מעבר מאופטימיזציה למנועי חיפוש לאופטימיזציה לחיפוש

optyyכתבה שהתפרסמה ב-27 בינואר 2023 עוסקת בנושא אופטימיזציה לחיפוש.

בתחילת שנות ה-2000, החיפוש באינטרנט התמקד  בעיקר במנועי חיפוש ובמדריכים נושאיים  שהיו זמינים באותה תקופה וההתמקדות הייתה באופטימיזציה  למנועי חיפוש במטרה לשפר את הנראות בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש (כלומר במיטוב – התאמת דף מרשתת או אתר כך שייסרק בצורה הטובה ביותר על ידי מנועי החיפוש, ויופיע במקום גבוה בתוצאות החיפוש לגולש) . אבל מאז עברנו כברת דרך.

אופטימיזציה  למנועי חיפוש  עדיין חשובה כיום. אבל משתמשים כבר לא מסתמכים רק על מנועי חיפוש מסורתיים כדי לחפש מידע. לכן  על אנשי קידום אתרים לחשוב מעבר לגוגל ומנועי החיפוש ולהבטיח את שיפור הנראות של הלקוחות, לא רק במנועי חיפוש כמו גוגל, אלא גם בפלטפורמות מדיה חברתית שבהן קהלי היעד שלהם מחפשים. יש  להתמקד בנראות הכוללת באינטרנט ולא רק לתת חשיבות לתוצאות של מנועי החיפוש המסורתיים. נטען בכתבה  שהופעה בתוצאות החיפוש של מדיה חברתית היא חיונית עבור מותגים  מהסיבות הבאות :

פלטפורמות מדיה חברתית הקצו תקציבים הגונים כדי לשפר עוד יותר את פונקציונליות החיפוש שלהן. לכן,  סביר להניח שגם תוצאות החיפוש החברתיות ישתפרו עם הזמן.

אנשים מבלים יותר זמן במדיה חברתית מאשר במנועי חיפוש. למרות שחיפוש Google עדיין בעל חשיבות רבה, השימוש בחיפוש חברתי גדל לצד השימוש במדיה חברתית. כל למשל משתמשי דור Z בארה"ב מבלים כ-5 שעות בשבוע באינסטגרם.

לתוצאות חיפוש חברתי יש מסננים רבים כמו האשטאגים, שירותים, חברות, משרות, אירועים, אנשים וכו'. לפיכך, התוצאות מעודנות וממוקדות יותר.

פלטפורמות חברתיות מתמקדות גם בגילוי עסק מקומי.

תוצאות החיפוש של מדיה חברתית מציגות אינטראקציה: תגובות, לייקים, שיתופים, מעקבים ושיחות.

מחקרים מראים שאנשים סומכים על מה שיש לאנשים אחרים (לקוחות, לקוחות וספקים) לומר ולא במה שבעלי עסקים מציגים באתרים שלהם.

הכתבה מדגישה גם את הייחודיות של תוצאות חיפוש במדיה חברתית לעומת תוצאות של מנועי חיפוש:

בעוד שתוצאות מנועי החיפוש מציגות בדרך כלל דפי אינטרנט מתאימים, חיפוש חברתי מתמקד בעיקר ברלוונטיות ומעורבות.

מכיוון שתוצאות חיפוש של מדיה חברתית מחזירות תוכן מפוסטים ואינטראקציות של משתמשי מדיה חברתית, יש פחות ספאם מתוצאות מנועי חיפוש טיפוסיות.

תוצאות מנוע החיפוש מספקות מידע בדרך כלל. תוצאות חיפוש חברתי יכולות להיות משפיעות.

מכאן  שהגיע הזמן לדבר על "אופטימיזציה  לחיפוש" במקום על המושג המגביל של "אופטימיזציה  למנועי חיפוש". ובכך עוסקת הכתבה שהתפרסמה ב- 27 בינואר ב- Search Engine Land .

מן הראוי לציין  שהמונח SMO אופטימיזציה  למדיה חברתית קיים והוא מתייחס בדרך כלל ליצירה ושיתוף של תוכן במדיה החברתית במטרה להפוך אותו לויראלי. ולא בכך עוסקת הכתבה , אלא בשאלה כיצד  להעלות את הדירוג של האתרים בתוצאות החיפוש בחיפושים הפנימיים של הפלטפורמות החברתיות תוך התחשבות באופרטורים של חיפוש שהן מציעות ובהעדפות שלהן בהצגת האתרים . הכתבה מתמקדת  בארבע הפלטפורמות החברתיות הפופולריות

טוויטר

לינקדאין

אינסטגרם

יוטיוב

הכתבה מתארת מאפייני חיפוש עיקריים בפלטפורמות החברתיות השונות,   מסננים לצמצום התוצאות וכו' ולאור זאת כוללת מספר המלצות שיש בהם כדי להגביר את הסיכויים שהפרופיל של המשתמש יופיע בתוצאות החיפוש בפלטפורמות החברתיות השונות כגון: שיתוף תוכן חדשני באופן קבוע, שימוש בהאשטאגים הנכונים בפלטפורמות שעושות בהם שימוש , ביוטיוב שימוש בכותר נכון ובתיאור נכון של הסרטון ועוד.

המסר העיקרי של הכתבה הוא שיש לבצע אופטימיזציה  לחיפוש כדי להגדיל את הנראות היכן שקהלי היעד נמצאים לא רק בגוגל אלא גם בפלטפורמות החברתיות.

לכתבה

פורסם בקטגוריה מנועי חיפוש, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

האם הצ'טבוט  ChatGPT  יחליף את גוגל ? ועוד…

gptרבות נכתב באחרונה על צ'אטבוט הבינה המלאכותית האחרון, ChatGPT, שהושק בנובמבר 2022 על ידי OpenAPI.  . כתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה תחת הכותרת 10 Reasons why ChatGPT could Become your New Search Engine שופכת מעט אור על היכולות שלו  .

יכולות

ChatGPT יכול לעבד קוד, לכתוב קוד ולעזור למפתחים לנפות באגים גם בקודים. לדוגמה, ניתן להשתמש בו כדי ליצור שאילתות SQL  , ידע שהכרחי עבור מדעני נתונים,.

ניתן  לשאול את ChatGPT אם קטע קוד מכיל פגיעות אבטחה. המנוע יסביר ללא דופי את ההיגיון מאחורי פסק הדין בשפה פשוטה.

ניתן להשתמש ב-ChatGPT ליצירת תוכן, מכיוון שהוא יכול בקלות לכתוב תוכן על סמך הנחיה. לדוגמה, כלי בינה מלאכותית יכולים לכתוב שיר על סמך פקודה של משתמש. יתר על כן, ChatGPT יכול גם לעזור למשתמשים להוסיף נופך של אלגנטיות לסגנון הכתיבה שלהם ולהשיג את המטרות הספרותיות שלהם.

מדען המחקר Jonas Degrave  הראה כיצד ניתן  להפוך את ChatGPT למה שנראה כמסוף לינוקס מלא ולקיים אינטראקציה עם 'המכונה הווירטואלית' ישירות מדפדפן האינטרנט של המשתמש.

מקרי שימוש פשוטים יותר עבור מהנדסים ואנליסטים של תוכנות זדוניות כוללים פענוח של מחרוזות base64 והיפוך  כלומר קידוד נתונים בינאריים בפורמט טקסטואלי

ChatGPT  בעל פוטנציאל עצום בהפקת תרחישי מציאות רבודה

ChatGPT יכול להמיר נתונים לא מובנים לפורמט מובנה על ידי מניפולציה של נתונים. לדוגמה, הכלי יכול לשמש כלי להוסיף נתונים לטבלה, ליצור אינדקסים ולהבין שאילתות

מגבלות:

ChatGPT רגיש לשינויים בניסוח הקלט. לדוגמה, בהינתן ניסוח אחד של שאלה, המודל יכול לטעון שאינו יודע את התשובה, אך בהינתן ניסוח מחדש קל, יכול לענות נכון.

לפעמים הוא כותב תשובות סבירות אך לא נכונות או שגויות עובדתית. באופן אידיאלי, המודל ישאל שאלות הבהרה כאשר המשתמש סיפק שאילתה לא ברורה. במקום זאת, הדגמים הנוכחיים בדרך כלל מנחשים למה התכוון המשתמש

chatwriteבהתחשב במגוון השאלות בתקשורת מדעית סביב יישום הבינה המלאכותית, אולי  יהיה מעניין לראות מה תהיה תגובת ה-ChatGPT לכמה מהן, יחד עם שאלות ספרותיות/טכנולוגיות אחרות. בכתבה שהתפרסמה בכתובת https://scholarlykitchen.sspnet.org/2023/01/11/chatgpt-thoughts-on-ais-impact-on-scholarly-communications/ ניתן למצוא תשובות של ChatGPT על שאלות מסוג זה . תוכלו לבדוק  אם אתם חושבים  שהתגובות טובות או לא, ואם לא ידעתם את מקור התגובות, האם תוכלו לדעת שהן נגזרו ממכונה.

השאלות שנשאל ChatGPT  הן:

? What is the best question to test an AI chatbot with

?Is it ethical for an author to use AI in developing a scholarly article

 During peer review, if an author is found to have used ChatGPT in producing the paper, should ?the paper be rejected

?Can AI-derived text be novel and creative

Whose responsibility is it to acknowledge to the reader the role of AI in the authorship of ?published works, the author or the publisher

?How big a problem is predatory publishing

?How will the OSTP Nelson memo affect publishing in 2023

?Should AI-driven text be copyrightable

?Should markup in publishing be used more for conveying appearance or semantics

?When will open access overtake subscription publishing of journal articles

? How will publishers adapt to a fully open access ecosystem

?What is the role of a library if all the content is freely available

?What is the best AI text development tool right now

?That is a modest answer. Which do you think is strongest for the creation of journal articles

?In Borges’ The Library of Babel, what is the meaning of the hexagon

? What is one of the current technological limitations of AI systems

?What will people do when robots can do everything

aומה דעתו של העתידן ד"ר רועי צזנה בנושא ? – על כך בכתבה בעברית בנושא

מעניין גם לקרוא את פרסומיו הלא מעטים של המידען עמי סלנט בנושא

yedass

howyולמעונינים להתחבר ל- צאטבוט  ולנסותו באופן אישי – על אופן ההתחברות אפשר למצוא בכתובת https://www.tazkranet.com/iw/how-to-sign-up-for-chat-gpt/#kyfyt_tsjyl_aldkhwl_aly_hsab_Chat_GPT

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי, מנועי חיפוש, תוכנות | תגובה אחת

ScioWire   – מנוע בינה מלאכותית לסיכום מאמרים בגישה פתוחה

spySciencePOD הציגה את החידוש האחרון שלה  ScioWirebeta  ביריד הספרים בפרנקפורט 2022 . מנוע החיפוש ScioWire  משתמש באלגוריתמים לעיבוד שפה טבעית  וכך מייצר באמצעות בינה מלאכותית  סיכומים ממאמרים בגישה פתוחה בנושאים שונים על פי בקשת המשתמש.

הוכח שסיכומים אלה מפנים את תשומת לב הקוראים למחקר המקורי, ומניבים השפעה רבה יותר מהמאמר בגודל מלא . עם זאת, סיכומי AI אינם בשום אופן תחליף לטקסט המלא. במקום זאת, הם פועלים כ"טיזר" כדי לעזור לקוראים להחליט אם לקרוא את הפרטים של המאמר המלא או לא.

סיכומים אלו מאפשרים לחוקרים לעיין ברשימה שלהם במהירות ולבחור אילו מאמרים כדאי לקרוא במלואם. המטרה  לחסוך זמן  אנרגיה  והחמצת הזדמנויות לחוקרים , לאפשר חשיפה למסמכי OA   הנכונים  ולהשקיע יותר זמן בהבנת המחקר עצמו.

מכאן ,  תרומתו הפוטנציאלית של הכלי למדע הפתוח

ניסיון חינם בכלי בכתובת : https://www.sciowire.com

בכתובת https://magazine.sciencepod.net/ אפשר לראות דוגמאות לתוצאות חיפוש בנושאים  שונים

s5

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

סקר מצב הנתונים הפתוחים 2022

statesדוח סקר מצב הנתונים הפתוחים 2022 בן 34 עמודים  התפרסם לאחרונה . הסקר הוא סקר אורך שזו השנה השביעית  שלו בהן התקבלו כ-27,000 תשובות -192 מדינות. השנה הסקר קיבל את המספר הגדול ביותר של תשובות   מאז 2019 עם למעלה מ- 5,400 משיבים.

סקר מצב הנתונים הפתוחים שמנתח  את המגמות הנוכחיות בנתוני מחקר פתוח הוא  תוצאה של שיתוף פעולה בין Figshare, Digital Science, Springer Nature ונציגים מובילים אחרים בתעשייה ובאקדמיה.

הסקר השנה ממשיך לספק מידע מפורט על המניעים, האתגרים, התפיסות וההתנהגויות של חוקרים כלפי הנתונים הפתוחים.

מהסקר עולה שאמנם יש מודעות חזקה לפתיחת  נתונים  כתורם לתועלת הציבורית אך נראה שהמוטיבציה לציטוטים ונראות מוגברת של מחקר הפרט הם בעלי החשיבות העליונה.

הדו"ח של השנה כולל גם מאמרי אורח בנושא של מומחי נתונים פתוחים במכון הלאומי לבריאות (NIH)  משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה (OSTP)  מרכז המידע לרשתות מחשבים, האקדמיה הסינית למדעים ,  מו"לים ואוניברסיטאות.

ניתן להוריד את דוח הסקר כקובץ pdf  בכתובת

https://digitalscience.figshare.com/ndownloader/files/37902435

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

ארכיטקטורת הספריות האקדמיות בישראל : ידע ויוקרה

מאמר שהתפרסם לאחרונה עוסק בהתפתחות ההיסטורית-אדריכלית של ספריות אקדמיות בישראל כמבנים עצמאיים. הוא בוחן את הארכיטקטורה של מבני ספריות אקדמיות בישראל והתפתחותם לאורך זמן בעיקר בעשורים שלאחר קום המדינה ב-1948. כמו כן, הוא  בוחן את התפתחותה ההיסטורית של הספרייה והשיפורים במרחב הפנימי, הן עבור הקוראים והן עבור הצוות

ההגדרה המקובלת של הספרייה האקדמית מציינת את מטרתה העיקרית לתמוך בתכנית הלימודים ובמחקר של סגל האוניברסיטה והסטודנטים; אך  המהות של הספרייה האקדמית כפי שהיא מגולמת בארכיטקטורה שלה היא הרבה יותר מורכבת. הספריות האקדמיות בישראל נחשבות למרשימות ואטרקטיביות יותר מרוב סוגי הספריות האחרות בארץ. הן נבדלות על ידי תהליכי תכנון ייחודיים ותמיכה פיננסית רבה יותר. הנחת יסוד זו באה לידי ביטוי בבירור במראה ובייצוג האדריכלי שלהם: מבנים גדולים, חומרים איכותיים, עיצוב פנים מעודן וריהוט.

האדריכלות של בניין מושפעת ישירות מהשיח האדריכלי העכשווי, התפתחויות טכנולוגיות, תנאים פיזיים ודרישות תוכנית. מרכיבים אלו מתווספים להשפעות עקיפות, כגון אילוצים פוליטיים וכלכליים, גמישות ואווירה חברתית. מלכתחילה הושפעו הספריות האקדמיות בישראל מתהליכים פוליטיים. המאמר מנתח את ההשפעות המשתנות של הפוליטיקה והחברה הישראלית על השיח האדריכלי 

הדיון מתמקד בשלושה פרמטרים קריטיים שהשפיעו על המבנה הפיזי של הספרייה האקדמית. ראשית, הכלכלה בישראל לאחר קום המדינה; שנית, פרמטרים המתייחסים לשינויים פוליטיים לאומיים ובינלאומיים כאחד; ושלישית, השיח האדריכלי-תרבותי, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית הברוטליזם.

במהלך הקמת מדינת ישראל עברה הכלכלה מהצנע של שנות ה-50 לעלייה של שנות ה-60. הקמפוסים האוניברסיטאיים המתינו לשיפורים בכלכלה כדי לאפשר הקמת אוניברסיטאות חדשות בעלות איכויות אדריכליות טובות יותר. צמיחתן של הספריות האקדמיות התרחשה במהלך אמצע שנות ה-60 עם הקמת הספריות המרכזיות בקמפוסים

המאמר מתאר בפירוט רב כולל תרשימים,  את הספריות בשלבים המורפולוגיים  של הספריות    ומציין גם משרדי אדריכלים שהיו אחראים לתכנון.

לפני הקמת מדינת ישראל נבנו רק ספריות אקדמיות בודדות כמבנים נפרדים. לדוגמה, 'בית הספרים' הפכה לספרייה הלאומית, השוכנת בהר הצופים (1930) וספריית שוקן (1935), ספרייה פרטית עצמאית לחוקרים וחוקרים.

לאחר קום המדינה, הבחינה המורפולוגית של התפתחות הספרייה האקדמית מתחלקת לשתי תקופות עיקריות.

השלב הראשון במורפולוגיה של הספרייה בין שנות ה-50 לסוף שנות ה-60 מתאפיין  בעיצוב פשוט של תוכנית מלבנית בעיקרה, אם כי ישנן גם דוגמאות ייחודיות  .

הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:

beitberlyהספרייה המרכזית של בית ברל, האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, 1950.

ספריית ויקס, מכון ויצמן, אדריכל אריה אלחנני, 1958.

הספרייה המרכזית בטכניון ע"ש אלישר, אדריכלים אריה שרון, בנימין אידלסון, 1962.

הספרייה המרכזית של אוניברסיטת חיפה, אדריכלים אוסקר נימאייר, שלמה גלעד, 1963.

ספריית גבעת חביבה, אדריכל שמואל מסטצ'קין, 1965.

הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן, אדריכל אריה אלחנני, 1960–1967.

הספרייה המרכזית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון. 1964–1968.

ספריית ארן, קמפוס בן גוריון, באר שבע, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1968–1974.

בשלב השני של הספריות האקדמיות שנות ה-70 וה-80, הספריות השתמשו במורפולוגיה שונה.

בשנות ה-70 הובילו תהליכים פוליטיים גלובליים ומקומיים כאחד לשינויים חברתיים שהשפיעו על השיח האדריכלי- האדריכלות של ספריות הפקולטה. אדריכלים נטשו את הריכוזיות והבליטו את הדמוקרטיה והאינדיבידואליזם של המבקרים, שהתממשה גם ביצירת מרחבי קריאה אינטימיים ופעילות קבוצתית.

רוב הספריות בשלב זה משרתות פקולטה ספציפית והן כמובן קטנות יותר מהספריות המרכזיות. עם זאת, הן מייצגות אופי מכובד וגדול של בניין. כמו כן, הצטמצמו העמודים, מרכיב דומיננטי שהיה בספריות מהשלב הראשון, ומבני הספרייה נבנו על הקרקע.

הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:

ספרייה רפואית ע"ש ג'ודית ומורי שוסטרמן., המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, האדריכלים אריה ואלדר שרון, 1971–1974.

neimanספריית ניימן למדעים והנדסה מדויקים, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1978.

ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1987.

ספריית בלומפילד למדעי הרוח והחברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, אדריכלים יעקב רכטר, דורה גד, 1981.

ספריית מוריס וגבריאלה גולדשלגר, מכון ויצמן, האדריכלים יעקב ואמנון רכטר, 1986–1991.

 המאמר כולל  פירוט רב,  כולל גם שמות של אדריכלים  ומשרדים

האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר תכננו שמונה ספריות אקדמיות עם שמואל ביקסון ואחר כך עם משה גיל. בצדק, הם זכאים "אדריכלי ספריות". תכנון הספרייה החל עם שיתוף הפעולה המוצלח בספרייה הלאומית בגבעת רם בשנת 1955. באוניברסיטת תל אביב עוצבו חמש ספריות עצמאיות: הספרייה המרכזית סוראסקי (1964) והרחבה שלה, ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה (1984); הספרייה  למדעים מדויקים והנדסה ע"ש ניימן  (1978); ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך (1987); הספרייה למשפטים ע"ש דוד י. לייט (1995)  והספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש (1996). שתי ספריות נוספות הן הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (1972) והספרייה המרכזית של מכללת ספיר (1998).

מן הראוי לציין שהייצוג האדריכלי והמורפולוגיה שהשתנו השפיעו על עיצוב הפנים. הפנים השתנה בעוד המודעות לחשיבותו הביאה להסתגלות לשיטות לימוד חדשות. כיום, ספריות מבצעות כל הזמן שינויים בפנים כדי לענות על הצרכים והדרישות העכשוויות.

למאמר המלא.

 

.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספרים אלקטרוניים וספרי אודיו חופשיים

יש ברשת אתרים וספריות מקוונות שמציעות גישה לספרים אלקטרוניים וספרי אודיו בחינם.

freeb2yכתבה שהתפרסמה ב-23 באוקטובר 2022 מונה 12 אתרים  של ספרים אלקטרונים וספרי אודיו חופשים כאלה .

מספר פלטפורמות לדוגמה הן:   ,Internet Archive Project Gutenberg, Amazon Kindle Store , LibriVox, Apple Book Store, Open Library, Manybooks.net וOpen Culture שמציעה כ- 800 ספרים אלקטרוניים וגם 1000  ספרי אודיו להאזנה

מן הראוי לציין, שחלק מהפלטפורמות הללו דורשות להירשם באמצעות כתובת דוא"ל וסיסמה חוקיים לפני הורדת ספרים אלקטרוניים. ההרשמה חינם.

הכתבה כוללת גם קישורים לכתבות נוספות בנושא.

 לפלטפורמות נוספות ויתר פירוט על כול אחת מהפלטפורמות בכתבה.

פורסם בקטגוריה ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים | תגובה אחת

SCN  – מאגר בפיתוח של משאבים פתוחים בנושא תקשורת מדעית וספריות

SNyScholarly Communication Notebook (SCN) הוא מאגר בפיתוח של משאבים פתוחים בנושא תקשורת מדעית. המאגר מיועד להגביר את הידע והמיומנויות של ספרנים בנושאים בעלי חשיבות גוברת בכול הקשור לתקשורת מדעית, זכויות יוצרים, גישה פתוחה, חינוך פתוח ופרסום בספרייה. המאגר פתוח לריענון על ידי ספרנים , אנשי הוראה בתחום הספרנות, וסטודנטים בנושאים הקשורים.

resourcsy

המשאבים במאגר משלימים ספר לימוד פתוח שנמצא בתהליך הפקה : Introduction to Scholarly Communication Librarianship: Law, Economics, and Culture. שאמור לצאת לאור על ידי ACRL בשנת 2023   הספר יכלול שלושה חלקים. חלק ראשון  מגדיר תקשורת מדעית וספרנות ומספק היכרות עם הרקע החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי והפוליטי/משפטי העומד בבסיס ומעצב את עבודת התקשורת המדעית בספריות. חלק שני   מתחיל במבוא ל"פתוח", בתפיסה רחבה. חלק שלישי עוסק יותר בפרקטיקה בשטח . התקווה היא שספר לימוד זה יהווה בסיס לקורסים בלימודי ספרנות בנושא תקשורת מדעית או תחומי לימוד אחרים קשורים.

למאגר SCN

אודות ספר הלימוד  Introduction to Scholarly Communication Librarianship: Law, Economics, and Culture

פורסם בקטגוריה כללי, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה 2022  – Open for Climate Justice

oawyשבוע הגישה הפתוחה מתקיים השנה בתאריכים 24 עד 30 באוקטובר תחת התֵּמָה  Open for Climate Justice. הנושא " צדק אקלימי " הוא הכרה מפורשת בכך שלמשבר האקלים יש השפעות מרחיקות לכת, וההשפעות אינן קיימות  באופן שווה או הוגן, בין עשירים ועניים, נשים וגברים ודורות מבוגרים וצעירים יותר.חוסר איזון זה משפיע גם על היכולות של קהילות לייצר, להפיץ ולהשתמש בידע בנושא משבר האקלים.

פתיחות יכולה ליצור מסלולים לשיתוף ידע שוויוני יותר ולשמש אמצעי להתמודדות עם אי השוויון בכול הקשור לשינויי האקלים, ההשפעות של שינויי האקלים ואת התגובה שלנו אליהם. לכן שבוע הגישה הפתוחה   מהווה  הזדמנות להצטרף יחד, לפעול ולהעלות את המודעות לאופן שבו גישה הפתוחה יכולה לתרום להתמודדות עם משבר האקלים.

הנושא השנה מבקש לעודד חיבור ושיתוף פעולה בין תנועת האקלים והקהילה הפתוחה הבינלאומית. שיתוף ידע הוא זכות אדם, והתמודדות עם משבר האקלים דורשת חילופי ידע מהירים על פני גבולות גיאוגרפיים, כלכליים ודיסציפלינריים.

שבוע הגישה הפתוחה 2022 יתקיים בין ה-24 ל-30 באוקטובר,  אך כל אחד מוזמן לארח דיונים ולפעול בנושא  בכל פעם שהכי מתאים במהלך השנה ולהתאים את הנושא והפעילויות להקשר המקומי שלו.

למידע נוסף על שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי, ניתן למצוא בכתובת  openaccessweek.org. ההאשטאג הרשמי של הטוויטר לשבוע הוא #OAWeek.

ובהקשר הספרני – שבוע הגישה הפתוחה הוא גם תזכורת לעבודה החשובה של הספריות שמהוות תפקיד מרכזי בתשתית לגישה למידע דרך האוספים שלהם וגם בתפקידם של ספרני מחקר בספריות רבות במחזור החיים של המחקר על ידי תמיכה בתכנון, איסוף ואחסון נתונים, ניתוח והצגה של נתונים, ופרסום ממצאי מחקר .

לאתר שבוע הגישה  הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה | כתיבת תגובה

לימודי נתונים בספרייה אקדמית – תוצאות מחקר

ספריות אקדמיות רבות מציעות הדרכה על אוריינות נתונים ושירותי נתוני מחקר כדי לעזור לחוקרים לאסוף, לנתח ולנהל את נתוני המחקר שלהם. ואכן נראה ששירותי אוריינות נתונים ונתוני מחקר הם חלק הולך וגדל מהעבודה של ספריות אקדמיות .  אלא שהעבודה סביב אוריינות נתונים ותכנות שירותי נתונים מחקר נראית לעתים קרובות מבוססת על ההנחה שהנתונים הם כמותיים מטבעם -נתונים מספריים או סטטיסטיקה , והתמיכה  במחקר איכותני בספריות אקדמיות פחותה.

comysמאמר שהתפרסם ב- 29  בספטמבר 2022 של ספרניות בכירות מאוניברסיטת אילינוי ואוניברסיטת אוהיו שבארה"ב מדווח על תוצאות ראיונות עם ספרנים אקדמיים בכול הקשור  לאוריינות נתונים, מחקר איכותני ותשתית ספרייה אקדמית סביב מחקר איכותני. הראיונות התמקדו בשאלות  הבאות:

  1.   כיצד מגדירים ספרנים אקדמיים מחקר איכותי?
  2. האם ספרנים אקדמיים מגדירים אוריינות נתונים בצורה הכוללת נתונים איכותיים ושיטות ניתוח?
  3. כיצד תופסים ספרנים אקדמיים את תמיכת הספרייה בהוראה איכותנית של אוריינות נתונים מחקרית ושירותי נתוני מחקר?

לאור תוצאות הראיונות,  מהם עולה שאכן התמיכה  במחקר איכותני בספריות אקדמיות פחותה,  מוצע  מודל של אוריינות נתונים שתומך בשילוב נתונים ושיטות ניתוח איכותיות בשירותים של ספריות אקדמיות .

למאמר

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מדע הנתונים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספר חדש "Designing Libraries for the 21st Century" של ACRL  זמין גם בגישה פתוחה

dlyac2בשני העשורים האחרונים או יותר, אנו עדים   לשינוי מהפכני  בעיצוב ספריות אקדמיות ומחקר. ספרנים בעלי חזון, מתכננים ומנהיגי אוניברסיטאות החלו לחשוב על מבנה ספרייה באופן שונה   שמתמקד יותר בחוויית משתמש מאשר באוספים, בצורך  להכניס אור טבעי, במקום חללים חסרי חלונות להגנה על ספרים, בפיתוח מרחבי למידה חדשים, בשילוב טכנולוגיות חדשות ומרחבים משותפים לסטודנטים .

ספר חדש "Designing Libraries for the 21st Century"

של איגוד ספריות המכללות והמחקר ACRL, כולל 29 פרקים שכוללים את הנושאים הבאים:

ספריות אקדמיות של המאה ה-21 בסביבה מתפתחת

יישור קו עם החזון המוסדי

עבודה עם אדריכלים, מעצבים ומתכננים

נושאים מרכזיים בתכנון

שיתופי פעולה

מנהיגות, שינוי ארגוני ותפקידי צוות חדשים

תכנות ללמידה מחקרית וקהילה

ומבט לעתיד

באופן זה הספר חוקר את המגמות המסתמנות בעיצוב ספריות  ומזהה אסטרטגיות מבטיחות להכנת ספריות  לקראת העתיד, לחלל ספרייה חדש או משופץ.  מספק הנחיות, עקרונות, עצות מומחים, פרקטיקה טובה ותהליכים אופייניים לעיצוב ספריות עכשוויות בשילוב הרבה תמונות ואיורים.

רלוונטי מאוד לספרנים, אדריכלים, מתכננים, מקבלי החלטות באקדמיה  וכל מי שמתעניין בעתיד הספריות.

הספר זמין לרכישה בדפוס דרך החנות המקוונת של ALA ו-Amazon.com  בהזמנה טלפונית בטלפון (866) 746-7252 בארה"ב או (770) 442-8633 ללקוחות בינלאומיים , וזמין גם בגישה חופשית בקובץ pdf  בן 463 עמודים

פורסם בקטגוריה מעולם הספריות | כתיבת תגובה