גישה פתוחה – מחקר כמותי מקיף

ברחבי העולם ניכרת התעניינות גוברת בקרב חוקרים, מוסדות מחקר, גופי מימון והוצאה לאור בהיבט הכמותי של הפרסומים בגישה פתוחה. מחקר כמותי שבוצע לאחרונה תוך שימוש במאגר המידע Web of Science יכול לשפוך אור על הנושא.

החל מ-דצמבר 2017 קיימת אפשרות במאגר Web of Science לסנן את תוצאות החיפוש למאמרים בגישה פתוחה  על ערוציה השונים. הוספת אופציה זאת של סינון לגישה פתוחה ברמת המאמר  אפשרה את המחקר. המחקר, שאיסוף הנתונים בו התבצע בתקופה 20 בדצמבר 2017 – 5 בינואר 2018 ,  השתמש באופציה זו בצרוף אופציות סינון נוספות שקיימות במאגר, ובדק את רמת הגישה הפתוחה על פי תחומי מחקר, שפות, ארצות, מוסדות, גופי מימון ונושאים.  אוכלוסיית המחקר הייתה פרסומים מהשנים 2010-2017.

דוח המחקר שמשתרע על פני 45 עמודים התפרסם בינואר 2018 ב- PeerJ Preprints

oawמתוצאות המחקר:

  • חלק נכבד מהמאמרים ומאמרי סקירה שפורסמו בשנים 2010—2017 הם  בגישה פתוחה – 30% ב-2015 ב-2016. בשנת 2017 נרשמה ירידה מסוימת שיש ליחס אותה גם לתקופת האמברגו שחלה על מאמרים.
  • משתנה תחומי המחקר- רמה גבוהה מעל 50% של מאמרים בגישה פתוחה נמצאה במדעי החיים וביו-רפואה, פיסיקה וטכנולוגיה  ופחות מתחת ל-20% במדעי החברה והרוח ואמנויות
  • משתנה השפה – רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בשפה הפורטוגזית והספרדית, עם ירידה  מסוימת החל משנת 2015 ,כנראה בהשפעת הוספתה של מהדורת  ESCI הרב תחומית למאגר. לתוספת זו הייתה השפעה הפוכה של עליה בשאר השפות, שבדרך כלל נמצאו בהן רמות נמוכות יותר של פרסומים בגישה פתוחה.
  • משתנה הארצות- רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בארה"ב והולנד, למרות זאת הרמה עדיין נמוכה מהרמה של ברזיל וטנזניה.
  • משתנה המוסדות – בקרב המוסדות במערב רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בהרווארד וקיימברידג' . בדרום – ערכים גבוהים נמצאו במוסדות במדינות שמדרום לסהרה. רמות נמוכות יותר נמצאו במוסדות באסיה ובמזרח התיכון
  • משתנה גופי המימון – בלטה הרבגוניות של הגופים והיציבות לאורך השנים. רמות גבוהות נמצאו אצל Wellcome  באנגליה ו- NIH    בארה"ב, רמות גבוהות נמצאו גם במספר גופי מימון של חברות תרופות. בשל מגבלות מסוימות של המחקר יש להתייחס לתוצאות אלה בזהירות.
  • משתנה הנושאים –נגיף הזיקה ומחלת המלריה נמצאו בראש הרשימה, עם אחוזי פרסומים גבוהים בגישה פתוחה, אך עדיין לא חצו את טווח החמישים אחוז מהפרסומים ב- 2017.

אשר לערוצי הפרסום – בשנים 2010-2016 נמצאה עליה מתמדת בפרסומים במסלול הזהב. כמו כן נרשמה בשנים 2015-2016 עלייה במסלול ההיברידי. לעומת זאת במסלול הירוק נמצאה רמה נמוכה של 7% בלבד. אחוז הפרסומים בגישה פתוחה במסלול הברונזה גבוה במיוחד.בקרב פרסומים ישנים יותר שקדמו לשנים 2014-2015

מן הראוי לציין, שתוצאות מחקר אלה על השונות במשתנים השונים שנבדקו,  יכולות להיות משמעותיות ומועילות לגבי עושי המדיניות. מעניין יהיה ללמוד ממדיניות מצליחה בתחומי מחקר כמו אַסְטְרוֹנוֹמְיָה ואַסְטְרוֹפִיזִיקָה, בארצות כמו טנזניה, הולנד, לטביה, פולין, פרו ובנגלדש,במוסדות כמו הרווארד ובגופי מימון כמו Wellcome  ו- NIH,  שעל פי ממצאי המחקר הניבה רמות גבוהות וגדלות של פרסומים בגישה פתוחה

מידע נוסף בדוח המחקר  

 

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה גישה פתוחה | כתיבת תגובה

101 כלים ומקורות מידע לכתיבת ספר אלקטרוני

חיבור ספר אלקטרוני מצריך  תוכנית משולבת של מחקר, כתיבה, עיצוב ושיווק. למרבה המזל, קיימים ברשת מגוון כלים, טיפים ומקורות מידע שיכולים לסייע לעשות את המלאכה ביעילות.

פוסט שהתפרסם  בינואר 2018  כולל רשימה ארוכה , שימושית ומועילה של 101 כלים/מקורות מידע  ,רובם חינמיים, מסווגים על פי השלבים השונים ,הפעילויות השונות והצרכים שמעורבים בכתיבה:

  • השלב המקדים להשראה ולקבלת רעיונות
  • שלב הכתיבה
  • מקורות מידע ונתונים
  • ויזואליזציה של המידע
  • עיצוב הספר האלקטרוני
  • שיווק
  • אופטימיזציה של מנועי חיפוש

הכלים ומקורות המידע השונים,  יכולים כמובן, בהתאם לפונקציונאליות שלהם,  לשמש למטרות ולצרכים נוספים

לרשימת הכלים המלאה

פורסם בקטגוריה כללי, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

הסגירה הקרבה של PubMed Commons, ופלטפורמות חלופיות

PubMed Commons   מיזם  של NIH’s National Center for Biotechnology Information  שראשיתו ב- 2013 עומד להיסגר. שירות זה אפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח, להביע דעה, להעיר ולהאיר  על מאמרים  שהתפרסמו במאגר הביו-רפואי PubMed .

באופן זה חוקרים יכלו לקבל משוב  על הפרסומים שלהם,,להעיר על   הפרסומים שלהם,  להגיע למקורות מידע נוספים, לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביו-רפואי .

הסיבה המוצהרת להפסקה הצפויה של  הפעילות של PubMed Commons  היא הפעילות המעטה  בו  .

עד כה נוספו לו הערות על  6000  מאמרים מתוך 28 מיליון מאמרים שכולל Pubmed.

נקודות ציון  בתוכנית סגירת הפלטפורמה הן:

  • הערות חדשות תתקבלנה עד 15 בפברואר 2018
  • ניתן יהיה לראות את ההערות ב- Pubmed וב- PubMed Commons  עד 2 במרץ 2018
  • משתמשים שירצו לגשת להערות לאחר 2 במרץ 2018 יוכלו להוריד אותם מהאתר של NCBI

 

פלטפורמה חלופית ל-PubMed Commons   יכולה להיות  PubPeer,– פלטפורמה שהושקה ב- 2012

ושלא כב-PubMed Commons  כותבי ההערות הם אנונימיים, ומספר ההערות בה עד כה רב יותר .

כמו כן   פלטפורמות פנימיות של כתבי עת כמו זו של BMJ , כתבי עת של Public Library of Science, ולאחרונה גם של  eLife יכולות לשמש חלופה.  ככול הנראה פלטפורמות דומות אלה,שידעו לעשות פרסום טוב יותר,  גם נגסו ב- PubMed Commons  האמינה.

למידע נוסף  בפרסום- nature

להצהרה על סגירתו הקרבה של PubMed Common

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

הערכה מדעית כיצד?  – ערכת כלים חדשה ומקיפה

לאור  המגוון הרחב של מדדים להערכה מדעית למטרת שונות מתעורר לא אחת    קושי מסוים בבחירת המדד הנכון לסוג התוצר המדעי המסוים ולמטרת ההערכה המסוימת,  ומכאן הצורך בהדרכה בנושא.

ערכת כלים חדשה ומקיפה באה לענות על צורך זה.

המדריך החדש כולל מידע על אופן החישוב של כול מדד, היכן ניתן למצוא אותו, ולאיזה סוג הערכה הוא מתאים. אפשר למצוא בו דוגמאות לשימוש במדדים המתאימים לצורך בקשות למענקים,  קורות חיים,  ומסמכים לצורך קידום.

אפשר להשתמש בערכה ב-2 אופנים:

  •  Explore metrics  כדי  לדפדף ולקבל מידע על כול אחד מהמדדים .
  •  או choose metrics  כדי לבחור במדד הנכון לצורך המסוים. במנשק זה  יש אפשרויות  סינון על פי סוג אימפקט, סוג החומר המוערך- ספרים, מאמרים, סטים של נתונים וכו' , ותחום מחקר.

kall

הערכה פותחה על ידי מידענים מומחים בתחום בתמיכה של  OHSU   IUPUIAltmetric.

למדריך/ערכת הכלים

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | תגובה אחת

ספריות ומימון המונים של פרסומים בגישה פתוחה – מודל חלופי ל-APCs

למו"לים יש דרכים שונות לכסות את העלות של פרסומים בגישה פתוחה. השיטה הידועה ביותר היא APCs    – Article processing charges  שידועה גם בשם author publication fees,  על פיה המחבר  משלם  עבור פרסום המאמר שלו. כיום מספר  לא מבוטל של ספריות אקדמיות  מקצות סכומים מיוחדים לצורך השתתפות במימון ה-   APCs.

תמיכה זו של ספריות במימון ה- APCs מובנת, לאור התמיכה המוצהרת של מחברים, ספרנים ומוסדות לתמוך בתנועת הגישה הפתוחה. אך  העלות של מודל זה יכולה להיות גבוהה, והתמיכה הכספית מיועדת בכול פעם למאמר מסוים.  .

יישומו של מודל תמיכה זה של ספריות לעתים קשה, שכן פעמים הדרישה של המחברים להשתתפות במימון ה-   APCs עולה על התקציב האפשרי של הספריות . על פי SPEC Kit 353: Funding Article Processing Charges-November 2016  של   ארגון ספריות המחקר האמריקאיות, מספר משמעותי של ספריות החלו או ממשיכות בהקצאת תקציב למימון ה-,APCs  אך 62% מהספריות הפסיקו זאת, או לא מתכוונות להתחיל בכך בשל בעיות תקציב.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  collection management נטען שאין צורך בתוספת תקציב לספריות כדי לתמוך בגישה הפתוחה, אלא יש להפנות את המשאבים הקיימים בצורה יעילה יותר, שתאפשר גם תמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה תוך הפחתת עלויות. .

המאמר  מציע מודל חלופי  לתמיכת הספריות  בגישה פתוחה – מודל  שמושתת על מימון המונים.

הרעיון של מימון המונים בהקשר זה הוא,  שכול אחת מהספריות המשתתפות תקצה סכום מסוים לתמיכה במו"ל או בפרויקט מסוים בגישה פתוחה, וכאשר יושג יעד מסוים, שעליו הוחלט מראש, המו"ל יפרסם את תכניו  בגישה פתוחה לכול, ללא תשלום נוסף מהמחברים או הקוראים.

במאמר מתוארים 10 פרויקטים/פלטפורמות להוצאה לאור בגישה פתוחה, ומוצגים חישובים מפורטים מה  אפשר היה לממן ב- 25000 דולר, שאותם אפשר להשיג בנקל במודל של מימון המונים, לטובת  פרסומים בגישה פתוחה, בכול אחד מפרויקטים אלה. הפרויקטים הם:

Knowledge Unlatched , SCOAP3, arXiv, Open Library of the Humanities, Unglue.it, Reveal Digital, Lever Initiative / Lever Press, Open Book Publishers, UC Press Luminos, Open Access Monograph Publishing Initiative

פרויקטים אלה והחישובים המתוארים, מהווים דוגמאות   והוכחות  לכך, שספריות יכולות להקצות משאבים לרכש של ספרים וכתבי עת מסורתיים, ובה בעת, בשיתוף עם ספריות אחרות לספק גישה פתוחה ליותר ספרים מאמרים ושאר חומרים בגישה פתוחה.

לאור זאת, ברור שספריות צריכות לשקול מחדש את ההוצאות שלהן על  APCs , שהן דרך יקרה יותר מאשר אופציות חלופיות חדשות. לדוגמה אותו סכום כסף שדרוש למימון 12.5  מאמרים בשיטת ה- APCs יכול לשמש לתמיכה ב- 471 ספרים בגישה פתוחה ב- Knowledge Unlatched , או תמיכה פיננסית לכמה שנים בפרויקטים כגון :arXiv, Lever Press, SCOAP3 , or UC Press Luminos.

ההמלצה היא' שספריות תתמוכנה  במודלים חדשים של הוצאה לאור, ותזהינה  פרויקטים שכדאי להשקיע בהם.

התשובה לשאלה המתבקשת,   כיצד ספריות שממילא מתמודדות עם בעיות תקציב תוכלנה לתמוך בפרויקטים חדשים, היא בהסבר של Peter Suber:

“Money already spent on journals by academic libraries is more than enough to pay for high-quality OA journals in every scholarly niche. We don’t need new money, we just need to redirect the money we already spend” (LaGuardia 2015

למידע נוסף במאמר.:

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ToxicDocs – מאגר חופשי חדש בנושא רעילות כימית

ToxicDocs הוא מאגר חופשי בנושא רעילות כימית שהושק לאחרונה. מאגר חדש זה הוא פרויקט משותף  של Columbia University in New York City and the City University of New York -CUNY

המאגר כולל מיליונים של מסמכים בנושא רעילות כימית, כולל מסמכים פנימיים של גופים  מסחריים ועסקיים שקשורים למוצרים וכימיקלים חדשים  בשוק, ושהיו עד כה חסויים. פיתוחים טכנולוגיים אפשרו את הפיכתם לברי חיפוש. המסמכים כוללים תזכירים, מיילים, מאמרים מדעיים שלא פורסמו, דוחות מומחים ועוד.

המאגר ממשיך להתעדכן ונוספים לו מסמכים ותביעות משפטיות שנוגעות לחומרים שונים רעילים כגון : אַזְבֶּסְט,   בֶּנְזֶן , עופרת, סִילִיקָה , PCBs ועוד. המאגר  יכול להיות שימושי לחוקרים, לעיתונאים ולשאר מתעניינים בחומרים רעילים והתנהגות ארגונית.

למאגר

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

שינוי באלגוריתם של פייסבוק –  הקו המנחה – העדפת אינטראקציה חברתית על פני תכנים ציבוריים  

בפוסט מיום 12 בינואר 2018 הודיע מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג על שינוי משמעותי צפוי באלגוריתם של פייסבוק – מעבר מהתמקדות בעזרה למשתמשים באיתור תכנים רלוונטיים לטובת אינטראקציה  חברתית משמעותית.  שינויים משמעותיים ראשונים בכיוון זה יהיו בפיד החדשות של המשתמשים בפייסבוק  – הוא יציג יותר פוסטים של בני משפחה חברים וקבוצות ופחות תכנים ציבוריים של דפי עסקים, מותגים גופי תקשורת.והוצאה לאור ויצרני תוכן אחרים.  גם התכנים הציבוריים שיוצגו יהיו בהתאם לאותו קו מנחה –  עידוד אינטראקציה חברתית בין אנשים

מנכל פייסבוק מארק צוקרברג הסביר שפייסבוק נוצרה כדי לעזור למשתמשים לשמור על קשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים קרובים, ומחקרים הוכיחו ששימוש ברשתות חברתיות לקשרים חברתיים משמעותיים מורידה את תחושת הבדידות ונמצאת בקורלציה חיובית בטווח הארוך עם אושר ובריאות. לא כן   קריאה פסיבית של  תכנים וצפייה בסרטוני וידיאו.

לכן האסטרטגיה החדשה משרתת את מטרתה הראשונית של פייסבוק שהופרה במרוצת הזמן כדבריו:

"We built Facebook to help people stay connected and bring us closer together with the people that matter to us. That's why we've always put friends and family at the core of the experience. Research shows that strengthening our relationships improves our well-being and happiness.

But recently we've gotten feedback from our community that public content — posts from businesses, brands and media — is crowding out the personal moments that lead us to connect more with each other.

It's easy to understand how we got here. Video and other public content have exploded on Facebook in the past couple of years. Since there's more public content than posts from your friends and family, the balance of what's in News Feed has shifted away from the most important thing Facebook can do — help us connect with each other.

We feel a responsibility to make sure our services aren’t just fun to use, but also good for people's well-being. At its best, Facebook has always been about personal connections. By focusing on bringing people closer together — whether it's with family and friends, or around important moments in the world — we can help make sure that Facebook is time well spent One of our big focus areas for 2018 is making sure the time we all spend on Facebook is time well spent"

 

מנגד, יש הרואים בשינוי אסטרטגיה זו  לרעת פרסומים של גופי תוכן, אחד האמצעים להתמודדות עם תופעת החדשות המזויפות (פייק ניוז) שבה הואשמה פייסבוק, והקשיים שלה, לאור מדיניות העריכה,  לשמור על תכנים נקיים מחדשות מזויפות.

פורסם בקטגוריה כללי, פייסבוק | כתיבת תגובה

Dimensions  – מנוע חיפוש מדעי חדש  וחשיפת ההיבט הפיננסי של המחקר

Dimensions הוא מנוע חיפוש מדעי חדש שהושק  במתכונתו הנוכחית ב- 15 בינואר 2015. במנשק דומה למאגר מידע   מסורתי.

הייחוד שלו שבנוסף לאינדקס שכולל  מאמרים, ציטוטים למאמרים, ומדדים אלטרנטיביים,  הוא כולל מידע גם על מענקי המחקר, המוסדות המממנים, פטנטים, והניסויים הקליניים הקשורים, ובכך מספק לחוקרים מידע גם על ההיבט הפיננסי של המחקר.

מאגר המידע של המנוע מבית היוצר של Digital Science נבנה תוך שיתוף פעולה עם למעלה מ- 100 מוסדות מחקר וגופי מימון, והוא מהווה למעשה הרחבה של מוצר קודם שנקרא אף הוא Dimensions והתמקד במענקי מחקר. חיפוש במאגר המאמרים, חופשי לכול. למוסדות וגופי מימון, המוצר עם מאפיינים מתקדמים הוא בתשלום.

Dimensions מתאפיין במספר רב של פילטרים לעידון תוצאות החיפוש – שנת פרסום, חוקרים מחברים, תחומי מחקר, שמות כתבי העת, רשימה מקורית של כתבי העת, וגישה פתוחה. הצגת תוצאות החיפוש גמישה . ניתן להציגם על פי תאריך פרסום, מידת הרלוונטיות, תאריך פרסום, מדד ציטוטים יחסי  בתחום RCR,   מספר ציטוטים, וציון מדדים אלטרנטיביים Altmetric Attention Score

מידע נוסף על המנוע במאמר ב- nature

למנוע החיפוש

שאלות נפוצות

מרכז התמיכה

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

Research 2.0 ותפקיד הספריות האקדמיות בתמיכה במחקר

באופן מסורתי ספריות אקדמיות התמקדו בעיקר בנושאים שקשורים לפלט של התקשורת המדעית- אוסף כתבי העת, הספרים ופרסומים אחרים.

כיום, אין ספק, שלאור השינויים בהתנהגות המידע של החוקרים ובעולם ההוצאה לאור, מתבקשים גם שינויים בתפקידה  של הספרייה האקדמית . שינויים אלה מושפעים מהופעתו של Research 2.0

Research 2.0  מוגדר כמחקר במדעים, מדעי החברה והרוח שעושה שימוש בכוחה של רשת האינטרנט,  שמאפשרת צורות חדשות של פיתוח רשת קשרים במישורים השונים, מעודדת פתיחות ומאפשרת גישה וטיפול בכמויות מסיביות של נתונים.

מאמר מעניין עוסק בתפקידיה של הספרייה האקדמית בעידן זה בארבעה תחומי פעילות עיקריים:

  • חינוך לאוריינות מידע
  • שירותי נתוני מחקר
  • העלאת המודעות במגוון נושאים
  • ותמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי

חינוך לאוריינות מידע – אוריינות מידע חיונית לא רק  לאיתור, ניתוח והערכת מידע וחיפוש ספרות, אלא גם להוצאה לאור, כלומר  לכול   תהליך המחקר. התפתחות חדשה וחשובה היא תשומת הלב הגדלה לאוריינות נתונים.  אוריינות נתונים יכולה להיות מוגדרת כמיומנות ספציפית שמאפשרת לפרט להפוך נתונים למידע ולידע.  החינוך לאוריינות נתונים חייב לשלב את האספקטים החברתיים והטכניים שקשורים לנתונים. במסגרת זו כלולה שורה ארוכה של מיומנויות כגון:בחירת הנתונים ושילובם במקורות מידע אחרים, הערכת נתונים והמקורות שלהם, שימוש נכון ומתאים בשיטות מחקר, ניתוח הנתונים ועוד..

שירותי נתוני מחקר – ספריות אקדמיות יכולות לתרום בכול הקשור לניהול  נתוני מחקר ולאוֹצְרוּת הנתונים (data curatIon) שהוא תהליך רחב יותר מניהול הנתונים וכולל תחזוקה, שימור והוספת ערך לנתונים הדיגיטליים בכול מחזור החיים שלהם.

שירותים אלה הם בנוסף לשירותים המסורתיים, וכוללים התייעצות עם אנשי הסגל, והסטודנטים בדבר התוכניות לניהול הנתונים, תקנים בכול הקשור למידע על, שירותי יעץ לאיתור וציטוט נתוני מחקר, תמיכה לשימוש במאגרי הנתונים המוסדיים, בהכנת הסטים למאגרים המוסדיים ובחירתם.

הפעילות הטכנית החשובה ביותר בתהליך היא יצירת מידע-על לסטים של הנתונים – מידע נוסף ומשלים למידע על המסורתי של ספרים וכתבי עת.

העלאת המודעות במגוון נושאים – ספריות אקדמיות יכולות להגדיל את המודעות לאתרי מדיה חברתיים שמיועדים   במיוחד לחוקרים כגון Academia.edu ו- Researchgate, לתרום למידע בכול הקשור לגישה הפתוחה על כול ערוציה, לבעיית כתבי העת הטורפים, ולהכרה בכול הגבולות הלגיטמיים של הפתיחות – פרטיות  ובטיחות. ספריות יכולות לתרום גם למודעות לפרויקטים ומיזמים שקשורים לנתונים ולמדדים חדשים להערכה מדעית.

תמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי –  ספריות אקדמיות רבות תומכות בפעילויות שקשורות לקבוצות שונות של חוקרים,  אבל אינן מספקות תמיכה אינדיבידואלית לחוקרים. חשוב לחזק תמיכה כזו שיכולה להיות קשורה במגוון פעילויות כגון מידע על שירותי אלרט , יצירה של ייצוג ויזואלי של הנתונים ועוד.

התפקידים החדשים המוצעים לספרנים ולספריות האקדמיות  מגוונים, וכנ"ל גם הכינויים לספרנים החדשים כגון– blended librarians, embedded librarians , data librarian . מה שברור, שאין ספק, שכדי שספריות אקדמיות תשארנה רלוונטיות הן צריכות לאמץ מודלים חדשים בכול הקשור לתפקידן.

מידע נוסף במאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה science 2.0, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

לקראת Pubmed 2.0  – שיפורים אחרונים במאגר מידע הרפואי Pubmed ותוכניות לעתיד

 מאמר שפורסם ב- elife באוקטובר 2017 על ידי צוות מ- NCBI  מתאר שיפורים אחרונים שהוכנסו לתוכנה ולמנשק החיפוש  של -Pubmed ותוכניות לעתיד

Pubmed  – הוא  מאגר מידע ביו-רפואי חופשי שכולל מידע ביבליוגרפי של למעלה מ- 27 מיליון מאמרים בלמעלה מ- 7000  כתבי עת, וטקסט מלא של כ- 4 מיליון מאמרים.   נתוני שימוש יומי ממוצע ב- Pubmed כוללים 2.5  מיליון משתמשים, 3 מיליון חיפושים ו- 9 מיליון דפים נצפים.

לאחרונה פותח אלגוריתם לקביעת הרלוונטיות של החיפוש, שמבוסס  על למידת מכונה . הוא כולל כ- 150 סיגנלים שונים לאיתור התוצאות הרלוונטיות ביותר, חלקם קשורים להתאמה בין מילות החיפוש והרשומה ב- Pubmed ,  וחלקם ספציפיים לרשומה כגון סוג פרסום, תאריך פרסום ומספר הצפיות בתקציר בשנה האחרונה.

אלגוריתם חדש זה זמין לאלה שבוחרים במיון התוצאות ב-  Pubmed באופציה "Best Match"  . נמצא שבחירה באופציה זו מגדילה את ההקלקה על קישור אחד לפחות בדף התוצאות הראשון ב- 17.4 % לעומת  בחירה באופציית ברירת המחדל – מיון על פי תאריך .

כמו כן פותחה לאחרונה שיטה מבוססת למידת מכונה לזיהוי אוטומטי חד משמעי של שמות מחברים, ולצורך כך מתוכנן להשתמש גם במקורות נוספים  כמו ORCID's, גם אם אלה אינם מצויים במאמר.

מן הראוי לציין, שהגידול המהיר של Pubmed Central , שכולל מאמרים בטקסט מלא  וגדל בקצב של למעלה מ-1000 מאמרים ביום, מגדיל ותורם לאפשרויות לשיפורים ב-Pubmed

בעתיד מתוכנן ש- Pubmed יהווה נקודת גישה למגוון  מקורות המידע ב-NCBI  , ולשם כך פותח מבנה נתונים חדש – PubOne , שיאפשר מיזוג של מקורות שונים כגון תקצירים מ-Pubmed, טכסטים מלאים מ- Pubmed Central , פרקים מספרים ועוד, לרשומה אחת,  שתאפשר נקודת גישה אחת  לספרות ביו-רפואית. עוד מתוכנן לבדוק האם Pubmed  יוכל להשתמש בפלט של יוזמות שונות בנתונים פתוחים ובמדדים אלטרנטיביים להערכה מדעית, כדי לשפר את החיפוש.

במקביל להתפתחויות אלה, הושק אתר ניסיוני חדש  Labs PubMed. אתר זה הושק במטרה להמשיך את המאמצים לשפר את איכות החיפוש,  ובמקביל לשפר את השמישות/מנשק המשתמש  במיוחד למכשירים ניידים בעלי מסך קטן יותר. משתמשים יכולים לנסות את המאפיינים החדשים באתר  ולהביע דעתם על כך, ובכך לתרום להחלטות על שינויים פוטנציאליים.

Pubmed Labs כולל סט מצומצם יותר של מאפיינים יחסית ל-Pubmed . ברירת המחדל של מיון התוצאות היא "Best Match"  . כמו כן הוא כולל  מנשק משתמש משופר יותר   בו מלות החיפוש מוארות בכותר ו/או בתקציר   והוא תומך יותר במכשירים ניידים.

התפתחויות אלה קיימות ועתידיות, מובילות כולן ל- Pubmed 2.0.

 

מידע נוסף במאמר המלא

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע, רפואה | כתיבת תגובה