גישה פתוחה ומדעי הרוח

martinמאמר מעניין שהתפרסם ביולי 2017 ב-

Bulletin of the Association for Information Science and Technology

עוסק בפרסום בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח    – אתגרים , פתרונות ומצב.

ההתקדמות בפרסומים בגישה הפתוחה  במדעי הרוח   איטיות יחסית  למדעים. אם ניקח לדוגמה את  Public Library of Science  או ArXiv  במדעים, נראה עד כמה מאחור בכול הקשור לגישה הפתוחה נמצאים  מדעי הרוח . יתירה מזאת,  השיח המתקיים בנושא גישה פתוחה בתחום מדעי הרוח רחוק מלהיות חיובי, ולא אחת נשמעת עמדה שלילית, מסתייגת, וחוששת מהנושא.

אחד האתגרים העומדים בפני יישום הגישה הפתוחה בתחום מדעי הרוח הוא יישום המודלים הכלכליים המקובלים  בתחום. מאחר שהעניין בגישה פתוחה החל  בתחום המדעים, המודלים הכלכליים של הגישה הפתוחה התמקדו  במאמרים מכתבי עת. אחד  המודלים הנפוצים לגישה חופשית ללא תשלום למשתמשים הוא –APC ,על פיו המחברים, המוסדות או גופי המימון מממנים את הוצאות ההוצאה לאור של המאמר.  מחיר פרסומו של מאמר בגישה פתוחה על פי מודל זה נע בין 2000 – 3000 דולר.בתחום מדעי הרוח, הרבה מהפרסומים הם ספרים ולא מאמרים. ועלות הפרסום של ספר גבוהה הרבה יותר ממחיר הפרסום של מאמר, ועשויה לנוע בין 15,140  דולר ל- 129,909 דולר לספר. מכאן מובן הקושי ביישומו של המודל.

למרות אתגרים אלה, אנו עדים  להתפתחות מתמשכת בפרסומים בגישה פתוחה גם בתחום מדעי הרוח.

עידוד החוקרים והיזמות בתחום הן של אגודות מקצועיות כגון Modern Language Association ובעיקר של גופי מימון כגון: Andrew W. Mellon Foundation בניו יורק ו-  HEFCE באנגליה.

גם אם נראה קצת לא צפוי, גם Wellcome Trust  שמזוהה עם מדעים  הוא תומך נלהב של פרסום ספרים בגישה פתוחה, ומממן מחקרים משותפים לתחומי הרפואה והרוח. הוא אחד מגופי המימון  המעטים שמתעקשים על כך  שכול התפוקה  המחקרית תהיה בגישה פתוחה   והוא משלם את הוצאות ההוצאה לאור של ספרים למחקרים שהוא מממן.

אך ההתקדמות בתחום היא לא רק מעלה – מטה.  אחד המודלים המתפתחים הוא מודל  השיתוף או דמי החברות/מנוי – על פיו מספר לא מבוטל של ספריות משתתפות בעלות ההוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה לטובת הכלל. אחת היזמות הידועות והגדולות ביותר למונוגרפיות על פי מודל זה בתחום מדעי הרוח והחברה הוא  Knowledge Unlatched  עם 343  ספרים בגישה פתוחה בשנת 2016  ומארח של ספרים נוספים שנגישים מכבר בפלטפורמות Directory of Open Access Books  ו- OAPEN.

מן הראוי לציין, שמודל כלכלי זה של  שיתוף ותמיכה כספית מבוזרת  מיושמת  במדעי הרוח גם בתחום ההוצאה לאור של כתבי עת, והדוגמה הטובה לכך היא Open Library of Humanities שמושתתת על מודל זה.   ביוזמה זו  220 ספריות מרחבי העולם  משלמות  מעין מנוי ל- Open Library of Humanities ובכך מבטיחות גישה חופשית לכלל.

יזמות אלה מקדמות את הגישה הפתוחה גם בתחום מדעי הרוח, שאמנם אינן תורמות לחקר הסרטן או פיתוח טלסקופים, אבל מסייעות לנו להבין את התופעות שמייחדת אותנו כבני אדם. החשיבות של גישה פתוחה למחקר זה רבה שכן, איזו תועלת יש במחקר על האדם אם בני האדם אינם יכולים לקרוא אותו  ?

 

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

2600 + פורטלים של נתונים פתוחים בעולם

מספר הארצות שפותחות לציבור את הנתונים שלהם ממשלתיים ואחרים גדל.  למעלה מ- 200 מדינות ייחדו פורטלים רשמיים ואחרים לנתונים הפתוחים. בארה"ב בלבד כ- 500 פורטלים כאלה.. היכן נוכל לאתר את כול המידע הזה?

רשימה של  2600+ פורטלים של נתונים פתוחים בעולם על פי ארצות תוכל לסייע בכך

הרשימה היא פרויקט של opendatasoft. מי שמעוניין למצוא מידע על האופן בו התבצע הפרויקט יכול למצוא על כך מידע מפורט באתר


באתר
יש אפשרות של דפדוף על פי ארצות והוא כולל גם מפה . המידע במאגר כולל שם הפורטל, ארגון, קישור לפורטל ומיקום. כך למשל על פי דפדוף ובחירה בישראל קיבלתי את המידע הבא:

ISRAEL

 

 

באתר https://opendatainception.io/ אפשר למצוא אופציה לחיפוש ומפה אינטראקטיבית של הפרויקט. אפשר לחפש על פי מקום, נושא והמידע מוצג על פני המפה עם קישור לפורטל, אפשר באתר גם להוריד את סט הנתונים ולהוסיף פורטל. למאגר הפורטלים.

לרשימת הפורטלים הפתוחים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים פתוחים | תגובה אחת

Nextdoor  –  הרשת החברתית של השכונות

Nextdoor  הרשת החברתית של השכונות  שונה מרשתות חברתיות ידועות בכך שבניגוד לרשתות החברתיות הידועות שיוצרות בעיקר קשרים וירטואלים היא מתמקדת בקשרים בעולם האמיתי  בשכונות.

מטרתה של הרשת היא לחזק קשרים בין שכנים ברחבי העולם.  הרשת החלה את דרכה בארה"ב באוקטובר 2011. כיום. חברים בה למעלה מ- 144 אלף שכונות  בארה"ב שמהווים למעלה מ- 75% מהמספר הכולל של  השכונות בארה"ב.  בשנת 2016 Nextdoor החלה להתפשט גם באירופה עם הענות מרשימה של למעלה מ- 40% שכונות באנגליה וגם בהולנד משתמשים ברשת. ב-20 ביוני 2017 הוצהר רשמית על השקתה של הרשת גם בגרמניה עם חברות של כ- 200 שכונות ברשת.

החברים ברשת השכונתיות יכולים לשאול שאלות, להתייעץ ולהמליץ על שירותים וכו' .  אחד המאפיינים של הרשת היא השמירה על הפרטיות. החברים בה חייבים להשתמש בשמם ובכתובתם האמיתיים,  האתרים מוגנים בסיסמה, והתכנים והמידע על החברים אינה גלויים למנועי חיפוש. הרשת מוגדרת כפרטית וחופשית

למידע נוסף

על השקתה של הרשת בגרמניה

פורסם בקטגוריה כללי, רשתות חברתיות | תגובה אחת

Google Teacher Tribe Podcast

The Google Teacher Tribe Podcast הוא פודקאסט (מעין תוכנית רדיו שאפשר להירשם אליה כמנוי לעדכונים) שבועי שנועד לתת למורים רעיונות פרקטיים כיצד להשתמש בכלים של גוגל בכיתה, כולל טיפים וטריקים של גוגל ועדכונים חשובים. אפשר להירשם לפודקאסט באמצעות RSS   או iOSAndroidStitcher. אפשר גם לקבל עדכונים לדואר על ידי הצטרפות לרשימת התפוצה הייעודית. מידע על היישום אפשר למצוא באתר

סדרה ראשונה של הפודקאסט שכללה 20 אפיזודות/פרקים החלה בינואר 2017 והסתיימה ב-5 ביוני 2017. את כול 20 האפיזודות אפשר למצוא באתר  ולהוריד אותם .

אפשר גם להירשם לרשימת תפוצה לקבלת עדכונים ומידע לגבי הסדרה הבאה  של הפודקאסט.

המארחים בפודקאסט הם  Matt Miller ו- Kasey Bell  ומקורות מידע רלוונטיים ומעניינים נוספים אפשר  למצוא באתרים שלהם  DitchThatTextbook.com ו-  ShakeUpLearning.com. שם תחת הכותרת:

20 Reasons to Listen to The Google Teacher Tribe Podcast

אפשר למצוא גם תקצירים של 20 האפיזודות שהועלו עד כה, להאזין ולהוריד אותן. הנושאים מגוונים- טפסים בגוגל, גוגל דרייב, google keep, תוספים לגוגל כרום, google earth,  google docs, google slides ועוד

לאתר הפודקאסט

!

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, פודקאסטים | כתיבת תגובה

מובילים בתעשיית המו"לות על התפתחויות אחרונות ועתיד המדדים הביבליומטריים

ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017.

בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics  ,Taylor & Francis  ענו על שאלות  הקשורות        להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics  ועתידו של מדד – journal Impact Factor  ומדדים נוספים.

מדדים  עולים חדשים הם המדדים הביבליומטריים לספרים. ספרים ככתבי עת מצוטטים בספרות מדעית, מאוזכרים במדיה חברתית ובפלטפורמות מקוונות ומורדים  כקבצים מהרשת. פרויקט חלוצי בתחום הוא Bookmetrix – פלטפורמה  ייחודית שפותחה על ידי Springer  בשיתוף עם Altmetric ומספקת מדדים ביבליומטריים שונים שקשורים לספרים, וגם מו"לים נוספים ופלטפורמות נוספות מתפתחות בתחום כך למשל, Scopus מרחיב את הפעילות גם   לתחום הספרים, ו- Times Higher Education  מתחשב בדרוג האוניברסיטאות שלו  גם במדדי הציטוטים לספרים בנוסף לציטוטים מכתבי עת .

הודגש הצורך בשיתוף פעולה ויתר מעורבות בין קהילת המחקר וקהילת אנשי הבבליומטריקה, כמו כן הודגשה חשיבות המזהים הייחודיים של חוקרים כגון Researcher ID, ORCID  והמאמצים לקראת מזהים מוסדיים ייחודיים.

הודגשה חשיבות השילוב בין מדדים מסוגים שונים- altmetrics , ציטוטים ומספר הורדות  לצורך הערכה ותובנות נכונות.

לצד עליתם של ה- altmetrics עדיין מדד ה- Journal Impact Factor  ממשיך לתפוס מקום חשוב כמדד לטווח רחוק בהערכת כתבי עת. ככול שתהליך הערכת מאמר יהיה קל יותר וזול יותר מדד ה- Journal Impact Factor יהיה פחות בשימוש ככלי להערכה מדעית, ויחזור למטרתו העיקרית ככלי לניהול אוספים והערכת כתבי עת.

אשר לריבוי מספר  המדדים להערכה מדעית – הובעה דעה שהבעיה אינה במורכבות המדדים או במספרם אלא בשימוש במדד לא נכון במקום הלא נכון. לא תמיד ברור מתי ולאיזה צורך ומטרה יש להשתמש במדד כלשהו ומתי אין להשתמש בו..

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, ציטוטים | כתיבת תגובה

מדוע משתמשים בפייסבוק? – תוצאות מחקר

השימוש ברשת הפייסבוק הוא רב.  בממוצע  – 1.28  ביליון משתמשים יומיים וקרוב ל-2 ביליון משתמשים חודשיים, בהתחשב בנתון שהשימוש הממוצע הוא 35 דקות ליום – זמן השימוש היומי והחודשי הוא רב.

חוקרי תקשורת מ- BYU    בדקו מדוע?   מה הסיבות  לפופולריות הזו של הרשת, מה מניע את המשתמשים לחשוף את חייהם ברשת? במחקר זה נבדקו 48 היגדים שנועדו לזהות סיבות פוטנציאליות לשימוש בפייסבוק. בנוסף, הנחקרים רואיינו לאחר מכן להבנה מעמיקה יותר

בהתחשב בתשובות הנחקרים צוות החוקרים זיהה 4 קטגוריות של משתמשי פייסבוק:

"בוני מערכות יחסים" – משתמשים אלה  מעלים  פוסטים, מגיבים על פוסטים אחרים ומשתמשים במאפייני פייסבוק הנוספים בעיקר כדי לחזק את קשריהם הקיימים מחוץ לעולם הוירטואלי. הם משתמשים בפייסבוק  להרחיב את קשריהם  עם משפחתם והחברים שלהם בעולם האמיתי הפיזי.

"כרוזי העיר" – משתמשים אלו שלא  כבוני מערכות היחסים חווים פער גדול יותר בין עולמם האמיתי והוירטואלי.  הם אינם מעוניינים לשתף תמונות, סיפורים או מידע אישי אחר,  אלא כמו כרוזי העיר מימים עברו, מעוניינים להודיע לכול, מה קורה, הם דוחפים מידע, מעלים פוסטים   חדשותיים, מודיעים על אירועים ,מזניחים את דפי הפרופיל שלהם, ומעדיפים לעדכן את משפחתם וחבריהם בדרכים אחרות.

"משתמשי הסלפי"- משתמשים בפייסבוק לקידום עצמי. כמו בוני מערכות יחסים הם מעלים תמונות, קובצי וידאו ועדכוני טקסט, אך שלא כבוני היחסים הם מתמקדים בקבלת תשומת לב, לייקים, והערות. הם משתמשים בפלטפורמה לבניית תדמית, להציג תמונה של עצמם.

"מתבונני חלונות הראווה" – ככרוזי העיר חשים צורך חברתי להיות נוכחים בפייסבוק ורק לעתים רחוקות להעלות מידע אישי. שלא ככרוזי העיר , משתמשים אלה מעוניינים בעיקר להציץ, לראות מה אחרים עושים.

מן הראוי לציין, שלאור מחקרים קודמים שזיהו בעיקר את "בוני מערכות היחסים" ו"משתמשי הסלפי", שתי הקטגוריות "כרוזי העיר" ו"מתבונני חלונות הראווה" היו גילויים שלא נמצאו בעבר למרות שהם הגיוניים.

הנחקרים הזדהו עם היגדים שקשורים ליותר מקטגוריה אחת, כך  למשל נטייה מסוימת  לסלפי קיימת לרוב, אך השיוך לקטגוריות השונות נעשה על פי התכונה הדומיננטית

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה facebook, כללי | כתיבת תגובה

Data.world – פלטפורמה לשיתוף נתונים


Data.world היא פלטפורמה חברתית לשיתוף נתונים אליה ניתן להעלות סטים של נתונים פתוחים לציבור, ופרטיים.

על פי מה שמצוין באתר  הפלטפורמה משתמשת בטכנולוגיה סמנטית מתקדמת.

החיפוש בפלטפורמה הוא חופשי. אשר לאחסון הנתונים – בשלב זה השימוש בפלטפורמה  לצורך אחסון הוא חופשי. יתכן שבשלב מתקדם יותר אחסון נתונים באופן פרטי יהיה כרוך בתשלום.

כמות הנתונים הפתוחים גדלה. כיום יש לפחות 8 מיליון סטים פתוחים של נתונים עם פוטנציאל גדול לחברה.ב- Data.world אפשר לחפש חופשי באלפי  סטים של נתונים פתוחים ממשלתיים ואקדמיים .החיפוש אפשרי גם מבלי להיכנס לאתר, דרך סרגל החיפוש בגוגל כרום. מזינים בסרגל החיפוש של הדפדפן את ה URL – data.world  ולוחצים על מקש הרווח או הטאב במקלדת,  ולאחר מכן מזינים את מלות החיפוש.

המידע לגבי כול סט כולל שם סט, שם בעליו, האם הסט פרטי או ציבורי, תאריך עדכון אחרון, סוג רישיון, תקציר,רשימה של אנשים עם דרגות שונות של גישה, אפשרות חיפוש בתוך הסט גם מבלי להוריד אותו  ואפשרות לדיון

הפלטפורמה גמישה ומספקת מענה בטוח גם לסטים רגישים של נתונים.  היא מאפשרת לבעליהם שליטה במידת השיתוף. אפשר לשומרם  כפרטיים או לשתפם עם קהל מצומצם על פי בחירה.

באתר יש  מערכת עזרה מפורטת על אופן השימוש בו

לאתר

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים מדעיים פתוחים, נתונים פתוחים, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

Elsevier   כנגד  Sci-Hub– החלטת בית המשפט מיוני 2017

לפני כשנתיים המו"ל Elsevier הגיש תביעה משפטית לבית המשפט הפדרלי בארה"ב כנגד האתרים הפיראטיים  Sci-Hub, Libgen והעומדים מאחוריהם ובראשם Alexandra Elbakyan באשמה של הפרת זכויות יוצרים.  צו מניעה שהוגש בעקבות כך בסתיו 2016 להפסיק את הפעילות הפיראטית  לא כובד ומספר ההורדות של מאמרים פיראטיים רק גדל.

ב- 21 ביוני 2017 בית המשפט בניו-יורק פסק לטובתו של Elsevier והטיל על הנתבעים לשלם ל- Elsevier קנס של 15 מיליון דולר  בשל הנזק שנגרם לו. כמו כן הצו על פיו Sci-Hub ו- , Libgen איבדו כמה דומיינים הפך לקבוע..

Alexandra Elbakyan  בתגובה להחלטת בית המשפט  טענה  שגם אם הייתה רוצה לשלם את הקנס שהוטל עליה אין לה את הכסף לעשות זאת.  כמו כן טענה שהאתר  הפיראטי ימשיך לפעול כרגיל . במקרה של בעיות עם שמות הדומיין,  משתמשים יוכלו להסתמך על TOR scihub22266oqcxt.onion.

מן הראוי לציין, שארגון המולים בארה"ב קיבל בברכה את הכרעתו של בית המשפט

יתירה מזאת, דוברו של  הארגון הבינלאומי של המולים STM  באוקספורד  אף  הרחיק לכת  וטען שהאתר Sci-Hub  אינו מביא כול תועלת לקהילה המדעית, ואינו מקדם את המדע. זה רק אתר להורדת  תכנים גנובים ותו לא.

תגובות שונות נשמעו מפי  קוראים ומשתמשים באתר  .  על פיהן :השימוש באתר הפיראטי ידידותי הרבה יותר מהפלטפורמות השונות של המו"לים, לכן האתר הפך להיות פופולרי ואפילו כפלטפורמת ברירת המחדל גם בקרב חוקרים  ששייכים למוסד שמנוי על המאגרים. שלא לדבר על ערכו למשתמשים במדינות מתפתחות שם אין את המשאבים הפיננסיים לרכוש את המאגרים וכתבי העת. על המ"ולים להסיק מסקנות, להשתפר  ולהפוך את הפלטפורמות שלהן לידידותיות יותר, והיו מי שהעידו שהם תורמים לאתר  והעידו שאפילו ספריית אוניברסיטה  שוקלת לעשות כך מכיוון שמקבלים מהאתר הרבה יותר מאמרים מהמו"לים.

לאור כול זאת,  יתכן שהמאבק המשפטי בו זכה Elsevier  ירשם כניצחון על הנייר בלבד.. על כך ימים יגידו..

 

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים | כתיבת תגובה

דוח  מצב הנתונים הממשלתיים הפתוחים בעולם 2017

Global Open Data Index   הוא פרסום שנתי של Open Knowledge Network  שמטרתו למדוד  את מידת הפתיחות של הנתונים הממשלתיים במישור בגלובלי על פי ההגדרה של הפתיחות :

Open means anyone can freely access, use, modify, and share for any purpose .

פרסום זה מהווה משוב חשוב,  שלרוב, חסר לממשלות.. בנוסף להיותו כלי הערכה הוא מהווה כלי לדיאלוג  ולרב שיח.

הנתונים הסופיים של הדוח לשנת 2016/.2017  התפרסמו ב-15 ביוני 2017 ומהם ניתן ללמוד על מצב הפתיחות של הנתונים הממשלתיים ב-94 מדינות. באתר אפשר למצוא את הציון הסופי המשוקלל של כול אחת מהמדינות. ישראל מדורגת במקום ה-41 עם ציון של 41%   תיאור מפורט של המתודולוגיה עליה התבסס הדוח אפשר למצוא באתר


השנה  התפרסם גם דוח מסכם שהתמקד בקידום מצב הנתונים הפתוחים . הדוח זיהה 3 גורמים שמעכבים את השימוש בנתונים הפתוחים:קושי באיתור הנתונים, מערכות לא ידידותיות  למשתמש, והעובדה שלרוב  הנתונים  אינם ברישיון פתוח, הדוח עוסק בגורמים מעכבים אלה, כולל המלצות בנושא לעושי המדיניות הרלוונטיים ומתמקד באופן בו דיאלוג ציבורי יכול לסייע בהסרת הגורמים המעכבים..

כדאי לציין שאתר דומה שמשווה את מצב הנתונים הפתוחים הממשלתיים ברחבי העולם הוא  Open Data Barometer על פיו הציון שקיבלה ישראל בדוח ממאי   2017, שהתייחס לתקופה יולי 2015- יוני 2016 ,הוא  46.26. במקום גבוה ביותר על פי שתי הפלטפורמות נמצאת אנגליה. .

 

לאתר Global Open Data Index עם הנתונים

לדוח המסכם

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים פתוחים | כתיבת תגובה

דו"ח- מצב ה- commons בשנת 2016

 Creative Commons הוא   מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו להרחיב את  טווח היצירות הזמין חופשי  לציבור על מנת שאפשר יהיה  לפשט את השיתוף בתוכן באופן חוקי, תוך שימוש ברישיונות גמישים. רישיונות שחיבר נועדו למטרה זו- פישוט השיתוף בתוכן באופן חוקי.

הדוח השנתי על מצב  ה- commons   –   יצירות  זמינות חופשיות לציבור  ברישיונות של Creative Commons התפרסם באפריל 2017.

מהדוח עולה שמספר היצירות  במסגרת הרישיונות הגמישים של Creative Commons נמצא בגידול עקבי מדי שנה והגיע בשנת 2016 ל-1.2 ביליון. כמו כן חל גידול בשימוש בסוג הרישיונות הגמישים יותר שמאפשרים שימוש חוזר, מסחרי ושיתוף, ומספר התכנים בסוג רישיונות אלה  הגיע ל-65% מכלל התכנים המשותפים.

ייחודו של הדו"ח השנה לעומת דוחות של השנים הקודמות הוא שמעבר לנתונים הכמותיים הוא מתמקד בסיפורם של המיזמים והאנשים היוצרים שתרמו לחיזוק התנועה ברחבי העולם כולו.

דוגמאות לפרויקטים בולטים וחשובים השנה:

  • Metropolitan Museum of Art ששיתף 375000 יצירות שבנחלת/רשות הציבור
  • פרויקט ספרי הילדים באפריקה
  • אתר ה- GeoNet שמאפשר הודות לנתונים הפתוחים מעקב והבנה של  רעידות אדמה ואסונות גיאולוגיים בני-זילנד
  • המוזיאון הבריטי ששחרר 128 מודלים בתלת ממד של פסלים מהתקופה הרומית והמצרית בפלטפורמה Sketchfab
  • OpenStax College Physics Textbook שנמצא בשימוש של מאות אלפי סטודנטים ברחבי העולם
  • האלבום המשותף Freeharmonic Orchestra של  12 מוזיקאים שחברו ב-FMA      – הארכיון החופשי למוסיקה, שבו מספר היצירות החופשיות  ברישיונות הגמישים של Creative Commons הגיע ל-108770  .

אלה רק מקצת מה- commons .

מידע נוסף בדוח המלא           

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה