופשיים לתמונות ואיורים.

לאור  ריבוי המקורות גם של כתבי יד חופשיים וגם של תמונות ואיורים חופשיים, כדאי להכיר אתרים שמרכזים את האוספים.. שני אתרים שנתקלתי בהם לאחרונה וחשבתי שכדאי לשתף הם:

graphicsאחד האתרים הוא GRAPICS Free Stock Images    שמתמקד בעיקר בתמונות ואיורים. חופשיים. באתר יש קישורים  לעשרות אתרים שכוללים   מספר רב של תמונות ואיורים  חופשיים ביניהם:  animal photosNew York Public Library Digital CollectionsBritish Library Images on Flickr , The Public Domain Review , Public Domain Archive , Google LIFE Photo Archive ועוד ..

digitalאתר שני, מסוג אחר,   שמהווה  מקור לכתבי יד עתיקים חופשיים הוא  Digital Scriptorium ,  שהוא קונסורציום הולך וגדל של ספריות ומוזיאונים ,  שמאפשרים גישה חופשית לאוספים של כתבי יד הטרום-מודרניים שלהם. האתר, שמשמש כקטלוג  של  מקורות מהרבה מוסדות ברחבי העולם, מהווה למעשה מקור בינלאומי ללימוד ומחקר . באתר יש  מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. אפשר להגביל את החיפוש לכתבי יד עם תמונות.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, מקורות דיגיטליים, ספריות דיגיטליות, תמונות | כתיבת תגובה