החוזה  להצלת הווב

הווב שנועד מלכתחילה לשרת את כלל האנושות לטובה  אכן תרם רבות,  אך עדיין לא כול אוכלוסיית  העולם נהנית מיתרונותיו,  ויתירה מזו הוא מנוצל כיום גם למטרות   לא רצויות, כולל פשיעה, מטרות פוליטיות לא רצויות, דיסאינפורמציה,  ופגיעה בפרטיות.

בשנה שעברה ממציא הווב , טים ברנס לי , בהיותו מודע למצב, קרא לממשלות, לחברות ולאזרחי העולם לפעול למען הצלת הווב

התוצאה – החוזה להצלת הווב שהושק ב– 23 בנובמבר 2019

בהשקתו אמר  טים ברנס לי :

 “The power of the web to transform people’s lives, enrich society and reduce inequality is one of the defining opportunities of our time. But if we don’t act now — and act together — to prevent the web being misused by those who want to exploit, divide and undermine, we are at risk of squandering that potential."

החוזה שמשתרע על פני 32 עמודים מהווה ב- 76 סעיפיו מפת דרכים  להצלת הווב, תוך הדגשת   9 עקרונות עיקריים– 3 מיועדים לממשלות , 3 לחברות ו-3 לאזרחים.

מהממשלות, החוזה דורש להבטיח שכול האזרחים שלהן  יוכלו להתחבר לרשת האינטרנט, שתהיה זמינה כול הזמן, וזאת תוך כיבוד והגנה על זכותם הבסיסית לפרטיות .

מהחברות, לצד  הדרישה להפוך את הרשת לנגישה לכול תוך שמירת הפרטיות והמידע האישי, מודגשת הדרישה לפתח טכנולוגיות מתאימות   שתומכות בטוב שבאנושות ונלחמות ברע שבה.

ומהאזרחים החוזה דורש  ליצור ולשתף פעולה באופן שהתכנים בווב יהיו עשירים ורלוונטים לכול, לבנות קהילות חזקות  שמכבדות שיח ציבורי ואת כבוד האדם, באופן שכול אחד יחוש בטוח ומתקבל בברכה ברשת, ולהילחם למען ווב חופשי ומשאב גלובלי לכול בכול מקום כעת ובעתיד.

החוזה בסעיפיו הרבים כולל המלצות למדיניות  ודרכי פעולה להשגת עקרונות אלו.

החוזה כולל גם נספח שכולל קישורים למבחר זכויות אדם ומסגרות אחרות המתייחסות לחומר החוזה ומילון מונחים לתמיכה בהבנת החוזה.

החוזה נתמך כבר על ידי למעלה מ- 160 ארגונים כולל : Microsoft, Google, Electronic Frontier Foundation, DuckDuckGo, CIPESA, Access Now, Reddit, Facebook, Reporters Without Borders and Ranking Digital Rights. ואלפי אזרחים , מאות ארגונים וממשלות צרפת, גרמניה וגאנה חתמו  על עקרונותיו.

החוזה מהווה רק את תחילת  המאבק למען הווב הרצוי, אך ציון דרך חשוב וקריטי שיכול להוביל לשינוי. ועל כך ימים יגידו…

לחוזה המלא להצלת הווב – קובץ pdf

להודעה על השקתו של החוזה

לעמוד הבית של החוזה

 

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה web 2.0, כללי | כתיבת תגובה

מסמך הבינה המלאכותית הירוקה

כוח המחשוב שנדרש לפרויקטים בתחום הלמידה העמוקה  כגון עיבוד שפה טבעית, גדל בקצב מואץ  ומכפיל את עצמו מדי כמה חודשים. על פי הערכה בין השנים 2012 -2018 הוא גדל  פי 300000 . הגידול בכוח המחשוב כרוך בצריכת אנרגיה גבוהה, וטביעת רגל פחמנית גבוהה. בנוסף העלות הגבוהה שמצריך כוח מחשוב זה מקשה על סטודנטים וחוקרים, במיוחד מהכלכלות המתעוררות, ליטול חלק בפרויקטים בתחום הלמידה העמוקה. בינה זו מכונה בשל ההשלכות הסביבתיות שלה הבינה המלאכותית האדומה.

חוקרים במכון   Allen Institute for AI  מנסים להתמודד עם מצב זה ומציעים את מה שמכונה   בינה מלאכותית ירוקה. מטרתם להפוך את הבינה המלאכותית לירוקה יותר כלומר ידידותית יותר לסביבה וגם לזולה יותר  באופן שרבים יותר  יוכלו לתרום  לעבודות מחקר איכותיות בתחום.  מסמך עמדה בנושא   שהתפרסם לאחרונה, באוגוסט 2019,  מציע פתרונות מעשיים לכך על ידי אימוץ מדד היעילות  בהערכה לצד מדד הדיוק ומדדים נוספים.כמו כן הוא מציע לדווח על העלות הפיננסית  / "תג המחיר"  של פיתוח המודלים השונים בתחום.

מידע ופרטים מקצועיים במסמך הבינה המלאכותית הירוקה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי | כתיבת תגובה

מנועי חיפוש 2019 – פופולריים, שומרים על הפרטיות, ייעודיים, אלטרנטיביים לגוגל ואחרים 

אין ספק שגוגל הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר  אך קיימים בווב מנועי חיפוש רבים נוספים, חלקם שומרים על פרטיות המשתמשים,  ווחלקם עם מאפיינים ייחודיים שלא נמצאים בגוגל וכדאי להכירם .

eBizMBA Rank   הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי    של ארה"ב   בהסתמך עלAlexa  Quantcast.  וSimilarWeb   . על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לספטמבר 2019    בדרוג יורד הם:

מידע נוסף על מנועי החיפוש הפופולריים בכתבה בנושא

לצד מנועי החיפוש הפופולריים קיימים מנועי חיפוש אולי פחות פופולריים אך עם מאפיינים מיוחדים שכדאי להכיר , ביניהם גם מנועי חיפוש ששומרים על פרטיות המשתמש  וביניהם :

Qwant

Yippy

Mojeek

Gibiru

SearX

בהקשר זה כדאי לציין ש- DuckDuckGo  שנמצא בין 15 מנועי החיפוש הפופולריים שומר אף הוא על פרטיות המשתמש.

Mojeek  בנוסף להיותו מנוע חיפוש ששומר על הפרטיות הוא בעל מאפיין ייחודי – חיפוש על פי רגשות – מסנן את תוצאות החיפוש על פי התייחסות המשתמשים לקישורים של תוצאות החיפוש –  love, wow, haha, sad, and angry

Gibiru – מגייס חלק מרווחיו למטרות טובות ומועילות לאנושות גם על פ בחירת המשתמש. מידע נוסף על כך ומנועי חיפוש בעלי מאפיינים ייחודיים אפשר למצוא בכתבה שהתפרסמה לאחרונה

ישנם גם לא מעט מנועי חיפוש ייעודיים  לתמונות, לרשתות חברתיות וכו'

לאור זאת, אפשר לומר שיש לא מעט מנועי חיפוש אלטרנטיביים לגוגל,  פירוט ומידע נוסף אפשר למצוא בכתבה :21 Alternative Search Engines to Use in 2019

מן הראוי לציין שלאחרונה , ב- 15 בנובמבר התפרסמה הכתבה ,

How Google Interferes With Its Search Algorithms and Changes Your Results"

The internet giant uses blacklists, algorithm tweaks and an army of contractors to shape what you see" ,   ממנה משתמע שתוצאות החיפוש בגוגל אינם תמיד תוצאה של אלגוריתם  טהור ואובייקטיבי וקיימת התערבות מכוונת של גוגל בתוצאות, אז אפשר אולי מדי פעם לאמץ מנוע חיפוש ששומר על הפרטיות, ייעודי, או אלטרנטיבי, ואלה לא מעטים.

אך למרות הכול, נראה שגוגל ימשיך להיות הפופולרי והדומיננטי ביותר ולככב, כתמיד בשנים האחרונות,  בראש מנועי החיפוש הפופולריים.

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

כנס Internet librarian 2019   – מבחר מצגות

​כנס   Internet librarian 2019     התקיים  ב- 21-23 אוקטובר 2019  במונטריי שבקליפוריה . ההרצאות בכנס עסקו במגוון גדול של נושאים: חיפושי מידע, חווית המשתמש, מעורבות בקהילה , בינה מלאכותית, אינטרנט ובתי ספר, פרטיות, קהילות חכמות,   יזמות, חדשנות , סטטיסיקות שימוש, ניהול ושינוי ועוד..

 

מבחר מצגות זמינות להורדה חופשית באתר

פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות מחקר כמדריכות ומובילות את מדיניות הבינה המלאכותית באוניברסיטאות

השימוש במוצרים ובשירותים מבוססי בינה  מלאכותית  בכול תחומי החיים גדל, מועיל וונעים אך לעתים הוא יכול להיות גם מטעה . עלולות להיות הטיות שקשורות באלגוריתמים ובסטים של הנתונים המוזנים לצורך הפיתוח, ומכאן השלכות לא רצויות של השימוש במערכות, במוצרים ובשירותים שמושתתים על בינה מלאכותית.

לאור זאת, גדלה ההכרה בצורך במדיניות שתפקח ותסדיר את כול הקשור בפיתוח מערכות בינה מלאכותית, תבטיח אַחְרָיוּתִיּוּת והתנהגויות אחראיות מבחינה אתית.

מאמר מעניין שהתפרסם ב-research Library Issues , no.299 2019  עוסק בספריות המחקר כמובילות את מדיניות הבינה המלאכותית באוניברסיטאות.

לספריות המחקר באוניברסיטאות יש ידע בתחומים חשובים בפיתוח בינה מלאכותית ובמדיניות הפיקוח – פרטיות המידע, גישה למקורות המידע, ניסיון בכול הקשור לניהול נתונים ולארכוב נתונים, מודעות להטיות אפשריות בנתונים ובמידע . כול אלה מעניקות לספריות המחקר  תפקיד חשוב בפיתוח מדיניות מתאימה בכול הקשור לבינה מלאכותית בתחום ההוראה, המחקר והשימושים האדמינסטרטיביים באוניברסיטה.

 

פירוט מידע נוסף במאמר המלא

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Semantic Scholar בהילוך גבוה

מנוע החיפוש המדעי מבוסס  הבינה המלאכותית  Semantic Scholar ידע לאחרונה מספר התפתחויות חשובות גם בזכות שיתוף הפעולה עם Microsoft.

על פי דברי אחראים ב Allen Institute for Artificial Intelligence – AI2, המוסד שפיתח את מנוע החיפוש, חל גידול במאגר המידע שלו ובתחומי המדע שהוא מכסה. מאגר המידע שלו גדל מ-40 מיליון מאמרי מחקר שהתמקדו בתחום המחשבים וביורפואה ל- 175 מיליון  מאמרים בכול תחומי המדע כולל  מדעי המדינה, סוציולוגיה, אמנויות ופילוסופיה. במקביל לגידול זה חל גידול במספר המשתמשים במנוע.

גדל שיתוף הפעולה של Allen Institute for Artificial Intelligence – AI2   עם גורמים נוספים כדי להרחיב את הכיסוי כך למשל:

AI2  משתף פעולה עם  Impactstory ו- Unpaywall כדי להרחיב את הגישה שלו לחומרים בגישה פתוחה.

כמו כן AI2 משתף פעולה עם למעלה מתריסר מו"לים אקדמיים כדי להגיע גם לפינות שהיו סגורות בעבר בפני המנוע.

בנוסף למאמרי מחקר מנוע החיפוש מספק קישורים גם לפריטי מידע ממקורות נוספים: חדשות, בלוגים ווידאו

מעבר להיותו כלי לאיתור מאמרים  Semantic Scholar יכול גם לשמש ככלי לביצוע מחקר מקורי כך למשל , מחקר שבוצע באמצעות Semantic Scholar מצא שלסין יתרון על  ארה"ב במחקר בתחום הבינה המלאכותית. לאחרונה Semantic Scholar סייע ל- AI2 לעקוב אחר הגידול במחקרים בגישה הפתוחה. ומצא שבעשור האחרון חל גידול שנתי ממוצע של 9.9% במחקרים שפורסמו בגישה פתוחה וכיום הם מהווים 29% מכלל הפרסומים. כמו כן נמצאה שונות באימוץ הגישה הפתוחה בתחומי המחקר השונים – 45% בביולוגיה לעומת 15% במדעי הרוח.

בנוסף Semantic Scholar יכול לשמש כקרש קפיצה לפיתוח יישומים ושירותים חדשים לדוגמה  Supp.AI, כלי שמסייע בגילוי אינטראקציות בין תוספי מזון ותרופות.

התפתחויות אלה לא יגרמו ל Semantic Scholar לשנות את מדיניות הפתיחות שאימץ. מנוע החיפוש, שמונחה על פי הפילוסופיה של המדע הפתוח, יישאר חופשי לכול .

מידע נוסף בכתבה

 

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה 2019

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי התקיים השנה ב-21-27 באוקטובר תחת התימה:  “Open for Whom? Equity in Open Knowledge”.

באתר הכנס יש מידע רב על  פעילויות ואירועים שהתקיימו במקומות השונים בעולם במסגרת שבוע זה, מידע כללי על הגישה וגם מסמכים שעוסקים בקידום הגישה הפתוחה על ידי גופים שונים .

בין היתר ניתן למצוא באתר קבצים להורדה בנושאים הבאים: מבוא לגישה הפתוחה, חשיבותה של הגישה הפתוחה, כיצד הסגל האקדמי יכול לתרום לגישה הפתוחה, כיצד הספרנים יכולים לתרום לתנועת הגישה הפתוחה, כיצד גופי מימון יכולים לתרום לתנועה, ותפקידם של האוניברסיטאות בקידום הגישה הפתוחה.

כמו כן ניתן למצוא באתר קובצי וידיאו בנושא ותמונות . וקישורים רלוונטיים נוספים למידע בנושא

שבוע זה מהווה הזדמנות לקדם את הפתיחות כברירת מחדל של המחקר אך החוגגים את השבוע נקראים לערוך ארועים לטובת פתיחות המחקר במשך כול השנה.

לאתר שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

אסופת מאמרים מכנס הערכת הספרייה 2018 

ppeכנס הערכת הספרייה השביעי  התקיים ביוסטון שבטקסס ב-5-7 דצמבר 2018 . הפרוסידינגס   המלא של הכנס בן 873 עמודים , פורסם ב- 2019 על ידי ארגון ספריות המחקר  בארה"ב והוא זמין חופשי לקריאה והורדה.

הכנס, שמתקיים אחת לשנתיים מאז 2006, התקיים בחסות ארגון ספריות המחקר בארה"ב והספריות באוניברסיטת וושינגטון  במטרה לכסות את נושא הערכת הספרייה על היבטיו השונים בשיתוף של חוקרים ואנשי מקצוע בתחום.

הפרוסידינגס כולל 80 מאמרים שמכסים היבטים שונים של הערכת הספרייה כולל אינדיקטורים להערכה בספריות אקדמיות וגילוי "אוצרות"  בנתונים הגדולים, הכרת המשתמשים דרך סקרי  Ithaka S+R’s local surveys, האימפקט והערך של הספרייה, חללים בספרייה, כלים ושיטות להערכה, היבטים שקשורים לכלל הארגון , ספריות דיגיטליות – כולל הערכה ושיפור מדיניות בכול הקשור למאגרים מוסדיים, הקמת מאגר להערכת ספרנים ועוד, הערכת פעילות הספרייה בהקשר החברתי, משתמשים לא מסורתיים, אוספים, חווית המשתמש,  הדרכה ושירותים.

למסמך המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Lithium-Ion Batteries – אב טיפוס של ספר מדעי שנוצר על-ידי מחשב

Lithium-Ion Batteries     הוא ספר מדעי ראשון של המו”ל Springer Nature  שנוצר על ידי מחשב. הספר הוא ספר מחקרי בתחום הכימיה שנושאו הוא  סוללת ליתיום-יון .

כול התהליכים של ייצור  הספר   החל מבחירת מקורות רלוונטיים מ- Springer Nature Publications    בשנים 2016 -2018  וכלה בתקצור של  למעלה מ- 150 מאמרי מחקר מתקופה זו נוצרו על ידי אלגוריתמים מתקדמים של מחשב.

הספר הוא אב טיפוס  חדשני שמציג את היכולות הטכנולוגיות הקיימות. בכוונת המו"ל  ליישם את אותה טכנולוגיה גם לתחומי מחקר נוספים. המטרה היא להתחיל דיון נרחב עם קהילת המחקר והמומחים בתחום  בדבר ההזדמנויות  בעתיד, האתגרים והמגבלות של טכנולוגיה זו.

ספר מסוג זה, לאור הטכנולוגיות המתקדמות של בינה מלאכותית בשילוב עם הנתונים הגדולים, ממחיש גם את כוחם של המו"לים הגדולים  בעלי התכנים והפרסומים המדעיים.

לספר Lithium-Ion Batteries

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, בינה מלאכותית, טכנולוגיות | כתיבת תגובה

Open Research Library – פלטפורמה לספרים בגישה פתוחה

קרוב ל-20000 ספרים, מפוזרים ברחבי הרשת,  התפרסמו עד כה בגישה פתוחה  ומדי שנה מתווספים כ- 4000 ספרים נוספים. Open Research Library  שהושקה במאי 2019  ביוזמתה של Knowledge Unlatched   ושותפים נוספים , שמה לה למטרה לאחד את הספרים בגישה פתוחה במנשק  אחד.

הפלטפורמה כוללת מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם עם סינון על פי מספר פרמטרים.  כמו כן אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות. האתר הוא בעל מנשק משתמש רספונסיבי ועל פי מה שמצוין באתר הוא נגיש גם דרך אפליקציות בנייד.

ספריות שיצטרפו לתוכנית הפרמיום של האתר יהנו מאפשרויות שונות להתאמה אישית. על פי מ שמצוין באתר ב- 2019 הפלטפורמה תהיה ייעודית לספרים בגישה פתוחה, בעתיד תהיה אפשרות להרחיבה  גם לחומרים נוספים בגישה פתוחה. כמו כן מתוכננים מאפיינים נוספים.

לאתר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה