עתיד האוניברסיטאות ועתיד הספריות והקשר ביניהם

פרויקט University Futures, Library Futures  הוא פרויקט משותף של  OCLC   ו- Ithaka S+R  שבחן את השפעת  הדִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה באוניברסיטאות על הספריות האקדמיות והשירותים שהן מגישות.

דוח הפרויקט, בן 112 העמודים,  פורסם באוקטובר 2018  . הוא כולל את תיאור הפרויקט, ההיסטוריה, רקע ומטרות, סקירת ספרות, טיפולוגיה של מוסדות, מסגרת שירותי הספרייה, ממצאים עיקריים ומסקנות.

במשך עשרות שנים מודל מצוינות השירות בספריות האקדמיות הושתת על גודלו של האוסף המודפס כאינדיקטור עיקרי לאיכות.

כיום, כאשר ספריות עוברות ממודל האוספים למודל השירותים, פרויקט University Futures, Library Futures בחן את ההתאמה בין פרדיגמות מתהוות של שירותי הספרייה ובין סוגי האוניברסיטאות השונים. נבחנה ההשערה, שקיים קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת שלה – מחקר, הוראה, או הכשרה למקצוע . אוכלוסיית המחקר כללה  ספריות אקדמיות בארה"ב.

שירותי הספרייה שנבחנו התמקדו ב-9 תחומים :

  • כינוס קהילת הקמפוס
  •  תמיכה בהצלחה אקדמית על ידי הדרכות וכו'
  • מתן גישה למידע
  •  עידוד יצירתיות ומחקר
  •  תמיכה למשתמשים מחוץ לקמפוס
  •  שימור וקידום אוספים מיוחדים
  • מתן מרחבי למידה
  • קידום מצוינות המחקר והצגתו,  כולל תמיכה במאגרים מוסדיים בגישה פתוחה
  •  ושינויים בהוצאה לאור המדעית .

השערת המחקר בדבר קיום  קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת אוששה.

נמצא שספריות מגישות את שירותיהן בהתאם לפעילויות העיקריות של האוניברסיטה, שמתקבצות סביב הצלחת הסטודנט, פרודוקטיביות של המחקר, ומידה מסוימת של מעורבות הקהילה. הדגש היחסי משתנה בהתאם לסוג המוסד.

פרטים מלאים בדוח המחקר

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מידת הדיוק במידע ביבליוגרפי בתוצאות החיפוש של גוגל סקולר – תוצאות מחקר

Google Scholar מנוע החיפוש המדעי של גוגל הוא כלי שימושי ופופולרי לחוקרים לאתר תכנים מדעיים. הוא מספק   גם את הציטוטים הביבליוגרפיים של פריטי המידע השונים, ועם הגדרות מתאימות מאפשר יבוא אוטומטי של הציטוטים לתוכנות ביבליוגרפיות. כגון RefWorks , EndNote

מחקר מעניין שהתפרסם ב- 5 בנובמבר 2018 בדק את איכות הציטוטים הביבליוגרפיים בגוגל סקולר  משני היבטים:

  • האם הציטוט נכון ומתאים לפורמט המבוקש? כתב עת , ספר וכו'
  • האם הציטוט מלא וכולל את כול פריטי המידע הנדרשים בציטוט נכון?

נבדקו ציטוטים באופן כללי ושל סוגים שונים של פריטי מידע – מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים ומאגרים  מקוונים. בכול סוג מידע   נבדקו 100 תוצאות של שאילתות.

מתוצאות המחקר : איכות הציטוטים משתנה בהתאם לסוגי פריטי המידע השונים.  איכות הציטוטים טובה במאמרים מכתבי עת וכנסים  בעוד שציטוטי ספרים תוארו לעתים בצורה שגויה או שחסר בהם מידע. בעיה מיוחדת התגלתה בציטוטים ממאגרי מידע מקווים בעיקר ממאגרים מוסדיים.

להלן מספר נתונים מתוצאות המחקר:

 

סוג פריט שאילתה ציטוט נכון בהתאם לסוג פריט המידע מידע מלא בציטוט
כללי "early Roman History" 76% 49%
מאמרים מכתבי עת "American Anthropologist 100% 99%
כנסים "Conference on Machine Learning" 98% 82%
ספרים "Origin of Species” Darwin 73% 58%
קובצי ספרים edited books "The Invention of Tradition" 67% 62%
פרקים מספרים  “The Internal African Frontier: the making of African political culture.” Kopytoff 81% 64%
מאגרים  “Oxford University Research Archive” 66% 55%

 

ממסקנות המחקר  אמנם קיימת בעיה באיכות הציטוטים בכול הקשור לספרים ומאגרים מוסדיים בעיקר, אבל העניין ניתן לשיפור,  על ידי הגורמים הנוגעים בדבר- גוגל סקולר והתוכנות שתומכות במאגרים המוסדיים.

מידע נוסף במאמר המלא

מן הראוי לציין, שנספח נתוני המחקר נמצא בכתובת https://doi.org/10.6084/m9.figshare.5984845   .  נתוני מחקר הם מידע עובדתי שחיוני לעיבוד חוזר של המחקרים, לתיקוף ולאימות . מן הראוי לציין שבמקרה זה מטבע הדברים, אם נריץ את אותן השאילתות של המחקר, בשל מאגר המידע המשתנה  של גוגל סקולר, לא נקבל בדיוק  את   אותן תוצאות החיפוש.

מידע נוסף במאמר המלא

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כלים בענן לספרן המודרני

ספריות מתמודדות היום עם בעיות תקציב ועם הצורך לענות על צורכי המידע של אוכלוסייה מבינת דבר בנושאים טכנולוגיים. במצב זה, כלים טכנולוגיים בענן  יכולים   לסייע לספרייה למלא תפקידיה בצורה מיטבית וליעל שירותים, תוך ניצול היתרון החשוב  של השימוש בענן – האפשרות לשתף מידע, ולגשת למידע מכול מקום עם חיבור לרשת האינטרנט.

רשימה של  35 כלים  טכנולוגיים בענן לספרן המודרני התפרסמה לאחרונה שנית.

הרשימה כוללת כלים שיכולים להוות תחליף ל- Microsoft office עם מאפיינים שימושיים נוספים כגון    Office 365  ו-  Zoho

כלים אחרים  כגון  Dropbox    ו-  Box  מאפשרים  שיתוף קבצים.  SugarSync מאפשר סנכרון קבצים במחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים ובכך מקל לספרנים לערוך מסמכים משותפים.

QuestionPoint  – יכול לשמש כשירות יעץ וירטואלי

LibraryThing שהחל כשירות לקטלוג ספרים הוסיף מספר שירותים שימושיים לספרנים

אלה הם רק  מספר דוגמאות .

כלים נוספים לניהול פרויקטים, שיפור חווית המשתמש, כלים שמאפשרים שימוש בוידיאו ללמידה שיתופית ושיתוף, שירותים ייעודיים לחובבי ספרים, לאצירת תכנים דיגיטליים ועוד   אפשר למצוא ברשימה המלאה.

מן הראו לציין, שרוב הכלים ברשימה אינם חופשיים וכרוכים בתשלום, מספר כלים כבר אינם מעודכנים

פורסם בקטגוריה web 2.0, טכנולוגיות, כלים, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות  ומגמות בספריית המאה ה-21.

לאור הצרכים המשתנים של הסטודנטים בעידן הדיגיטלי , ספריות אקדמיות עוברות אף הן שינוי שבא לידי ביטוי במעבר מהאוסף המודפס לשירותים חדשים, שכוללים חידושים בהוראה, בטכנולוגיה וברשתות החברתיות .

מחקר מעניין בדק עד כמה ספריות אקדמיות מאמצות את המגמות שמאפיינות את ספריית המאה ה-21.

בהסתמך על סקירת ספרות ומידע שנמצא באתרי בית של ספריות אקדמיות, נבחרו לצורך המחקר שמונה מגמות  אופייניות לספריית המאה ה-21.. המגמות הן:

  • שירותי נתוני מחקר
  •  תמיכה בלמידה דיגיטלית כולל מאגר מוסדי
  •  makerspace -מרחב עבודה ויצירה למייקרים ולציבור הרחב
  • תפקידי סגל מתהווים כגון תקשורת מדעית, חווית משתמש, ניהול ידע, תמיכה טכנית, פרויקטים דיגיטליים,   ומדעי רוח דיגיטליים
  •  משאבים לימודיים פתוחים
  •  שירותים ללמידה מרחוק
  • שירותי יעץ לא מסורתיים כגון טוויטר, צ'אט מרחוק
  • שימוש במדיה חברתית

.  בנוסף נבדקו מספר משתנים  נוספים קשורים כגון: האם הספרייה מציעה מעבר לשירותי היעץ גם תמיכה בתכנון וניתוח מחקר, משתפת פעולה עם מרכז הכתיבה בקמפוס, מציעה שירותים מיוחדים לסטודנטים בינלאומיים או סטודנטים בעלי מוגבלויות, משאילה מכשירים כגון מחשבים ניידים וטאבלטים ובעלת אתר ידידותי תומך במובייל .

קבוצת המדגם כללה 314 ספריות בחינוך הגבוה בארה"ב , חלקן חברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות- ARL, ואחרות שאינן חברות בו ,שנבחרו באופן רנדומלי. הבדיקה בוצעה  דרך אתרי הבית של הספריות. נעשה שימוש ברגרסיה ליניארית מרובה כדי לבדוק השפעה של משתנים מוסדיים על אימוץ המגמות של ספריית המאה ה-21. הכוונה בבחירת השונות בספריות הייתה לבדוק בין היתר את משתנה תקציב הספרייה כמשתנה בלתי תלוי שמשפיע על אימוץ המגמות האופייניות לספריית המאה ה-21. מאפייני ספרייה נוספים שנבחנו כמשתנים בלתי תלויים היו גודל האוסף הפיזי, גודל אוסף מאגרי המידע, גודל אוסף הספרים האלקטרונים, השכר לסגל ועוד.

מממצאי המחקר: הספריות שחברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות ARL   מאמצות יותר את מגמות ספריית המאה ה-21 בעיקר בגלל גודלן והתקציבים הגבוהים יותר שלהן. בנוסף מטרת התמיכה במחקר שהן מציבות לעצמן תורמת לאימוץ המגמות הנ"ל.

מחקר זה יכול לסייע לספרנים, למנהלי ספריות, ולשאר בעלי העניין בבחירת המגמות לאימוץ בהתחשב בנתוני התקציב.

 

למידע המלא בדוח המחקר

DOI

:

10.18438/eblip29332

פורסם בקטגוריה מעולם הספריות | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי – 2018

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי התקיים השנה רשמית בתאריכים 22-28 באוקטובר 2018 .

מטרתו של שבוע הגישה הפתוחה היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

אתר שבוע הגישה הפתוחה  כולל מידע על האירועים  שהתקיימו ויתקיימו ברחבי העולם לרגל שבוע זה  סדנאות, מצגות, סמינרים, ודיונים. ניתן באתר למיין את האירועים על פי ארצות. בישראל נרשם אירוע אחד של מכון ויצמן – מצגת בנושא עקרונות המדע הפתוח

כמו כן  יש באתר קישורים לפוסטים שפורסמו בבלוגים לרגל הארוע. בהקשר זה כדאי לציין את המדריך האקדמי לגישה הפתוחה שכולל מספר פוסטים שמאירים את הנושא מאספקטים שונים לחוקרים באקדמיה. נושא המחקר הפתוח הוצג גם בקובצי וידיאו לדוגמה:


למידע נוסף באתר שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

נתונים מדעיים פתוחים 2018 – תמונת מצב

באוקטובר 2018 התפרסם הדוח השנתי של  Figshare בנושא הנתונים המדעיים הפתוחים.

הדוח בן 24 עמודים כולל תוצאות סקר חוקרים ואוסף מאמרים של מומחים

תוצאות הסקר מצביעות על התקדמות משמעותית ומתמשכת בהטמעה של  הנתונים הפתוחים בקרב הקהילה האקדמית.


64% מהעונים על הסקר פתחו ב-2018 את הנתונים של מחקריהם . עליה של 4% ביחס ל-2017 ו-7% ביחס ל-2016.

מבחינת המניעים לפתיחת הנתונים חלה עלייה במספר החוקרים שדיווחו שהמניע הוא הגידול במספר הציטוטים של הנתונים הפתוחים..

מגמה נוספת שמסתמנת היא ירידה באיבוד הנתונים מ- 36% ב-2017 ל-30% ב-2018 ויש ליחס זאת לאפשרויות האחסון הבטוחות יותר.

יחד עם זאת נתון מעניין שעולה מהסקר: 64% מהמשיבים לסקר לא שמעו על מעולם על עקרונות FAIR   שנועדו לקדם את השימוש החוזר בנתונים, לקבוע ולהבהיר את נושא השימוש ההוגן והשימוש החוזר בסוגי הנתונים השונים, שכן יש הבדל,  בין שימוש פתוח בנתונים ובין שימוש הוגן בנתונים, כך למשל יתכן שמידע אישי רגיש לא יהיה לעולם פתוח לכלל הציבור  כפי שמוסבר באתר:  

The key difference is that open data should be available to everyone to access, use, and share, without licences, copyright, or patents. It is expected that open data at most should be subject to attribution/share-alike licenses.

FAIR data, however, uses the term “Accessible” to mean accessible by appropriate people, at an appropriate time, in an appropriate way. This means that data can be FAIR when it is private, when it is accessible by a defined group of people, or when it is accessible by everyone -open data.

הסקר כולל נתונים נוספים מאספקטים שונים והתייחסות החוקרים לנושא כגון  קבלת קרדיט  על פתיחת הנתונים ועוד..

למידע המלא בדוח

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

דוח STM אוקטובר 2018

STM  –  The International Association for Scientific, Technical and Medical Publishers   ארגון המו"לים הבינלאומי שבו למעלה מ-120 חברים מ-21  מדינות,  פרסם באוקטובר 2018 לרגל חגיגות היובל שלו, דוח מקיף בן  213 עמודים שעוסק בהיבטים שונים של תעשיית המו"לות המדעית .

מן הראוי לציין,  שבארגון  חברות גם  אגודות מלומדות, הוצאות לאור אוניברסיטאיות וחברות פרטיות, והחברים בארגון מפרסמים יחדיו קרוב ל-66% מהמאמרים בכתבי עת מדעיים ועשרות אלפים ספרים.

הדוח כולל מידע רב במגוון נושאים :

  • תקשורת מדעית- סוגים ושינויים
  • כתבי עת כולל נתונים על גודל השוק, מודלים עסקיים ועלויות ההוצאה לאור, תהליך השיפוט peer review, ההבדלים בין תחומי המחקר השונים, ציטוטים ואימפקט פקטור, זכויות יוצרים, שימור לטווח הרחוק, דרכי גישה למאמרים וגישה במדינות המתפתחות
  • גישה פתוחה – מסלולים והמעבר לשוק גישה פתוחה בר קיימה.
  • טכנולוגיה בתקשורת המדעית – יוזמות חדשות וארגונים, מגמות, כלים, אפליקציות ושירותים חדשים, התפתחויות בתחום הבינה מלאכותית, מדיה חברתית , התפתחויות בתחום התדפיסים המקדימים ועוד

הרבה נתונים מספריים, מעניין להתעדכן..

לדוח המלא

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

ספרי לימוד דיגיטליים חופשיים

מחפשים ספרי לימוד חופשיים ללימוד, להוראה? יתכן   שרשימה של  6 מקורות לספרי לימוד דיגיטליים שהתפרסמה שנית , באוקטובר 2018 תוכל לסייע בכך.

האתרים המומלצים הם:

 Open Textbook Library – אוסף גדל והולך של ספרי לימוד שפיטים. אפשר לחפש וגם לדפדף על פי נושאים. הספרים חופשיים להורדה

 OER Commons –ספרייה דיגיטלית   למשאבים לימודיים פתוחים שכוללת בין שאר החומרים גם ספרי לימוד textbooks. את תוצאות החיפוש אפשר לסנן מראש על פי תחום ועל פי רמת לימוד . תוצאות החיפוש ניתנות לעידון על פי פרמטרים נוספים כגון :נושא, רמת לימוד, סוג חומרים, פורמט מדיה שפה ועוד

 Bookboon  – כולל למעלה מ- 1000 ספרי לימוד חופשיים להורדה

Wikibooks –מציע אוסף ספרים חופשיים שניתנים גם לעריכה ולדפדוף על פי נושא

 MERLOT– אוסף גדול ומגוון של משאבים לימודיים פתוחים שנבנה תוך שיתוף פעולה של חברי הקהילה שמונה חברים רבים. יוזמה  של California State University. האתר כולל קישורים למקורות השונים בהם נמצאים חומרי הלימוד החופשיים השונים .  באתר יש מנשקים לחיפוש בסיסי ומתקדם עם הרבה אופציות לסינון, כולל תחום מחקר, סוגי חומרים, קהלי יעד, פורמט, סוג רישיון, איכות חומרים,פלטפורמת מובייל ועוד.

 TextBookGo – ספרייה דיגיטלית של אלפי ספרי לימוד חופשיים. השימוש כרוך בהרשמה לאתר.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה

OASIS –  מנוע חיפוש חדש למשאבים לימודיים פתוחים

רשת האינטרנט כוללת לא מעט משאבים  לימודיים פתוחים שמפוזרים במקורות שונים.

יוזמה מבורכת של SUNY Geneseo's Milne Library  הולידה את  – OASIS Openly Available Sources Integrated Search     – כלי חדש , שהושק לאחרונה, ומחפש נכון להיום ב-64 מקורות וכולל 160,546 רשומות של משאבים לימודיים פתוחים.

באתר יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. אפשר לסנן את החיפוש מראש  על פי סוגי חומרים כגון ספרי לימוד , קורסים, ספרים ברשות הציבור, ספרי אודיו, וידיאו, הסכתים (פודקאסטים)  ועוד,   ואת תוצאות החיפוש ניתן לעדן על פי מספר פרמטרים נוספים כגון: נושא, מקור, סוג רישיון , סקירה.

במנשק החיפוש המתקדם אפשר לחפש על פי כותר, מחבר, נושא נבחר מתוך רשימת גלילה שכוללת 293 קטגוריות נושאיות,   מקור נבחר מתוך רשימה נגללת שכוללת 64 מקורות וקישור.

בנוסף לאופציות החיפוש קיימת באתר גם אופציה לדפדף על פי מגוון קטגוריות נושאיות כגון: ביולוגיה, אסטרונומיה, עסקים, כימיה, חינוך, כלכלה, אוריינות מידע, אמנויות, היסטוריה, בריאות ותזונה, מוסיקה, מתמטיקה, סוציולוגיה ועוד.. .

מנוע זה  יכול להיחשב כציון נוסף להישגיה  של תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים OER-  – Open Educational Resources

בהקשר זה כדאי לציין שעל פי תיעוד והצהרה של  SPARC   , בהסתמך על השימוש של OER ב- 4000 מוסדות ברחבי העולם,  תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים חסכה  לסטודנטים, להורים, לבתי ספר ולממשלות לפחות מיליארד דולר, אבל מעבר להיבט הפיננסי לתנועה זו יתרונות ותרומה בהיבטים חשובים נוספים –ההיבט החברתי, הפדגוגי, חדשנות ועוד.

 

למנוע החיפוש

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מ- Wikidata   ל- Scholia   ומידע ביבליוגרפי מדעי

Wikidata  הוא מאגר ידע חופשי של עובדות ונתונים,  שמושתת בין היתר על הויקיפדיה,   ומסודר במבנים שניתנים לקריאה ולעריכה גם על ידי מחשב.  Wikidata כולל את כול האזכורים לנתונים כגון שמות, תאריכים וכו' שמופיעים בערכי הויקיפדיה, יש בו מאפיינים שמאפשרים קישורים גם למקורות חיצוניים, ותכניו הם חלק מעולם הנתונים המקושרים הפתוחים .המאגר כולל גם מידע ביבליוגרפי מדעי על ספרים, מאמרים כולל תדפיסים מקדימים, ארגונים, כתבי עת, מחברים ומו"לים.

על פי מה שמוגדר באתר :

"Wikidata acts as central storage for the structured data of its Wikimedia sister projects including Wikipedia, Wikivoyage, Wikisource, and others.

Wikidata also provides support to many other sites and services beyond just Wikimedia projects! The content of Wikidata is available under a free licenseexported using standard formats, and can be interlinked to other open data sets on the linked data web."

.מבנה הנתונים המקושרים הפתוחים ב- wikidata אפשר את פיתוחם של פרויקטים שמושתתים עליו.

אחד מהם שמתמקד במידע ביבליוגרפי מדעי הוא Scholia. Scholia  הוא יישום ,שכולל גם מנשק ווובי שעושה שימוש  דינמי on the fly  במידע ב- Wikidata   לצורך יצירת פרופילים של חוקרים, ארגונים, כתבי עת , מו"לים, עבודות מדעיות ונושאים מדעיים, והצגתם למשתמש גם במנשק ויזואלי מעניין. כדאי לדעת,  שמאחר והמידע ב-Wikidata  בהקשר של חומר ביבליוגרפי מדעי מצומצם, המידע ב-  Scholia לעתים מוטה ולא שלם, כפי שמצוין באתר

בכול מקרה, היישום מדגיש את יופיו של הווב הסמנטי והנתונים המקושרים   והפוטנציאל הטמון בהם.

 

למנשק הוובי של Scholia

שאלות נפוצות

מאמר בנושא  קישור נוסף

פורסם בקטגוריה ווב 3.0, כללי, נתונים מקושרים, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה