Same Energy  – מנוע חיפוש ויזואלי חדש בגרסת בטא

Same Energy  הוא מנוע חיפוש ויזואלי חדש בגרסת בטא שעושה שימוש בבינה מלאכותית.. החיפוש בו אפשרי בשאילתת טקסט או בהעלאת תמונה וגם בבחירה מתוך אוסף התמונות שמוצג בדף הראשי. התוצאה  מסך שלם של תמונות בהתאם.  בראש עמוד הבית של המנוע  מוצגות הקטגוריות

בחירה בקטגוריה מסוימת תציג תמונות רלוונטיות לקטגוריה. ובחירה בתמונה מסוימת תציג תמונות דומות. כול זה מתאפשר בזכות ההבנה החזותית העשירה של המנוע שתופסת את הסגנון האמנותי ואת האווירה הכללית של התמונה ולא רק את האובייקטים בה.

אפשר ליצור קובץ תמונות אישי על ידי פתיחת חשבון -שם משתמש וסיסמה.  לאחר בחירה ושמירה של לפחות 3 תמונות המנוע  מציג תמונות דומות בהשראת האוסף הנבחר.

נכון לעכשיו, המנוע  כולל באינדקס שלו 19 מיליון תמונות משותפות ב- Reddit, Instagram ו- Pinterest.

היתרון העיקרי של החיפוש על פי מייסדו  ג'קסון  הוא שהוא עובד בלי שום תגים או מידע-על  אלא על סמך התמונה בלבד. לדבריו:

“The principal advantage of our search is that it works without any tags or metadata: all we need is the image,”

השימוש במנוע חופשי, נשקלת אפשרות  למכור גישת API לחיפוש הוויזואלי כמודל עסקי, אך בינתיים הפרויקט נותר לשימוש חופשי.

למנוע

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פרויקט הסילבוסים הפתוח המעודכן –  Open syllabus 2.5

​Open syllabus 2.5 –היא גרסה מעודכת של פרויקט הסילבוסים הפתוח The Open Syllabus Explorer   שהושקה ב- 10 בפברואר 2021 .

בפוסט שפורסם ב-10 בפברואר מתוארים בפרוטרוט העדכונים העיקריים בפרויקט. .מאפיין חדש ראוי לציון בגרסה היא מדדי OER שעוקבים אחר אימוץ ספרי לימוד ומונוגרפיות בגישה פתוחה  בהשכלה גבוהה, תוך שימוש במידע מ Open Textbook- Library ו-Directory of open access books.

הפרויקט, מיזם של  חוקרים מאוניברסיטת  קולומביה,  כורה מידע מסילבוסים ומציג מתוכם נתונים על הטכסטים הנלמדים.  הוא  כולל  מאגר של  7,292,573  סילבוסים . כולל אלמנטים ויזואלים ואפשרויות סינון מתקדמות.

המידע מוצג  על פי קטגוריות ראשיות עיקריות: כותרים – 4,873,525 ,  מחברים, 3,651,869- מוסדות חינוך-    7,389, תחומי מחקר–  62 , מדינות – 96   ומו"לים – 89,226.   בכול אחת מהקטגוריות יש אפשרויות סינון נוספות. בכותרים קיימת אפשרות גם לסנן על פי חומרים בגישה פתוחה.

 

חשיבותו של  – Open syllabus   לאנשי חינוך/מרצים שמכינים סילבוסים לקורסים שלהם ברורה, שכן הוא מסייע למצוא ספרות מתאימה לקורסים, כמו כן מסייע לספריות לנהל אוספים, הוא תומך בתלמידים בחקר נושאים שונים, יוצר תמריץ לאנשי הסגל לשיפור חומרי ההוראה ושימוש ברישיונות פתוחים.  המדד  " score" בו הוא משתמש  לגבי כותרים  שמודד עד כמה טקסט מסוים נכלל בסילבוסים, יכול לשמש מדד נוסף אלטרנטיבי  לאימפקט המדעי ולקידום מחברי הטקסטים.

אל Open syllabus 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש, מקורות מידע | כתיבת תגובה

למידה מקוונת ברשת – מנוע חיפוש Class Central ועוד…

.ברשת האינטרנט, שמהווה מקור חשוב ללמידה מקוונת,   אפשר למצוא עשרות אלפים של קורסים מקוונים והרבה מהם חינמיים.. תופעת ה- MOOC  – קורסים שפתוחים למספר רב של משתתפים אינה חדשה. אוניברסיטאות חשובות מציעות קורסים חופשיים ברשת,  ומספר הפלטפורמות שמציעות קורסים כאלה הוא רב. מגוון האתרים הגדול ברשת ללמידה בכלל, כולל למידה חופשית מקוונת  מקשה למשתמש את הבחירה ובנוסף לכך,  אתרים רבים מגבילים את ההיצע רק לקורסים בפלטפורמות שלהם.

קיימים ברשת לא מעט מאגרי מידע ומנועי חיפוש שיכולים לסייע במשימה.

אחד מהם הוא מנוע החיפוש Class Central  שאפשר להגדירו כמנוע חיפוש  לקורסים מקוונים. אפשר לחפש בו על פי מה שכתוב באתר במאגר שלמעלה מ- 30000 קורסים, כמו  כן אפשר לדפדף בו על פי נושא – נושאים רחבים: מדעי המחשב, עסקים, מדעי הרוח, מדע הנתונים, התפתחות אישית, אמנות ועיצוב, תכנות, הנדסה, רפואה ובריאות, מתמטיקה, מדע, מדעי החברה, חינוך והוראה  ובתתי נושאים של כול אחת מהקטגוריות. אפשר לדפדף גם על פי אוניברסיטאות.

בדו"ח של המנוע אפשר למצוא רשימה ארוכה  של ספקי/פלטפורמות   MOOC     ברחבי העולם ,   כמו כן מדריך מעודכן על תופעת ה- MOOC

מן הראוי לציין שאין אחידות במאפיינים של הפלטפורמות השונות, חלק מהפלטפורמות חינמיות  אחרות בתשלום אחרות מציעות ניסיון חינמי וכו' . רשימה מומלצת של פלטפורמות עם מאפיינים עיקריים  התפרסמה לאחרונה וגם היא יכולה לסייע בבחירה. 

למנוע החיפוש class central

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מדעי הרוח הדיגיטליים ותפקידם של ספרנים – תיאור מקרה

מאמר מקדים מגיליון מרץ 2021 של The journal of academic librarianship  מציג תיאור מקרה של פרויקט שיתופי פעולה במדעי הרוח הדיגיטליים שהובל על ידי צוות ספרנים ללימודי סינית בספריות אקדמיות בארה"ב ונטלו בו חלק מומחים בטכנולוגיות מידע וחוקרים מאסיה, אירופה וצפון אמריקה

רעיון הפרויקט התגבש כבר בפגישה מקצועית  בשנת 2015, ומאז עבר מספר שלבים עד להבשלתו. במאמר מתוארים השלבים השונים של הפרויקט ותפקידם של כול אחד מהצוותים  שנטלו בו חלק – הספרנים שהובילו, צוות היועצים המומחים, חוקרי מינג ברחבי העולם, ומומחי IT

המוצרים של הפרויקט המשותף הם: מילון דו לשוני – סיני –אנגלי לחקר שושלת מינג בסין (1368–1644), ומערכת  תרגום מקוונת במיקור המונים Crowdsourcing, שבה נעשה שימוש בפיתוח המילון,  ואשר   יכולה לספק שיטת מחקר לתרגומים משותפים של מונחים מיוחדים. שני המוצרים פורסמו בגישה פתוחה.

אשר למילון – אלפי הכותרים הרשמיים המתפרסמים במילון יכולים לשמש פרויקטים דיגיטליים אחרים, כולל מאגר המידע הביוגרפי של סין CBDB  -שהוא מאגר יחסי מסיבי עם מידע ביוגרפי של כמעט חצי מיליון דמויות היסטוריות, בעיקר מהמאות ה -7 עד ה -19..

המילון הועלה בגישה פתוחה ל- eScholarship המאגר המוסדי של אוניברסיטת קליפורניה, בכתובת האתר הקבועה https://escholarship.org/uc/item/2bz3v185 משתמשים יכולים לגלוש ולחפש 3245 כותרים רשמיים של ממשלת מינג או להוריד את המילון לשימוש לא מקוון. בשלוש השנים הראשונות לשחרורו, המילון המקוון קיבל כמעט 12,000 כניסות והורד כמעט 4000 פעמים, שהם למעלה מ -300 ביקורים וממוצע 100 הורדות בחודש.

הפרויקט הוא  מחקר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים בהגדרתו, משום שהוא מהווה צומת  –  מחשוב ותחומי מדעי הרוח. במסגרתו הוקם כלי שיתוף פעולה דיגיטלי להפקת ידע חדש למחקר היסטורי.

הפרויקט מדגים כיצד ספרנים אקדמיים יכולים לתרום למדעי הרוח הדיגיטליים ולתקשורת המדעית. הפעילויות בפיתוח הפרויקט  עולות בקנה אחד עם חמשת השלבים המתוארים במחזור חיי התקשורת המדעית של ACRL   איגוד מכללות וספריות המחקר משנת 2003 – איסוף נתוני מחקר, יצירה, סקירת עמיתים, פרסום וגילוי.

על ההכרה בתרומתם החשובה של הספרנים בתחום אפשר ללמוד מדבריו של פרופסור Bol  מאוניברסיטת הרווארד  מהוגי הפרויקט:

“Librarians, after all, understand the importance of authority files much better than historians generally do… we can only succeed in building a strong cyberinfrastructure for Chinese studies if librarians play a leading role….Scholarship in a digital environment is necessarily collaborative, but by and large the research projects of faculty have not involved robust links to librarians and libraries. The proposed project is a small but vital step towards creating those links and building the cyberinfrastructure we so very much need.”

למאמר

למילון הדו-לשוני

למערכת  תרגום מקוונת במיקור המונים Crowdsourcing שבה נעשה שימוש לצורך פיתוח הפרויקט

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות, מקורות דיגיטליים, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

הקמת  תשתית רחבה בקמפוס עבור מציאות מדומה

​עולם המציאות המדומה VR משתנה ומתפתח במהירות בשנים האחרונות.  המציאות המדומה שמבוססת בעיקרה על חוויות ויזואליות ומידע חושי מחייבת כלים, טכניקות ותשתית פיזית.  בתחום האקדמי יש עניין רב כיצד טכנולוגיית VR יכולה ליצור סביבות למידה חדשות והזדמנויות חדשות לפיתוח מיומנויות ואינטראקציה עם תכני קורס שאינם זמינים באמצעות אינטראקציות מסורתיות. יישומה של המציאות המדומה באוניברסיטאות חשוב,  אך הוא יכול להיות יקר ודורש התמחות, מתקנים והכשרה.

בעוד שלסגל ולסטודנטים יש רעיונות רבים לסוגי התוכן והאינטראקציה שהם רוצים לבנות, הספרייה כסביבת למידה בלתי פורמלית יכולה לשמש  לניסויים ולהעברת שיטות עבודה מומלצות.

מחקר שפורסם ב- 2 בפברואר 2021 עוסק בחקר מקרה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין שבארה"ב ומתעד לקחים שהופקו מהשינוי של שטחי ספרייה קיימים לחללי יצירת תוכן וחקר מציאות מדומה כחלק מיוזמה משולבת בקמפוס. המחקר מתאר ומדגיש את התפקיד המרכזי שיכולות הספריות למלא במעגל החיים של המציאות הרבודה באוניברסיטאות בכול הקשור לפריסת חומרה, סדנאות הכשרה ותמיכה ביישומים. הוא מפרט גם שיתופי פעולה של הספרייה עם טכנולוגיות המידע ומרכזי הוראה ולמידה בקמפוס בכדי לתקנן ולאחד את התמיכה בתחום.

לקחים שנלמדו מחקר מקרה זה יכולים להנחות ספריות אחרות שמעוניינות לבנות או לשפר את שירותי התמיכה והמתקנים של VR.

 

מידע מפורט במאמר המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, הוראה, טכנולוגיות, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

אינפוגרפיקה : כלים ומקורות

אין ספק שיש אמת בפתגם הידוע "תמונה אחת שווה אלף מלים" שכן  אינפוגרפיקה טובה מקלה על קליטת מידע

כתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2021 כוללת 100   מקורות שקשורים לנושא מסווגים על פי קטגוריות נושאיות. בקטגוריה "כלים ותוכנה להצגה ויזואלית של נתונים" אפשר למצוא כלים כגון  picktochart u , ו- infogram שיסייעו, על פי מחבר הפוסט,  אפילו למעצב מתחיל   לייצר אינפוגרפיקה.

קטגוריות נוספות הם : בלוגים ואתרים בנושא אינפוגרפיקה, מקורות לנתונים, יצירת אינפוגרפיקה אישית, כלי אינפוגרפיקה מבוססי פלש וג'אווה סקריפט , מאמרים ומדריכים בנושא, ושונות.

מן הראוי לצין שמקצת מקורות המידע שבדקתי הובילו לקישורים שבורים, אבל בסך הכול הכתבה  כוללת מקורות רבים ושימושיים בנושא.

מידע נוסף בכתבה  

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מקורות מידע, תוכנות, תמונות | כתיבת תגובה

מדריך איגוד הספריות האמריקאי בנושא  אוריינות מדיה בספרייה

דמיינו שאתם עובדים בדלפק היעץ בספרייה ומשתמש מגיע עם שאלה כשהוא מצטט "עובדה"  לא נכונה  או מזכיר מאמר שאתם כספרנים יודעים שהוא  אינו מהימן?

כיצד לסייע ולפתח כישורי חשיבה ביקורתיים שחשובים יותר מתמיד בעידן שבו מסתמכים יותר ויותר על מדיה דיגיטלית למידע ולתקשורת.

​איגוד הספריות האמריקאי ALA    פרסם בנובמבר 2020  מדריך לאוריינות מדיה כדי לסייע בכך  לעוסקים במלאכה. המדריך מציע  משאבים ורעיונות לתכנון תוכניות ופעילויות ללימוד מיומנויות אוריינות מדיה וגם כיצד לשלב מיומנויות אלו בתוכניות שכבר קיימות בספרייה .

במדריך קייימת אבחנה בין שלושת המונחים: אוריינות מידע, אוריינות מדיה ואוריינות חדשות.

אוריינות מידע היא היכולת לממש מתי יש צורך במידע , היכולת לאתר, לנתח ולהשתמש ביעילות במידע הדרוש ,לדעת כיצד למצוא את המידע הדרוש לכל משימה או החלטה העומדות בפנינו, ויכולת לחשוב בצורה ביקורתית על סוגי מידע שונים ולנתח האם זה המידע הנכון למטרה המיועדת

לעומת זאת הדגש באוריינות מדיה הוא על המיומנות לשימוש באמצעי התקשורת השונים. באוריינות מדיה על פי ההגדרה של האגודה הלאומית לחינוך לאוריינות מדיה (NAMLE )

מדובר על יכולת לגשת, להשתמש, לנתח  וליצור באמצעי התקשורת על ערוציה השונים תוך שימוש בחשיבה ביקורתית . על פי ההגדרה במדריך:

  • the ability to access, analyze, create and act using all forms of communication
  • the ability to access, share and create media across multiple formats and platforms while utilizing critical thinking skills to evaluate the purpose and potential impact of the material
  • understanding how various groups are represented in the media, including whose stories are highlighted and whose are marginalized
  • understanding media ownership structures and its impact on what we see

הטענה היא כי מבוגר בעל אוריינות תקשורת צריך להיות מסוגל לגשת, לשתף וליצור מדיה בפלטפורמות ובפורמטים מרובים [עיתונות, בידור (סרטים, מוזיקה, טלוויזיה), פרסום, קידום ותעמולה] תוך שימוש בכישורי חשיבה ביקורתיים להערכת המטרה וההשפעה הפוטנציאלית של החומר. בכך אוריינות מדיה  מעצימה אנשים להיות הוגים ויוצרים ביקורתיים, מתקשרים יעילים ואזרחים פעילים.

אוריינות חדשות היא חלק מאוריינות מדיה – היכולת לשפוט את מהימנותם ואמינותם של דיווחי חדשות והמדריך עוסק גם בה.

המדריך מתמקד ב- 5 נושאים רחבים וחשובים באוריינות מדיה כיום:

  • ארכיטקטורה של האינטרנט – חושפת כיצד הסביבה הדיגיטלית מתפקדת ומשפיעה על המשתמשים. הבנת הארכיטקטורה של האינטרנט היא הצעד הראשון לקראת קבלת החלטות מושכלת בנוגע לפעולה במרחב הדיגיטלי
  • אזרחות – כדי להיות אזרחים בעלי ידע טוב ופעיל, צריכים להבין כיצד התקשורת משפיעה על הבנתנו וההשתתפות במערכת הפוליטית שלנו.
  • ההיבט הכלכלי של עולם המדיה – הבנה של נוף התקשורת – כדי להבין איך התקשורת משפיעה עלינו כיחידים עלינו להבין את נוף התקשורת והמניעים של הפרטים והישויות שבנו אותו ומרוויחים ממנו.
  • מידע מוטעה ודיסאינפורמציה- מידע מוטעה/ כוזב MISINFORMATION- הוא יצירה והפצה של מידע כוזב או לא מדויק ללא זדון. דיסאינפורמציה הוא יצירה והפצה של מידע כוזב בכוונה להטעות. הזיהוי של מידע כזה   מסייע להיות משתמשים נבונים יותר.
  • יצירת מדיה- העצמת מבוגרים ליצור מדיה באחריות יכולה לפתוח מסלולים לקריירה, קידום, תחביבים ומעורבות אזרחית. יצירת מדיה קלה מתמיד, הודות לעלייה הדרמטית בפלטפורמות חדשות ובכלים חינמיים. חשוב ביצירת מדיה לא לשכוח  אתיקה ואחריות חברתית.

.בכל אחד מנושאים אלה  המדריך מציג:  רעיונות שעל  צוות הספרייה והמשתמשים לדעת, תוכניות מתחילות שניתן ליישם באופן אישי או וירטואלי,  מידע נוסף על משאבים שמאפשרים להעמיק ולחקור את הנושאים מזוויות שונות,  וטיפים מקצועיים ממומחים מנוסים בחינוך לאוריינות תקשורת למבוגרים.

למדריך

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

altmetrics – מאת הפרסומים המובילים 2020

altmetrics  – Alternative Metrics  הוא תחום מתפתח של שיטות חדשות למדידת  מידע מדעי. שלא כמדדים המסורתיים  מבוססי הציטוטים, הם מדדים שמושתתים בעיקר על הווב החברתי. הם יכולים למדוד עד כמה פרסום של חוקר מסוים  נדון במדיה החברתית ובשירותים מקוונים אחרים. תחום זה אינו בא להחליף את המדדים המסורתיים  אלא להשלימם. מאז פרסום "altmetrics :a manifesto    באוקטובר 2010 תחום ה- altmetrics התפתח  וזכה ללגיטימציה. סוגי התפוקה המחקרית השונים ידועים בשם artifacts . מדדי ה- altmetrics  שלא כמדדים המסורתיים מתמקדים ב-artifact עצמו כלומר  בפרסום עצמו  ולא בכתב העת כמו המדד המסורתי  Journal Impact Factor  למשל.

את מאת הפרסומים   המובילים של 2020  על פי מדדי ה-altmetrics מסווגים על פי תחומי המחקר השונים אפשר לראות באתר Altmetric – Top 100 articles – 2020 . הם נבחרו על סמך  87.7 מיליון אזכורים של 3.4  מיליון עבודות/פריטי מידע /מחקר ב- 2020 .

על פי מה שנכתב באתר על פריטי המידע הנבחרים ואופן בחירתם –  מאת הפרסומים המובילים הם המדוברים ביותר של השנה ואין בדירוג כד ללמד על איכות או המחקר או השפעתו

"The Top 100 is a list of the most-discussed papers of the year; the ranking has no bearing on the quality or impact of the research itself."

מן הראוי לציין שפרויקט זה של בחירת 100 "המדוברים ביותר"  החל ב- 2013 ומאז מדי שנה מתפרסמים המובילים ביותר.  באתר  של מאת  המובילים ב-2020 יש קישורים למידע גם על התוצאות בשנים 2013-2019.

בכתובת Altmetric – Top 100 articles – 2020    יש מנוע חיפוש ייעודי ל- 100 המאמרים המובילים ב- 2020  עם אפשרות לסינון מראש על פי מספר פרמטרים: נושא, כתב עת/אוסף , מו"ל, שייכות מוסדית, וסוג גישה – פתוחה ( 46 פריטים), חופשית (25) וסגורה (29) מהסיווג על פי אופן גישה ניתן להסיק שרוב הפריטים חופשיים.   כאשר בוחרים בפריט מסוים אפשר לקבל גם מידע מעניין על סוג המקורות בהם אוזכר –פוסטים מבלוגים  ציוצים בטוויטר, עמודי פייסבוק, וערכים בוויקיפדיה ועוד.

מבחינה נושאית באופן לא מפתיע, נושא  Covid-19 הוא המוביל ומהווה כ- 30% מ- 100 המובילים בתחומי מחקר שונים

בנוסף ל- Covid-19  שני נושאים נוספים שבלטו במאה הראשונים של השנה: שינויי אקלים וגזענות.

לאתר של 100 המובילים

​למנוע החיפוש של הפריטים המובילים  (לחיצה על   explore the full list בקובץ התמונה בדף הראשי).

למידע נוסף  על התכנים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, מנועי חיפוש, מקורות מידע | כתיבת תגובה

Plan S ויישום הגישה הפתוחה – מנוע חיפוש שמספק מידע על אופן היישום

​Plan S היא יוזמה לפרסום בגישה פתוחה שהושקה בספטמבר 2018. התוכנית נתמכת על ידי       cOAlition S,  קונסורציום בינלאומי של ארגוני מימון מחקר. על פי  Plan S  החל משנת 2021, פרסומים מדעיים שמקורם  ממחקר במימון מענקים ציבוריים חייבים להתפרסם בכתבי עת או בפלטפורמות גישה פתוחה תואמות.

כפי שנכתב בעקרונות התוכנית:

“With effect from 2021*, all scholarly publications on the results from research funded by public or private grants provided by national, regional and international research councils and funding bodies, must be published in Open Access Journals, on Open Access Platforms, or made immediately available through Open Access Repositories without embargo.”

 

מספר לא מבוטל של  גופי מימון  נרשמו לתוכנית Plan S  שהחלה רשמית ב -1 בינואר 2021, אם כי למספר גופי מימון  תאריכי התחלה שונים.

בחודשים האחרונים כתבי העת החלו להיערך בהתאם. כתבי עת רבים תומכים ב- APC – כלומר  הציגו אפשרות למחברים לשלם על פרסום המאמרים שלהם בגישה פתוחה- APC, לעומתם AAAS  המו"ל   שמוציא לאור את Science, שרוצה להימנע ממודל כלכלי שיכול להיות מחוץ להישג ידם של חוקרים מסוימים, נוקט במדיניות חדשה ומאפשר לחוקרים, שממומנים על ידי כמה גופי מימון שפועלים במסגרת Plan S , לפרסם גרסאות של כתבי היד שלהם ברישיונות פתוחים כבר  מיד לאחר שעברו ביקורת עמיתים.

השינוי מבטיח כי חוקרים עם מענקים מכמה גופי מימון  מימון שדורשים  לפרסם בגישה פתוחה במסגרת יוזמת Plan S עדיין יוכלו לפרסם בכתבי העת  המנויים של המו"ל AAAS.

מצב זה של העדר מדיניות אחת   ברורה ואחידה בכתבי העת השונים, יוצר תחושה של בלבול  אצל המחברים.  כדי להקל עליהם פותח מנוע  החיפוש/כלי Journal Checker Tool (JCT) שהושק בגרסת בטא כבר ב18 בנובמבר 2019 וכיום מנוע חיפוש זה מייעץ באופן  ברור לחוקרים כיצד הם יכולים לעמוד במדיניות תוכנית הגישה הפתוחה של Plan S.

השימוש ב- JCT הוא פשוט: המשתמש מספק את שם כתב העת  המועדף עליו ואז בוחר את הגוף המממן שלו ואת המוסד שאליו הוא שייך. השילוב של נתונים אלה מייצר באופן מיידי תוצאה המאפשרת למשתמש לראות באיזו פלטפורמה/מסלול לפרסם באופן שיהיה תואם  את Plan S. אם קיימים מספר מסלולים מתאימים, JCT מספק הוראות בסיסיות לגבי המשך הפעולה במסלול המסוים שנבחר על ידי החוקר. כאשר לא נמצאה תאימות  , ה- JCT מציע הצעות כיצד לערוך את החיפוש כדי למצוא שילוב המאפשר תאימות.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מאגר המידע בתחום המתמטיקה zbMATH Open זמין כמאגר פתוח

מאגר המידע בתחום המתמטיקה zbMATH Open זמין כמאגר מידע פתוח החל מ-ינואר 2021. המאגר מכסה את   תחומי המתמטיקה הטהורה, ההיסטוריה והפילוסופיה של המתמטיקה וגם מדעי הטבע, מדעי המחשב, כלכלה והנדסה.

נכון להיום, zbMATH Open כולל כ -4.2 מיליון ערכים ביבליוגרפיים עם סקירות או תקצירים שלקוחים מיותר מ -3,000 כתבי עת וסדרות ספרים, ומ -190,000 ספרים. כמו כן הוא כולל כ -3 מיליון קישורים ישירים לגרסאות אלקטרוניות של הפרסומים שנוספו לאינדקס, לאתרי המוציאים לאור ו / או לספריות ומאגרים אלקטרוניים עם גישה פתוחה לטקסטים המלאים (בפרט ל- arXiv, ElibM ו- EuDML).מספר הקישורים לטקסט המלא גדל.

במסגרת פעילויות הספרייה האלקטרונית הנוכחיות, נתונים רטרוספקטיביים יותר של כתבי עת זמינים גם לפני 1868, עם קישורים לטקסטים מלאים.

מנשק המשתמש ידידותי וכולל הרבה אפשריות לסינון ועידון תוצאות החיפוש . מערכת האחזור מבוססת על HTML5, ומאפשרת תצוגה מהירה ונכונה של נוסחאות מתמטיות ב- MathML כמעט לכל הדפדפנים.

המאגר מתעדכן על בסיס יומי

בפיתוח, מנשק API שיאפשר להשתמש בחלק ניכר מהנתונים של המאגר  למטרות מחקר ולא למטרות מסחריות.

הקהילה המתמטית מוזמנת להשתתף בהמשך פיתוח המאגר.. ניתן לעשות זאת על ידי השתתפות בתהליכי השיפוט  או על ידי שיתוף רעיונות  לגבי ההתפתחות העתידית של zbMATH.

למאגר

למידע נוסף על המאגר

לשאלות נפוצות

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה