OERSearchEngine.com – מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל  למשאבי לימוד פתוחים  

oer2משאבי למידה פתוחים OER   הם משאבים לימודיים חופשיים , זמינים באופן גלוי לכול אחד ובמסגרת רישיונות מסוימים גמישים ( הידועים ביותר Creative Commons  ) מאפשרים לעשות בהם שימוש חוזר ולהפיצם עם מעט או ללא הגבלות.

OERSearchEngine.com  הוא מנוע חיפוש מותאם אישית  של גוגל (Google custom search) למשאבי חינוך פתוחים . מנוע זה  כולל כנראה באינדקס שלו גם את רשימת המקורות שנמצאים בכתובת http://www.oersources.com/

מנוע חיפוש זה מצטרף למקורות נוספים לאיתור משאבי חינוך פתוחים כגון:

 OASIS

OER Commons

למנוע החיפוש

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה 2021

open211שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה  ב-25-31 באוקטובר תחת התֵּמָה:  “It Matters How We Open Knowledge: Building Structural Equity.”.

הנושא מתיישב עם נושא המדע הפתוח שצריך לאמץ מגוון של ידע, שיטות עבודה, תהליכי עבודה, שפות, תפוקות מחקר ונושאי מחקר התומכים בצרכים ובפלורליזם אפיסטמי של הקהילה המדעית כולה, קהילות מחקר וחוקרים מגוונים, כמו גם את הציבור הרחב ובעלי הידע.

הנושא מדגיש את קריאת ההמלצה שפורסמה לאחרונה על ידי אונסקו להשתתפות שוויונית לכל יצרני וצרכני הידע – מדע פתוח צריך לשחק תפקיד משמעותי בהבטחת שיוויון בין חוקרים ממדינות מפותחות ומתפתחות, לאפשר שיתוף הוגן והדדי של תשומות ותפוקות מדעיות וגישה שווה לידע מדעי הן ליצרנים והן לצרכני ידע ללא קשר למיקום, לאום, גזע, גיל. , מגדר, הכנסה, נסיבות חברתיות-כלכליות, שלב קריירה, משמעת, שפה, דת, נכות, מוצא אתני או כל סיבה אחרת.

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי הוא הזמן עבור הקהילה הרחבה לתאם את פעולותיה כדי להפוך את הפתיחות לברירת מחדל ,ליצור קשרים בין קהילות  ולקדם בניית יסודות שוויוניים יותר לפתיחת ידע .האירוע נחגג על ידי אנשים פרטיים, מוסדות וארגונים ברחבי העולם ואת ארגונו מובילה וועדה מייעצת עולמית.

באתר אפשר למצוא בין היתר כבר תוכניות לארועים דיגיטליים פתוחים לכול המעוניין הקשורות לנושא פרסום פתוח, מדע ושיתוף נתונים כמו :

הוובינר של מספר ספריות אקדמיות נורבגיות ב- 27 באוקטובר בנושא שיתוף מידע רגיש  ומגוון  פעילויות ואירועים נוספים  שיתקיימו במקומות השונים בעולם במסגרת זו. כמו כן אפשר למצוא מידע משנים קודמות  קובצי וידיאו בנושא,  תמונות, פוסטים מבלוגים בנושא, ועוד

שבוע הגישה הפתוחה השנה יתקיים כאמור בין התאריכים 25 עד 31 באוקטובר; עם זאת, המארגנים מוזמנים לארח דיונים ולפעול סביב הנושא  בכל עת המתאים ביותר במהלך השנה ולהתאים את הנושא והפעילויות לקונטקסט המקומי שלהם.

לאתר שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה | כתיבת תגובה

דוח תחזיות מחירי כתבי עת לשנת 2022

ebscoעליות המחירים של כתבי העת  ותקציבי הספריות מהווים  דאגה מרכזית בשוק המידע.

דוח תחזיות מחירי כתבי עת לשנת 2022  שפרסם המול EBSCO   זמין כעת ונועד לסייע לאנשי המידע בקבלת החלטות תקצוב לשנה החדשה. . התחזיות בדוח  מבוססות על סקרים של מגוון רחב של מו"לים ומחירים היסטוריים.

הדו"ח בוחן את הדינמיקה של השוק ומציין/דן  במגמות וגורמים שמשפיעים /עשויים להשפיע על מחירי כתבי העת כולל עלייה באינפלציה שעלולה לגרום בעתיד לעליית מחירים, הגישה הפתוחה ומודל ה- Read and Publish , תנודות המטבע וההשפעה השונה במדינות שונות ועוד.

הדו"ח צופה כי עלויות המחירים לספריות רפואיות ואקדמיות צפויות להיות בטווח של שלושה עד חמישה אחוזים עבור כותרים בודדים  ואחד עד שלושה אחוזים עבור חבילות כתבי עת אלקטרוניים.

מדגיש שתחזיות מחירים אלה נועדו בעיקר כאינדיקציה כללית ל"ממוצע ". למרות שתחזיות המחירים מבוססות על ניתוח מדוקדק, EBSCO ממליץ על זהירות בעת שימוש בתחזיות אלה שמסתמכות על מגמות היסטוריות והערכות עדכניות בלבד.

כמו כן מציע להיעזר במקורות נוספים כגון :

מידע נוסף בדוח התחזיות המלא

פורסם בקטגוריה כללי, כתבי עת, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות ובעלי מוגבלויות – אתגרים

atסטודנטים בעלי  מוגבלויות משתמשים  במהלך הלימודים בטכנולוגיות מסייעות כדי לגשת למידע מודפס ואלקטרוני לשם השלמת משימות לימודיות.  טכנולוגיות מסייעות מתייחסות לכול פריט, תוכנה או מערכת מוצרים שמשמשים להגדלה, תחזוקה או שיפור היכולות התפקודיות של אנשים עם מוגבלויות מעניין מה תפקידם של ספריות אקדמיות בנושא ובעיקר מה הם האתגרים שעמם עליהן להתמודד כדי להבטיח שההשקעות שלהן אכן ישאו פירות.

סקר מעניין שנערך בקרב 186 אוניברסיטאות ציבוריות ברחבי ארצות הברית בדק את הנושא. החוקרים שלחו בדוא"ל את הסקר ל -507 אנשים – שיעור המשיבים היה 14.2%.

מהסקר עולה שספריות אקדמיות נתקלות  ב- 51 אתגרים שקשורים לתחומים הבאים:

  1. ידע כישורים ומיומנות של ספרנים – ידע מוגבל אודות צרכיהם של הלקוחות הנכים הוא אחד החסרונות העיקריים העומדים בפני רוב הספריות האקדמיות במחקר זה . כך למשל אחד המגיבים לסקר, ראש מחקר, הוראה ושירותים, אמר: "אין לנו אינטראקציה ישירה עם התלמידים וסומכים על אחרים שיפנו או יקדמו את השירותים שלנו". חוסר הידע על הצרכים מקשה על מתן שירותי מידע מתאימים
  2. חומרה ותוכנה – רוב הנשאלים במחקר זה הודו כי אינם עונים על צרכיהם של לקוחותיהם הנכים ואינם מספקים שירותי מידע מתאימים. כך למשל אחת הספרניות התלוננה: "להרבה יותר סטודנטים בקמפוס שלנו הם בעלי לקויות למידה או לקויות פסיכולוגיות מאשר לקויות פיזיות. עם זאת, רוב ההיצע שלנו מכוון לניידות, ראייה או שמיעה.
  3. אתגרים מוסדיים – כ -40 % מהאתגרים שדיווחו המשיבים היו קשורים לגורמים מוסדיים, ביניהם בירוקרטיה, תרבות ארגונית, מדיניות, סמכות, ניהול משאבי אנוש, שיווק והסברה
  4. אתגרים פיננסיים – נראה כי אילוצים פיננסיים הם אחד האתגרים הנפוצים ביותר לביצוע יוזמות חדשות בספריות. המשיבים במחקר זה מתארים כיצד קיצוצים בתקציב, סדרי עדיפויות מוסדיים מתחרים, היעדר תקציבים המוקדשים לטכנולוגיות מסייעות והסתמכות על דמי טכנולוגיה שנגבים מתלמידים מקשים על שירות בעלי המוגבלויות
  5. שחקנים חיצוניים –חילוקי דעות עם ספקים, איכות ירודה של טכנולוגיות מסייעות שסופקו על ידי ספקים, פערים בין מידע שמסופק על ידי נציגי מכירות לעומת הביצועים בפועל הם חלק מהמכשולים העיקריים בהשקעה בטכנולוגיות מסייעות.

מכאן עולה כי המכשולים לשרת את המשתמשים בעלי המוגבלויות  אינם מוגבלים ישירות רק לטכנולוגיות המסייעות אלא הם כוללים גם גורמים קשורים אחרים כגון סוגיות ארגוניות ופוליטיות. לדוגמה, מספר האתגרים הגדול ביותר (כלומר, כ -40%) קשור למוסד, כולל מדיניות ארגונית, תרבות ונורמות. מתוצאות המחקר עולה עוד  כי חלק ניכר מ-51  האתגרים הייחודיים שדווחו על ידי מנהלי הספרייה והספרנים הם תלונות על השותפים שלהם במערכת השירות הטכני.

הדוח כולל 15 המלצות להתמודד עם האתגרים .. מידע על כך ומידע נוסף בכתבה המלאה

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

תוכנה בקוד פתוח בספריות –דוח מחקר

open9דוח מחקר בנושא תוכנות בקוד פתוח בספריות, גלריות ארכיונים ומוזיאונים (להלן מוסדות GLAM Galleries, libraries, archives, and museum- ) התפרסם באוגוסט 2021 . הסקר נערך באביב 2021 על ידי LYRASIS, ארגון בינלאומי שמשקיע בפתוח תוכנות בקוד פתוח, במטרה  להבין טוב יותר את האינטראקציה עם תוכנות מסוג זה בהיבטים השונים- מימון ותמיכה, הצדקת השימוש והערכה.

לפני בחינת תוצאות הסקר, כדאי לבחון את ההבדלים הרחבים בין טכנולוגיות קנייניות ותוכנות בקוד פתוח. טכנולוגיות קנייניות הן מוצרים שנתמכים על ידי ספק יחיד שרק לו יש גישה לקוד המקור והוא שולט בעדכונים ובתכונות חדשות. בתוכנות בקוד פתוח בניגוד לכך – קוד המקור מפותח, מתעדכן ומתוחזק באופן פומבי ולעתים קרובות הוא מבוסס על קהילה.

בעוד שמערכות קנייניות נשארות הפרדיגמה הדומיננטית, במהלך שני העשורים האחרונים מוסדות GLAM משקיעים יותר ויותר בחלופות בקוד פתוח  שמספקות גישת פיתוח שיתופי וצמצום התלות בספק שירות יחיד.

בסקר הייתה התייחסות לתוכנות בקוד פתוח שפותחו במיוחד עבור מוסדות GLAM  כגון FOLIO ArchivesSpace ו- Omeka

מממצאי המחקר:

נראה כי אחד השיקולים החשובים בבחירת תוכנות בקוד פתוח  הוא הקיימות של התוכנות  והשירותים. המשיבים דירגו את הקיימות כגורם חשוב בשיקול בבחירה קוד פתוח  יותר מאשר יתרונות כלכליים

כמו כן נמצא  שניהול ארכיון, תערוכות דיגיטליות ומאגרים מוסדיים מייצגים את שלושה מקרי השימוש הנפוצים ביותר בתוכנות בקוד פתוח

המכשול הגדול ביותר לאימוץ תוכנות בקוד פתוח  שדווח בסקר זה הוא היעדר מומחיות טכנית בתוך המוסד. זמן וידע של הצוות הם בסיסיים להצלחה ולמוסדות רבים אין את המימון הדרוש לתמיכה בקוד פתוח.

ממצאים ומידע נוסף בדוח המחקר .

.

,

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, תוכנות | כתיבת תגובה

מינוף הויקיפדיה – ספריות וויקיפדיה

wiki3ויקיפדיה חשובה לעתיד הספריות אך באותה מידה ספריות חשובות לעתיד הויקיפדיה. זהו המסר של הספר שנמצא היום חופשי ברשת באתר של  OCLC כקובץ PDF בן 272 עמודים:  Leveraging Wikipedia: connecting communities of knowledge

ספר זה מהווה  השראה לספריות להשתלב בקהילת ויקיפדיה באמצעות תוכניות ופעילויות לשיפור התוכן כגון: אירוח סדנאות  הדרכה לעריכה בויקיפדיה, תרומה לתכנים של הויקיפדיה, שיתוף פעולה עם ויקיפדים כבני ברית במאמץ להרחיב את הגישה לידע ועוד.

במקביל לתרומה לתכנים הספר מראה כיצד להבטיח ששירותי הספרייה והאוספים יהיו גלויים ברשת הפתוחה.  כך ששני הצדדים נשכרים משיתוף הפעולה.

בספר אפשר למצוא בין היתר מידע על The Wikipedia Library (TWL) שמאז הקמתה בשנת 2011 שיתפה פעולה עם כמעט 70 מו"לים כדי לספק גישה חופשית לויקיפדים ללמעלה מ -80,000 כתבי עת ייחודיים, דוגמאות לאופן אימוץ הויקיפדיה בספריות כגון  New York Public Library, כיצד הויקיפדיה והויקידאטה מסייעות למנועי חיפוש להבנת הארגון  באמצעות הווב הסמנטי, העלאת אוספים ארכיונים לויקיפדיה – RAMP (Remixing Archival Metadata Project, ספריות ציבוריות וויקיפדיה , עבודתו  של ויקיפד ועוד …

לקובץ PDF     החופשי של הספר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, ויקיפדיה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

פרויקט כתביו של אלברט איינשטיין

albertאלברט איינשטיין (1879–1955), אחד המדענים ואישי הציבור הבולטים של המאה ה -20, חולל מהפכה בדעותינו על הזמן והחלל, החומר והאור, הכבידה והיקום.

פרויקט כתביו/מאמריו של  אלברט איינשטיין הוא מיזם הוצאה לאור ששם לו למטרה לספק תמונה שלמה מלאה  על מורשתו המסיבית, החל מעבודתו הראשונה של איינשטיין על תורות היחסות תורת הקוונטים, ועד מעורבותו הפעילה ושיתופי פעולה בינלאומיים במגוון תחומים-  זכויות אדם, חינוך ופירוק נשק.

הכרכים שפורסמו מסתמכים על מאמרים אישיים של איינשטיין שנערכו בארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית ויותר מ -40,000 מסמכים נוספים שקשורים לאיינשטיין ושגילו חוקרי הפרויקט מאז שנות השמונים.

בסיומה תכלול הסדרה המודפסת מעל 14,000 מסמכים מדעיים ולא מדעיים ותמלא קרוב ל -30 כרכים.

חוקרי הפרויקט  עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ארכיון איינשטיין. למידע נוסף על ההיסטוריה של המאמרים האישיים של איינשטיין לחץ כאן.

לפרויקט כתביו של אלברט איינשטיין

לרשימת הכרכים שפורסמו –  הכרכים בתשלום , ליד כול אחד מהכרכים אפשרויות רכישה

לארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית

פורסם בקטגוריה מאגרי מידע, מוסדות מחקר, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

משאבי למידה וירטואליים – רשימת מקורות

poweredyבעידן בו אנו חיים שמתאפיין בין היתר בלמידה מקוונת, רשימה של משאבי למידה וירטואליים יכולה לסייע. רשימה כזו מרוכזת של משאבי למידה וירטואליים אפשר למצוא בכתובת  http://columns.virtualprivatelibrary.net/2022_Student_Virtual_Learning_Sep21_Column.pdf

הרשימה כוללת בין היתר :מנועי חיפוש למשאבי למידה, אתרים להורדת ספרי לימוד חופשיים, רשימות של ספרי לימוד פתוחים על פי קטגוריות נושאיות, כלים שימושיים, קורסים חופשיים, כלים ומקורות שמסייעים לשמירת הפרטיות  ועוד

המקורות מוצגים ברשימה אלפביתית חבל שאינם מסווגים על פי סוג החומרים.

לרשימת המקורות

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה

APC – עמדת אנשי סגל: דוח מחקר

APC    – Article Processing Charge  היא אחת השיטות למימון מאמרים בגישה פתוחה – על פיה המחבר, מוסד המחבר או מממן המחקר משלמים  עבור פרסום מאמר/יצירה בכתבי עת בגישה פתוחה  או בכתב עת היברידי.  ה- APC   עבור  מאמר יכול לנוע בין 1500 דולר ועד למעלה מ- 5000 דולר . בהנחה שרוב החוקרים מפרסמים מספר מאמרים בשנה  הסכום עבור פרסום מאמרים בגישה פתוחה  משמעותי ביותר.

מעניין כיצד חוקרים מממנים APC  ומהי דעתם על צורת תשלום זו.

דוח מחקר בנושא התפרסם  ביולי 2021. המחקר נערך ב-   The Icahn School of Medicine at Mount Sinai   שבניו-יורק ארה"ב  בראשית   2021 , שיטת המחקר – סקר בדוא"ל עליו ענו 310 אנשי סגל שהם 10.6% מאוכלוסיית  החוקרים הפעילים במוסד. רוב הנחקרים מהתחומים:  רפואה  פסיכיאטריה, רפואה דחופה ומדעי המוח.

את כלי המחקר/שאלון ותוצאות אפשר למצוא בכתובות   https://figshare.com/articles/dataset/Survey_PDF_pdf/14718570 https://figshare.com/articles/dataset/Survey_results/14718585

מממצאי המחקר: 50%  מהנחקרים משלמים APC    באמצעות  מענקי מחקר ו-16% במימון אישי.

G3

בנוגע לדעתם על צורת מימון זו – רוב הנחקרים תומכים בגישה פתוחה אך סבורים שעלות ה- APC    גבוהה ואינה צריכה להיות ממומנת על ידי החוקרים. שימוש במענקי מחקר לצורך   תשלומי APC בא על חשבון שימוש במענקים לצורכי מחקר צרופים.

FAIRNESSy

 לדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

MeToo# בספריה האקדמית: מחקר כמותי  בנושא  שכיחות הטרדות מיניות בספריות אקדמיות

דוח מחקר בנושא הטרדות מיניות בספריות אקדמיות פורסם ביוני 2021 . שיטת המחקר סקר. השאלון הופץ  במגוון רשימות דוא"ל של ספריות אקדמיות המופעלות על ידי ALA כולל   ILI-L INFOLIT, STS, LITA, LLAMA, RUSA, COLLIB-L SRRT

613 נחקרים השיבו על השאלון באופן מלא.

מטרת הסקר הייתה  לבדוק 2 שאלות מחקר עיקריות :

1: מהו אופי ושכיחות ההטרדות המיניות בקרב עובדי הספריות בספריות אקדמיות על ידי עמיתים לעבודה?

2: מהו אופי ושכיחות ההטרדות המיניות בקרב עובדי הספריות בספריות אקדמיות על ידי משתמשי הספרייה?

לצורך המחקר נעשה שימוש בשאלון חוויות מיניות – SEQ –  Sexual Experiences Questionnaire (SEQ)  – כלי מחקר בן 30 פריטים שפותח לראשונה בשנת 1988 על ידי פיצג'רלד וגלטמן ותוקן פעמים רבות לאחר מכן. הכלי מבחין ב-5 סוגים של הטרדה מינית : הטרדה מגדרית- Gender Harassment, התנהגות מפתה- Seductive Behavior, שוחד מיני- Sexual Bribery, כפיה מינית- Sexual Coercion ותקיפה מינית- Sexual Assault. במחקר בנוסף ל-5 סוגים אלה של הטרדה מינית שצוינו לעיל , לבסוף נשאלה שאלה כללית עם המונח הטרדה מינית- Sexual Harassment.

ממצאי המחקר העיקריים  מוצגים בטבלה הבאה:

tt2s

כפי שמצוין בטבלה שלעיל  הטרדה מגדרית היא החוויה המדווחת ביותר בעוד שחלק קטן מאוד מהמדגם מדווח על ניסיון עם כפייה מינית או שוחד מיני. חלק ניכר (35%) מצביע על ניסיון של  תקיפה מינית בידי משתמש ספרייה, עמית לעבודה או שניהם. ניתוח מפורט יותר של סוג זה של הטרדה מינית מצביע על כך שכמעט כל (99%) החוויות שסווגו  כתקיפה מינית מאופיינות בנגיעה מכוונת שגרמה לאי נוחות ולא ליטוף , ניסיון  או קיום יחסי מין.

המשתנים מין, גיל, סוג מוסד וזמן בילוי עם הציבור נמצאו במתאם חיובי  עם כול הסוגים השונים של הטרדות מיניות שנמדדו בסקר. נמצא שנשים היו בסיכון גבוה יותר מאשר גברים לחוות הטרדה מינית. נחקרים שבילו זמן משמעותי עם משתמשי הספרייה  היו בסיכון גבוה יותר לחוות הטרדה מינית. הנתונים גם הצביעו על כך שגיל הוא משתנה קשור. נחקרים שדיווחו כי הם חוו הטרדה מינית היו בגיל חציוני כ- 37. כמו כן, נמצא כי העובדים באוניברסיטאות ציבוריות נוטים יותר לחוות הטרדה מינית מאשר אלו העובדים במוסדות פרטיים.

pwכמו כן נמצא בסבירות גבוהה יותר כי הערות מפורשות מגיעות מעמיתים, בעוד שאינטראקציות קצרות שגורמות לאי נוחות  של עובדי הספרייה נוטות יותר להגיע מצד משתמשי הספרייה. ניתן להסביר זאת  באפקט ההזדמנות, שכן לחברים לעבודה יש יותר הזדמנויות לשיחות, בעוד שלמשתמשי הספרייה  אין כל כך  הרבה הזדמנויות לשיחות, אך יש להם יותר הזדמנויות לאינטראקציות קצרות שגורמות לאי נוחות.

אחד המאפיינים הבולטים בטבלה 1 שראוי לציון הוא האי-התאמה הברורה בין כמה סוגים/מדדים של הטרדה מינית לבין המדד הגלובלי של הטרדה מינית. באופן ספציפי, 78 אחוז מהמדגם מצביע על חוויה של  הטרדה מגדרית ו -64 אחוז מצביעים על חוויה של התנהגות מפתה, אך רק 21 אחוז מהמדגם סימנו "כן" לשאלה הסופית שנשאלה האם הם חוו "הטרדה מינית, "תוך שימוש בביטוי הספציפי הזה. הפער בין הסוגים הספציפיים של הטרדה מינית לבין המדד הכללי עשוי להצביע על כך שאנשים שחווים הטרדה מגדרית או התנהגות מפתה אינם מאפיינים בהכרח חוויות אלה כהטרדה מינית.

חשוב לציין שאין לראות במדגם מדגם מייצג  ולא ניתן להכלילו. פיתוח מדיניות ותרבות מתאימה חשובים.

המלצות ומידע נוסף בדוח המחקר.

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה