AutoDraw – הכלי החדש של גוגל – בינה מלאכותית וציור


AutoDraw הוא כלי חדש/אתר  מעניין של גוגל. הכלי,  שמושתת על טכנולוגיה של  למידה חישובית,  מאפשר ציור מהיר על גבי קנבס דיגיטלי . ברגע שמתחילים לצייר צורה כלשהי המערכת מציעה דמויות דומות . בחירה בדמות המתאימה מוסיפה אותה אוטומטית לקנבס. באופן זה  מתקבל ציור יפה גם למי שאינו יודע לצייר .  הכלי יכול להיות שימושי ליצירת אינפוגרפיקה  בצורה מהירה.

הכלי מציע מגוון עשיר של צבעים לבחירה, כלים להוספת טקסט, להוספת צורות גיאומטריות  ולמילוי שטחים, וכמובן גם אופציות עריכה סטנדרטיות– מחיקה, הזזת אובייקטים,   הגדלה, מחיקה  וביטול פעולות אחרונות.

מן הראוי לציין, שאותה טכנולוגיה של למידה חישובית  מיושמת גם ב- quick, draw

לאתר

פורסם בקטגוריה אינפוגרפיקה, טכנולוגיות, תמונות | כתיבת תגובה

I40C – היוזמה לציטוטים פתוחים – Initiative for Open Citations

ציטוטים, כידוע, מהווים מדד לאמינות וליוקרה אקדמית . מאגרים ידועים למידע על ציטוטים הם web of science  ו Scopus  שתוכניהם סגורים מאחורי חומת תשלום.  מערכת ציטוטים פתוחים יכולה לסייע בהנגשת מידע חשוב זה לכול.

מן הראוי לציין, שמידע על ציטוטים מדעיים, מעבר לחשיבותם לחוקרים ולמחקר,  חשוב לציבור כולו כי הוא מיידע אותו איך הוא יודע על מה שהוא יודע.

לאור כל זאת, יוזמה לציטוטים פתוחים  מתבקשת. ראשיתה של היוזמה בדיונים וקריאה  לפתיחת הציטוטים  בספטמבר 2016 בכנס eighth Conference on Open Access Scholarly Publishing

היוזמה לציטוטים פתוחים I4OC  הושקה ב-6 באפריל 2017 . שש ארגונים הצהירו על היוזמה, עם מחויבות להנגיש את נתוני הציטוטים לכול אחד באופן חופשי. הארגונים הם::OpenCitations, the Wikimedia Foundation, PLOS, eLife, DataCite, Centre for Culture and Technology at Curtin University. . כמו כן 29  מו"לים הביעו תמיכתם ומחויבותם ליוזמה. ביניהם:

American Geophysical Union, Association for Computing Machinery, BMJ, Cambridge University Press, Cold Spring Harbor Laboratory Press, EMBO Press, Royal Society of Chemistry, SAGE Publishing, Springer Nature, Taylor & Francis

המטרה של יזמת הציטוטים הפתוחים היא לתאם מאמצים ולקדם את יצירתו של קורפוס מקיף, נגיש חופשי של נתוני ציטוטים מדעיים, שיאפשר להרבה גופים שמעוניינים בכך לגלות, לכרות ולעשות שימוש מחדש בנתונים למען ידע חדש

היתרונות העיקריים של סט נתונים כזה של ציטוטים הם:

  • קידום הנראות והגילוי של תכנים בגישה פתוחה ואחרים בתשלום . תועלת עיקרית מכך יפיקו אותם פרטים שאינם חברי מוסדות אקדמיים שמנויים למאגרי ציטוטים כמו   ו- Web of sciences  ו-. Scopus
  • היכולת לשפר שירותים קיימים, ולבנות שירותים חדשים דרך הציטוטים הפתוחים לתועלתם של מו"לים, חוקרים, מוסדות מימון, מוסדות אקדמיים והציבור הרחב
  • ליצור גרף ציטוטים לגילוי קשרים בין תחומי מחקר שונים ולאפשר אבולוציה של רעיונות ותחומי מחקר.

עד  לאחרונה, למרות שרוב המו"לים שיתפו חופשית את מידע העל של הפרסומים דרך התשתית של Crossref, אצל רובם נתוני הציטוטים מי ציטט את מי והיכן, נותרו תחת מגבלות חמורות/קפדניות של זכויות יוצרים. לפני ראשית היוזמה לציטוטים פתוחים בספטמבר 2006 ,  נתוני ציטוטים חופשיים היו זמינים רק מ-  1% מהפרסומים הרלוונטיים שהופקדו ב-. Crossref . מאז עד כה,  בעקבות תחילת הדיונים בנושא ב-  OASPA Conference   בספטמבר 2016 , המספרים קפצו ל- 40% .

מצפים  להצטרפותם של מו"לים נוספים.

מו"לים המעוניינים להצטרף ליוזמה יכולים לעשות זאת  דרך Crossref   בהודעת מייל לכתובת support@crossref.org

להצהרה על היוזמה

למידע נוסף

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

FreeFullPDF – מנוע חיפוש לקובצי PDF בגישה פתוחה

FreeFullPDF הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לקובצי PDF בגישה פתוחה. מטרתו כפי שמוצהרת באתר  היא להגדיל את הנראות ואת קלות השימוש של חומרים חופשיים בגישה פתוחה : כתבי עת, תזות, פוסטרים ופטנטים.

נכון להיום הוא כולל  למעלה מ-80 מיליון קובצי PDF   והוא מכסה כ-26000  מקורות של כתבי עת חופשיים. מקורות המידע הם ממגוון תחומים: מדעי החיים, מדעי הבריאות. פיזיקה, מתמטיקה, מדעי החברה ומדעי הרוח.

מבחינת שפת החיפוש:  האופרטור AND   הוא ברירת המחדל. אופרטורים נוספים נתמכים הם:  OR ,  מירכאות לציון ביטוי, כוכבית במשפט לציון מילה חסרה/לא ידועה כלשהי, intitle: לחיפוש מילה מהכותר  ו- allintitle לחיפוש יותר ממילה אחת בכותר. המנוע מחפש באופן אוטומטי גם מלים נרדפות למילת/מילות החיפוש.

למנוע החיפוש

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, מנועי חיפוש | 2 תגובות

כלכלה שיתופית ההיית או חלמתי חלום… ועוד…

אנו חיים בעולם בו הטכנולוגיה, המאפשרת את פישוט חיפוש המידע, הנגשתו ואבטחתו, תופסת תאוצה ומשפיעה על כל תחומי החיים כאשר היזמות והחדשנות הולכות בד בבד. כמו כן, מתגברים הקולות ביחס לפתרונות חדשניים לבעיות חברתיות. ואנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום הבינה המלאכותית.  התפתחויות אלו שזורות בכל תחומי החיים; חיפושי מידע ברשת, חדשנות בטכנולוגיות למידה, מציאות מדומה בתחום הנדל"ן, נתונים גדולים, האינטרנט של הדברים ורפואה, מידע מדעי וציבורי פתוח ורובוטיקה , הטכנולוגיה נותנת חסותה גם לתופעת הכלכלה השיתופית.

ביום העיון  "מידע וטכנולוגיה ברשת האינטרנט ובארגון- תכנים ויישומים" נשמע על התפתחויות אלה.

להלן דבריו של ד"ר נדב דפני  שירצה ביום העיון על הכלכלה השיתופית:

"בשנים האחרונות הולכת הכלכלה השיתופית ותופסת את מקומה בגל החדשנות המערערת ששוטף את האינטרנט. כשמדובר על כלכלה שיתופית מתכוונים לשיטה שמאפשרת לבעלי משאבים שונים, שעומדים ללא שימוש או שהם בבעלות פרטית, להשכירם לאחרים, לרוב במחיר זול המשקף את העובדה שהמשכיר אינו עסק כלכלי מובהק ושהשוכר הוא בעל אסטרטגיית מחיר – הוא אינו מחפש מוצר חדש, מתוקתק בהכרח, שתאגיד מטפל ומתחזק אותו – בעלות גבוהה כמובן.

באמצעות הכלכלה השיתופית יכול כל מי שזקוק למוצרים או שירותים שונים, ליצור קשר עם אנשים שמחזיקים בהם או יכולים לתת אותם, מהמשאבים הפרטיים שלהם, בזול כמובן. השיטה מנוהלת אונליין והיא יעילה ומנוהלת על ידי אלגוריתמים במקום בטלפונים והתכתבויות במייל או בפייסבוק.

אבל לאחרונה מצטברים יותר ויותר סימנים ומקרים המעידים על כך שהרגולציה, החוקים והכלכלה הישנה, לא אוהבים את המעקף הזה של השלטון. מעניין המיסים שלא תמיד משולמים, או יש לומר – שלרוב לא משולמים בעסקאות שכאלה ועד לנושא הפגיעה בענפי הכלכלה הישנה, אם אלה מלונות שנפגעים מהשכרת דירות או חדרים פרטיים ואם אלו בעלי מקצוע שמוצאים את עצמם מוחלפים יותר ויותר בבעלי יכולת להחליפם, אם כאלו שהם מזדמנים ואינם מקצועיים דיים ואם כאלו שהם מקצוענים, אבל מוצאים שהתחליף היעיל ומשבש-השוק, מדבר אליהם הרבה יותר ואף מכניס כסף רב.

נשאלת השאלה המתבקשת – האם הכלכלה השיתופית תמשיך לערער על ענפים שהתנהלו במשך תקופות ארוכות באופן מיושן, יקר וללא תחרות של ממש, או שכוחות השוק הישן והפגוע יערערו עליה ואותה ויעיפו אותה לספרי הזיכרונות של האינטרנט?

יותר ויותר סימנים ומקרים מעידים על כך שאבירי רגולציה, פוליטיקאים בעלי עניין ועובדים טובים שהולכים ומפוטרים מעבודתם, ייאבקו על העניין ולא יוותרו בקלות. מבחינתם, מהפכת הכלכלה השיתופית מאיימת על סדר ישן, שגם אם לא ממש טוב, הוא לפחות נוח לרבים מאלו שהוא פרנס היטב בעבר. מבחינת רבים מהם, אגב, זו גם הזדמנות לבוא חשבון עם כל עניין "החדשנות המשבשת" (Disruptive innovation) – כל אותן אפליקציות שפותחו בדרך כלל על ידי גיקים מגניבים, שמחליפות פונקציות כלכליות ותיקות וחוטפות נתחים משווקים של מיליארדים, שהיו בעבר  בכיסם של טייקונים ובעלי קשרים מסורתיים.

והציבור – הוא עצמו לא פראייר. מרגע שהתרגלנו לישון בבתים פרטיים בגרושים, מי ירצה שוב לשים את הראש במלון של מאות דולרים ללילה? מי יסכים שוב לנסוע במוניות יקרות ותחמניות אחרי שהתנסה בנסיעה עם בעל רכב פרטי שחלק אתו את הנסיעה שלו בפרוטות?"

אז מי ינצח בתחרות על העתיד?  על כך , והתפתחויות מעניינות וחשובות נוספות  נשמע ביום העיון "מידע וטכנולוגיה ברשת האינטרנט ובארגון- תכנים ויישומים" שיתקיים ביום ד' 10.5 במסגרת כנס מידע 2017. נכיר כלים ויישומים רלוונטיים,  נציץ גם אל העתיד ונחווה "חוויה חוץ גופית מעוררת השראה" דרך הרצאתו של הרובוט בוב (רובוט נוכחות מרחוק המשמש כגופו הסיליקוני של חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה) בנושא "ארגונים אוטונומיים ראשונים עבודה ללא עובדים". וכאן המדיום   עצמו יכול לשמש כמסר.

לתוכנית יום העיון

פורסם בקטגוריה הרצאות, טכנולוגיות, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

Horizon Report: 2017 Library Edition

NMC Horizon Report: 2017 Library Edition –  הוא פרויקט איכותני שעוסק בעתיד ספריות מחקר וספריות אקדמיות בטווח הארוך, הבינוני והקצר ומתמקד בהיבט הטכנולוגי. מטרתו של הפרויקט לחזות  מגמות שתאצנה  את אימוץ הטכנולוגיה, אתגרים מעכבים  והתפתחויות  טכנולוגיות חשובות .

הדוח, בן 60 עמודים, שהתפרסם במרץ  2017, זיהה ,בין היתר, שש  התפתחויות טכנולוגיות חשובות, שתהיה להן השפעה על האינטראקציה של הסטודנטים והספרנים עם משאבי הספרייה:

בטוח הקצר של שנה או פחות::

  • נתונים גדולים
  • למידה דיגיטלית

בטוח הבינוני של שנתיים עד 3 שנים

  • פלטפורמות שירותי הספרייה
  • זהות  מקוונת/טכנולוגיה של מדיה חברתית

ובטווח הארוך של עד 5 שנים

  • בינה מלאכותית
  • אינטרנט של הדברים

למגמות, לאתגרים ולהתפתחויות שמתוארים בפירוט בדו"ח  תהיה  השפעה על האסטרטגיה והשירותים בכול הקשור ללמידה, מחקר, ניהול המידע  וגם על נושא הנגישות.

כך למשל:

הנתונים הגדולים יכולים לספק דרכים חדשות ללמוד את התנהגות הסטודנטים, לחזות צרכים ולשפר נגישות.

הלמידה הדיגיטלית  פותחת תחומים חדשים של לימוד ומשלבת לומדים בעלי קשיים אפשריים בכיתה המסורתית.

פלטפורמות שירותי הספרייה  שמחליפות בהדרגה את המערכות לניהול הספרייה מאפשרות גישה לפלטפורמות מבוססות ענן, ומעניקות לספרנים יתר גמישות באמצעות שילוב .API

זהות מקוונת, כגון יצירת אווטאר או זהויות אלטרנטיביות מעניקה לסטודנטים גמישות ואפשרות לאנונימיות, ובחירת האספקט בחייהם שהם רוצים לשתף.  זהות כזו מאפשרת גם יצירה של login אחד למגוון משאבים.

טכנולוגיות שמשלבות בינה מלאכותית   – זיהוי קול , זיהוי תמונה, עיבוד שפה טבעית, רשתות נוירונים, רובוטיקה וסוכנים חכמים ממשיכות להתפתח, והמשמעות מבחינת הספריות :מאגרי מידע ומנועי חיפוש חכמים יותר, פרסונליזציה של שירותים, מציאות מדומה, סימולציות ומשחוק.

האינטרנט של הדברים ממשיך להתפתח והטכנולוגיה משתלבת גם במערכות החינוך ובספריות .

לאור כול זאת, אין ספק, שהדוח  יכול לשמש מדריך מנחה לספרנים, מנהלי ספריות,  עושי המדיניות ואנשי טכנולוגיה.

 

לדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Unpaywall – תוסף לדפדפן, מזהה גרסאות חוקיות של מאמרים מדעיים חופשיים

מיליוני חוקרים ברחבי העולם מעלים קובצי PDF     בטקסט מלא לשרתי preprints  ולמאגרים מוסדיים והם חופשיים באופן חוקי לכול, אבל אין דרך קלה לאתר אותם. Unpaywall – תוסף דפדפן שפותח  לאחרונה,  נועד לסייע בכך והוא קל לשימוש. לאחר התקנתו בדפדפן, כאשר מגיעים למאמר מעניין תוך כדי דפדוף או חיפוש בכלי חיפוש כלשהו, תוסף הדפדפן מזהה אם המאמר חופשי באופן חוקי ומציג אייקון של מנעול פתוח. כמו כן ניתן להגדיר שיזהה אם המאמר הוא בגישה פתוחה במסלול הירוק, כלומר ממאגר מוסדי או משרת preprint או ממסלול הזהב, כלומר מאמר בגישה פתוחה מכתב עת, האייקון המזהה הוא בצבע המתאים. לחיצה על האייקון הפתוח תוביל לטקסט המלא של המאמר.

Unpaywall  ניתן להתקנה ועובד כבר היום בדפדפן Google Chrome  . בקרוב יעבוד גם ב-Firefox. הוא יושק רשמית  ב- 4 באפריל 2017 .

Impactstory , תאגיד ללא מטרות רווח שנתמך על ידי National Science Foundation and the Alfred P. Sloan Foundation עומד מאחורי  Unpaywall. מפתחי התוסף אוספים תכנים מאלפי מאגרים בגישה פתוחה מרחבי העולם , ביניהם PubMed Central, DOAJ, Crossref, DataCite, BASE.

דוגמה ליעילות /שימושיות התוסף :   המאמר

Information-theoretic approach to quantum error correction and reversible measurement

, עולה באתר המו"ל 15 דולר, אבל Unpaywall מצא עותק חופשי חוקי שלו שהועלה על ידי מחבריו לאתר CERN.

מבחינה פונקציונלית Unpaywall  דומה לתוסף הקודם Open Access Button שפועל כבר מ-2013. מן הראוי לציין ש-Open Access Button כולל מאפיין חשוב נוסף -בקשת עותק מהמחבר אם אינו מצליח לזהות גרסה חופשית של המאמר.

שני פרויקטים אלו  משקפים את המאמצים המתמשכים לקדם גישה פתוחה לחומר אקדמי.

למידע נוסף 

להתקנת התוסף

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

מחקר חדש – למה אנו קוראים את הויקיפדיה?

מחקר חדש  " Why We Read Wikipedia" יוצג בכנס הבינלאומי The 2017 World Wide Web  שיתקיים באפריל 2017  באוסטרליה.   דוח המחקר המלא התפרסם ב-17 בפברואר   2017 במאגר הנושאי בגישה פתוחה   arXiv.   מטרת המחקר הייתה לבדוק  דפוסי שימוש בויקיפדיה כדי לענות על השאלה למה אנו קוראים את הויקיפדיה.

בהתבסס על סדרה ראשונית של סקרי משתמשים נבחרו לבדיקה מספר נושאים רחבים שקשורים לדפוסי שימוש בויקיפדיה  –    מוטיבציה והמניעים  של המשתמשים לבקר בוויקיפדיה,  צורכי המידע ועומקו, ומידע קודם של המשתמשים בנושא שהם מחפשים.

שיטות המחקר לבחינת נושאים אלו היו סקר מקיף שעליו ענו כ- 30000 נחקרים וניתוח לוג שרת של המשתתפים בסקר.  מניתוח הסקר עלו  מגוון גורמים  שמניעים את המשתמשים  בויקיפדיה כגון אירועים עכשוויים, כיסוי הנושא במדיה, סקרנות אישית,  מטלות בעבודה ובלימודים, או שעמום.  הקישור ובדיקה בהתאמה בין ממצאי הסקר של המשיבים לנתוני השימוש שלהם, כפי שנרשמו בלוג של שרתי הויקיפדיה ,אפשרו לגלות ולאפיין דפוסי התנהגות  בהקשר של מוטיבציה.. כך למשל, אלה שהשתמשו בוויקיפדיה לעבודה או ללימודים שהו זמן רב יותר במאמרים מסוימים  כגון בנושאים מדעיים  וכו'   בעוד שאלה שהשתמשו בה  באקראי או משעמום  אצלם נצפו רצפי ביקורי דפים  ארוכים ומהירים…

לממצאי המחקר יכולות להיות  השלכות לגבי המפתחים ששואפים לשפר את חוויית  המשתמש, העורכים ששואפים לענות על צורכי המשתמשים, שירותי צד שלישי כגון מנועי חיפוש שמספקים גישה לתכנים, וחוקרים שרוצים לבנות כלים כגון מערכות המלצה. ממצאי המחקר נדונים עתה ב- Wikimedia Foundation ומהווים תמריץ לפיתוח כלים ייעודיים לקוראים ולעורכים.

מידע נוסף בדו"ח מחקר המלא

פורסם בקטגוריה ויקיפדיה, כללי | כתיבת תגובה

Nextstrain – הזוכה בפרס המדע הפתוח

בפוסט קודם כתבתי על המועמדים לפרס המדע הפתוח.. במסגרת המדיניות לעודד  את פרסום הנתונים הפתוחים ברשת הושקה באוקטובר 2015 תחרות בינלאומית של פרס המדע הפתוח, ב-9 במאי 2016 הוכרז על ששת הפיינליסטים  – כולם פרויקטים   שנועדו לרתום את הנתונים הגדולים בתחום הביו-רפואי לטובת הכלל – לטובת קהילת המחקר הגלובלית והחברה כולה.

בראשית מרץ 2017 הוכרז על הזוכה. הזוכה הוא Nextstrain

.Nextstrain  הוא פרויקט שמטרתו לקדם שיתוף נתונים גנומיים שקשורים לפתוגנים ויראליים,  כדי ללמוד על התפשטות הוירוסים כגון זיקה, אבולה וכו' תוך מעקב בזמן אמת, במטרה להתערב ולעצור את התפרצות המגיפה. במסגרת הפרויקט מתבצע איסוף נתונים מחוקרים ברחבי העולם, ניתוח פילוגנטי מהיר והצגת התוצאות באתר בצורת עצים פילוגנטיים .איסוף הנתונים מרחבי העולם כולו מאפשר לראות את התפתחות הוירוס לאורך זמן ומרחב.. שיתוף נתונים חיוני להצלחת פרויקט מסוג זה.  .באתר יש 3 סטים של נתונים :אבולה, זיקה  ושפעת. בעתיד הכוונה לפתח את הפרויקט . הפרס בסך 230,000 דולר יכול לסייע בכך.

לאתר

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה כללי, מדע פתוח, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

Splash מנוע חיפוש ויזואלי חדש – ציור על קנבס דיגיטלי לחיפוש תמונה

splashאתר התצלומים 500px  השיק בסוף 2016 מנוע חיפוש ויזואלי חדש Splash , שמאפשר חיפוש על פי ציור/ סקיצה ראשונית על קנבס דיגיטלי תוך בחירת הצבע וגודל המברשת הרצויה. . מן הראוי לציין  שהפלטפורמה  500px  אינה חינמית , כוללת למעלה מ- 8 מיליון משתמשים שהעלו למעלה מ- 80 מיליון תמונות  . ב- Splash אפשר לחפש על פי צבע והתוצאה  גלריה של תמונות שכוללות את אותו צבע.

אפשר לחפש על פי סקיצה ראשונית  של תמונה מסוימת  והתוצאה גלריה של תמונות  תואמות לסקיצה וגם לצבעים שבהם נעשה שימוש בסקיצה. בשרטוט הסקיצה אפשר להשתמש במברשות בעלות עובי שונה.

בחיפוש אפשר לבחור באחת מ- 5 הקטגוריות  : נופים, אנשים, חיות, טיולים ועיר.

תוצאות החיפוש מוצגות  על פי הקטגוריה שנבחרה.

על פי דברי מנהל המוצר  ב- 500 px

“This is a way of searching images that has never been done before,” “Splash makes it much easier for creatives to find the exact image they are looking for on the 500px Marketplace.”

החיסרון  בחיפוש זה  שהוא מוגבל לאחת מ- 5 הקטגוריות שהוזכרו לעיל, וממה שהתרשמתי לעתים הוא עונה  יותר לצבעים של הציור על הקנבס הדיגיטלי מאשר לסקיצה שמנסים לשרטט, אבל הרעיון הטכנולוגי חדש ומעניין ובעל פוטנציאל אם יפותח יותר.

 למנוע החיפוש

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

Cc search – מנוע חיפוש חדש לתמונות חופשיות

ccחיפוש תמונות חופשיות  ברישיון הגמיש של   Creative Commons יהיה מעתה קל יותר עם השקתו של מנוע החיפוש החדש Cc search   ב- 7 בפברואר 2017 .

גם לפני השקתו של מנוע החיפוש החדש אפשר היה לחפש תמונות חופשיות ברישיון  הגמיש של  Creative Commons בגוגל או פליקר וגם  בפורטל החיפוש של האתר Creative Commons , אלא שכפי שמצוין בפורטל החיפוש,  הפורטל אינו  מנוע חיפוש אלא מהווה שער גישה לשירותי חיפוש של גופים עצמאיים אחרים ואינו אחראי לתוצאות החיפוש  :

"Please note that search.creativecommons.org is not a search engine, but rather offers convenient access to search services provided by other independent organizations. CC has no control over the results that are returned. Do not assume that the results displayed in this search portal are under a CC license. You should always verify that the work is actually under a CC license by following the link. Since there is no registration to use a CC license, CC has no way to determine what has and hasn't been placed under the terms of a CC license. If you are in doubt you should contact the copyright holder directly, or try to contact the site where you found the content  "

נראה, שמצב זה השתנה עם השקתו של מנוע החיפוש החדש .  כפי שמצוין באתר התכנים של המנוע כוללים נכון להיום 9,595,804 פריטים שלקוחים ממקורות המידע הבאים :

500px 52,600
Flickr 9,152,504
Metropolitan Museum of Art 192,151
New York Public Library 168,550
Rijksmuseum 29,999

במנשק החיפוש של המנוע אפשר לסנן את התוצאות מראש על פי מקור ועל פי  אפשרות השימוש מבחינת זכויות היוצרים – למטרה מסחרית או אחרת,  ועל פי כותר, יוצר   ותגיות. המנוע כולל גם מאפיינים חברתיים של שיתוף  והוספת תגיות.

המנוע עדיין בגרסת בטא  וכפי שנכתב בהצהרה על השקתו  בעתיד יהיו שיפורים נוספים

"There is no “front door” to the commons, and the tools people need to curate, share, and remix works aren’t yet available. We want to make the commons more usable, and this is our next step in that direction"

וכול משוב יתקבל בברכה.

למידע נוסף על הפרויקט ותוכניות לעתיד

למנוע החיפוש  

.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה