מאמר שהוצג בכנס IFLA 2017 – בקופנהגן ספריות נמצאות בכול מקום

ifla5sכנס IFLA  2017 התקיים השנה  ב- 19-25 באוגוסט בורוצלב  שבפולין. אחד המאמרים המעניינים שהוצגו בכנס עוסק בתפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות בקופנהגן.

היעד המוצהר של הספריות הציבוריות בדנמרק הוא לקדם מידע , חינוך ופעילות תרבותית על ידי הנגשת מקורות מידע מגוונים כפי שהוגדר בחוק שירותי הספרייה משנת 2000:

"The objective of the public libraries is to promote information, education and cultural activity by making available books, periodicals, talking books and other suitable material, such as recorded music and electronic information resources"

אלא שכיום הספריות בקופנהגן מבינות שאין די באספקת גישה לחומרים בספריות כדי למלא את היעד המוצהר. ויש צורך בגישה פרואקטיבית ומעורבות בקרב האוכלוסייה מחוץ לספרייה. גישה זו מוצגת באופן ברור באסטרטגיית 2014-19

proactive3

לכן הספריות נוקטות ביוזמות שמטרתן להקל על האוכלוסייה, להיות מעורבת ולהשתלב בפעילות הספרייה, גם במובן המסורתי וגם במגוון אירועים בספרייה ומחוצה לה.

המטרה היא להיות חלק אינטגרלי מהציבור, כאשר המניע מאחורי היזמות הוא מתן "הזדמנות שווה"  לכול' תוך גישור על הפערים הסוציו-אקונומיים. יישום המטרה בא לידי ביטוי בפעילויות מגוונות בתוך הספרייה עצמה, אך חשוב מזה יציאה יזומה במגוון אירועים ופעילויות אל הציבור והקהילה מחוץ לספרייה. הפעילויות בתוך ומחוץ לספרייה מגוונות וכוללות  הרצאות וסמינרים חופשיים לציבור בנושאים אקטואליים כגון  פייק ניוז (חדשות מזויפות) , דמוקרטיה, נתונים גדולים  ונושאים חמים נוספים. שימוש ברובוטים, מרחביוצרים  (מייקרספייסס)– מרחבי עבודה ויצירה למייקרים ולציבור הרחב ועוד

 

מידע נוסף במאמר    

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

רשימת מקורות למדריכים  בנושאים שונים 2018

Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים. רשימה מעודכנת לאוקטובר 2017  של מדריכים ללומד בנושאים שונים התפרסמה לאחרונה.

הרשימה אינה מוערת  ואינה מאורגנת על פי קטגוריות נושאיות או קטגוריות על פי סוגי מקורות מידע וזה חבל.

מעיון ברשימה התרשמתי שהיא כוללת סוגים שונים של מקורות מידע (ולאו דווקא מדריכים או דפי הדרכה במובן הצר של המילה) בהם:

ועוד..

הרשימה נקראת  "Tutorial Resources on the Internet 2018",  ומצוין בקובץ הרשימה שהיא מעודכנת ל- 7 באוקטובר 2017, למרות זאת פה ושם מצאתי אתרים לא מעודכנים. מצוין באתר שהרשימה  מתעדכנת באופן מתמשך וקבוע לכן כדאי לשמור את הקישור.

לרשימה

פורסם בקטגוריה כללי, מדריכים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

Kopernio  – קיצור דרך לקובצי PDF

לעתים הגישה לקובצי PDF  של מאמרים חופשיים וגם מאמרים מאחורי חומת תשלום מסורבלת למדי.  זוהי אחת הסיבות שחוקרים פעמים מעדיפים להשתמש באתרים פירטיים כמו SCI-HUB  להורדת מאמרים, למרות שהקבצים זמינים להם באופן חוקי דרך מנויים של הספרייה והמוסד האקדמי .

Kopernio – תוסף לדפדפני כרום ופיירפוקס שהושק במרץ 2017 יכול לסייע בפתרון הבעיה. בשלב זה התוסף חופשי

לאחר התקנתו של התוסף בדפדפן מתאפשרת גישה ישירה לכול,  לקובצי PDF  חופשיים ברשת,  ולמנויים מתאפשרת גישה ישירה גם לקבצים שמאחורי חומת תשלום.  תוסף זה מזכיר את  התוסף Unpaywall עליו כתבתי בפוסט קודם . ייחודו ויתרונו של Kopernio  על פני Unpaywall  הוא בכך שהוא כולל גישה ישירה, לזכאים לכך, גם לקובצי PDF    שמאחורי חומת תשלום. הדפדפן מזהה אוטומטית מאחורי הקלעים את הגדרות הפרוקסי של המייל האקדמי של המשתמש ומציג למשתמש את קובצי ה- PDF    ישירות ללא צורך בהזדהות, ומעבר דרך כמה מסכים, כפי שלעתים כרוכה ההגעה לקובץ ה- PDF .

בנוסף הקבצים נשמרים בספרייה מיוחדת   LOCKER שם אפשר גם לחפש בהם .מן הראוי לציין שפרטי הפרוקסי של המשתמש נשמרים מוצפנים בתוסף, ללא שיתוף עם שרתי Kopernio או שרתים אחרים.

התוסף עובד במשולב עם גוגל סקולר ומאגר המידע הביו-רפואי -Pubmed

בראשית דרכו התוסף נקרא  Canary Haz  ומפתחיו הם ד"ר    Peter Vincentמהמחלקה  לאֲוִירוֹנָאוּטִיקָה  ב- Imperial Collegeבלונדון  והיזם   Benjamin Kaube.  מראיון עמם ניתן ללמוד על מטרתם בפיתוח המוצר- למנוע תסכול של חוקרים מגישה מסורבלת לספרות מחקרית כפי שהם חוו,   ועל כך שאין בו משום פגיעה כלשהי בזכויות יוצרים.  בעתיד מספר מקורות המידע שנגישים דרך התוסף יגדל.

 

פורסם בקטגוריה אפליקציות, טכנולוגיות, כלים, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

שבוע ה- peer review בדגש על שקיפות התהליך

תהליך ה- peer review, ביקורת עמיתים, הוא תהליך השיפוט של כתב יד על ידי מומחים, לעתים בצורה אנונימית ולרוב לא תשלום. השופטים, שמונו בדרך כלל על ידי העורך קוראים את כתב היד, מעירים הערות לשיפור וכוללים המלצות לגבי פרסומו .

שבוע ה- peer review  הוא אירוע גלובלי שבא לציין את חשיבותו הקריטית  של תהליך ביקרת העמיתים בשמירה על האיכות המדעית.  שבוע זה התקיים השנה בתאריכים 11 -17 בספטמבר  2017 במהלכו התקיימו מגוון פעילויות ואירועים וירטואליים ופיזיים במישור הבינלאומי –ובינרים, ראיונות, פעילויות ברשתות החברתיות , כינוסים ועוד,  שמטרתם לשפר את ההבנה של עיקרון ה- peer review,  וכיצד הוא מיושם בקהילה האקדמית. ולהדגיש את חשיבותו של התהליך.

זו השנה השלישית ששבוע זה נחוג. ראשיתו  בשנת 2015  ביוזמת  ORCID, ScienceOpen, Sense About Science ו- Wiley. מאז ההתלהבות וההשתתפות בשבוע זה גדלה, והשנה למעלה מ- 20 ארגונים השתתפו בוועדה המארגנת.

השנה הדגש היה על שקיפות התהליך. הודגשה חשיבות שקיפות התהליך , שכן שקיפות התהליך לעמיתים שמבצעים את תהליך השיפוט ולקוראים, בין אם התהליך עצמו אנונימי או גלוי , בונה הבנה ואמון בתקשורת המדעית.

במהלך השבוע נערך בין היתר גם דיון של מומחים בתחום בנושא שקיפות ה- peer review. הדיונים המוקלטים זמינים כאן. .  בדיונים, מומחים הביעו דעתם בנושא: מהי עבורם המשמעות של שקיפות בתהליך השיפוט.

נשמעה בין היתר הדעה ששקיפות מתייחסת לשקיפות הפעילות של כול המשתתפים בתהליך – כתבי עת בכול הקשור לשיתוף מידע שנוגע למדיניות ולוחות זמנים /ציר הזמן, המחברים –מבחינתם שקיפות בכול הקשור לניגוד אינטרסים, מימון וחומרי מחקר, כמו כן נשמעה הדעה שהתכנים של דוחות השיפוט, לאו דווקא שמות השופטים,  יפורסמו לצד המאמרים , מודל שמיושם למשל בכתבי העת EMBC – ו- Nature Communication

בפועל, היום מיושמים  מגוון מודלים של שקיפות בתהליך בקורת העמיתים– יש כתבי עת דוגמת Frontiers  ו – Nature  שמשתפים את שמות השופטים אך לא את הדוחות. המודל השקוף ביותר הוא המודל הפתוח שמיושם בכתבי העת  של BMC כבר מאז 1999, על פיו דוחות ביקורת העמיתים מצורפים לפרסום. מודל פתוח זה מאפשר ציטוט של הדוחות ומביא להערכת עבודתם של השופטים.

אחד האירועים החשובים והמעניינים שהתקיים במסגרת שבוע זה הוא הקונגרס הבינלאומי ל- peer review  והוצאה לאור מדעית שהתקיים ב-10-12 בספטמבר  2017,.  במסגרתו נדונו בעיות ב- peer review  והוצאה מדעית , שיפור ה- peer review, וחידושים ב- peer review ובהוצאה לאור המדעית.תקצירי ההרצאות זמינים חופשי באתר .

בין הנושאים המעניינים שנדונו היה ה- open peer review . מן הראוי לציין ש-  BMC מבית Springer Nature הוא אחד החלוצים הראשונים של open peer review ופרסם בראשית השנה דוח שמבוסס על הדיונים בכנס SpotON שבלונדון שדן בשיפור ה-peer review  לדורות הבאים.

אחת היזמות החדשות השנה שמהווה צעד לשיפור השקיפות בתהליך ה- peer review היא ה- registered reports  – זהו פורמט חדש בו שאלת המחקר ואיכות המתודולוגיה נבדקת לפני איסוף הנתונים וניתוחם. יש הרואים בכך צעד חשוב לשקיפות והדירות במחקר הביורפואי. BMC Medicine הוא כתב העת הרפואי הראשון שמציע את registered reports

נושא נוסף שנדון הוא העומס הלא מחולק שווה בתחומי מחקר מסוימים על  השופטים שנוטלים חלק בתהליך, כפי שמשתקף מהנתונים באתר Publons – האתר הגלובלי של קהילת העוסקים בשיפוט עמיתים.

אלה מקצת מהפעילויות והנושאים שנדונו במסגרת שבוע זה, מידע נוסף על הפעילויות בשבוע ה- peer review  אפשר למצוא באתר  הייעודי לשבוע זה ולעקוב אחר #PeerRevWk17 ו- #TransparencyinReview  ברשתות החברתיות.

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

R-Factor – מדד חדש  להדירותו של מאמר מדעי

חשוב שמחקרים מדעיים יתאפיינו בהדירות של תוצאות כלומר תוצאות שניתנות ליצירה מחדש, שתהיה  יכולת לשחזר את אותן התוצאות.  מחקרים רבים נכתבים לצורך קידום אקדמי וצבירת ציטוטים אבל כמה מהם כוללים תוצאות ברות תוקף?

מעריכים שכמחצית ממימון מחקרים מושקע במחקרים מדעיים  היעדרי הדירות.

נעשו ניסיונות כדי להתמודד עם התופעה, בכלל זה ניסיונות לשחזר מחקרים קודמים. אבל אלה כרוכים בלא מעט בעיות של עלות ואפקטיביות.

כדי להתמודד עם הבעיה ולהרתיע חוקרים מלפרסם תוצאות מרשימות אך לא הדירות  – חוקרים מציעים מדד איכות חדש לדרוג הדירותו של מאמר מדעי – R-factor. מדד זה נועד למדוד את מידת הדיוק של מחקר ולפתור את המשבר הגובר של אמינות מדעית.

מאמר מדעי שמפורסם  יכול להיות מצוטט על ידי מאמר אחר. המאמר המצטט יכול לאשר, להפריך או לאזכר אותו בלבד.

R-Factor בא לציין באיזו מידה טענה מסוימת אושרה/אוששה. הוא מחושב על ידי חלוקת  מספר דוחות שאישרו טענה מדעית מסוימת מחולק במספר הניסיונות לעשות זאת. ככול שהוא קרוב ל-1 המחקר אמין יותר.הצמדתו של R-factor למאמר יכול לתרום להדירותם ולאמינותם של מחקרים מדעיים כדברי אחד ממציאיו של המדד , Josh Nicholson :

"Attaching an R-factor to a paper should give researchers “a bit of pause before they actually publish stuff” – because the metric will rise or fall, depending on whether later work corroborates their findings"

לצורך קידום המדד הוקם האתר Verum Analytics

אך ספק אם מדד זה יכול להיות הפתרון האולטימטיבי לבעיית הדירותם ואמינותם של מחקרים, שכן   יש לו  מספר מגבלות  והופנו כלפיו  לא מעט דברי ביקורת.  בין דברי הביקורת :

  • העובדה שבחישוב המדד ניתן משקל שווה לכול המחקרים המצטטים ללא התחשבות בגודל המדגמים במחקרים השונים
  • פשטנות יתר והתעלמות משאלות קשות למשל הטענה שתרופות נוגדות דיכאון גורמות לאובדנות – אם מחקר מסוים מצא שתרופות נוגדות דיכאון מגבירות את ניסיונות ההתאבדות אבל לא את מקרי המוות מההתאבדות האם זה מאושש את ההשערה, מפריך אותה או לא זה ולא זה
  • אין למדד זה יתרונות על מטה אנליזה שכן שתי השיטות משתמשות במספר רב של מחקרים להשגת תוצאות
  • אינו מתאים לכול תחומי המחקר בהתחשב בשונות בשיטות המחקר- מחקר כמותני או איכותני

ועוד…

למידע כללי נוסף על המדד

דברי ביקורת על המדד

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית | כתיבת תגובה

גישה פתוחה – חמישה  עקרונות למשא ומתן עם מו"לים

LIBER  – ארגון ספריות המחקר באירופה  מייצג את האינטרסים של למעלה מ- 400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מחקר באירופה. הארגון הציג בראשית ספטמבר 2017 לספריות חמישה  עקרונות שנוגעות למשא ומתן עם מו"לים בכול הקשור לגישה פתוחה.

העקרונות מבוססים על הניסיון של הספריות החברות בארגון בשנתיים החולפות ומטרם להדריך את הספריות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמים במעבר ממודל המנויים – מודל בו הקורא משלם  עבור הוצאות ההוצאה לאור  למודל הגישה הפתוחה, בו המחבר משלם – APC – Article Processing Chages.

חמשת העקרונות הם:

  • כריכת המשא ומתן בכול הקשור למנויים יחד עם המשא ומתן עם ה-APC  -שניהם הולכים יד ביד

הדילים של  המנויים לכתבי עת קשורים עם הדילים בכול הקשור ל- APC  . אין לשלם בה בעת על מנויים ו-APC  . לכן כול עסקה חדשה חייבת לכלול תנאים שנוגעים לשני הצדדים של המטבע. הוצאות גדלות על APC    חייבות להתקזז באופן פרופורציונלי עם ההוצאות על דמי מנויים.

  • אין גישה פתוחה, אין עלייה במחירים

ספריות שלמו למו"לים במשך שנים סכומים שגדלו ב-8% מדי שנה, כביכול כדי לאפשר למו"לים לחדש.מאפיין מפתח של חידוש בקהילה האקדמית הוא שהתפוקה המחקרית תהיה חופשית. לכן אם אין אפשרות להשיג עם המו"לים הסכמים על גישה פתוחה, אין להסכים לעליות מחירים בעתיד.

  • שקיפות וחשיפה בכול הנוגע לדילים שנוגעים למנויים.

ההתנהלות המעשית של הספריות חייבת לשקף את מחויבותן לגישה פתוחה. לפיכך הסכמים שקשורים למנויים לכתבי עת חייבים להיות פתוחים. החברה לא תקבל הסכמים סודיים בכסף ציבורי, בצורה של הסכמים חסויים.

  • גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

כדי להימנע מהשקעת כספים נוספים במערכת וכדי לחזק את הגישה הפתוחה, חלק מהספריות ותרו על  זכותן לגישה תמידית/נצחית לתכנים. גישה תמידית קריטית בסביבה המשתנה במהירות של ההוצאה לאור. ספריות חייבות להבטיח גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

  • דוחות שימוש חייבים לכלול גישה פתוחה

למרות שהסכמי גישה פתוחה מבוססי APC  נעשו פופולריים יותר, הדיווח על השימוש בחומרים בגישה פתוחה הוא נדיר. כשם שספריות מקבלות דיווח על הורדות ושימוש בעולם המנויים, הן חייבות לקבל דוחות על הפרסומים בגישה פתוחה. זה טבעי לקבל תובנות ומידע על מה שאנו משלמים.

חמשת עקרונות אלה  הן בהשראה של הצהרות אחרות כולל   Amsterdam Call for Action on Open Science  ו- OA2020 Initiative.

כמו כן עקרונות אלה עולים בקנה אחד  עם ההמלצות/ההנחיות של  OSPP   שמדגישות קיימות, שקיפות, עידוד מחקר/תמריצים, הערכת מחקר  ומעורבות הקהילה, וקוראות לכול בעלי העניין להעריך ולזהות כיצד להשיג את המטרה של הנציבות האירופית לגישה פתוחה מלאה בשנת 2020.

להצהרה המלאה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הגישה הפתוחה – מסלול היהלום/ הפלטינה ואגודות מקצועיות/מדעיות

קיימים היום כמה מודלים של תנועת הגישה הפתוחה. הידועים  ביותר הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה  והמסלול הירוק  של מאגרים מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה. קיים בנוסף מסלול פחות מוכר שידוע בשם מסלול היהלום או מסלול הפלטינה.

מהו מסלול היהלום ?

מסלול היהלום הוא בעצם מסלול הזהב שאינו תומך ב-APC   כלומר, אינו כולל דרישה מהמחברים או גופים המייצגים אותם לשלם עבור פרסום המאמר שלהם.

לשיטת המימון, על פיה המחברים או הגופים המיצגים אותם משלמים עבור פרסום המאמר חסרונות ויתרונות. אחת הטענות כנגד השיטה היא ששיטת מימון זו משרתת גם את פריחתם של כתבי העת הטורפים, ומסלול היהלום יכול לסייע בהתמודדות עם הבעיה/תופעה

כאמור, מסלול היהלום שמאפשר מאמרים בגישה פתוחה ללא APC   יכול לסייע בהתמודדות עם כתבי העת הטורפים אך מהיכן יבוא המימון?

בנוסף, יש הטוענים שקיומו של כתב עת חדש בגישה פתוחה אינו בא בדרך כלל כתחליף למנוי לכתב עת יוקרתי באותו נושא, ואינו משחרר את הספריות והמשתמשים מהנטל הכלכלי של המנויים שמחיר הולך ומאמיר.

אחת ההצעות לפתרון שתי הבעיות שלעיל היא שאגודות מקצועיות יחליפו את כתבי  העת שלהם בשיטת המנויים לכתבי עת במסלול היהלום, ומימון הוצאות כתבי העת יהיה חלק מהוצאות האגודות המקצועית

הצעה זו מעוררת  חלוקי  דעות רבים

אחד הנימוקים של המתנגדים לפתרון זה היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר – עלות שתבוא על חשבון שאר השירותים של האגודה לחבריה, דבר שעלול לרוקן  את האגודה מתפקידיה ומחבריה.

במסגרת הטיעונים מובא לדוגמה כתב העת eLife  שנחשב בראשיתו ככתב עת במסלול היהלום אך לא עמד בכך כלכלית וכיום הוא גובה  APC  כ- 2500 דולר  עבור פרסום מאמר.

אחד המתנגדים הוא גם Jeffrey Beall  הספרן שפרסם את  הרשימה השחורה של כתבי העת הטורפים ונאלץ להוריד אותהבראיון עמו הוא תוקף את הספרנים שתומכים בגישה הפתוחה מבלי לידע  את המשתמשים על חסרונותיה וטוען  ששאיפתם  העיקרית  היא להרוג את  המו"לים הגדולים.

באותו ראיון הוא טוען שהגישה הפתוחה פוגעת באגודות המדעיות ברחבי העולם. לדוגמה הוא מביא את האגודה שלו  the American Psychological Association שיש לה כמה כתבי עת במנוי שמניבים לה רווחים . האגודה היא אגודה ללא מטרות רווח וברווחים מכתבי העת היא משקיעה בשאר פעילותיה – ארגון כנסים , הענקת מענקי מחקר וכו'. אם אגודות כאלה תאלצנה  לשנות את  מודל המנויים של כתבי העת  ולאמץ את מודל הגישה הפתוחה כפי שמצפים ממנה, לא יוותרו לה רווחים לשאר הפעילויות שלה שמהווים את ערכה המוסף.

לעומתם, התומכים בכך שהאגודות המקצועיות יהוו את פתרון המימון למסלול היהלום טוענים שתקציב מימון  הוצאת כתבי עת צריך להיות מלכתחילה אחד מסעיפי ההוצאות של האגודה , זה יהיה כרוך גם בצורך לגייס תרומות ואולי להגדיל את דמי המנוי לחבריה,  אך זה יעלה את קרנה של האגודה ויחד עם זאת את מספר חבריה.. יוסיף לה כבוד וגם חברים.

התומכים מביאים דוגמאות לכתבי עת במסלול היהלום כבר מראשיתם הם: First MondayJournal of Science Communication. דוגמה נוספת היא כתב העת ACS Central  Science  חופשי לחלוטין ללא APC  או דמי מנוי. ההוצאה לאור  ממומנת על ידי דמי המנוי של החברים שמספרם מגיע ל- 150000 בערך. הפתרון הוא צמצום מספר המאמרים בכתב העת בהתאם  – לא יותר מ- 200 בשנה. בחישוב זה 4 דולר לחבר  היא הוצאה סבירה.

הצעה נוספת שנשמעת כדי לאפשר את מסלול היהלום היא שיתוף פעולה של כמה פלטפורמות במישור הלאומי כפי שקיים ב- SciELO  ב- 20 השנים האחרונות.

אין ספק שהדיונים בנושא ימשכו , מכול מקום, הנתונים מוכיחים שתנועת הגישה הפתוחה  נמצאת במגמת עליה ומאמרים בגישה פתוחה הופכים להיות יותר פופולריים מאי פעם..

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | 2 תגובות

מה השימוש שעושה פייסבוק בנתונים שלנו?– התוסף לדפדפן Data Selfie יגלה לנו

כ-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים בפייסבוק מדי חודש, והתוצאה מבחינתה של פייסבוק -מידע רב על אוכלוסיית העולם.  השאלה מה פייסבוק עושה עם כמויות הנתונים העצומה הזאת?

תוסף חדש חופשי לדפדפן כרום –  Data Selfie  יכול לעזור למשתמשים  לדעת זאת.

לאחר התקנתו בדפדפן,  Data Selfie פועל ברקע בעת השימוש בפייסבוק ואוסף נתוני שימוש שונים של המשתמש כגון: משך זמן השימוש בכלל, זמן השהות בפוסטים שונים ומאפיינים של פוסטים אלה – מחברים, תמונות, טקסט , הקליקים והלייקים והקישורים  לאתרים חיצוניים . ככול שהשימוש רב יותר בפייסבוק כמות הנתונים גדולה יותר.

נתונים אלה מועברים לאחר מכן בצורה אנונימית, ללא נתונים אישיים של  המשתמש,  באמצעות השרתים של Data Selfie לשני APIs ׁ(מנשקי תכנות יישומים)  מבוססי למידה חישובית  של IBM Watson ושל – Apply Magic Sauce,  לצורך ניתוחם וגילוי תובנות ותחזיות שונות שקשורות לאישיות של המשתמש, הרגלי צריכה, דעות פוליטיות  וכו'

מידע זה מוצג למשתמש ב- דַּשְׁבּוֹרְד של  התוסף Data Selfie . על פי מה שמצוין בשאלות הנפוצות באתר של Data Selfie יש להניח שהחברות עושות שימוש במידע לא אנונימי לצורך שיפור המודלים שלהם כדי לאפשר תחזיות טובות יותר בעתיד.

dataselfi5חשוב לציין ש- Data Selfie אינו שומר בשרתים שלו את המידע של המשתמש לאחר שסוגרים אותו. מידע זה נשמר אך ורק במחשב האישי של המשתמש, והמשתמש יכול לייבא לייצא וגם  למחוק את המידע.

אין כוונה לפתח  גרסת מובייל לתוסף.

על פי מה שכתוב באתר השאלות נפוצות של  Data Selfie בכול הקשור לתמיכה בשפות   ניתן ללמוד ש- Data Selfie, בפונקציות שונות, אינו תומך בשפה העברית.

תגובות של משתמשים בתוסף מגוונות: חלקם מביעים התלהבות רבה , אצל חלקם התוסף לא עובד ומתקבלת הודעה שבסיס הנתונים ריק. זוהי גם ההודעה שאני קיבלתי כאשר ניסיתי להפעיל את Data Selfie. אולי זה קשור לחוסר התמיכה בשפה העברית ולעובדה שאני לא פעילה יותר מדי בפייסבוק.

dataselfir

בכול מקרה, התוסף ממחיש את היכולות של הבינה המלאכותית והנתונים הגדולים לגילוי תובנות ותחזיות מדפוסי שימוש של משתמשים, ומה יישומים שונים ברשת האינטרנט יודעים עלינו.

לאתר התוסף  שם ניתן גם להתקינו.

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

השקתה  של Metadata 2020

Metadata  – מידע על –  "מידע על מידע" הוא אחד הכלים החשובים והחזקים בתקשורת המדעית. מידע על טוב מאפשר נראות , גישה, ומניעת טעויות. בפועל הרבה פעמים מידע העל לא שלם, לא מדויק ולא מעודכן. במיוחד בולטת חשיבותו של מידע-על  כאשר מידע-העל לקוי או לא שלם. כך למשל,  אם במידע-על במאמרים במאגרי מידע חסר שדה של מספר פרויקט/גוף מממן , קשה יהיה להעריך  מאמרים שממומנים על ידי גוף מסוים.

situationבנוסף, לגופים שונים  סטנדרטים משלהם, והתוצאה מגוון סטנדרטים שמקשים על האינטראופרביליות (תאימות תפעולית)  בין המערכות השונות.

metadata2020Metadata 2020   – יוזמה בינלאומית חדשה שהושקה ב- 6 בספטמבר 2017  שואפת לשנות את המצב.

Metadata 2020   היא יוזמה שיתופית של Crossref   בשיתוף עם אגודות, מו"לים, ספרנים, גופי מימון אוניברסיטאות וארגוני תקשורת מדעית גלובליים אחרים שמעמידים בראש סדר העדיפויות את ההשקעה במידע-על עשיר יותר שכן :

  • מידע על עשיר יותר תורם לנראות ולחדשנות
  • מידע על מגשר  בין המערכות והקהילות
  • שימוש מחדש במידע-על קיים מונע מאמץ והמצאה מחדש של הגלגל

המטרה היא ליצור מודעות לשיפור מידע-על ומקורות, לכול מי שמעורב ביצירה ובשימוש של מידע-על: חוקרים ומוסדות מחקר כאחד. ולא קשה לשער מה תהיה תרומתו של  מידע-על עשיר, מדויק ומעודכן  שכולל מידע על חוקרים, המוסד אליו הם שייכים, מענקי מחקר עם מזהים קבועים לאנשים, מקומות ודברים, באופן שאפשר יהיה לשתפו בין מערכות.

אחת המשימות תהיה להגדיר מהו מידע על טוב, לבנות פלטפורמות ומערכות תומכות  ולשתף את הקהילה. לצורך כך חשוב להגדיל את המודעות למידע-על טוב וחשיבותו..

במסגרת Metadata 2020  יהיה היצע של סדנאות, מקורות וכלים להערכה.  תהיה תקשורת בין הקהילות השונות שקשורות לתקשורת המדעית, שיתוף של מקורות וניסיונות בתחום, שיתמכו בכול מי שמעוניין לשפר את מידע-העל. נציגי Metadata 2020   ישתתפו במגוון כנסים ואירועים השנה כולל  Charleston pre-conference  ו- London Info International

לאתר metadata 2020

אודות

 

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כללי, מדע פתוח | כתיבת תגובה

המרכז לחינוך פתוח והספרייה לספרי לימוד פתוחים

במרכז לחינוך פתוח מאמינים שעתיד החינוך  הוא חינוך פתוח . מתוך אמונה זאת  המרכז תומך ביוזמות ברוח זו. אחת היזמות היא הספרייה לספרי לימוד פתוחים

ספרי לימוד פתוחים הם ספרי לימוד שעברו שיפוט ובקרת איכות על ידי אנשי סגל ממכללות ואוניברסיטאות שונות. הספרים ניתנים להורדה בחינם או להדפסה בעלות נמוכה. ספרים אלה הם בשימוש של מוסדות להשכלה גבוהה או משויכים למוסד, אגודה מדעית או ארגון מקצועי. על פי ההגדרה של הספרייה ספר לימוד פתוח ניתן לא רק לשימוש אלא גם לשימוש חוזר, לשינוי ולהפצה ולפיכך על פי מה שמוצהר באתר ספרי לימוד ברישיון של  (CC ND (No Derivatives  אינם מתקבלים עוד לספרייה. .

הספרייה לספרי לימוד פתוחים נתמכת על ידי הרשת לספרי לימוד פתוחים שאף היא יוזמה של המרכז לחינוך פתוח.

בספרייה לספרי לימוד פתוחים אפשר לחפש וגם לדפדף על פי מגוון נושאים: חשבונאות ופיננסים, מנהל עסקים, מדעי המחשב ומערכות מידע, כלכלה, חינוך, הנדסה, מדעי הרוח, עיתונאות ותקשורת, משפטים, מתמטיקה, רפואה, מדעי הטבע- ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, ומדעי החברה

 

לספרייה לספרי לימוד פתוחים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה