מעולם הספרנים:  שירותי היעץ בספריות אקדמיות וציבוריות בתקופת הקורונה

תקופה הקורונה היא תקופה מאתגרת עבור ספרני היעץ בספריות ציבוריות ואקדמיות.  בכתבה שהתפרסמה ב- 10 בנובמבר 2020 ספרני יעץ מספרים על האתגרים שמציבה התקופה ואופן ההתמודדות שלהם .

ספרנים מספרים על עלייה בפניות לדואר היעץ מאז מרץ . ספרנית מדווחת על עליה מממוצע של 70 הודעות דואר מדי יום ל200 הודעות דואר. כך למשל  בחודש יולי  ספרניות היעץ ענו על 4181 פניות בדואר.

כמו כן , שלא כמו בעבר בו ספרנים  הסתפקו בהודעות הדואר שלהם לשואלים בהוראות בלבד עם המלצה להתקשר , אם עדיין יש בעיות,  היום בתקופת הקורונה  ספרנים מנסים להפוך את הודעות הדוא"ל שלהם למקיפות ככל האפשר, ומוסיפים קישורים, סרטונים וצילומי מסך במידת הצורך.

ספרנים מדגישים שתקשורת חשובה מתמיד כשמדובר בשירותים וירטואליים. כך למשל ספרנים מספרם שלפעמים משתמשים, אם הם לא קיבלו תגובה מיידית בצ'אט, הם חשבו שאנחנו לא שם וויתרו  מה שלא קרה בעבר. בתגובה פונקציית הצ'אט של הספרייה הוסיפה הודעה אוטומטית כדי להודיע למשתמשים שהספרנים עוזרים למשתמשים אחרים.. כמו כן הפגישות האישיות עם סטודנטים לא השתנו אבל ההוראות בכול הקשור לפגישות התבהרו עוד יותר כך למשל ספרנית מספרת על ההוראות שמוסרות מידע מפורט על האופציות הקימות  "אם אתה רוצה להיפגש דרך זום, אני אשלח לך את הקישור. אם תרצה להיפגש בטלפון, תתקשר אלי למספר זה"  וכו'

הספריות מעודדות את המשתמשים להשתמש בשירותי היעץ הוירטואליים אבל אם הסטודטים בוחרים לבקר בספריה בפגישות פנים אל פנים הם נדרשים כמובן לעטות מסכות והפגישות תערכנה בחללים שמאפשרים ריחוק של לפחות 6  רגל כלומר קרוב ל- 2 מטר.

סרטונים בשידור חי ביוטיוב מציעים למשתמשים  הזדמנות לתקשר עם ספרנים ללא סיכון בריאותי. כך למשל ב- "שאל ספרן בשידור חי" “Ask a Librarian Live,”  שמתארח ב- YouTube,  כל שבוע ספרנים שונים מתמקדים בנושא כמו מדע, אוריינות מידע וגניאלוגיה, והמשתמשים  יכולים לשאול שאלות ולהגיב באמצעות צ'ט.

כמו כן , ספרנים יצרו סרטוני הדרכה שיהיו זמינים בפרופילים המקוונים שלהם מתוך מחשבה  ש"זה יעזור לפחות לשבור קצת את הקרח", ומאפשר לסטודנטים לפגוש את הספרנים לפני שהם רואים אותם בפגישות הדרכה או בהתייעצויות אישיות.

אף על פי שמענה על צרכי המידע של המשתמשים  הוא העיקר, חשוב גם להתייחס לדאגות הרגשיות שלהם וגם עליהם לענות כמו  "מה עם פריחת עצי הדובדבן בצידה של הספריה ומי ישקה מה"  וכו'

ספרנים הדגישו את החשיבות של שיתוף הפעולה בתקופה זו בין הספרנים ממחלקות שונות בספרייה ובין הספרנים השונים שעובדים מהבית.

לוחות הזמנים הפכו לבלתי צפויים יותר במהלך המגפה; בהתאם לכך, ספריות אקדמיות רבות התאימו את שעות העבודה  הוירטואליות שלהן וקיימו צ'ט ווירטואלי במקרה הצורך גם בסופי שבוע ובערבים.

יחד עם זאת,  ספרנים מדגישים שחיוני לא פחות שהסטודנטים  יהיו מודעים לצורכי הזמן של הספרנים ושגם  הספרנים  למען בריאותם  צריכים לקחת לעתים פסק זמן … לפחות בסופי שבוע..

 

מידע נוסף בכתבה.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

TLDR   –  מאפיין חדש במנוע חיפוש המדעי Semantic Scholar

TLDRs – Too Long; Don't Read הם סיכומים קצרים במיוחד   שכוללים בדרך כלל את  המטרה והתוצאות העיקריות של מאמר מדעי שנוצרו תוך שימוש בטכניקות של בינה מלאכותית. מאפיין חדש זה  שנוסף לאחרונה  למנוע חיפוש המדעי Semantic Scholar זמין  בגרסת בטא לכמעט 10 מיליון מאמרים/פריטי מידע.  הוא מסייע למשתמש לבחור ביתר קלות את המאמרים/פריטי המידע  הרצויים לו.

לדוגמה :

לחיצה על expand  תוביל לתקציר:

למידע נוסף מהאתר של semantic scholar

מידע מפורט  במאמר   TLDR: Extreme Summarization of Scientific Documents

לכתבה מ-MIT technology review  מ18 בנובמבר 2020 בנושא  – תודה לד"ר אריאל פרנק על הקישור לכתבה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

OpenTexts.World – מנוע חיפוש לספרים/טקסטים דיגיטליים

​opentexts.world – כפי שמוגדר באתר הוא שירות ניסיוני בגרסת בטא שמסייע למשתמש לגלות  אוספי טקסט דיגיטליים חופשיים ברחבי העולם . ניתן לראותו  כמנוע חיפוש לספרים .

מדי שנה מאות אלפי ספרים  ופריטי  מידע ברחבי העולם עוברם תהליך של דיגיטציה. opentexts.world   מאפשר לחפש באותם אוספים.

על פי מה שנכתב באתר,  האוספים כוללים 8 מיליון פריטים, ב-85 שפות החל מהמאה ה-15  ואילך.

מקורם של הטקסטים הדיגיטליים בספריות שונות ברחבי העולם ו- opentexts.world מאגד מהן את הרשומות הדיגיטליות.   נכון להיום OpenTexts.World מחפש באוספים דיגיטליים מהספריות הבאות:

לחיצה על כותרת הרשומה מעבירה את המשתמש לאתר צד שלישי. את תוצאות החיפוש ניתן לעדן על פי שפה ומקור המידע.

השירות מבוסס על מחקר שנערך על ידי רשת הנתונים הדיגיטליים העולמית, שיתוף פעולה מחקרי אנגלו-אמריקאי, במימון המועצה למחקר מדעי האמנויות והרוח.

תרומתם של ספריות ברחבי עולם לפרויקט תתקבל בברכה. לדף מידע בנושא

 

למנוע החיפוש

למסך עזרה על השימוש ב-opentexts.world

למידע נוסף

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה

 Career Explorer   מנוע חיפוש חדש של LinkedIn לחיפוש עבודה מתאימה

על פי תחזיות של ארגון העבודה הבינלאומי   מגפת הקורונה  צפויה להותיר למעלה מ- 140 מיליון אנשים מחוץ למעגל העבודה.

Career Explorer   שהשיקה LinkedIN    בנובמבר  2020    מטרתו לסייע לאנשים למצוא משרות חדשות תוך שימוש במיומנויות קודמות שלהם.

Career Explorer    מזהה לאילו תפקידים אדם יכול להיות מתאים בהתבסס על כישורים שקשורים לתפקידו הקודם . הוא ממפה מיומנויות קיימות לאלפי תפקידים זמינים.

בלינקדאין אומרים כי השוואת כישורים בין משרות יכולה לעזור למשתמשים למצוא את המשרה המתאימה להם.

Career Explorer  מנתח  עבודות כדי לחשב מדד הנקרא דמיון מיומנויות.

מדד הדמיון בין מיומנויות מאפשר ל- Career Explorer להבין עד כמה משרה אחת עשויה להיות מתאימה  למשרה אחרת. הכלי משווה בין שתי משרות ומקצה ציון בין 0 ל-100 . ציון גבוה מצביע על חפיפה גבוהה יותר של מיומנות  שמסייעת במעבר מתפקיד אחד למשנהו. ציון הדמיון משקף הן את חפיפת המיומנויות המשותפות בין שתי משרות והן את החשיבות היחסית של כישורים אלה לכל משרה.

Career Explorer בכך    למעשה מספק למחפשי עבודה  :

  • תובנות לזיהוי מסלול הקריירה הנכון
  • הזדמנויות למידה להשיג מיומנויות נוספות הדרושות להם
  • קהילה לחיבור אנשי מקצוע להזדמנויות חדשות.

Career Explorer  חופשי,  קל במיוחד לשימוש ואינו דורש מהמשתמשים להיות מחוברים לרשת לינקדאין ..

הכניסה לכלי היא דרך  דף הנחיתה , יש לגלול למטה עד שמגיעים לתיבת החיפוש או לדלג  ולהגיע  לתיבת החיפוש כבר מראש דף הנחיתה  .

מזינים  את שם התפקיד הקודם ואת עיר וארץ  המגורים

Career Explorer   מציג  רשימת משרות עם ציוני דמיון מיומנויות גבוהים.

גרסת בטא של Career Explorer  זמינה כעת באנגלית, עם שיפורים שיתווספו בחודשים הקרובים.

 

לדף הנחיתה של מנוע החיפוש  Career Explorer    ומשם לתיבת החיפוש .  במסך שם לחיצה על

הלחצן find jobs on linkedIN       מובילה למסך נוסף של חיפוש שם אפשר לחפש גם לפי ארצות שונות .

לכתבה בנושא

לידיעה מהבלוג של לינקדקאין 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פרויקט BitViews – טכנולוגיית הבלוקצ'יין  בשירות תנועת הגישה הפתוחה

המאמצים  שנעשו בשנים האחרונות להפוך את הגישה הפתוחה למחקר לברירת מחדל לא השיגו את יעדם. תנועת הגישה הפתוחה  לא קיימה את הבטחתה המוקדמת: אחרי עשרים שנה של מאמצים אחוז המאמרים בגישה פתוחה הוא 30% בלבד ואף פחות.

מספר מאמרים מעניינים (רשימת מקורות   למטה) עוסקים בניתוח הבעיה ובפתרונה.

כיום  רוב המאמרים המדעיים  אינם חופשיים ונמצאים בבעלותם  של המו"לים  שגובים עליהם מחיר גבוה מהספריות ושאר המשתמשים. ההנחה היא שאפשר לוותר על הערך המוסף של המו"לים לכתבי היד של המחברים שעברו שיפוט עמיתים ( מהעלות הגבוהה של כתבי העת אפשר להסיק שהמו"לים גובים שכר כפול גם על כתבי היד של המחברים וגם על עלות התרומה שלהם לכתבי היד) . ההצעה לפתרון הבעיה היא הפרדה בין כתבי היד של המחברים שעברו שיפוט ובין המאמרים שנמצאים בבעלות המו"לים, וביסוס ההערכה המדעית של  המאמרים והמחברים לא על מדד הציטוטים של המאמרים והמחברים  כפי שמקובל היום, ושנמצאים כאמור בבעלות המו"לים,  אלא על מדד השימוש וההורדות של כתבי היד  של המחברים שעברו שיפוט ושיופקדו במאגרים בגישה פתוחה. (המסלול הירוק) 

פתרון זה כרוך בשתי בעיות עיקריות :

  • נכון להיום, אין מנגנון המספק נתונים מצטברים, עולמיים, אמינים ומתוקפים על השימוש המקוון בכתבי יד מדעיים שעברו שיפוט
  • העדר תמריצים מספיקים למחברים להפקיד כתבי יד  שעברו  שיפוט עמיתים במאגרים מוסדיים.

התוצאה: אין גישה פתוחה אוניברסלית לידע אקדמי, מדעי ורפואי.

המנגנון הטכנולוגי המוצע לפתרון הבעיה הוא ה- . BitViews

פרויקט BitViews הוצג בכנסים בינלאומיים שונים: ICADL2018 Hamilton NZ:  RLUK2019 London UK, OR2019 Hamburg Germany, Charleston SC USA

ומתואר במצגת ובמספר כתבות ומאמרים.

BitViews הוא יישום קוד פתוח של בלוקצ'יין שמאמת, צובר ומפיץ נתוני שימוש מקוונים של כתבי היד של המחברים שעברו שיפוט עמיתים  ושמופקדים /יופקדו במאגרים בגישה פתוחה ברחבי העולם. התוצר  הוא  נתונים אמינים ושקופים (יישום הבלוקצ'יין של BitViews,  יוצר שקיפות מלאה תוך ייתור הצורך בגוף מרכזי ) להערכת המחקר לא על בסיס מדד הציטוטים  אלא על מדד השימוש, ובכך הוא מעודד את החוקרים למקסם את הנראות על ידי הפקדת כתבי היד שלהם שעברו שיפוט  במאגרים בגישה פתוחה (המסלול הירוק)

מאפיין מרכזי של BitViews הוא שהצלחתו (או כישלונו) היא לחלוטין ובלעדית בידי הקהילה העולמית של ספריות אוניברסיטאות ומחקר, שכן עלות הפרויקט תחולק בין הספריות באמצעות מנגנון מימון המונים חדש מותנה (בסכום הכולל שגויס.  אם יעד המימון לא הושג, כל התרומות מוחזרות במלואן ואם יש עודף מעבר ליעד העודף יוחזר באופן יחסי).

למידע נוסף:

The fundamental problem blocking open access and how to overcome it: the BitViews project

Manfredi La Manna. How to achieve short-term green open access and long-term radical reform of scholarly communication. The BitViews Project as a test case. ELPUB 2020 24rd edition of the International Conference on Electronic Publishing, Apr 2020, Doha, Qatar. ⟨10.4000/proceedings.elpub.2020.17⟩⟨hal-02544856⟩

למצגת בנושא מכנס צ'רלסטון 2019   The bitviews project: can a blockchain application unchain Open Access? New solutions for an old problem

La Manna, Manfredi, & Lamanna, Camillo. (2019, November). The BitViews project: a new method for aggregating online usage data, a new route to universal Open Access. Presented at the The 14th International Conference on Open Repositories (or2019), amburg, Germany: Zenodo. http://doi.org/10.5281/zenodo.3553910

https://zenodo.org/record/3553910/files/presentation.pdf?download=1

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מדריך 2021 לחיפוש מידע ברשת

​מדריך חדש מקיף לחיפוש מידע ברשת של  Marcus P. Zillman התפרסם ב- 15 באוקטובר 2020.

המדריך כולל רשימה ארוכה של של מקורות מידע ב- 4 קטגוריות  עיקריות:

מנועי חיפוש – כלליים וייעודיים

אינדקסים ומדריכים נושאיים ייעודיים וכלליים כגון   The 2020 Directory of Directories

חיפוש אינטואיטיבי כגון על ידי הוספת סיומות בסיסיות של שם התחום ( biz, com, info, net, org, us,  ws  למילת החיפוש  לדוגמה education.org   וכו'

וחיפוש במנועי חיפוש ייעודיים, מותאמים אישית וחיפוש עמוק באתרים.

כולל הסבר קצר על כול אחת מהקטגוריות  ורשימות מקורות.

מהקצת  שהתרשמתי, הדוגמאות המוצגות אינן תמיד ייחודיות לקטגוריה בהתאם להסבר המוצג על סוג הקטגוריה, כמו כן לעתים קיימת בעיה של עדכניות האתרים.. בכול זאת המידע הוא רב.

למדריך

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה – 19-25 באוקטובר 2020

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי התקיים השנה ב-19-25 באוקטובר תחת התֵּמָה: “Open:

with Purpose: Taking Action to Build Structural Equity and Inclusion.”… .

ואכן הפתיחות יכולה להיות כלי רב עוצמה לבניית מערכות שוויוניות יותר לשיתוף ידע.. מוטיב זה  של מערכות שוויוניות פתוחות  היה הנושא גם בשבוע הגישה הפתוחה בשנת 2019 ו-2018  ומבחינה זאת שבוע הגישה הפתוחה השנה מהווה המשך לשנים עברו ומציין את הדחיפות להמשיך  ולהתמקד במטרה זו.

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי הוא הזמן עבור הקהילה הרחבה לתאם את פעולותיה כדי להפוך את הפתיחות לברירת מחדל ,ליצור קשרים בין קהילות  ולקדם בניית יסודות שוויוניים יותר לפתיחת ידע .

האירוע נחגג על ידי אנשים פרטיים, מוסדות וארגונים ברחבי העולם ואת ארגונו מובילה וועדה מייעצת עולמית.

באתר הכנס יש מידע רב על  פעילויות ואירועים שהתקיימו ויתקיימו במקומות השונים בעולם במסגרת זו, קובצי וידיאו בנושא,  תמונות, פוסטים מבלוגים בנושא, וקבצים להורדה שכוללים מידע כללי על הגישה הפתוחה וכיצד  גופים שונים יכולים לתרום לקידום הגישה הפתוחה :הסגל האקדמי, ספרנים ואוניברסיטאות

שבוע זה מהווה הזדמנות לקדם את הפתיחות כברירת מחדל של המחקר,  אך החוגגים את השבוע נקראים לערוך אירועים לטובת פתיחות המחקר בכול עת במהלך השנה, ולהתאים את הפעילויות להקשרם המקומי. זה נכון כול שנה, והשנה בצל הקורונה במיוחד.

מידע נוסף באתר הגישה הפתוחה . ההאשטג הרשמי של הטוויטר לשבוע זה הוא:    OAweek#

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

חוויות העוסקים בחקר חווית המשתמש בספריות אקדמיות

המונח חווית המשתמש  UX    מתאר לעתים קרובות את החוויה והרגשות הכללים של המשתמש משירות, מוצר או חלל מסוים, אך הוא יכול  לציין גם מחקר שנעשה כדי להבין את המשתמש ואת חוויתו במטרה לשפר את החוויה והוא יכול להתייחס גם לעיצוב – העבודה שנעשתה כדי ליצור חווית משתמש טובה  תוך חידוש ושיפורים באמצעות המחקר  

חקר חוויות המשתמש בספריות אקדמיות  הפך בעת האחרונה לנפוץ יותר בספריות אקדמיות  בכדי לשפר את חווית  משתמשי הספרייה. מעניין מהי תחושתם של העוסקים במלאכה לגבי עבודתם ובעיקר היחס לו הם זוכים  בספרייה .ובעיקר מהי ההתייחסות להמלצותיהם.

מחקר מעניין בנושא התפרסם לאחרונה  במאמר

Can User Experience Research Be Trusted? A Study of the UX Practitioner Experience in Academic Libraries

מחברות המאמר הן עובדות בצוות חווית המשתמש בספרייה באוניברסיטת גואלף שבקנדה ומחקרן  זה הונע מתסכול עבודת ספרני חווית משתמש בספריה אקדמית. התפקיד של ספרני חווית המשתמש  והעוסקים במלאכה זו בספרייה הוא לגלות מה הסטודנטים ואנשי הסגל צריכים, רוצים ומצפים מהספרייה. הם חוקרים את שיטות המחקר והלמידה שלהם, ובוחנים כיצד שירותי ספרייה, משאבים ומרחבים תומכים בשיטות אלה. העוסקים במלאכה זו מעידים על כך שהתפקיד  מהנה ולעתים קרובות מרתק. הם אוהבים לדבר עם המשתמשים ולהתבונן בהתנהגויות שלהם. אך בכל הנוגע ליישום הממצאים של המחקרים שלהם לשיפור חווית המשתמש, הם  נתקלים בבעיות. הם מסתמכים על הכישורים והמומחיות של עמיתיהם בספרייה  כדי ליישם רבים מהממצאים שלהם  אך עמיתיהם בספרייה  לא תמיד חולקים את ההתלהבות שלהם מהמחקר ולעיתים קרובות מאתגרים, דוחים או פשוט מתעלמים מעבודתם.  כתוצאה מכך העוסקים במלאכת חווית המשתמש אינם מסוגלים לבצע שיפורים ולטפל בנקודות כאב של המשתמשים.

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם העוסקים בחקר  חווית המשתמש  בספריות אחרות חווים חוויות דומות ומה הם עושים בקשר לזה?  במסגרת המחקר רואינו 15 מתרגלי UX , שעובדים בספריות אקדמיות בארה"ב ובקנדה כדי ללמוד על האופן שבו מתייחסים לעבודתם בספריות שלהם. מסתבר שהתחושות דומות, ושגם הם חווים רגעים של ספקנות, חוסר אמון ואדישות בנוגע למחקר UX .

מניתוח הנתונים שעובדו בתוכנה למחקרים איכותניים Nvivo. נמצאו בסופו של דבר  7  נושאים שחזרו בראיונות :

  • חוויה של רגשות שליליים בעבודת ספרני חווית  המשתמש –  רגשות של תסכול ואכזבה. הנחקרים העלו  מגוון סיבות אפשרויות להתנגדות למחקרי חווית המשתמש ובראשם חוסר אמון ואילוצים ארגוניים.
  • ניהול יחסי האמון – למרות שלא שאלו את הנחקרים אם עמיתיהם  בספרייה  סומכים על ספרני חווית המשתמש ועבודתם, נושא האמון עלה באופן טבעי. המשיבים אמרו כי חלק מעמיתי הספרייה אינם סומכים על התוקף  או הישימות  של שיטות מחקרי חווית המשתמש, וחלקם מעדיפים להסתמך על ניסיונם האישי.
  • טיפול במגבלות ארגוניות – יש מגוון רחב של סיבות תרבותיות, פוליטיות ומבניות מדוע ספריות מתנגדות למחקר  UX. אחת הסיבות שעלתה בתדירות הגבוהה ביותר במחקר הייתה התפיסה שמחקר UX יוצר עבודה רבה יותר עבור כולם ומאט את ביצוע הפרויקטים.
  • בניית מערכות יחסים קולגיאליות – ספרני UX מתמקדים במכוון בטיפוח מערכות יחסים עם עמיתים בספרייה כדי לבצע את ממצאי מחקר ה-UX. בניית אמון אישי בין חוקרי ה- UX לבין עמיתיהם היא המפתח ליחסים חיוביים.
  • פיתוח תקשורת טובה ויעילה וחינוך עמיתים בכול הקשור למחקרי  חווית המשתמש – עקרונות, ערכים ושיטות..
  • נקיטה באסטרטגיה חכמה. מתרגלי UX רבים בוחרים לפעול על פי אסטרטגיה שהם סבורים שתסייע להם . לפני שהם מתחילים בפרויקט, הם שוקלים את הסבירות שעבודתם תשפיע. האם תתקבל על ידי מקבלי ההחלטות? האם יש להם שליטה מסוימת ביישום השינוי? האם המחקר מתוזמן וקריטי? האם הם עבדו בהצלחה עם עמית זה בעבר? ועוד
  • טיפול עצמי – העוסקים בחווית המשתמש דואגים לעצמם כדי להתמודד עם תסכול ושחיקה ולהקל על עייפות ומתחים. הם דיברו על טיפול בבריאותם, הימנעות מפרויקטים שנראים חסרי תקווה מההתחלה והתמקדות בדברים שהם יכולים לשלוט בהם.

ממסקנות המחקר  : אמנם אין זה קל לשכנע עמיתים שעבודת UX היא נחוצה ובעלת ערך.   עם זאת, ניתן  להציע כמה תובנות מהמחקר:

יש להשלים עם העובדה שקצירת פירות עבודת UX אורכת זמן. יש להתאזר בסבלנות ולשמוח בהצלחות הקטנות.

לנסות להיות אמפתיים  כלפי העמיתים בספרייה ולחפש ולהבין את המניעים להתנגדות  ונקודות הכאב שלהם.

פיתוח מערכות יחסים עם עמיתים הוא  קריטי ויש להשקיע בכך.

כדאי להיות פרגמטי. להבין כיצד החלטות מתקבלות בארגון ולהתאים את שיטות העבודה לתרבות הארגונית.

חשוב לעוסקים במלאכה לתרגל  טיפול עצמי.  אמנם אמפתיה למשתמש היא מהותית למחקר  UX, אך אמפתיה יכולה גם להוות נטל לעוסקים במלאכה ולגרום לתסמינים גופניים ורגשיים שליליים.

מן הראוי לציין, שהמשתתפים במחקר הביעו הכרה והקלה על היכולת לשתף בחוויות ובתחושות והממצאים הראו שהאתגרים משותפים. כול העוסקים במלאכה מאמינים שמחקר UX הוא הכרחי וחשוב, ונחושים להמשיך במסע לשכנע צוותי ספרייה אחרים בערך העבודה שלהם. מעודד  לדעת שהם במסע הזה ביחד.

מידע נוסף במאמר

מקורות נוספים מעניינים בנושא:

https://doi.org/10.3998/weave.12535642.0003.202

https://doi.org/10.6017/ital.v39i1.11787

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | תגובה אחת

משאבי למידה פתוחים: תמונת מצב , הישגים אתגרים ומקורות

משאבי למידה פתוחים OER   הם משאבים לימודיים חופשיים , זמינים באופן גלוי לכול אחד ובמסגרת רישיונות מסוימים גמישים ( הידועים ביותר Creative Commons ) מאפשרים לעשות בהם שימוש חוזר ולהפיצם עם מעט או ללא הגבלות .

בשנת 2012, קונגרס ה- OER העולמי, בו השתתפו ממשלות, אנשי חינוך ומומחים בתחום הדגיש את השימוש במשאבי למידה פתוחים כאמצעי לספק מידע וגישה שווה לידע. הקונגרס הוביל לאימוץ הצהרת פריס למשאבי למידה פתוחים  שקוראת לממשלות ברחבי העולם לאפשר רישוי משאבי למידה במימון ציבורי לשימוש הציבור.

מה המצב כיום?

פרסום של אונסקו משנת 2019  בן 178 עמודים,שמתבסס על 15 מחקרי מקרה מרחבי העולם,  בוחן  באופן ביקורתי את צמיחת תנועת ה- OER ואת השפעתה האפשרית על מערכות חינוך ברחבי העולם. הפרסום מצביע על כמה הישגים משמעותיים וכן על אתגרים מרכזיים המעכבים את הצמיחה והפוטנציאל של OER .

מהדו"ח עולה שנעשו מאמצים רבים לקדם את תנועת ה- OER ואת השימוש ב- OER,   עם מימון ותמיכה על ידי תורמים רבים וארגונים בין ממשלתיים (כולל אונסק"ו ), ממשלות ומוסדות חינוך.

זה הביא לצמיחה משמעותית של OER בהיבטים מסוימים, ויש כמה הישגים מדהימים כאשר המודעות גוברת ויוזמות כמו OERu מתפתחות. עם זאת, נתונים ממחקר זה מצביעים על כך שמשאבי   OER נותרו ברובם בשוליים במערכות החינוך, וכי מצבם מושפע משינויים פוליטיים וממשלתיים, והיעדר מימון שיטתי ומשולב להבטחת קיימות.

לדוח המלא

וזה חבל, במיוחד נוכח החשיבות הגוברת והצורך במשאבי חינוך פתוחים בתקופה זו של משבר הקורונה, בה ההשכלה הגבוהה עוברת שינוי דרמטי ומעבר לסביבת לימודים וירטואלית מרחוק.

כתבה שהתפרסמה ב- 30 בספטמבר 2020 ושמתבססת בין היתר על סקר בקרב סטודנטים בקליפורניה עולה שרוב הסטודנטים 91% מעוניינים במשאבי למידה פתוחים ומכירים בחשיבותם במיוחד בתקופה זו אך רק  20% דווחו שאכן מוסדות החינוך מספקים להם אותם.

הכתבה כוללת מספר המלצות על מקורות למרצים שמעוניינים במשאבי למידה פתוחים  ובראשם:

OER Commons

OpenStax

ASCCC OER Initiative

CSU Affordable Learning Solutions

Community College Consortium for OER

לכתבה

בהקשר זה כדאי לזכור גם את OASIS    מנוע חיפוש למשאבי למידה פתוחים עליו כתבתי בפוסט קודם.

ואצלנו, חומרי למידה /הוראה של הספרייה הלאומית

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

אוריינות מידע  כהתמודדות עם חדשות כזב ודיסאינפורמציה : יזמות בתחום – שבוע המדיה ואוריינות המידע העולמי , פרויקט אוריינות החדשות בארה"ב

נראה שעולם המידע היום,  ואולי יותר מתמיד, מוצף בחדשות כזב ודיסאינפורמציה. מצב זה הוביל אחראים לפעוול להתמודדות עם הבעיה. להלן 2 יוזמות בנושא שראויות לציון:

שבוע המדיה ואוריינות מידע העולמי שיתקיים השנה בשל הקורונה בצורה מקוונת  ב- 24-31 באוקטובר ויתמקד בנושא מדיה ואוריינות מידע לכול.

הנושא השנה של שבוע המדיה ואוריינות המידע  Resisting Disinfodemic: Media and Information Literacy for everyone and, by everyone מדגיש את הצורך  להעצים אזרחים למעורבות בפיתוח מדיה, גישה למידע וידע לכל, חופש ביטוי ואוריינות מידע, שלכולם יש השלכות על האופן בו ניתן לנצח את המלחמה נגד דיסאינפורמציה.

אונסק"ו וגאפמיל קוראים לשותפים בכול העולם לקדם אירועים מקומיים ברחבי העולם כדי לקדם את נושא אוריינות המידע ,חשיבה ביקורתית ומלחמה בדיסאינפורמציה

בעלי עניין ממגזרים שונים מוזמנים לדון כיצד עבודתם יכולה לעזור לצייד אחרים בידע, במיומנויות, בערכים ובפרקטיקות בנושא.

חשיבות מיוחדת יש למעורבות של ספריות בנושא

מסמך של IFLA       כולל מגוון רעיונות כיצד ספריות יכולות להשתתף ולתרום משמעותית לנושא . מספר רעיונות לדוגמה: שיתוף  מבחר ספרים, ספרים אלקטרוניים וסיפורי ילדים מהאוסף של הספרייה שיכולים לסייע להבין מהו מידע כוזב וכיצד לטפל באתגרים שהוא מעלה,.לשקול להשתמש באתר הספרייה, ברשימת התפוצה ובמדיה החברתית קיום אירועים וירטואליים שונים בנושא ועוד. מן הראוי לציין ש- IFLA     מציעה את עזרתה בנושא. כתובות ליצירת קשר: claire.mcguire@ifla.org

valensiya.dresvyannikova@ifla.org

לתוכנית הארועים

להרשמה לארוע

 

מיזם נוסף שראוי לציון  למלחמה בדיסאינפורמציה הוא פרויקט אוריינות החדשות לציבור הרחב בארה"ב, שם הבינו שחדשות  כזב  וחוסר אוריינות חדשות מהווה איום קיומי על הדמוקרטיה. פרויקט אוריינות החדשות שקיים באקדמיה  כבר מאז 2008 הרחיב את שירותיו לציבור הרחב ופרסם לאחרונה כלים ומשאבים שיאפשרו למשתמשים ללמוד כיצד לזהות מידע אמין, לחפש מקורות אמינים, להבין הן את ההטיה התקשורתית, ולהשתמש במיומנויות חשיבה ביקורתיות כדי להבדיל בין תוכן מבוסס עובדות לבין תוכן שקרי .

המקורות כוללים:

גרסה מותאמת אישית של פלטפורמת הלמידה האלקטרונית, Checkology®.

פודקאסט חדש כול יום רביעי עד מחצית נובמבר Is that a fact? בה מומחים עוסקים בשאלה כיצד הדמוקרטיה האמריקאית יכולה לשרוד בעולם המידע הנוכחי

פרסום שבועי, Get Smart About News שמסיע למשתמש לנווט בנוף המידע המורכב

אפליקציה סלולרית Informable®: שמסייעת לפיתוח כישורי אוריינות חדשות בדרך מהנה ועוד.

 

למידע נוסף על היוזמה ומקורות מידע לציבור

לאתר פרויקט אוריינות החדשות

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, מקורות מידע | כתיבת תגובה