IFind3D – מנוע חיפוש ייעודי חדש למודלים להדפסה בתלת ממד

IFind3D  הוא מנוע חיפוש חדש חופשי בגרסת בטא, הושק בראשית מאי 2017,  שבא לתת מענה לאותם מייקרים (יוצרניים) שמתקשים למצוא את המודלים הנכונים להדפסת תלת ממד.

בעוד שמייקרים מתקדמים יכולים לעצב מודלים משלהם, לא לכול אחד יש את המיומנות והזמן ליצור עיצובים מוזמנים שעונים  על צרכיו של לקוח מסוים. מציאות זאת מעודדת שימוש בפלטפורמות שיתופיות קיימות למודלים בתלת ממד.

בפלטפורמות כאלה כגון : Thingiverse, Pinshape, Yeggi,  משתמשים יכולים לחפש באוספים של מודלים בתלת ממד שעוצבו על ידי מייקרים מרחבי העולם, אלא שאף אחת מפלטפורמות אלה אינה מקיפה, ויתירה מזאת הן כוללות סוגים שונים של מודלים בתלת ממד,  גם כאלה שלא מתאימים להדפסה בתלת ממד.

בכך ייחודו של מנוע החיפוש החדש IFind3D  מבית 3D Ninja.

מנוע חיפוש זה משתמש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית ומסוגל לסרוק מודלים להדפסה בתלת ממד  ממגוון רחב של פלטפורמות. על פי דברי החברה, IFind3D הוא מנוע החיפוש הראשון שמיועד  במאת האחוזים למודלים של הדפסה בתלת ממד.

כיום, IFind3D מקושר ל-11 ספריות שונות של מודלים בתלת ממד, ומארח למעלה מ- 700000  עיצובים, (מספר שגדל באלפים מדי יום). עד סוף השנה החברה מקווה להיות מחוברת ל- 20 מדריכים/ספריות ולארח במאגר 90%  מכלל  המודלים להדפסה. חשוב לציין ,שהפלטפורמה אינה שומרת במאגר משלה את העיצובים אלא מפנה ומקשרת אליהם. עובדה זו מאפשרת למנוע החיפוש לגדול במהירות מבלי לפגוע במהירות תגובה או בשמישות (usability) של המנוע.

החברה מייחסת את יעילות המנוע לאלגוריתמים של למידה חישובית שתורמים לחוויית משתמש אופטימלית. על פי דברי החברה המנוע משתמש ב-100 משתנים/פרמטרים להצגת תוצאות החיפוש.

מנוע החיפוש הוא חופשי, ומאפשר למשתמשים ליצור חשבון אישי לשמירת מודלים להדפסה בתלת ממד. קיימת לאתר גם גרסת מובייל.

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, מנועי חיפוש, תוכנות | כתיבת תגובה

דוח מערכות ספרייה 2017

דוח  מקיף על שימוש והשקעות  של ספריות במוצרים טכנולוגיים במהלך 2016 התפרסם במאי 2017. הדוח כולל סקירה על ארגונים למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים שמהווים את התשתית הטכנולוגית של הספרייה, במיוחד  תוכנות לניהול הפונקציות  השונות בספרייה – קטלוג, השאלה, רכש וכו' שידועות בשם ILS  – The Integrated Library Systems , פלטפורמות לשירותי הספרייה ,וכלים לגילוי ידע . הדוח מבוסס על מגוון מקורות ידע- סקר ספקים על המוצרים, נתוני מכירה וכו', מאמרי חדשות, ומידע ציבורי נוסף.

הפעילות שקשורה לטכנולוגיות בספרייה גדלה ומתרחבת אופקית ואנכית . הגידול האופקי בא לידי ביטוי ברכישה והתרחבות של חברות  באותה פעילות שעמה הן מזוהות. דוגמה לכך הן השחקניות הגדולות בתחום:Follett, Infor Library, Information Solutions, Innovative Interfaces, Lucidea, OCLC, SirsiDynix, TLC  שכול אחת מהן רכשה  לפחות אחד ממתחריה הישירים.   הגידול האנכי בא לידי ביטוי בגיוון פעילויות –  דוגמה בולטת לכך היא רכישתה של Ex Libris  על ידי Proquest שידועה  בעיקר כספקית תוכן..  במקרה זה חברה שידועה בעיקר כספקית תוכן זכתה לסטטוס של ספקית גדולה של טכנולוגיות ספרייה. אמביציה דומה של EBSCO   הוא תמיכתה בפלטפורמה לשירותי הספרייה בקוד פתוח FOLIO  ששונה בחזון ובארכיטקטורה הטכנולוגית  ממוצרים מבוססים כמו Alma ו-  WorldShare

הדוח מתייחס גם לסוגי הספריות השונות – אקדמיות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות.

ספריות אקדמיות  פונות לפלטפורמות  לשירותי הספרייה בעלות יכולת לנהל אוספים מורכבים  ומרובי פורמטים. בתחום זה חזקות   Ex Libris Alma ו OCLC’s WorldShare Management Services.

מהדוח עולה ש-Ex Libris ממשיכה להוביל בספריות מחקר ובספריות אקדמיות עם ארסנל המוצרים שלה: ALMA, Primo ,Summon, Aleph ,Voyager  ו- Rosetta, ועם כ-7000 לקוחות ברחבי העולם ורווחים של מעל 130 מיליון דולר ב- 2016. היא מובילה במכירות  עם נתונים מרשימים של גידול במכירות/חוזים של Alma – מ- 17 ב-2012 ועד 132 ב- 2016.(מה שמוביל לסך מכירות  ל- 829 ספריות)

SirsiDynix מובילה במכירות של תוכנות ILS עם 142 חוזים ל- Symphony.

בספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות  תוכנות אחרות דומיננטיות.

מידע נוסף בדוח

מדריך ספקים

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, תוכנות | כתיבת תגובה

מידע וטכנולוגיה 2017 ברשת האינטרנט ובארגון: תכנים ויישומים – סקירה ומצגות

infosביום רביעי  10.5.2017 התקיים במסגרת  "INFO 2017"- – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-32 ,יום עיון בנושא: " מידע וטכנולוגיה 2017 ברשת האינטרנט ובארגון: תכנים ויישומים"
yomsיום   העיון התמקד בחיפושי מידע ברשת – מגמות מתפתחות, מידע פתוח, חידושים, כלים וטיפים,   חדשנות בטכנולוגיות למידה בחינוך  כולל מציאות רבודה, יישום המציאות המדומה בתחום הנדל"ן, נתונים גדולים האינטרנט של הדברים ורפואה, יזמות חברתית  וטכנולוגיה – יוזמות וכלים  ברשת להנגשת המידע הציבורי, תופעת הכלכלה השיתופית המתפשטת והקשר שלה עם  החדשנות וטכנולוגיות מתקדמות,  ותחזיות לעתיד  בהרצאתו של "ר רועי צזנה בגופו הרובוטי בנושא עבודה ללא עובדים .

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, קיצורי ההרצאות, כפי שדווחו על ידי המרצים, ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א : הרצאת אורח

?Are you Ready פרדריק בלסן

 

מושב ב : חיפושי מידע ברשת האינטרנט – מגמות, חידושים, כלים ותכנים  

חיפוש מידע ברשת – חידושים ומגמות ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל,  בלוג  עולם המידע, infoscienet.com

ההרצאה עסקה בחידושים ומגמות בחיפושי מידע ברשת והתמקדה  במספר נושאים – ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה, מנועי חיפוש וחיפוש ויזואלי, התרומה של הבינה מלאכותית לחיפוש , המובייל וחיפושי מידע, והמגמה לידע את המשתמשים על מידת אמינות המידע בכול הקשור למידע חדשותי.

למצגת ההרצאה

אונטולוגיות והיתוך מידע – כלים מתקדמים למידענות חקרנית ד"ר אוהד זוהר, אומניסול מערכות מידע

למצגת ההרצאה

הרשת היא המסר, תפקידם של קשרים חברתיים בהערכת אמינותם של תכנים מקוונים, ד"ר צחי חייט , המרכז הבינתחומי הרצליה

הערכת אמינות משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי עיצוב העמדות לגבי המידע , והנכונות לקבלו. הוצג מחקר  בו  נבחן תפקידם של קשרים חברתיים בינאישיים במסגרת תהליך הערכת אמינותו של מידע. באופן ספציפי יותר, ההרצאה  התייחסה לרולוונטיות של גיוון הקשרים החברתיים דרכם נחשף אדם למידע, כמו גם עוצמת הקשר עם מקורות אלו, במסגרת תהליך הערכת האמינות.

למצגת ההרצאה

למה לי פתוח עכשיו? כשהאקרים חברתיים פגשו את הממשלה, שבי קורזן, מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי

ההרצאה עסקה במסע (המפרך אך גם מתגמל) של אקטיביסטים טכנולוגיים לשחרור מידע ממשלתי וליצירת תרבות של שיח אזרחי מבוסס עובדות והגברת אחריותיות ממשלתית.

כול זאת במסגרת  הסדנא לידע ציבורי- ארגון ללא מטרות רווח, מבוסס מתנדבים, הפועל לקידום שקיפות שלטונית ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח – אתרים ואפליקציות – לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של מוסדות ציבוריים. בסדנא מתנהלים כ-15 פרוייקטים שונים שעוסקים במידע בעל עניין ציבורי אודות פעילות הכנסת, תקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות, תאונות דרכים, תחבורה ציבורית, מידע תכנוני, מדיניות השקעות של קרנות פנסיה ועוד.  הסדנא זכתה באות מידות לאפקטיביות בשנת 2013 והופיעה פעמיים ברשימת 100 המשפיעים של עיתון דה מרקר (2015,2016) וכלכליסט (2016).

למצגת ההרצאה

 

מושב ג' : מידע וטכנולוגיה 2017  – נתונים גדולים, האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה ומציאות מדומה

 

אתגרי Big Data ו IoT ברפואת המאה ה- 21ד"ר רפאל ברכאן, HIT  מכון טכנולוגי חולון

המונח "Big Data" הוא מונח כוללני, המתייחס לשימוש בנתונים בכמות גדולה יותר מיכולת העיבוד של מערכות בסיסי נתונים קונבנציונליות. בחמישים השנים האחרונות כמות זו גדלה מסדר גודל של מגה-בתים (202 בתים) לסדר גודל של אקסה-בתים (602 בתים), והיא צועדת לעבר סדרי גודל של זטה-בתים (702בתים) ויוטה-בתים (802 בתים).

המונח Big Data מתייחס לא רק למידע עצמו כי אם גם לכלים החדשים של אינטליגנציה מלאכותית (AI) בכלל ולמידת מכונה (ML) בפרט, אשר נוצרו לשם עבודה עם מידע מסוג זה, ומאפשרים כיום לייצר תחזיות מדויקות ומפורטות לתופעות טבעיות ולהתנהגות האנושית, גם ללא תהליך מדעי מסודר של העלאת השערות וזיהוי חוקיות.

העלייה בכוח העיבוד (המחשובי) בשילוב עם התפתחויות בבינה מלאכותית, כדוגמת עיבוד שפה טבעית (NLP) ולמידה עמוקה (Deep Learning), מאפשרים היום להפיק תוצרים ממשיים ומשמעותיים מה- Big Data ברפואה, ולהתחיל ולהפוך את החזון של הדרכה רפואית מותאמת-אישית באמצעות מכונה, כמו גם את ניתוח המידע הרפואי העצום אודות אוכלוסיות למשימות ריאליות ואפשריות.

יכולות חדשות אלה עומדות לשנות באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב את תפקיד הרופא ואת היחסים בינו לבין המטופל. ההרצאה עסקה בנושאים אלו.

 

למידה ניידת ומציאות רבודה – גימיק או למידה פעילה?, ד"ר אסנת דגן ראש היחידה האקדמית לתקשוב, המכללה  האקדמית בית ברל

בתקופה זו בה זמינות המכשירים הניידים – טלפונים חכמים וטבלטים רבה מאד, והשימוש במכשירים אלה הורחב מעבר לאמצעי תקשורת פשוט לאיתור מידע, לתיעוד, ליצירת מידע ועוד אנו מצפים כי הם יוכלו לשמש אותנו גם להוראה ובעיקר ללמידה. למידה שבה הלומד יותר אקטיבי, קונסטרוקטיביסטי, הלמידה יותר מותאמת אישית ואותנטית וכן אפשרות לשיתופי פעולה רבים יותר. עם זאת השימוש במכשירים ניידים אלה ללמידה פעילה, משמעותית ואמיתית מחייבת תכנון כדי שהיא לא תהיה סתם עוד שימוש בטכנולוגיה סקסית וגימיק.

בהרצאה זו הוצגו הנושאים הבאים: א) התאוריה של למידה ניידת כפי שהיא נמצאת בספרות המחקרית; ב) האפשרויות הטמונות בלמידה הניידת ובמציאות הרבודה כחלק מממנה; ג) דוגמאות ללמידה אחרת באמצעות כלים טכנולוגיים אלה; ו- ד) תהליך הטמעה של שימוש בטכנולוגיה ניידת בקרב המרצים במכללה האקדמית בית ברל

למצגת ההרצאה

מדמיון למציאות: המציאות המדומה ככלי חיוני בעולם הנדל"ן, מיכאל רזניק, מנכ"ל ובעלים, חברת מטנויה

הקידמה הטכנולוגית בה אנחנו מצויים כיום מכתיבה צורך בשינוי תפיסתי אצל מוכרי מוצרי חיפוש/מורכבים. כאן הנדל"ן נכנס לתמונה, כמוצר שמושקעים בו משאבים רבים ובו פרטים רבים ושונים שיכולים להשפיע על איכותו. המציאות המדומה מביאה איתה יכולת, לא רק להשתמש, אלא לחוות ולשנות/"לתקשר" עם הסביבה – צורך בסיסי אצל לקוחות שוק הנדל"ן היום. בנושאים אלה עסקה ההרצאה.

 

מושב ד': כלכלה שיתופית ומה צופן העתיד 

 

כלכלה שיתופית – ההיית או חלמנו חלום?, ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בשנים האחרונות הולכת הכלכלה השיתופית ותופסת את מקומה בגל החדשנות המערערת ששוטף את האינטרנט. כשמדובר על כלכלה שיתופית מתכוונים לשיטה שמאפשרת לבעלי משאבים שונים, שעומדים ללא שימוש או שהם בבעלות פרטית, להשכירם לאחרים, לרוב במחיר זול המשקף את העובדה שהמשכיר אינו עסק כלכלי מובהק ושהשוכר הוא בעל אסטרטגיית מחיר – הוא אינו מחפש מוצר חדש, מתוקתק בהכרח, שתאגיד מטפל ומתחזק אותו – בעלות גבוהה כמובן.

באמצעות הכלכלה השיתופית יכול כל מי שזקוק למוצרים או שירותים שונים, ליצור קשר עם אנשים שמחזיקים בהם או יכולים לתת אותם, מהמשאבים הפרטיים שלהם, בזול כמובן. השיטה מנוהלת אונליין והיא יעילה ומנוהלת על ידי אלגוריתמים במקום בטלפונים והתכתבויות במייל או בפייסבוק.

אבל לאחרונה מצטברים יותר ויותר סימנים ומקרים המעידים על כך שהרגולציה, החוקים והכלכלה הישנה, לא אוהבים את המעקף הזה של השלטון

נשאלת השאלה המתבקשת – האם הכלכלה השיתופית תמשיך לערער על ענפים שהתנהלו במשך תקופות ארוכות באופן מיושן, יקר וללא תחרות של ממש, או שכוחות השוק הישן והפגוע יערערו עליה ואותה ויעיפו אותה לספרי הזיכרונות של האינטרנט? על כך שמענו בהרצאה

למצגת ההרצאה

הארגונים האוטונומיים הראשונים – עבודה ללא עובדים, ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב . מחבר הספרים: "המדריך לעתיד" –  שעוסק  בדרך בה ישפיעו הטכנולוגיות על החברה. והספר שיצא לאור השנה  – "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה" – העוסק בשלטון בעתיד ובחלוקת הכוח בין הממשלה, התעשייה והציבור, והמעבר לצורת שלטון חלופית אותה מכנה ד"ר צזנה "מדינות ענן", חזון שאכן מתגשם בימים אלו באמצעות הקמת "מדינת הענן היהודית" שאמורה לספק שירותים, ייצוג וכוח משותף לעם היהודי בכל מקום בעולם.

לא רק רכבים יכולים להיות אוטונומיים. גם ארגונים, מסתבר, יכולים להיות נטולי עובדים – ועדיין לבצע עבודה חשובה. בהרצאה נסקרו הארגונים החדשים שמתחילים להתחרות בקיימים, וכיצד הם יכולים להעביר את עולם העבודה מהפכה.

ד"ר רועי נמצא בארה"ב והוא הרצה בגופו הרובוטי – הרובוט בוב רובוט נוכחות מרחוק שמלא את מקומו בהרצאה זו

פלטפורמות על הכוונת: השלכות הכלכלה השיתופית על הזירה הטכנולוגית וההתנגשות החזיתית בעסקים המסורתייםדן יופה, מומחה לשיווק אינטרנטי ויועץ אסטרטגי לחברות וסטארטאפים

הזירה האינטרנטית, אשר הושפעה רבות מהתפתחות הכלכלה השיתופית, ידעה בשנים האחרונות לגרום ללא מעט כאבי ראש לעסקים המסורתיים. מזירת התיירות ועד לאלטרנטיבות בנקאיות, בעלי אינטרסים מנסים בכל שעה לחסל את התופעה ולגרום לסגירתן של פלטפורמות העוקפות את צורת המסחר המסורתית. בהרצאה נסקרה השפעת הכלכלה השיתופית על הזירה האינטרנטית העולמית, הפתרונות שמציעות הפלטפורמות האינטרנטיות לקונספט הכלכלה השיתופית, ודובר על המתח הקיים בין העסקים המסורתיים לפלטפורמות הייחודיות ששם אותם בסכנה ממשית מידי יום ביומו.

למצגת ההרצאה

 

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2017 מחברת טלדן

 

פורסם בקטגוריה הרצאות, טכנולוגיות, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

אמינות התכנים ברשת – מידע למשתמשים

לאחרונה, וביתר שאת, לאחר מסע הבחירות האחרון בארה"ב והאשמות שהוטחו כלפי חברות טכנולוגיות על פרסומים מזויפים/שקריים  שהתפרסמו בפלטפורמות שלהן, מסתמנת מגמה מצד מנועי החיפוש/ספקי המידע לספק מידע למשתמשים על  אמינות התכנים ומידע איכותי ברשת.

להלן מספר צעדים בכיוון:

  • גוגל ותגית הFact check

התכנים  כולל המידע החדשותי והעובדתי ברשת רבים ולא תמיד מהימנים, ולמשתמשים קשה לעתים להבחין בין אמת למידע שקרי מזויף –  fake news פייק ניוז.    ב- 7 באפריל 2017  גוגל הודיעה שתווית/תגית  חדשה בשם  "Fact check", שנוסתה מאז אוקטובר 2016  במספר  ארצות ,  תופיע מעתה מתחת לתוצאות מסוימות בתוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל ובגוגל חדשות ,בכל הארצות ובכול השפות. מטרתה של התגית לזהות תוצאות עם מידע חדשותי שנבדק על ידי  אתרי חדשות בעלי סמכות וגופים ייעודיים ידועים לבדיקת טענות שקריות ואגדות אורבניות, כגון: Snopes, PolitFact.  בפעם הראשונה כאשר מבצעים חיפוש שמניב תוצאות מהימנות שנבדקו עובדתית , זה יוצג בצורה ברורה בתוצאות החיפוש. בסניפט של תוצאת החיפוש יוצג מידע  על הטענה, מי טען אותה ותוצאות הבדיקה של הגוף הבודק -האם המידע אמיתי או מזויף ושקרי.

FACT

חשוב לציין, שהבדיקה היא לא של גוגל ושגוגל רק מציגה את תוצאות הבדיקה של הגופים הבודקים לידיעתו ולשיפוטו של המשתמש. גוגל מדגישה שמאמץ זה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה מהגופים השונים בקהילה הבודקת שמספרם מגיע ל- 115  ארגונים.

הדפים הנכללים במסגרת זו חייבים לכלול בקידוד את התגית claimreview  או להשתמש ב-  Share the Facts widget. רק מפרסמים שיימצאו על ידי האלגוריתם של גוגל  כבעלי מידע מהימן ואמין ושיעמדו בסטנדרטים ובתנאי המדיניות הנדרשים, קידודם יכובד ויהיו ראויים להיכלל במסגרת זו.

  • Wikitribune והמלחמה בחדשות שקריות  -"news by the people and for the people.”

wikitribune

ב- 24  באפריל 2017  מייסד ויקיפדיה  Jimmy Wales   הצהיר על הכוונה להשיק את Wikitribune  – אתר חדשות עצמאי, לא מסונף  לויקיפדיה או לקרן ויקימדיה,  בתקווה ומתוך מטרה  להילחם בחדשות השקריות  תוך עבודה משותפת של עתונאים ומתנדבים. האתר יהיה בתחילה באנגלית ובשלב מאוחר יותר גם בשפות אחרות. המטרה להתחיל ביישומו מוקדם ככול  האפשר.

האתר הושק בקמפיין של מימון המונים במטרה לממן את עבודת העיתונאים המקצועיים במיזם. המטרה לגייס עשרה עיתונאים מקצועיים שיכתבו, והרעיון הוא שעיתונאים מקצועיים יקבלו שכר  על עבודתם במסגרת הפרויקט, ומתנדבים מהציבור ידאגו לנכונות, שקיפות ונראות העובדות, יוכלו ליטול חלק  בעריכה, בבדיקת העובדות, בהגהה ואפילו בכתיבה. כך למשל ראיון יכול להתפרסם כסיפור עתונאי אבל אפשר לפרסם את התעתיק ואפילו אודיו כך שהציבור יוכל לבדוק זאת לעומת הסיפור  העיתונאי ולבדוק האם הציטוט נכון, את הנימה בה נאמרו הדברים -בצחוק או ברצינות, ולהבהיר זאת לציבור.

התקווה היא שמודל כלכלי היברידי כזה יהיה מוצלח יותר מ-Wikinews  שמושתת על מודל של מתנדבים בלבד .

לראיון מקיף עם מייסד ויקיפדיה על הנושא

  • מאבק בחדשות המזויפות – גופים נוספים – תמיכה בעיתונות חוקרת


facebooksמערך הכלים למאבק בחדשות המזויפות של פייסבוק
מאפשר לגולשים לסמן קישורים הנראים להם חשודים, ואלו נבחנים בסיוע אתרי בדיקת עובדות דוגמת Snopes, PolitFact

פייסבוק מגבשת תוכנית למלחמה בפייק ניוז. הרשת החברתית הודיעה כי מחקה כ-30 אלף חשבונות החשודים בהפצת חדשות מזויפות, וכי היא מתכננת להמשיך ולהדק את הפיקוח על הפצת התכנים.

 

Pierre Omidyar מייסד ויו"ר  Ebay   יתרום 100 מיליון דולר למלחמה בפייק ניוז.ebay copy

בין הגופים שייהנו מהתמיכה יהיו "ההתאחדות הבינלאומית של עיתונאים חוקרים" (ICIJ), והארגון האמריקאי למלחמה באנטישמיות "הליגה נגד השמצה" (ADL).

פייסבוק, מוזילה, קרן פורד, וחברות טכנולוגיה נוספות משקיעות 14 מיליון דולר ביוזמה שנועדה להשיב את האמון והיושרה לעיתונות ברחבי MUZILASהעולם (News Integrity Initiative).

לכתבה בנושא

 

  • הצהרה על ניגוד אינטרסים במאגר הרפואי Pubmed

הרבה מחקרים מצאו, שמחקרים ממומנים על ידי גופים תעשיתיים פעמים רבות כוללים תוצאות שתומכות באינטרסים של המממנים, ולכן כבר ב- 30 במרץ 2016 נשמעה דרישה מאנשי מדע לכלול בתקצירים במאגר המידע הרפואי Pubmed  מידע על קונפליקט אינטרסים. מידע על הגופים המממנים, ההשתייכות המוסדית של המחברים וכו'. מידע שיהיה בר חיפוש.

מאפיין זה נוסף לאחרונה. הודעה על כך התפרסמה בגיליון מרץ 2017 של הספרייה הלאומית בארה"בNLM

מידע חשוב זה אמור לשמש גם עיתונאים כאשר הם כותבים מידע חדשותי על תרופות, מחלות וכו' כדי לידע את הציבור יותר בדבר האוביקטיביות/אמינות המחקר

המידע   בר חיפוש. להלן הוראות החיפוש על פי שדה זה:

statement

נקווה שצעדים אלו יתרמו  לאמינות המידע החדשותי ברשת ולאמון הציבור בו.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

תמונות חופשיות – אתרים נבחרים

לא אחת אנו מחפשים  תמונות  חופשיות.לפוסטים  ברשתות חברתיות, למצגות וכו', מבלי להסתכן בפגיעה בזכויות יוצרים.

בפוסט קודם כתבתי על מנוע החיפוש החדש לתמונות ברישיון הגמיש של  Creative Commons      CC search, וגם לפני השקתו של מנוע חיפוש חדש זה, אפשר היה לחפש תמונות חופשיות ברישיון  הגמיש של  Creative Commons בגוגל או פליקר וגם בפורטל החיפוש של האתר  Creative Common .

בנוסף, קיימים הרבה אתרים ברשת  שכוללים תמונות חופשיות רבות. לאחרונה נתקלתי בכמה רשימות כאלה וחשבתי שכדאי לשתף.

המבחר גדול, מספיק  לזכור כמה מהם  בחיפוש תמונות חופשיות.

פורסם בקטגוריה כללי, תמונות | כתיבת תגובה

AutoDraw – הכלי החדש של גוגל – בינה מלאכותית וציור


AutoDraw הוא כלי חדש/אתר  מעניין של גוגל. הכלי,  שמושתת על טכנולוגיה של  למידה חישובית,  מאפשר ציור מהיר על גבי קנבס דיגיטלי . ברגע שמתחילים לצייר צורה כלשהי המערכת מציעה דמויות דומות . בחירה בדמות המתאימה מוסיפה אותה אוטומטית לקנבס. באופן זה  מתקבל ציור יפה גם למי שאינו יודע לצייר .  הכלי יכול להיות שימושי ליצירת אינפוגרפיקה  בצורה מהירה.

הכלי מציע מגוון עשיר של צבעים לבחירה, כלים להוספת טקסט, להוספת צורות גיאומטריות  ולמילוי שטחים, וכמובן גם אופציות עריכה סטנדרטיות– מחיקה, הזזת אובייקטים,   הגדלה, מחיקה  וביטול פעולות אחרונות.

מן הראוי לציין, שאותה טכנולוגיה של למידה חישובית  מיושמת גם ב- quick, draw

לאתר

פורסם בקטגוריה אינפוגרפיקה, טכנולוגיות, תמונות | כתיבת תגובה

I40C – היוזמה לציטוטים פתוחים – Initiative for Open Citations

ציטוטים, כידוע, מהווים מדד לאמינות וליוקרה אקדמית . מאגרים ידועים למידע על ציטוטים הם web of science  ו Scopus  שתוכניהם סגורים מאחורי חומת תשלום.  מערכת ציטוטים פתוחים יכולה לסייע בהנגשת מידע חשוב זה לכול.

מן הראוי לציין, שמידע על ציטוטים מדעיים, מעבר לחשיבותם לחוקרים ולמחקר,  חשוב לציבור כולו כי הוא מיידע אותו איך הוא יודע על מה שהוא יודע.

לאור כל זאת, יוזמה לציטוטים פתוחים  מתבקשת. ראשיתה של היוזמה בדיונים וקריאה  לפתיחת הציטוטים  בספטמבר 2016 בכנס eighth Conference on Open Access Scholarly Publishing

היוזמה לציטוטים פתוחים I4OC  הושקה ב-6 באפריל 2017 . שש ארגונים הצהירו על היוזמה, עם מחויבות להנגיש את נתוני הציטוטים לכול אחד באופן חופשי. הארגונים הם::OpenCitations, the Wikimedia Foundation, PLOS, eLife, DataCite, Centre for Culture and Technology at Curtin University. . כמו כן 29  מו"לים הביעו תמיכתם ומחויבותם ליוזמה. ביניהם:

American Geophysical Union, Association for Computing Machinery, BMJ, Cambridge University Press, Cold Spring Harbor Laboratory Press, EMBO Press, Royal Society of Chemistry, SAGE Publishing, Springer Nature, Taylor & Francis

המטרה של יזמת הציטוטים הפתוחים היא לתאם מאמצים ולקדם את יצירתו של קורפוס מקיף, נגיש חופשי של נתוני ציטוטים מדעיים, שיאפשר להרבה גופים שמעוניינים בכך לגלות, לכרות ולעשות שימוש מחדש בנתונים למען ידע חדש

היתרונות העיקריים של סט נתונים כזה של ציטוטים הם:

  • קידום הנראות והגילוי של תכנים בגישה פתוחה ואחרים בתשלום . תועלת עיקרית מכך יפיקו אותם פרטים שאינם חברי מוסדות אקדמיים שמנויים למאגרי ציטוטים כמו   ו- Web of sciences  ו-. Scopus
  • היכולת לשפר שירותים קיימים, ולבנות שירותים חדשים דרך הציטוטים הפתוחים לתועלתם של מו"לים, חוקרים, מוסדות מימון, מוסדות אקדמיים והציבור הרחב
  • ליצור גרף ציטוטים לגילוי קשרים בין תחומי מחקר שונים ולאפשר אבולוציה של רעיונות ותחומי מחקר.

עד  לאחרונה, למרות שרוב המו"לים שיתפו חופשית את מידע העל של הפרסומים דרך התשתית של Crossref, אצל רובם נתוני הציטוטים מי ציטט את מי והיכן, נותרו תחת מגבלות חמורות/קפדניות של זכויות יוצרים. לפני ראשית היוזמה לציטוטים פתוחים בספטמבר 2006 ,  נתוני ציטוטים חופשיים היו זמינים רק מ-  1% מהפרסומים הרלוונטיים שהופקדו ב-. Crossref . מאז עד כה,  בעקבות תחילת הדיונים בנושא ב-  OASPA Conference   בספטמבר 2016 , המספרים קפצו ל- 40% .

מצפים  להצטרפותם של מו"לים נוספים.

מו"לים המעוניינים להצטרף ליוזמה יכולים לעשות זאת  דרך Crossref   בהודעת מייל לכתובת support@crossref.org

להצהרה על היוזמה

למידע נוסף

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

FreeFullPDF – מנוע חיפוש לקובצי PDF בגישה פתוחה

FreeFullPDF הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לקובצי PDF בגישה פתוחה. מטרתו כפי שמוצהרת באתר  היא להגדיל את הנראות ואת קלות השימוש של חומרים חופשיים בגישה פתוחה : כתבי עת, תזות, פוסטרים ופטנטים.

נכון להיום הוא כולל  למעלה מ-80 מיליון קובצי PDF   והוא מכסה כ-26000  מקורות של כתבי עת חופשיים. מקורות המידע הם ממגוון תחומים: מדעי החיים, מדעי הבריאות. פיזיקה, מתמטיקה, מדעי החברה ומדעי הרוח.

מבחינת שפת החיפוש:  האופרטור AND   הוא ברירת המחדל. אופרטורים נוספים נתמכים הם:  OR ,  מירכאות לציון ביטוי, כוכבית במשפט לציון מילה חסרה/לא ידועה כלשהי, intitle: לחיפוש מילה מהכותר  ו- allintitle לחיפוש יותר ממילה אחת בכותר. המנוע מחפש באופן אוטומטי גם מלים נרדפות למילת/מילות החיפוש.

למנוע החיפוש

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, מנועי חיפוש | 2 תגובות

כלכלה שיתופית ההיית או חלמתי חלום… ועוד…

אנו חיים בעולם בו הטכנולוגיה, המאפשרת את פישוט חיפוש המידע, הנגשתו ואבטחתו, תופסת תאוצה ומשפיעה על כל תחומי החיים כאשר היזמות והחדשנות הולכות בד בבד. כמו כן, מתגברים הקולות ביחס לפתרונות חדשניים לבעיות חברתיות. ואנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום הבינה המלאכותית.  התפתחויות אלו שזורות בכל תחומי החיים; חיפושי מידע ברשת, חדשנות בטכנולוגיות למידה, מציאות מדומה בתחום הנדל"ן, נתונים גדולים, האינטרנט של הדברים ורפואה, מידע מדעי וציבורי פתוח ורובוטיקה , הטכנולוגיה נותנת חסותה גם לתופעת הכלכלה השיתופית.

ביום העיון  "מידע וטכנולוגיה ברשת האינטרנט ובארגון- תכנים ויישומים" נשמע על התפתחויות אלה.

להלן דבריו של ד"ר נדב דפני  שירצה ביום העיון על הכלכלה השיתופית:

"בשנים האחרונות הולכת הכלכלה השיתופית ותופסת את מקומה בגל החדשנות המערערת ששוטף את האינטרנט. כשמדובר על כלכלה שיתופית מתכוונים לשיטה שמאפשרת לבעלי משאבים שונים, שעומדים ללא שימוש או שהם בבעלות פרטית, להשכירם לאחרים, לרוב במחיר זול המשקף את העובדה שהמשכיר אינו עסק כלכלי מובהק ושהשוכר הוא בעל אסטרטגיית מחיר – הוא אינו מחפש מוצר חדש, מתוקתק בהכרח, שתאגיד מטפל ומתחזק אותו – בעלות גבוהה כמובן.

באמצעות הכלכלה השיתופית יכול כל מי שזקוק למוצרים או שירותים שונים, ליצור קשר עם אנשים שמחזיקים בהם או יכולים לתת אותם, מהמשאבים הפרטיים שלהם, בזול כמובן. השיטה מנוהלת אונליין והיא יעילה ומנוהלת על ידי אלגוריתמים במקום בטלפונים והתכתבויות במייל או בפייסבוק.

אבל לאחרונה מצטברים יותר ויותר סימנים ומקרים המעידים על כך שהרגולציה, החוקים והכלכלה הישנה, לא אוהבים את המעקף הזה של השלטון. מעניין המיסים שלא תמיד משולמים, או יש לומר – שלרוב לא משולמים בעסקאות שכאלה ועד לנושא הפגיעה בענפי הכלכלה הישנה, אם אלה מלונות שנפגעים מהשכרת דירות או חדרים פרטיים ואם אלו בעלי מקצוע שמוצאים את עצמם מוחלפים יותר ויותר בבעלי יכולת להחליפם, אם כאלו שהם מזדמנים ואינם מקצועיים דיים ואם כאלו שהם מקצוענים, אבל מוצאים שהתחליף היעיל ומשבש-השוק, מדבר אליהם הרבה יותר ואף מכניס כסף רב.

נשאלת השאלה המתבקשת – האם הכלכלה השיתופית תמשיך לערער על ענפים שהתנהלו במשך תקופות ארוכות באופן מיושן, יקר וללא תחרות של ממש, או שכוחות השוק הישן והפגוע יערערו עליה ואותה ויעיפו אותה לספרי הזיכרונות של האינטרנט?

יותר ויותר סימנים ומקרים מעידים על כך שאבירי רגולציה, פוליטיקאים בעלי עניין ועובדים טובים שהולכים ומפוטרים מעבודתם, ייאבקו על העניין ולא יוותרו בקלות. מבחינתם, מהפכת הכלכלה השיתופית מאיימת על סדר ישן, שגם אם לא ממש טוב, הוא לפחות נוח לרבים מאלו שהוא פרנס היטב בעבר. מבחינת רבים מהם, אגב, זו גם הזדמנות לבוא חשבון עם כל עניין "החדשנות המשבשת" (Disruptive innovation) – כל אותן אפליקציות שפותחו בדרך כלל על ידי גיקים מגניבים, שמחליפות פונקציות כלכליות ותיקות וחוטפות נתחים משווקים של מיליארדים, שהיו בעבר  בכיסם של טייקונים ובעלי קשרים מסורתיים.

והציבור – הוא עצמו לא פראייר. מרגע שהתרגלנו לישון בבתים פרטיים בגרושים, מי ירצה שוב לשים את הראש במלון של מאות דולרים ללילה? מי יסכים שוב לנסוע במוניות יקרות ותחמניות אחרי שהתנסה בנסיעה עם בעל רכב פרטי שחלק אתו את הנסיעה שלו בפרוטות?"

אז מי ינצח בתחרות על העתיד?  על כך , והתפתחויות מעניינות וחשובות נוספות  נשמע ביום העיון "מידע וטכנולוגיה ברשת האינטרנט ובארגון- תכנים ויישומים" שיתקיים ביום ד' 10.5 במסגרת כנס מידע 2017. נכיר כלים ויישומים רלוונטיים,  נציץ גם אל העתיד ונחווה "חוויה חוץ גופית מעוררת השראה" דרך הרצאתו של הרובוט בוב (רובוט נוכחות מרחוק המשמש כגופו הסיליקוני של חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה) בנושא "ארגונים אוטונומיים ראשונים עבודה ללא עובדים". וכאן המדיום   עצמו יכול לשמש כמסר.

לתוכנית יום העיון

פורסם בקטגוריה הרצאות, טכנולוגיות, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

Horizon Report: 2017 Library Edition

NMC Horizon Report: 2017 Library Edition –  הוא פרויקט איכותני שעוסק בעתיד ספריות מחקר וספריות אקדמיות בטווח הארוך, הבינוני והקצר ומתמקד בהיבט הטכנולוגי. מטרתו של הפרויקט לחזות  מגמות שתאצנה  את אימוץ הטכנולוגיה, אתגרים מעכבים  והתפתחויות  טכנולוגיות חשובות .

הדוח, בן 60 עמודים, שהתפרסם במרץ  2017, זיהה ,בין היתר, שש  התפתחויות טכנולוגיות חשובות, שתהיה להן השפעה על האינטראקציה של הסטודנטים והספרנים עם משאבי הספרייה:

בטוח הקצר של שנה או פחות::

  • נתונים גדולים
  • למידה דיגיטלית

בטוח הבינוני של שנתיים עד 3 שנים

  • פלטפורמות שירותי הספרייה
  • זהות  מקוונת/טכנולוגיה של מדיה חברתית

ובטווח הארוך של עד 5 שנים

  • בינה מלאכותית
  • אינטרנט של הדברים

למגמות, לאתגרים ולהתפתחויות שמתוארים בפירוט בדו"ח  תהיה  השפעה על האסטרטגיה והשירותים בכול הקשור ללמידה, מחקר, ניהול המידע  וגם על נושא הנגישות.

כך למשל:

הנתונים הגדולים יכולים לספק דרכים חדשות ללמוד את התנהגות הסטודנטים, לחזות צרכים ולשפר נגישות.

הלמידה הדיגיטלית  פותחת תחומים חדשים של לימוד ומשלבת לומדים בעלי קשיים אפשריים בכיתה המסורתית.

פלטפורמות שירותי הספרייה  שמחליפות בהדרגה את המערכות לניהול הספרייה מאפשרות גישה לפלטפורמות מבוססות ענן, ומעניקות לספרנים יתר גמישות באמצעות שילוב .API

זהות מקוונת, כגון יצירת אווטאר או זהויות אלטרנטיביות מעניקה לסטודנטים גמישות ואפשרות לאנונימיות, ובחירת האספקט בחייהם שהם רוצים לשתף.  זהות כזו מאפשרת גם יצירה של login אחד למגוון משאבים.

טכנולוגיות שמשלבות בינה מלאכותית   – זיהוי קול , זיהוי תמונה, עיבוד שפה טבעית, רשתות נוירונים, רובוטיקה וסוכנים חכמים ממשיכות להתפתח, והמשמעות מבחינת הספריות :מאגרי מידע ומנועי חיפוש חכמים יותר, פרסונליזציה של שירותים, מציאות מדומה, סימולציות ומשחוק.

האינטרנט של הדברים ממשיך להתפתח והטכנולוגיה משתלבת גם במערכות החינוך ובספריות .

לאור כול זאת, אין ספק, שהדוח  יכול לשמש מדריך מנחה לספרנים, מנהלי ספריות,  עושי המדיניות ואנשי טכנולוגיה.

 

לדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה