AIRA – בינה מלאכותית בשירות ביקורת עמיתים

באקדמיה , ביקורת  עמיתים  peer review , תהליך שיפוט חיצוני להערכת חיבורים אקדמיים, מהווה שלב חיוני טרם פרסומו של מאמר או ספר מדעי ונחשב לתוקף האמין של העבודה המחקרית. שילוב בינה מלאכותית  בתהליך ביקורת העמיתים יכול להקל ולקצר את התהליך.  מטרה זו עמדה בפני מפתחים  מהמו"ל בגישה פתוחה Frontiers   שגייסו את הבינה המלאכותית לצורך פיתוח  העוזרת לביקורת עמיתים  ( Artificial Intelligence Review Assistant (AIRA

על פי כתבה שהתפרסמה ב- 27 ביולי 2020  ב- IEEE-SPECTRUM   – לדברי מנהל הפרויקט,  הפלטפורמה המקוונת האינטראקטיבית של AIRA, שנמצאת בפיתוח מזה שלוש שנים,  מבצעת שלוש פונקציות רחבות:  הערכת איכות כתב היד, הערכת איכות ביקורת עמיתים והמלצה על עורכים ובודקים. בשלב האימות הראשוני, הבינה המלאכותית יכולה להעלות עד 20 המלצות ולסמן סוגיות אפשריות, כולל איכות שפה, פלגיאט, שלמות תמונות, ניגודי עניינים ועוד.   כול זה קורה כמעט באופן מיידי ובדיוק רב  הרבה מעבר לשיעור בו ניתן היה לצפות שאדם יבצע משימה דומה.

מידע נוסף כולל פרטים טכניים בכתבה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, הערכה מדעית, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

Google Scholar Metrics -2020

Google Scholar Metrics הוא יישום לא חדש של גוגל שמאפשר למחברים לאמוד במהירות את הנראות וההשפעה של מאמרים אחרונים בפרסומים מדעיים וכתבי עת מובילים בתחומי המחקר השונים.. Google Scholar Metrics  מציג מדדי הערכה מדעית  שמבוססים על מספר ציטוטים אחרונים לפרסומים רבים כדי לעזור למחברים לשקול היכן לפרסם את המחקר החדש שלהם.

ב-  7 ביולי 2020 הושקה הגרסה האחרונה של  Google metrics/   –  Google Scholar Metrics   -2020

גרסה זו מכסה מאמרים שהתפרסמו בשנים 2015-2019  וכוללים ציטוטים מכול המאמרים שנכללו באינדקס של Google Scholar    ביוני 2020. כתבי עת עם פחות מ- 100 מאמרים בשנים 2015-2019 או שלא צוטטו בשנים אלה לא נכללו  ביישום

אפשר לראות את 100 כתבי העת  המובילים במספר שפות ממוינים על פי מדדי h5-index and h5-median , אפשר לבחור בקטגוריות נושאיות רחבות ובתתי קטגוריות וגם לדפדף ב- 100 כתבי העת המובילים על פי שפות  כמו כן אפשר לראות  את המאמרים בכתבי העת השונים עם מדדי הציטוטים שלהם.

פוסט של גוגל על השקת הגרסה האחרונה 2020 של google scholar metrics

גרסה אחרונה 2020 של Scholar metrics

h5-index is the h-index for articles published in the last 5 complete years. It is the largest number h such that h articles published in 2015-2019 have at least h citations each

h5-median for a publication is the median number of citations for the articles that make up its h5-index.

 

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

ALA Covid-19 recovery  – מאגר כלים להתמודדות הספריות עם משבר הקורונה

איגוד הספריות האמריקאי , מאמין שלספריות יש תפקיד חשוב בקהילה בתקופת משבר זו של הקורונה – תפקיד חיוני בהתאוששות ובחוסן הלאומי, ולצורך כך השיק ב- 15 ביולי את ALA- Covid-19 recovery   – מאגר מקוון של כלים מדריכים ומשאבים כדי לסייע בהדרכת הקהילות, עובדי הספריות ותומכי הספריות בדרך להתאוששות מהמשבר. כדברי בכיר באיגוד:

“We are launching the beginning of what we hope will be a growing resource for the field because we know that library workers and users have questions about what comes next and how libraries can help shape the answers. This collection of actionable guidance is designed to help our members and the sector as a whole access and share timely information, models, and strategies no matter where they are in their recovery plans. Libraries have a vital role to play in national recovery and resilience, and ALA remains committed to helping support them.”

המידע באתר מסודר ב-  4 קטגוריות –  מדיניות, חינוך, נתונים ומחקר והדרכה .

במסגרת זו כולל/יכלול מידע רב רלוונטי: מידע עדכני על פתיחת ספריות מחדש בבטחה  והגנה על עובדי הספריה ועל הקהילה בזמן התכנון  להחזיר מגוון מלא של שירותי הספרייה, הזדמנויות מימון ברמות השונות,  תובנה מהמחקר העדכני ביותר אודות ההשפעות של COVID-19 על ספריות, צוות הספריה ועבודת השירות לקהילה, . קישורים לסקרי הספריות ותוצאות מחקר קשורות מהתחום, ועוד..

 

לאתר

להצהרה על השקת האתר

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות ותכנים פתוחים – דו"ח מחקר של OCLC

דוח מחקר של OCLC בנושא מצב הגישה הפתוחה ותכנים פתוחים בספריות ברחבי העולם התפרסם ביולי 2020.

המחקר נערך בסוף  2018,  השתתפו בו ספריות  מסוגים שונים – לאומיות, ציבוריות, מיוחדות ואקדמיות  מ-82 מדינות ברחבי העולם . מספר המשיבים  היה 705 ,  רובם מספריות  אקדמיות וספריות מחקר.

מממצאי המחקר – 97% מהמשיבים בספריות אקדמיות וספריות מחקר מעורבים בפעילויות שקשורות לגישה פתוחה ורובם מתככנים פעילויות חדשות. צפוי גידול של 10-18 אחוזים בפעילויות מסוג זה.

הפעילויות העיקריו ת בספריות אקדמיות ומחקר בתחום הן :

  • ניהול המאגרים המוסדיים שלהן עם תכנים פתוחים
  • דיגיטציה והפיכת האוספים שלהן למקוונים ברשות הרבים
  • ניהול הספרייה הדיגיטלית שלהן עם אוספים פתוחים

פעילויות אחרות בתחום התוכן הפתוח פחות בשלות, עדיפות רבה ניתנת לשירותי נתונים וזהו תחום שכנראה יתפוס תאוצה בעתיד.

הממצאים מצביעים על הבדלים בתחומי הפעילות השונים בין מדינות  שונות. כך למשל נושא המאגרים המוסדיים   חזק יותר באוסטרליה ובאירופה מאשר בצפון אמריקה.

בדרך כלל ספריות אינן   מבחינות בתהליך התקצוב והתכנון שלהן בין תוכן פתוח ותוכן בתשלום וההשתתפות בסקר הגבירה אצלן את המודעות בתחום זה ..

עוד עולה ממצאי הסקר, שספריות רואות ב- OCLC תומך ובעל תפקיד עתידי בתמיכה בפעילויות  התוכן הפתוח בספריות ,  ומבחינת  OCLC תוצאות הסקר תומכות  במאמציו הנוכחיים בתמיכה ובהשקעה בחיזוק תשתית התוכן הפתוח בספריות .

מן הראוי לציין, שנתוני המחקר נאספו בסוף 2018 ומשקפות תמונת מצב של  התקופה שלפני הקורונה. בתקופה זו של מגיפת הקורונה אנו עדים ליוזמות חסרות תקדים להנגיש ספרות מדעית, ממצאים ומאגרי נתונים שקשורים לנגיף בגישה פתוחה כדי להאיץ את המחקר ופרקטיקות יעילות לטיפול. זה מהווה זריקת ענק למגמה לפתוח את נתוני המחקר ומידע מדעי. מעניין יהיה לראות את ההשפעות המתמשכות של התפתחויות אלה על תכנים פתוחים בספריות.

 

למידע נוסף בדוח המלא   

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

MathDeck  – מנשק חיפוש לנוסחאות מתמטיות

אפשר לבצע  ברשת חישובים מתמטיים באמצעות  מנועי חיפוש ייעודיים כגון Wolfram Alpha   , Math Stack Exchange  וגם גוגל ויישומים  אחרים מסייעים בכך. לשם כך צריך להזין את הנוסחה המתמטית שרישומה מהווה לא אחת אתגר , כי זה יכול להיות קשה לבטא במדויק מתמטיקה מתוחכמת מבלי להבין את שפת הסימון המדעית LaTeX .  מנשק החיפוש MathDeck    בא לסייע  ולענות על האינטרס הציבורי הגדל לבצע חישובים ברשת.

בעזרת MathDeck,  משתמשים יכולים כעת להזין , ליצור ולערוך נוסחאות במספר דרכים, כולל כתב יד, העלאת נוסחאות וסמלים מורכבים במדויק, , וקלט טקסט באמצעות .LaTeX . באמצעות עיבוד תמונה וטכניקות למידת מכונות, המנשק מסוגל לזהות תמונות, פורמולות וסמלים מצוירים ביד.

לאחר יצירת הנוסחה אפשר לבחור את אחד ממנועי החיפוש המוצעים באתר לביצוע היפוש .  כך ניתן  למצוא  תשובות רלוונטיות מתמטיות במהירות וביעילות.. זה יכול גם לעזור לאנשים מתחומים שונים לשתף פעולה, לשתף את הממצאים שלהם ולבצע חיפושים בצורה יעילה יותר.

את מנשק החיפוש MathDeck  פיתח צוות בינתחומי של סגל וסטודנטים מהמכון הטכנולוגי   של רוצ'סטר RIT שבארה"ב . MathDeck הוא חלק מפרויקט גדול יותר שנקרא MathSeer שנתמך על ידי  הקרן הלאומית למדע וקרן Alfred P. Sloan Foundation.. "המטרה של MathSeer היא לייצר טכנולוגיות חדשות שיספקו "חיפוש במתמטיקה להמונים", זה כרוך ביצירת מנשקי חיפוש חדשים, אלגוריתמים AI לקלט בכתב יד ותמונה, וטכנולוגיות של מנועי חיפוש שתומכים טוב יותר בנוסחאות בשאילתות.

MathDeck חופשי לשימוש לציבור הרחב וזמין לשימוש בכתובת   mathdeck.cs.rit.edu.

 

למנשק החיפוש

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

COVID-19 search – מנוע חיפוש חדש ייעודי לקורונה

​ביוני 2020  הודיעה חברת  Salesforce  על השקתו של מנוע חיפוש חדש ייעודי לקורונה – COVID-19 Search.  מנוע חיפוש זה שמשתמש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית, פותח, בחסות הבית הלבן, ומספר גופים מובילים בתחום מדיניות הבריאות והבינה המלאכותית  בכדי לסייע לחוקרים ומדענים במאבקם בקורונה

מפברואר עד מאי 2020, מספר הפרסומים המדעיים  שפורסמו בנושא – COVID-19 זינק מ- 29,000 ליותר מ 138,000, על פי הערכות מספר הפרסומים ימשיך לצמוח באופן  מעריכי (אקספוננציאלי), עם תחזיות להגיע  ליותר ממיליון עד סוף 2020.

כמובן שאלה חדשות טובות עבור הקהילה הרפואית וקובעי המדיניות שעובדים על חיסונים וטיפולים – אבל רק אם יהיו  מסוגלים לחפש ביעילות במחקרים אלה. כפי שציינו אחראים שקשורים לפיתוחו של COVID-19 search  – חיפוש בפרסומים מדעיים דורש טכניקות שונות ממנועי חיפוש תואמי מילות מפתח וזה קריטי שמנוע חיפוש בנושא COVID-19 יפרש את המשמעות הראויה בחיפוש נתון, מעבר לחיפוש תוצאות בהתבסס על התדירות שבה מופיעות מילים במסמכים. ועם מסמכים ארוכים, כדאי להעלות במהירות קטעים רלוונטיים בתוצאות החיפוש.

המנוע COVID-19 search  , על פי דברי אחראים לפיתוחו, מטפל בכך ומציף את התוצאות המדעיות הרלוונטיות ביותר, ובכך משרת את המטרה של אלו שנמצאים בקווי החזית של הרפואה וקביעת מדיניות-  האצת  החיפוש אחר חיסונים וטיפולים יעילים.

מהתרשמות ראשונה בחיפוש במנוע זמן התגובה מעט איטי.

 

למנוע החיפוש

כתבה בנושא

מידע טכני מפורט על המנוע במחקר המלא בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שאלון : ספריות בישראל במשבר הקורונה

  ד"ר שרון חלבה-עמיר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן  וד"ר יהודית שקולניצקי ממערך הספריות והמידע של אוניברסיטת בר אילן  עורכות מחקר בנושא  תגובתן של ספריות למשבר הקורונה.

מבקשות  להודות לכול מי שזה רלוונטי עבורו מעבודתו במערך הספריות הישראלי לחלוק את הידע שלו ולמלא את השאלון ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020. בנוסף, תודנה להפצת השאלון בקרב חוג מכריכם נושאי תפקידים בספריות אקדמיות וציבוריות.

בהצלחה רבה לד"ר שרון וד"ר יהודית ותודה על תרומתן החשובה לחקר הנושא  ותודה על השתתפותכם החשובה

 לשאלון  ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, סקרים | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות 2020 – מגמות מובילות

פרסום של ארגון ספריות המחקר בארה"ב  מיוני 2020 עוסק במגמות שמסתמנות בספריות אקדמיות בשנתייים האחרונות במספר תחומים  ומציג את המלצותיו.

התחומים הנזכרים הם:

ניהול ספריות

יש לעודד מנהלי ספריות לרכוש מיומנויות חדשות כדי להצעיד את הספריות בעתיד שמתאפיין בתנודתיות, אי ודאות מורכבות ועמימות . לצורך כך דרושים שינויים ביחסי ספריות המחקר עם שותפים מוסדיים, שינויים בארגון ספריות המחקר ובמיומנויות. מנהלי הספריות יצטרכו לפתח כישורי ניהול מתאימים ולצורך כך להשתתף בסדנאות וקורסים מתאימים שיועילו למנהלי הספריות להצעיד את הספריות לעתיד במהירות ובביטחון.

מערכות ספרייה משולבות מתפתחות

מיזוגים של חברות העוסקות במערכות ספריות מתפתחות כגון העסקה של אקס ליבריס לרכישת Innovative.3 עליה הודיעה בדצמבר 2019 , מעלות חששות של יכולת תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית Interoperability  כלומר פעולה הדדית בין כול מרכיבי מערכות הספרייה המודרניות . המוצר בקוד פתוח   FOLIO ומסמך FASTEN , שמכיל המלצות לספקים וארגונים על צעדים שיכולים לנקוט בכדי לייעל ולשפר את יכולת ההפעלה של מערכות הספריה , יכולים לסייע בכך. יש להשגיח מקרוב אחר ההשקה הרחבה יותר של FOLIO והאימוץ הפוטנציאלי של FASTEN..  מערכות "הדור הבא" האמיתיות צריכות  לאפשר שימוש וגישה קלים  לאוספים, להשתלב עם פלטפורמות מוסדיות אחרות ולספק  יכולות בינה עסקית מודרניות.

ניתוח למידה

ניתוח למידה הוא תחום מחקר  חדש  שחוקר את אינטראקציות הלומד בסביבות למידה וכולל איסוף וניתוח נתוני למידה של סטודנטים נתונים על שימוש כולל נתוני שימוש בספריות  כדי להבין את התנהגות הלמידה לצפות בעיות ולהתערב כאשר מתעוררות בעיות והכול במטרה לשפר את סביבת הלמידה ותוצאותיה.

בעוד שהמגמה של שימוש בניתוח למידה נמשכת נשמעת יותר ויותר ביקורת על השימוש בה בעיקר בכול הקשור להיבט האתי ופגיעה בפרטיות של הסטודנטים. לכן יש ליישמה בזהירות בעיקר בכול הקשור לסוגיות הפרטיות של הסטודנטים.

למידת מכונה ובינה מלאכותית

לספריות יש היסטוריה ארוכה של שילוב טכנולוגיות חדשות  והן עומדות בפני שינויים דרמטיים כתוצאה מההתפתחוויות בלמידת  מכונה ובינה מלאכותית, אך יש להבטיח שערכי הספרייה המקצועיים ישולבו יפה ויישמרו באימוץ טכנוליות אלה. יש לשמור שלא תהיה הטייה אלגוריתמית , שחיקת הפרטיות והחופש האינטלקטואלי. בתוכניות לאוריינות מידע של הספריות  יש לשקול את שילוב ההיבט האתי בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות אלו.

גישה פתוחה

בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום הגישה הפתוחה  מביטולים גדולים להסכמים חדשים בין ספריות למו"לים. השנה האחרונה ידעה הרבה הסכמים טרנספורמטיביים חדשים בין מו"לים וספריות. מאז 2018 נחתמו הסכמי קריאה ופרסום read and publish agreements)   רבים בין מפרסמים ומוסדות. כמו כן לאחר מאות תגובות של מפרסמים, ספריות אקדמיות וחוקרים, cOALition S  ביצעה כמה שינויים בתוכנית  Plan S שלה, שמטרתה גישה פתוחה מלאה ומיידית לפרסומים מדעיים שנבדקו על ידי עמיתים ממחקר הממומן על ידי מענקים ציבוריים ופרטיים. ביניהם דחיית יישומה לשנת 2001 ,  כמו כן מסתמנות התפתחויות בפיתוח מודל הפרסום בגישה פתוחה של  האגודות המדעיות.

שירותי נתוני מחקר

עקרונות הנתונים    findability, accessibility, interoperability, and reuse) FAIR  שפורסמו לראשונה ב-2016 הפכו להנחיות מקובלות בכול הקשור לניהול  נתוני מחקר. למרות זאת חוקרים מגיבים באיטיות בעיקר בגלל חששות מפני שימוש לא נכון בנתונים משותפים פתוחים. כדי לקדם את הנושא ספריות רבות תזדקקנה להכשרה אינטנסיבית טכנית ומתקדמת יותר בתחום.

צדק חברתי וערכים הקשורים לאחריות חברתית

הנושא של צדק חברתי, סוגיות חברתיות חשובות ויוזמות ביקורתיות של ספריות בנושא במטרה ליצור שינוי ממשיכות לצבור תאוצה בספריות אקדמיות . מסתמנת במסגרת זו גם  התנגדות להשפעה תאגידית בהשכלה גבוהה, בעיקר מצד חברות טכנולוגיה והוצאה לאור. אך מנגד יש הטוענים שאין זה מתפקידה של הספרייה.

סטרימינג הזרמת מדיה

עם תמיכה הולכת וגוברת בקורסים מקוונים והיברידיים, כמו גם בפדגוגיה בכיתות ,הצורך בסטרימינג ברור. Kanopy,  הוא אחד השחקנים הגדולים בשוק המדיה הזורמת. נוכח עלויות גבוהות לרישוי לתכנים שלו  יש לשקול גם מודלים חלופיים.  על חוקרי קולנוע וסגל ההוראה להיות מודעים לאופן בו הבחירות שלהם משפיעות על אחרים בשוק .

רווחת הסטודנטים

בשנים האחרונות מספר מחקרים אקדמיים וכתבות חדשות דיווחו על העלייה בשיעור התלמידים במכללות שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, חסך שינה, חוסר ביטחון במזון, אחריות משפחתית וגורמים אחרים המשפיעים על רווחתם. לאור זאת  מוסדות בוחנים יותר ויותר את התמיכה בסטודנטים בצורה הוליסטית וקידום רווחתם כתורמים אפשריים להצלחתם. על מנת לקדם את התודעה ואת התמיכה ברווחתם הנפשית והרוחנית של התלמידים, ספריות יצרו חללים ותוכניות כדי לענות על צורך זה, כולל חדרי מדיטציה ותפילה, הפעלות יוגה בחינם, חללי תנומה ועוד. מחקרים דנו גם בשיעור ההולך וגובר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי . לאור זאת ההצעה היא לאפשר בספריות  מרחבים שקטים, צ'אט לשאלות  והעלאת  המודעות לאוטיזם.

 

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

2020 Researcher to Reader Conference –  דו"ח ומבחר מצגות

כנס 2020 Researcher to Reader   התקיים השנה ב24-25 בפברואר בלונדון . הכנס, שהפגיש את בעלי העניין בתחום התקשורת המדעית,   התמקד בעבודת המו"לים אך היה יצוג נכבד גם לספרנים .

פגישה זו כרוב הפגישות בנושא תקשורת מדעית הייתה אף היא בצילה ה של Plan Sיוזמה לפרסום בגישה פתוחה שהושקה ב- 2018 ונתמכה על ידי cOAlition S, – קונסורציום בינלאומי של מממני מחקר. תוכנית זו מחייבת החל משנת 2021 לפרסם בגישה פתוחה פרסומים מדעיים שמקורם במחקר במימון מענקים ציבוריים. אך מלבד תוכנית זו  נדונו בכנס זה גם נושאים אחרים.

בין הנושאים שהוצגו בכנס – מודלים בגישה פתוחה, השלכותיה הטובות של תוכנית  Research4Life  שנועדה  לאפשר גישה מקוונת בחינם או בעלות נמוכה לתכנים אקדמיים ומקצועיים במדינות מתפתחות,  מדדים להערכה מדעית, ייצוג מועט של נשים במחקר STM  , נושא ההדירות ואפשרות השחזור של מחקרים מדעיים, בינה מלאכותית ותרומתה לתהליכים המדעיים ועוד.. במסגרת הכנס התקיימו גם סדנאות

תוכנית הכנס ומבחר מצגות הכנס   זמינות באתר

דווח על הכנס

.

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים | כתיבת תגובה

התפוקה המחקרית בגישה פתוחה באוניברסיטאות ברחבי העולם

דוח מחקר שבדק את  מצב התפוקה המחקרית בגישה  פתוחה  ב- 963 מוסדות ברחבי עולם שמופיעות בדרוג ליידן 2019 , התפרסם במרץ  2020 (גרסה ראשונה) וביוני 2020 (גרסה שניה) . הבדיקה בוצעה תוך שימוש ב- Web of Science לצורך בדיקת הפרסומים של המוסדות, ושימוש ב-  Unpaywall  לבדיקת הפרסומים   בגישה פתוחה (OA)  מתוך כלל הפרסומים.

פרסומי OA סווגו לארבעה קטגוריות: זהב, ירוק, היברידי וברונזה. בסך הכל, נמצא  ש- 41%  מכלל הפרסומים הכלולים במערך הנתונים הנבדקים  נגישים בגישה פתוחה.  הפרסומים  בגישה הפתוחה הירוקה (מאגרים מוסדיים או נושאיים) הם הסוג הנפוץ ביותר 77%,  ואחריו הפרסומים הפתוחים במסלול הזהב  (פרסומים פתוחים בכתבי עת ) 33%.

נמצאו הבדלים גדולים בין המדינות השונות. ברמה היבשתית – אירופה היא המובילה ואחריה צפון אמריקה, ואסיה ואפריקה מפגרות אחריהן. . כמו כן  נמצאו הבדלים רבים בין אוניברסיטאות מאותו אזור.

 

המחקר הוא אמנם תיארי באופיו, אך הוא פותח הזדמנויות לגופי מימון לעושי מדיניות ולכול הנוגעים בדבר להבין את הקורה בתחום הפרסומים בגישה פתוחה ולפעול באופן יעיל יותר בהתאם.

על כך ופירוט מלא  בדוח המחקר המלא.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה