"שנה את העולם" – מיזם של Springer Nature – מאמרים משפיעים חופשיים לקריאה

"Change the World"  הוא מיזם של המו"ל Springer Nature, במסגרתו מוצעים חופשיים לקריאה למעלה מ-250 מאמרים מדעיים נבחרים, ושעל פי הערכתם של העורכים ב- Springer Nature, הממצאים  בהם פורצי דרך ועשויים להשפיע על רוב הבעיות הבוערות בעולם, לסייע לאנושות ולהגן על כדור הארץ.

המאמרים מסווגים על פי 6 קטגוריות נושאיות:

חלק מהמאמרים הם בגישה פתוחה, שאר המאמרים שאינם בגישה פתוחה יהיו חופשיים לקריאה עד סוף יולי 2018.

באתר אפשר גם לקרוא ראיונות עם העורכים ב- Springer Nature,  מהם אפשר ללמוד על התובנות שלהם לגבי ההתפתחויות והתוצאות/פירות שהניבו  ממצאים של מאמרים נבחרים מהמיזם "Change the World" מהשנה שעברה .

 

לאתר המיזם

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מגה כתבי עת –  התפתחויות בשנים 2006-2017

מגה כתבי עת  הם מודל מיוחד חשוב וחדש יחסית בעולם הפרסומים האקדמיים./מדעיים. כתבי עת אלה דוגמת PLOS ONE הם כתבי עת עם מספר רב של מאמרים בדרך כלל בנושאים רחבי טווח, שפועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס על תשלומי המחברים APC. ייחודם הוא במודל החדש של שיפוט עמיתים peer review  שמסתפק/מתמקד במה שנקרא תקינות מדעית "scientific soundness" וזונח בתהליך השיפוט וההערכה את הקריטריונים של חדשנות או חשיבות תוצאות המחקר. את הערכתם של אלה הוא משאיר לשיפוט הקוראים לאחר פרסום המאמר. כתבי עת מסוג זה יכולים לפרסם אלפי מאמרים בשנה .

כתב העת הראשון מסוג זה הוא כתב העת בתחום הרחב STM  שהושק ב- 2006 – PLOS ONE  ומאז חלו התפתחויות בכתבי עת ממודל זה.

מחקר שהתפרסם בפברואר 2018  סוקר את ההתפתחויות בסוג זה של כתבי עת  בשנים 2006 -2017 .

במסגרת המחקר נבדקו מאמרים מ- 19 כתבי עת מסוג זה מגיליונות  15-16בינואר 2018, תוך שימוש במאגר Scopus . השימוש  בפילטרים מסוימים שמאפשר המאגר איפשר את בדיקת המשתנים במחקר כגון המוסד של המחבר.

מתוצאות המחקר: בשנים 2010- 2013   הסתמן גידול מואץ במאמרים מסוג זה. לאחר מכן חלה האטה. חלקם של המחברים שמוסד המחקר שלהם הוא בסין, גדול, ומהווה 25% מכלל המאמרים.

כמו כן, חל מפנה בשחקנים בתחום. PLOS ONE שהיה הדומיננטי בתחום בשנים הראשונות, מפרסם היום רק כשליש מהמאמרים מסוג זה, והמוביל בתחום כיום מבחינת מספר הפרסומים הוא Scientific Reports , שגדל מאז 2014 וכיום הוא כתב העת הגדול ביותר שפועל על פי מודל זה.

ממסקנות המחקר : מודל זה של הוצאה לאור לא יהווה מהפכה בזרם המרכזי של  שיפוט העמיתים והאופן בו הוא מתבצע, אך הוא עונה על הצרכים של מחברים מסוימים בכך שהוא מספק פרסום מהיר, תחזיות טובות יותר לאישור המאמרים לפרסום, לצד הכרה ברשימת הפרסומים.

למידע נוסף, כולל פרטים על ההתפתחויות במשך השנים ברשימת 19 כתבי העת שנבדקו במחקר, במאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

10 כלים חופשיים לחיפוש ב- windows 10

לאחרונה, נוכחתי לדעת מתוך ניסיון שהחיפוש במערכת החיפוש הסטנדרטית ב windows 10  אינו יעיל דיו. כתבה שהתפרסמה ב-13 ביוני ב- MakeUseOf  מונה 10 כלים חופשיים שיכולים לסייע לחפש קבצים באופן יעיל יותר .

הכלים הם:

Everything

 Lookeen

Listary

 grepWin

AstroGrep

SearchMyFiles

Copernic Desktop Search

 Exselo Desktop

Duplicate & Same Files Searcher

Registry Finder

לכול אחד מהכלים  יש מאפיינים ייחודיים משלו, חלקם מחפשים על פי שם הקובץ וחלקם גם על פי טקסט בקובץ, השניים האחרונים כשמם ייעודיים לחיפושים ספציפיים.

הכלי   SearchMyFiles  מחפש גם על פי שם קובץ וגם על פי טקסט בקובץ עם מגוון אופציות נוספות לסינון, ואפשר להשתמש בו גם ללא התקנה במחשב האישי, אלא מתוך ה-דיסק און קי ולכן בחרתי לנסות אותו. מומלץ.

תיאור מלא של מאפייני כול אחד מהכלים בכתבה המלאה.

 

פורסם בקטגוריה אפליקציות, כלים, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מדיה חברתית  ומידע רפואי: FAOM  – דרך חדשה להתעדכנות

FOAM   – Free Open Access Medical Education   מתואר כאוסף דינמי של מקורות מידע וכלים שמשמשים ללמידה  ולהתעדכנות בתחום  הרפואה   לאורך כול החיים. המידע מועלה על ידי קלינאים, מתלמדים, מורים , חוקרים ושאר העוסקים בתחום למדיה חברתית, והוא יכול להפוך לפרדיגמת למידה חדשה מקוונת שתוביל את הלמידה בתחום הרפואה לעידן חדש.

מן הראוי לציין, שרפואת החירום וטיפול נמרץ הם תחומים חלוצים בתחום העולם של ה-.FOAM ומקורות המידע בתחום רבים . מספר מקורות מידע בולטים בתחום לדוגמה הם:

Critical Care Northampton, Critical Care Practitioner

Critical Care Reviews, EMcrit, International Fluid Academy, Propofology Life in the Fast Lane The Bottom Line, Thinking Critical Care, RebelEM, Scribbling Dixie

מידע שמועלה למדיה  חברתית שונה ממידע מסורתי שיוצא לאור על ידי מו"לים ועובר תהליך שיפוט והערכה לפני פרסומו.

נשאלת השאלה האם FAOM   יכול להחליף מידע שעבר ביקורת עמיתים peer review ?

על כך מנסה  כתבה שהתפרסמה בנושא ביוני 2018 לענות.

האתגר בחינוך הרפואי הוא כיצד לאמץ סביבה משתנה זו ועדיין לחנך וללמד את הדור החדש של העוסקים ברפואה ובמקצועות הבריאות לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.

במסגרת זו מוצעים כמה מדדים להערכה:  social media index (SMI) ,  Kardashian index (KI) בנוסף לקוד האיכות HONcode Health on the Net foundation

המסקנה היא ש-,  FAOM אם משתמשים בו בזהירות הוא תחום מרגש ומבטיח .

 

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים, מקצועות הבריאות, רפואה, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

מערכות ספרייה – דו"ח 2018

דוח מערכות הספרייה 2018 שהתפרסם במאי 2018 ,מתעד את השקעות הספריות  במישור הגלובלי במוצרים טכנולוגיים לניהול משאבי הספרייה  ב- 2017. הדוח כולל מידע על ארגונים/חברות למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים לניהול משאבי הספרייה במיוחד  ILS    Integreted Libraries  Systems  כגון Aleph ו-LSP    Platforms  Library Services   שהן מערכות מדור שני כגון Alma, ומערכות לגילוי ידע.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשנת 2017 בספריות אקדמיות, ציבוריות מיוחדות וספריות בתי ספר.  מקורות המידע נלקחו מסקר של ספקי התוכנות, ומקורות מידע נוספים גלויים.

על פי הדוח הגישה הרווחת בספריות אקדמיות היא מעבר לתוכנות מהדור השני  LSP   . הספק הדומיננטי בתחום הוא Ex Libris שבבעלות ProQuest.

כך למשל 45 ספריות חברות בארגון ספריות המחקר בחרו ב- Alma  ורוב העסקות כרוכות עם המערכת לגילוי ידע Primo ,  למרות שהחל מ- 2017  גם  Summon היא אופציה נתמכת.

Ex Libris תומכת גם במנשקים נוספים לגילי ידע כגון VuFind ו- Blacklight. עדיין לא הושג הסכם עסקי שיאפשר לשירות לגילוי ידע של EBSCO להשתלב באופן מלא עם Alma.

מתחרה חזק יחסי בתחום תוכנות ה- LSP הוא WMS  של OCLC .גם המוצר בקוד פתוח FOLIO שנתמך על ידי EBSCO יכול להיות בעתיד מתחרה פוטנציאלי.

בתחום ה- ILS  בולטות החברות SirsiDynix ו-  Innovative Interfaces.

אלה רק מספר נתונים מהדוח . מידע רב נוסף על מגמות והפתרונות המוצעים לספריות אקדמיות לספריות ציבוריות, מיוחדות וספריות בתי ספר  אפשר למצוא בכתבה ומידע סטטיסטי על  עסקאות בקובץ PDF  .

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות, תוכנות | כתיבת תגובה

10 מנועי חיפוש אלטרנטיביים לגוגל ב- 2018

אין ספק שגוגל הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר עם אלגוריתמים מתקדמים, שמציעים בין היתר חוויה של מידע מותאם אישי למשתמש. אך ידוע לכול, שניסיון ההתאמה אישית של מידע בא לעתים על חשבון הפרטיות

לצד גוגל, קיימים ברשת מנועי חיפוש אחרים בהם כאלה ששומרים על הפרטיות של המשתמש ואחרים עם מאפיינים ייחודיים נוספים.

כתבה שהתפרסמה בסוף מאי 2018  כוללת רשימה של  10 מנועי חיפוש אלטרנטיביים כאלה, תיאור
המאפיינים הייחודיים שלהם ומדוע כדאי להשתמש בהם.

מנועי חיפוש שכדאי להשתמש בהם  כאשר מעוניינים לשמור על הפרטיות הם :

·        DuckDuckGo

·        Qwant

·        Search Encrypt

·        SearX

·        Gibiru

·        Startpage

לצד מנועים מומלצים אלו מוצעים מנועי חיפוש בעלי מאפיינים מובהקים ייחודיים שהופכים אותם כדאיים לשימוש:

  • Bing  -שחזק במיוחד בחיפושי וידאו לצד הרבה מאפיינים ייחודיים נוספים.
  • Yahoo– בעל האופי הפורטלי שלו שמציע מלבד תיבת חיפוש הרבה שירותים נוספים
  • Yandex – מנוע החיפוש הרוסי  שמתחרה בגוגל מבחינה טכנולוגית ושירותים שהוא מציע
  • Ask – מנוע התשובות לשאלות

 

פרטים נוספים בכתבה

פורסם בקטגוריה מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פרסומים מדעיים/אקדמיים חופשיים ברשת האינטרנט- מודלים של הוצאה לאור וכלי חיפוש

ביום שלישי 15 במאי 2018 ביום העיון "עולם המידע 2018: חדשנות, תכנים, טכנולוגיות ויישומים – הזדמנויות ואתגרים"  שהתקיים במסגרת כנס המידע 2018  העברתי הרצאה בנושא  "פרסומים מדעיים /אקדמיים חופשיים ברשת האינטרנט – מודלים של הוצאה לאור וכלי חיפוש"

ההרצאה התמקדה בעיקר בהתפתחויות במודלים של חומרים חופשיים בכלל –  התסכול ממודל המנויים המסורתי, המודל הפיראטי הלא חוקי ושאינו בר קיימה, התפתחויות ברשתות החברתיות הגדולות שנתבעו אף הן על הפרת זכויות יוצרים, חומרים בגישה פתוחה על שני ערוציה העיקריים – פרסומים בכתבי עת והפקדות במאגרי מידע, הבעייתיות של מודל ה- APC ותרומתו לתופעת כתבי העת הטורפים, הפתרון המוצע הגדלת החומרים בגישה פתוחה, תופעת השיתוף מצד המו"לים ,הגידול במאגרי התדפיסים המקדימים, וכלים לחיפוש החומרים החופשיים- אגרגטורים, תוספים לדפדפן,  מנועי חיפוש מדעיים ,מנועי חיפוש מותאמים אישית  ורשימות מקורות מידע.

לבקשת המשתתפים ביום העיון מצורף בזאת קובץ PDF    עם עיקרי הדברים שהוצגו במצגת

תודה לכול המרצים ביום העיון, המשתתפים ביום העיון ומארגני הכנס בטלדן

 

לקובץ ההרצאה

 

פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי, כנסים | תגובה אחת

לא כול הנוצץ זהב – השוואה בין  גרסאות מאמרים מדעיים שפורסמו באתרי המו"לים ובין גרסאות התדפיסים המקדימים שלהם

תדפיסים מקדימים , preprints – הם כתבי יד של מאמרים שמועלים בדרך כלל לשרת ייעודי ללא ביקורת עמיתים מעמיקה או עריכה לפני פרסומם בכתבי עת, או במקום פרסומם בכתבי עת.   Preprints  חופשיים לקריאה אבל אינם בהכרח open access.

תופעת התדפיסים המקדימים נמצאת בעליה.

OSFpreprints , מאגר מידע  חופשי של preprints    שהושק במרץ   2016 ומאגד preprints  ממספר לא מבוטל של  מאגרים,  כולל 2,183,061     תדפיסים מקדימים

מו"לים אקדמיים טוענים שתהליך השיפוט (ביקורת עמיתים) שהם מבצעים לפרסומים המדעיים תורמים להם רבות, מעשירים אותם ומוסיפים להם ערך. אך  תרומה זו של המו"לים  כרוכה בעלות לא מבוטלת לספריות האקדמיות שמשלמות סכומי עתק על מנויים לכתבי עת.

נשאלת השאלה מה הערך המוסף  של המאמרים בגרסתם הסופית כפי שמתפרסמים באתרי המו"לים לעומת גרסת התדפיסים המקדימים שלהם?

על כך בא לענות המחקר  המשווה:Comparing Published Scientific Journal Articles to Their Pre-Print Versions" שפורסם בפברואר 2018 לענות.

המחקר השווה תדפיסים מקדימים  מתחום ה- STM   עם הגרסאות הסופיות שלהם. השערת  המחקר הייתה שאם טענת המו"לים נכונה, הטקסט של התדפיסים המקדימים צריך להיות שונה משמעותית מזה של הגרסה הסופית שלהם. השערה זו לא אוששה, ונמצא שגרסאות של מאמרים בכתבי עת אקדמיים יוקרתיים כמעט ולא הוסיפו דבר לתדפיסים המקדימים החופשיים שעליהם התבססו.

ממצאים אלה תורמים אינדיקטורים אמפיריים  לדיונים על הערך המוסף של המו"לים האקדמיים ותהליך השיפוט, ועשויים להשפיע על ההחלטות הכלכליות של הספריות בכול הנוגע להנגשת הפרסומים המדעיים.

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

פרסומים מדעיים חופשיים בגוגל סקולר – דו"ח מחקר

מחקר  שפורסם במרץ 2018 השתמש במנוע החיפוש גוגל סקולר כדי ללמוד כמותית על הפרסומים המדעיים החופשיים   וההתפלגות על פי ארצות ותחומי מחקר.

קבוצת המדגם למחקר כללה 2,269,022 מאמרים ומאמרי סקירה בגוגל סקולר, בעלי DOI , שיצאו לאור בשנים 2009 ו-2014  וכוסו על ידי Web of Science.
כדי ללמוד על מקורות מהימנים (חוקיים וברי קיימה), ופחות מהימנים, המידע שחולץ מגוגל סקולר הוצלב עם המידע  ממספר מקורות לגישה פתוחה – DOAJ, CrossRef, OpenDOAR, ROAR.

בכך התאפשרה אבחנה בין הסוגים השונים של המסמכים בקבוצת המדגם  מבחינת ההשתייכות לערוצים השונים של הגישה הפתוחה –  פרסומים בגישה פתוחה שפורסמו על ידי המו"לים -23.1%– כולל מסלול הזהב, המסלול ההיברידי, המסלול עם תקופת אמברגו ומסלול הברונזה, לבין המסלול הירוק – 17.6%, ופרסומים חופשיים אחרים, לאו דווקא בגישה פתוחה,  שפורסמו במקורות אחרים – 40.6% , רובם ברשת החברתית האקדמית ResearchGate .

נמצא שהפרסומים החופשיים  בכלל, שפורסמו בשנים 2009 ו-2014  מהווים 54.7%  מכלל הפרסומים בקבוצת המדגם. מתוכם 34% הם בגישה פתוחה ו-20.7% מקורות חופשיים אחרים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים בכמות הפרסומים החופשיים  מבחינת  המשתנים ארץ ותחומי מחקר.

מן הראוי לציין שממצאים אלה נתמכים על ידי מחקרים דומים שנעשו לאחרונה.

למחקר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר | כתיבת תגובה

1findr וחיפוש מאמרים שפיטים – פלטפורמה חדשה לגילוי ידע

 ב- 24 באפריל 2018  1science השיקה את  1findr פלטפורמה חדשה לגילוי ידע  שמטרתה לכלול את כול המאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים, בכול תחומי המחקר, בכול השפות ומכול הארצות.

ל-  1findr שתי גרסאות – גרסה חינמית וגרסה מוסדית בתשלום עם מאפיינים מתקדמים יותר. אחד המאפיינים שלה כאמור הוא הכיסוי הנרחב הגלובלי ולא רק של המערב.

שתי הגרסאות החינמית והמוסדית בתשלום כוללות בשלב זה 90 מיליון רשומות. 1findr מאפשרת באופן חוקי גישה ל-27 מיליון מאמרים בגישה פתוחה משני הערוצים- הזהב והירוק  שהיא אוספת מאלפי מקורות בתוכם arXiv, Doaj  ו-SciELO. c במסך תוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות החיפוש לגישה פתוחה לעומת מאמרים מאחורי חומת תשלום. אופציות נוספות לעידון השאילתה הן  שנה , שפה, נושא ומחבר. כמו כן אפשר למיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות ותאריך בסדר עולה ויורד.

למנשק החיפוש של 1findr

להודעה על השקתה של 1findr

 

פורסם בקטגוריה כלים לגילוי ידע, כללי, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה