Lithium-Ion Batteries – אב טיפוס של ספר מדעי שנוצר על-ידי מחשב

Lithium-Ion Batteries     הוא ספר מדעי ראשון של המו”ל Springer Nature  שנוצר על ידי מחשב. הספר הוא ספר מחקרי בתחום הכימיה שנושאו הוא  סוללת ליתיום-יון .

כול התהליכים של ייצור  הספר   החל מבחירת מקורות רלוונטיים מ- Springer Nature Publications    בשנים 2016 -2018  וכלה בתקצור של  למעלה מ- 150 מאמרי מחקר מתקופה זו נוצרו על ידי אלגוריתמים מתקדמים של מחשב.

הספר הוא אב טיפוס  חדשני שמציג את היכולות הטכנולוגיות הקיימות. בכוונת המו"ל  ליישם את אותה טכנולוגיה גם לתחומי מחקר נוספים. המטרה היא להתחיל דיון נרחב עם קהילת המחקר והמומחים בתחום  בדבר ההזדמנויות  בעתיד, האתגרים והמגבלות של טכנולוגיה זו.

ספר מסוג זה, לאור הטכנולוגיות המתקדמות של בינה מלאכותית בשילוב עם הנתונים הגדולים, ממחיש גם את כוחם של המו"לים הגדולים  בעלי התכנים והפרסומים המדעיים.

לספר Lithium-Ion Batteries

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, בינה מלאכותית, טכנולוגיות | כתיבת תגובה

Open Research Library – פלטפורמה לספרים בגישה פתוחה

קרוב ל-20000 ספרים, מפוזרים ברחבי הרשת,  התפרסמו עד כה בגישה פתוחה  ומדי שנה מתווספים כ- 4000 ספרים נוספים. Open Research Library  שהושקה במאי 2019  ביוזמתה של Knowledge Unlatched   ושותפים נוספים , שמה לה למטרה לאחד את הספרים בגישה פתוחה במנשק  אחד.

הפלטפורמה כוללת מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם עם סינון על פי מספר פרמטרים.  כמו כן אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות. האתר הוא בעל מנשק משתמש רספונסיבי ועל פי מה שמצוין באתר הוא נגיש גם דרך אפליקציות בנייד.

ספריות שיצטרפו לתוכנית הפרמיום של האתר יהנו מאפשרויות שונות להתאמה אישית. על פי מ שמצוין באתר ב- 2019 הפלטפורמה תהיה ייעודית לספרים בגישה פתוחה, בעתיד תהיה אפשרות להרחיבה  גם לחומרים נוספים בגישה פתוחה. כמו כן מתוכננים מאפיינים נוספים.

לאתר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

מאגרי מידע מסחריים ומערכות בגישה פתוחה – אחזור מידע – מחקר משווה

דוח מחקר שהתפרסם בראשית אוקטובר 2019   ערך השוואה בין מאגרי מידע מסחריים ומערכות בגישה פתוחה מבחינת  היקף וייחודיות הכיסוי . ייחודיות הכיסוי היא הצד השני של החפיפה, כלומר נמדד עד כמה הרשומות המאוחזרות ייחודיות  למערכת מסוימת ולא נמצאו במערכות אחרות.

המערכות שנבדקו :

מאגרי מידע מסחריים בתשלום:

Web of Science  ו- Scopus

מערכות חופשיות:

מנוע חיפוש – Google Scholar

אגרגטורים של מאגרי מידע מוסדיים-   OAIster ו – OpenDOAR

מאגר מידע נושאי בפיסיקה – arXiv

קבוצת המדגם הייתה 6094 מאמרים של 34 חתני פרס נובל בפיסיקה בשנים  2001 -. 2013 כמו כן נבדק סט שני שכלל  את כול   המאמרים של חתן פרס הנובל   Frank Wilczek  ואחד ממאמריו בפרט.

נמצא שמידת הכיסוי  במנוע החיפוש גוגל סקולר הייתה הגבוהה ביותר – גבוהה יותר מאשר זו של מאגרי המידע המסחריים, אך נמצא גם שלמאגרי המידע המסחריים כיסוי טוב יותר מהמאגרים המוסדיים החופשיים. מידת הכיסוי על פי סדר: בראש המערכות – גוגל סקולר עם כיסוי של 96.8% . מבין מאגרי המידע –    –  Scopus 89.6% , Web of Science – 84.8%. הכיסוי של מאגרי המידע המוסדיים הכלליים נמוך מהמאגר הנושאי arXiv – 49% , OpenDOAR – 48.2%  –  arXiv      . הנמוך ביותר – OAIster’s-45.3%,.  אך מן הראוי לציין שלמרות שהכיסוי של המאגרים המוסדיים נמוך מבין שלושת הסוגים הנחקרים הרי הם כוללים לעתים מקורות ייחודיים שמאגרי המידע המסחריים אינם מכסים.

מבחינת ייחודיות – המאגרים המוסדיים קבלו 0% של ייחודיות בהשוואה לגוגל סקולר. העניין מוסבר בכך שהחומרים מהמאגרים המוסדיים נמצאים באינדקס של גוגל סקולר. אשר לייחודיות של מאגרי המידע המסחריים – Web of Science and  Scopus  ביחס לגוגל סקולר התוצאות היו 1.53% ו- 1.45%, בהתאמה, אך הייחודיות של גוגל גבוהה 8% – 14% ביחס  ל- Web of Science  ו- Scopus.

כמובן שלמחקר יש מגבלות, אך הוא יכול לספק תמונה כללים על  מידת הכיסוי והייחודיות של המערכות השונות הנבדקות ושוב נראה שגוגל סקולר הוא המנצח.

מידע נוסף במאמר  (המאמר המלא בתשלום /זמין למנויים)

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

 Connect OER   – שיתוף ומידע על משאבים לימודיים פתוחים

משאבים לימודיים  פתוחים כוללים מגוון מקורות מידע פתוחים שמשמשים ללימוד, הוראה ומחקר . כהגדרה שלהלן:

"Open Educational Resources are teaching, learning, and research resources released under an open license that permits their free use and repurposing by others. OER can be full courses, course materials, lesson plans, open textbooks, learning objects, videos, games, tests, software, or any other tool, material, or technique that supports access to knowledge".

Connect OER  היא פלטפורמה דרכה ספריות אקדמיות בצפון אמריקה משתפות מידע על פעילויות ומאמצי המוסד שלהן בכול הקשור למשאבים לימודיים פתוחים.  מידע חשוב זה משמש ליצירת דו"ח שנתי על הפעילויות של הספריות ומדריך בר חיפוש  דרכו אפשר גם להגיע למשאבים הפתוחים .

הדוח השנתי לשנת 2018 -2019 שהתפרסם בספטמבר 2019  כולל מידע ותובנות על הפעילויות של 132 מוסדות בארה"ב וקנדה בנושא משאבי חינוך פתוחים.  ספריות ומוסדות אחרים יכולים להסתייע בו לקידום הנושא במוסד שלהן.

כאמור המידע שמעלים המוסדות לפלטפורמה Connect OER  משמש גם ליצירת מדריך  .  המדריך כולל מידע על מוסדות, תוכניות, מדיניות, ארועים ומשאבים .  במשאבים אפשר להגיע למגוון משאבי לימוד פתוחים שהעלו המוסדות המשתתפים: בלוגים, מדריכים, מאמרי חדשות, דוחות, אוספים ומאגרים מוסדיים, וידיאו , ספרי לימוד פתוחים. ועוד..  אפשר לצמצם את החיפוש על פי סוג מקור, קהל יעד וסוג רישיון

לפלטפורמה  Connect OER

לדוח השנתי

למדריך

לחיפוש משאבים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

חיפוש פורומים ומידע מפורומים  – מנועי חיפוש ייעודיים, ואסטרטגיות חיפוש מתאימות

לעתים בשאלות ספיצפיות נמצא את התשובה הטובה ביותר בפורומים/קבוצות דיון . ברשת קיימים פורומים רבים בנושאים שונים . כיצד נמצא את הפורום הייעודי שמתאים לנושא החיפוש? . מנוע החיפוש  Findaforum  יכול לסייע בכך.

המנוע כולל כ- 1350  פורומים וממשיך להתעדכן. . במנשק יש  אופציית חיפוש – פשוט ומתקדם וגם מדריך נושאי מסודר על פי מגוון קטגוריות כגון: אמנות וספרות, עסקים וכלכלה, מחשבים ואינטרנט, משפחה, משחקים ובילויים, ממשלה ופוליטיקה, בריאות, מוסיקה, חדשות ומדיה,  ספורט, חברה ותרבות, מדע וחינוך , תיירות  ועוד..

אפשר לקבל בתוצאות החיפוש מידע  ופרטים על כול אחד מהפורומים.כגון מספר חברים ופוסטים, RSS ומידע נוסף שמסייע בבחירת הפורום המתאים.

מלבד findaforum שהוא מנוע חיפוש וגם מדריך לפורומים, קיימים מנועי חיפוש-על נוספים ייעודיים לפוסטים מפורומים כגון: Boardreader  הוותיק  שמאפשר לצמצם את החיפוש על פי מספר מסננים   כגון שפה ותחום.

קיימת גם אפשרות לצמצם את תוצאות החיפוש בגוגל לפוסטים מפורומים /קבוצות  דיון   על ידי התקנת תוסף מתאים לדפדפן כרום – Discussions Button for Google Search

וכמובן, אם מעוניינים לחפש במספר פורומים ידועים אפשר להשתמש באופורטורים מתאימים כדי לצמצם את החיפוש לאותם פורומים

על כך ומידע נוסף אפשר לקרוא בכתבה בנושא מספטמבר 2019

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

כנסים טורפים –על הרדר ?

לצערנו , כפי שאנו עדים לתופעת כתבי העת הטורפים, מסתבר שקיימת גם תופעת הכנסים הטורפים.

כתבי העת  הטורפים הם כתבי עת, במודל הגישה הפתוחה, לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, שנוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית.

הכנסים הטורפים הם ארועים "מדעיים"  שמאורגנים למטרת רווח ומפרסמים כמעט כל מה שנשלח אליהם בתשלום כמובן,  ללא בקרת איכות ותהליך שיפוט. כך לדוגמה,  פרופסור חבר מאוניברסיטה בניו-זינלנד שקיבל מייל (ב-2016) להשתתף באופן פעיל בכנס מסוג זה  – International Conference on Atomic and Nuclear Physics  שלח לכנס נייר עבודה שטותי בנושא פיזיקה גרעינית, שנכתב ע"י השלמה אוטומטית של תוכנה , (מאחר שלא היה לו ידע בפיזיקה גרעינית)  ונייר העבודה אושר והתקבל תוך זמן קצר..במכתב הקבלה התבקש לשלם 1099 דולר כמרצה אקדמי.

זוהי רק דוגמה אחת , תיאור ומידע על מקרים נוספים מתוחכמים אפשר למצוא  גם ב- https://www.chemistryworld.com/news/predatory-conference-scammers-are-getting-smarter/3009263.article . אחד המו"לים הידועים כטורף הוא Omics International . רבים נוספים נמצאים ברשימה שחורה של מו"לים טורפים

מן הראוי לציין, שלעתים לצורך ההונאה מוקמים אתרי ווב מזויפים.

לאור כול זאת, הפתרון לתופעת הכנסים המזויפים יכול להיות ב- PID  –  persistent identifier מזהה קבוע וייחודי לכנסים כמו ה- digital object identifiers (DOIs)  למאמרים וה- ORCID iDs  לחוקרים. ואכן תוכנית כזו ליצירת מזהה קבוע לכנסים נמצאת על סדר יומו של פרויקט FREYA   של הנציבות האירופית שמטרתו לשפר את הגישה למדע הפתוח. מזהה קבוע לכנסים יכול לסלול את הדרך לאימפקט פקטור של כנסים שיעזור בזיהוי כנסים טורפים.חשובה תמיכה של החוקרים במהלך כזה.

למידע נוסף בכתבה בנושא

כתבה נוספת בנושא

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים | כתיבת תגובה

בינה מלאכותית בשירות החברה – תובנות מיוזמה של גוגל בנושא

לבינה המלאכותית יש פוטנציאל  מדהים לטיפול בבעיות חברתיות, הומניטריות וסביבתיות גדולות .. לדוגמה בינה מלאכותית מסייעת  בחיזוי הצפת נהרות, הגנה על לויתנים, חיזוי רעב ועוד.  כדי לממש את הפוטנציאל הזה גוגל קראה ב-אוקטובר 2018  לארגונים ברחבי העולם לשלוח רעיונות/פניות  לשימוש בבינה מלאכותית כדי לטפל באתגרים השונים . התקבלו 2,602 פניות מ-119 ארצות ב- 6 יבשות עם מגוון פרויקטים הומינאטריים וסביביתיים. מתוך הפניות גוגל בחרה לסייע ל-20 ארגונים. התמיכה היא פיננסית ומקצועית.

דוח מקיף  בן 47 עמודים, בנושא – “Accelerating Insights from the Google AI Impact Challenge  שופך אור על בעיות, וארגונים שביקשו להשתמש  בבינה מלאכותית לטיפול בהן, מזהה מגמות  ואתגרים ומדווח על תובנות  שהושגו מהפרויקט. הפניות לסיוע היו מגוונות: 25% מהפניות היו קשורות לתחום הבריאות, 16% לנושאי סביבה, 12% לתחום החינוך ו-11% לפיתוח כלכלי. מגוון תחומים של בינה מלאכותית וטכנולוגיות נבחרו לטיפול בבעיות החל  מראייה ממוחשבת, למידת מכונה, למידה עמוקה וכלה בעיבוד שפה טבעית.

מהדו"ח עולה שקיימות הרבה בעיות משותפות כגון טיפול במזיקים בחקלאות, ומכאן התועלת בשיתוף פעולה, עוד עולה שאין צורך במומחיות רבה כדי להשתמש בבינה מלאכותית לטובת החברה שכן קיימים הרבה כלים בקוד פתוח שיכולים לסייע כגון  Tensorflow   ML Kit,

פרטים מלאים בדו"ח

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, טכנולוגיות, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

כלים לאיתור חומרים בגישה פתוחה : הערכת יעילות , מחקר משווה

בשנים  האחרונות פותחו כלים לאיתור גרסאות בגישה פתוחה של פרסומים מדעיים. מחקר משווה שפורסם בספטמבר 2019  בדק והשווה את יעילותם של הכלים :

 Open Access Button, Unpaywall, Lazy Scholar, Kopernio

בחיפוש אחר גרסאות פתוחות    של 1000 מאמרים. ההשוואה הייתה בין הכלים השונים וגם  בהשוואה לגוגל סקולר. איסוף הנתונים היה במשך 6 שבועות באוקטובר נובמבר 2018 .

ממסקנות המחקר: למרות שגוגל סקולר מצא יותר מאמרים בגישה פתוחה מכול אחד מהכלים, 2 הכלים  lazy Scholar  ו- Open Access Button מצאו מאמרים שלא נמצאו על ידי כלים אחרים כולל גוגל סקולר.

למעשה , הטוב ביותר הוא לשלב בין הכלים השונים. כדאי להתייחס גם למאפיינים הייחודיים של הכלים השונים: כגון: השילוב שעושה Open Access Button עם המערכת להשאלה בינספרייתית והשילוב של Kopernio עם האוסף הספרייתי.

למרות שאף אחד מהכלים אינו מושלם, הם מגדילים את הנראות של החומרים בגישה פתוחה ומהווים ללא ספק כלי עזר לחוקר.

 

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

מגמות אתגרים וטכנולוגיות בחינוך –  2019  ​EDUCAUSE Horizon Report

​EDUCAUSE Horizon Report  הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו-4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2019    , בן 44 העמודים, ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

בטווח הקרוב של שנה הן:

  • למידה ניידת – מעבר לטלפונים החכמים והטבלטים, הלמידה הניידת תתרחב גם למגוון רחב של מכשירים כולל שעונים חכמים, אוזניות שיתמכו במציאות רבודה ,מציאות מדומה ומציאות מעורבת והתקנים של אינטרנט של הדברים לדוגמה  פלטפומת הכיתה בענן
  • טכנולוגיות ניתוח – טכנולוגיות מתקדמות לניתוח נתונים כדי לזהות בראש וראשונה את הצרכים של הסטודנטים לצד שמירה על הפרטיות שלהם. לדוגמה פלטפורמת RiPPLE שמציעה מקורות מותאמים אישית ללמידה.

בטווח של שנתיים – שלוש :

  • מציאות מעורבת שמשלבת את העולם האמיתי והוירטואלי בה אובייקטים פיזיים ודיגיטליים מתקיימים זה לצד זה ויוצרים אינטראקציה בזמן אמת . לדוגמה יוזמת Virtual Immersive Teaching and Learning  VITaL של San Diego State University
  • בינה מלאכותית – שימוש בתוכנות חכמות להערכת מימנויות של סטודנטים לדוגמה edulai

בטווח של 4-5 שנים:

הדוח כולל קישורים ליישומים קיימים שעושים שימוש בטכנולוגיות שלעיל  ומקורות נוספים לקריאה והבהרה.   כמו כן כולל קישורים לדוגמאות, להבהרה והרחבה בכול הקשור למגמות ולאתגרים .

לדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי | כתיבת תגובה

גוגל : תוכנה, נתונים ושירותים פתוחים

​בימים אלה מתנהל דיון מתמשך על הערך של  נתונים והאם על חברות האינטרנט לשתף יותר את הנתונים שלהם עם אחרים. בפוסט שהתפרסם בבלוג של גוגל בנושא, גוגל מצהירה על אמונתה בחשיבותם של נתונים, שירותים פתוחים וקוד פתוח לא רק לחברה שלה ולתעשיה שלה אלא לטובת העולם כולו.

אמונתה זו באה לידי ביטוי בסטים של נתונים, שירותים ותוכנה שהיא משתפת  שמטרתם לתרום לקהילת המחקר:

להלן מספר דוגמאות:

בתחום הסטים של הנתונים סטים של נתונים ציבוריים בענן

בתחום השירותים  Google Trends –שירות חופשי שמאפשר לכול לראות ולהוריד נתוני חיפוש מאז 2004 בשירותיה השונים של גוגל . נתונים אלה יכולים לשמש חוקרים בתחומים שונים כגון: רפואה וכלכלה. על פי גוגל סקולר למעלה מ- 21,000  מאמרי מחקר שמצטטים את Google Trends כמקור הנתונים

בתחום הקוד הפתוח בתוכנה – תרומתה של גוגל רבה. דוגמאות מפתח : מערכת ההפעלה לסמרטפון –Android ,  הקוד הבסיסי לדפדפן כרום-  Chromium,   מערכת ללמידת מכונה של גוגל- TensorFlow. תרומתה של גוגל רבה גם  בתחום הקוד הפתוח למאגר  השיתופי לפיתוח תוכנה  – GitHub

בנוסף לגוגל  למעלה מ– 5300 דוות מחקר

אלו רק מקצת מהדוגמאות. מידע נוסף בכתבה

הסיבות למדיניות פתיחות זו של גוגל נעוצות במשימה שהיא נטלה על עצמה לארגן את המידע העולמי ולהנגישו לכול, בהכרה שהנגישות לחומרים אלה תקדם את המחקר המדעי גם מחוץ לגוגל ומתוך הכרה שגוגל אינה יכולה לעשות הכול,  ותחרות לצד שיתוף פעולה בין חוקרים יקדמו את המחקר . כמו כן ההנחה היא שגיוס עובדים לגוגל שמכירים כבר את הכלים השונים,  יתרום  לפרודקטיביות שלהם בחברה.

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מדע פתוח, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה