עולם המידע

דוח מחקר שהתפרסם לראשונה באפריל 2026 בדק את התנהגות חיפוש המידע בקרב סטודנטים באוניברסיטאות בארה"ב .

נבדקה התפיסה ומידת השימוש בצ'אטבוטים  של בינה מלאכותית לעומת מנועי חיפוש מקוונים מסורתיים  ומשאבי ספריות  אקדמיות.

כלי המחקר היה סקר אלקטרוני שמדד את השימוש במקורות המידע, העדפה, רלוונטיות נתפסת ושביעות רצון מהכלים השונים.

מממצאי המחקר :  מנועי חיפוש כמו גוגל עדיין  דומיננטיים לאחזור מידע בהשכלה הגבוהה, אך לצידם כלי בינה מלאכותית יוצרת  הם מרכיב משמעותי יותר ויותר בעולמות המידע של הסטודנטים. סטודנטים צעירים יותר וסטודנטים בינלאומיים נוטים במיוחד להשתמש בבינה מלאכותית למשימות אקדמיות. סטודנטים שמשתמשים תכופות  בבינה מלאכותית מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהמידע המסופק על ידי מודלים של בינה מלאכותית.

עוד עולה ממצאי המחקר שתלמידים צעירים יותר מתעניינים במיוחד בשימוש בבינה מלאכותית כמקור מידע, בעוד שתלמידים מבוגרים יותר מעדיפים את אתר האינטרנט של הספרייה כנקודת התחלה לחיפוש שלהם.

באופן כללי ממצאי המחקר  מעידים על שינוי באקולוגיה של התנהגות מידע, שבה בינה מלאכותית משמשת הן כמשלימה והן כמתחרה למקורות מידע .

לדוח המחקר

The Last Museum  "המוזיאון האחרון" הוא מנוע חיפוש לאמנות מוזיאלית שמתייחסת ליצירות המוצגות, נשמרות ומקוטלגות במוסדות אמנות

כיום הוא כולל למעלה מ-5 מיליון יצירות אמנות באינדקס, והשאיפה היא בסופו של דבר לכלול באינדקס את כל אמנות המוזיאונים בעולם.

על פי מה שנכתב באודות האתר – אתר זה הוא חינמי לחלוטין לשימוש. איננו קשור למוזיאונים או גלריות כלשהם, ואיננו בעלים של  אף אחת מהתמונות.

חלק ניכר מיצירות האמנות שהאתר מאנדקס  נמצא ברשות הציבור. יצירות שנמצאות עדיין תחת זכויות יוצרים, האתר  מציג אותן בהתאם לחוק "שימוש הוגן":

כפי שנכתב באתר האתר פועל כמנוע חיפוש וכלי עיון, למטרת מידע ולא כתחליף ליצירה המקורית.

יצירות מוצגות למטרות חינוכיות ולא מסחריות.

יצירות המוגנות בזכויות יוצרים מופיעות רק ברזולוציית גלישה, ולא כעותקים באיכות גבוהה.

כל יצירת אמנות מקשרת חזרה למקור המקורי שלה.

אפשר לצפות ביצירות על פי קטגוריות שונות: אמנים מוזיאונים תרבויות

כך למשל באתר מוצגות 706 יצירות ישראליות – תמונות ותצולומים -אחד מהם לדוגמה הוא תצלום הילד התימני של יחיאל חייבי שלבוש כילדה כנגד עין הרע

לאתר

לדף אודות

מיליוני סטודנטים, עיתונאים, קובעי מדיניות וחוקרים פונים לוויקיפדיה לקבלת מידע. ובאופן דומה וגובר, כך גם מערכות הבינה המלאכותית

מחקר משנת   2005 שמטרתו העיקרית של הייתה לאסוף ולנתח את דעת החוקרים כלפי ציטוט ויקיפדיה של מאמר או ספר שלהם. מצביע  על כך שיש אמון כללי בקרב חוקרים בוויקיפדיה הן מבחינת ייצוג והן מבחינת דיוק. רובם גם ימליצו על דף הוויקיפדיה שבו מצוטט עבודתם לעמית או לציבור הרחב.

עם זאת, מחקרים מלמדים  שמספר משמעותי של אקדמאים מעולם לא תרמו לוויקיפדיה או עסקו בה באופן ביקורתי. התוצאה היא פער: משאב מהימן ציבורי שאינו מקבל שירות מספק מצד הקהילה הממוקמת בצורה הטובה ביותר לחזק אותו.

מכיוון שחוקרים עוסקים בוויקיפדיה ככלי הוראה ומחקר, ייתכן שיש הזדמנויות לעודד חוקרים-מחברים מומחים לעדכן ערכי ויקיפדיה במקומות בהם יש להם מומחיות ובכך לשפר את דיוק הציטוטים בוויקיפדיה.

מצב זה הוא הרציונאל לקיומו של הקורס החדש המקוון לחוקרים.

לדף הקורס

הודעה בנושא

לדוח המחקר

באוקטובר 2025, חברת הטכנולוגיה האמריקאית xAI, שנוסדה על ידי אילון מאסק, השיקה את Grokipedia. הפלטפורמה הוצגה כאנציקלופדיה הראשונה בעולם שנכתבה על ידי בינה מלאכותית.

Grokipedia הוצגה כתגובה להטיות אידיאולוגיות ומבניות נתפסות בוויקיפדיה, מאסק הבטיח שהפלטפורמה תתקן הטיות שמאלניות ומבניות שלכאורה קיימות בויקיפדיה במטרה לייצר ערכים "אמיתיים" יותר

מעניין לבדוק ולהשוות את שתי הפלטפורמות והאם הבטחותיו של מאסק אכן קיימות .

דוח מחקר בנושא התפרסם ב- 15 במאי 2026 בכתב העת The Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS),

צוות המחקר ניתח מאמרים באותו נושא בוויקיפדיה וב-Grokipedia, החוקרים התמקדו ב-20,000 דפי ויקיפדיה באנגלית שנערכו הכי הרבה, לאחר מכן הם הורידו את 17,790 המאמרים התואמים מהפלטפורמה האוטומטית.

החוקרים מצאו פער ניכר  באופן שבו המערכת האוטומטית טיפלה בתוכן הקיים. בעוד שמאמרים רבים ב-Grokipedia דומים מאוד לוויקיפדיה, חלק ניכר מהמאמרים שנותחו נכתבו מחדש בהרחבה רבה יותר. כ-66 אחוז מהערכים שונים באופן ניכר בסגנון, במקור ובנטייה הפוליטית

ערכי Grokipedia המשוחזרים הללו היו ארוכים משמעותית מגרסאות ויקיפדיה, והטקסט האוטומטי התגלה כקשה הרבה יותר לקריאה. בממוצע, מאמרי Grokipedia דרשו רמת הבנת הנקרא של 14.5, בהשוואה ל-10.7 של ויקיפדיה. פלטפורמת הבינה המלאכותית הציגה גם הרבה פחות ציטוטים לגיבוי הטענות.

כדי להעריך הטיה פוליטית, המדענים ניתחו את האתרים החיצוניים שצוטטו כמקורות במאמרים. הם מיפו את הקישורים הללו למערך נתונים מבוסס המקשר נטיות פוליטיות למקורות חדשותיים על סמך דפוסי שיתוף ברשתות חברתיות. באופן כללי, מאמרים ב-Grokipedia מראים נטייה פוליטית דומה לאלה שבוויקיפדיה

עם זאת, המדענים גילו שינויים ניכרים בתוך קבוצת המאמרים שנכתבה מחדש. בכל הנוגע לנושאים רגישים מבחינה פוליטית ותרבותית, כגון דת, היסטוריה, ספרות ואמנות, Grokipedia מראה שינוי עקבי לכיוון הפנייה למקורות חדשות בעלי נטייה ימנית יותר בהשוואה לוויקיפדיה

דפוסים אלה מצביעים על סטייה סלקטיבית וספציפית לנושא ולא על ביטול הטיה אחיד של תוכן ויקיפדיה. באופן רחב יותר, אנציקלופדיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויות לסטות מנורמות עריכה מבוססות על ידי העדפת הרחבת נרטיב על פני אימות מבוסס ציטוטים, מה שמעלה שאלות לגבי שקיפות במערכות מידע אוטומטיות.

לדוח המחקר

רשימת אתרי האינטרנט של עיתונים היסטוריים ארוכה- עובדה שמקשה על החיפוש  – קשה לדעת היכן לחפש.

Newspaper Finder, "מסד נתונים לעיתונים דיגיטליים", מנסה לפשט את החיפוש אחר כותרים דיגיטליים. באמצעות קטלוג אחד ויחיד של עיתונים היסטוריים מקוונים, אפשר לראות פרסומים זמינים מאתרים מרובים בו זמנית. למעשה Newspaper Finder  משמש כאינדקס נוח, קל לשימוש, לעיתונים המוחזקים על ידי מאגרי מידע אחרים

נכון לכתיבת פוסט זה , Newspaper Finder סורק את האוספים של יותר מ-30 אתרים, כולל:

Advantage Archives ,The British News Archive ,Fulton History ,GenealogyBank, Google News Archive, Newspapers.com, NewspaperArchive, OldNews  ועוד

ל- Newspaper Finder  כולל מדריך לחיפוש

תעשיית טכנולוגיית הספריות נמצאת בצומת קריטית, בשל  אי-ודאות במימון ושיבושים טכנולוגיים, במיוחד סביב בינה מלאכותית (AI). מעניין לדעת מה הם הספקים והמוצרים העיקריים . פרטים על כך ניתן למצוא בדוח מערכות הספריות

דוח מערכות הספרייה לשנת 2026 מתעד השקעות מתמשכות של ספריות במוצרי טכנולוגיה אסטרטגיים בשנת 2025. הוא מכסה ארגונים למטרות רווח וארגונים ללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים – במיוחד מערכות ספרייה משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה – ומוצרי גילוי מקיפים.

הדוח מתאר אירועים עיקריים ופרטים על הספקים והמוצרים העיקריים. מעברים עסקיים כללו שינויים בהנהלה, רכישות ובעלות חדשה. למרות טלטלות אלו, רוב הספקים התקדמו במפות הדרכים של הפיתוח שלהם, כאשר חלקם השיקו מוצרים חדשים או משופרים.

הנתונים עבור הדו"ח כללו תשובות לסקר שסופק על ידי כל אחד מהספקים, הודעות לעיתונות ונתונים ממדריכי טכנולוגיה של הספריות

בכל שנה, המדינות המתחרות באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה מגיעות עם חוברת של הבעיות הטובות והמקוריות ביותר שלהן. חוברות אלו מחולקות בין משלחות, אך  איש מעולם לא אסף אותן באופן שיטתי, והנגיש אותן.  את זה עושה הארכיון  MathNet

מסד נתונים זה כולל יותר מ- מ-30,000 בעיות ופתרונות שנכתבו על ידי מומחים מ 47 מדינות, 17 שפות ו-143 תחרויות

מה שמייחד את MathNet הוא לא רק גודלו אלא גם היקף פעילותו. מערכי נתונים קודמים ברמת האולימפיאדה שואבים כמעט אך ורק מתחרויות בארצות הברית ובסין. MathNet משתרע על פני עשרות מדינות בשש יבשות, מכסה 17 שפות, כולל בעיות ופתרונות מבוססי טקסט ותמונה, ומשתרע על פני ארבעה עשורים של מתמטיקה תחרותית.

מסד נתונים זה חשוב  לא רק לסטודנטים ברחבי העולם המתאמנים לתחרויות אלו אלא גם    לחוקרי בינה מלאכותית שבודקים את גבולות החשיבה המתמטית

ל- MathNet

ארכיון האינטרנט – הספרייה הדיגיטלית הגדולה בעולם – שימר עיתונים מאז שעלה לאינטרנט באמצע שנות ה-90. משימתו של הארכיון היא לשמר את האינטרנט ולהנגיש אותו לציבור. לשם כך, הארגון מפעיל את Wayback Machine, המכילה כעת יותר מטריליון דפי אינטרנט מאוחסנים ומשמשת מדי יום עיתונאים, חוקרים ובתי משפט.

במשך כמעט שלושה עשורים, היסטוריונים, עיתונאים והציבור הסתמכו על ארכיון האינטרנט כדי לשמר אתרי חדשות כפי שהופיעו באינטרנט. דפים מאוחסנים אלה הם לעתים קרובות התיעוד האמין היחיד לאופן שבו סיפורים פורסמו במקור. שכן במקרים רבים, מאמרים נערכים, משתנים או מוסרים – לפעמים בגלוי, לפעמים לא.

ארכיון האינטרנט הופך לעתים קרובות למקור היחיד לצפייה בשינויים אלה.

אך בחודשים האחרונים החל הניו יורק טיימס לחסום את הארכיון מלסרוק את אתר האינטרנט שלו, נראה שעיתונים אחרים, כולל הגרדיאן, הולכים בעקבותיו.

מו"לים מבקשים שליטה על אופן השימוש בעבודתם והמהלך של חסימת הארכיון מלסרוק את התכנים שלהם נובע מחששות לגבי חברות בינה מלאכותית שמשתמשות במודלים של אימון בתכנים ובחומרים שמוגנים בזכויות יוצרים לאימון. יש כיום תביעות כנגד  חברות בינה מלאכותית בטענה שמודלים של אימון על חומר המוגן בזכויות יוצרים מפרים את החוק. מנגד יש טיעון חזק לכך שאימון  זה נחשב לשימוש הוגן.

מו"לים רבים ניסו לתבוע עסקים בתחום הבינה המלאכותית על האופן שבו הם ניגשים לתוכן המשמש לאימון מודלים גדולים של שפה. כמה דוגמאות מתחום העיתונות:

הניו יורק טיימס תבע את OpenAI ומיקרוסופט

הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק פוסט תבעו את Perplexity

קבוצת מו"לים, כולל The Atlantic, The Guardian ו-Politico, תבעו את Cohere

Penske Media תבעו את Google

הניו יורק טיימס והשיקגו טריביון תבעו את Perplexity

לא משנה מה תהיה תוצאת התביעות הללו, חסימת ארכיונאים ללא מטרות רווח היא התגובה הלא נכונה. ארגונים כמו ארכיון האינטרנט אינם בונים מערכות בינה מלאכותית מסחריות. הם משמרים תיעוד של ההיסטוריה ביטול השימור הזה במאמץ לשלוט בגישה לבינה מלאכותית עלול למעשה לשרוף עשרות שנים של תיעוד היסטורי אם מו"לים סוגרים את הארכיון, הם לא רק מגבילים בוטים. הם מוחקים את התיעוד ההיסטורי  וחשוב שהכול ישאר פתוח

ספריות אקדמיות נמצאות תחת לחץ מתמשך לספק שירותים עקביים ואיכותיים בזמן בכל תהליכי העבודה של הספריות, גם כאשר רמות כוח האדם והמשאבים המוסדיים מוגבלים.

לאור מצב זה  כמה ספריות אקדמיות משתמשות בבינה מלאכותית  כתשתית תפעולית התומכת בעבודה היומיומית ברמות שונות של מורכבות

דוח זה מתמקד בהשפעת בינה מלאכותית בתהליכי עבודה של יצירת מטא-נתונים, קטלוג ורשימות קריאה של קורסים

לצורך כך המחקר בוחן את ההשפעה התפעולית של שני מוצרי Clarivate: Alma AI Metadata Assistant ו-Leganto Syllabus  בשני תהליכי עבודה מרכזיים בספריות אקדמיות:

יצירה וקטלוג של מטא-נתונים

תמיכה ברשימת קריאה לקורסים וסילבוס

הניתוח מבוסס על ראיונות עומק עם אנשי מקצוע אקדמיים בספריות ממגוון סוגי מוסדות

בין המרואיינים היו מקטלגים, צוותי תמיכה בהוראה ובלמידה, ואנשי מערכות ותפעול של הספרייה

המרואיינים תיארו באופן עקבי שיפורים איכותיים בממדים תפעוליים ובנוסף דווחו גם על שינויים מדידים בניצול הזמן, בתפוקה ובזמינות שירות.

לדוח המחקר

ספריות וניהול נתוני מחקר

אין ספק שחשיבותם של נתוני מחקר רבה וכיום קיימים כמה מסלולים לפרסומם  כגון   מוספי  מאמרים  מאגרים ייעודיים לנתונים וכתבי עת לנתונים

מחקר שהתפרסם   דן במסלולי הפרסום שונים ובתפקידם של ספריות בנושא

באמצעות גישה איכותנית ורב-מתודית – הכוללת סקירת ספרות, סקר של ספריות אוניברסיטאיות במדינות הנורדיות והבלטיות, וניסיון מקצועי – נחקרו  פרקטיקות, אתגרים ונקודות מבט מוסדיות נוכחיות על פרסום נתונים.

למרות שהקהילה האקדמית מכירה יותר ויותר בערך של התייחסות לנתוני מחקר כתרומות עצמאיות, עדיין קיים מחסור במסגרות ושירותים מקיפים לתמיכה בשינוי זה. ספריות מחקר יכולות לתרום לנושא באצירת נתונים ובפרסום על ידי שיתוף פעולה עם חוקרים, מוסדות ובעלי עניין אחרים.

המלצת המחקר היא  שספריות ירחיבו את תפקידן בנושא על ידי פיתוח שירותים משולבים להערכת נתונים, איסופם ושימורם, ועל ידי חיזוק יכולות הצוות בניהול נתונים. מאמצים כאלה חיוניים להגברת הנראות, האמינות וההשפעה המדעית של נתוני מחקר.

למחקר