מידענות וניהול תוכן – מדריך נושאים חדש

​ב- 16 בפברואר 2020 ,  הושק "אינדקס נושאים בתחומי המידענות וניהול התוכן"  –   פרי יזמתו ועבודתו של המידען עמי סלנט – המייסד והעורך של האינדקס.

האינדקס כולל  אופציה של דפדוף על פי קטגוריות ותגיות  נושאיות. כמו כן הוא כולל אופציה של חיפוש .  הקטגוריות הנושאיות מגוונות ומכסות את תחומי המידע  השונים – מנועי חיפוש, מאגרי מידע אקדמיים וייעודיים בתחומי רפואה, כלכלה ופיננסים,  מאגרי תמונות ומאגרי נתונים, קטלוגים, ספריות דיגיטליות, רשתות חברתיות אקדמיות, תוספי מידע לדפדפנים, אוריינות מידע,  אוצרות תוכן  ופעיליות הקשורות למידע –איסוף, הפצה, ניהול וארגון.

מקורות המידע באינדקס כוללים אתרים, סקירות, מאמרים, וגם  פוסטים חשובים  מרשתות חברתיות . האתר מכסה באופן קבוע  אתרים, קבוצות פייסבוק ובלוגים מובילים בתחום  כולל המרפסת של עמי סלנט:תמונת הידע המידעני.

המיזם כולל גם בלוג שכולל תמונת מצב על האינדקס וקבוצה ציבורית בפייסבוק אליה ניתן להצטרף ולהתעדכן.

ליצירת קשר:ניתן לפנות לעמי סלנט , המייסד ועורך האינדקס באמצעות דף הפייסבוק שלו וגם בדף יצירת קשר שבאתר.

תודה לעמי על יוזמה מיוחדת, חשובה ואתר  שימושי ומועיל  זה, ועל פרויקטים קודמים נוספים שלו 

לדף הראשי של אתר האינדקס

למידע נוסף, כולל מידע מתודולוגי, בדף אודות

פורסם בקטגוריה כללי, מדריכים, מנועי חיפוש, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מקורות מידע אקדמיים 2020 – רשימה מוערת

Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימת מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים מעודכנת לשנת 2020 אפשר למצוא בקובץ pdf   בכתובת  http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

הרשימה שמשתרעת על פני 80 עמודים, היא אלפביתית ומוערת. מניסיון העבר,  יתכן שימצאו בתוכה  מקורות מידע מעטים לא מעודכנים. כמו כן ,חבל שאינה מחולקת לקטגוריות נושאיות או ממוינת על פי סוגי מידע כדי להקל על הניווט בה,  אך העובדה שהיא מוערת וכוללת מידע על כול אחד ממקורות המידע בה מסייעת בחיפוש מידע רצוי בתוכה.

בנוסף לרשימה זאת ,  באתר של Marcus P. Zillmann  קיימות רשימות מקורות מידע , חלקן מעודכנות לשנת 2020 בנושאים שונים. כגון הרשת העמוקה , כרית נתונים  ועוד  ..

 

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

ספריות ומחקר – דו"ח סימפוזיון  

כיום  ספריות אקדמיות רבות מחפשות דרכים להשתלב בתהליכי המחקר בקמפוס. לצורך ליבון הנושא למעלה מ- 120 נציגים של 86 מוסדות מארה"ב, קנדה , צרפת, גרמניה, וניגריה התכנסו ב-11 בדצמבר 2019 בוושינגטון די.סי. בסימפוזיון של יום אחד שאורגן על ידי אוניברסיטת קלגרי שבקנדה כחלק מפרויקט מחקר שלה בנושא: מחקר אקדמי וספריות – מודל חדש לשיתוף פעולה. .

דו"ח מלא proceedings     של הסימפוזיון בן 18 עמודים של  אוניברסיטת קלגרי  מ- 28 בינואר 2020 ,  כולל סיכום ומצגות.

במפגש זה ,במושב הראשון,הוצגו לקחים מפרויקטים קיימים של ספריות אקדמיות ורעיונות כיצד להשתלב בצורה הטובה ביותר במחקר בקמפוס. הפרויקטים שהוצגו (מצגות מקושרות) הם של אוניברסיטת מיאמי , אוניברסיטת סינסינטי ואוניברסיטת קלגרי , הצגת הפרויקטים לוותה ברפלקציה של נציגי המחקר ממוסדות אלה, שהביעו דעתם כיצד ספריות יכולות לתרום לקידום האג'נדה המחקרית באוניברסיטה תוך שיתוף  פעולה פורה עם צוות המחקר .

מושב שני התמקד באסטרטגיות מפתח ספציפיות לתרומת הספריות למחקר בקמפוס.  במושב נטלו חלק במצגות  (מקושרות)    נציגים של אוניברסיטת יורק,  אוניברסיטת צפון קרוליינה  , ואוניברסיטת קולומביה הבריטית

לאחר  המצגות הרשמיות נערך דיון בו המשתתפים התבקשו להביע דיעה  לגבי אסטרטגיות פוטנציאליות לשינוי. המשתתפים זיהו למעלה מעשרים אסטרטגיות ותחומי מיקוד אפשריים מתוכם התבקשו לבחור אסטרטגיה אחת או שתים לדיון בקבוצות קטנות .

להלן רשימת האסטרטגיות המוצעות :

פירוט על הדיונים בדבר ההזדמנויות והאתגרים בתחום שיתוף הפעולה ומידע נוסף בדו"ח המלא.  קישורים למצגות, בפוסט

פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

השקתה הרשמית של  Open Research Library   –  תכנים חופשיים בפלטפורמה אחת

​ב- 29 בינואר 2020  הוצהר רשמית על השקתה של Open Research Library   – פלטפומה של ספרים ותכנים חופשיים אחרים בגישה פתוחה.

Open Research Library היא פרי יוזמתם של  Knowledge Unlatched  ו BiblioLab    ומתוחזקת על ידם. הפלטפורמה מספקת גישה חופשית לכול, לאוסף מקיף של אלפי מונוגרפיות, כתבי עת קובצי וידיאו ופורמטים נוספים של חומרים מדעיים, עם תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית (Interoperability)  מלאה של תכנים, נתונים ומידע-על .

שחקנים מובילים בקהילת הספריות והגישה הפתוחה  כולל  EBSCO Discovery Service ,Ex Libris Primo , Summon, OCLC   אחדו כוחות לתמיכה בפרויקט .

המיזם נתמך על ידי מימון המונים לצד  עידוד ספריות ברחבי העולם לתמוך בעלות הגוברת של הפרויקט.  אך הפלטפורמה פתוחה לכול ללא קשר לתמיכה הכלכלית וספריות וחוקרים רשאים לגשת לכל התוכן בפלטפורמה באופן חופשי וללא הגבלה בכל עת

לספרייה

להצהרה על השקתה של הספרייה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

מאגרי מידע ומערכות כלי גילוי – התנהגות החיפוש של סטודנטים – מחקר משווה

ספריות אקדמיות מציעות מגוון כלים לאחזור מידע ביניהם גם מאגרי מידע ומערכות כלי גילוי.

מחקר מעניין, שנערך ב-  (California State University, Monterey Bay (CSUMB, ב- 2015  והתפרסם בנובמבר 2019,  בדק את התנהגות החיפוש של סטודנטים במדעי הרוח וההתנהגות בשתי קטגוריות של כלי חיפוש  – מאגרי מידע וכלי גילוי.

קבוצת המדגם כללה 50 סטודנטים. נבדקה התנהגות החיפוש בשני סוגי הכלים ובמיוחד השימוש במאפיין מסנני החיפוש  –  ה- facets   –  שמאפשרים לסנן /לעדן את תוצאות החיפוש על פי מאפיינים שונים  כגון טקסט מלא , פורמט מסוים, מקורות אקדמיים, תאריך, נושא ושפה. שאלת המחקר הייתה מה הקשר בין התנהגות החיפוש ואיכות תוצאות החיפוש.

ממצאי המחקר יכולים לסייע בקבלת  החלטות לגבי  הדרכות הסטודנטים לשימוש בכלים, תצורת מנשק החיפוש והגדרות ברירת המחדל.

החיפושים בוצעו ב-3 כלים – EBSCO's Social Sciences Abstracts שייצג את קטגורית מאגרי המידע ושתי גרסאות של ProQuest's Summon שייצגו את כלי הגילוי.

מממצאי המחקר : נמצא שימוש  שונה  במאפייני חיפוש  במערכות כלי גילוי ומאגרי מידע מסורתיים, וכן קשרים בין שימוש במסנני  חיפוש facets מסוימים לבין איכות המקורות שנבחרו על ידי התלמידים

נמצא קשר בין סוג כלי החיפוש והקונפיגורציה שלו ובין מידת השימוש במסננים השונים. אחד הלקחים היה שמערכות כלי הגילוי אינן כה אינטואיטיביות כפי שרגילים לחשוב. שיפור בחירת המקורות הנבחרים על ידי הסטודנטים הוא לא רק עניין של הדרכות שימוש בכלי  אלא גם עניין של הקונפיגורציה של הכלי.

אחת המסקנות הייתה  לגבי סדר/הבלטת  מסנני החיפוש  והקשר לאיכות התוצאות. לאור זאת הומלץ  להקדים את  scholarly resources לקידמת רשימת המסננים ואת הטקסט המלא להוריד לתחתית רשימת המסננים

ממצאים , מסקנות והמלצות  מעניינות נוספות  במאמר המלא..

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כלים לגילוי ידע, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

Onesearch – מנוע חיפוש חדש, מצטרף לרשימת מנועי חיפוש ששומרים על פרטיות המשתמש

​ב-14 בינואר 2020 , Verizon Media  הודיעה על השקתו של Onesearch   – מנוע חיפוש חדש ששומר על פרטיות המשתמש. ממאפיני המנוע  כפי שנכתב בהצהרה:

  • אינו משתמש ב-cookies
  • אינו משתף מידע אישי עם מפרסמים
  • אינו שומר את היסטורית החיפוש של המשתמש
  • אינו מסנן את תוצאות החיפוש
  • מלות החיפוש מוצפנות

בנוסף, בבחירת Advanced Privacy Mode  הקישור לתוצאות החיפוש יעלם כעבור שעה, ובכך תתווסף שכבה נוספת לפרטיות המשתמש. רלוונטי במיוחד למחשבים משותפים .

בכך מנוע זה מצטרף לרשימה  של 10 מנועי חיפוש ששומרים על הפרטיות, כול אחד בדרכו,  ויכולים אולי להוות אלטרנטיבה לגוגל והם:

DuckDuckGo, Qwant, Startpage, Privatelee, Swisscows, searX, Peekier, MetaGer, Ecosia,

Gibiru

למנוע Onesearch

להצהרה על השקת onesearch

לרשימת 10 מנועי החיפוש הפרטיים הנוספים , תיאור ומאפינים

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מציאות מדומה וספריות

מציאות מדומה  Virtual reality VR  היא סימולציה של סביבה, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה המציאותית  אותה מדמה המחשב. הסביבה המדומה יכולה לדמות סביבה שבאמת קיימת בעולם הממשי, או סביבה דמיונית לחלוטין

VR מספקת פלטפורמה להדמיה אינטראקטיבית מאוד מציאותית להתמודדות עם נתוני תלת מימד, כמו מודלים המיוצרים מאתרי מורשת תרבותית או הדמיה רפואית.

מציאות מדומה, נתוני תלת מימד וטכנולוגיות מרחביות אחרות מאומצות בספריות ככלי חדשני וגורם להעצמת המחקר וההוראה. ספריות אקדמיות מאמצות יותר ויותר טכנולוגיית של מציאות מדומה    למגוון מטרות מחקר והוראה, הכוללות מתן גישה משופרת לאוספים דיגיטליים, מציעות כלי מחקר חדשים ובניית סביבות למידה לסטודנטים. מגמה זו מצביעה על כך שהחדשנות הטכנולוגית החיובית פורחת בספריות, אך עדיין חסרה אסטרטגיה כוללת בתחום.

למרות הירידה בעלות והההבנה הגוברת בדבר התועלת הפוטנציאלית של הטכנולוגיה עדיין חוששים מהעלויות ומנושאי הקיימות שקשורים בהכנסת טכנולוגיות מסוג זה לספריות. אין עדיין סטנדרטים לאימוץ טכנולוגיות מציאות מדומה/תלת מימד בספרייה וספריות מפתחות לעתים פתרונות אד הוק.מצב שכרוך בבזבוז זמן וקשיים בשיתוף בשל העדר סטנדרטים של תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית (: Interoperability)

במטרה להתמודד עם האתגרים קבוצה רב תחומית של ספרנים מ- Virginia Tech, אוניברסיטת אינדיאנה ואוניברסיטת אוקלהומה הקימו 3 פורומים לדיון בנושא ברמה הלאומית. הפרויקט נקרא –  LIB3DVR  Developing Library Strategy for 3D and Virtual Reality Collection Development and Reuse

והוא ממומן על ידי (Institute for Museum and Library Services (IMLS,

כול אחד מהפרומים נועד לכסות שלב מסוים במחזור החיים של המציאות המדומה בהקשר האקדמי. ביוני 2018 הפורום השני התכנס באוניברסיטת אוקלהומה ודיוניו התמקדו בשאלות הבאות : מה הן האסטרטגיות היעילות להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הספריות האקדמיות ביישום תוכניות שקשורות למציאות מדומה ותלת מימד, כיצד ספריות אקדמיות משתמשות במציאות המדומה כדי לתמוך בשירותי הספרייה וכיצד ניתן לשתף את הידע בנושא עם ספריות וגופים אקדמיים נוספים.

דיוני הפורום מדווחים במאמר  שהתפרסם בדצמבר 2019  ונושאו   מציאות מדומה באקדמיה אתגרים אסטרטגיות ותפקיד הספריות.

האתגרים העיקריים העומדים בפני הספריות  כוללים פיתוח עניין ומודעות לטכנולוגיה המתהווה בקרב סגל, סטודנטים ומנהלים; איתור מומחיות נחוצה ב- VR בתוך קהילותיהם; תמיכה בהקצאת המשאבים הנחוצים; עידוד החוקרים לשתף בפרויקטים ובתפוקות המחקר שלהם לטובת הקהילה הגדולה יותר ועוד

לצורך ההתמודדות עם האתגרים יש חשיבות רבה  לשיתוף פעולה בין-מוסדי ובינתחומי. ברור שניתן לפתור רבים מהאתגרים של תלת ממד / VR רק באמצעות מאמץ שיטתי ומתואם בין קבוצות ובעלי עניין מרובים. תלת ממד / VR הוא בעל  פוטנציאל טרנספורמטיבי נרחב והוא הופך למיינסטרים יותר ויותר בהקשרים רבים. זה מצביע על החשיבות של התמודדות עם אתגרים אלה באמצעות  קבוצות עבודה ופורומים נוספים כדי לייצר סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות.

בעוד שממצאי הפורום מציעים מגוון טכניקות ואסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים שזוהו, עדיין יש עבודה רבה שצריך לעשות בכדי לקבוע סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות, ולייצר תמיכה מוסדית

מידע  נוסף בנושא

https://doi.org/10.6017/ital.v38i4.11075

https://ejournals.bc.edu/index.php/ital/article/view/11075/9835

 

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הספר Creative Commons למחנכים וספרנים

Creative Commons  הם  קבוצה של כלים משפטיים, ארגון שלא למטרות רווח, רשת גלובלית ותנועה – כולם בהשראת הרצון של האנשים לשתף את היצירות והידע שלהם על פי  קבוצה של רשיונות זכויות יוצרים פתוחים. הספר Creative Commons for Educators and Librarians  בן 157 עמודים, כולל  מידע מקיף על הרשיונות הגמישים Creative Commons, על התנועה והארגון בכלל, עם התייחסות מיוחדת לספרנים ומחנכים. כולל גם מידע על זכויות יוצרים בכלל, יצירות ברשות הציבור  ומספר את סיפור ההיסטוריה של Creative Commons בעבר והיום.

רישיונות CC בנויים על זכויות יוצרים ונועדו לתת יותר אפשרויות ליוצרים שרוצים לשתף. עם הזמן, התפקיד והערך של Creative Commons התרחב.

סוגי הרשיונות מתקבלים משילובים של המאפיינים הבאים :

  • ייחוס ומתן קרדיט ליוצר
  • שימוש לא מסחרי
  • איסור יצירה נגזרת מהיצירה המקורית
  • ושיתוף זהה – כול יצירה שמופצת מחדש , יצירה חדשה, או מעובדת על סמך היצירה המקורית חייבת להיות מופצת אך ורק תחת אותו רישיון

השילובים הקיימים הם:

  • ייחוס
  • ייחוס ,שיתוף זהה
  • ייחוס, איסור יצירה נגזרת
  • ייחוס, שימוש לא מסחרי
  • ייחוס ,שימוש לא מסחרי, שיתוף זהה
  • ייחוס, שימוש לא מסחרי, איסור יצירה נגזרת

כיום יש יותר מ- 1.6 מיליארד יצירות מורשות CC המתארחות בלמעלה מ- 9 מיליון אתרים – כולל כמה מהאתרים הפופולריים ביותר באינטרנט. כלי הרישיון של CC הם כיום התקן העולמי לשיתוף יצירות לשימוש ושימוש חוזר.-כולל  וויקיפדיה, גישה פתוחה למחקר וכתבי עת, משאבי חינוך פתוחים ונתונים פתוחים.

מידע נוסף על אופן השימוש ועוד, וגם  התייחסות מיוחדת למחנכים וספרנים בספר המלא שגם הוא כמובן ברישיון גמיש בCreative Commons Attribution 4.0 Internationa

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | תגובה אחת

כנס הווב הסמנטי בספריות 2019 – מבחר מצגות  

​SWIB19      – כנס הווב הסמנטי בספריות ה-11 התקיים השנה ב-25-27 בנובמבר 2019  בהמבורג שבגרמניה. הכנס כבכול שנה התמקד בנתונים  מקושרים פתוחים בספריות ונכחו בו  ספרנים, חוקרים, מפתחים ואנשי טכנולוגיה מכול רחבי העולם.

בכנס הוצגו כלים ופרוייקטים בתחום, של ספריות שונות ברחבי העולם כגון הספרייה הלאומית בספרד, פינלנד ועוד.. בין הנושאים ששהוצגו גם נושא ה- smart data    וחשיבותו למדעי הרוח הדיגיטליים, המעבר בקיטלוג מ- MARC   למידע -על מבוסס נתונים מקושרים ועוד..

 

לאתר הכנס והמצגות

לאתרי הכנסים והמצגות משנים קודמות

פורסם בקטגוריה ווב 3.0, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

כמות מדאיגה של מידע מטעה ומוטעה  במנוע החיפוש בינג: תוצאות מחקר

מחקר שנעשה לאחרונה בסטנפורד מצא כמות מדאיגה של מידע מטעה ומוטעה במנוע החיפוש בינג בהשוואה לגוגל. במסגרת המחקר נבדקו 50 תוצאות ראשונות מכל אחת מ- 13 שאילתות זהות   בגוגל ובבינג.

נמצא שבינג אחזר מידע מטעה ומוטעה  (disinformation and misinformation)  בשיעור גבוה מזה שנמצא בגוגל. מתוך 600 תוצאות (50 תוצאות מ-12 שאילתות)  נמצאו בבינג 125 מקורות של מידע מטעה ומוטעה  לעומת 13 בגוגל.

  • נמצא שבאופן כללי, בינג מכוון את המשתמשים לתוכן הקשור לקונספירציה, גם אם הם לא מחפשים זאת במפורש. כך למשל חיפוש פלואוריד, אחזר  תכנים  המאשימים את ממשלת ארה"ב בהרעלת אוכלוסייתה.
  • בינג מראה למשתמשים תעמולה רוסית בשיעור גבוה בהרבה משל גוגל
  • בינג מציג ב- 50 התוצאות הראשונות של שאילתות מסוימות אתרים שבהם סטודנטים מפרסמים או מוכרים עבודות שנעשו בעבר
  • בינג מציג   תוכן סופרמיציסטי לבן מיותר בתגובה לשאלות שאינן קשורות

אמנם, אין זה הוגן לצפות מבינג ומגוגל לפתור את בעית  התכנים המזיקים והפוגעניים אך התדירות המדאיגה בה בינג מראה למשתמשים מידע רע צריכה להוביל את מיקרוסופט להעריך מחדש את האופן בו היא מדרגת מקורות מידע

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה