אפליקציות נבחרות חופשיות  לעוסקים ברפואה ומקצועות הבריאות

אפליקציות נוצרות חדשות לבקרים. כתבה שהתפרסמה במאי 2018 כוללת תיאור של 6 אפליקציות חופשיות נבחרות (לוקטו במאי 2018 מתוך מאגרי/ספריות האפליקציות ברשת)  ייעודיות לעוסקים ברפואה ומקצועות הבריאות . המידע על כל אחת מהאפליקציות כולל תיאור קצר של האפליקציה ולמה היא משמשת,  המפתחים,  קהל היעד, וקישור להורדה.

האפליקציות מיועדות לעוסקים בתחומים שונים:

אורולוגיה רובוטית- VR Robotic Urology

שיפור יציבות ושיווי משקל אצל אנשים מבוגרים – UA Balance

הערכת יכולות שמיעה – P.A.R.T.

תיעוד מדויק ובזמן אמת של תהליך החייאת תינוקות  –  NeoCHART

מתן מידע רפואי מדויק לסיבות המוות  בתעודות פטירה – Cause of Death Quick Reference Guide

ייעוץ וטיפול בתלות בטבק  – QuitMedKit

לכתבה

 

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אפליקציות, כללי | כתיבת תגובה

Get the Research – "המסביר" : מנוע חיפוש חדש למחקרים בגישה פתוחה לציבור הרחב

Get the Research הוא מנוע חיפוש חדש, עם מאגר מידע של 20 מיליון מאמרים מדעיים, שמטרתו להנגיש ספרות מחקרים בגישה פתוחה גם לציבור הלא אקדמי.  מנוע החיפוש הוא יוזמה משותפת של Impactstory . ארכיון האינטרנט והספרייה  הבריטית

בשלב זה נבנה מאגר המידע של מנוע החיפוש.  מנוע החיפוש שיושק בגרסתו המלאה  בקרוב, ישתמש בבינה מלאכותית להוספת הארות ותקצירים כדי להפוך את החומר המדעי מובן יותר לציבור הרחב, ובכך יהפוך למנוע חיפוש של content  ו- contex גם יחד, ויאפשר גם למי שאינו בקי במונחים המדעיים מקצועיים של תחומי המחקר השונים ליהנות. מספרות מחקרים מדעית אמינה.

אפשר להירשם לגישה מוקדמת לגרסאות בטא של המנוע

לאתר המנוע

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

QR codes   – לא נס ליחם ועדיין בעלייה, אתרים חופשיים ליצירתם

לאחרונה אנו שומעים על מספר התפתחויות בכול הקשור ל- QR codes ביניהם:

ב- 28 ביוני 2018 הרשת החברתית LinkedIn הודיעה על הוספת 2 מאפיינים חדשים – הוספת  QR codes  כדי להקל על שיתוף הפרופיל  ומאפיין לתרגום פוסטים לשפות שונות. ביפן פועלים לתקנון מערכת התשלומים באמצעות QR codes, ומתרבות היום האפשרויות לסריקת הקוד ללא צורך באפליקצית צד שלישי

התפתחויות אלה   מדגישות  שוב את מקומו של קוד  QR  כאמצעי להנגשת מידע בצורת קוד ויזואלי בתחומים שונים שיווק, חינוך ועוד.

קוד QR  Quick Response, כשמו כן הוא, הוא קוד דו מימדי שמפוענח במהירות  על ידי סריקתו בטלפון החכם ( בתוכנה מובנית או באפליקציה מתאימה) ומהווה ייצוג דיגיטלי ויזואלי של כתובת אינטרנט,  כתובת מייל, מספר טלפון, טקסט כלשהו ועוד..

ואם חברות גדולות משתמשות בו, כדאי שגם אנו נעשה בו שימוש

הדבר פשוט לאור ריבוי היישומים החופשיים שמאפשרים לעשות זאת בקלות

להלן שניים מהם:

  • QR CODE GENERATOR – בשלב ראשון מאפשר בחירה בסוג המידע שאותו רוצים לייצג מתוך 9 אופציות –  כתובת אינטרנט, טקסט, vcard, SMS , מספר טלפון, geolocation, אירוע, typeדואר אלקטרוני, wifi. לאחר יצירתו מאפשר הורדתו כקובץ  תמונה וגם מספק קוד להטמעתו באתר אינטרנט כלשהו.

מאפשר  בתשלום מאפיינים מתקדמים יותר כמו קוד דינמי , קוד מעוצב עם לגו ועוד.

באתר יש מידע נרחב  שקשור לנושא ואופן השימוש בקוד כגון  טיפים להדפסת הקוד, סריקת הקוד, נתונים סטטיסטיים על מספר סריקות ועוד

  • Unitag qr – השימוש החופשי באתר שלא כמו QR CODE GENERATOR  כרוך  ביצירת חשבוו אישי חינמי. גם הוא,  מאפשר בחירה בסוג המידע אותו מעוניינים להציג בעזרת הקוד,  מאפיין מיוחד שלו הוא האפשרות גם באופן חופשי ליצור קוד designמעוצב . מאפשר למשתמש בחירה  ממגוון פורמטים צבעוניים מעוצבים ומאפשר גם ליצור פורמטים מותאמים אישית.

כולל באתר מדריך מפורט על שימוש יעיל ב- QR code

QR code  של בלוג זה שיצרתי באמצעות QR CODE GENERATOR הוא :
qr code

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

SCONUL Summer Conference 2018 – ספריות: אתגרים והזדמנויות – מצגות נבחרות

SCONUL – The Society of College, National and University Libraries הוא ארגון  שמייצג את כול הספריות האקדמיות באנגליה ואירלנד, מקדם את ההכרה בתפקידן של הספריות האקדמיות בתמיכה במצויינות המחקר והישגי הסטודנטים, ומייצג  אותן בפני גופים ממשלתיים, רגולטורים ושאר בעל עניין. כמו כן הוא  מסייע לספריות אקדמיות לשתף פעולה לצורך ייעול שירותים ושיתוף ידע.

כנס קיץ 2018 של הארגון שנערך ב-12 -13 ביוני 2018  התמקד בהזדמנויות ובאתגרים  שניצבים בפני הספריות בתקופה זו של שינויים.

הנושאים בכנס היו מגוונים:מגמות בהוראה, הדור הבא של מדעי הרוח הדיגיטליים, תפקידן של הספריות האקדמיות בדור הבינה המלאכותית –גילוי, שימור ואוצרות, הטכנולוגיה  המתפתחת והשלכותיה ועוד..

מצגות הכנס וקובצי הוידיאו זמינים באתר.

מצגות/קובצי וידיאו של הכנס משנים קודמות אף הן זמינים דרך אתר הבית של הארגון.

פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

SciReader  – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית

מדי חודש מתפרסמים כ- 90 אלף  מאמרים בתחום הביו-רפואי- 3000-5000 מאמרים מדי יום. הדבר מקשה על המשתמש/החוקר לאתר את המאמרים הרלוונטיים והחשובים ביותר עבורו.

SciReader   – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית יכולה לסייע בכך.

SciReader   ממיינת באופן אוטומטי את כול המאמרים החדשים בתחום הביו-רפואי לקטגוריות נושאיות, ומאפשרת למשתמש לראות את המאמרים שעשויים להיות המשפיעים ביותר בכול קטגוריה נושאית.

כאשר המשתמש  פותח  חשבון אישי באתר, המערכת לומדת מה הם הנושאים שמעניינים אותו ומציעה המלצות אישיות בהתאם לתחומי העניין של המשתמש.

מאמר שהתפרסם במאי 2018  כולל  פירוט נרחב על מטרות המערכת, מבנה המערכת והאלגוריתמים שבהם היא עושה שימוש

מטרות העיקריות של המערכת הן :

  • המאמרים שיסופקו על ידה יהיו רלוונטיים למשתמש
  • יהיו מאמרים חדשים
  • משתמשים יוכלו לשתף במייל וברשתות חברתיות מאמרים רלוונטיים ומעניינים
  • משתמשים יוכלו לארגן את המאמרים
  • טוויטר, שמרבה לכלול ציוצים על פרסומים חדשים, ישולב במערכת
  • המערכת תהיה שימושית גם לחוקרים חדשים בתחום ולא רק לחוקרים ותיקים, והיא תאפשר בקלות ניווט בספרות הביו-רפואית

לצורך מימוש מטרות אלה המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים, כולל  למידת מכונה. היא מערכת היברידית שמושתתת גם על ייצוג ודמיון בין התכנים וגם על הדמיון בין המשתמשים

היא מושתתת כיום בעיקר על תכנים מהמאגר הביו-רפואי Pubmed. בעתיד הכוונה להוסיף תכנים ממאגרים נוספים : NIH  RePORTER, arXiv   ו- bioRxiv

לדף המערכת

למאמר המתאר את המערכת

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, טכנולוגיות, כלי מחקר, כללי, רפואה, תוכנות | כתיבת תגובה

CORE הפך לאגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה

CORE הוא אגרגטור גלובלי של תכנים מדעיים בטקסט מלא בגישה פתוחה, שירות משותף של Open University ו- Jisc  בפוסט משותף מטעמם ב-1 ביוני 2018  נכתב ש- CORE גדל מאוד בחודשים האחרונים והפך לאגרגטור הגדול בעולם של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

על פי הנתונים בכתבה, במאי 2018 הוא אגר למעלה מ-131 מיליון רשומות עם מידע-על של מאמרים, 93 מיליון תקצירים, ארח  11 מיליון פריטים בטקסט מלא ולמעלה מ- 78 מיליון קישורים למאמרי מחקר באתרי ווב אחרים.

הפוסט מציג טבלת ביצועים של CORE בהשוואה לשירותים רלוונטיים אחרים, ממנה ניתן להסיק  ש- CORE  בהתחשב בקריטריונים מסוימים,הפך להיות האגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

מטבלת הביצועים בולט המאפיין שלו-  לא להסתפק בהצגת הרשומות הביבליוגרפיות עם מידע-העל בלבד, אלא במידת האפשר להציג למשתמש את הטקסט המלא.

העובדה שהוא מארח חלק נכבד מפריטי המידע ולא מסתפק לגביהם רק  בקישורים למארחים אחרים מקלה על שירותי צד שלישי שמשתמשים בשירותיו.

אחת הסיבות ליכולת אגירה   זו של CORE   היא התמיכה שלו במגוון רחב של מיכניזם/פרוטוקולים  לאיסוף נתונים מספקי המידע.

הערה: בתגובות קוראים על הכתבה נשמעו מספר הסתייגויות ביחס לנתונים בעיקר בטבלת הביצועים המשווה, תגובת המערכת לתגובות הקוראים שופכת יותר אור על אופן ביצועיו של CORE

ל-CORE

לכתבה

לטבלת ההשוואה עם שירותים אחרים

ספקי מידע של CORE

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כתבי עת, מאגרי מידע, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פורטלים של כתבי עת – תשתית חשובה להוצאה לאור לא מסחרית של כתבי עת בגישה פתוחה

p2פורטלים של כתבי עת מהווים כיום שירות חשוב להוצאה לאור לא מסחרית של כתבי עת בגישה פתוחה. דו"ח מחקר  שהתפרסם בסוף 2017 בכתב העת  ONLINE INFORMATION REVIEW שופך אור על התופעה.

לצורך המחקר הנ"ל פורטלים של כתבי עת הוגדרו על פי מספר קריטריונים:

  • אתרים שתוכננו לארח מספר גדול של כתבי עת שעיקרם בגישה פתוחה.
  • הפורטלים לא מנוהלים על ידי המו"לים של כתבי העת אלא על ידי גורמי צד שלישי, כלומר הפורטלים אינם הבעלים או המוציאים לאור של כתבי העת
  • השירות אינו מסחרי, ובדרך כלל אינו כרוך  בתשלומי APC     מצד מחברי המאמרים .לכול היותר, במקרים מסוימים,  השירות כרוך בתשלום  מינימלי נמוך מ- 100 דולר להוצאה לאור של מאמר.
  • הפורטלים מקבלים כתבי עת במישורים השונים: גלובלי, אזורי או לאומי

מן הראוי לציין, שיש להבחין בין פורטלים שבהם מופקד המקור ובין מאגרי הפקדה מוסדיים שבהם  מופקדים בדרך כלל העותקים של המקור.

בדרך כלל כתבי העת בפורטל הם בגישה פתוחה, אבל יכולים להיות גם יוצאים מן הכלל, כמו כן למרות שמדובר במאמרים מדעיים, רבים מהם  לא עוברים ביקורת עמיתים מלאה.

כתבי העת שמשתמשים בשירותים של הפורטלים הם לרוב של אגודות מדעיות קטנות ואוניברסיטאות  ולרוב הם גם כתבי עת ותיקים, שהומרו לגישה פתוחה,  במיוחד במדעי החברה והרוח.

המחקר מצא 21 פורטלים ברחבי העולם: אפריקה, אסיה, אוסטרליה, אירופה ואמריקה הלטינית  שענו על ההגדרה של פורטל  על פי הקריטריונים שלעיל.. יחד הם מפרסמים למעלה מ- 6000 כתבי עת,  אבל בממוצע רק קרוב לחמישית מהם  כלולים ב-DOAJ, וחלק נכבד הם ממדינות אמריקה הלטינית ואסיה.

להלן מספר דוגמאות לפורטלים מסוג זה:

הגדולים ביניהם:

  • ScELO מדרום אמריקה. המאמרים בפורטל זה עוברים בקורת איכות לפני הכללתם בפורטל, מאפיין זה לצד היכולת לספק מידע-על בצורה שיטתית תרמו להצלחתו של ScELO להשתלב באינדקס של המאגרים Scopus ו- Web of Science
  • J-Stage מיפן
  • הפורטל Journals On-line שמתמקד באפריקה ודרום מזרח אסיה חשוב אף הוא.

פורטלים נוספים שמתוארים במחקר הם:

  • Bioline International שמתמקד במדעי הרפואה ובמקצועות הבריאות
  • Open Library of humanities – כשמו כן הוא מתמקד במדעי הרוח
  • doiSerbia – נועד להגדיל את נראות של מאמרים מדעיים בסרביה.
  • Scientific Journals Online –פורטל לכתבי עת מפינלנד

למרות היתרונות של פורטלים אלו, הם פגיעים בעיקר בגלל בעיות מימון, כי הם אינם מושתתים על APC,   ובדרך כלל ממומנים על ידי גוף אחד. למרות זאת מסקנת המחקר  אופטימית לגבי התרחבות התופעה בעיקר במדינות אירופה.

לדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מחדשות המו"לים: 500 ספרים בגישה פתוחה למו" ל SPRINGER NATURE

 ב-11 במאי 2018 Springer nature  הודיע על נקודת ציון חשובה בפלטפורמה החופשית שלו של ספרים אקדמיים/מדעיים בגישה פתוחה – ספרו ה-500 במספר.

מאז מספר הספרים בגישה פתוחה גדל וכיום האוסף כולל 536 ספרים בתחומי מחקר שונים.504 באנגלית ו-32 בגרמנית.  ניתן לדפדף בספרים וגם לחפש בהם בכתובת:https://link.springer.com/search?package=openaccess&facet-content-type=%22Book%22

אפשר לסנן מראש את הדפדוף והחיפוש על פי תחומי מחקר: מדעי המחשב, חינוך, מדעי החברה, סביבה , כלכלה, ומגוון רחב של תתי תחומי מחקר. .

כדי להגדיל את הנראות של הספרים הם כלולים גם בפלטפורמה החופשית הכללית של ספרים אקדמיים בגישה פתוחה DOAB , וספרים בתחום ביו-רפואה  כלולים גם בפלטפורמה החופשית  בתחום – NCBI Bookshelf

מן הראוי לציין את הפלטפורמה הכוללת הרחבה בגישה פתוחה של  SPRINGER NATURE      שמאפשרת  נכון להיום חיפוש ודפדוף בלמעלה מ-944 אלף  פריטי מידע בגישה פתוחה  במגוון חומרים כולל  מאמרים. מנשק החיפוש מאפשר סינון מראש על פי  סוגי חומרים , תחומי מחקר ותתי תחומי מחקר.

לפלטפורמת הספרים הפתוחים

לפלטפורמה החופשית הכוללת

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

"שנה את העולם" – מיזם של Springer Nature – מאמרים משפיעים חופשיים לקריאה

"Change the World"  הוא מיזם של המו"ל Springer Nature, במסגרתו מוצעים חופשיים לקריאה למעלה מ-250 מאמרים מדעיים נבחרים, ושעל פי הערכתם של העורכים ב- Springer Nature, הממצאים  בהם פורצי דרך ועשויים להשפיע על רוב הבעיות הבוערות בעולם, לסייע לאנושות ולהגן על כדור הארץ.

המאמרים מסווגים על פי 6 קטגוריות נושאיות:

חלק מהמאמרים הם בגישה פתוחה, שאר המאמרים שאינם בגישה פתוחה יהיו חופשיים לקריאה עד סוף יולי 2018.

באתר אפשר גם לקרוא ראיונות עם העורכים ב- Springer Nature,  מהם אפשר ללמוד על התובנות שלהם לגבי ההתפתחויות והתוצאות/פירות שהניבו  ממצאים של מאמרים נבחרים מהמיזם "Change the World" מהשנה שעברה .

 

לאתר המיזם

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מגה כתבי עת –  התפתחויות בשנים 2006-2017

מגה כתבי עת  הם מודל מיוחד חשוב וחדש יחסית בעולם הפרסומים האקדמיים./מדעיים. כתבי עת אלה דוגמת PLOS ONE הם כתבי עת עם מספר רב של מאמרים בדרך כלל בנושאים רחבי טווח, שפועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס על תשלומי המחברים APC. ייחודם הוא במודל החדש של שיפוט עמיתים peer review  שמסתפק/מתמקד במה שנקרא תקינות מדעית "scientific soundness" וזונח בתהליך השיפוט וההערכה את הקריטריונים של חדשנות או חשיבות תוצאות המחקר. את הערכתם של אלה הוא משאיר לשיפוט הקוראים לאחר פרסום המאמר. כתבי עת מסוג זה יכולים לפרסם אלפי מאמרים בשנה .

כתב העת הראשון מסוג זה הוא כתב העת בתחום הרחב STM  שהושק ב- 2006 – PLOS ONE  ומאז חלו התפתחויות בכתבי עת ממודל זה.

מחקר שהתפרסם בפברואר 2018  סוקר את ההתפתחויות בסוג זה של כתבי עת  בשנים 2006 -2017 .

במסגרת המחקר נבדקו מאמרים מ- 19 כתבי עת מסוג זה מגיליונות  15-16בינואר 2018, תוך שימוש במאגר Scopus . השימוש  בפילטרים מסוימים שמאפשר המאגר איפשר את בדיקת המשתנים במחקר כגון המוסד של המחבר.

מתוצאות המחקר: בשנים 2010- 2013   הסתמן גידול מואץ במאמרים מסוג זה. לאחר מכן חלה האטה. חלקם של המחברים שמוסד המחקר שלהם הוא בסין, גדול, ומהווה 25% מכלל המאמרים.

כמו כן, חל מפנה בשחקנים בתחום. PLOS ONE שהיה הדומיננטי בתחום בשנים הראשונות, מפרסם היום רק כשליש מהמאמרים מסוג זה, והמוביל בתחום כיום מבחינת מספר הפרסומים הוא Scientific Reports , שגדל מאז 2014 וכיום הוא כתב העת הגדול ביותר שפועל על פי מודל זה.

ממסקנות המחקר : מודל זה של הוצאה לאור לא יהווה מהפכה בזרם המרכזי של  שיפוט העמיתים והאופן בו הוא מתבצע, אך הוא עונה על הצרכים של מחברים מסוימים בכך שהוא מספק פרסום מהיר, תחזיות טובות יותר לאישור המאמרים לפרסום, לצד הכרה ברשימת הפרסומים.

למידע נוסף, כולל פרטים על ההתפתחויות במשך השנים ברשימת 19 כתבי העת שנבדקו במחקר, במאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה