מה קורה כאשר כתב עת  הופך ל-  Open Access ? – ניתוח ביביליומטרי

בשנים האחרונות התגברות המגמה של פרסום מאמרים בכתבי עת בגישה פתוחה הביאה ללא מעט כתבי עת לעבור ממודל המנויים בתשלום למודל הפרסום בגישה פתוחה. רבים מכתבי העת לא שינו את שמם בעקבות המעבר ובכתבי עת אלה עוסק המחקר.

דו"ח מחקר ביבליומטרי שהתפרסם  ב- 30 במרץ 2021  בדק את השפעת המעבר למודל הגישה הפתוחה על כתבי העת מבחינת כמות הפרסומים, האימפקט פקטור ומספר הציטוטים.

נבדקו שתי קבוצות של כתבי עת שעברו לגישה פתוחה בשנים 2001 -2013 האחת מתוך המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה –  DOAJ    (234 כתבי עת) והשנייה מתוך   המדריך לגישה פתוחה  OAD (87 כתבי עת ) בהשוואה עם שתי קבוצות ביקורת  של כתבי עת דומים בתשלום.

flipn

נבדקו שינויים במספר המאמרים שפורסמו לאורך זמן ושני מדדים להערכה  מדעית – האחד ברמת כתב האחת  –   אימפקט פקטור – ממוצע מנורמל,  והשני ברמת המאמר – ממוצע הציטוטים היחסי.

number

התוצאות  מראות כי בסך הכול כתבי העת שעברו למודל OA הגדילו את תפוקת הפרסום שלהם בהשוואה לכתבי עת שנותרו סגורים.

האימפקט פקטור – ממוצע מנורמל, וממוצע הציטוטים היחסי עלה אף הוא  בדרך כלל בעקבות המעבר למודל  הגישה הפתוחה בקצב גדול יותר מזה שנצפה בקבוצות הביקורת.

ifc

עם זאת, נראה כי השינויים משתנים בתחומי המחקר השונים. אך בסך הכול, תוצאות אלו מצביעות על כך שמעבר כתב עת  למודל פרסום  בגישה פתוחה יכול להביא לשינויים חיוביים בכתב העת.

על המחקר ומגבלותיו במאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כתבי עת | כתיבת תגובה

The Archive of healing – מאגר מידע מקיף לרפואה אלטרנטיבית ומסורתית מאוניברסיטת קליפורניה

archivehThe Archive of healing  פרויקט דיגיטלי חדש מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, מציע על פי מה שנכתב באתר את "אחד ממאגרי המידע של פולקלור רפואי המקיף ביותר בעולם", האתר האינטראקטיבי כולל   מאות אלפי ערכים שמתארים תרופות, טקסים ושיטות ריפוי המשתרעות על פני יותר מ 200 שנה ושבע יבשות." הארכיון נאצר במשך יותר משלושים שנה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת UCLA.

אחת המטרות המרכזיות של ארכיב הריפוי היא דמוקרטיזציה של הידע והפרקטיקה של הריפוי.

החומר מהאוסף, שכונה במקור "ארכיב הרפואה המסורתית", הגיע מ"נתוני ריפוי מלמעלה מ -3,200 פרסומים, שישה ארכיונים אוניברסיטאיים, וכן מידע ממקור ראשון ושני מתוך הערות שדה אנתרופולוגיות ופולקלוריות.

במדינות שבהן מיליוני אנשים אינם יכולים להרשות לעצמם שירותי בריאות , הגישה לידע אודות חוכמת טבע יעילה ועתיקת יומין הפכה קריטית. יתכן שלא יהיו טיפולים ב- COVID-19 במאגר המידע, אך ככל הנראה ישנם תרופות מסורתיות, טקסים, פרקטיקות, טיפולים, משחות וכו ' כמעט לכל מחלה אחרת.

המאגר , על פי מה שנכתב בתנאי השימוש, חופשי . הכניסה למאגר כרוכה בהרשמה  מראש. על פי מה שמצוין באתר, בשלב ראשון מזינים שם משתמש ולאחר מכן יידרש להזין סיסמה.

להודעה על המאגר

למאגר

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

ארכיון האינטרנט ככלי מחקר:  שיתוף פעולה עם Archives Unleashed ,  סטים של נתונים והזדמנויות מחקר

ארכיון האינטרנט מאז הקמתו כספרייה דיגיטלית ללא כוונת רווח בשנת 1996, מתמקד בהבטחת זמינותו ונגישותו של הידע האנושי על ידי יצירת ספרייה דיגיטלית לאחסון קבוע של תוכן דיגיטלי מכל רחבי העולם, שיהיה נגיש באופן חופשי ודיגיטלי לכול בכול עת. . ארכיון האינטרנט  כולל  מיליוני ספרים, סרטים, תוכנה, מוסיקה, אתרים בחינם ועוד

כל האוספים נגישים באופן חופשי וציבורי באתר www.archive.org

כוח אצירת המידע של ארכיון האינטרנט בא לידי ביטוי בשירות המוביל שלו   archive it  שמאז השקתו בשנת 2006, משמש למעלה מ -600 ארגונים ליצור, לאחסן ולספק גישה לאוספי תוכן אינטרנט כולל מנשקי API  , יבוא וייצוא של מידע-על ועוד והמטרה היא להבטיח שהמידע נשמר בארכיון עבור חוקרים  עתידיים, היסטוריונים והציבור הרחב

מן הראוי לציין, שנתוני אינטרנט ואוספים בארכיון חשובים יותר ויותר לחוקרים, במיוחד לאותם חוקרים שמעוניינים בכריית נתונים ובגישות חישוביות לניתוח סטים גדולים של נתונים , טקסט ורשומות מהאינטרנט.

נתונים גדולים , בצורת מקורות היסטוריים נולדים-דיגיטליים, מעצבים מחדש את מדעי הרוח והחברה. כמות המידע התרבותית העצומה שנוצרת ונשמרת באופן מכריע מדי יום בצורה אלקטרונית, מציעה הזדמנויות חדשות ומרתקות להיסטוריונים, מדעני המדינה, סוציולוגים, בלשנים, מדעני מחשבים וחוקרים אחרים. חלק ניכר ממידע זה מצוי  בארכיוני האינטרנט, שנוצרו על ידי ארגונים כמו ארכיון האינטרנט וספריות רבות אחרות.

כחלק מהמאמץ המתמשך של ארכיון האינטרנט להעמיד שירותים חדשים לרשות חוקרים וסטודנטים, ביולי 2020 הוכרז על הרחבת שיתוף הפעולה (שהיה קיים כבר מ-2016)  עם פרויקט Archives Unleashed שמפתח כלים לחיפוש וניתוח נתונים שמאפשרים לחוקרים, ספרנים וארכיונים לגשת, לשתף ולחקור את ההיסטוריה האחרונה מאז ימיו הראשונים של האינטרנט.

כחלק משיתוף הפעולה של ארכיון האינטרנט עם Archives Unleashed הוא  שחרר סדרה של סטים של נתונים זמינים לציבור שנוצרו מאוספי אינטרנט בארכיון.

הסטים של הנתונים זמינים בכתובת web data research Archives – Internet Archive Blogs

הסטים הם:

GeoCities Dataset Collection: https://archive.org/details/geocitiesdatasets

Friendster Dataset Collection: https://archive.org/details/friendsterdatasets

Early Web Language collection: https://archive.org/details/earlywebdatasets

כמו כן Archives Unleashed הכריז לאחרונה על תוכנית , שתקל על מעורבות מחקרית בארכיוני האינטרנט.

עם שילובו לאחרונה עם archive-it, הנתונים הזמינים לשימוש יהיו בעיקר אוספי ארכיון האינטרנט של המוסדות ב- archive-it (יתכנו גם סטים נוספים מארכיון האינטרנט).

יישומים מתקבלים כעת מצוותי מחקר המעוניינים לבצע ניתוח חישובי של נתוני ארכיון האינטרנט. חמישה צוותי קבוצות של עד חמישה חברים כל אחד ייבחרו להשתתף בתוכנית מיולי 2021 עד יוני 2022. למידע נוסף על התוכנית

 

פורסם בקטגוריה מקורות דיגיטליים, מקורות מידע, נתונים גדולים | כתיבת תגובה

מקורת מידע – מדריכי נושאים ופורטלים 2021 ועוד..

האתר של  Marcus P. Zillman  כולל הרבה מקורות מידע בנושאים שונים. אחת הרשימות שעודכנה לאחרונה היא רשימה של מדריכי נושאים ופורטלים לשנת- 2021 . הרשימה כוללת הרבה מקורות מידע מסווגים על פי הקטגוריות הנושאיות הבאות:

חינוך ואקדמיה, כלכלה ועסקים, ממשלה וסטטיסטיקה, מדעי הרוח, מידע ומדע המידע, משפטים, רפואה, חדשות, מדע והנדסה ומדעי החברה

כול אחת מהקטגוריות כוללת קישורים לאתרים רבים רלוונטיים בתחום. לדוגמה     – מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021, חיפוש אנשים ועוד.

חשוב  לציין שרשימת מדריכי נושאים ופורטלים  היא רק אחת מהרשימות הנושאיות באתר . רשימה נושאית מלאה  נמצאת  בכתובת  https://www.zillman.us/subject-tracers/

לאור הניסיון בעבר עם הרשימות הנ"ל יתכן שימצאו קישורים שבורים  או לעיתים  מידע לא מעודכן אך המידע הוא רב וניתן להיעזר בו באיתור מקורות מידע רלוונטיים לנושא.

לרשימת מדריכי נושאים ופורטלים

לרשימה הנושאית המלאה

 

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

Wikidata  בספריות -סקירה שיטתית

​Wikidata  היא  מאגר ידע  חופשי ופתוח שניתן לקריאה ועריכה  על ידי אדם ומכונה כאחד. Wikidata משמשת כאחסון מרכזי לנתונים המובנים של הפרויקטים  של וויקימדיה, כולל Wikipedia Wikivoyage, Wiktionary, Wikisource, ועוד . כמו כן Wikidata מספקת תמיכה גם לאתרים ושירותים רבים אחרים מעבר לפרויקטים של ויקימדיה. התוכן של Wikidata זמין בגישה פתוחה , מיוצא באמצעות פורמטים סטנדרטיים, וניתן לקשר אותו לערכות נתונים פתוחות אחרות ברשת הנתונים המקושרים..בשל תכונות אלה Wikidata צוברת פופולריות בספריות כפלטפורמה גלובלית פתוחה ושיתופית לשיתוף והחלפת מידע על.

דוח מחקר  בנושא שימוש ב- Wikidata  בספריות התפרסם בראשית מרץ 2021. המחקר בדק כיצד ומדוע נעשה שימוש ב- Wikidata בספריות וכן מהם היתרונות והאתגרים  שצצו כתוצאה מהניסוי המוקדם של Wikidata בעשור הראשון לקיומה. המחקר התבסס על סקירה שיטתית של פרסומים בספרנות ומדע המידע -LIS.

מטרת הסקירה השיטתית הייתה לאסוף תובנות לגבי האימוץ והניסויים המוקדמים של Wikidata בספריות. לשם כך, חמש שאלות מחקר בסיסיות תוכננו לכסות את היקף הסקירה השיטתית הזו.

  • האופן בו Wikidata מתוארת בספרות LIS (ספרנות ומדעי המידע)
  • היישומים הנוכחיים של Wikidata בספריות -מהי מטרתם.
  • אילו מניעים מנחים את השימוש ב- Wikidata בספריות? מה הם היבטי המוטיבציה העומדים מאחורי הניסוי הנוכחי
  • מהם היתרונות הפוטנציאליים של אימוץ Wikidata בספריות?
  • מהם האתגרים הנפוצים הקשורים ל- Wikidata בספריות?

הסקירה העלתה כי Wikidata בספריות מתוארת בדרך כלל כמאגר ידע פתוח וניתן לשימוש חוזר של נתונים מובנים המסוגלים לקשר בין מידע-על מקומי לרשת של מידע-על גלובלי. ספריות החלו להתנסות ב- Wikidata כדי לשפר את טווח ההגעה והגישה הגלובלית של האוספים והחוקרים הייחודיים והבולטים שלהן. אך בעוד ש Wikidata טומנת בחובה פוטנציאל גדול, שילוב בר קיימא  שלה בפעולות הספרייה עדיין נותר אתגר.

מידע נוסף (כולל המאמרים שהשתתפו בסקירה השיטתית) בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, ווב 3.0, כללי, נתונים מקושרים, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

Same Energy  – מנוע חיפוש ויזואלי חדש בגרסת בטא

Same Energy  הוא מנוע חיפוש ויזואלי חדש בגרסת בטא שעושה שימוש בבינה מלאכותית.. החיפוש בו אפשרי בשאילתת טקסט או בהעלאת תמונה וגם בבחירה מתוך אוסף התמונות שמוצג בדף הראשי. התוצאה  מסך שלם של תמונות בהתאם.  בראש עמוד הבית של המנוע  מוצגות הקטגוריות

בחירה בקטגוריה מסוימת תציג תמונות רלוונטיות לקטגוריה. ובחירה בתמונה מסוימת תציג תמונות דומות. כול זה מתאפשר בזכות ההבנה החזותית העשירה של המנוע שתופסת את הסגנון האמנותי ואת האווירה הכללית של התמונה ולא רק את האובייקטים בה.

אפשר ליצור קובץ תמונות אישי על ידי פתיחת חשבון -שם משתמש וסיסמה.  לאחר בחירה ושמירה של לפחות 3 תמונות המנוע  מציג תמונות דומות בהשראת האוסף הנבחר.

נכון לעכשיו, המנוע  כולל באינדקס שלו 19 מיליון תמונות משותפות ב- Reddit, Instagram ו- Pinterest.

היתרון העיקרי של החיפוש על פי מייסדו  ג'קסון  הוא שהוא עובד בלי שום תגים או מידע-על  אלא על סמך התמונה בלבד. לדבריו:

“The principal advantage of our search is that it works without any tags or metadata: all we need is the image,”

השימוש במנוע חופשי, נשקלת אפשרות  למכור גישת API לחיפוש הוויזואלי כמודל עסקי, אך בינתיים הפרויקט נותר לשימוש חופשי.

למנוע

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פרויקט הסילבוסים הפתוח המעודכן –  Open syllabus 2.5

​Open syllabus 2.5 –היא גרסה מעודכת של פרויקט הסילבוסים הפתוח The Open Syllabus Explorer   שהושקה ב- 10 בפברואר 2021 .

בפוסט שפורסם ב-10 בפברואר מתוארים בפרוטרוט העדכונים העיקריים בפרויקט. .מאפיין חדש ראוי לציון בגרסה היא מדדי OER שעוקבים אחר אימוץ ספרי לימוד ומונוגרפיות בגישה פתוחה  בהשכלה גבוהה, תוך שימוש במידע מ Open Textbook- Library ו-Directory of open access books.

הפרויקט, מיזם של  חוקרים מאוניברסיטת  קולומביה,  כורה מידע מסילבוסים ומציג מתוכם נתונים על הטכסטים הנלמדים.  הוא  כולל  מאגר של  7,292,573  סילבוסים . כולל אלמנטים ויזואלים ואפשרויות סינון מתקדמות.

המידע מוצג  על פי קטגוריות ראשיות עיקריות: כותרים – 4,873,525 ,  מחברים, 3,651,869- מוסדות חינוך-    7,389, תחומי מחקר–  62 , מדינות – 96   ומו"לים – 89,226.   בכול אחת מהקטגוריות יש אפשרויות סינון נוספות. בכותרים קיימת אפשרות גם לסנן על פי חומרים בגישה פתוחה.

 

חשיבותו של  – Open syllabus   לאנשי חינוך/מרצים שמכינים סילבוסים לקורסים שלהם ברורה, שכן הוא מסייע למצוא ספרות מתאימה לקורסים, כמו כן מסייע לספריות לנהל אוספים, הוא תומך בתלמידים בחקר נושאים שונים, יוצר תמריץ לאנשי הסגל לשיפור חומרי ההוראה ושימוש ברישיונות פתוחים.  המדד  " score" בו הוא משתמש  לגבי כותרים  שמודד עד כמה טקסט מסוים נכלל בסילבוסים, יכול לשמש מדד נוסף אלטרנטיבי  לאימפקט המדעי ולקידום מחברי הטקסטים.

אל Open syllabus 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש, מקורות מידע | כתיבת תגובה

למידה מקוונת ברשת – מנוע חיפוש Class Central ועוד…

.ברשת האינטרנט, שמהווה מקור חשוב ללמידה מקוונת,   אפשר למצוא עשרות אלפים של קורסים מקוונים והרבה מהם חינמיים.. תופעת ה- MOOC  – קורסים שפתוחים למספר רב של משתתפים אינה חדשה. אוניברסיטאות חשובות מציעות קורסים חופשיים ברשת,  ומספר הפלטפורמות שמציעות קורסים כאלה הוא רב. מגוון האתרים הגדול ברשת ללמידה בכלל, כולל למידה חופשית מקוונת  מקשה למשתמש את הבחירה ובנוסף לכך,  אתרים רבים מגבילים את ההיצע רק לקורסים בפלטפורמות שלהם.

קיימים ברשת לא מעט מאגרי מידע ומנועי חיפוש שיכולים לסייע במשימה.

אחד מהם הוא מנוע החיפוש Class Central  שאפשר להגדירו כמנוע חיפוש  לקורסים מקוונים. אפשר לחפש בו על פי מה שכתוב באתר במאגר שלמעלה מ- 30000 קורסים, כמו  כן אפשר לדפדף בו על פי נושא – נושאים רחבים: מדעי המחשב, עסקים, מדעי הרוח, מדע הנתונים, התפתחות אישית, אמנות ועיצוב, תכנות, הנדסה, רפואה ובריאות, מתמטיקה, מדע, מדעי החברה, חינוך והוראה  ובתתי נושאים של כול אחת מהקטגוריות. אפשר לדפדף גם על פי אוניברסיטאות.

בדו"ח של המנוע אפשר למצוא רשימה ארוכה  של ספקי/פלטפורמות   MOOC     ברחבי העולם ,   כמו כן מדריך מעודכן על תופעת ה- MOOC

מן הראוי לציין שאין אחידות במאפיינים של הפלטפורמות השונות, חלק מהפלטפורמות חינמיות  אחרות בתשלום אחרות מציעות ניסיון חינמי וכו' . רשימה מומלצת של פלטפורמות עם מאפיינים עיקריים  התפרסמה לאחרונה וגם היא יכולה לסייע בבחירה. 

למנוע החיפוש class central

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מדעי הרוח הדיגיטליים ותפקידם של ספרנים – תיאור מקרה

מאמר מקדים מגיליון מרץ 2021 של The journal of academic librarianship  מציג תיאור מקרה של פרויקט שיתופי פעולה במדעי הרוח הדיגיטליים שהובל על ידי צוות ספרנים ללימודי סינית בספריות אקדמיות בארה"ב ונטלו בו חלק מומחים בטכנולוגיות מידע וחוקרים מאסיה, אירופה וצפון אמריקה

רעיון הפרויקט התגבש כבר בפגישה מקצועית  בשנת 2015, ומאז עבר מספר שלבים עד להבשלתו. במאמר מתוארים השלבים השונים של הפרויקט ותפקידם של כול אחד מהצוותים  שנטלו בו חלק – הספרנים שהובילו, צוות היועצים המומחים, חוקרי מינג ברחבי העולם, ומומחי IT

המוצרים של הפרויקט המשותף הם: מילון דו לשוני – סיני –אנגלי לחקר שושלת מינג בסין (1368–1644), ומערכת  תרגום מקוונת במיקור המונים Crowdsourcing, שבה נעשה שימוש בפיתוח המילון,  ואשר   יכולה לספק שיטת מחקר לתרגומים משותפים של מונחים מיוחדים. שני המוצרים פורסמו בגישה פתוחה.

אשר למילון – אלפי הכותרים הרשמיים המתפרסמים במילון יכולים לשמש פרויקטים דיגיטליים אחרים, כולל מאגר המידע הביוגרפי של סין CBDB  -שהוא מאגר יחסי מסיבי עם מידע ביוגרפי של כמעט חצי מיליון דמויות היסטוריות, בעיקר מהמאות ה -7 עד ה -19..

המילון הועלה בגישה פתוחה ל- eScholarship המאגר המוסדי של אוניברסיטת קליפורניה, בכתובת האתר הקבועה https://escholarship.org/uc/item/2bz3v185 משתמשים יכולים לגלוש ולחפש 3245 כותרים רשמיים של ממשלת מינג או להוריד את המילון לשימוש לא מקוון. בשלוש השנים הראשונות לשחרורו, המילון המקוון קיבל כמעט 12,000 כניסות והורד כמעט 4000 פעמים, שהם למעלה מ -300 ביקורים וממוצע 100 הורדות בחודש.

הפרויקט הוא  מחקר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים בהגדרתו, משום שהוא מהווה צומת  –  מחשוב ותחומי מדעי הרוח. במסגרתו הוקם כלי שיתוף פעולה דיגיטלי להפקת ידע חדש למחקר היסטורי.

הפרויקט מדגים כיצד ספרנים אקדמיים יכולים לתרום למדעי הרוח הדיגיטליים ולתקשורת המדעית. הפעילויות בפיתוח הפרויקט  עולות בקנה אחד עם חמשת השלבים המתוארים במחזור חיי התקשורת המדעית של ACRL   איגוד מכללות וספריות המחקר משנת 2003 – איסוף נתוני מחקר, יצירה, סקירת עמיתים, פרסום וגילוי.

על ההכרה בתרומתם החשובה של הספרנים בתחום אפשר ללמוד מדבריו של פרופסור Bol  מאוניברסיטת הרווארד  מהוגי הפרויקט:

“Librarians, after all, understand the importance of authority files much better than historians generally do… we can only succeed in building a strong cyberinfrastructure for Chinese studies if librarians play a leading role….Scholarship in a digital environment is necessarily collaborative, but by and large the research projects of faculty have not involved robust links to librarians and libraries. The proposed project is a small but vital step towards creating those links and building the cyberinfrastructure we so very much need.”

למאמר

למילון הדו-לשוני

למערכת  תרגום מקוונת במיקור המונים Crowdsourcing שבה נעשה שימוש לצורך פיתוח הפרויקט

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות, מקורות דיגיטליים, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

הקמת  תשתית רחבה בקמפוס עבור מציאות מדומה

​עולם המציאות המדומה VR משתנה ומתפתח במהירות בשנים האחרונות.  המציאות המדומה שמבוססת בעיקרה על חוויות ויזואליות ומידע חושי מחייבת כלים, טכניקות ותשתית פיזית.  בתחום האקדמי יש עניין רב כיצד טכנולוגיית VR יכולה ליצור סביבות למידה חדשות והזדמנויות חדשות לפיתוח מיומנויות ואינטראקציה עם תכני קורס שאינם זמינים באמצעות אינטראקציות מסורתיות. יישומה של המציאות המדומה באוניברסיטאות חשוב,  אך הוא יכול להיות יקר ודורש התמחות, מתקנים והכשרה.

בעוד שלסגל ולסטודנטים יש רעיונות רבים לסוגי התוכן והאינטראקציה שהם רוצים לבנות, הספרייה כסביבת למידה בלתי פורמלית יכולה לשמש  לניסויים ולהעברת שיטות עבודה מומלצות.

מחקר שפורסם ב- 2 בפברואר 2021 עוסק בחקר מקרה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין שבארה"ב ומתעד לקחים שהופקו מהשינוי של שטחי ספרייה קיימים לחללי יצירת תוכן וחקר מציאות מדומה כחלק מיוזמה משולבת בקמפוס. המחקר מתאר ומדגיש את התפקיד המרכזי שיכולות הספריות למלא במעגל החיים של המציאות הרבודה באוניברסיטאות בכול הקשור לפריסת חומרה, סדנאות הכשרה ותמיכה ביישומים. הוא מפרט גם שיתופי פעולה של הספרייה עם טכנולוגיות המידע ומרכזי הוראה ולמידה בקמפוס בכדי לתקנן ולאחד את התמיכה בתחום.

לקחים שנלמדו מחקר מקרה זה יכולים להנחות ספריות אחרות שמעוניינות לבנות או לשפר את שירותי התמיכה והמתקנים של VR.

 

מידע מפורט במאמר המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, הוראה, טכנולוגיות, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה