NASA השיקה את SpacePub – ארכיון בגישה פתוחה

nasa-2 copyב-16 באוגוסט 2016  NASA      הודיעה על השקתו של הפורטל SpacePub   – פורטל חדש בגישה פתוחה שכולל מאמרים מדעיים מחקריים של NASA .

הנתונים ב– PubSpace יהיו זמינים לקריאה, ניתוח והורדה.. נכון להיום ,עד כה,  יש במאגר רק  863  מאמרי מחקר.

סוכנות החלל שינתה את מדיניות המחקר שלה. מעתה,  מחברים שמחקריהם מומנו על ידי NASA   , יחויבו להפקיד עותקים של הפרסומים המדעיים השפיטים שלהם והנתונים ב-PubSpace. מחקרים שקשורים לפטנטים, עניינים אישיים, נושאים שקשורים לביטחון לאומי וכו' לא יחשפו באתר.

הפורטל הוא בתגובה  לבקשתו של משרד המדע והטכנולוגיה בארה"ב משנת 2013 שהורה לסוכנויות מממנות מחקר להרחיב את הגישה  לתוצאות המחקרים הממומנים.

PubSpace  הוא חלק מ-  PubMed Central (PMC -הארכיון של מאמרים בגישה פתוחה שמנוהל על ידי הספרייה הלאומית הרפואית של ארה"ב. . באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

HiPub – תוסף חינמי לדפדפן גוגל כרום לזיהוי ישויות ב- Pubmed ו- Pubmed Central והצגת מידע נוסף

מדי יום נוספים למאגר הביו-רפואי  Pubmed  למעלה מ- 3000 תקצירים. גם לחוקר בתחום  צר קשה לעקוב אחר הקשרים בין המאמרים השונים. לדוגמה  חוקר מעוניין לדעת אם גן חדש,  שמתואר במאמר מסוים במאגר,  קשור לתחום המחקר הספציפי שלו  – ייקח לו הרבה זמן לענות על השאלה.

bioinformatics-2כעת תוסף תוכנה – plug in – חופשי חדש מיוחד לכרום –   HiPub , יכול לתת במהירות מענה לשאלה. התוסף, עליו פורסם  לראשונה ב– 2 באוגוסט 2016 בכתב העת bioinformatics, פותח באוניברסיטת קולורדו בשיתוף עם קולגות באוניברסיטת קוריאה. על פי המתואר  HiPub  מבצע כרית טקסט , מזהה ישויות – גנים, חלבונים, תרופות/כימיקלים  ומחלות  ומציג את הקשרים בצורה ויזואלית  בהקשר הביולוגי שלהם.

plug1

פרטים נוספים על תוסף התוכנה , קישור להורדה  ומדריך למשתמש אפשר  למצוא בכתובת: http:// hipub.korea.ac.kr

כאשר בדקתי את הקישור בדפדפן כרום במחשב האישי – ההורדה הייתה קלה מהירה ואוטומטית. לאחר מכן כאשר נכנסתי ל- HiPub  , Pubmed פעל  באופן אוטומטי. הציג לי את התקציר וצבע ישויות בצבעים שונים, ייחודיים לישות המסוימת – לדוגמה: גן בצבע סגול, מחלה בצבע כתום, חומר כימי בצבע ירוק .  כאשר עמדתי על המונח הוא הציג את השם המועדף . לחיצה על המונח הציגה עליו מידע נוסף וקישורים רלוונטיים. לא הגעתי למפה ויזואלית של קשרים כפי שמתואר במאמר. גם כך המידע המוצג מסייע מאוד.

plugin3 copy

הסרת התוסף, למי שמעוניין לאחר התקנתו, היא ככול הסרת התוספים מגוגל כרום. בתפריט בצד ימין למעלה –  more tools- extensions ולאחר מכן   בחירה ב-Hipub והסרתו.

אין ספק, התוסף מדגים את היכולות של כריית טקסט  וחשיבותה לחוקר.

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כלים, תוכנות | כתיבת תגובה

אוספים דיגיטליים חופשיים ברשת

מספר האוספים הדיגיטליים החופשים ברשת גדל . אוסף ידוע "ותיק"  הוא  Europeana  – הספרייה הדיגיטלית של אירופה שכוללת  מיליוני פריטים דיגיטליים.

new-yorkאחד האוספים שפתח לאחרונה את החומרים שבו ,שלא חלים עליהם זכויות יוצרים, חופשיים להורדה לציבור    הרחב , הוא   האוסף הדיגיטלי של  הספרייה הציבורית בניו-יורק , שכולל למעלה מ- 600000 פריטים בתוכם  מפות היסטוריות, כתבי יד נדירים, איורי  בוטניקה ועוד.

במקביל מתרבים גם מקורות חופשיים לתמונות ואיורים.

לאור  ריבוי המקורות גם של כתבי יד חופשיים וגם של תמונות ואיורים חופשיים, כדאי להכיר אתרים שמרכזים את האוספים.. שני אתרים שנתקלתי בהם לאחרונה וחשבתי שכדאי לשתף הם:

graphicsאחד האתרים הוא GRAPICS Free Stock Images    שמתמקד בעיקר בתמונות ואיורים. חופשיים. באתר יש קישורים  לעשרות אתרים שכוללים   מספר רב של תמונות ואיורים  חופשיים ביניהם:  animal photosNew York Public Library Digital CollectionsBritish Library Images on Flickr , The Public Domain Review , Public Domain Archive , Google LIFE Photo Archive ועוד ..

digitalאתר שני, מסוג אחר,   שמהווה  מקור לכתבי יד עתיקים חופשיים הוא  Digital Scriptorium ,  שהוא קונסורציום הולך וגדל של ספריות ומוזיאונים ,  שמאפשרים גישה חופשית לאוספים של כתבי יד הטרום-מודרניים שלהם. האתר, שמשמש כקטלוג  של  מקורות מהרבה מוסדות ברחבי העולם, מהווה למעשה מקור בינלאומי ללימוד ומחקר . באתר יש  מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. אפשר להגביל את החיפוש לכתבי יד עם תמונות.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, מקורות דיגיטליים, ספריות דיגיטליות, תמונות | כתיבת תגובה

Yale Image Finder – מנוע לחיפוש קובצי תמונות בתחום הביו-רפואי

מספר הפרסומים בתחום הביו-רפואי גדל,  ולעתים נרצה לחפש  בתוכם  מידע גרפי, תמונות, טבלאות תרשימים וכו'

לשם כך  נועדו מנועי חיפוש ייעודיים למידע גרפי/תמונות .

yaleYale Image Finder  הוא אחד מהם. Yale image finder  אינו מנוע חדש אבל מאז שנוסד ב- 2008  מספר  הקבצים באינדקס שלו,  שלקוחים מתוך מאמרים בגישה פתוחה ב- Pubmed Central , גדל מ- 140000 ל- 1538031,  וכדאי לזכור אותו בגלל האופן המיוחד בו הוא מחפש.  הוא מחפש לא רק בכתוביות של התמונה/תרשים   אלא גם במילים מתוך הכותר ,התקציר והטקסט המלא של המאמר בו מופיעה התמונה. אפשר  לבחור באופציות החיפוש הרצויות.

הצגת התוצאות אף היא ייחודית. בתוצאות החיפוש מקבלים תמונות רלוונטיות בצורת  תמונות ממוזערות המקושרות אל התמונה הגדולה. בנוסף, מנוע החיפוש מציג 2 סוגים של  תמונות רלוונטיות  – אלה שמופיעות באותו מאמר, ותמונות ממאמרים אחרים בעלי תוכן תמונה  דומה. התמונות מקושרות  למאמרי המקור. באופן זה משתמשים יכולים מחיפוש תמונה לאתר מאמרים  רלוונטיים לנושא החיפוש שלהם.

 

למנוע החיפוש

למאמר בנושא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, תמונות | כתיבת תגובה

שיתוף פעולה בין מו"לים וספריות – דוגמאות מהשטח

שיתוף פעולה בין מו"לים וספריות חשוב   להבטחת  גישה נוחה יותר למשאבים,  למילוי  הדרישות  של מדיניות המממנים, לצמצום   כפל מחיר ומאמץ שלא לצורך ולפישוט וייעול תהליכים.

לאחרונה אנו שומעים  יותר ויותר על פרויקטים  משותפים של ספריות ומו"לים, ופרויקטים של מו"לים למען ספריות.

מספר דוגמאות:
SPRINGERMyCopy  – שירות של Springer Nature – שירות זה מאפשר למשתמשי הספרייה – סטודנטים וחוקרים לרכוש עותק מודפס של ספרים אלקטרוניים של המו"ל שהספרייה מנויה עליהם במחיר נמוך, שכולל דמי משלוח ומסירה. העותק המודפס נרכש לשימוש אישי דרך הפלטפורמה המקוונת של Springer  – . SpringerLink שירות זה אפשרי לגבי רוב הספרים בשפה אנגלית של Springer ומספר הכותרים גדל בהתמדה. ראשיתו של השירות בצפון אמריקה בשנת 2008 ו- Springer  דואגת להרחיב את  השירות  למדינות  נוספות בעולם. כיום השירות זמין ב- 30 מדינות ברחבי העולם, לאחרונה  שמענו  על הצטרפותה של תורכיה לשירות. למידע נוסף

OASISProquest מפשטת ומיעלת את תהליך הרכישה של ספרים באמצעות האינטגרציה בין OASIS  ו- ALMA. ספריות מחקר וספריות אקדמיות שמשתמשות במערכת ALMA   לניהול ספריות ובמערכת Proquest OASIS  – לחיפוש, בחירה והזמנת ספרים אלקטרוניים ומודפסים, לא יצטרכו לעדכן ידנית את המערכת . באמצעות Alma API. כול הספרים שהוזמנו דרך OASIS  יעודכנו אוטומטית בזמן אמת ב- Alma. על פי דבריו של דביר הופמן מ- Ex Libris זוהי דוגמה ראשונה לסִינֶרְגְּיָה בין פרוקווסט ו-Ex Libris ובדרך פתרונות נוספים לתועלת הספרנים ומשתמשי הספרייה. למידע נוסף

ELSEVIERyשירותי API's  של scienceDirect למאגרים מוסדיים חופשיים לספריות . שירותים אלה מגדילים את הנראות, האימפקט והתפוצה של מאמרים  במאגרים מוסדיים  של חוקרים שפרסמו בכתבי העת של Elsevier. הקישורים למאמרים ולמידע על מועברים ישירות למאגר המוסדי באמצעות ה- APIs. מהמאגר המוסדי, משתמשים שיש להם גישה ל- ScienceDirect יכולים לגשת לטקסט המלא של המאמר.  דוגמה לפרויקט פיילוט כזה נוסה לאחרונה במאגר המוסדי של אוניברסיטת פלורידה ונמצא שיתרונותיו למחברים ולמוסד על פני גרסאות שונות של מאמר בפלטפורמות שונות רבות. למידע נוסף

אלה מספר דוגמאות לשיתוף פעולה פורה בין מו"לים וספריות, והשאיפה היא להרחיב את המגמה לספריות נוספות ולמו"לים נוספים.

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Global Open Data Index – הערכת הפתיחות של מידע ממשלתי בעולם

מדי שנה ממשלות בעולם פותחות את המידע  הממשלתי לציבור ומספר האתרים של מידע ממשלתי פתוח גדל.  נתונים פתוחים מוגדרים כנתונים שחופשיים לגישה, לשימוש, לשינוי ולשיתוף על ידי כול אחד ולכול מטרה שהיא.

ממשלות רבות מביעות מחויבות לפתוח את המידע, אבל לא ברור עד כמה מחויבות זו מולאה, מהי כמות המידע שמפורסם, איזה מידע הוא ובאיזה פורמט הוא מפורסם, איזה ארצות  מתקדמות בתחום ואיזה מתמהמהות מאחור.

global1 copysGlobal Open Data Index , שאוסף ומציג מידע על מצב הנתונים הממשלתיים הפתוחים בעולם, בא לספק את התשובות. אינדקס זה נועד  לעקוב ולמדוד האם המידע הממשלתי הפתוח פורסם באופן נגיש לאזרחים ולתקשורת. הנגשת המידע באופן ברור חשובה שכן, אם ממשלה מסוימת פרסמה מידע אך הוא אינו ברור לציבור, ואינו ניתן לאיתור באמצעות חיפוש פשוט,  הוא לא משיג את מטרתו וקל להתעלם ממנו.

opennהאינדקס, שהושק ב- 2013 ביוזמת Open knowledge , ומאז מתפרסם מדי שנה,  מאפשר להשוות את מצב הפתיחות של המידע הממשלתי במדינות השונות מנקודת מבטם של האזרחים,  וללמוד על ההתקדמות בתחום מדי שנה. חשוב לציין שהאינדקס אינו מהווה הערכה רשמית ממשלתית אלא מהווה הערכה עצמאית  מנקודת מבטו של האזרח. כפי שמצוין בתיאור המתודולוגיה של הפרויקט :

"The Global Open Data Index is not an official government representation of the open data offering in each country, but an independent assessment from a citizen’s perspective. It is a civil society audit of open data, and it enables government progress on open data by giving them a measurement tool and a baseline for discussion and analysis of the open data ecosystem in their country and internationally from a key user’s perspective"

האינדקס מתוחזק על ידי Open knowledge ובסיועם של מתנדבים מ- Open Knowledge Network ברחבי העולם.

מטרתו של האינדקס היא גם לאפשר לממשלות ולעוסקים בדבר להשתמש בתוצאות האינדקס כדי לראות עד כמה המידע שפורסם באמת נתפס כנגיש על ידי האזרחים  והיכן יש מקום לשיפור, הוא מעודד את כול הנוגעים בדבר לשפר איכותית וכמותית את הנתונים הממשלתיים הפתוחים. מאז השקתו של האינדקס ב- 2013  מספר ממשלות ובתוכן גם  רוסיה, אינדונזיה גרמניה וצרפת השתמשו באינדקס כקנה מידה להישגים ולהתקדמות שלהן בנושא הנתונים הפתוחים. האינדקס תורם גם ליצירת נורמות גלובליות לפתיחות של   מידע ממשלתי  ומהווה מדריך לעושי המדיניות בדבר הזדמנויות לקידום האג'נדה של מידע ממשלתי פתוח.

האינדקס כולל 15 סטים של נתונים במגוון   תחומים, ביניהם נתונים שחיוניים לשקיפות ולאחריות הדיווח כגון: תוצאות בחירות, ונתונים על הוצאות הממשלה,  ואחרים שקשורים לשירותים חיוניים לאזרח כגון: מפה לאומית, תעבורה, זיהום אויר  ואיכות המים . המידע נאסף על ידי מומחים וחסידים לדבר מרחבי העולם ולפני פרסומו עובר תהליך בקרת איכות  של מומחים. כול אחד מהסטים מוערך על פי 9 קריטריונים שעונים להגדרה  של נתונים פתוחים. הציון הכולל הוא באחוזים שמהווים מדד למידת הפתיחות.

האינדקס של שנת 2015  כולל מידע על 122 מדינות. את הדירוג של המדינות מבחינת הפתיחות,  כולל  מידע מפורט על כול אחד מהסטים ועל פי כול אחד מהקריטריונים להערכה אפשר לראות בכתובת http://index.okfn.org/place/    . הנתונים הגולמיים ניתנים להורדה. ישראל נמצאת במקום ה- 44 בדרוג זה עם ציון פתיחות של 38%. מן הראוי לציין שאנגליה זה כמה שנים נמצאת בראש הרשימה או בסמוך לראשה. באינדקס 2015  היא נמצאת במקום שני ברשימה עם ציון פתיחות של 76%.
באתר אפשר לראות נתונים גם משנים קודמות 2013, 2014 – בהשוואה לשנים אלו ציון הפתיחות  של ישראל ב- 2015 נמוך יותר מזה של שנת 2013, 2014 .

השאלה עד כמה האינדקס מהימן וכיצד הוא מחושב?  תיאור המתודולוגיה באתר בא לענות על שאלות אלו.

לאתר האינדקס

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

D-PLACE – מאגר מידע חופשי חדש לחקר תרבויות – מאגר של מקום, שפה, תרבות וסביבה

מעוניינים לדעת האם המונוגמיה הייתה פופולרית יותר מהפוליגמיה במאה  ה-19 וה- 20, סקרנים לדעת איזה חברות אנושיות קשורות  לאב הקדמון המשותף בעץ השפות?

D-PLACEאת התשובות לשאלות  ניתן למצוא במאגר D-PLACE   –  מאגר מידע  חדש בגישה פתוחה שפותח באוניברסיטת טורונטו.

המאגר כולל מידע רב על שפות, תרבויות, מקומות וסביבות של למעלה מ- 1400 חברות אנושיות, רבות מהן  טרום- תעשייתיות , כפי שתועדו על ידי אתנוגרפים  במאות ה- 19 וה-20.

המגוון התרבותי  האנושי בא ליד ביטוי בדרכים שונות ובתחומים שונים – שפה, דת, נישואים וכו'. מאפיינים תרבותיים אלה שונים במרחב ובזמן. אך הגורמים  שמניעים את השינוי התרבותי  ברובם לא ידועים.  דיסציפלינות אקדמיות עסקו בשאלה עד כמה דפוסים במגוון התרבותי מושפעים מכוחות שונים כולל  היסטוריה משותפת, דמוגרפיה , גנטיקה, הגירה, מצב סביבתי ואקולוגי  וכו'. אלא שהיו מספר מחסומים/אתגרים שמנעו התקדמות בהבנת הדפוסים במגוון התרבותי 

מאגר המידע  D-PLACE. נועד להתמודד עם אתגרים אלו באמצעות  המידע הרב  והמקושר,  בהקשר של תרבות שפה, מיקום גיאוגרפי ומאפיינים סביבתיים .

המאגר חופשי לשימוש  ובעל מנשק  די ידידותי לשימוש.  במיוחד יכולות לסייע ההוראות המפורטות כיצד לחפש במאגר  (המוצגות  לאחר לחיצה על הלשונית howto )  עם מגוון דוגמאות. . אפשר לבחור מראש לחפש על פי  על פי מקום, שפה, תרבות, וסביבה  על ידי בחירת הלשונית המתאימה. שאילתת החיפוש יכולה להיות בשפה טבעית.  אפשר להציג את  תוצאות החיפוש  בצורת טבלה, עץ, מפה . כמו כן קיימת אפשרות להוריד את תוצאות החיפוש לצורך ניתוח נוסף.

המאגר  מאפשר לחוקרים לעמוד וללמוד על הכוחות שעיצבו את ההיסטוריה של המגוון התרבותי, ובאמצעות שילוב של מידע לשוני, אנתרופולוגי ואקולוגי הוא מהווה דוגמה למחקר רב תחומי  ברוח הגישה המודרנית  למחקר. בה בעת המאגר קל לשימוש גם לציבור הרחב, ומאפשר לו לראות קשרים  ולהיווכח שלמרות המגוון התרבותי אנו עדיין קשורים/קרובים

למאגר

מידע נוסף ומפורט אפשר למצוא במאמר בנושא שהתפרסם ביולי 2016 ב- PLOS ONE

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע | 2 תגובות

היישום החדש Google Album Archive והסגירה הקרובה של Picasa Web Albums

picasaלגוגל יישומים רבים וכבר ראינו בעבר  שיישום מסוים שהתרגלנו אליו נסגר . הפעם זה Picasa Web Albums .  היישום יפסיק לפעול ב- 1 באוגוסט 2016 .

archiveתהיה אפשרות גישה לתמונות  שאוחסנו ב- Picasa  דרך היישום החדש  Google Album Archive

Google Album Archive ישמש ארכיון לתמונות  מכול היישומים של גוגל . הארכיון יאפשר לצפות, להוריד או למחוק תמונות מ- Picasa Web Albums, Google+, Blogger, Hangouts,  Google Drive ו-  . Google Photos

ל-   Google Album Archive אין מאפיין חיפוש , אבל תהיינה קטגוריות נפרדות  לשירותים השונים של גוגל. כך למשל ניתן יהיה לראות את כול התמונות שהועלו ל- Hangouts  במקום אחד.

ומה יקרה עם הקישורים של  Picasa Web Albums  על כך  אפשר למצוא תשובות  במאמר התמיכה של גוגל בנושא.

 

פורסם בקטגוריה web 2.0, אפליקציות, מנועי חיפוש, תמונות | כתיבת תגובה

הטמעה של נתונים מקושרים – סקר בינלאומי

linked-hardנתונים מקושרים  מאפשרים קישור ושיתוף של נתונים מובנים לצריכה של אנשים ומכונות. מטרת הנתונים המקושרים לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים .  לאחרונה אנו עדים ליזמות  וכלים  בתחום הנתונים המקושרים. וגם ספריות נרתמות לנושא.

d-libדו"ח מחקר שהתפרסם בגיליון יולי/אוגוסט 2016  של  D-Lib Magazine עוסק בסקר  של OCLC    בנושא  פרסום וצריכה של נתונים מקושרים בקרב  מוסדות שהטמיעו  זאת,  בתוכם ספריות לאומיות, אקדמיות וציבוריות  ומוזיאונים.

הנתונים בדו"ח  לקוחים מתוצאות  סקר  שערך  OCLC  Research   בנושא ב-2014  ושנית  ב-   2015 . לסקר ענו 90 מוסדות ב- 20 ארצות  הדוח כולל  ניתוח של הפרויקטים/שירותים  עליהם דווחו בסקר – 112 פרויקטים/שירותים  שתוארו ברמות שונות של פירוט בסקר של 2015 ו- 76 פרויקטים/שירותים משת 2014.

בשני הסקרים 2014/2015  רוב הפרויקטים/שירותים  גם צרכו וגם פרסמו  נתונים מקושרים. בודדים בלבד רק פרסמו. נמצא שרוב הפרויקטים ניסיוניים באופים.

הדו"ח  כולל מבט כללי על הפרויקטים/שירותים שיושמו או מיושמים , איזה נתונים הם פרסמו או צרכו, הסיבות  להטמעת הנתונים המקושרים כפי שתוארו על ידי המיישמים, והקשיים/מחסומים  בהם נתקלו.

פרסום נתונים מקושרים:

פרויקטים  מפרסמי  נתונים מקושרים בולטים מבחינת מספר המבקרים הם:

מהסקר עולה, שהמוטיבציה לפרסם נתונים מקושרים  נובעת בין היתר מהרצון לחשוף את הנתונים לקהל רחב יותר   ולבדוק  האם פרסום הנתונים המקומיים כמקושרים  יתרמו להם בהקשר של אופטימיזציה של  מנועי חיפוש . בין הקשיים /מחסומים עיקריים לפרסום נתונים מקושרים שצוינו – בחירת אונטולוגיות מתאימות, תיעוד מועט , העדר כלים, ובעיות תוכנה. בדו"ח אפשר למצוא מידע גם על ההיבט הטכנולוגי של פרסום הנתונים המקושרים ומה הן הטכנולוגיות השימושיות ביותר.

צריכה של נתונים מקושרים:

מקורות עיקריים  ששימשו לצריכה של נתונים מקושרים הם:

  1. (Virtual International Authority File (VIAF
  2. DBpedia
  3. GeoNames
  4. id.loc.gov
  5. Resources the respondents convert to linked data themselves
  6. Getty's Art and Architecture Thesaurus
  7. FAST Linked Data
  8. WorldCat.org
  9. data.bnf.fr
  10. Deutsche National Bibliothek Linked Data Services

המוטיבציה לצריכת נתונים מקושרים נובעת בין היתר מהרצון להעשיר את  ניסיון המשתמש המקומי, לנהל באופן אפקטיבי יותר את מידע העל,  ולבדוק  האם צריכת הנתונים המקושרים ממקורות חיצוניים    תתרום לנתונים המקומיים  בהקשר של אופטימיזציה של  מנועי חיפוש.

בין המחסומים העיקריים שצוינו  בכול הקשור לצריכת נתונים מקושרים – לא תמיד מה שמפורסם כנתונים מקושרים ניתן לשימוש חוזר או חסר URIs

פירוט נוסף במאמר המלא

 

 

פורסם בקטגוריה ווב 3.0, כללי, מעולם הספריות, נתונים מקושרים | כתיבת תגובה

Horizon Report 2016 – מגמות, אתגרים וטכנולוגיות בחינוך הגבוה

horizongsHorizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה  משותפת של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה.

The NMC Horizon Report > 2016 Higher Education Edition  מתאר 6 מגמות , 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות  שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים.

מגמות עיקריות : בטווח הרחוק של 5 שנים ומעלה הן:תרבות מתקדמת של חדשנות, וחשיבה מחודשת  בדבר דרך העבודה ואימוץ מודלים חדשים במוסדות החינוך הגבוה, כגון החינוך כשירות על פיו סטודנטים ילמדו וישלמו רק על הקורסים שהם  בוחרים וצריכים.
בטווח הבינוני של 3- 5 שנים – ארגון מחדש של חללי הלמידה, ומעבר לגישות למידה מעמיקות יותר, שימושיות יותר לחיים המעשיים.
ובטווח הקצר של שנה שנתיים– התמקדות יתירה בהערכת הלמידה ומדידתה למען שיפורה, ולמידה היברידית , מקוונת ופרונטלית.

האתגרים המשמעותיים באימוץ הטכנולוגיה בחינוך הגבוה הם : אתגרים פתירים – למידה משולבת פורמלית ולא פורמלית, ושיפור האוריינות הדיגיטלית.
אתגרים קשים הם מודלים מתחרים של חינוך, ופרסונליזציה של למידה.
ואתגרים קשים אפילו להגדרה הם איזון בין החיים ה"מחוברים" לניידים  וה"לא מחוברים" ושמירה על חינוך רלוונטי.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות בתחום החינוך הן: בטווח הקצר – "הבא את המכשיר האישי שלך" כלומר עבודה בסביבה ידידותית ומוכרת תוך שימוש במחשבים ניידים אישיים, טבלטים אישיים וכו' . התפתחות נוספת בטווח הקצר היא  Learning Analytics ולמידה בהתאמה –  יישום ה-big data בתחום החינוך  –. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.
בטווח של שנתיים שלוש– מציאות מדומה ומציאות רבודה, ו-makerspaces
ובטווח של 4-5 שנים – מחשוב אפקטיבי, ורובוטיקה.

hor2016

הדוח נועד לשמש מדריך לאנשי חינוך, אדמיניסטרציה, מקבלי החלטות  וטכנולוגים למען  קידום ההוראה והלמידה ברחבי העולם כולו.

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך על ידי כול הנוגעים בדבר,  מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך , דוגמאות ומקורות נוספים בדוח המלא

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי | כתיבת תגובה