עולם המידע

סטודנטים מסתמכים על כלי בינה מלאכותית לחיפוש מידע ולמגוון משימות ים יומיות.  מעניין להשוות את מידת  השימוש בכלי הבינה המלאכותית  לעומת השימוש במנועי חיפוש ובמשאבי הספרייה

דוח מחקר מעניין בנושא  התפרסם בכתב העת  journal of librarianship and information science

כלי המחקר היה סקר  אלקטרוני שבו השתתפו 236 סטודנטים בארה"ב מרקע דמוגרפי מגוון

הסקר מדד את השימוש במקורות מידע, העדפה, רלוונטיות נתפסת ושביעות רצון מכלי בינה מלאכותית, מנועי חיפוש ומסדי נתונים של הספריות

תוצאות הסקר מצביעות על כך שבעוד שמנועי חיפוש כמו גוגל נותרו דומיננטיים לאחזור מידע בהשכלה הגבוהה, כלי בינה מלאכותית יוצרת הם מרכיב משמעותי יותר ויותר בעולמות המידע של הסטודנטים. סטודנטים צעירים יותר וסטודנטים בינלאומיים נוטים במיוחד להשתמש בבינה מלאכותית למשימות אקדמיות.

סטודנטים משתמשים תכופים בבינה מלאכותית מדווחים גם על שביעות רצון גבוהה יותר מהמידע המסופק על ידי כלי  הבינה המלאכותית  . ממצאים אלה מעידים על שינוי בהתנהגות חיפוש  המידע.. בינה מלאכותית משמשת הן כמשלימה והן כמתחרה למקורות מידע מסורתיים כמו מנועי חיפוש ומשאבי ספריות אוניברסיטאיות .

לעובדה זאת יכולות להיות  השלכות חשובות על הוראת אוריינות מידע, שירותי ספריות אקדמיות ומחנכים המנווטים בשילוב בינה מלאכותית בהשכלה גבוהה.

לדוח המחקר

כמדי שנה גם השנה יתקיים שבוע הגישה הפתוחה והפעם בימים 19-25  באוקטובר 2026. שבוע הגישה הפתוחה הוא הזדמנות לקהילת האקדמיה והמחקר להמשיך וללמוד על היתרונות הפוטנציאליים של גישה פתוחה ,

נושא השנה שעברה, "למי שייך הידע שלנו?", שיקף את המציאות של בעלות מסחרית על ידע. נושא השנה יעסוק במחיר הידע -בעלויות של מציאות זו ובדרכים להשבת השליטה במערכות אלו שנועדו לשרת את האינטרס הציבורי

אנו יוצרים ומשתפים ידע על מנת לקדם את ההבנה האנושית ואת טובת הכלל. אנו מכירים בכך שגישה ושיתוף ידע הם זכות אדם. עם זאת, העלויות של גישה ושיתוף ידע ממשיכות לעלות, לעתים קרובות באופן דרמטי. מדוע? מי מרוויח?

בנושאים אלו יעסוק השנה  שבוע  הגישה הפתוחה

לאתר אודות בו אפשר למצוא גם קישורים לחומרים ב"שבוע הגישה  פתוחה " בשנים שעברו.

בינה מלאכותית ממלאת כיום תפקיד משמעותי במחקר  היא הופכת במהירות לדלת הכניסה למידע אקדמי.

שליש מגילוי המידע האקדמי מתווך כיום על ידי בינה מלאכותית, כאשר חוקרים רבים אינם מודעים למידה שבה בינה מלאכותית מעצבת את תפיסתם לגבי הספרות המדעית.

 ממצאים אלה מגיעים מהשלב הראשון של  מחקר גדול שמשלב סקרים של 11,500 חוקרים ו-200 ספרנים עם סריקה  של יותר מ-300 מקורות.

בין הממצאים המשמעותיים ביותר של הדו"ח הוא שאחד מכל 10 חוקרים מתחיל כעת את חיפוש המידע שלו ישירות בכלי בינה מלאכותית, בעוד ש-25 אחוז נוספים מתחילים במנועי חיפוש כלליים שבהם תשובות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית משובצות יותר ויותר. השינוי בולט אף יותר בקרב חוקרים בתחילת דרכם ואלו העובדים בסביבות תאגידיות, שם שיעור המתחילים עם כלי בינה מלאכותית מוכפל.

המחקר מדגיש גם אי הבנה נרחבת לגבי התפקיד שממלאת בינה מלאכותית כיום בגילוי אקדמי. על פי הממצאים, 40 אחוז מהחוקרים מאמינים שסקירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית במנועי חיפוש נוצרו או אוצרו על ידי בני אדם, ושיעור זה עולה ל-46 אחוז בקרב סטודנטים. ספרנים דיווחו כי משתמשים מבקשים יותר ויותר מאמרים שאינם קיימים, לאחר שהופנו להפניות הזויות שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית.

אשר לפלטפורמות החיפוש הפופולריות ביותר של בינה מלאכותית

לא כל כלי החיפוש מבוססי בינה מלאכותית נוצרו באותה טכנולוגיה . חלק מטכנולוגיות החיפוש מבוססות בינה מלאכותית משולבות במנועי החיפוש שבהם כבר משתמשים מדי יום. חלקן קיימות כמוצרים נפרדים המתמקדים בביצוע מחקר או קידוד או הגנה על פרטיות המשתמשים באינטרנט.  סקירה מפורטת על הכלים השונים אפשר למצוא בקישור

עוד בהקשר זה של בינה מלאכותית ומשאבי הספרייה- מחקר שניתח באופן אמפירי בינה מלאכותית יוצרת כנתיב גילוי מתפתח למשאבי ספרייה אקדמיים.  ונעזר בניתוחי רשת מאוגוסט 2023 עד אוקטובר 2025, מזהה עלייה משמעותית בתעבורה המתווכת על ידי בינה מלאכותית, במיוחד בעקבות שילוב של תכונות ציטוט מקושרות. ניתוח זה זיהה את ChatGPT, Perplexity ו-Gemini כפלטפורמות העיקריות המניעות תנועה זו. חלק ניכר מהמשתמשים הגיעו דרכם למאגר המוסדי, בעיקר לעבודות גמר ודיסרטציות אלקטרוניות. דפוס זה מצביע על כך שמנגנוני אחזור באמצעות בינה מלאכותית חושפים ביעילות משאבים עם מטא-נתונים מובנים וקישורים קבועים יציבים, בעלי גישה פתוחה וזמינים בחינם. התוצאות ממחישות כיצד מערכות אקולוגיות של בינה מלאכותית חושפות כיום את משאבי הספרייה .

עובדות אלה מדגישות את תפקידה הגדל של הבינה המלאכותית במחקר ובספריות.

אין ספק ש Adobe Acrobat   החינמי הוא עורך  PDF     מאוד פופולרי אך הוא אינו  תומך בכול פונקציות העריכה של היישום שבתשלום Adobe Acrobat Pro כגון הוספת הערות למסמך, מילוי טופס, מיזוג קבצים, הוספת חתימה או דחיסת PDF גדול לפני שליחתו בדוא"ל

על פי מה שמצוין בכתבה  ב-SmashingApps.com שהתפרסמה  ב-26 ביוני 2026  Adobe Acrobat Pro עולה 239.88 דולר לשנה. בכתבה נטען שמחיר מנוי זה אינו מוצדק כאשר חלופות חינמיות מטפלות באותן משימות .

הכתבה שהתפרסמה ב26 ביוני   2026  כוללת רשימה של עורכי PDF    חינמיים  עם ציון המאפיינים הייחודיים שלהם מבחינת הביצועים

על פי הכתבה הכלי PDF24 Tools הוא  השירות החינמי היחיד שמכסה כל משימת PDF בטבלה זו ,ללא צורך בחשבון וללא מגבלת משימות יומית עבור רוב הפעולות. זוהי ההמלצה המומלצת בכתבה כברירת מחדל לכל מי שזקוק ליכולות PDF מרובות ללא מנוי.

רשימה מלאה של עורכי PDF     חינמיים עם פירוט מאפיינים נתמכים  אפשר למצוא בכתבה

פריטי מורשת תרבותית רבים  ברחבי העולם נותרו קבורים במאגרי מידע מוסדיים בלתי נראים לחוקרים ולציבור  וכנ"ל גם המידע עליהם מהיכן הגיעו ובאילו נסיבות .

Ex Situ    הופך זאת לגלוי לא על ידי שכפול נתונים מוסדיים אלא על ידי אינדוקס הקשרים בין אתרי המוצא לאוספי יעד כמרחב משותף –רקמה מקשרת בין ארכיונים שמעולם לא נועדו לדבר  זה עם זה

באתר אפשר למקד  את החיפוש  על פי ארצות ואוספים

ניתן להיעזר ב- google lens     כדי  לקבל מידע על כול אחד מהפריטים.

(אחת מהאופציות המתקבלות על ידי לחיצה על כול אחד מהפריטים המוצגים  היא קבלת מידע על הפריט מ-google lens )

לאתר

שמי אסאם מלאים במגוון ציפורים מדהים, אך מידע על ציפורים אלו מפוזר לעתים קרובות במדריכי שטח, פרסומים מדעיים ומשאבים מקוונים.

כדי לשמר מורשת זו, המדריך Pokkhi מאגד שמות ציפורים מקומיים  מכל רחבי אסאם, תצלומי ציפורים, סטטוס שימור ומידע זיהוי בסיסי . על ידי שילוב תיעוד חזותי עם מינוח מקומי, הפלטפורמה משמשת כמשאב יקר ערך עבור צפרים, צלמים, סטודנטים, מחנכים, חוקרים וכל מי שמתעניין במגוון העשיר של ציפורי אסאם.

למדריך

פיתוח ושימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) דורשים מים, אנרגיה וחומרי גלם. בינה מלאכותית יוצרת  צורכת אנרגיה ומשאבים רבים במיוחד, ויש לה השלכות סביבתיות מגוונות לאורך מחזור חייה. ככל שהבינה המלאכותית הופכת נפוצה יותר, נשאלת  השאלה מהן ההשלכות על כדור הארץ?

מדריך בנושא ההשפעות הסביבתיות של בינה  מלאכותית  התפרסם

מדריך זה מכיל:

סקירות בסיסיות של ההשפעות הסביבתיות של בינה מלאכותית.

דיון מעמיק  יותר  בהשפעות סביבתיות ספציפיות לאורך מחזור חיי הבינה המלאכותית.

כלים העוקבים אחר ההשפעות הסביבתיות של בינה מלאכותית ואסטרטגיות מוצעות לצמצומן.

ועוד!

מדריך זה נוצר כחלק מפרויקט שילוב פרספקטיבות סביבתיות בבינה מלאכותית, בהובלת עמותת Ithaka S+R ובמימון קרן מלון

למדריך

בפוסט קודם שהסתמך על תוצאות מחקר נמצא שינוי באקולוגיה של התנהגות מידע באקדמיה , שבה בינה מלאכותית משמשת הן כמשלימה והן כמתחרה למקורות מידע .

לאור מצב זה של שימוש גובר בבינה מלאכותית  בכתיבה אקדמית  מתעוררת גם חרדה מסוימת. האם סטודנטים עדיין ילמדו לבנות טיעונים, להשתמש בראיות או לשלוט בשפה? חששות אלה חשובים. אך הסיכון הגדול יותר הוא קוגניטיבי. הדבר מסתכן בהסרת הרגל החקירה הביקורתית עצמה.  אם סטודנטים מסתמכים על סיכומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית כנקודות התחלה, הם עלולים לעקוף את העבודה האינטלקטואלית שמגדירה חשיבה ביקורתית בהשכלה הגבוהה: שקילת טענות מתחרות, זיהוי פערים והתמודדות עם אי ודאות.

כך למשל נמצא  במחקר שפורסם לאחרונה ב-PNAS Nexus כי קריאת תקצירי היסטוריה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית יכולה לשנות בעדינות את דעותיהם החברתיות והפוליטיות של אנשים. המחקר מצביע על כך שצ'אטבוטים פופולריים נושאים הטיות נסתרות שיכולות להשפיע על משתמשים, גם כאשר התוכנה מספקת מידע מדויק עובדתית בתגובה לשאלות ניטרליות. ממצאים אלה מספקים ראיות לכך שהסתמכות על בינה מלאכותית כדי ללמוד על העולם עשויה לעצב בשקט את עמדות הציבור.

לאור כול זאת פתרון אפשרי הוא מעבר ממיומנויות בינה מלאכותית לאוריינות בינה מלאכותית. שימוש יעיל בבינה מלאכותית אינו זהה להבנתה וזה לא מספיק פשוט ללמד סטודנטים כיצד לכתוב הנחיות טובות יותר, במקום זאת, אוניברסיטאות חייבות להתייחס לבינה מלאכותית כאל מושא למחקר ביקורתי בפני עצמו.

יש להפוך את המערכת לגלויה – תלמידים צריכים להבין כיצד בינה מלאכותית מייצרת תשובות: מאילו נתונים היא שואבת, יש לאמן תלמידים לחקור פלטים: אילו נקודות מבט חסרות? אילו סוגי מקורות מקבלים פריבילגיה? כיצד תשובה עשויה להשתנות עם מסגור שונה? כיצד היא מתעדפת מידע ומדוע פלטים מסוימים נראים סמכותיים יותר מאחרים

The Last Museum  "המוזיאון האחרון" הוא מנוע חיפוש לאמנות מוזיאלית שמתייחסת ליצירות המוצגות, נשמרות ומקוטלגות במוסדות אמנות

כיום הוא כולל למעלה מ-5 מיליון יצירות אמנות באינדקס, והשאיפה היא בסופו של דבר לכלול באינדקס את כל אמנות המוזיאונים בעולם.

על פי מה שנכתב באודות האתר – אתר זה הוא חינמי לחלוטין לשימוש. איננו קשור למוזיאונים או גלריות כלשהם, ואיננו בעלים של  אף אחת מהתמונות.

חלק ניכר מיצירות האמנות שהאתר מאנדקס  נמצא ברשות הציבור. יצירות שנמצאות עדיין תחת זכויות יוצרים, האתר  מציג אותן בהתאם לחוק "שימוש הוגן":

כפי שנכתב באתר האתר פועל כמנוע חיפוש וכלי עיון, למטרת מידע ולא כתחליף ליצירה המקורית.

יצירות מוצגות למטרות חינוכיות ולא מסחריות.

יצירות המוגנות בזכויות יוצרים מופיעות רק ברזולוציית גלישה, ולא כעותקים באיכות גבוהה.

כל יצירת אמנות מקשרת חזרה למקור המקורי שלה.

אפשר לצפות ביצירות על פי קטגוריות שונות: אמנים מוזיאונים תרבויות

כך למשל באתר מוצגות 706 יצירות ישראליות – תמונות ותצולומים -אחד מהם לדוגמה הוא תצלום הילד התימני של יחיאל חייבי שלבוש כילדה כנגד עין הרע

לאתר

לדף אודות

מיליוני סטודנטים, עיתונאים, קובעי מדיניות וחוקרים פונים לוויקיפדיה לקבלת מידע. ובאופן דומה וגובר, כך גם מערכות הבינה המלאכותית

מחקר משנת   2005 שמטרתו העיקרית של הייתה לאסוף ולנתח את דעת החוקרים כלפי ציטוט ויקיפדיה של מאמר או ספר שלהם. מצביע  על כך שיש אמון כללי בקרב חוקרים בוויקיפדיה הן מבחינת ייצוג והן מבחינת דיוק. רובם גם ימליצו על דף הוויקיפדיה שבו מצוטט עבודתם לעמית או לציבור הרחב.

עם זאת, מחקרים מלמדים  שמספר משמעותי של אקדמאים מעולם לא תרמו לוויקיפדיה או עסקו בה באופן ביקורתי. התוצאה היא פער: משאב מהימן ציבורי שאינו מקבל שירות מספק מצד הקהילה הממוקמת בצורה הטובה ביותר לחזק אותו.

מכיוון שחוקרים עוסקים בוויקיפדיה ככלי הוראה ומחקר, ייתכן שיש הזדמנויות לעודד חוקרים-מחברים מומחים לעדכן ערכי ויקיפדיה במקומות בהם יש להם מומחיות ובכך לשפר את דיוק הציטוטים בוויקיפדיה.

מצב זה הוא הרציונאל לקיומו של הקורס החדש המקוון לחוקרים.

לדף הקורס

הודעה בנושא

לדוח המחקר