הספרייה הדיגיטלית Hathitrust    –  הפיל האמין שעושה את העבודה

​HathiTrust היא ספרייה דיגיטלית פרי שיתוף פעולה של כמה מאות ספריות ומוסדות מחקר שפועלים יחדיו כדי לאסוף ,לארגן ,לשמר ולהבטיח נגישות היום ובעתיד  לאוצרות התרבות והידע האנושי. כיום יש בה  כ-140 חברים, והחברות בה פתוחה לכול מוסדות המחקר והספריות בעולם. Hathitrust    מאפשרת  גישה למיליוני טקסטים מספריות מכול רחבי העולם. מקורות הטקסטים מגוונים :    Google, the Internet Archive, Microsoft  והספריות החברות. בראשית יוני 2019  הספרייה עודכנה ונוספו בה מאפיינים שמאפשרים נגישות נוחה יותר לבעלי מוגבלויות.

באתר  יש מנשקי חיפוש פשוט ומתקדם , אפשר לבחור לערוך את החיפוש  בקטלוג או בטקסט המלא של הטקסטים וגם להגביל מלכתחילה את תוצאות החיפוש לטקסט מלא בלבד

באתר יש מידע נרחב על השימוש בספרייה כולל טיפים לחיפוש, אפשרויות הורדה של חומרים ועוד

בכדי להתמודד בצורה יעילה עם כמויות הטקסטים הגדולה נוסד מרכז המחקר  HathiTrust Research Center-HTRC תוך שיתוף פעולה בין Indiana University  University of Illinois, HathiTrust  .  מרכז זה פיתח  כלים ושירותים שמאפשרים כריית טכסט וייעול המחקר מבלי לפגוע בזכויות היוצרים .

כול אלה מצדיקים את שמה של הספרייה HathiTrust, שמורכב משתי מילים – Hathi שמשמעותה פיל בשפה ההודית – חיה שמייחסים לה זיכרון , חכמה ועוצמה, ו-Trust –  אמון שהוא ערך עליון של ספריות המחקר ואחד  מנכסיהן הגדולים. וביחד – המסר של צרוף המלים הוא התועלת הרבה שחוקרים יכולים להפיק ממאגר דיגיטלי מיוחד במינו זה  .

לספרייה /מנשקי החיפוש

מערכת העזרה/שאלות נפוצות

למרכז המחקר

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, ספריות דיגיטליות, תוכנות | כתיבת תגובה

Zotero, SHERPA/RoMEO , Unpaywall    –  ובנית מאגר מוסדי – הערכה

מאגרים מוסדיים, שכוללים את הפלט המחקרי של המוסד בנוסף להיותם מקור חופשי למחקר, תורמים לתדמיתו של המוסד המפרסם.  הקמתו של מאגר מוסדי  מהווה אתגר לסגל הספרייה, שהוא בדרך כלל אחראי להקמתו של המאגר המוסדי. תהליך הקמתו של המאגר המוסדי כולל כמה שלבים: הזנת מידע העל, בדיקת מדיניות זכויות היוצרים  ואיתור הטקסט המלא של הפרסומים. הסתייעות בכלים קיימים למיכון תהליך זה, ולו רק בצורה חלקית יכול לסייע בהקמת המאגר המוסדי.

מחקר  מעניין שהתפרסם כתדפיס מקדים והתקבל  לפרסום ב- Journal of Electronic Resources Librarianship מתאר בצורה מפורטת תהליך של  הוספת מאמרים מכתבי עת למאגר מוסדי ב- East Tennessee State University תוך שימוש  בכלים החופשיים הבאים:Zotero להזנת מידע העל ,  SHERPA/RoMEO     לבדיקת זכויות היוצרים  ו- Unpaywall  לאיתור הטכסט המלא ש הפרסומים.

התהליך כלל כמה שלבים.   ספרנים קיבלו את המידע על פרסומי הסגל מקורות החיים של  אנשי הסגל. לאחר מכן איתור המאמרים, הזנת המידע לתוכנה הביבליוגרפית Zotero, בירור זכויות היוצרים  ב- SHERPA/RoMEO ,  איתור הטקסט המלא תוך שימוש ב- Unpaywall    והזנת  המידע והפרסומים למאגר המוסדי , הכול נעשה בצורה חצי אוטומטית  תוך שיתוף פעולה בין ספרנים וסטודנטים שסייעו במלאכה.

המחקר בדק את הזמינות והדיוק של המידע  שסופק על ידי כלים אלו לגבי פרסומים בארבע דיסציפלינות .

נמצא שהכלים היו פחות מוצלחים בתחום מדעי החברה , אמנויות וחינוך בהשוואה לרפואה ומקצועות הבריאות .  אך הסיבה להבדלים בתחומי המחקר השונים אינם דווקא הכלים, הכלים הנ"ל שיפרו את התהליך הידני של הקמתו של מאגר מוסדי. הוחלט להמשיך להשתמש בקומבינציה של שלושת כלים אלה ובה בעת לחפש פתרונות חדשים.

מידע מפורט במאמר  

Sergiadis, Ashley D.R.. 2019. Evaluating Zotero, SHERPA/RoMEO, and Unpaywall in an Institutional Repository Workflow. Journal of Electronic Resources Librarianship. ISSN: 1941-1278

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מערכות ספרייה – דו"ח 2019

דו"ח מערכות הספרייה 2019 שהתפרסם במאי 2019, עוסק בתוכנות וטכנולוגיות למיכון וניהול משאבי הספרייה והשקעות הספריות  במישור הגלובלי במוצרים אלו  ב- 2018. הדו"ח כולל מידע על ארגונים/חברות למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים לניהול משאבי הספרייה במיוחד  ILS –   Integrated Libraries  Systems  כגון  Aleph ו    library services platforms – LSP שהן מערכות מדור שני כגון Alma , ומערכות לגילוי ידע.

.  מקורות המידע נלקחו מסקר של ספקי התוכנות, ומקורות מידע נוספים גלויים.

הדו"ח עוסק במצב התעשייה, נתונים על מכירות, חידושים, מנשקי ווב, קוד פתוח   עם התייחסות למצב בסוגי הספריות השונות: ספריות אקדמיות, ציבוריות , ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות.

באופן כללי, תחום טכנולוגיות הספריות ממשיך לגדול בקצב איטי. קשה להתמודד עם חברות גדולות כגון   Follett, ProQuest/Ex Libris, EBSCO , אך למרות הדומיננטיות של מספר חברות גדולות, חברות בינוניות וקטנות שומרות על מצבן ואף משגשגות במקרים מסוימים.   בתחום ה- ILS   בולטות החברות SirsiDynix ו Innovative Interfaces .

Ex Libris מובילה במכירות בשנת 2018 עם 115 הסכמים חדשים (שמייצגים 448 ספריות פרטניות)  לתוכנת Alma  מסוג  LSP . המתחרה הוא OCLC’s WorldShare Management Services עם 53 רישיונות חדשים בשנת 2018.

המערכות לגילוי ידע ממשיכות להוות קטגוריה חשובה. כמו כן נמשך הגידול במערכות ספרייה שמושתתות על קוד פתוח.

בספריות אקדמיות Alma   מובילה. OCLC’s WorldShare Management Services זוכה להצלחה מסוימת במוסדות בינוניים וקטנים. במצב זה חלון ההזדמנויות לתוכנות אחרות חדשות מצומצם. למרות זאת FOLIO בתמיכתה של EBSCO    ניצבת מנגד.

זאת ועוד.. למרות המומנטום של תוכנות הדור השני Alma ו- OCLC’s WorldShare Management Services , עדיין למעלה ממחצית הספריות האקדמיות בארה"ב ובמישור הגלובלי משתמשות בתוכנות דור ראשון מסוג  ILS . תוכנות אלה מדור ראשון הן המובילות בספריות ציבוריות במישור הגלובלי.

אלה רק מספר נתונים מהדו"ח . מידע רב נוסף על מגמות והפתרונות המוצעים לספריות אקדמיות לספריות ציבוריות, מיוחדות וספריות בתי ספר  אפשר למצוא בכתבה ומידע סטטיסטי על  עסקאות בקובץ PDF  

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, סקרים, תוכנות | כתיבת תגובה

לקראת החופשה : השקתו של   Google trips 

תכנון חופשה הוא  לעתים משימה לא קלה.  צריך  לקבל החלטה לגבי יעד הטיול, היכן לשהות, באיזה טיסה להגיע ליעד ומה כדאי לראות. המידע מצוי  ביישומים שונים של גוגל למשל. בשנה שעברה גוגל פישטה את התהליך בניידים בכך שאפשרה ניווט נוח בין היישומים הייעודיים השונים – טיסות , בתי מלון   ומסלולי טיולים.

עם השקתו של היישום   Google Trips , ישום מחשב שולחני ,עליו הודיעה גוגל ב- 14 במאי 2019  תהליך תכנון הטיולים הופך לפשוט יותר גם במחשבים נייחים.   Google Trips    מאפשר חיפוש טיסות , בתי מלון ועוד ממסך חיפוש אחד.

ניתן לראות גם היסטוריה של  טיולים ואתרים מומלצים לביקור.

לגוגל  Trips

להצהרה על השקתו של היישום

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

עולם המידע 2019 : חדשנות וטכנולוגיות פורצות דרך : מבחר מצגות

ביום ב'  27.5.2019   במסגרת כנס המידע 2019 שמקיימת חברת טלדן זו השנה ה-34, התקיים יום העיון עולם המידע 2019: חדשנות וטכנולוגיות פורצות דרך. יושב ראש יום העיון ומארגן היום ד"ר נדב דפני.

על פי בקשתו של ד"ר נדב דפני ולטובת משתתפי יום העיון ולבקשתם,  אני מעלה כאן מבחר מצגות  מיום העיון שקיבלתי מד"ר נדב:

UX    בגרסת ה-DIY  – על הקשר בין חווית המשתמש ועולם המידע , אודי סלנט המכון הטכנולוגי חולון – מצגתמסמך ארגז כלים

תנועת המייקרים ומגבלות הלמידה העצמית,  עידו גנדל, עצמאי

מאגרים מעולם ההייטק והסטארטאפ והשוואת התועלת למשתמש,  נטליה גולצ'ר מידע ומודיעין תחרותי

איך לשרטט חדשנות? פתוח חדשנות ויזמות בתחום המידע , פרופ' דפנה רבן אוניברסיטת חיפה

אוריינות מידע ומערכת החינוך, פרופ' נועה אהרוני המחלקה למדע המידע אוניברסיטתבר אילן

לכתוב ולקלוע- מיומנויות וכלים חשובים לכתיבת תוכן בעולם החדש, עידו הנדל חברת רשמים

הקמת מאגר שאלונים של מכון ברוקדייל, פסי ברגר ועמיר שוורץ, מכון ברוקדייל  , מצגות:

https://wp.me/a6cSIC-1Kq

https://wp.me/a6cSIC-1Ko

https://wp.me/a6cSIC-1Kp

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון, לד"ר נדב דפני יושב ראש יום העיון  ולמארגני כנס מידע 2019 מחברת טלדן

לתוכנית יום העיון

לתוכנית הכנס כולו

פורסם בקטגוריה הרצאות, טכנולוגיות, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

חיפוש מידע מהרשת הלא נראית – מקורות/מנועי חיפוש

ברשת הלא נראית הכוונה למידע ברשת שלא נגיש דרך  מנועי חיפוש כלליים  כגון Google, Bing ו- Yahoo. המידע לא נגיש מסיבות שונות כגון : מגבלות טכניות  וטכנולוגיות, מדיניות הכנסת תכנים לאינדקס ועוד . המידע ברשת הלא נראית כולל מגוון חומרים:  

  •      חומרים שיכולים להיכלל באינדקסים של מנועי חיפוש כלליים אבל אינם כלולים מסיבות שונות כגון :עומק סריקה, תכיפות, פורמטים מסוימים של קבצים
  •        חומרים שמנועי חיפוש יכולים לכלול אותם באינדקס אבל אינם מורשים  – סיסמאות, בקשות לא לכלול
  •        חומרים שמנועי חיפוש אינם יכולים לגשת מפני שהם נגישים רק לאנשים שהסכימו לתנאים מסוימים -הרשמה חינמית או בתשלום בתמורה לצפייה בתכנים
  •        דפים לא מקושרים/מאונדקסים ותוצאות שאינן מוצגות או חבויות עמוק בתוצאות החיפוש 
  •        חומרים ותכנים מרשתות חברתיות – הווב הנסתר החדש
  •        מאגרי מידע ואוספים שרלוונטיים לאקדמיה אבל לא  ניתנים לחיפוש במנועי החיפוש הכלליים שהם המרכיבים העיקריים של הווב הנסתר האקדמי 

 מעבר לרשת העמוקה המידענית , רובד מסוים עמוק יותר של הרשת הלא נראית היא הרשת האפילה – רשת אנונימית מוצפנת בה הגולשים ובעלי האתרים אנונימיים, והגישה למידע בה ואיתורו בדרך כלל באמצעות   דפדפן מיוחד כגון  TOR

הרשת האפלה היא תשתית טכנולוגית  שאופייה לטוב ולרע תלוי בשימושים שבוחרים המשתמשים לעשות בה, ואין ספק שהאנונימיות קורצת גם לעוסקים בפשיעה, לארגוני טרור אך גם לאזרחים במשטרים רודניים שמצאו בה ערוץ מוצפן להעברת מידע.

הרשת הלא נראית נמצאת בהרבה מקורות ואין כלי אחד לגשת אליה. איתור המידע מחייב   הכרה של סוגים שונים של כלים ומיומנויות.

הגישה אפשרית דרך מאגרי מידע , מדריכים, מנועי חיפוש יעודיים, מנועי על , אוספים מיוחדים, מאגרים מוסדיים ועוד

 כתבה שהתפרסמה ב- 23 במאי 2019 מונה כמה מקורות מידע לחיפוש מידע מהרשת הלא נראית , חלקם ידועים ואחרים ידועים פחות . בין האתרים המוזכרים :

Elephind  – פורטל לעיתונים היסטוריים מרחבי העולם

Voice of the shuttle   – מקור חשוב למתעניינים במדעי הרוח

Usa.gov – מקור למידע ממשלתי של ארה"ב

Hidden Wiki –מדריך לחיפוש מידע ברשת האפילה בפורמט וויקי שכולל קישורים לאתרים ושירותים חבויים  – מאפשר דפדוף  , נגיש דרך הדפדפן TOR

מקורות נוספים אפשר למצוא בכתבה.

מעבר למקורות שבכתבה זו , קיימים הרבה מקורות נוספים כגון מנועי חיפוש ייעודיים לנתונים סטטיסטיים דוגמת  zanran  , מנועים ייעודיים למידע מרשתות חברתיות ועוד.

BASE מנוע חיפוש שמחפש במאגרים המוסדיים תומך בפרוטוקול OAI שלא נתמך במלואו על ידי מנועי חיפוש כללים ולכן כדאי לחפש גם בו.

רשימה ארוכה של מקורות נוספים Deep Web Research and Discovery Resources 2019 אפשר למצוא בכתובת www.deepweb.us/

.  חשוב לזכור שהווב הנסתר משתנה  וסביר להניח שחלק מהמידע הנמצא במקורות אלה אינו נסתר עוד כלומר נמצא גם באינדקסים של מנועי החיפוש הכלליים.. בכול מקרה כדאי להכיר מקורות נוספים למידע ולזכור שלא הכול נמצא בגוגל. 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | תגובה אחת

דו"ח מחקר: אתר בית טוב של ספרייה – מהו ?

​IPLI      שבאוניברסיטת Syracuse  שבארה"ב  הוא מרכז שמתמקד בחדשנות בספריות ציבורית ומהווה גם מרכז  מחקר לסטודנטים למדעי המידע.

דו"ח מחקר של  IPLI        שהתקיים בסתו 2018 (תוצאותיו התפרסמו באפריל 2019 ) בדק  אתרי בית ממשלתיים של 50 מדינות בארה"ב  במטרה לשפר, והוא רלוונטי לכול סוגי הספריות,  גם אם הן שונות מבחינת קהל, משאבים, גודל יכולות טכניות ותקציב.

בבחינת אתרי הבית הממשלתיים נצבו השאלות הבאות:

  • מהן התוצאות של אתר ספרייה דל מבחינה עיצובית וחווית המשתמש?
  • מדוע קיים חוסר עקביות באתרי הבית של הספריות?
  • מה הופך אתרי בית למוצלחים יותר מאחרים ?

דו"ח המחקר נועד לענות על שאלות אלה והוא עוסק בנושאים הבאים:

  • אבטחת מידע
  • עיצוב ושימושיות
  • נגישות
  • איתור מידע ליצירת קשר עם הספרייה
  • מאפיינים ייחודיים שיש לתת עליהם את הדעת

בנושא אבטחת מידע המחקר מדגיש ועוסק בחשיבותו של  פרוטוקול ה- HTTPS     בהשוואה ל- HTTP

מבחינת עיצוב האתר חשוב לשמור על מינימליסטיות ופשטות שתורמים לידידותיות האתר וקלות הניווט בו. המחקר דן באלמנטים שמסייעים להשיג זאת כגון הופעה בו זמנית של אלמנטים בודדים  בלבד, תמונות גדולות , טיפוגרפיה קלה לקריאה ועוד.

מבחינת נגישות, חשוב לשמור על מאפיינים חדשניים שמאפשרים נגישות נוחה גם לבעלי מוגבלויות כגון תמונות עם טקסט אלטרנטיבי, הימנעות מפונטים קטנים ומטקסט בצבעים לא קריאים, כמו כן חשוב לשמור על ניגודיות של צבעים   של הטקסט והרקע, אפשרות ניווט באתר באמצעות המקלדת  ועוד..

מבחינת איתור מידע ליצירת קשר,  טלפון ופקס אינם מספיקים, חשוב מייל ייעודי של "שאל את הספרן", דף ייעודי של "צור קשר", רשימת טלפונים של סגל הספרייה , משוב , רשתות חברתיות: Pinterest, Instagram, Tumblr, Twitter, Facebook.

כמו כן בספריות גדולות כדאי לספק מידע סטטיסטי על פעילות הספרייה: מספר מבקרים, נתוני השאלה וכו' שמעצימים את תדמית הספרייה וחשיבותה .

וכמובן עדכון שוטף של האתר…

מידע נוסף בדו"ח

Unrein, Sabrina. (2019). “What Makes a Good Library Website?” Syracuse, NY: iSchool
Public Libraries Initiative at Syracuse University.

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ManyPixels Illustrations –  –  גלרייה של איורים חופשיים ועוד..

מחפשים איורים חופשיים למצגות לפרוייקטים וכו'  אפילו ללא צורך במתן קרדיט ? – האתר ManyPixels  יכול לסייע . האתר ManyPixels  הוא שירות  מסחרי שנותן שירותי עיצוב בתשלום,  אך יש לו גלריה של איורים חופשיים שאפשר להשתמש בהם למצגות לפרויקטים וכו' אפילו ללא מתן קרדיט . על פי מה שכתוב באתר

"All images, assets and vectors published on ManyPixels Illustrations Gallery can be used for free. You can use them for noncommercial and commercial purposes. You do not need to ask permission from or provide credit to the creator or ManyPixels".

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות רבות  במגוון נושאים.   בסוף כול עמוד לחיצה על view more  מציגה  עמוד נוסף של איורים על פי קטגוריות נושאיות. יש באתר גם מנוע חיפוש אבל הוא פחות יעיל. הרקע של האיורים המוצגים הוא בכחול  אך קיימת באתר גם אופציה לשינוי צבע הרקע של האיורים.

אתר מעניין נוסף שאפשר להשתמש בו בפרויקטים וכו'  הוא https://thispersondoesnotexist.com/  שמשתמש  בבינה מלאכותית בשיטה מיוחדת  Generative Adversarial Networks (GAN)   ליצירת פנים.  לחיצה על Click for another person Link to image  בתחתית העמוד תציג כול פעם דמות חדשה

לגלרייה לאיורים חופשיים

מידע נוסף ומקורות נוספים חופשיים לתמונות בכתבה ב-  makeuseof

פורסם בקטגוריה כללי, תמונות | כתיבת תגובה

OA20200           ו- cOAlition S   –  פעילות  משותפת לקידום תנועת הגישה הפתוחה

במהלך 20 השנים החולפות נֶהֱגו  הרבה אסטרטגיות לקידום גישה פתוחה לפרסומים מדעיים מחקריים  כולל פיתוח מאגרים מוסדיים וערוצי פרסום חדשים . למרות זאת עדיין רוב המאמרים המדעיים נמצאים מאחורי חומת תשלום של כתבי העת המסורתיים.

כדי לקדם את הגישה הפתוחה למאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים ובערוצי פרסום אלטרנטיביים, cOAlition S    – קונסרציום גלובלי של מממני מחקר  ו-   OA20200      – רשת גלובלית של ארגוני מחקר, פועלים בסינרגיה בשני  היבטיה של שרשרת הפרסום המדעי.

בהצהרה משותפת שפרסמו ב—9 למאי 2019 הדגישו את דבקותם במטרה ובחזון וקראו לארגוני מחקר וארגונים מממני מחקר להצטרף למאמצים.  מההצהרה ניתן ללמוד על העקרונות והיזמות של 2 גופים חשובים אלה.  ההצהרה כוללת קישורים למסמכים והצהרות חשובות של 2 הגופים כגון  Plan S Principles   על פיה :

“After 1 January 2020 scientific publications on the results from research funded by public grants provided by national and European research councils and funding bodies, must be published in compliant Open Access Journals or on compliant Open Access Platforms.”

ו- 10 העקרונות הקשורות לנושא. ההצהרה כוללת גם קישור לרשימת 136 ארגונים שחתמו רשמית על Expression of Interest.  ליישום גישה פתוחה לכתבי עת מדעיים , transformative agreements ועוד

 

להצהרה המשותפת

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

סקר מחיר כתבי עת 

סקר מחיר כתבי עת התפרסם ב- 4 באפריל 2019. הסקר כולל נתונים על מחירי כתי העת , ודן בהשלכות לגבי הספריות והמעבר למודל הגישה הפתוחה. הסקר העדיף, ככול שהתאפשר,  להשתמש במחירי כתבי העת בגרסה מודפסת, והתבסס על נתונים ממספר מאגרי מידע – Clarivate Analytics (formerly ISI) Arts and Humanities Index, Science Citation Abstracts,  Social Science Citation Index שכוללים כותרים שבשימוש  ספריות אקדמיות גדולות, ­EBSCO’s Academic Search Ultimate שמיצג כתבי עת בספריות אקדמיות וציבוריות ו- EBSCO’s MasterFILE Premier שכולל כותרים שמייצגים ספריות ציבוריות קטנות וספריות בתי ספר.

ממצאיו של הסקר: מחירי כתבי העת בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה STM  גבוהים יותר מתחומי מחקר אחרים, והגבוהים ביותר הם מחירי כתבי העת בכימיה. העליה במחירים נמשכת לאורך השנים בשיעור של 5%-6

ברוב הספריות האקדמיות הגדולת נותר הסְטָטוּס קְווֹ  של רכש חבילות גדולות למרות הירידה בתקציבים. אך ישנה מגמה של ביטול עסקאות . מידע מפורט ומעקב אחרי ביטולים אפשר למצוא בטבלה מפורטת של SPARC.

בניגוד למגמה של צמצום תקציבים בספריות, נמשכת המגמה של  עלייה ברווחי המולים  ומודל הגישה הפתוחה מסתמן כערוץ רווחים נוסף עבורם שנמצא במגמת עלייה.  שלושת המולים המובילים במכירות המנויים המסורתים הם גם מובילים בשוק  הפרסומים בגישה פתוחה .

ניתן לומר שתנועת הגישה הפתוחה הפכה למודל העסקי  דֶּה-פַקְטוֹ. באירופה, למשל, הושקה תוכנית על פיה עד שנת 2020  כול המחקרים שמומנו על ידי  כספי הציבור חייבים להתפרסם בגישה פתוחה . למרות זו עדיין 85% מתפוקת המחקר המדעי נמצאת מאחורי חומת תשלום. בעוד שמו"לים מסחריים גדולים מוכנים למעבר לגישה פתוחה , אגודות וארגונים שלא למטרות רווח פחות מוכנים בשלב זה למהלך ומחכים עד שהעניינים יתבהרו.

באופן כללי, קיימים עדיין חששות מהמודל שמציב לא מעט אתגרים ואי בהירות לגבי ההשלכות על הוצאות ותקציבי הספריות. הרבה שאלות עדיין נשארו לא פתורות, והעליה של 6%  במחיר הרכש של כתב עת שנצפתה לשנת 2019 צפויה   להישאר גם בשנת 2020.

לגבי מדדים להערכת כתבי העת, למרות הופעתם של מדדים אלטרנטיביים ה- altmetris , המדדים המסורתיים כמו Impact Factor, Eigenfactor  עדיין דומיננטים.

עוד נמצא, בהקשר זה,  שאכן כותרים יקרים יותר הם בעלי Impact Factors and Eigenfactors גבוהים יותר אך העלייה במדדים קטנה יותר בהשוואה לעלייה במחירים.

מידע נוסף ומפורט  כולל טבלאות מפורטות על מחירי כתבי העת במאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה