תביעה משפטית של מו"לים כנגד ארכיון האינטרנט

​כשפרצה מגיפת קורונה מאות מיליוני תלמידים נקלעו לפתע בבית ללא גישה למורים או לספריות. אונסק"ו דיווחה כי באפריל 90 אחוז מהסטודנטים בעולם הושפעו לרעה מהמגפה. מתוך רצון לסייע הספרייה הפתוחה של ארכיון האינטרנט הודיעה על ספריית החירום הלאומית, תוכנית זמנית שהסירה מגבלות על מספר הלקוחות שיכולים לשאול את ספריה הדיגיטליים בו זמנית. מן הראוי לציין, שהספרייה הפתוחה של ארכיון האינטרנט משאילה ללא עלות  כ -4 מיליון ספרים דיגיטליים, מהם 2.5 מיליון נחלת הכלל, ו -1.4 מיליון מהם עשויים להיות בזכויות יוצרים ובכפוף למגבלות השאלה.

ברוסטר קאהל, מייסד ארכיון האינטרנט והספרן הדיגיטלי, כתב במרץ כי ספריית החירום הלאומית תבטיח גישה לחומרי הספרייה עד סוף השנה האקדמית  . " “students will have access to assigned readings and library materials…for the remainder of the US academic calendar.” "  הוא הכיר בעובדה  שגם סופרים ומוציאים לאור ייפגעו מהמגפה ודחק במי שידו משגת לקנות ספרים,  והציע למחברים טופס להסרת ספרים משלהם מהתוכנית, אם הם יבחרו בכך.

למעלה  ממאה ספריות, ארכיונים ומוסדות אחרים חתמו על הצהרת תמיכה בתכנית, והיו כאלה ששבחו את ספריית החרום הלאומית כ"מתנה לקוראים בכול מקום" . לעומת זאת,    מספר מחברים אחרים מחו על היוזמה, והמו"לים  HarperCollins,ו- Wiley הגישו תביעה נגד ארכיון האינטרנט בטענה של "הפרת זכויות יוצרים המונית". ארכיון האינטרנט סגר את ספריית החירום הלאומית ב- 16 ביוני, אולם התובעים ממשיכים בלחצם,  וכעת מבקשים לסגור את כל הספרייה הפתוחה לצמיתות. המשפט נקבע לשנה הבאה בבית המשפט הפדרלי.

בהקשר זה חשוב לציין ולזכור שארכיון  האינטרנט הוא הרבה יותר מהספרייה הפתוחה; זה מוסד ללא מטרות רווח שהפך לאבן יסוד בפעילות ארכיונית ברחבי העולם. ברוסטר קאהל הוא חלוץ אינטרנט שבנה את היישום machine Wayback  שבלעדיו כמות גדולה של דפי אינטרנט משנים עבורו היו הולכים לאיבוד.

ארכיון האינטרנט ביצע גם עבודות חלוציות בפיתוח כלי חיפוש ציבוריים לאוספים עצומים משלו, כמו ארכיון החדשות בטלוויזיה, בו משתמשים חוקרים ועיתונאים, הוא  גם שותף טכנולוגי למאות ספריות, כולל ספריית הקונגרס, שעבורה הוא מפתח טכניקות לניהול תוכן דיגיטלי. מסייע לספריות  לבנות אוספים משלהם באמצעות כלים כגון Archive-It  שמשמש כיום יותר מ- 600 ארגונים, כולל אוניברסיטאות, מוזיאונים וסוכנויות ממשלתיות וספריות כדי ליצור ארכיונים ציבוריים שניתנים לחיפוש. ארכיון האינטרנט מתקן קישורים שבורים בוויקיפדיה . הוא אסף  אלפי משחקי מחשב ישנים והתאימם  למשחק במחשבים מודרניים. הוא מארח אוספים של מופעי מוזיקה, מופעי רדיו, סרטים ווידאו. מנגיש  חומרים מדעיים, ותומך בפרוייקטים של ספרים לבעלי מוגבלויות.

לעומתו,  מו"לים שמצייתים לתכתיבי השוק אינם ארכיונים שמשמרים לדורות הבאים, וזה גם לא המטרה שלהם, שכן יש להם תמריץ לעודד את הצורך המתמשך לקנות.

מעניין מה ילד יום .. וכיצד תסתיים התביעה.

מידע נוסף בכתבה בנושא.  ​

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

מדריכים למדעי הרוח הדיגיטליים  ולמחקר דיגיטלי באתרי ספריות אקדמיות  – דו"ח מחקר

מדעי הרוח הדיגיטליים מייצגים מערכת חדשנית ובין תחומית של גישות מתודולוגיות הכוללות את יישום הטכנולוגיה הדיגיטלית למחקר בתחום מדעי הרוח והחברה.  לעתים קרובות מושם דגש גם על אופי שיתופי פעולה של פרויקטים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, המתרחשים בעיקר ברשת  ויכולים להיות חוצי דיסציפלינה ומוסד.   מדריכים בתחום החלו להופיע באתרי ספריות אקדמיות כדי לתת מענה לצרכים הבסיסיים של "הומניסטים" דיגיטליים וגם ל"חוקרים דיגיטליים" מחוץ לתחומי מדעי הרוח.

דוח מחקר בנושא התפרסם לאחרונה

החוקרים סקרו את אתרי האינטרנט של ספריות המחקר האקדמיות הקנדיות ב- 29 אוניברסיאות החברות בארגון ספריות המחקר הקנדיות  CARL, כדי ללמוד על מצב המדריכים המקוונים בתחום, מה קיים ולזהות אפשרויות לכיוונים עתידיים.

כל הנתונים נאספו בין מרץ לאפריל 2019. אתרי הספרייה נותחו כדי לקבוע את נוכחותם של מדריכים בתחום.  נבחרו רק מדריכים שהתמקדו בנושא. נבדק גם האם קיים ספרן ייעודי למדעי הרוח הדיגיטליים.  כמו כן נבדק קיומם של מרכזים למדעי רוח דיגיטליים באוניברסיטאות הנחקרות, והאם קיים מתאם חיובי בין  קיום מרכזים כאלה ובין קיומם של מדריכים בתחום

מממצאי המחקר:

רק בשליש מהספריות שנסקרו (9 מתוך 29) נמצאו מדריכים , לא כל המדריכים דומים בהיקפם. חלקם מפורטים מאוד ואחרים מספקים רק קומץ קישורים,  היו מדריכים על מתודולוגיות ספציפיות כגון GIS והדמיית נתונים או על נושאים קשורים כגון ניהול נתונים.

לא נמצא  קשר בין המוסד שיש לו  מרכז למדעי הרוח הדיגיטליים לקיומם של מדריכים בנושא, כמו כן לא נמצא קשר בין קיומו של ספרן ייעודי לנושא ובין קיומם של מדריכים לנושא.

אמנם כפי שנאמר לעיל,  רק בשליש מהספריות שנסקרו נמצאו מדריכים אך ניתוח התוכן של המדריכים  מצא מגוון משאבים ומידע  על  כלים, סטים פתוחים של נתונים, אוספי טקסטים שיכולים להיות מנותחים דיגיטלית ופרויקטים דיגיטליים ראויים לציון. מידע זה יכול לסייע כמובן לחוקרים בתחום וגם לספריות אחרות בפיתוח פרויקטים  דומים.

מן הראוי לציין שבגוף המאמר ניתן למצוא דוגמאות וקישורים לכול אחת מקטגוריות המידע שנמצאו במדריכים כולל קישורים לאתרים הרלוונטיים.  הקטגוריה הדומיננטית ביותר  במדריכים הייתה קטגורית הכלים .

המוסף של המאמר כולל  רשימה אלפביתית ארוכה של כלים שנמצאו במדריכים. לדוגמה :

ArcGIS—https://www.arcgis.com

Bibliopedia—http://sul-cidr.github.io/Bibliopedia

Bookworm—https://bookworm.htrc.illinois.edu

CARTO—https://carto.com

 ועוד.

 

מידע נוסף במאמר

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Dataset Search  – נתונים ותובנות

בפוסט קודם כתבתי על  Dataset search   מנוע חיפוש ייעודי לסטים של נתונים פתוחים שחברת גוגל השיקה  בגרסת בטא ב- 2018 ובגרסה מלאה בינואר 2020.   פוסט שפורסם ב- 25 באוגוסט 2020 בבלוג של גוגל, כולל סקירה מעודכנת על הסטים של הנתונים שמכסה מנוע החיפוש, נתונים ותובנות מניתוח הסטים של הנתונים והמלצות לאופן פרסום סטים מדעיים עתידיים.

מממצאי הסקירה והניתוח:

Dataset Search   מכסה נכון להיום למעלה מ- 31 מיליון סטים של נתונים. למעלה ממחצית מהסטים של הנתונים מגיעים מתחומי com  אך גם תחומים  ממשלתיים וארגוניים  מיוצגים היטב. מבחינת התפלגות תחומי המחקר של הסטים –  מדעי כדור הארץ ומדעי החברה מהווים כ- 45% מהסטים, תחומים נוספים פחות בולטים מבחינה כמותית הם ביולוגיה כ-15% , מדעי המחשב  חקלאות כימיה ואחרים.מבחינת  השימוש בנתונים ביולוגיה ורפואה תופסים חלק גדול יותר מחלקם הכללי במאגר.

מתוך הסטים של הנתונים שהגדירו רישיון ב-72%  מהסטים נמצא רישיון ידוע, לעומת זאת כנראה בשל מדיניות המולים והעדפותיהם, רק 44% מהסטים  כללו במידע העל שלהם  קישור להורדת הנתונים , ומשתמשים נאלצים בשאר המקרים לבקר באתר המו"ל כדי להוריד את הנתונים.

בהסתמך על  ממצאי הניתוח נכללים בסקירה כמה המלצות לשיפור הנראות והגילוי של הסטים של הנתונים ,  התמודדות עם בעיה של קישורים  שבורים על ידי אחסון הנתונים במאגרי נתונים כגון Figshare, Zenodo, DataDryad, Kaggle, והכללת מידע על סוג רישיון לשימוש, רצוי בפורמט  קריא למכונה. כמו כן חשוב להקצות מזהים קבועים לסטים של הנתונים כגון DOI.

עוד  נכללה בסקירה הודעה  על שחרור חלק מאוסף הנתונים, כ- 3 מיליון סטים של נתונים בעלי DOI   , לשימוש אחרים. חוקרים יכולים להשתמש במטא נתונים אלה לביצוע ניתוח מעמיק יותר או לבניית יישומים משלהם באמצעות נתונים אלה.

הפוסט מסיים בתקווה  שהמידע שניתן יהיה לגילוי  באמצעות כלים כמו Dataset Search   יעודד מדענים לשתף את הנתונים שלהם בצורה רחבה ויעילה יותר .

לפוסט

למנוע החיפוש Dataset Search

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים מדעיים פתוחים, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

דו"ח מחקר: חוקרים, רשויות מחקר וספריות  בתקופת הקורונה – אתגרים

​חברת אקס ליבריס, הודיעה ב-3 בספטמבר 2020    ​​על פרסום המחקר השנתי שערכה בנושא האתגרים העומדים בפני המחקר באוניברסיטאות ושהחמירו בתקופת הקורונה.

המחקר הוזמן על ידי אקס ליבריס ונערך על ידי אלתרליין, סוכנות מחקר עצמאית. הדו"ח מציג ממצאים מסקר שנערך בקרב 314 חוקרים במגוון תחומים ו -101 בכירים ברשויות מחקר  בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה.

מממצאי המחקר:

  • בעית המימון נותרה בראש סדר העדיפויות, חוסר זמן ומשאבים מהווה אתגר גדול עבור החוקרים וחברי רשויות המחקר  בניסיון להשיג מימון.
  • הערכת האמפקט המחקרי באמצעות מדדים מבוססי ציטוטים פופולרית ומשמשת 90% מהחוקרים ו- 63% מצוות רשויות המחקר. עם זאת, החוקרים מדווחים על תסכול גובר ממדדים כאלה ושואפים לאמצעים שמתאימים גם לתחומי מחקר אחרים שאינם STEM ומשקפים השפעה חברתית ארוכת טווח.
  • שיפור דירוג האוניברסיטה ויוקרתה הוא בראש סדר העדיפויות של רשויות המחקר, אך כ-  40% ממשרדי המחקר מדווחים כי למוסד שלהם אין פורטל להציג את עבודת החוקרים שלהם.
  • דעתם של החוקרים חיוביית לגבי התמיכה הניתנת על ידי רשות המחקר והספרייה שלהם, אך שיעורי שביעות הרצון נמוכים משמעותית מאשר בשנת 2019. ניתן יחס זאת גם לקורונה שהביאה לשינויים בסדרי העדיפויות במחקר, ירידת משאבים והתמקדות  בצרכים תפעוליים, כגון תמיכה והקלה  בעבודה מקוונת.
  • בכירים ברשויות המחקר רוצים לחזק את הקשרים עם הספרייה. תחומי שיתוף הפעולה המובילים בין משרד המחקר לספרייה כוללים: מחויבות  לגישה פתוחה (צוין על ידי 64% מהנשאלים), מעקב אחר פרסומי החוקרים במוסד (46%) ועדכון פרופילי החוקרים (32%) .
  • תמיכת החוקרים בגישה פתוחה גברה בעקבות הקורונה.
  • העומס הניהולי על החוקרים הוא עדיין אתגר גדול, והקורונה  עלולה להחמיר את המצב. 21% מהחוקרים שהשתתפו במחקר , השיבו שלמעלה  ממחצית זמנם מוקדש למשימות אדמיניסטרטיביות שקשורות במחקר.

המחקר שפך אור על האופן שבו רשויות המחקר והספריות יכולות לתרום במגוון תחומים: מימון , שיפור הנראות של עבודת המחקר,  והקלת העומס האדמינסטרטיבי על החוקרים .

יש צורך בשיפור המערכות הטכנולוגיות וצורך  לעבוד בשיתוף פעולה למען השגת המטרות.

תרומתם של חברי רשויות המחקר רבה יותר  בתחום המימון ופחות בתחום המעקב אחרי האימפקט המחקרי בעוד שהספריות מסייעות יותר בהפקדת המחקרים במאגרים מוסדיים ובכול הקשור למחויבות לגישה הפתוחה.  ייטב אם שיתוף פעולה זה וממצאי המחקר בכלל ילקחו בחשבון בהכנות לשנת 2021

 

מידע נוסף בדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מוסדות מחקר, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

מנועי חיפוש פופולריים ומנועי חיפוש אלטרנטיביים 2020

​eBizMBA Rank   הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על similarWeb ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר באוגוסט  2020 בדרוג יורד הם:

  • Google עם כ – 1,800,000,000  מבקרים ייחודיים בחודש . במקום ראשון בדרוג של  Alexa, quantcast  ו -similarWeb
  • Bing  עם כ– 500,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Yahoo עם כ- 490,000,000–  מבקרים ייחודיים בחודש
  • Baidu עם כ- 480,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Ask עם כ- 300,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Aol search עם כ-200,000,000  מבקרים ייחודיים בחודש
  • DuckDuckGo עם כ- 150,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • WolframAlpha עם כ- 35,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Yandex עם כ- 30,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • WebCrawler עם כ- 25,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Search עם כ- 20,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Dogpile עם כ- 12,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Ixquick עם כ- 11,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Excite עם כ- 8,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • info עם כ- 7,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש

לידיעה בנושא

אך מלבד מנועי חיפוש אלה קיימים מנועי חיפוש אחרים פחות פופולריים ובעלי מאפיינים ייחודיים מעניינים ושימושיים שיכולים לשמש כתוספת/אלטרנטיבה לחיפוש בגוגל כגון :

Million Short שכולל אופציה להשמיט את התוצאות שמופיעות בראש התוצאות של גוגל – 100 , 10000, 1000, 100000 ובכך מאפשר לראות תוצאות שאינן נמצאות בראש התוצאות בדרוג הרגיל של מנועי החיפוש, ושלא בנקל אפשר למצוא אותם בגוגל או במנועי חיפוש אחרים . כמו כן מאפשר  פילטרים של שפה , ארץ ועוד..

Sourceful  – שמחפש בקבצים שהוגדרו כפתוחים לציבור בגוגל דוקס עם אפשרות לסינון לפי סוג הקבצים הרצויים.

2Lingual – מנוע חיפוש שמאפשר לחפש בו זמנית דפים שכתובים  בשתי שפות ( מתוך מבחר שפות אפשריות לבחירה) ומציג את תוצאות החיפוש בכול אחת מהשפות זה לצד זה.

Hopely – מנוע חיפוש שתורם חלק מהרווחים למטרות שמטיבות עם העולם , לעמותות שונות וארגוני צדקה בתחומים שונים כגון Bread for the World, Doctors Without Borders, and the World Wildlife Fund. .

לידיעה מפורטת בנושא

לרשימה נוספת של מנועי חיפוש אלטרנטיביים חלקם ייעודיים כגון  FindSounds –מנוע חיפוש ייעודי לצלילים ,  SearchCode – לקוד פתוח ועוד..

וכמובן קיימת האופציה גם להשתמש במנועי חיפוש ששומרים על פרטיות המשתמש  (חלקם כגון   DuckDuckGo נמצא גם ברשימות מנועי החיפוש האלטרנטיביים  וגם הפופולריים שלעיל) שבניגוד למנועי חיפוש סטנדרטיים הם אינם שומרים את ה-IP   של מחשב המשתמש, אינם שומרים cookies, את שאילתת החיפוש ואת תאריך וזמן השאילתה – פרטים שבדרך כלל מנועי חיפוש רגילים שומרים וחברות משתמשות במידע זה לפרסומות/מודעות  ממוקדות.

יש לא מעט מנועי חיפוש כאלה ברשת כגון:  Startpage  , DuckDuckGo  , Swisscows, Qwant, peekier ועוד..

כמו כן קיימים מנועי חיפוש מדעיים – כגון google scholar. ,semantic scholar  ולא מעט מנועי חיפוש אחרים ומקורות לחיפוש חומר מדעי. לרשימה מלאה : http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

ועדיין,  נראה שכמנוע חיפוש כללי, גוגל הוא כנראה  היעיל ביותר לרוב החיפושים ולא בכדי הוא הפופולרי ביותר.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

ספר בגישה פתוחה – גישות פדגוגיות פתוחות: שיתופי פעולה של הסגל , הסטודנטים והספרייה

משאבי חינוך פתוחים OER    – Open Education Resources הם   אחד הערוצים  של  תנועת הגישה הפתוחה . מעבר לצריכה , ייצור חומרים כאלה על ידי סטודנטים יתרום לערוץ משאבים חשוב זה  כיצד?  זהו תפקידה של הפדגוגיה הפתוחה ועל כך בספר גישות פדגוגיות פתוחות.

הספר open pedagogy approaches: faculty library and student collaborations   הוא קובץ מאמרים בגישה פתוחה בנושא פדגוגיה פתוחה.   המונח פדגוגיה פתוחה  מוגדר כגישת הוראה ממוקדת סטודנטים שמעצימה את התלמידים כיוצרי ידע ומשאבים פתוחים. הנחת היסוד בפדגוגיה פתוחה היא שצריכת ידע ויצירת ידע אינם נפרדים אלא תהליכים מקבילים.  על פי גישה זאת  המדריך מדריך את התלמידים לאצור וליצור ידע חדש, תוך שהוא מעצים אותם כתורמים פומביים של רעיונות באמצעות תוכן פתוח. המשימות של הסטודנטים הן משימות מתחדשות, שבניגוד למשימות חד פעמיות, מוגדרות כמשימות בהן התלמידים אוספים ומפרסמים את עבודותיהם באופן גלוי, כך שתוצאת המטלה היא מטבעה בעלת ערך לקהילה.  במקביל, המדריך תומך בתלמידים גם בפיתוח כישורי אוריינות דיגיטלית שמסייעים להם להיות חלק מרשת פתוחה שיכולה לתמוך בלימודם מעבר לכיתה.

בפדגוגיה פתוחה, הסטודנטים  הם יוצרי מידע ולא רק צרכנים פסיביים. הספר כולל דוגמאות מעשיות לטיפוח פדגוגיה פתוחה כתחליף לספרי לימוד , פדגוגיה פתוחה כפרויקטים פתוחים לסטודנטים, ופדגוגיה פתוחה כעיצוב קורס פתוח.

בפדגוגיה פתוחה חשוב שיתוף הפעולה בין הסגל הסטודנטים והספרייה.

כאשר בוחנים ומעריכים כלים ומאגרים אפשריים, חשוב לקחת בחשבון למה יש לסטודנטים גישה ולהבטיח שלקהל היעד תהיה גישה לתוכן. לעתים קרובות, הספרן הוא שיכול  להמליץ ​​על כלים , אמצעי אחסון ומאגרים רלוונטיים שמתאימים ליעדי המטלה.. תרומה נוספת של הספרן יכולה להיות בתחומים: זכויות יוצרים, שימוש הוגן וגישה פתוחה; ציטוטים וייחוס,  פיתוח אסטרטגיות חיפוש עבור מסדי נתונים מסורתיים וכתבי עת בגישה פתוחה. הספרן יכול לספק גם המלצות על כלים ומאגרים מתאימים שתלמידים יוכלו לשתף את עבודתם דוגמת OER Commons. תפקידו של הספרן הוא גם  לתמוך בתהליך סיעור מוחות על ידי איסוף דוגמאות רלוונטיות למשימות מתחדשות.

מידע מפורט   בספר המלא

בהקשר של תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים, כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש למשאבים לימודיים פתוחים  OASIS עליו כתבתי בפוסט קודם.

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

ספריות , תקציבים ומו"לים

בעקבות מגיפת הקורונה נוצר לחץ יוצא דופן על תקציבי  הספריות האקדמיות בעולם כולו .

אוניברסיטאות נמצאות תחת לחץ כבד להפחתת כל ההוצאות ולהטיית המשאבים הכספיים לתחומים בהם יש חשש מיידי, כולל הוראה מקוונת וביצוע אמצעים להגבלת התפשטות ה- COVID-19

לאור המצב,  ספריות לא מעטות  ברחבי העולם קוראות  למו"לים אקדמיים להפחית מחירים של כ- 25% ולעבור לגישה פתוחה, והמסר הוא לא די בהקפאת מחירים שכן  אם המחירים לא יורדים ביטולים של  הסכמים הם בלתי נמנעים.

בקריאה כזו פנו שלושה גופים מרכזיים שמייצגים את מנהלי הספריות וההשכלה הגבוהה בבריטניה  – RLUK  קונסורציום  ספריות אקדמיות ומחקריות בבריטניה,  SCONUL ו-  . Jisc

קריאה דומה נשמעה גם בטקסס  – שם 27 אוניברסיטאות איחדו כוחות כקואליציית הספריות  של טקסס לפעולה מאוחדת (TLCUA- Texas Library Coalition for United Action ) כדי לזהות את הדרך הטובה ביותר לשנות מודלים עדכניים ואת מערכות היחסים בין מוסדות אקדמיים למו"לים. יעדי הקואליציה הם שאפתניים – גישה משופרת למלגות מחקר, שליטה רבה יותר בתכני הסגל ומודלים של תמחור בר קיימא לתקציבי הספריות במוסדות  ההשכלה גבוהה. הקואליציה החדשה מבקשת עלויות נמוכות יותר וגישה רבה יותר למחקר

לדברי אחראים בקואליציה, האוניברסיטאות מתקרבות  לנקודת מפנה בה הן אינן יכולות  להמשיך עוד במודל העסקי הנוכחי, הן רוצות למצוא פתרונות שמיטיבים עם כל המעורבים: משלמי המסים ואחרים המממנים את המחקר, החוקרים שעורכים את המחקר, המו"לים המפיצים את ממצאי המחקר  ואנשים ברחבי העולם שנהנים מהמחקרים.

על פי טענות הקואליציה, הטכנולוגיה סיפקה הזדמנויות גדולות יותר לזמינות רבה יותר של משאבים, והקואליציה רוצה שההזדמנויות הללו יבואו לידי ביטוי בהסכמים שיועילו לכל הספריות האקדמיות .

נקווה שכוחות מאוחדים של ספריות ברחבי העולם בכיוון זה אכן יישאו פרי .

מידע נוסף בכתבות:

Universities will cancel publisher deals if they don’t respond to current financial pressures warn major sector bodies

Texas Universities Join Forces to Negotiate Their Future

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

אוסף פתוח למחקר מדעי של Elsevier

​בראשית אוגוסט 2020  המו"ל Elsevier   השיק אוסף מאמרים פתוח למחקר מדעי. האוסף    כולל כ-40000 מאמרים מדעיים בגישה פתוחה ברישיון CC-BY 4.0  שפורסמו  על ידי Elsevier  החל משנת 2014 . רישיון זה מאפשר למשתמשים להעתיק ולעשות שימוש חוזר גם למטרות מסחריות.

האוסף כולל מדגם מיצג של מאמרים מכול תחומי המדע ובכך ייחודו על פני אוספים אחרים  קיימים כגון זה של semantic scholar  או COVID-19  שאינם רב תחומיים. האוסף כולל את הטקסט המלא של המאמרים, מידע –על של המסמכים  כולל מידע ביבליוגרפי.

אוסף זה מעבר לתרומתו האינפורמטיבית ואפשרות הפקת  תובנות רלוונטיות, תומך  במחקר    NLP   ולמידת מכונה ובפיתוח מודלים מתאימים  לעיבוד טקסט מדעי רב תחומי.

מחקר על יישום NLP ולמידה מכונה לתכנים מדעיים משך תשומת לב רבה בשנים האחרונות. עם זאת, ההתקדמות נעצרה בגלל זמינות מוגבלת של מערכי נתונים גדולים ומשולבים.

פרסום מערך נתונים זה יכול  לסייע לקהילת המחקר בעבודתם להרחבת ההבנה של המשותף וההבדלים בין עיבוד טקסט מדעי וטקסט בעל אופי שונה (למשל טקסט חדשותי).

יתר על כן, מערך נתונים זה מאפשר מחקר על אתגרים בעיבוד טקסט מדעי שאינם קיימים לסוגים אחרים של נתונים.

מאמר שהתפרסם באוגוסט 2020 כולל דיווח מפורט על מבנה סט הנתונים של האוסף , שדות וכו'

למאמר

לאוסף

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

ספריות ותכנים פתוחים  – תוצאות סקר 2020 של LYRASIS

LYRASIS    הוא ארגון שלא למטרות רווח של ספריות, מוזיאונים ארכיונים ומוסדות מחקר בארה"ב . במטרה ללמוד עד כמה החברות בו משתתפות בתנועת התכנים הפתוחים  הוא ערך סקר בנושא בקרב  החברות בארגון בתקופה 31 בינואר 2020 – 22 מרץ 2020. דוח הסקר בן 53 עמודים התפרסם ביוני 2020.

הסקר התייחס ל- שלוש קטגוריות של תכנים פתוחים –  ספרות מחקרית, נתונים פתוחים, ומשאבי חינוך פתוחים.  תכנים פתוחים לצורך הסקר הוגדרו באופן הרחב ביותר- מידע נגיש חופשי ללא צורך בססמאות או הזדהות מוסדית.  בכוונה תחילה נבחר המונח  תכנים פתוחים ולא גישה פתוחה , שעשוי לכלול  גם   תנאים מסוימים לשימוש חוזר הפצה וכו'..

קטגורית הספרות המחקרית כוללת כול עבודה שנכתבה על ידי חוקרים, אנשי סגל וסטודנטים . קטגוריה זו כוללת -תזות, מאמרים בכתבי עת, מונוגרפיות , הדפסים מקדימים ועוד. קטגורית הנתונים הפתוחים כוללת כול סט של נתוני מחקר גולמיים שנאספו בנפרד או בצמוד לפרסום המחקר, וקטגורית משאבי חינוך פתוחים כוללת חומרי הוראה שונים –  ספרי לימוד, סילבוסים, סמינרים מקוונים (וובינרים)  ועוד..

מספר המשיבים שעליהם התבסס ניתוח הסקר היה 166  ורובם מספריות אקדמיות.

מממצאי הסקר :

להרבה מוסדות אין אסטרטגיה מוסדית כוללת ביחס לשלוש  הקטגוריות של התכנים הפתוחים.

ספריות אקדמיות לרוב מאמצות את המאגרים המוסדיים, אך עדיין קיימת שליטה מצומצמת בהעלאת חומרים של אנשי הסגל האקדמי.

פחות ממחצית המוסדות תומכים פיננסית ביזמות חיצוניות של גישה פתוחה דוגמת Knowledge Unlatched או Open Library of the Humanities  והרוב אינם תומכים ב-APC   .בקרב אלה מהמוסדות שתומכים בגישה פתוחה במוסד או מחוצה לו, אין מודל תמחור/עסקי אחד מועדף.

ביחס לנתונים פתוחים אין בשלב זה אימוץ עקבי   ומעט מאוד מוסדות תומכים פיננסית ביוזמות חיצוניות של נתונים פתוחים.דוגמת   DBPedia . רק מעט מהמוסדות מציעות אירוח נתונים מסוג זה . לאחוז קטן מהספריות הציבוריות יש מאגרי נתונים דמוגרפיים או גנאלוגים.

ביחס למשאבי חינוך פתוחים רוב המוסדות אינם מספקים גישה למשאבים אלה במאגרים המוסדיים שלהם. ורוב המוסדות גם אינם מספקים מימון ישיר לסגל לעבור למשאבי חינוך  פתוחים. אך הם כן תומכים  ביוזמות חיצוניות בתחום באמצעות קונסורציומים או ספריות לאומיות.

התוצאות אינן מפתיעות שכן ספריות רגילות ונוטות יותר לספק תמיכה פיננסית לספרות מחקרית בעוד שסוגים חדשים של תכנים פתוחים – נתונים פתוחים וחומרי לימוד פתוחים זוכים פחות לתמיכה פיננסית ישירה. יחד עם זאת חשוב לציין שהסקר נערך לפני משבר  הקורונה ויתכן שבעקבות התקופה, בה ניתן דגש ללמידה מרחוק, המגמה תשתנה בעתיד.

מידע נוסף בדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

למידת מכונה וספריות – דו"ח מקיף

דוח מקיף בן 97 עמודים בנושא למידת מכונה וספריות : תיאור מצב,   פורסם ב-14 ביולי 2020. הדוח, הוזמן על ידי ספריית הקונגרס בארה"ב, במסגרת שורה של יזמות של ספריית הקונגרס ב- 2019  ללמידת הנושא של למידת מכונה  לצורך שיפור השירות והגשמת חזון האסטרטגיה הדיגיטלית שלה.   הדו"ח נכתב על ידי ד"ר קורדל – פרופסור חבר לאנגלית באוניברסיטת נורת'איסטרן ועוסק במדעי הרוח הדיגיטלית .

הדוח , לאחר שהגדיר את למידת המכונה והבדיל אותה מהקטגוריה  הרחבה של בינה מלאכותית,  מתאר את יישום למידת המכונה בספריות  ובמוסדות מורשת תרבות אחרים,  היסטוריה ותיאור מצב קיים , האפשרויות והאתגרים.

למידת מכונה כוללת מגוון שיטות שדרכן מחשבים לומדים מנתונים מבלי שתוכנתו במפורש ליצור פלט מסוים. הדוח מעודד שימוש זהיר בלמידת מכונה בספריות תוך ציון הסיכונים ומרחיב על יישומים מבטיחים בתחום – מיקור המונים,  חיפוש של מסמכים בכתב יד וחומרים אורקוליים, ניהול אוספים, ושימור. הדו"ח מסיים בהמלצות ליישום אחראי של למידת מכונה, שיפור הגישה לנתונים, פיתוח תשתיות וטיפוח מומחיות.

 

לדוח המלא

מן הראוי לציין בהקשר זה שבמסגרת יזמות ספריית הקונגרס ללמידת הנושא של למידת מכונה התקיים בספטמבר 2019 כנס בנושא . מטרתו הייתה לסקור את מגוון הפרויקטים השוטפים בנוף המורשת התרבותית הרחבה יותר;  להציף אפשרויות וחסמים מרכזיים ליישום למידת מכונה במסגרת ספרייה; ולהדגים את האפשרויות של למידת מכונות לשימוש בספריית הקונגרס

דיוווח על הכנס אפשר למצוא בכתובת https://labs.loc.gov/static/labs/meta/ML-Event-Summary-Final-2020-02-13.pdf

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה