שינוי באלגוריתם של פייסבוק –  הקו המנחה – העדפת אינטראקציה חברתית על פני תכנים ציבוריים  

בפוסט מיום 12 בינואר 2018 הודיע מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג על שינוי משמעותי צפוי באלגוריתם של פייסבוק – מעבר מהתמקדות בעזרה למשתמשים באיתור תכנים רלוונטיים לטובת אינטראקציה  חברתית משמעותית.  שינויים משמעותיים ראשונים בכיוון זה יהיו בפיד החדשות של המשתמשים בפייסבוק  – הוא יציג יותר פוסטים של בני משפחה חברים וקבוצות ופחות תכנים ציבוריים של דפי עסקים, מותגים גופי תקשורת.והוצאה לאור ויצרני תוכן אחרים.  גם התכנים הציבוריים שיוצגו יהיו בהתאם לאותו קו מנחה –  עידוד אינטראקציה חברתית בין אנשים

מנכל פייסבוק מארק צוקרברג הסביר שפייסבוק נוצרה כדי לעזור למשתמשים לשמור על קשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים קרובים, ומחקרים הוכיחו ששימוש ברשתות חברתיות לקשרים חברתיים משמעותיים מורידה את תחושת הבדידות ונמצאת בקורלציה חיובית בטווח הארוך עם אושר ובריאות. לא כן   קריאה פסיבית של  תכנים וצפייה בסרטוני וידיאו.

לכן האסטרטגיה החדשה משרתת את מטרתה הראשונית של פייסבוק שהופרה במרוצת הזמן כדבריו:

"We built Facebook to help people stay connected and bring us closer together with the people that matter to us. That's why we've always put friends and family at the core of the experience. Research shows that strengthening our relationships improves our well-being and happiness.

But recently we've gotten feedback from our community that public content — posts from businesses, brands and media — is crowding out the personal moments that lead us to connect more with each other.

It's easy to understand how we got here. Video and other public content have exploded on Facebook in the past couple of years. Since there's more public content than posts from your friends and family, the balance of what's in News Feed has shifted away from the most important thing Facebook can do — help us connect with each other.

We feel a responsibility to make sure our services aren’t just fun to use, but also good for people's well-being. At its best, Facebook has always been about personal connections. By focusing on bringing people closer together — whether it's with family and friends, or around important moments in the world — we can help make sure that Facebook is time well spent One of our big focus areas for 2018 is making sure the time we all spend on Facebook is time well spent"

 

מנגד, יש הרואים בשינוי אסטרטגיה זו  לרעת פרסומים של גופי תוכן, אחד האמצעים להתמודדות עם תופעת החדשות המזויפות (פייק ניוז) שבה הואשמה פייסבוק, והקשיים שלה, לאור מדיניות העריכה,  לשמור על תכנים נקיים מחדשות מזויפות.

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, פייסבוק | כתיבת תגובה

Dimensions  – מנוע חיפוש מדעי חדש  וחשיפת ההיבט הפיננסי של המחקר

Dimensions הוא מנוע חיפוש מדעי חדש שהושק  במתכונתו הנוכחית ב- 15 בינואר 2015. במנשק דומה למאגר מידע   מסורתי.

הייחוד שלו שבנוסף לאינדקס שכולל  מאמרים, ציטוטים למאמרים, ומדדים אלטרנטיביים,  הוא כולל מידע גם על מענקי המחקר, המוסדות המממנים, פטנטים, והניסויים הקליניים הקשורים, ובכך מספק לחוקרים מידע גם על ההיבט הפיננסי של המחקר.

מאגר המידע של המנוע מבית היוצר של Digital Science נבנה תוך שיתוף פעולה עם למעלה מ- 100 מוסדות מחקר וגופי מימון, והוא מהווה למעשה הרחבה של מוצר קודם שנקרא אף הוא Dimensions והתמקד במענקי מחקר. חיפוש במאגר המאמרים, חופשי לכול. למוסדות וגופי מימון, המוצר עם מאפיינים מתקדמים הוא בתשלום.

Dimensions מתאפיין במספר רב של פילטרים לעידון תוצאות החיפוש – שנת פרסום, חוקרים מחברים, תחומי מחקר, שמות כתבי העת, רשימה מקורית של כתבי העת, וגישה פתוחה. הצגת תוצאות החיפוש גמישה . ניתן להציגם על פי תאריך פרסום, מידת הרלוונטיות, תאריך פרסום, מדד ציטוטים יחסי  בתחום RCR,   מספר ציטוטים, וציון מדדים אלטרנטיביים Altmetric Attention Score

מידע נוסף על המנוע במאמר ב- nature

למנוע החיפוש

שאלות נפוצות

מרכז התמיכה

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

Research 2.0 ותפקיד הספריות האקדמיות בתמיכה במחקר

באופן מסורתי ספריות אקדמיות התמקדו בעיקר בנושאים שקשורים לפלט של התקשורת המדעית- אוסף כתבי העת, הספרים ופרסומים אחרים.

כיום, אין ספק, שלאור השינויים בהתנהגות המידע של החוקרים ובעולם ההוצאה לאור, מתבקשים גם שינויים בתפקידה  של הספרייה האקדמית . שינויים אלה מושפעים מהופעתו של Research 2.0

Research 2.0  מוגדר כמחקר במדעים, מדעי החברה והרוח שעושה שימוש בכוחה של רשת האינטרנט,  שמאפשרת צורות חדשות של פיתוח רשת קשרים במישורים השונים, מעודדת פתיחות ומאפשרת גישה וטיפול בכמויות מסיביות של נתונים.

מאמר מעניין עוסק בתפקידיה של הספרייה האקדמית בעידן זה בארבעה תחומי פעילות עיקריים:

  • חינוך לאוריינות מידע
  • שירותי נתוני מחקר
  • העלאת המודעות במגוון נושאים
  • ותמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי

חינוך לאוריינות מידע – אוריינות מידע חיונית לא רק  לאיתור, ניתוח והערכת מידע וחיפוש ספרות, אלא גם להוצאה לאור, כלומר  לכול   תהליך המחקר. התפתחות חדשה וחשובה היא תשומת הלב הגדלה לאוריינות נתונים.  אוריינות נתונים יכולה להיות מוגדרת כמיומנות ספציפית שמאפשרת לפרט להפוך נתונים למידע ולידע.  החינוך לאוריינות נתונים חייב לשלב את האספקטים החברתיים והטכניים שקשורים לנתונים. במסגרת זו כלולה שורה ארוכה של מיומנויות כגון:בחירת הנתונים ושילובם במקורות מידע אחרים, הערכת נתונים והמקורות שלהם, שימוש נכון ומתאים בשיטות מחקר, ניתוח הנתונים ועוד..

שירותי נתוני מחקר – ספריות אקדמיות יכולות לתרום בכול הקשור לניהול  נתוני מחקר ולאוֹצְרוּת הנתונים (data curatIon) שהוא תהליך רחב יותר מניהול הנתונים וכולל תחזוקה, שימור והוספת ערך לנתונים הדיגיטליים בכול מחזור החיים שלהם.

שירותים אלה הם בנוסף לשירותים המסורתיים, וכוללים התייעצות עם אנשי הסגל, והסטודנטים בדבר התוכניות לניהול הנתונים, תקנים בכול הקשור למידע על, שירותי יעץ לאיתור וציטוט נתוני מחקר, תמיכה לשימוש במאגרי הנתונים המוסדיים, בהכנת הסטים למאגרים המוסדיים ובחירתם.

הפעילות הטכנית החשובה ביותר בתהליך היא יצירת מידע-על לסטים של הנתונים – מידע נוסף ומשלים למידע על המסורתי של ספרים וכתבי עת.

העלאת המודעות במגוון נושאים – ספריות אקדמיות יכולות להגדיל את המודעות לאתרי מדיה חברתיים שמיועדים   במיוחד לחוקרים כגון Academia.edu ו- Researchgate, לתרום למידע בכול הקשור לגישה הפתוחה על כול ערוציה, לבעיית כתבי העת הטורפים, ולהכרה בכול הגבולות הלגיטמיים של הפתיחות – פרטיות  ובטיחות. ספריות יכולות לתרום גם למודעות לפרויקטים ומיזמים שקשורים לנתונים ולמדדים חדשים להערכה מדעית.

תמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי –  ספריות אקדמיות רבות תומכות בפעילויות שקשורות לקבוצות שונות של חוקרים,  אבל אינן מספקות תמיכה אינדיבידואלית לחוקרים. חשוב לחזק תמיכה כזו שיכולה להיות קשורה במגוון פעילויות כגון מידע על שירותי אלרט , יצירה של ייצוג ויזואלי של הנתונים ועוד.

התפקידים החדשים המוצעים לספרנים ולספריות האקדמיות  מגוונים, וכנ"ל גם הכינויים לספרנים החדשים כגון– blended librarians, embedded librarians , data librarian . מה שברור, שאין ספק, שכדי שספריות אקדמיות תשארנה רלוונטיות הן צריכות לאמץ מודלים חדשים בכול הקשור לתפקידן.

מידע נוסף במאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה science 2.0, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

לקראת Pubmed 2.0  – שיפורים אחרונים במאגר מידע הרפואי Pubmed ותוכניות לעתיד

 מאמר שפורסם ב- elife באוקטובר 2017 על ידי צוות מ- NCBI  מתאר שיפורים אחרונים שהוכנסו לתוכנה ולמנשק החיפוש  של -Pubmed ותוכניות לעתיד

Pubmed  – הוא  מאגר מידע ביו-רפואי חופשי שכולל מידע ביבליוגרפי של למעלה מ- 27 מיליון מאמרים בלמעלה מ- 7000  כתבי עת, וטקסט מלא של כ- 4 מיליון מאמרים.   נתוני שימוש יומי ממוצע ב- Pubmed כוללים 2.5  מיליון משתמשים, 3 מיליון חיפושים ו- 9 מיליון דפים נצפים.

לאחרונה פותח אלגוריתם לקביעת הרלוונטיות של החיפוש, שמבוסס  על למידת מכונה . הוא כולל כ- 150 סיגנלים שונים לאיתור התוצאות הרלוונטיות ביותר, חלקם קשורים להתאמה בין מילות החיפוש והרשומה ב- Pubmed ,  וחלקם ספציפיים לרשומה כגון סוג פרסום, תאריך פרסום ומספר הצפיות בתקציר בשנה האחרונה.

אלגוריתם חדש זה זמין לאלה שבוחרים במיון התוצאות ב-  Pubmed באופציה "Best Match"  . נמצא שבחירה באופציה זו מגדילה את ההקלקה על קישור אחד לפחות בדף התוצאות הראשון ב- 17.4 % לעומת  בחירה באופציית ברירת המחדל – מיון על פי תאריך .

כמו כן פותחה לאחרונה שיטה מבוססת למידת מכונה לזיהוי אוטומטי חד משמעי של שמות מחברים, ולצורך כך מתוכנן להשתמש גם במקורות נוספים  כמו ORCID's, גם אם אלה אינם מצויים במאמר.

מן הראוי לציין, שהגידול המהיר של Pubmed Central , שכולל מאמרים בטקסט מלא  וגדל בקצב של למעלה מ-1000 מאמרים ביום, מגדיל ותורם לאפשרויות לשיפורים ב-Pubmed

בעתיד מתוכנן ש- Pubmed יהווה נקודת גישה למגוון  מקורות המידע ב-NCBI  , ולשם כך פותח מבנה נתונים חדש – PubOne , שיאפשר מיזוג של מקורות שונים כגון תקצירים מ-Pubmed, טכסטים מלאים מ- Pubmed Central , פרקים מספרים ועוד, לרשומה אחת,  שתאפשר נקודת גישה אחת  לספרות ביו-רפואית. עוד מתוכנן לבדוק האם Pubmed  יוכל להשתמש בפלט של יוזמות שונות בנתונים פתוחים ובמדדים אלטרנטיביים להערכה מדעית, כדי לשפר את החיפוש.

במקביל להתפתחויות אלה, הושק אתר ניסיוני חדש  Labs PubMed. אתר זה הושק במטרה להמשיך את המאמצים לשפר את איכות החיפוש,  ובמקביל לשפר את השמישות/מנשק המשתמש  במיוחד למכשירים ניידים בעלי מסך קטן יותר. משתמשים יכולים לנסות את המאפיינים החדשים באתר  ולהביע דעתם על כך, ובכך לתרום להחלטות על שינויים פוטנציאליים.

Pubmed Labs כולל סט מצומצם יותר של מאפיינים יחסית ל-Pubmed . ברירת המחדל של מיון התוצאות היא "Best Match"  . כמו כן הוא כולל  מנשק משתמש משופר יותר   בו מלות החיפוש מוארות בכותר ו/או בתקציר   והוא תומך יותר במכשירים ניידים.

התפתחויות אלה קיימות ועתידיות, מובילות כולן ל- Pubmed 2.0.

 

מידע נוסף במאמר המלא

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע, רפואה | כתיבת תגובה

ידע וסקרנות דיגיטלית – עדכונים אחרונים

האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית " הוא האתר המרכזי של המידען עמי סלנט .

לאחרונה עודכנו באתר 2 סקירות מעניינות מקיפות ומועילות:

  1. מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2017. הסקירה  שהתעדכנה  s2לאחרונה ב- 28 בדצמבר 2017 , עוסקת ב- 3 תתי נושא עיקריים:

·        מאגרי מידע היסטוריים ישראליים באינטרנט

·       מאתיים ויותר שנות עיתונות בריטית מועלות לרשת – פרויקט אדיר וגן עדן לחוקרים

·       מאגרי עיתונות היסטורית בארה"ב

בסקירה יש   מידע מפורט,  כולל קישורים,  למקורות שימושיים בנושאים הנ"ל.

s32.      ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2017 הסקירה התעדכנה  לאחרונה ב-27 בדצמבר 2017 . כוללת מידע מפורט כולל קישורים שימושיים בתתי הנושאים הבאים:

·       יתרונותיה של הספריה הדיגיטלית

·       חסרונותיה של הספריה הדיגיטלית

·       חידושים 2017 – 2015

·       ספריות דיגיטליות של צילומים וייצוגי תרבות

·      ספריות דיגיטאליות טקסטואליות

·      ספריות דיגיטליות מחקריות

·      ספריות פדגוגיות דיגיטליות

·      מאגרי עבודות דיגיטליות באקדמיה

·      דגמים ודוגמאות של ספריות דיגיטאליות בחו"ל

·      ספריות דיגיטאליות של כתבי עת מקוונים

·      ספריות דיגיטליות של עיתונים ישראליים ובינלאומיים

על האתר   ידע וסקרנות דיגיטלית.

מן הראוי לציין , כפי שמצוין באתר, "האתר מהווה מרכז הפצה (HUB ) לכל התכנים  הדיגיטליים הנאספים והמגובשים בבלוגים השונים של עמי סלנט .

באתר זה יש גם הפניות לבלוגים השונים של עמי סלנט –  מגזין הערים הסמויות מן העין , רגעים היסטוריים , המרפסת של עמי סלנט , תחקיריים ביוגראפיים ילדים בשואה -מיזם תיעוד 

וגם מאגרי מידע  חדשים של עמי החל משנת 2016 , חלקם בינלאומיים  : Photography ,Fine art and sometimes History

 ילדים בשואה – המאגר המקוון

 חיים של אחרים – ביוגרפיות וסיפורי חיים

האתר משמש גם כמרכז משאבים ( "מחסן" פרקי הדרכה) של הקורסים  המקוונים שמועברים על ידי עמי סלנט , והוא פתוח לציבור באופן חופשי ".

 

לאתר ידע וסקרנות דיגיטלית

לסקירה מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2017

לסקירה ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2017

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

הבינה המלאכותית תשנה את העולם לטוב ולרע – ראיון עם מדען המחשבים פרופסור אורן עציוני

בראיון/פודקסט מעניין מדצמבר 2017 אורן עציוני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת וושינגטון ו- CEO של  Allen Institute for Artificial Intelligence מביע דעה על השלכותיה של הבינה המלאכותית על חיינו.

אורן  עציוני אופטימי לגבי השלכותיה החיוביות של הבינה המלאכותית כגון המכוניות האטונומיות שיוכלו למנוע אלפי תאונות מדי שנה, אך הוא טוען שהבינה המלאכותית תשנה את כלכלת העולם, תחסל מיליוני משרות, ויכולה לגרום למהפכה כלכלית גדולה מכפי הצפוי.

כיצד ניתן להיערך ומה ניתן לעשות בנידון ?

עציוני מתייחס לפתרון המוצע – הסבה למקצועות טכנולוגיים ומסכים שיש להגדיל את האוריינות הטכנולוגית, אך מסתייג מהאמירה הגורפת "הבה ניקח את כורי הפחם ונהפוך אותם לכורי מידע", וטוען שבמציאות הנוכחית, בה פלח נכבד  של האוכלוסייה לא סיים אפילו בית ספר גבוה, פתרון זה לא מציאותי. כך לדוגמה, נהגי  המשאיות, שבעקבות המכונות האוטונומיות עלולים לאבד את מקום עבודתם ,לא ניתן להפוך את כולם למתכנתים או מעצבי אינטרנט.

לעומת זאת, אופציה אפשרית להסבה היא עובדים במקצועות הבריאות ומטפלים caregivers למיניהם החל בשמרטף , אחיות וכלה במטפלים סיעודיים ובמטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים. במקצועות אלה יש את הגורם האנושי- התקשורת האנושית עם הזולת,  שהרובוט חסר אותה.

הבעיה היא המימון , מי ישלם על שירותים אלה. אם החברה והממשלה תישאנה לפחות בחלק מההוצאות על שירותים אלה אזי יש אפשרות להסבה מקצועית של עובדים בעבודות מסוימות שתפגענה בעקבות ההתפתחויות בבינה המלאכותית .

בנושא שימוש במידע אישי על ידי חברות, אמר שהאשם במשתמשים – כול עוד אנו מוכנים תמורת שימוש במנוע חיפוש חופשי (גוגל) ורשת חברתית חופשית (פייסבוק) למסור מידע אישי פרטי ביותר אזי יהיו כאלה שידעו כיצד להפיק מכך רווחים.

בהקשר זה לגבי הבינה המלאכותית – כול עוד האיומים לפרטיות שלנו גדלים, אנו צריכים לקבוע כללים ברורים מה מותר לאפליקציות של בינה מלאכותית לגלות עלינו ומה יש לשמור כמידע פרטי.

עוד בנושא הרגולציה של הבינה המלאכותית – כלל נוסף שעלינו ליישם בהקשר של האפליקציות של בינה מלאכותית הוא לקיחת אחריות במקרה של נזקים וכו' ולא להטיל את האחריות על הבינה המלאכותית.

כלל חשוב נוסף לגבי הבינה המלאכותית לאור המצב שקשה לזהות מתי מדובר באדם או ברובוט/ תוכנה המדמה התנהגות אנושית באפליקציות ברשת כפי שקרה  בטוויטר  – הרי שאם מערכת הינה באמת תוכנה  של בינה מלאכותית  חייבים לידע על כך ולתייגה בהתאם כגוןAI inside.

אלה הם שלושת הכללים שמציע פרופסור עציוני ליישם כדי להימנע מנזקים אפשריים של הבינה המלאכותית

למידע נוסף בנושא שלושת הכללים הנ"ל

לראיון/פודקסט

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי | כתיבת תגובה

עשר סיבות מדוע עדיין בעידן האינטרנט אין תחליף לספריות  

לא אחת אנו שומעים "היום בעידן האינטרנט אין צורך יותר בספריות או בספרנים"

כתבה שהתפרסמה  בדצמבר 2017 מונה עשר סיבות מדוע ספריות עדיין עדיפות  על פני האינטרנט.

הסיבות הן :

לאור זאת, ניתן לומר שאין ספק שהאינטרנט  הוא כלי חיוני שאפשר לומר שאין לו תחליף בחיינו, אבל הוא לא ספרייה ולא יכול להוות תחליף לעבודתם של ספרנים.

 

למידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מדריך/מאגר מידע חדש לסטנדרטים של  נתונים פתוחים ממשלתיים

מדריך חדש חופשי ייחודי לסטנדרטים של נתונים פתוחים ממשלתיים ברחבי   העולם הושק בנובמבר 2017. המדריך הוא פרי שיתוף פעולה בין GovEX ו-  Geothink .

ממשלות מספקות נתונים במגוון נושאים באופן שאזרחים, ארגונים ומשרדים ממשלתיים יוכלו לנתחם, להגיע לתובנות ולהסיק לגבי מגמות בתחומים השונים, והתוצאה –  שיפור  חייהם של מיליוני אנשים.

מטרתו של המדריך the Open Data Standards Directory, שהוא ראשון  מסוגו, היא להשיג סְטַנְדַּרְטִיזַצְיָה  בכול הקשור לנתונים הפתוחים במישור הגלובלי כדי לקדם  אינטראופרביליות (תאימות תפעולית)  בתחום  וכתוצאה מכך  יעילות של ייצור וצריכה של הנתונים.

קיימים היום חברות בתעשיית הנתונים הפתוחים שחוברות עם ממשלות ויוצרות פורטלים לנתונים פתוחים כגון OpenDataSoftSocrata ו- OpenGov, אך the Open Data Standards Directory הוא המקור הראשון שאוסף סטנדרטים של נתונים פתוחים בתחומים שונים במקום אחד ומציג אותם בצורה ידידותית. באופן דומה Sunlight Foundation מנהל אתר שעוקב אחר המדיניות המוניציפלית של הנתונים הפתוחים במטרה לקדם את נושא הנתונים הפתוחים.

למדריך הסטנדרטים

לכתבה בנושא

דוגמה לסטנדרט

לרשימת הסטנדרטים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

פורטל BEN למדעי הביולוגיה

BEN   קיצור של BiosciEdNet,  היא  ספרייה דיגיטלית שיתופית, לא חדשה,  שהולכת וגדלה להוראת מדעי הביולוגיה. נוסדה על ידי האגודה האמריקאית לקידום המדע  (AAAS) בשיתוף עם  11 אגודות מקצועיות שמספרן הולך וגדל.

מקורות המידע ב-BEN    עוברים תהליך שיפוט . באתר יש אפשרות לחיפוש בסיסי ומתקדם וגם אפשרות לדפדוף.

אפשרויות סינון המידע בחיפוש מגוונות וכוללות גם אפשרות  להגביל את מקורות המידע למקורות מידע חופשיים, למקורות ויזואליים ולחומרים על פי רמות לימוד.

אפשר לדפדף על פי נושא,  סוג מקור מידע וקהל יעד/רמות לימוד

 

לפורטל

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

Horizon Report 2017 : Higher education edition

 Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2017 , ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

:Adaptive learning technologies – טכנולוגיות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה – הכוונה לטכנולוגיות שמנטרות ועוקבות אחר התקדמות הסטודנט, והשימוש בנתונים מאפשר לעשות שינויים בהוראה בכול עת. טכנולוגיות אלה שמתאפשרות בזכות למידת מכונה מיושמות בזמן אמת ומספקות למורים ולסטודנטים  נתונים שלפיהם ניתן לפעול. חסידי גישה זו בלמידה מאמינים שהיא תוכל להוות פתרון למשולש הברזל של אתגרי החינוך- עלות, נגישות ואיכות.

Mobile learning – למידה ניידת – שימוש בניידים מאפשר נגישות לתלמידים מכול מקום לעתים ממכשירים רבים. אפליקציות מובייל למשל שמאפשרות תקשורת דו כיוונית בכול עת מאפשרות למורים לענות ביעילות לצורכי התלמידים.  להתפתחויות אלה יש השלכות על  היצירה והתעבורה של חומרי הוראה.  סקרים בנושא העלו , שכדי לשלב ניידים בתכנית הלימודים המורים עדיין זקוקים לסיוע טכני ופדגוגי מהמוסדות שלהם.

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של שנתיים שלוש הן:

The Internet of Things – האינטרנט של הדברים – מכשירים מקושרים מספקים נתונים על למידת הסטודנט ופעילות בקמפוס   מוסדות משתפים פעולה עם התעשייה לצורך הדרכת הסטודנטים לבניית מכשירי אינטרנט של הדברים  ומציידים אותם במיומנויות שיענו על צורכי כח האדם.

Next-Generation LMS –  מערכות/פלטפורמות  לניהול למידה מדור שני  בהן מרכז הכובד יעבור ממשימות ניהוליות לפעילויות למידה

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של ארבע –חמש  שנים  הן:

Artificial Intelligence – בינה מלאכותית

להתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית בכלל ותחום הלמידה החישובית בפרט פוטנציאל לשפר ולתמוך בלמידה המקוונת, תוכנות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה, ולתהליך המחקר

Natural User Interfacesמנשקי  משתמש טבעיים  שמאפשרים למשתמש לעבוד במכשירים השונים  בצורה אינטואיטיבית, קלה, מתבססים על הדרכים הטבעיות והמקובלות בהן בני אדם מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם -שימוש במחוות גוף, תנועה, הבעות פנים ומגע ליצירת חווית שליטה מלאה בטכנולוגיה.  התפתחויות בתחום זה יאפשרו בין היתר, לבעלי מוגבלויות נגישות רבה יותר

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך , מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך  , דוגמאות ומקורות נוספים לעיון בדוח המלא

 

:

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי | תגובה אחת