Horizon Report 2017 : Higher education edition

 Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2017 , ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

:Adaptive learning technologies – טכנולוגיות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה – הכוונה לטכנולוגיות שמנטרות ועוקבות אחר התקדמות הסטודנט, והשימוש בנתונים מאפשר לעשות שינויים בהוראה בכול עת. טכנולוגיות אלה שמתאפשרות בזכות למידת מכונה מיושמות בזמן אמת ומספקות למורים ולסטודנטים  נתונים שלפיהם ניתן לפעול. חסידי גישה זו בלמידה מאמינים שהיא תוכל להוות פתרון למשולש הברזל של אתגרי החינוך- עלות, נגישות ואיכות.

Mobile learning – למידה ניידת – שימוש בניידים מאפשר נגישות לתלמידים מכול מקום לעתים ממכשירים רבים. אפליקציות מובייל למשל שמאפשרות תקשורת דו כיוונית בכול עת מאפשרות למורים לענות ביעילות לצורכי התלמידים.  להתפתחויות אלה יש השלכות על  היצירה והתעבורה של חומרי הוראה.  סקרים בנושא העלו , שכדי לשלב ניידים בתכנית הלימודים המורים עדיין זקוקים לסיוע טכני ופדגוגי מהמוסדות שלהם.

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של שנתיים שלוש הן:

The Internet of Things – האינטרנט של הדברים – מכשירים מקושרים מספקים נתונים על למידת הסטודנט ופעילות בקמפוס   מוסדות משתפים פעולה עם התעשייה לצורך הדרכת הסטודנטים לבניית מכשירי אינטרנט של הדברים  ומציידים אותם במיומנויות שיענו על צורכי כח האדם.

Next-Generation LMS –  מערכות/פלטפורמות  לניהול למידה מדור שני  בהן מרכז הכובד יעבור ממשימות ניהוליות לפעילויות למידה

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של ארבע –חמש  שנים  הן:

Artificial Intelligence – בינה מלאכותית

להתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית בכלל ותחום הלמידה החישובית בפרט פוטנציאל לשפר ולתמוך בלמידה המקוונת, תוכנות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה, ולתהליך המחקר

Natural User Interfacesמנשקי  משתמש טבעיים  שמאפשרים למשתמש לעבוד במכשירים השונים  בצורה אינטואיטיבית, קלה, מתבססים על הדרכים הטבעיות והמקובלות בהן בני אדם מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם -שימוש במחוות גוף, תנועה, הבעות פנים ומגע ליצירת חווית שליטה מלאה בטכנולוגיה.  התפתחויות בתחום זה יאפשרו בין היתר, לבעלי מוגבלויות נגישות רבה יותר

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך , מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך  , דוגמאות ומקורות נוספים לעיון בדוח המלא

 

:

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי | תגובה אחת

דו"ח "Freedom on the net 2017"


Freedom on the Net 2017
 – הדו"ח של הארגון שלא למטרות רווח Freedom House, שהתפרסם בנובמבר 2017' מעריך את חופש האינטרנט ב- 65 ארצות  שבהן 87 אחוזים ממשתמשי האינטרנט בעולם. הדוח מתמקד בעיקר בהתפתחויות בתקופה יוני 2016 – מאי 2017

מהדו"ח  עולה שהשנה ממשלות ב- 30 מדינות נוקטות בסוג מסוים של מניפולציה לסילוף מידע מקוון ברשת לעומת 23 מדינות בשנה שעברה

.

זו השנה השלישית ברציפות שסין היא המדינה הפוגעת ביותר בחופש האינטרנט ואחריה נמצאות סוריה ואתיופיה. .באתיופיה הממשלה סגרה את כול רשתות המובייל למשך חודשיים בקירוב כחלק ממצב חירום שהוכרז באוקטובר 2016   בגין מחאות נרחבות כנגד הממשלה.

רק פחות מרבע ממשתמשי האינטרנט בעולם נהנים ממה שמוגדר  אינטרנט חופשי

ממצאים עיקריים שנוגעים לאופן הפגיעה בחופש האינטרנט:

  • ממשלות משתמשות באופן מניפולטיבי ברשתות החברתיות באופן  שמערער את הדמוקרטיה- ממשלות ב- 30 מדינות מתוך 65 המדינות הנחקרות מנסות לשלוט בשיח המקוון.תופעה זו נרחבת ומתוחכמת יותר בשנתיים האחרונות.
  • מספר גדל והולך של מדינות מגבילות את שירותי האינטרנט במובייל  מסיבות פוליטיות או ביטחוניות
  • יותר מדינות מגבילות את הוידיאו בשידור חי
  • מתקפות סייבר כנגד גופים שונים שמבקרים את פעילות הממשלות – אופוזיציה, לוחמי זכויות וכו' תועדו ב-34 מדינות מתוך 65 המדינות הנחקרות.
  • נרשמו מגבלות חדשות על רשתות פרטיות מדומות – VPNs
  • חל גידול דרמטי במספר הפגיעות הפיזיות בעיתונאים ואזרחי רשת בשל התבטאויות ברשת

מאז יוני 2016 ב-32 מתוך 65 המדינות הנחקרות חלה הידרדרות בחופש האינטרנט. הידרדרות משמעותית נרשמה באוקראינה, מצרים ותורכיה.

 

לדו"ח המלא

לכתבה- דו"ח מקוצר בנושא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

Impact Factor  של כתבי עת – רשימה חופשית

בכתובת http://www.scijournal.org/index.html  אפשר למצוא רשימה חופשית של מדדים להערכה מדעית של כתבי עת.

  • אפשר למצוא את מדד האימפקט פקטור של כתבי עת על  פי ISI. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף ברשימות כתבי עת מסודרות על פי קטגוריות נושאיות וברשימה אלפביתית. . הפלט המתקבל אימפקט פקטור של כתב העת משנת 2016/17  ומשנים קודמות.
  • כמו כן מוצג קישור ל- h-index של כתב העת על פי גוגל סקולר
  • וקישור   לאימפקט פקטור על פי מדד SJR

חבל שחסר ציון המיקום ההיררכי של כתב העת בתוך הקטגוריה הנושאית שלו.

להלן דוגמה של הפלט לכתב העת Nature Genetics

nature

לאתר

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

הספרייה הלאומית הבריטית השיקה אוסף דיגיטלי חדש של כתבי יד עבריים

הספרייה הבריטית  השיקה לאחרונה בנובמבר 2017  אתר חדש Polonsky Foundation Catalogue of Digitised Hebrew Manuscripts  עם אוסף של כ-1300 כתבי יד עבריים שעברו דיגיטציה ושכוללים מגילות תורה עתיקות, ספרי תפילה תיאולוגיה ועבודות מדעיות. ייחודו של האתר הוא המנשק הדו-לשוני-  אנגלי ועברי  שכולל גם אפשרות לחיפוש בשתי השפות.

לספרייה הבריטית יש את אחד האוספים הגדולים בעולם  של כתבי עת עבריים.  דיגיטציה של האוסף והנגשתו לציבור הרחב הוא צעד חשוב ותרומה חשובה למחקר.  בשלב שני שהחל באפריל 2016 בשיתוף עם הספרייה הלאומית בישראל מתוכנן לסרוק עוד כ- 860-1250  כתבי יד.

האתר החדש כולל גם מאמרים קשורים ששופכים אור על היבטיה השונים של היהדות – תרבות , היסטוריה ודת.

השימוש באתר חופשי למטרות לימוד ומחקר כפי שמצוין באתר:

"החומר מהאוסף העברי של הספרייה הבריטית המופיע במשאב כתבי היד העבריים ובאתר כתבי היד שעברו תהליך דיגיטציה, מיועד בראש ובראשונה למטרות לימוד אישי, הוראה, לימוד ומחקר שלא למטרות עסקיות. השימוש בקבצי התמונות הדיגיטליות למטרות אלו נותר נגיש בחינם עבור הקוראים. "

לאתר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות דיגיטליים, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

  "OA effect"- גישה פתוחה ודפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים –תוצאות מחקר

pעמים רבות נטען, שלגישה הפתוחה למאמרים מכתבי עת יש פוטנציאל להגדיל את מידת השימוש כפי שנמדד במספר הורדות וגם את מספר הציטוטים.

מחקר  כמותני ואיכותני של Springer Nature  שם לו למטרה לבדוק את ה-"OA effect" גם לגבי ספרים אלקטרוניים –  האם  טענה זו נכונה גם לגבי ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה.

.
אשר למחקר הכמותני-  לצורך בדיקת מספר ההורדות נעשה שימוש בנתונים של SpringerLink – הנתונים כללו מדגם של 216   ספרים בגישה פתוחה של Springer Nature ו- 17,124 ספרים שלא בגישה פתוחה

לצורך בדיקת מספר הציטוטים נעשה שימוש בנתונים של Bookmetrix – נבדקו 184 ספרים בגישה פתוחה ו- 14,357 ספרים שלא בגישה פתוחה.

הדוח המלא של המחקר, שמשתרע על פני  36 עמודים, התפרסם בנובמבר 2017.

מממצאי המחקר: נמצא שמספר ההורדות של פרקים מהספרים  האלקטרוניים בגישה פתוחה בשנה הראשונה של ההוצאה לאור גדול פי 7 מהספרים שלא בגישה פתוחה, ומספר הציטוטים לאורך תקופה של 4 שנים גבוה ב- 50%

מספר האזכורים המקוונים בתקופה של 3 שנים גדול אף הוא פי 10..

כמובן, שקיימים הבדלים בתחומי המחקר השונים. כמו כן אין להתעלם ממגבלות המחקר שקשורות בעיקר לנתונים לא מספיקים כדי לספק תמונה לאורך זמן.

אשר למחקר האיכותני- המחקר כלל ראיונות עם מחברים  ומממנים  על הניסיון שלהם ותפיסתם את ההוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה ב- Springer Nature. ממחקר זה נמצא, שהמניע העיקרי לפרסום ולמימון של הספרים בגישה פתוחה הוא הנראות והתפוצה הרחבה של המחקר, כלומר חוקרים ומממנים מודעים ל- "OA effect", אך רבים הדגישו גם את ההיבט האתי שבהוצאה לאור בגישה פתוחה

כך למשל נטען

“I work with issues that have to do with inequality, so for me publishing a book that wasn’t OA on the impact of international development would be quite unethical, because I know that people in Uganda would not be able to read the book. For me it was an absolutely critical component to the ethics of publishing”.

אוזכרו גם מניעים פוליטיים.כגון

“my motivation was political; if it is publicly-funded research (which it is in my case) then I think the public has a right to access these results without any boundaries, not having to pay twice”.

לאור זאת, ניתן לומר ש"אפקט הגישה הפתוחה"  שקיים בכתבי עת אלקטרוניים קיים גם בספרים אלקטרוניים.

מידע נוסף בדוח המלא

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

דרוג האוניברסיטאות בעולם 2018

רשימת דרוג האוניברסיטאות בעולם לשנת  2018 של Times Higher Education כוללת 1000  אוניברסיטאות -5% מכלל 20000 המוסדות   להשכלה גבוהה בעולם.77 מדינות מיוצגות ברשימה.

הדרוג התבסס על 13 אינדיקטורים שבאו להעריך את הפעילות הכללית של המוסד כולל  הוראה, מחקר, העברת ידע, וההיבט הבינלאומי בפעילות. פרוט המתודולוגיה על פיה נעשה הדרוג זמינה באתר.

השנה בפעם הראשונה בראש הרשימה נמצאות שתי אוניברסיטאות מאנגליה –אוקספורד וקיימברידג'. באופן כללי המוסדות  באירופה תופסים מחצית מ- 200 המוסדות המובילים. מגמה נוספת היא העלייה המתמשכת של המוסדות בסין. לעומת זאת חלה ירידה מסוימת במיקום של מספר מוסדות בארה"ב.

הרשימה ניתנת למיון גם  על פי ארצות, וגם על פי תחום מחקר  בכלל,  ובכול אחת מהארצות בפרט.

בישראל האוניברסיטה בעברית בירושלים נמצאת ברשימת המוסדות המדורגים במקום  ה- 201-250, כנ"ל גם אוניברסיטת תל אביב.

בעולם במקום הראשון נמצאת אוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה.

להלן טבלה של דרוג כללי של המוסדות בישראל, וטבלה של  המוסדות המדורגים  בראש הרשימה הכוללת בעולם

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, מוסדות מחקר | כתיבת תגובה

ScienceDirect Topics – דפי נושאים של Elsevier בשירות החוקרים

המחקר היום הפך להיות יותר ויותר רב תחומי וחוקרים בתחום מסוים נתקלים במונחים מתחומי מחקר אחרים , שלא תמיד מוכרים להם.  פלטפורמת דפי הנושאים  ScienceDirect Topics  באה לסייע להם.

ב- 13 בספטמבר 2017 Elsevier  הודיע על השקתה של ScienceDirect topics – פלטפורמה חופשית בשירות החוקרים.

נכון להיום, הפלטפורמה כוללת כ- 80,000 דפים של נושאים שקשורים למדעי החיים, ביו-רפואה ומדעי המוח. הדפים כוללים הגדרה קצרה של המונח/הנושא, מונחים קרובים וקטעים מהספרים של Elsevier. כמו כן קיימת אפשרות למנויים להרחיב את הקריאה בנושא בספרים הרלוונטיים.

על פי דברי בכירים המערכת מבוססת למידת מכונה, מושתתת על הספרים של Elsevier והתכנים נוצרים באופן אוטומטי, על ידי אלגוריתמים.

דפים חופשיים אלו  מאפשרים לחוקר לקבל את המידע לו הוא זקוק במערכת/סביבה  אחת וזהו יתרונה.כדברי בכיר ב- Elsevier Reference Solutions

“Previously, researchers would have had to leave the site, open up a search engine and spend time trying to find the right and trusted information. Not anymore. Our new technology enables researchers to access these foundational references and knowledge quickly, easily and at the point of need.”

אך יש גם מבקרים, שבדיוק מאותה סיבה רואים בדפים אלה כוונה מכוונת  של Elsevier להתחרות בויקיפדיה ודוגמה נוספת לניצול ההוצאה לאור הכמעט מונופוליסטית שלו ליתרון תחרותי.

לאינדקס של ScienceDirect Topics

 

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים | תגובה אחת

Researchgate  ומלחמת  המו"לים 

מספר מו"לים מדעיים כולל  the American Chemical Society  מרחיבים את הצעדים המשפטיים כנגד אתרים שמשתפים מאמרים מדעיים תוך הפרה של זכויות יוצרים.

הפעם לא מדובר רק באתרים פיראטיים דוגמת Sci-Hub אלא גם ברשת החברתית  לשיתוף מחקר ResearchGate.

הרשת החברתית האקדמית  ResearchGate נוסדה ב- 2008 ועל פי מה שמצוין באתר יש לה  למעלה מ- 14 מיליון חברים ו-100  מיליון פרסומים.על פי טענות המו"לים 7 מיליון מאמרים מצויים ברשת תוך הפרה של זכויות היוצרים, מתוכם 100000 מאמרים של the American Chemical Society ו- 1000 מאמרים של the American Anthropological Association

לאחרונה בעקבות לחצי המו"לים   ResearchGate הורידה מספר לא מבוטל של מאמרים שיש בהם משום פגיעה בזכויות יוצרים

אלא שמבחינת המו"לים לא כול הפרות זכויות היוצרים  טופלו. לאור זאת ,לקבוצת המו"לים Coalition for Responsible Sharing שבה חברים היום המו"ליםAmerican Chemical Society, Brill, Elsevier Wiley ו- Wolters Kluwer, לא נותרה  ברירה אלא לנקוט בצעדים פורמליים ולתבוע   את  ResearchGate לאחר שניסיונות להגיע לפתרונות ידידותיים  עמה לא צלחו.

מן הראוי לציין בהקשר זה, ש- the American Chemical Society  זכתה בתביעתה  כנגד האתר הפיראטי Sci-Hub. עוד בהקשר זה ראוי לציין שבעקבות ההתפתחויות במאבק המו"לים ב-ResearchGate , חוקרים מסירים מאמרים מפלטפורמות נוספות לשיתוף מחקר כגון  הרשת החברתית האקדמית Academia.edu

 

למידע נוסף

למידע נוסף

 

פורסם בקטגוריה כללי, כתבי עת, מחדשות המו"לים, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה –  23-29 באוקטובר 2017

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי בשבוע האחרון של אוקטובר.  זו השנה העשירית  לקיומו של שבוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר שבוע הגישה הפתוחה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו ויתקיימו ברחבי העולם בשבוע זה – סדנאות, מצגות , דיונים, וובינרים ועוד בנושאים שקשורים לנושא, כגון מקורות מידע חופשיים למחקר משפטי, אסטרטגיות חשובות בתקשורת מדעית ועוד.

מן הראוי לציין, שבמסגרת שבוע זה ולכבודו,  אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה פתחה בגישה פתוחה את עבודת הדוקטורט של סטיבן הוקינג משנת 1966, Properties of expanding universes  בנושא תכונות של יקומים מתפשטים, שעסקה בהתרחבות היקום ובהשלכותיה. עבודת הדוקטורט זמינה כיום להורדה  חופשי בכתובת: https://doi.org/10.17863/CAM.11283. התעניינות הציבור בעבודה הייתה כה רבה, ומספר ההורדות היה גדול עד שהביא לקריסתו של השרת בו אוחסנה העבודה.

 

למידע נוסף באתר  שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

יוזמת  HuMetricsHSS – פרדיגמת הערכה מבוססת ערכים ויישומה בספריות

יוזמת  HuMetricsHSS  מתוארת  במאמר שהוצג בכנס .IFLA 2017  שהתקיים השנה  ב- 19-25 באוגוסט בורוצלב  שבפולין. יוזמת  HuMetricsHSS   קוראת לעבור באקדמיה  ובספריות לפרדיגמת הערכה מבוססת ערכים.

ההנחה בבסיס יוזמה זו היא  שהמדדים להערכה מדעית במדעי החברה והרוח מבוססים על נורמות שונות מאלה שבתחום המדעים STEM ,  ובכלל יש צורך שמדדים להערכה ייקחו בחשבון לא רק את המחקר אלא גם שירות, הוראה, הדרכה  ואספקטים  אחרים של עבודת החוקר .

valueעל פי   HuMetricsHSS מדדים להערכה צריכים לבדוק עד כמה  מתקדמים לקראת 5 ערכי יסוד מרכזיים במדעי הרוח והחברה והם:

  • Equity הגינות – הנכונות להתחייב לצדק חברתי במחקר ובגישה אליו כאשר טובת הכלל ניצבת מנגד.
  • Openness – פתיחות
  • Collegiality קוֹלֶגְיָאלִיּוּת – שיתוף פעולה וסולידריות בין עמיתים, עֲמִיתָנוּת
  • Quality איכות
  • Community –קהילתיות

המאמר סוקר ערכים אלה  ואת נושא יישומם הפוטנציאלי בשירותי הספרייה

Equity  וניהול האוסף–ערך ה- equity יכול לבוא לידי ביטוי בניהול האוסף בספרייה על ידי הקצאת משאבים נוספים לתמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה, באופן שכולם במישור הגלובלי יוכלו ליהנות מייצור ידע במישור המקומי, במיוחד חשובה התמיכה במונוגרפיות.. כמו כן תקציב פיתוח האוסף יוקצה באופן שתינתן עדיפות  לחומרים שלהם זקוקות קהילות מקומיות שבשוליים, כגון מחקר שקשור למהגרים ופליטים.

מאמצים אלה יוכלו להימדד בקלות יחסית על ידי מידת ההשקעה בתקציב לחומרים הרלוונטיים. כמו כן מידת הגידול בציטוטים למחקר בגישה פתוחה של המוסד יכולה לשמש כאנדיקטור על הגידול בגישה ומכאן על מידת ה- equity.

Openness והחלטות   רכש – תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בתמיכת הספריות במינויים לכתבי עת שתומכים בזכויות המחברים לארכוב עצמי או ברשיונות גמישים לפרסומים שלהם. כמו כן תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בהקצאת תקציב האוסף למיזמים  כגון Open Library of the Humanities,  ואופציות נוספות של כתבי עת במסלול הזהב ומונוגרפיות בגישה פתוחה.

ספריות יכולות גם לשקול להקצות משאבים לשירותים שתומכים בשקיפות המחקר כגון Figshare לשיתוף נתונים או בכלים ביבליוגרפיים כגון  Zotero  שתומכים ביתר שקיפות במהלך עבודתו של החוקר..

מדד/אינדיקטור להערכת ההצלחה בפתיחות יכול להיות גידול במספר הציטוטים.

Community ושירותי שימור דיגיטלי – ספריות יכולות לתמוך בערך הקהילתיות על ידי תפקידן בתחום שימור ארכיונים פזיים ודיגיטליים ואוספים מיוחדים. אוספים מיוחדים שמשמרים ומשתפים היסטוריה מקומית בפורמטים נגישים כגון האוסף  North Carolina African American Education הם בעלי ערך עצום לקהילה. יתירה מכך הזמינות של אוספים מסוג זה לחוקרים ברחבי העולם מהווה מרכיב חשוב וחיוני לבניית קהילה במדעי הרוח והחברה.

אינדיקטורים להערכת יישומו של ערך ה-community  בספריות יכולים להיות מספר בתי ספר מקומיים שמשתמשים באוספי הספרייה למטרות מחקר, מספר התושבים המקומיים שמבקרים באוספים הפיזיים של הספרייה למטרות מחקר גֶּנֶאָלוֹגִי ,מעקב אחר שיתוף אוספים דיגיטליים מיוחדים במדיה החברתית ועוד.

Quality  ושירותים לניהול נתונים – ספריות אקדמיות מציעות יותר ויותר שירותים לניהול נתונים. שמבטיחים תשתית חשובה להבטחת  שכפולו  והדירותו של המחקר המדעי (ומכאו את איכותו)

מערכות לארכוב ושיתוף נתונים כגון ICPSR    מקלות על החוקרים בתהליך המחקר  הכמותני והאיכותני כאחד.על ידי  תמיכה במאמצים אלה  בשיתוף עם החוקרים ספריות יכולות לתרום לערך האיכות

אינדיקטורים לאיכות  יכולים להיות הגידול בהפקדת נתונים, תוכנה וחומרים קשורים בארכיונים של נתונים, מספר ההדרכות  המוצעות בשנה לחוקרים בניהול נתונים. שימוש מחדש בנתונים, שיטות ותוכנה כפי שנמדד על ידי ציטוטים, או כלי דוגמת Depsy ,יכולים לשמש כאינדיקטור נוסף לתמיכתה של הספרייה באיכות.

Collegiality ואִינְטֶרְאַקְצְיָה  עם קולגות – סולידריות בין עמיתים  היא  נדבך חשוב בערך הקוֹלֶגְיָאלִיּוּת . הבנה שספרנים באשר הם, שואפים לאותן מטרות יכולה להביא לחביבות, נדיבות לב ואֶמְפַּתְיָה באינראקציה עם   ספרנים עמיתים ולהוביל לסולידריות מקצועית.

מן הראוי לציין, שבנוסף ליישומם של ערכים אלה בספריות, חשוב לעודד ספרנים לחשוב גם על אופן יישומם בקרב החוקרים במדעי החברה והרוח אותם הם משרתים.

המאמר אמנם עוסק במדעי החברה והרוח אבל  נראה לי שפרדיגמה זו מבוססת ערכים יכולה להיות מיושמת גם בתחומי מחקר אחרים, לפחות כהשלמה למדדים הכמותיים הקיימים.

למאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה