Onesearch – מנוע חיפוש חדש, מצטרף לרשימת מנועי חיפוש ששומרים על פרטיות המשתמש

​ב-14 בינואר 2020 , Verizon Media  הודיעה על השקתו של Onesearch   – מנוע חיפוש חדש ששומר על פרטיות המשתמש. ממאפיני המנוע  כפי שנכתב בהצהרה:

  • אינו משתמש ב-cookies
  • אינו משתף מידע אישי עם מפרסמים
  • אינו שומר את היסטורית החיפוש של המשתמש
  • אינו מסנן את תוצאות החיפוש
  • מלות החיפוש מוצפנות

בנוסף, בבחירת Advanced Privacy Mode  הקישור לתוצאות החיפוש יעלם כעבור שעה, ובכך תתווסף שכבה נוספת לפרטיות המשתמש. רלוונטי במיוחד למחשבים משותפים .

בכך מנוע זה מצטרף לרשימה  של 10 מנועי חיפוש ששומרים על הפרטיות, כול אחד בדרכו,  ויכולים אולי להוות אלטרנטיבה לגוגל והם:

DuckDuckGo, Qwant, Startpage, Privatelee, Swisscows, searX, Peekier, MetaGer, Ecosia,

Gibiru

למנוע Onesearch

להצהרה על השקת onesearch

לרשימת 10 מנועי החיפוש הפרטיים הנוספים , תיאור ומאפינים

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מציאות מדומה וספריות

מציאות מדומה  Virtual reality VR  היא סימולציה של סביבה, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה המציאותית  אותה מדמה המחשב. הסביבה המדומה יכולה לדמות סביבה שבאמת קיימת בעולם הממשי, או סביבה דמיונית לחלוטין

VR מספקת פלטפורמה להדמיה אינטראקטיבית מאוד מציאותית להתמודדות עם נתוני תלת מימד, כמו מודלים המיוצרים מאתרי מורשת תרבותית או הדמיה רפואית.

מציאות מדומה, נתוני תלת מימד וטכנולוגיות מרחביות אחרות מאומצות בספריות ככלי חדשני וגורם להעצמת המחקר וההוראה. ספריות אקדמיות מאמצות יותר ויותר טכנולוגיית של מציאות מדומה    למגוון מטרות מחקר והוראה, הכוללות מתן גישה משופרת לאוספים דיגיטליים, מציעות כלי מחקר חדשים ובניית סביבות למידה לסטודנטים. מגמה זו מצביעה על כך שהחדשנות הטכנולוגית החיובית פורחת בספריות, אך עדיין חסרה אסטרטגיה כוללת בתחום.

למרות הירידה בעלות והההבנה הגוברת בדבר התועלת הפוטנציאלית של הטכנולוגיה עדיין חוששים מהעלויות ומנושאי הקיימות שקשורים בהכנסת טכנולוגיות מסוג זה לספריות. אין עדיין סטנדרטים לאימוץ טכנולוגיות מציאות מדומה/תלת מימד בספרייה וספריות מפתחות לעתים פתרונות אד הוק.מצב שכרוך בבזבוז זמן וקשיים בשיתוף בשל העדר סטנדרטים של תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית (: Interoperability)

במטרה להתמודד עם האתגרים קבוצה רב תחומית של ספרנים מ- Virginia Tech, אוניברסיטת אינדיאנה ואוניברסיטת אוקלהומה הקימו 3 פורומים לדיון בנושא ברמה הלאומית. הפרויקט נקרא –  LIB3DVR  Developing Library Strategy for 3D and Virtual Reality Collection Development and Reuse

והוא ממומן על ידי (Institute for Museum and Library Services (IMLS,

כול אחד מהפרומים נועד לכסות שלב מסוים במחזור החיים של המציאות המדומה בהקשר האקדמי. ביוני 2018 הפורום השני התכנס באוניברסיטת אוקלהומה ודיוניו התמקדו בשאלות הבאות : מה הן האסטרטגיות היעילות להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הספריות האקדמיות ביישום תוכניות שקשורות למציאות מדומה ותלת מימד, כיצד ספריות אקדמיות משתמשות במציאות המדומה כדי לתמוך בשירותי הספרייה וכיצד ניתן לשתף את הידע בנושא עם ספריות וגופים אקדמיים נוספים.

דיוני הפורום מדווחים במאמר  שהתפרסם בדצמבר 2019  ונושאו   מציאות מדומה באקדמיה אתגרים אסטרטגיות ותפקיד הספריות.

האתגרים העיקריים העומדים בפני הספריות  כוללים פיתוח עניין ומודעות לטכנולוגיה המתהווה בקרב סגל, סטודנטים ומנהלים; איתור מומחיות נחוצה ב- VR בתוך קהילותיהם; תמיכה בהקצאת המשאבים הנחוצים; עידוד החוקרים לשתף בפרויקטים ובתפוקות המחקר שלהם לטובת הקהילה הגדולה יותר ועוד

לצורך ההתמודדות עם האתגרים יש חשיבות רבה  לשיתוף פעולה בין-מוסדי ובינתחומי. ברור שניתן לפתור רבים מהאתגרים של תלת ממד / VR רק באמצעות מאמץ שיטתי ומתואם בין קבוצות ובעלי עניין מרובים. תלת ממד / VR הוא בעל  פוטנציאל טרנספורמטיבי נרחב והוא הופך למיינסטרים יותר ויותר בהקשרים רבים. זה מצביע על החשיבות של התמודדות עם אתגרים אלה באמצעות  קבוצות עבודה ופורומים נוספים כדי לייצר סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות.

בעוד שממצאי הפורום מציעים מגוון טכניקות ואסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים שזוהו, עדיין יש עבודה רבה שצריך לעשות בכדי לקבוע סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות, ולייצר תמיכה מוסדית

מידע  נוסף בנושא

https://doi.org/10.6017/ital.v38i4.11075

https://ejournals.bc.edu/index.php/ital/article/view/11075/9835

 

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הספר Creative Commons למחנכים וספרנים

Creative Commons  הם  קבוצה של כלים משפטיים, ארגון שלא למטרות רווח, רשת גלובלית ותנועה – כולם בהשראת הרצון של האנשים לשתף את היצירות והידע שלהם על פי  קבוצה של רשיונות זכויות יוצרים פתוחים. הספר Creative Commons for Educators and Librarians  בן 157 עמודים, כולל  מידע מקיף על הרשיונות הגמישים Creative Commons, על התנועה והארגון בכלל, עם התייחסות מיוחדת לספרנים ומחנכים. כולל גם מידע על זכויות יוצרים בכלל, יצירות ברשות הציבור  ומספר את סיפור ההיסטוריה של Creative Commons בעבר והיום.

רישיונות CC בנויים על זכויות יוצרים ונועדו לתת יותר אפשרויות ליוצרים שרוצים לשתף. עם הזמן, התפקיד והערך של Creative Commons התרחב.

סוגי הרשיונות מתקבלים משילובים של המאפיינים הבאים :

  • ייחוס ומתן קרדיט ליוצר
  • שימוש לא מסחרי
  • איסור יצירה נגזרת מהיצירה המקורית
  • ושיתוף זהה – כול יצירה שמופצת מחדש , יצירה חדשה, או מעובדת על סמך היצירה המקורית חייבת להיות מופצת אך ורק תחת אותו רישיון

השילובים הקיימים הם:

  • ייחוס
  • ייחוס ,שיתוף זהה
  • ייחוס, איסור יצירה נגזרת
  • ייחוס, שימוש לא מסחרי
  • ייחוס ,שימוש לא מסחרי, שיתוף זהה
  • ייחוס, שימוש לא מסחרי, איסור יצירה נגזרת

כיום יש יותר מ- 1.6 מיליארד יצירות מורשות CC המתארחות בלמעלה מ- 9 מיליון אתרים – כולל כמה מהאתרים הפופולריים ביותר באינטרנט. כלי הרישיון של CC הם כיום התקן העולמי לשיתוף יצירות לשימוש ושימוש חוזר.-כולל  וויקיפדיה, גישה פתוחה למחקר וכתבי עת, משאבי חינוך פתוחים ונתונים פתוחים.

מידע נוסף על אופן השימוש ועוד, וגם  התייחסות מיוחדת למחנכים וספרנים בספר המלא שגם הוא כמובן ברישיון גמיש בCreative Commons Attribution 4.0 Internationa

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | תגובה אחת

כנס הווב הסמנטי בספריות 2019 – מבחר מצגות  

​SWIB19      – כנס הווב הסמנטי בספריות ה-11 התקיים השנה ב-25-27 בנובמבר 2019  בהמבורג שבגרמניה. הכנס כבכול שנה התמקד בנתונים  מקושרים פתוחים בספריות ונכחו בו  ספרנים, חוקרים, מפתחים ואנשי טכנולוגיה מכול רחבי העולם.

בכנס הוצגו כלים ופרוייקטים בתחום, של ספריות שונות ברחבי העולם כגון הספרייה הלאומית בספרד, פינלנד ועוד.. בין הנושאים ששהוצגו גם נושא ה- smart data    וחשיבותו למדעי הרוח הדיגיטליים, המעבר בקיטלוג מ- MARC   למידע -על מבוסס נתונים מקושרים ועוד..

 

לאתר הכנס והמצגות

לאתרי הכנסים והמצגות משנים קודמות

פורסם בקטגוריה ווב 3.0, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

כמות מדאיגה של מידע מטעה ומוטעה  במנוע החיפוש בינג: תוצאות מחקר

מחקר שנעשה לאחרונה בסטנפורד מצא כמות מדאיגה של מידע מטעה ומוטעה במנוע החיפוש בינג בהשוואה לגוגל. במסגרת המחקר נבדקו 50 תוצאות ראשונות מכל אחת מ- 13 שאילתות זהות   בגוגל ובבינג.

נמצא שבינג אחזר מידע מטעה ומוטעה  (disinformation and misinformation)  בשיעור גבוה מזה שנמצא בגוגל. מתוך 600 תוצאות (50 תוצאות מ-12 שאילתות)  נמצאו בבינג 125 מקורות של מידע מטעה ומוטעה  לעומת 13 בגוגל.

  • נמצא שבאופן כללי, בינג מכוון את המשתמשים לתוכן הקשור לקונספירציה, גם אם הם לא מחפשים זאת במפורש. כך למשל חיפוש פלואוריד, אחזר  תכנים  המאשימים את ממשלת ארה"ב בהרעלת אוכלוסייתה.
  • בינג מראה למשתמשים תעמולה רוסית בשיעור גבוה בהרבה משל גוגל
  • בינג מציג ב- 50 התוצאות הראשונות של שאילתות מסוימות אתרים שבהם סטודנטים מפרסמים או מוכרים עבודות שנעשו בעבר
  • בינג מציג   תוכן סופרמיציסטי לבן מיותר בתגובה לשאלות שאינן קשורות

אמנם, אין זה הוגן לצפות מבינג ומגוגל לפתור את בעית  התכנים המזיקים והפוגעניים אך התדירות המדאיגה בה בינג מראה למשתמשים מידע רע צריכה להוביל את מיקרוסופט להעריך מחדש את האופן בו היא מדרגת מקורות מידע

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

כתבי העת הטורפים מה הם ? הסכמה רחבה לגבי ההגדרה תסייע בהתמודדות עם הבעיה

​כתבי העת הטורפים פועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו  PLOS   , BioMed CentraleLIFE, שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית,  כתבי העת הטורפים הם כתבי עת לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, נוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית.

הכול מסכימים שכתבי העת  הטורפים זורעים בלבול וכרוכים בבזבוז משאבים. כדי להתמודד עם הבעיה דרושה הסכמה רחבה לגבי ההגדרה  מה הם כתבי העת הטורפים. כתבה שהתפרסמה ב-11 בדצמבר 2019 בכתה העת nature מתארת מאמצים בכיוון.

לצורך הסכמה רחבה לגבי ההגדרה  התכנסו בחודש אפריל 2019 באוטווה שבקנדה 43  נציגים של חוקרים, גופי מימון, עושי מדיניות , מוסדות אקדמיים, וספריות מ-10 מדינות . הדיון התמקד  במדעי הביורפואה  אך ההמלצות שהתקבלו ניתנים ליישום בכול התחומים.

ההגדרה שעליה הוסכם היא:

: “Predatory journals and publishers are entities that prioritize self-interest at the expense of scholarship and are characterized by false or misleading information, deviation from best editorial and publication practices, a lack of transparency, and/or the use of aggressive and indiscriminate solicitation practices.”

ההנחה היא שהסכמה רחבה בדבר הגדרת הבעיה תסייע להתמודד עימה.  הכתבה  כוללת הבהרות של כול אחד ממרכיבי הגדרה זו, ומונה צעדים נוספים שדרושים להתמודד עם הבעיה.

אחד הצעדים הראשונים הוא הקמתו של הפורטל  https://osf.io/8xvpm  שמציג את ההגדרה ומקורות מידע נוספים, הצעדים הבאים  יכללו שיתוף פעולה עם גופי מימון, מוסדות  ושאר בעלי ענין לצורך פיתוח מקורות להערכת איכות כתב העת, והשגת מימון לפיתוח כלי דיגיטלי להשגת מטרות אלו .

מידע נוסף בכתבה.

פורסם בקטגוריה כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

שירותי נתוני מחקר בספריות  2019 – תוצאות מחקר

​תפקידי הספריות בעולם החדש של הנתונים משתנים. אחד מהתפקידים הוא מתן שירותים שקשורים לנתוני מחקר .

מעניין עד כמה שירותי נתוני מחקר נתמכים בספריות אקדמיות  ומה השתנה לאורך זמן? מחקר מ- 2019 שנערך בקרב מנהלי ספריות בארה"ב וקנדה בדק את הנושא . מן הראוי לציין שמחקר דומה נערך בשנת 2012 כך שניתן להשוות את התוצאות לאור התפתחות המצב בתחום.

מטרת שני המחקרים הייתה לבדוק אילו שירותי מחקר מוצעים, הסגל שמשתתף במתן שירותים אלו, ההדרכה הנדרשת לתמיכה בשירותי נתוני מחקר, ותוכניות למתן שירותי מחקר בעתיד.

מממצאי המחקר 2019:

הרבה ספריות מחקר עדיין מציעות שירותי יעץ והדרכה אינפורמטיביים  כגון יצירת מדריכים בווב או יעץ לגבי תוכניות לניהול  מאגרי המידע המוסדיים של הנתונים, יותר מאשר תמיכה טכנית כמו תחזוקה של מאגרי הנתונים, או יצירת מידע-על לסטים של הנתונים.

רוב הספריות שמעניקות תמיכה טכנית בכול הקשור לנתוני מחקר החלו שירות זה בשלוש   השנים האחרונות.

מבין השירותים האינפורמטיבים המוצעים על ידי כול סוגי המוסדות , הפופולרים ביותר הם שירותי יעץ ויצירת דפי הדרכה בווב.

השירות הטכני הפופולרי ביותר המוצע הוא השתתפות בפרויקט או הצוות .

ספריות במוסדות  מחקר מציעות יותר תמיכה טכנית מאחרות.

כול הספריות במוסדות השונים מתכננות לזהות יותר סטים של נתונים להפקדה במאגרים המוסדיים.

44.1% מהספריות המשתתפות במחקר אינן מעורבות כלל בשירותי נתוני מחקר מסיבות שונות בעיקר קשיי מימון, חוסר זמן, חוסר  עניין מהסגל   ומחסור בכוח אדם.

בספריות במוסדות מחקר גדולים  יש יותר ספרנים יעודיים לנושא שירותי מחקר, ורוב מוסדות המחקר מגייסים  סגל חדש  עם הגידול בצורך לתמיכה בשירותי מחקר.

 

מידע נוסף בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, נתונים מדעיים פתוחים, סקרים | כתיבת תגובה

כנס המדע הפתוח של האו"ם 2019 – מבחר מצגות

כנס המדע הפתוח של האו"ם,  שאורגן על ידי  Dag Hammarskjöld Library בשיתוף עם SPARC,  התקיים ב- 19 בנובמבר 2019 . מטרתו של הכנס הייתה להעלות את הדיון בנושא מדע פתוח ומחקר פתוח לרמה גלובלית ולבחון את תפקידו בקידום יעדי פיתוח בר-קיימא של האום 2030.  השתתפו בכנס נציגים של יזמות שונות בתחום, חוקרים מנהלי ספריות ועושי מדיניות.

הנושאים בכנס היו מגוונים: הוצגו יזמות  של מדע פתוח באירופה, אמריקה הלטינית  ואפריקה  כגון  OpenAIREHindawiLA ReferenciaAfricanLII , מדיניות מדע הפתוח ביפן, מאמצי ארה"ב לקדם את המדע הפתוח, ספריות והמדע הפתוח ועוד..

 

מצגות הכנס זמינות חופשי באתר

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים, מדע פתוח | כתיבת תגובה

טכנולוגיית הבלוקצ'יין ויישומה בספריות

בלוקצ'יין –שרשרת בלוקים,  היא טכנולוגיה שמושתתת על  הצפנה וביזור, על פיה שרשרת הבלוק מורכבת מסדרה של גושי נתונים  מוצפנים ומנוהלים ללא צורך   ביישות מרכזית. השיתוף מבוסס על רשת תקשורת מסוג עמית לעמית עם רמה גבווהה של שקיפות שמבטיחה אמינות.  היישום המוכר ביותר בטכנולוגיה זו הוא מטבע הביטקוין  בו שרשרת הבלוקים משמשת לרישום כול ההעברות במטבע.  אך הטכנולוגיה יכולה להיות מיושמת גם בתחומים אחרים כולל  בספריות.

אחד המושבים בכנס השנתי 2019 של איגוד הספריות המיוחדות בארה"ב עסק בנושא טכנולוגיית הבלוקציין ואופן יישומו בספריות . דיווח על כך התפרסם במאמר מ- 27 בנובמבר 2019

: Li Zhang (2019) Blockchain: The New Technology and its Applications
for Libraries, Journal of Electronic Resources Librarianship, 31:4, 278-280, DOI:
10.1080/1941126X.2019.1670488

בכנס אוזכרו  שימושים פוטנציאליים לספריות בטכנולוגיה זו בתחומים שונים  כגון :שימור ומעקב דיגיטלי, אוספים מבוססי-קהילה ושיתוף כלים ושירותים,   שימוש במטבעות מבוססי בלוקציין  בעסקאות פיננסיות בינלאומיות (IFLA)  , ניהול מידע ארגוני, קניין רוחני ומחקר ופיתוח, ארכיונים/אוספים מיוחדים, כרטיסי קורא ועוד..

הוצגו גם אתגרים וסיכונים בשימוש בטכנולוגיה זו  כולל עלויות גבוהות , חוסר בתקנים מאוחדים לניהול תהליכי מידע העל, העובדה שמהירות עיבוד הטרנזקציות עשויה להיות איטית וקיבולת האחסון עשויה להיות לא מספיקה  ועוד.

הודגש הצורך של   הספרנים להבין את היכולות היתרונות והסיכונים של טכנולוגיית הבלוקציין . ידע זה ישמש אותם לבדוק  יישומים אפשריים עם טכנולוגיה פורצת דרך זו,  ולספק הדרכה  למשתמשי הספרייה בנושא..

מן הראוי לציין שמידע נוסף  בנושא בלוקציין וספריות אפשר למצוא באתר ייעודי לכך בכתובת https://ischoolblogs.sjsu.edu/blockchains/

 

למאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

 החוזה  להצלת הווב

הווב שנועד מלכתחילה לשרת את כלל האנושות לטובה  אכן תרם רבות,  אך עדיין לא כול אוכלוסיית  העולם נהנית מיתרונותיו,  ויתירה מזו הוא מנוצל כיום גם למטרות   לא רצויות, כולל פשיעה, מטרות פוליטיות לא רצויות, דיסאינפורמציה,  ופגיעה בפרטיות.

בשנה שעברה ממציא הווב , טים ברנס לי , בהיותו מודע למצב, קרא לממשלות, לחברות ולאזרחי העולם לפעול למען הצלת הווב

התוצאה – החוזה להצלת הווב שהושק ב– 23 בנובמבר 2019

בהשקתו אמר  טים ברנס לי :

 “The power of the web to transform people’s lives, enrich society and reduce inequality is one of the defining opportunities of our time. But if we don’t act now — and act together — to prevent the web being misused by those who want to exploit, divide and undermine, we are at risk of squandering that potential."

החוזה שמשתרע על פני 32 עמודים מהווה ב- 76 סעיפיו מפת דרכים  להצלת הווב, תוך הדגשת   9 עקרונות עיקריים– 3 מיועדים לממשלות , 3 לחברות ו-3 לאזרחים.

מהממשלות, החוזה דורש להבטיח שכול האזרחים שלהן  יוכלו להתחבר לרשת האינטרנט, שתהיה זמינה כול הזמן, וזאת תוך כיבוד והגנה על זכותם הבסיסית לפרטיות .

מהחברות, לצד  הדרישה להפוך את הרשת לנגישה לכול תוך שמירת הפרטיות והמידע האישי, מודגשת הדרישה לפתח טכנולוגיות מתאימות   שתומכות בטוב שבאנושות ונלחמות ברע שבה.

ומהאזרחים החוזה דורש  ליצור ולשתף פעולה באופן שהתכנים בווב יהיו עשירים ורלוונטים לכול, לבנות קהילות חזקות  שמכבדות שיח ציבורי ואת כבוד האדם, באופן שכול אחד יחוש בטוח ומתקבל בברכה ברשת, ולהילחם למען ווב חופשי ומשאב גלובלי לכול בכול מקום כעת ובעתיד.

החוזה בסעיפיו הרבים כולל המלצות למדיניות  ודרכי פעולה להשגת עקרונות אלו.

החוזה כולל גם נספח שכולל קישורים למבחר זכויות אדם ומסגרות אחרות המתייחסות לחומר החוזה ומילון מונחים לתמיכה בהבנת החוזה.

החוזה נתמך כבר על ידי למעלה מ- 160 ארגונים כולל : Microsoft, Google, Electronic Frontier Foundation, DuckDuckGo, CIPESA, Access Now, Reddit, Facebook, Reporters Without Borders and Ranking Digital Rights. ואלפי אזרחים , מאות ארגונים וממשלות צרפת, גרמניה וגאנה חתמו  על עקרונותיו.

החוזה מהווה רק את תחילת  המאבק למען הווב הרצוי, אך ציון דרך חשוב וקריטי שיכול להוביל לשינוי. ועל כך ימים יגידו…

לחוזה המלא להצלת הווב – קובץ pdf

להודעה על השקתו של החוזה

לעמוד הבית של החוזה

 

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה web 2.0, כללי | כתיבת תגובה