מגמות אתגרים וטכנולוגיות בחינוך –  2019  ​EDUCAUSE Horizon Report

​EDUCAUSE Horizon Report  הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו-4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2019    , בן 44 העמודים, ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

בטווח הקרוב של שנה הן:

  • למידה ניידת – מעבר לטלפונים החכמים והטבלטים, הלמידה הניידת תתרחב גם למגוון רחב של מכשירים כולל שעונים חכמים, אוזניות שיתמכו במציאות רבודה ,מציאות מדומה ומציאות מעורבת והתקנים של אינטרנט של הדברים לדוגמה  פלטפומת הכיתה בענן
  • טכנולוגיות ניתוח – טכנולוגיות מתקדמות לניתוח נתונים כדי לזהות בראש וראשונה את הצרכים של הסטודנטים לצד שמירה על הפרטיות שלהם. לדוגמה פלטפורמת RiPPLE שמציעה מקורות מותאמים אישית ללמידה.

בטווח של שנתיים – שלוש :

  • מציאות מעורבת שמשלבת את העולם האמיתי והוירטואלי בה אובייקטים פיזיים ודיגיטליים מתקיימים זה לצד זה ויוצרים אינטראקציה בזמן אמת . לדוגמה יוזמת Virtual Immersive Teaching and Learning  VITaL של San Diego State University
  • בינה מלאכותית – שימוש בתוכנות חכמות להערכת מימנויות של סטודנטים לדוגמה edulai

בטווח של 4-5 שנים:

הדוח כולל קישורים ליישומים קיימים שעושים שימוש בטכנולוגיות שלעיל  ומקורות נוספים לקריאה והבהרה.   כמו כן כולל קישורים לדוגמאות, להבהרה והרחבה בכול הקשור למגמות ולאתגרים .

לדוח המלא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי | כתיבת תגובה

גוגל : תוכנה, נתונים ושירותים פתוחים

​בימים אלה מתנהל דיון מתמשך על הערך של  נתונים והאם על חברות האינטרנט לשתף יותר את הנתונים שלהם עם אחרים. בפוסט שהתפרסם בבלוג של גוגל בנושא, גוגל מצהירה על אמונתה בחשיבותם של נתונים, שירותים פתוחים וקוד פתוח לא רק לחברה שלה ולתעשיה שלה אלא לטובת העולם כולו.

אמונתה זו באה לידי ביטוי בסטים של נתונים, שירותים ותוכנה שהיא משתפת  שמטרתם לתרום לקהילת המחקר:

להלן מספר דוגמאות:

בתחום הסטים של הנתונים סטים של נתונים ציבוריים בענן

בתחום השירותים  Google Trends –שירות חופשי שמאפשר לכול לראות ולהוריד נתוני חיפוש מאז 2004 בשירותיה השונים של גוגל . נתונים אלה יכולים לשמש חוקרים בתחומים שונים כגון: רפואה וכלכלה. על פי גוגל סקולר למעלה מ- 21,000  מאמרי מחקר שמצטטים את Google Trends כמקור הנתונים

בתחום הקוד הפתוח בתוכנה – תרומתה של גוגל רבה. דוגמאות מפתח : מערכת ההפעלה לסמרטפון –Android ,  הקוד הבסיסי לדפדפן כרום-  Chromium,   מערכת ללמידת מכונה של גוגל- TensorFlow. תרומתה של גוגל רבה גם  בתחום הקוד הפתוח למאגר  השיתופי לפיתוח תוכנה  – GitHub

בנוסף לגוגל  למעלה מ– 5300 דוות מחקר

אלו רק מקצת מהדוגמאות. מידע נוסף בכתבה

הסיבות למדיניות פתיחות זו של גוגל נעוצות במשימה שהיא נטלה על עצמה לארגן את המידע העולמי ולהנגישו לכול, בהכרה שהנגישות לחומרים אלה תקדם את המחקר המדעי גם מחוץ לגוגל ומתוך הכרה שגוגל אינה יכולה לעשות הכול,  ותחרות לצד שיתוף פעולה בין חוקרים יקדמו את המחקר . כמו כן ההנחה היא שגיוס עובדים לגוגל שמכירים כבר את הכלים השונים,  יתרום  לפרודקטיביות שלהם בחברה.

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מדע פתוח, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

ODLIS: Online Dictionary for Library and Information Science

ODLISמילון ייעודי למדעי המידע וספרנות הוא  לא חדש, ואולי גם  מוכר, אבל בכול זאת כדאי להיזכר בו ולהכירו קצת יותר

ראשיתו של המילון כבר ב-1994 מאז הוא גדל וכיום הוא כולל כ-6000 מונחים. המונחים הם מתחום מדעי המידע וספרנות אך גם מונחים מתחומים אחרים רלוונטיים לתחום.

המילון הוא מילון מקוון ונגיש לכול. הוא זמין גם בגרסה מודפסת בתשלום..

 

למילון החופשי המקוון

פורסם בקטגוריה הוראה, כללי, מעולם הספריות, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

השימוש בגוגל סקולר ומערכות לגילוי ידע בספרייה – מחקר משווה

גוגל סקולר ומערכות גילוי ידע בספרייה הם מקורות פופולריים בקרב האוכלוסייה האקדמית לאחזור מידע מחקרי. מעניין מדוע משתמשים בשתי המערכות וכיצד?

מחקר משווה בדק כיצד ומדוע אנשי אקדמיה משתמשים בשתי המערכות.   שיטת המחקר הייתה סקר מקוון של  1,650  משתמשים מלמעלה מ-20 אוניברסיטאות מחקר ציבוריות בארה"ב. ניתוח התוצאות התבסס על 975 משיבים שענו על כול השאלות.

מתוצאות הסקר:

הדרך בה משתמשים בשתי המערכות דומה ושתי המערכות נתפסות כשימושיות ונגישות מאוד.

התכיפות בשימוש בשתי המערכות לאיתור מאמרים דומה, לספרים גבוהה במידת מסוימת יותר במערכות הספרייה. מידת הלוֹיָאלִיּוּת  גבוהה מעט יותר למערכות הספרייה.

המערכות לגילוי ידע בספריות נתפסות כמקיפות, אמינות  ויעודיות יותר מגוגל סקולר בעוד שגוגל סקולר נתפס כקל יותר לשימוש, איכותי ושביעות הרצון  הכללית מהשימוש בו גבוהה מזו של מערכות ספרייה לגילוי ידע . בהקשר זה, מן הראוי לציין שלמרות שבאופן כללי מידת שביעות הרצון מהשימוש בגוגל סקולר הייתה גבוהה יותר, הרי בפרמטרים מסוימים כגון שביעות הרצון מאיכות וכמות התוצאות הייתה גבוהה יותר במערכות הספרייה.

מידע נוסף במאמר המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כלים לגילוי ידע, כללי, מנועי חיפוש, מעולם הספריות | 2 תגובות

ספריות ירוקות –דוגמאות מספריות שזכו בפרס הספרייה הירוקה של IFLA

על פי המילון למדעי המידע ODLIS     המונח ספרייה ירוקה הוא מונח נרדף לספרייה ברת קיימה sustainable library   וההגדרה של ספרייה ברת קיימה על פי מילון זה היא:

library designed to minimize negative impact on the natural environment and maximize indoor environmental quality by means of careful site selection, use of natural construction materials and biodegradable products, conservation of resources (water, energy, paper), and responsible waste disposal (recycling, etc.). In new construction and library renovation, sustainability is increasingly achieved through LEED (Leadership in Energy and Environmental Design) certification, a rating system developed and administered by the U.S. Green Building Council (USGBC

ומשם יש הפניה לאתר הספריות הירוקות בו ניתן למצוא מידע נוסף בנושא.

בהתיחס להגדרה שלעיל,  חשוב לציין שספרייה ירוקה אינה מצטמצמת רק במבנה הספרייה אלא מתמקדת בשירותים, פעילויות, אירועים, ספרות ופרויקטים שמתיחחסים לכול סוג של קיימות כפי שתוארו  באג'נדה 2030 לקימות של האום    מסמך מפורט שממנו ניתן להסיק על האחריות והתפקיד של ספריות כמובילות לחינוך לקיימות.

מאמר בכנס IFLA  2019      מתאר  פעילויות ,אירועים ופרויקטים  כאלה בספריות שזכו בפרס הספרייה הירוקה של IFLA    בשנים  2016-2019. פרס הספרייה הירוקה של IFLA   נותן לספריות הזדמנות להציג את הפרויקטים שלהן ברוח Agenda 2030, משמש השראה לספריות נוספות ללכת בדרכן, ומדגיש את תרומתן החשובה של הספריות להשגת המטרות בתחום. הספריות הזוכות שפעילותן בתחום מתוארת במאמר  הן מאירלנד, קנייה, אוקריאנה, גרמניה, קרואטיה וקולומביה. הפעילויות המוצגות מבהירות שירוק הוא מעבר להיבט האקולוגי אלא מודעות לשמירה על החיים בכדור הארץ על כול היבטיהם.

 

 

פרטים ומידע נוסף במאמר

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Big Deal Knowledge Base  – מידע על רכש חבילות גדולות בספריות

ברוב הספריות האקדמיות הגדולת נותר הסְטָטוּס קְווֹ של רכש חבילות גדולות  של כתבי עת, ספריות ומאגדים שמייצגים אותן מנהלים משא ומתן עם ספקי מידע ומו"לים על מחיר החבילות וישנה גם מגמה של ביטול עסקאות.   לאור זאת,  יש להניח שהמחיר של החבילות הגדולות אינו שווה  במוסדות השונים.. מידע על מחיר החבילות הגדולות והעסקאות עם המו"לים וספקי המידע יכול לסייע לספריות ולארגונים המייצגים אותם במשא ומתן עם המו"לים, ולשמש קלף מיקוח.

כלי חדש –  Big Deal Knowledge Base – יכול לסייע בכך. Big Deal Knowledge Base   הוא מאגר שכולל מידע של מחירים ששלמו אלפי ספריות לספקים על מנויים לכתבי עת. עם מגוון פילטרים:מוסד, מו"ל ואוסף. כמו כן אפשר למצוא באתר טקסט מלא של רשיונות שכוללים מידע על תנאי הרכש של ספריות שסיפקו זאת, מעקב ומידע על ביטולי עסקאות,  ומידע והדרכה נוספים בנושא.

לאור זאת, אין ספק שכלי זה  יכול לסייע למוסדות במשא ומתן שלהם עם המול"ים.

למאגר המידע

פורסם בקטגוריה כלים, כללי, כתבי עת, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

דו"ח מחקר – תוצאות החיפוש בגוגל- התייחסות סטודנטים ברמות חינוך שונות

מה קורה כאשר סטודנטים וחוקרים מקבלים תוצאות חיפוש בגוגל. כיצד הם מחליטים על אמינות המידע והסמכות האם הם מבחינים בין סוגי המידע השונים – אתרי בית, ספרים אלקטרוניים,חדשות, בלוגים,ויקיפדיה וכיצד?

פרויקט Researching Students’ Information Choices (RSIC) בא לענות על שאלות אלה.

המחקר שמומן על ידי (This Institute of Museum and Library Services (IMLSבחן את התנהגות החיפוש והשווה את שיקול הדעת, ההשגות  וההחלטות של סטודנטים בשלבי חינוך שונים, כאשר הם בוחרים פריטי מידע לעבודות ולפרויקטים הלימודיים/מחקריים  שלהם. במחקר השתתפו 175 סטודנטים משלבי חינוך שונים.

מטרת המחקר היתה לבחון כיצד סטודנטים בשלבי החינוך השונים מבחינים בין סוגי המידע השונים, מחליטים על  התועלת והשימושיות של מקור המידע, אמינות המקור, והיותו ראוי לציטוט ,.במיוחד בהתייחס לסוג מקור המידע.

המחקר התמקד ב- 3 מקורות מידע עיקריים: ויקיפדיה, גוגל ספרים ואתר מסחרי – Captain Mitch.  הנושא הנבחן:  the Burmese Python in the Florida Everglades    הפיתון הבורמזי בפארק הלאומי אוורגליידס בפלורידה . התוכנה ששימשה במחקר לסימולציה Articulate Storyline

מקצת מממצאיו של המחקר  בהתייחס לשלב החינוך:

משתתפים במחקר מהחינוך הגבוה הצליחו יותר לזהות את מקור המידע- ויקיפדיה או גוגל ספרים  ובחרו בהם כמקורות מועילים  לעומת האתר המסחרי Captain Mitch. סטודנטים בשלבי החינוך הנמוכים רואים בויקיפדיה מקור שההורים והמורים ממליצים להימנע מהשימוש בו. לעומת זאת בשלבי חינוך גבוהים יותר מתיחסים לויקיפדיה כמקור מידע אמין אך ציינו שלא ישתמשו בה לציטוט בעבודתם האקדמית.

ממצאיו של המחקר מהווים חלון להתנהגות החיפוש והשימוש במקורות המידע של סטודנטים בשלבי החינוך השונים, ויכולים  לשמש חלון הזדמנות לספרנים ולמורים, ולסייע   להם בתוכניות ההדרכה לסטודנטים, ובהחלטות בכול הנוגע לאוריינות מידע.

מידע נוסף בדוח המלא  שיוצג בכנס IFLA 2019

וידיאו להדגמת הסימולציה

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

אלגוריתם חדש למנוע החיפוש של גוגל : הבנה טובה יותר של מידע עַכְשָׁוִי ושימושי

שאילתות מסוימות  במנוע החיפוש  מצריכות תשובות שכוללות מידע שימושי ועדכני, לעומת זאת בשאילתות מסוימות אחרות המידע לא משתנה לאורך זמן. כך למשל, קרוב לודאי שהציפיות של משתמש מהשאילתה "מדרגות מס" היא לקבל נתונים עדכניים, לעומת זאת בשאילתה    "מדוע צבע השמים בשקיעה הוא אדום" , העדפתו של חומר מעודכן לא יניב תוצאות טובות יותר .

ב-1 באוגוסט גוגל הודיעה על אלגוריתם חדש  שמנסה לשפר את ההבחנה של מנוע החיפוש שלה בין  מידע שנשאר שימושי לאורך זמן ובין מידע שהופך במהירות להיות לא עדכני.

הבחנה זו באה לידי ביטוי ב-featured snippets  שמציג מנוע החיפוש בראש תוצאות החיפוש – מאפיין שמבליט דפים שהמערכת מחליטה שקרוב לודאי כוללים את המידע המבוקש. הודות לאלגוריתם החדש מאפיין ה- featured snippets   יהיה עדכני ורלוונטי כאשר השאילתה תצדיק זאת.

כך למשל, כפי שמצוין בכתבה בנושא,  השאילתה "upcoming uk school holidays”  מציגה היום  נתונים עדכניים משנת 2019/2020, לפני השקתו של האלגוריתם התוצאות היו משנת 2018/2019

כמובן, שעדין לא הכול מושלם, אין ספק שבשאילתות מסוימות  לא נקבל את המידע העדכני ביותר אך גוגל שוקדת על שיפור המערכת.

להצהרה של גוגל בנושא

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

UCR STAR  –  ארכיב חופשי של סטים של נתונים בתצוגה ויזואלית

חוקרים נדרשים לחפש מידע בסטים של נתונים, ורבים כאלה נמצאים חופשי ברשת, אבל איתור סט הנתונים הנכון והמתאים דורש הרבה מאמץ וזמן .

UCR STAR    –  UCR Spatio-temporal Active Repository  פרי עמלו של Ahmed Eldawy       מדען מחשב מאוניברסיטת קליפורניה,  יכול לסייע בכך.

UCR STAR   הוא מנשק ויזואלי אינטראקטיבי  חופשי לסטים של נתונים ציבוריים בתחומים שונים. משמש כעין קטלוג ויזואלי לסטים של נתונים. המנשק הויזואלי הוא בצורת מפה ודומה מבחינת מאפיינים למשתמש למפות אחרות בווב כגון גוגל מפות. ניתן להגדילו ולמזער אותו ולקבל מידע על הנתונים , תפוצה, כיסוי ודיוק.

UCR STAR    כולל 102 סטים של נתונים ו-5 מיליארד רשומות.

כאשר בוחרים בסט מסוים של נתונים מקבלים עליו פרטי מידע  חשובים כגון: אתר הבית המקורי שלו, קישור למקור הראשוני להורדה, גודלו בביטים, מספר רשומות, הפורמט של הקובץ, ומידע שימושי נוסף. משתמשים יכולים לבחור איזור גיאוגרפי מסוים על פני המפה ובכך לצמצם את גודל הקובץ להורדה.

בכך UCR STAR מסייע לחוקרים למצוא את המחט בערימה של השחת.

UCR STAR  נגיש בצורה טובה  יותר דרך דפדפן שולחני אך יש לו גם מנשק מצומצם בנייד.

לUCR STAR

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

Open Syllabus Project 2  – השקתו של פרויקט הסילבוסים הפתוח בגרסתו השנייה

​חוקרים מאוניברסיטת קולומביה השיקו ביולי 2019 את הגרסה השנייה של פרויקט הסילבוסים הפתוח , מאגר של  קרוב ל-7 מיליון סילבוסים מ- 2500 אוניברסיטאות.

הפרויקט, שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש  במידע זה, מציג נתונים על הטקסטים הנלמדים,  וכמה פעמים מופיע טקסט מסוים בסילבוסים,. הושק לראשונה בשנת 2016 , אך בגרסתו השנייה  הוא גדל פי 5 ונוספו לו אלמנטים ויזואליים ואפשרויות סינון מתקדמות. ניתן להגביל גם לסוג חומרים ספרים או מאמרים מכתבי עת , חומרים בגישה פתוחה , זמינות ונגישות ועוד.

ההתפתחויות באפשרויות הניתוח של הנתונים הגדולים  משרתות את הפרויקט בכריית מידע   חשוב וחילוצו מתוך הסילבוסים.  חוקרים מעריכים שהמאגר מייצג 5% מכלל תוכניות הלימודים בשפה האנגלית בעשור האחרון , למרות שהייצוג מוטה לכיוון ארה"ב , אנגליה, קנדה  ואוסטרליה.

חשיבותו של  – Open Syllabus Explorer  לאנשי חינוך/מרצים שמכינים סילבוסים לקורסים שלהם ברורה, שכן הוא מסייע למצוא ספרות מתאימה לקורסים, המאפיין Most Frequently Assigned With  מאפשר למצוא טקסטים נוספים דומים, המדד בו הוא משתמש "teaching score" , שמודד עד כמה טקסט מסוים נכלל בסילבוסים, יכול לשמש מדד נוסף אלטרנטיבי  לאימפקט המדעי ולקידום מחברי הטקסטים

לפרוייקט

מידע על הפרויקט בגרסתו הראשונה בפוסט קודם שכתבתי

מידע נוסף על גרסתו החדשה בכתבה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה