אוספי יהדות דיגיטליים –מדריך ומנוע חיפוש חדש

אחת ההתפתחויות המרגשות והחשובות בתחום מקורות המידע בנושאי  יהדות הוא המעבר לאוספים דיגיטליים. ספריות וארגונים אחרים ברחבי העולם לא רק מספקים מידע על האוספים שלהם, אלא מאפשרים לקהלים השונים לקרוא את הספרים, לשמוע או לצפות בקובצי וידיאו.

כיום,  אפשר למצוא הרבה חומרים דיגיטליים בנושאי יהדות ברשת האינטרנט והמגמה נמצאת בעליה.

מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל נועד לאפשר איתור וגישה למקורות אלה.

נראה, מבדיקה ראשונית,  שאפשרויות הדפדוף באתר  על פי סוגי חומרים, ונושאים מוצלחות יותר.  3 נושאים לדוגמה הם: ההיסטוריה של ישראל., השואה וכתבי יד עבריים

לאתר

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שירותי ווב שמסייעים למחברים בבחירת כתבי העת לפרסום

אחד השלבים החשובים בפרסום המדעי הוא בחירת כתב העת המתאים. בבחירת כתב העת נלקחים בחשבון גורמים רבים ביניהם : אימפקט , איכות השירות, קהל היעד, עלויות ומדיניות ולא אחת מחברים מתקשים להשיג מידע זה.  מספר כלים ושירותים יכולים לסייע למחברי המאמרים בבחירת כתב העת המתאים לפרסום. המאמר  "New web services that help authors choose journals" עוסק בנושא זה ומשווה כמה כלים ושירותים קיימים, חלקם חופשיים כגון:

Cofactor Journal Selector

Edanz Journal Selector

Elsevier Journal Finder

IEEE Publication Recommender

(JANE (Journal/Author Name Estimator

Research Square’s JournalGuide

Springer Journal Suggester

ההשוואה מתייחסת למדדים שונים שקשורים   לגורמים העיקריים שמעורבים בבחירה: אימפקט, איכות השירות, עלות פרסום ומדיניות.

מן הראוי לציין,  שמסקנות המאמר כוללות הסתייגות מסוימת ודגש על הצורך בשיקול דעתו של המחבר לצד ההסתייעות בכלים המוצעים.

מציע לצורך כך, לדוגמה, את המדריכים הכוללים קריטריונים להערכה:

 The CRAAP Test: Critically evaluating information

Sources

Think. Check. Submit

מידע נוסף במאמר המלא (זמין למנויים)

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, מדריכים | כתיבת תגובה

Web.dev — פורטל חדש של גוגל למפתחי אתרים

חברת גוגל השיקה לאחרונה את Web.dev  -פורטל שמטרתו לסייע למפתחים לבנות אתרי ווב מודרניים ולמקסם את חווית המשתמש.  הפורטל כולל  כלים לבחינת האתר והערכתו והדרכה כיצד לשפרו בהתאם, ולהבטיח ביצועים, אבטחת מידע, נראות ונגישות מרבית. הפורטל כולל גם מדריך והוראות לשיפור האתר בכול הקשור ל אופטימיזציה של מנועי חיפוש,  ומכאן יש להניח, גם  לשיפור דירוג האתר בתוצאות החיפוש של גוגל.

מפתחי האתרים יוכלו ללמוד כיצד מתבצע החיפוש במנועי חיפוש וכיצד למדוד נראות, להבטיח שמנועי חיפוש יבינו את התכנים, יוכלו לסרוק ולאנדקס את הדף ולהבטיח שהאתר ידידותי למובייל.

בהקשר זה, מן הראוי לציין, שגוגל גם עדכנה לאחרונה את הכלי שלה למדידת זמני התגובה של אתרים   PageSpeed Insights tool, וחלק מהפרמטרים להערכת האתר ב- Web.dev  חופפים לאלה המתקבלים בהערכתו באמצעות PageSpeed Insights tool בגרסתו המעודכנת.

כאמור, Web.dev מיועד למפתחי אתרים, ועל פי מה שכתוב באתר, כול מה שצריך כדי להשתמש בכלים המוצעים בפורטל להערכה ופיתוח הוא ידע בסיסי  ב- .HTML/CSS/JS

לפורטל

פורסם בקטגוריה אופטימיזציה של מנועי חיפוש וקידום אתרים, כללי, מדריכים, מובייל, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

עתיד האוניברסיטאות ועתיד הספריות והקשר ביניהם

פרויקט University Futures, Library Futures  הוא פרויקט משותף של  OCLC   ו- Ithaka S+R  שבחן את השפעת  הדִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה באוניברסיטאות על הספריות האקדמיות והשירותים שהן מגישות.

דוח הפרויקט, בן 112 העמודים,  פורסם באוקטובר 2018  . הוא כולל את תיאור הפרויקט, ההיסטוריה, רקע ומטרות, סקירת ספרות, טיפולוגיה של מוסדות, מסגרת שירותי הספרייה, ממצאים עיקריים ומסקנות.

במשך עשרות שנים מודל מצוינות השירות בספריות האקדמיות הושתת על גודלו של האוסף המודפס כאינדיקטור עיקרי לאיכות.

כיום, כאשר ספריות עוברות ממודל האוספים למודל השירותים, פרויקט University Futures, Library Futures בחן את ההתאמה בין פרדיגמות מתהוות של שירותי הספרייה ובין סוגי האוניברסיטאות השונים. נבחנה ההשערה, שקיים קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת שלה – מחקר, הוראה, או הכשרה למקצוע . אוכלוסיית המחקר כללה  ספריות אקדמיות בארה"ב.

שירותי הספרייה שנבחנו התמקדו ב-9 תחומים :

  • כינוס קהילת הקמפוס
  •  תמיכה בהצלחה אקדמית על ידי הדרכות וכו'
  • מתן גישה למידע
  •  עידוד יצירתיות ומחקר
  •  תמיכה למשתמשים מחוץ לקמפוס
  •  שימור וקידום אוספים מיוחדים
  • מתן מרחבי למידה
  • קידום מצוינות המחקר והצגתו,  כולל תמיכה במאגרים מוסדיים בגישה פתוחה
  •  ושינויים בהוצאה לאור המדעית .

השערת המחקר בדבר קיום  קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת אוששה.

נמצא שספריות מגישות את שירותיהן בהתאם לפעילויות העיקריות של האוניברסיטה, שמתקבצות סביב הצלחת הסטודנט, פרודוקטיביות של המחקר, ומידה מסוימת של מעורבות הקהילה. הדגש היחסי משתנה בהתאם לסוג המוסד.

פרטים מלאים בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מידת הדיוק במידע ביבליוגרפי בתוצאות החיפוש של גוגל סקולר – תוצאות מחקר

Google Scholar מנוע החיפוש המדעי של גוגל הוא כלי שימושי ופופולרי לחוקרים לאתר תכנים מדעיים. הוא מספק   גם את הציטוטים הביבליוגרפיים של פריטי המידע השונים, ועם הגדרות מתאימות מאפשר יבוא אוטומטי של הציטוטים לתוכנות ביבליוגרפיות. כגון RefWorks , EndNote

מחקר מעניין שהתפרסם ב- 5 בנובמבר 2018 בדק את איכות הציטוטים הביבליוגרפיים בגוגל סקולר  משני היבטים:

  • האם הציטוט נכון ומתאים לפורמט המבוקש? כתב עת , ספר וכו'
  • האם הציטוט מלא וכולל את כול פריטי המידע הנדרשים בציטוט נכון?

נבדקו ציטוטים באופן כללי ושל סוגים שונים של פריטי מידע – מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים ומאגרים  מקוונים. בכול סוג מידע   נבדקו 100 תוצאות של שאילתות.

מתוצאות המחקר : איכות הציטוטים משתנה בהתאם לסוגי פריטי המידע השונים.  איכות הציטוטים טובה במאמרים מכתבי עת וכנסים  בעוד שציטוטי ספרים תוארו לעתים בצורה שגויה או שחסר בהם מידע. בעיה מיוחדת התגלתה בציטוטים ממאגרי מידע מקווים בעיקר ממאגרים מוסדיים.

להלן מספר נתונים מתוצאות המחקר:

 

סוג פריט שאילתה ציטוט נכון בהתאם לסוג פריט המידע מידע מלא בציטוט
כללי "early Roman History" 76% 49%
מאמרים מכתבי עת "American Anthropologist 100% 99%
כנסים "Conference on Machine Learning" 98% 82%
ספרים "Origin of Species” Darwin 73% 58%
קובצי ספרים edited books "The Invention of Tradition" 67% 62%
פרקים מספרים  “The Internal African Frontier: the making of African political culture.” Kopytoff 81% 64%
מאגרים  “Oxford University Research Archive” 66% 55%

 

ממסקנות המחקר  אמנם קיימת בעיה באיכות הציטוטים בכול הקשור לספרים ומאגרים מוסדיים בעיקר, אבל העניין ניתן לשיפור,  על ידי הגורמים הנוגעים בדבר- גוגל סקולר והתוכנות שתומכות במאגרים המוסדיים.

מידע נוסף במאמר המלא

מן הראוי לציין, שנספח נתוני המחקר נמצא בכתובת https://doi.org/10.6084/m9.figshare.5984845   .  נתוני מחקר הם מידע עובדתי שחיוני לעיבוד חוזר של המחקרים, לתיקוף ולאימות . מן הראוי לציין שבמקרה זה מטבע הדברים, אם נריץ את אותן השאילתות של המחקר, בשל מאגר המידע המשתנה  של גוגל סקולר, לא נקבל בדיוק  את   אותן תוצאות החיפוש.

מידע נוסף במאמר המלא

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כלים בענן לספרן המודרני

ספריות מתמודדות היום עם בעיות תקציב ועם הצורך לענות על צורכי המידע של אוכלוסייה מבינת דבר בנושאים טכנולוגיים. במצב זה, כלים טכנולוגיים בענן  יכולים   לסייע לספרייה למלא תפקידיה בצורה מיטבית וליעל שירותים, תוך ניצול היתרון החשוב  של השימוש בענן – האפשרות לשתף מידע, ולגשת למידע מכול מקום עם חיבור לרשת האינטרנט.

רשימה של  35 כלים  טכנולוגיים בענן לספרן המודרני התפרסמה לאחרונה שנית.

הרשימה כוללת כלים שיכולים להוות תחליף ל- Microsoft office עם מאפיינים שימושיים נוספים כגון    Office 365  ו-  Zoho

כלים אחרים  כגון  Dropbox    ו-  Box  מאפשרים  שיתוף קבצים.  SugarSync מאפשר סנכרון קבצים במחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים ובכך מקל לספרנים לערוך מסמכים משותפים.

QuestionPoint  – יכול לשמש כשירות יעץ וירטואלי

LibraryThing שהחל כשירות לקטלוג ספרים הוסיף מספר שירותים שימושיים לספרנים

אלה הם רק  מספר דוגמאות .

כלים נוספים לניהול פרויקטים, שיפור חווית המשתמש, כלים שמאפשרים שימוש בוידיאו ללמידה שיתופית ושיתוף, שירותים ייעודיים לחובבי ספרים, לאצירת תכנים דיגיטליים ועוד   אפשר למצוא ברשימה המלאה.

מן הראו לציין, שרוב הכלים ברשימה אינם חופשיים וכרוכים בתשלום, מספר כלים כבר אינם מעודכנים

פורסם בקטגוריה web 2.0, טכנולוגיות, כלים, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות  ומגמות בספריית המאה ה-21.

לאור הצרכים המשתנים של הסטודנטים בעידן הדיגיטלי , ספריות אקדמיות עוברות אף הן שינוי שבא לידי ביטוי במעבר מהאוסף המודפס לשירותים חדשים, שכוללים חידושים בהוראה, בטכנולוגיה וברשתות החברתיות .

מחקר מעניין בדק עד כמה ספריות אקדמיות מאמצות את המגמות שמאפיינות את ספריית המאה ה-21.

בהסתמך על סקירת ספרות ומידע שנמצא באתרי בית של ספריות אקדמיות, נבחרו לצורך המחקר שמונה מגמות  אופייניות לספריית המאה ה-21.. המגמות הן:

  • שירותי נתוני מחקר
  •  תמיכה בלמידה דיגיטלית כולל מאגר מוסדי
  •  makerspace -מרחב עבודה ויצירה למייקרים ולציבור הרחב
  • תפקידי סגל מתהווים כגון תקשורת מדעית, חווית משתמש, ניהול ידע, תמיכה טכנית, פרויקטים דיגיטליים,   ומדעי רוח דיגיטליים
  •  משאבים לימודיים פתוחים
  •  שירותים ללמידה מרחוק
  • שירותי יעץ לא מסורתיים כגון טוויטר, צ'אט מרחוק
  • שימוש במדיה חברתית

.  בנוסף נבדקו מספר משתנים  נוספים קשורים כגון: האם הספרייה מציעה מעבר לשירותי היעץ גם תמיכה בתכנון וניתוח מחקר, משתפת פעולה עם מרכז הכתיבה בקמפוס, מציעה שירותים מיוחדים לסטודנטים בינלאומיים או סטודנטים בעלי מוגבלויות, משאילה מכשירים כגון מחשבים ניידים וטאבלטים ובעלת אתר ידידותי תומך במובייל .

קבוצת המדגם כללה 314 ספריות בחינוך הגבוה בארה"ב , חלקן חברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות- ARL, ואחרות שאינן חברות בו ,שנבחרו באופן רנדומלי. הבדיקה בוצעה  דרך אתרי הבית של הספריות. נעשה שימוש ברגרסיה ליניארית מרובה כדי לבדוק השפעה של משתנים מוסדיים על אימוץ המגמות של ספריית המאה ה-21. הכוונה בבחירת השונות בספריות הייתה לבדוק בין היתר את משתנה תקציב הספרייה כמשתנה בלתי תלוי שמשפיע על אימוץ המגמות האופייניות לספריית המאה ה-21. מאפייני ספרייה נוספים שנבחנו כמשתנים בלתי תלויים היו גודל האוסף הפיזי, גודל אוסף מאגרי המידע, גודל אוסף הספרים האלקטרונים, השכר לסגל ועוד.

מממצאי המחקר: הספריות שחברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות ARL   מאמצות יותר את מגמות ספריית המאה ה-21 בעיקר בגלל גודלן והתקציבים הגבוהים יותר שלהן. בנוסף מטרת התמיכה במחקר שהן מציבות לעצמן תורמת לאימוץ המגמות הנ"ל.

מחקר זה יכול לסייע לספרנים, למנהלי ספריות, ולשאר בעלי העניין בבחירת המגמות לאימוץ בהתחשב בנתוני התקציב.

 

למידע המלא בדוח המחקר

DOI

:

10.18438/eblip29332

פורסם בקטגוריה מעולם הספריות | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי – 2018

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי התקיים השנה רשמית בתאריכים 22-28 באוקטובר 2018 .

מטרתו של שבוע הגישה הפתוחה היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

אתר שבוע הגישה הפתוחה  כולל מידע על האירועים  שהתקיימו ויתקיימו ברחבי העולם לרגל שבוע זה  סדנאות, מצגות, סמינרים, ודיונים. ניתן באתר למיין את האירועים על פי ארצות. בישראל נרשם אירוע אחד של מכון ויצמן – מצגת בנושא עקרונות המדע הפתוח

כמו כן  יש באתר קישורים לפוסטים שפורסמו בבלוגים לרגל הארוע. בהקשר זה כדאי לציין את המדריך האקדמי לגישה הפתוחה שכולל מספר פוסטים שמאירים את הנושא מאספקטים שונים לחוקרים באקדמיה. נושא המחקר הפתוח הוצג גם בקובצי וידיאו לדוגמה:


למידע נוסף באתר שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

נתונים מדעיים פתוחים 2018 – תמונת מצב

באוקטובר 2018 התפרסם הדוח השנתי של  Figshare בנושא הנתונים המדעיים הפתוחים.

הדוח בן 24 עמודים כולל תוצאות סקר חוקרים ואוסף מאמרים של מומחים

תוצאות הסקר מצביעות על התקדמות משמעותית ומתמשכת בהטמעה של  הנתונים הפתוחים בקרב הקהילה האקדמית.


64% מהעונים על הסקר פתחו ב-2018 את הנתונים של מחקריהם . עליה של 4% ביחס ל-2017 ו-7% ביחס ל-2016.

מבחינת המניעים לפתיחת הנתונים חלה עלייה במספר החוקרים שדיווחו שהמניע הוא הגידול במספר הציטוטים של הנתונים הפתוחים..

מגמה נוספת שמסתמנת היא ירידה באיבוד הנתונים מ- 36% ב-2017 ל-30% ב-2018 ויש ליחס זאת לאפשרויות האחסון הבטוחות יותר.

יחד עם זאת נתון מעניין שעולה מהסקר: 64% מהמשיבים לסקר לא שמעו על מעולם על עקרונות FAIR   שנועדו לקדם את השימוש החוזר בנתונים, לקבוע ולהבהיר את נושא השימוש ההוגן והשימוש החוזר בסוגי הנתונים השונים, שכן יש הבדל,  בין שימוש פתוח בנתונים ובין שימוש הוגן בנתונים, כך למשל יתכן שמידע אישי רגיש לא יהיה לעולם פתוח לכלל הציבור  כפי שמוסבר באתר:  

The key difference is that open data should be available to everyone to access, use, and share, without licences, copyright, or patents. It is expected that open data at most should be subject to attribution/share-alike licenses.

FAIR data, however, uses the term “Accessible” to mean accessible by appropriate people, at an appropriate time, in an appropriate way. This means that data can be FAIR when it is private, when it is accessible by a defined group of people, or when it is accessible by everyone -open data.

הסקר כולל נתונים נוספים מאספקטים שונים והתייחסות החוקרים לנושא כגון  קבלת קרדיט  על פתיחת הנתונים ועוד..

למידע המלא בדוח

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

דוח STM אוקטובר 2018

STM  –  The International Association for Scientific, Technical and Medical Publishers   ארגון המו"לים הבינלאומי שבו למעלה מ-120 חברים מ-21  מדינות,  פרסם באוקטובר 2018 לרגל חגיגות היובל שלו, דוח מקיף בן  213 עמודים שעוסק בהיבטים שונים של תעשיית המו"לות המדעית .

מן הראוי לציין,  שבארגון  חברות גם  אגודות מלומדות, הוצאות לאור אוניברסיטאיות וחברות פרטיות, והחברים בארגון מפרסמים יחדיו קרוב ל-66% מהמאמרים בכתבי עת מדעיים ועשרות אלפים ספרים.

הדוח כולל מידע רב במגוון נושאים :

  • תקשורת מדעית- סוגים ושינויים
  • כתבי עת כולל נתונים על גודל השוק, מודלים עסקיים ועלויות ההוצאה לאור, תהליך השיפוט peer review, ההבדלים בין תחומי המחקר השונים, ציטוטים ואימפקט פקטור, זכויות יוצרים, שימור לטווח הרחוק, דרכי גישה למאמרים וגישה במדינות המתפתחות
  • גישה פתוחה – מסלולים והמעבר לשוק גישה פתוחה בר קיימה.
  • טכנולוגיה בתקשורת המדעית – יוזמות חדשות וארגונים, מגמות, כלים, אפליקציות ושירותים חדשים, התפתחויות בתחום הבינה מלאכותית, מדיה חברתית , התפתחויות בתחום התדפיסים המקדימים ועוד

הרבה נתונים מספריים, מעניין להתעדכן..

לדוח המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה