MathDeck  – מנשק חיפוש לנוסחאות מתמטיות

אפשר לבצע  ברשת חישובים מתמטיים באמצעות  מנועי חיפוש ייעודיים כגון Wolfram Alpha   , Math Stack Exchange  וגם גוגל ויישומים  אחרים מסייעים בכך. לשם כך צריך להזין את הנוסחה המתמטית שרישומה מהווה לא אחת אתגר , כי זה יכול להיות קשה לבטא במדויק מתמטיקה מתוחכמת מבלי להבין את שפת הסימון המדעית LaTeX .  מנשק החיפוש MathDeck    בא לסייע  ולענות על האינטרס הציבורי הגדל לבצע חישובים ברשת.

בעזרת MathDeck,  משתמשים יכולים כעת להזין , ליצור ולערוך נוסחאות במספר דרכים, כולל כתב יד, העלאת נוסחאות וסמלים מורכבים במדויק, , וקלט טקסט באמצעות .LaTeX . באמצעות עיבוד תמונה וטכניקות למידת מכונות, המנשק מסוגל לזהות תמונות, פורמולות וסמלים מצוירים ביד.

לאחר יצירת הנוסחה אפשר לבחור את אחד ממנועי החיפוש המוצעים באתר לביצוע היפוש .  כך ניתן  למצוא  תשובות רלוונטיות מתמטיות במהירות וביעילות.. זה יכול גם לעזור לאנשים מתחומים שונים לשתף פעולה, לשתף את הממצאים שלהם ולבצע חיפושים בצורה יעילה יותר.

את מנשק החיפוש MathDeck  פיתח צוות בינתחומי של סגל וסטודנטים מהמכון הטכנולוגי   של רוצ'סטר RIT שבארה"ב . MathDeck הוא חלק מפרויקט גדול יותר שנקרא MathSeer שנתמך על ידי  הקרן הלאומית למדע וקרן Alfred P. Sloan Foundation.. "המטרה של MathSeer היא לייצר טכנולוגיות חדשות שיספקו "חיפוש במתמטיקה להמונים", זה כרוך ביצירת מנשקי חיפוש חדשים, אלגוריתמים AI לקלט בכתב יד ותמונה, וטכנולוגיות של מנועי חיפוש שתומכים טוב יותר בנוסחאות בשאילתות.

MathDeck חופשי לשימוש לציבור הרחב וזמין לשימוש בכתובת   mathdeck.cs.rit.edu.

 

למנשק החיפוש

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

COVID-19 search – מנוע חיפוש חדש ייעודי לקורונה

​ביוני 2020  הודיעה חברת  Salesforce  על השקתו של מנוע חיפוש חדש ייעודי לקורונה – COVID-19 Search.  מנוע חיפוש זה שמשתמש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית, פותח, בחסות הבית הלבן, ומספר גופים מובילים בתחום מדיניות הבריאות והבינה המלאכותית  בכדי לסייע לחוקרים ומדענים במאבקם בקורונה

מפברואר עד מאי 2020, מספר הפרסומים המדעיים  שפורסמו בנושא – COVID-19 זינק מ- 29,000 ליותר מ 138,000, על פי הערכות מספר הפרסומים ימשיך לצמוח באופן  מעריכי (אקספוננציאלי), עם תחזיות להגיע  ליותר ממיליון עד סוף 2020.

כמובן שאלה חדשות טובות עבור הקהילה הרפואית וקובעי המדיניות שעובדים על חיסונים וטיפולים – אבל רק אם יהיו  מסוגלים לחפש ביעילות במחקרים אלה. כפי שציינו אחראים שקשורים לפיתוחו של COVID-19 search  – חיפוש בפרסומים מדעיים דורש טכניקות שונות ממנועי חיפוש תואמי מילות מפתח וזה קריטי שמנוע חיפוש בנושא COVID-19 יפרש את המשמעות הראויה בחיפוש נתון, מעבר לחיפוש תוצאות בהתבסס על התדירות שבה מופיעות מילים במסמכים. ועם מסמכים ארוכים, כדאי להעלות במהירות קטעים רלוונטיים בתוצאות החיפוש.

המנוע COVID-19 search  , על פי דברי אחראים לפיתוחו, מטפל בכך ומציף את התוצאות המדעיות הרלוונטיות ביותר, ובכך משרת את המטרה של אלו שנמצאים בקווי החזית של הרפואה וקביעת מדיניות-  האצת  החיפוש אחר חיסונים וטיפולים יעילים.

מהתרשמות ראשונה בחיפוש במנוע זמן התגובה מעט איטי.

 

למנוע החיפוש

כתבה בנושא

מידע טכני מפורט על המנוע במחקר המלא בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שאלון : ספריות בישראל במשבר הקורונה

  ד"ר שרון חלבה-עמיר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן  וד"ר יהודית שקולניצקי ממערך הספריות והמידע של אוניברסיטת בר אילן  עורכות מחקר בנושא  תגובתן של ספריות למשבר הקורונה.

מבקשות  להודות לכול מי שזה רלוונטי עבורו מעבודתו במערך הספריות הישראלי לחלוק את הידע שלו ולמלא את השאלון ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020. בנוסף, תודנה להפצת השאלון בקרב חוג מכריכם נושאי תפקידים בספריות אקדמיות וציבוריות.

בהצלחה רבה לד"ר שרון וד"ר יהודית ותודה על תרומתן החשובה לחקר הנושא  ותודה על השתתפותכם החשובה

 לשאלון  ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, סקרים | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות 2020 – מגמות מובילות

פרסום של ארגון ספריות המחקר בארה"ב  מיוני 2020 עוסק במגמות שמסתמנות בספריות אקדמיות בשנתייים האחרונות במספר תחומים  ומציג את המלצותיו.

התחומים הנזכרים הם:

ניהול ספריות

יש לעודד מנהלי ספריות לרכוש מיומנויות חדשות כדי להצעיד את הספריות בעתיד שמתאפיין בתנודתיות, אי ודאות מורכבות ועמימות . לצורך כך דרושים שינויים ביחסי ספריות המחקר עם שותפים מוסדיים, שינויים בארגון ספריות המחקר ובמיומנויות. מנהלי הספריות יצטרכו לפתח כישורי ניהול מתאימים ולצורך כך להשתתף בסדנאות וקורסים מתאימים שיועילו למנהלי הספריות להצעיד את הספריות לעתיד במהירות ובביטחון.

מערכות ספרייה משולבות מתפתחות

מיזוגים של חברות העוסקות במערכות ספריות מתפתחות כגון העסקה של אקס ליבריס לרכישת Innovative.3 עליה הודיעה בדצמבר 2019 , מעלות חששות של יכולת תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית Interoperability  כלומר פעולה הדדית בין כול מרכיבי מערכות הספרייה המודרניות . המוצר בקוד פתוח   FOLIO ומסמך FASTEN , שמכיל המלצות לספקים וארגונים על צעדים שיכולים לנקוט בכדי לייעל ולשפר את יכולת ההפעלה של מערכות הספריה , יכולים לסייע בכך. יש להשגיח מקרוב אחר ההשקה הרחבה יותר של FOLIO והאימוץ הפוטנציאלי של FASTEN..  מערכות "הדור הבא" האמיתיות צריכות  לאפשר שימוש וגישה קלים  לאוספים, להשתלב עם פלטפורמות מוסדיות אחרות ולספק  יכולות בינה עסקית מודרניות.

ניתוח למידה

ניתוח למידה הוא תחום מחקר  חדש  שחוקר את אינטראקציות הלומד בסביבות למידה וכולל איסוף וניתוח נתוני למידה של סטודנטים נתונים על שימוש כולל נתוני שימוש בספריות  כדי להבין את התנהגות הלמידה לצפות בעיות ולהתערב כאשר מתעוררות בעיות והכול במטרה לשפר את סביבת הלמידה ותוצאותיה.

בעוד שהמגמה של שימוש בניתוח למידה נמשכת נשמעת יותר ויותר ביקורת על השימוש בה בעיקר בכול הקשור להיבט האתי ופגיעה בפרטיות של הסטודנטים. לכן יש ליישמה בזהירות בעיקר בכול הקשור לסוגיות הפרטיות של הסטודנטים.

למידת מכונה ובינה מלאכותית

לספריות יש היסטוריה ארוכה של שילוב טכנולוגיות חדשות  והן עומדות בפני שינויים דרמטיים כתוצאה מההתפתחוויות בלמידת  מכונה ובינה מלאכותית, אך יש להבטיח שערכי הספרייה המקצועיים ישולבו יפה ויישמרו באימוץ טכנוליות אלה. יש לשמור שלא תהיה הטייה אלגוריתמית , שחיקת הפרטיות והחופש האינטלקטואלי. בתוכניות לאוריינות מידע של הספריות  יש לשקול את שילוב ההיבט האתי בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות אלו.

גישה פתוחה

בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום הגישה הפתוחה  מביטולים גדולים להסכמים חדשים בין ספריות למו"לים. השנה האחרונה ידעה הרבה הסכמים טרנספורמטיביים חדשים בין מו"לים וספריות. מאז 2018 נחתמו הסכמי קריאה ופרסום read and publish agreements)   רבים בין מפרסמים ומוסדות. כמו כן לאחר מאות תגובות של מפרסמים, ספריות אקדמיות וחוקרים, cOALition S  ביצעה כמה שינויים בתוכנית  Plan S שלה, שמטרתה גישה פתוחה מלאה ומיידית לפרסומים מדעיים שנבדקו על ידי עמיתים ממחקר הממומן על ידי מענקים ציבוריים ופרטיים. ביניהם דחיית יישומה לשנת 2001 ,  כמו כן מסתמנות התפתחויות בפיתוח מודל הפרסום בגישה פתוחה של  האגודות המדעיות.

שירותי נתוני מחקר

עקרונות הנתונים    findability, accessibility, interoperability, and reuse) FAIR  שפורסמו לראשונה ב-2016 הפכו להנחיות מקובלות בכול הקשור לניהול  נתוני מחקר. למרות זאת חוקרים מגיבים באיטיות בעיקר בגלל חששות מפני שימוש לא נכון בנתונים משותפים פתוחים. כדי לקדם את הנושא ספריות רבות תזדקקנה להכשרה אינטנסיבית טכנית ומתקדמת יותר בתחום.

צדק חברתי וערכים הקשורים לאחריות חברתית

הנושא של צדק חברתי, סוגיות חברתיות חשובות ויוזמות ביקורתיות של ספריות בנושא במטרה ליצור שינוי ממשיכות לצבור תאוצה בספריות אקדמיות . מסתמנת במסגרת זו גם  התנגדות להשפעה תאגידית בהשכלה גבוהה, בעיקר מצד חברות טכנולוגיה והוצאה לאור. אך מנגד יש הטוענים שאין זה מתפקידה של הספרייה.

סטרימינג הזרמת מדיה

עם תמיכה הולכת וגוברת בקורסים מקוונים והיברידיים, כמו גם בפדגוגיה בכיתות ,הצורך בסטרימינג ברור. Kanopy,  הוא אחד השחקנים הגדולים בשוק המדיה הזורמת. נוכח עלויות גבוהות לרישוי לתכנים שלו  יש לשקול גם מודלים חלופיים.  על חוקרי קולנוע וסגל ההוראה להיות מודעים לאופן בו הבחירות שלהם משפיעות על אחרים בשוק .

רווחת הסטודנטים

בשנים האחרונות מספר מחקרים אקדמיים וכתבות חדשות דיווחו על העלייה בשיעור התלמידים במכללות שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, חסך שינה, חוסר ביטחון במזון, אחריות משפחתית וגורמים אחרים המשפיעים על רווחתם. לאור זאת  מוסדות בוחנים יותר ויותר את התמיכה בסטודנטים בצורה הוליסטית וקידום רווחתם כתורמים אפשריים להצלחתם. על מנת לקדם את התודעה ואת התמיכה ברווחתם הנפשית והרוחנית של התלמידים, ספריות יצרו חללים ותוכניות כדי לענות על צורך זה, כולל חדרי מדיטציה ותפילה, הפעלות יוגה בחינם, חללי תנומה ועוד. מחקרים דנו גם בשיעור ההולך וגובר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי . לאור זאת ההצעה היא לאפשר בספריות  מרחבים שקטים, צ'אט לשאלות  והעלאת  המודעות לאוטיזם.

 

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

2020 Researcher to Reader Conference –  דו"ח ומבחר מצגות

כנס 2020 Researcher to Reader   התקיים השנה ב24-25 בפברואר בלונדון . הכנס, שהפגיש את בעלי העניין בתחום התקשורת המדעית,   התמקד בעבודת המו"לים אך היה יצוג נכבד גם לספרנים .

פגישה זו כרוב הפגישות בנושא תקשורת מדעית הייתה אף היא בצילה ה של Plan Sיוזמה לפרסום בגישה פתוחה שהושקה ב- 2018 ונתמכה על ידי cOAlition S, – קונסורציום בינלאומי של מממני מחקר. תוכנית זו מחייבת החל משנת 2021 לפרסם בגישה פתוחה פרסומים מדעיים שמקורם במחקר במימון מענקים ציבוריים. אך מלבד תוכנית זו  נדונו בכנס זה גם נושאים אחרים.

בין הנושאים שהוצגו בכנס – מודלים בגישה פתוחה, השלכותיה הטובות של תוכנית  Research4Life  שנועדה  לאפשר גישה מקוונת בחינם או בעלות נמוכה לתכנים אקדמיים ומקצועיים במדינות מתפתחות,  מדדים להערכה מדעית, ייצוג מועט של נשים במחקר STM  , נושא ההדירות ואפשרות השחזור של מחקרים מדעיים, בינה מלאכותית ותרומתה לתהליכים המדעיים ועוד.. במסגרת הכנס התקיימו גם סדנאות

תוכנית הכנס ומבחר מצגות הכנס   זמינות באתר

דווח על הכנס

.

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים | כתיבת תגובה

התפוקה המחקרית בגישה פתוחה באוניברסיטאות ברחבי העולם

דוח מחקר שבדק את  מצב התפוקה המחקרית בגישה  פתוחה  ב- 963 מוסדות ברחבי עולם שמופיעות בדרוג ליידן 2019 , התפרסם במרץ  2020 (גרסה ראשונה) וביוני 2020 (גרסה שניה) . הבדיקה בוצעה תוך שימוש ב- Web of Science לצורך בדיקת הפרסומים של המוסדות, ושימוש ב-  Unpaywall  לבדיקת הפרסומים   בגישה פתוחה (OA)  מתוך כלל הפרסומים.

פרסומי OA סווגו לארבעה קטגוריות: זהב, ירוק, היברידי וברונזה. בסך הכל, נמצא  ש- 41%  מכלל הפרסומים הכלולים במערך הנתונים הנבדקים  נגישים בגישה פתוחה.  הפרסומים  בגישה הפתוחה הירוקה (מאגרים מוסדיים או נושאיים) הם הסוג הנפוץ ביותר 77%,  ואחריו הפרסומים הפתוחים במסלול הזהב  (פרסומים פתוחים בכתבי עת ) 33%.

נמצאו הבדלים גדולים בין המדינות השונות. ברמה היבשתית – אירופה היא המובילה ואחריה צפון אמריקה, ואסיה ואפריקה מפגרות אחריהן. . כמו כן  נמצאו הבדלים רבים בין אוניברסיטאות מאותו אזור.

 

המחקר הוא אמנם תיארי באופיו, אך הוא פותח הזדמנויות לגופי מימון לעושי מדיניות ולכול הנוגעים בדבר להבין את הקורה בתחום הפרסומים בגישה פתוחה ולפעול באופן יעיל יותר בהתאם.

על כך ופירוט מלא  בדוח המחקר המלא.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

ספריות , טכנולוגיות וטרנדים ראויים לציון – מה צופן העתיד ?

העולם משתנה במהירות טכנולוגית, חברתית ואקולוגית. לאור המצב  – מה הן המגמות בספריות , השינויים שהחלו   והשינויים הצפויים וכיצד הם משתלבים עם ערכי הליבה של הספריות – גישה, פרטיות וחופש אינטלקטואלי. כתבה שהתפרסמה  ב-1 ביוני 2020 מציגה תובנות ותחזיות מחמישה הוגי דעות בספרייה שחלקו את עמדותיהם בסימפוזיון  של ארגון הספריות האמריקאי על עתיד הספריות שהתקיים ב-24 -28 ינואר 2020.

הכתבה מציעה תובנות ותחזיות מעניינות במספר תחומים :

רובוטים  בספריות – רובוטים עדיין לא נפוצים בספריות אך  הם משמשים כבר היום למטרות שונות בספריות , אחסון’ קריאת מדפים , ניהול מלאי ועוד. ספריות מסוימות החלו לספק גישה לרובוטים והדרכות בנושא. כך למשל מעבדת הבינה המלאכותית בספריות באוניברסיטת רוד איילנד מקיימת "שעות רובוט" שבועיות בהן סטודנטים לומדים לשלוט ולתכנת רובוטים

יש היבטים מסוימים של עבודת ספרייה שסביר  להניח שיהנו יותר מרובוטים מאשר אחרים. לדוגמה, ספריות יכולות להשתמש ברובוטים חברתיים כדי לברך את המבקרים ולענות על שאלות שקשורות להתמצאות בספרייה. בספריות באוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה יש רובוט בשם Libby  שכבר מבצע משימות כאלה.

ספריות אוניברסיטת אוקלהומה מנסות את אלקסה, העוזרת הווירטואלית של אמזון, כדי לספק שירותי עזר בסיסיים. באופן דומה ניתן להשתמש ברובוטים  בשירותי היעץ , ובשעת סיפור לילדים .

עם התקדמות טכנולוגיית הבינה המלאכותית רובוטים מתוחכמים, רב-תכליתיים ואוטונומיים יותר עשויים להיכנס לבתים, למקומות העבודה וגם לספריות. איש אינו מבין באופן מלא כיצד האימוץ הרחב של רובוטים ישפיע על הספריות ובכלל ,אך הוא ללא ספק כרוך בהרבה שאלות מעניינות.

קיימות

שינויי האקלים מציבים אתגרים ,ותרחישים שונים אפשריים ותחזיות קודרות הוצגו בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האום שהציע יצירת שותפויות מקומיות כמפתח לשרוד את האקלים החדש. ספריות נרתמות אף הן לנושא.   בשנה שעברה ALA אימצה קיימות כערך ליבה, ומתחילים לראות ספריות ירוקות שבאות לידי ביטוי בפעילויות שונות כגון מעבר למוצרי ניקיון ירוקים וטיפול במדשאות אורגניות בשטח ובגן הירק של הספרייה, הוספת מטענים לרכבים חשמליים לחניונים, שימוש באנרגיה סולארית ועוד..

בעת קבלת החלטה נתונה כלשהי  בנושא שנוגעת לשירותים ולפעילות , על הספריות לשאול את שלושת השאלות – האם זה תקין לסביבה? האם זה בר ביצוע מבחינה כלכלית? האם זה שוויוני מבחינה חברתית?

מציאות מדומה

ההנחה היא  ששילוב מציאות מדומה באוריינות מידע בספריות תאפשר למידה פעילה יותר מאשר אוריינות מידע מסורתית שמבוססת על הרצאות. לרוע המזל, עלויות הפיתוח והייצור של תוכן VR הן גבוהות, נע בין 44,000 ל 79,000 $ או אפילו עד 500,000 $. בנוסף, מחקרים אודות השימוש ב- VR בספרייה אקדמית ובסדנאות הדרכה חד פעמיות חסרים. יחד עם זאת, דיווחים על השפעות משחקי מחשב וסימולציות אינטראקטיביות מצאו השפעות חיוביות סטטיסטיות על תוצאות הלמידה.

התמודדות עם הטיית נתונים ופרטיות

כאשר ספריות מבקשות לשפר את שירותיהן או להבטיח מימון, הן עשויות לחוש בלחץ לאסוף נתוני פנים כדי ללמוד ולשכנע. עם זאת, יש לאסוף נתונים כאלו באופן ביקורתי, שכן  פעמים רבות, איסוף נתונים יכול להעמיד את הפרטיות של קבוצות אלה בסיכון גבוה יותר.

הפרות פרטיות דיגיטליות משפיעות לרעה במיוחד על קבוצות חלשות מבחינה כלכלית וחברתית. על ספריות להבטיח כי הנתונים נאספים באופן מוסרי, מאוחסנים באופן מאובטח ואנונימיים. או לשקול לא לאסוף נתוני משתמשים כלל.

ישנם כמה משאבים ומדריכים שיכולים לסייע  בהערכת טכנולוגיה באמצעות עדשת האתיקה של הספרייה, כך למשל באתר של משרד החופש האינטלקטואלי של ALA הרבה חומר בנושא . כל ספרייה צריכה להתאים את המשאבים הללו בצורה הטובה ביותר לצרכי הקהילה שלה.

בהקשר של ספקי מידע – ישנם ספקי משאבים אלקטרוניים שאוספים נתונים שעשויים לפגוע בפרטיות. בהקשר זה ספריות יכולות לפעול כדי לשנות התנהגויות.  מוצגות מספר דוגמאות של פעילויות כאלה כגון : אזהרה ללקוחות על ספקים שמציגים התנהגות רעה בכול הקשור לפרטיות באמצעות מחוון אדום / צהוב / ירוק בקטלוג הספרייה ובכל נקודת גישה אחרת למשאבים אלקטרוניים, בכדי לתת למשתמשים תחושה עד כמה המידע האישי שלהם יהיה מאובטח עם ספק נתון.

אמנם מקובל לטעון כי אנשים אחראים להגנה על הנתונים שלהם, אך זה בלתי סביר ובלתי מעשי. אדם אחד לא יכול להכריח ארגון לכבד את זכותו לפרטיות נתונים. יש לשנות פרדיגמה זו ולהעביר את המוקד לפעולה קולקטיבית. בעבודה עם ספריות, ספקים, ארגונים ומעורבי פרטיות אחרים אפשר  להבטיח פרטיות נתונים לכולם.

מידע נוסף בכתבה מיוני 2020

הסימפוזיון  של ארגון הספריות האמריקאי על עתיד הספריות שהתקיים ב-24 -28 ינואר 2020.

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Open Culture – מגוון רחב של חומרים לשימוש במסגרות חינוך שונות

​Open Culture   הוא משאב חינוכי שניתן לראות בו ערכת כלים להוראה דיגיטלית . האתר מרכז תוכן חינוכי מהרשת ומארגן אותו בפורמט ידידותי נגיש לכול.  החומרים באתר כוללים: קורסים אקדמיים מקווניםMOOCs  , ספרים אלקטרוניים, הרצאות, למעלה מ- 200 ספרי לימוד במגוןן מקצועות , .  שיעורי שפות חינם במספר שפות כולל ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, ועוד

חובבי ספרים יכולים לגשת ל– 800 ספרים אלקטרוניים וספרי שמע בחינם המכסים כמעט את כל הז'אנרים. אפשר למצוא באתר גם  פודקאסטים בנושאים שונים : פילוסופיה, היסטוריה, אופנה, מוזיקה, אמנות ועוד..

האתר חופשי לשימוש , תרומה לאתר תתקבל בברכה

לאתר

לכתבה על האתר

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

דור ה-Z   – דעות ומאפיינים בהשוואה לדורות קודמים  – ממצאי סקרים

​נהוג לחלק את האוכלוסייה לכמה דורות בהנחה שדור מתייחס לתקופה של 15-20 שנה. בני הדור השקט – ילידי  1928 -1945 , דור הבייבי-בום  – ילידי 1946 -1964 , דור ה-X  – נולד בשנים 1965-1980 , דור ה-Y    נולד בשנים 1981 – 1996 והדור הצעיר ביותר דור ה-Z   עליו נמנים ילידי 1996 ואילך.

מעניין מה מהם מאפייניו  ודעותיו של הדור הצעיר, שתהיה לו השפעה פוליטית בשנוים הבאות,  בהשוואה לדורות שקדמו לו.

ממצאים שהתפרסמו בכתבה ב-14 במאי 2020 שופכים אור על הנושא. הממצאים מבוססים על  2 סקרים של Pew Research Center שנערכו   בסוף 2018 – האחד בקרב 920 בני נוער אמריקאים  בגילאי 13 -17 והשני סקר ארצי מייצג של   10,682 מבוגרים מגיל 18 ומעלה .

מהממצאים עולה שדור זה  שונה מהדורות הקודמים בכמה מאפיינם חשובים, אך דומה במאפיינים רבים לדור ה-Y   שקדם לו. . בני דור ה- Z מגוונים יותר מבחינה גזעית ואתנית מכל דור קודם, והם בדרך להיות הדור הכי משכיל עד כה. הם גם  ילידים   דיגיטליים שיש להם מעט זיכרון מהעולם שהיה לפני הסמארטפונים. יוטיוב, אינסטגרם וסנאפצ'ט הם בין היעדים המקוונים האהובים עליהם. פייסבוק פחות פופולרית בקרב דור זה.

ובכל זאת, כשמדובר בדעותיהם בסוגיות מפתח חברתיות ומדיניות, הם נראים מאוד לבני דור ה-Y. בדומה לבני דור ה-Y  הם פרוגרסיביים ופרו-ממשלתיים, רובם רואים את המדינה הגזענית והאתנית ההולכת וגדלה וסבורים שהשחורים זוכים ליחס פחות הוגן מהלבנים במדינה

מייחסים את התחממות כדור הארץ לגורם האנושי , ודומים לדורY  בהעדפותיהם הפוליטיות במיוחד לקראת הבחירות הקרבות 2020 –  יעדיפו את המועמד הדמוקרטי, כמו כן הדורות הצעירים שונים מהמבוגרים בדעותיהם לשינויים משפחתיים וחברתיים בכול הקשור להעדפות מיניות ולמשפתות חד הוריות.

מידע נוסף ונתונים מפורטים בכתבה

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

גישה פתוחה,  נתונים  פתוחים קוד פתוח – ספר בגישה פתוחה

הספר -open science open data open source  הוא  ספר בגישה פתוחה שעוסק בהתפתחויות בתחום המחקר המדעי – גישה פתוחה, נתונים פתוחים וקוד פתוח. מהווה למעשה מדריך לסטודנטים, למדעני נתונים,לחוקרים,למו"לים מדעיים  מממני מחקר ועושי מדיניות .

כולל טיפים כלים והמלצות בנושאים הבאים:

  • כלים לגילוי ספרות רלוונטית , ארגון החומרים בפלטפורמה מתאימה, שיתוף הספרות המחקרית, יצירה נכונה של רשימות ביבליוגרפיות
  • ניהול שינויים בתפוקת המחקר באופן שעדיין ניתן לזהות באופן חד משמעי את כל הגרסאות שהשתנו. לצורך כך מסוגלות בתחומים הבאים:     ניהול כתיבה שיתופית של כתבי יד באמצעות מעבד תמלילים,     בחירה מושכלת בין פתרונות ענן שונים לכתיבה,   תפיסת תפקיד האוטומציה בניהול שינוי בנתונים,  ידע בכול הקשר לנתונים שפורסמו  והמזהה שלהם אם הם משתנים.
  • הדירות המחקר reproducibility – כיצד להפוך את המחקר למחקר שניתן לשחזור
  • הפרסום המדעי- ה- preprint , מסלולים שונים בגישה הפתוחה, הערכת הפרסום המדעי – מדדים שונים
  • איסוף וארגון נכון של הסטים של נתוני המחקר
  • ניהול הנתונים ומודעות לקשיים הספציפיים שמתעוררים בעת שימוש בנתונים רגישים
  • פתרונות לשיתוף נתוני המחקר
  • ידע בכול הקשור להצגה בתרשימי זרימה
  • מהמורות בהרכבת מערכי נתונים מסודרים שניתנים לשילוב ושיתוף

ועוד..

לספר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה