ספריית OAPEN   לספרים בגישה פתוחה, שפות, נושאים והעדפות קוראים – דוח מחקר

בדיסציפלינות מחקר רבות האנגלית משמשת כשפת המחקר  וכמו בכל תחום אחר, גלובליזציה היא  חלק מהעולם האקדמי. לכן  מחברים רבים, במיוחד בתחומי STEM  מפרסמים מאמרים באנגלית. במדעי הרוח ובחלקים של מדעי החברה, ספרים ולאו דווקא  מאמרים הם המדיום החשוב ביותר ורבים מהם אינם כתובים באנגלית. כלומר  יש יותר מגוון ביבליוגרפי.

אנו נוטים לחשוב על פרסומים באנגלית כמכוונים לקהל עולמי; ושלפרסומים בשפות אחרות יהיה כנראה נושא אזורי יותר

אבל מה עם הקוראים? האם גם הם מתעניינים בעיקר בכותרים גלובליים בשפה האנגלית או שהם מעדיפים ספרים שהנושאים שלהם והשפה שלהם אולי קרובים יותר לבית?

שאלה זו נבחנה בדוח מחקר שהתפרסם ב29- ביוני 2022

openyyבניסיון למצוא תשובה לשאלה זו נבחנו  נתוני השימוש של ספריית OAPEN  שמכילה למעלה מ-20,000 ספרים ופרקים בגישה פתוחה ביותר מ-50 שפות. כל הפרסומים זמינים להורדה ישירה ללא כל עלות או דרישות רישום. קוראים מכל רחבי העולם עושים בה  שימוש: בשנת 2021 היו למעלה מ-11 מיליון הורדות.

מן הראוי לציין שהפערים בין המדינות השונות מבחינת מספר ההורדות גדולים .  בקצה אחד של הספקטרום, נמצאת  ארצות הברית עם   1.1 מיליון הורדות. בקצה השני, נמצאת  אנטארקטיקה עם 8 הורדות בלבד. לצורך המחקר נבחרו 100 מדינות עם מספר ההורדות הגבוה ביותר ועבור כול אחת מהמדינות הללו נבחרו עשרת הכותרים הפופולריים ביותר. מאחר שמספר כותרים  נמצאו פופולריים במספר מדינות  המדגם  כלל 710 כותרים שונים.

בהסתמך על נתוני הורדות אלה , נבחנה  הדרישה העולמית למחקר פתוח ונמצא  ש-40% מהכותרים במדגם נכתבו בשפות אחרות מלבד אנגלית  וגם הספרים הפופולריים שכתובים באנגלית  דנו בנושאים שרלוונטיים לארץ הקורא. המסקנה שקיים   ביקוש משמעותי למחקר אזורי ולמחקר שמתפרסם בשפות שאינן אנגלית

מחקר  זה מצביע בבירור על ביקוש לכותרים ממוקדים אזוריים. יתר על כן, הוא נוגד את הנרטיב של הדומיננטיות של האנגלית כשפת התקשורת המדעית. במקום זאת, הוא תומך בערך של מגוון ביבליוגרפי.

לדוח המחקר

Snijder, Ronald. 2022. “Big in Japan, Zimbabwe or Brazil – Global Reach and National Preferences for Open Access Books”. Insights 35: 11. DOI: http://doi.org/10.1629/uksg.580

לכתבה נוספת בנושא

לספריית OAPEN

לסט הנתונים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, ספריות דיגיטליות, ספרים, ספרים אלקטרוניים, סקרים | כתיבת תגובה

כלים לאופטימיזציה של קובצי תמונות

אין ספק שתמונות הן משאב חשוב בכול דף אינטרנט, אך לעתים הן מגדילות את זמני הטעינה של דפים ומשפיעות על הביצועים.   להקטנת גודל התמונות יכולה להיות השפעה גדולה על הביצועים של דפי האינטרנט יותר מאשר אופטימיזציה של מרכיבים אחרים בדפי האינטרנט.

reduceyמאז הכלי TinyPNG  הוותיק ברשת ואולי הידוע יותר לאופטימיזציה של קובצי תמונות  נוספו  לא מעט כלים גם חופשיים לדחיסה וטיפול  בתמונות שיכולים להפוך את אתרי האינטרנט  למהירים יותר ומהנים יותר

כתבה שהתפרסמה ב- 20 ביולי 2022 כוללת מידע על מגוון כלים לאופטימיזציה של קובצי תמונות, דחיסה והמרה לפורמטים שונים,  כוללת גם כלי לטיפול בקובצי וידיאו, מתארת  בפירוט  את מאפייניו וביצועיו של כול אחד מהכלים.

לכתבה

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כלים, כללי, תמונות | כתיבת תגובה

לרגל יום ה-  אִימוֹגִ'י  שחל ב-17 ביולי מדי שנה  ..קצת היסטוריה , Emojipedia ועוד..

למילה אִימוֹגִ'י שורשים בשפה היפנית  שבה 'e' מייצג תמונה ו'מוג'י' פירושו אות , מילה. האמוג'י הצבעוני הראשון נוצר ב- 1999 על ידי יפני בשם שיגטאקה קוריטה שהיה חלק מצוות שעסק בפיתוח פלטפורמת אינטרנט סלולרי בעבור חברת טלפונים יפנית.

בזמן שפיתחה פלטפורמת אינטרנט חדשה שאפשרה רק מספר מצומצם של דמויות, קוריטה הגיע לרעיון להשתמש בתמונות כדי לייצג מילים. זה אפשר למשתמשים להעביר הודעות ארוכות עם פחות נתונים. הם הציגו את הבכורה שלהם באינטרנט כדמויות מטושטשות בגוונים שונים.

עשור לאחר מכן, Unicode, תקן קידוד מחשבים בינלאומי, הפך את האימוג'י לזמין באופן קולקטיבי בדפדפנים, מנועי חיפוש, פלטפורמות ומכשירים שונים. האמוג'ים הם למעשה תווים , כך שניתן להשתמש בהם בכל מקום שתומך בהזנת טקסט. הם מוסדרים ומנוהלים על ידי קונסורציום Unicode וכל אימוג'י מיוצג כ"נקודת קוד" בתקן Unicode  מה שמבטיח שניתן להשתמש באימוג'י באופן אוניברסלי במכשירים ובפלטפורמות שונות.

כך שלאנשים ברחבי העולם  יש גישה לאותו לקסיקון אימוג'י וחיבור לאותה  "שפת אימוג'י".

למרות שנקודת הקוד של כל אימוג'י מוקצית על ידי תקן Unicode, המראה של כל אימוג'י מעוצב על ידי כל פלטפורמה עצמה, כך שאותו אימוג'י ייראה שונה כאשר הוא מוצג במכשירים או פלטפורמות שונות

כיום השימוש באימוגי   מקובל למדי ברשתות חברתיות. עם הופעת WhatsApp  למעלה מ-3500 אימוג'ים המייצגים אוכל, בעלי חיים, ציפורים, מצבי רוח, זמן, חפצים, פעילויות, חלקי גוף ומה לא, הפכו למיינסטרים והפכו לחלק אינטגרלי בחיינו

dayyמאז 2014, ג'רמי בורג',האוסטרלי   ייעד את ה-17 ביולי ליום האימוג'י העולמי. היום צוין מדי שנה כדי לקדם את השימוש בו בפלטפורמות המדיה החברתית

peג'רמי בורג' הוא מייסד ה- Emojipedia   אנציקלופדיה ייעודית ל- אִימוֹגִ'י שנוסדה בשנת 2013  . Emojipedia הוא אתר ההתייחסות מספר 1 בעולם לאמוג'י שמספק מידע עדכני ומאובחן היטב שניתן לסמוך עליו.

popularבאתר Emojipedia מידע רב בנושא . אפשר לחפש וגם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות , לצפות באימוגים הפופולרים ביותר, וגם להתעדכן בחדשות בנושא . יש מספר גרסאות לנושא גרסה 15 אמורה לצאת לאור ב ספטמבר 2022  באתר Emojipedia  אפשר לצפות בגרסאות השונות,

לאתר ה-Emojipedia

מקורות נוספים

כתבה מעניינת כיצד אנו תופסים אימוגים – לא תמיד נכון

לכתבה בנושא עם קישורים נוספים מעניינים כולל מידע על מחקר כיצד אנשים תופסים אימוגים

לאתר מקיף בעברית בנושא

יום האימוגי

בלוג בנושא –יום האימוגי

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה

מערכות לניהול למידה – סקירה מקיפה

כתבה מקיפה על מערכות לניהול למידה התפרסמה ב- 7 ביולי 2022.

LMSyמערכת ניהול למידה LMS  ((learning management system, כשמה כן היא מערכת שנועדה להקל על תהליך הניהול של הלמידה, עוזרת לאכסן, לעקוב ולשלוט בתכנים החינוכיים. למרות שהשימוש הידוע בה דוגמת מערכת MOODLE     הוא  בבתי ספר במכללות ובשאר מוסדות חינוך , מערכות לניהול למידה משמשות  לעתים קרובות גם בארגונים עסקיים  להדרכה.

התכונות של המערכות משתנות בהתאם למערכת, אך חלק מהתכונות הבסיסיות כוללות בדרך כלל העלאה וגישה לחומר (סרטונים, מסמכים,  מבחנים וכו'), העברת מטלות, קבלת משוב, תקשורת ומעקב אחר התקדמות. ניתן  גם להוסיף הודעות ובכך היא מקלה על הלמידה מרחוק.

מערכות מוכרות יותר אולי הן  MOODLE   שמשמשת רבות מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה אליה יכולים המרצים להעלות חומרים ולנהל את הקורסים המקוונים, ו- Google Classroom – שמאפשר העלאה, מסירה וציון מטלות במקום אחד, יצירת מדריכי לימוד ואפילו מפגשים בקבוצות או אחד על אחד.

מלבד מערכות מוכרות אלה קיימות מערכות  לא מעטות נוספות. הכתבה  of the Best LMS Alternatives to Google   11 Classroom כוללת סקירה על יתרונותיו של Google Classroom ותיאור מאפיינים – יתרונות וחסרונות – של 11 מערכות לניהול למידה נוספות. המערכות הנסקרות הן: Microsoft Teams , Moodle LMS , Benelyu School , Otus , Edmodo , Schoology, Tovuti , Showbie, TalentLMS, Canvas LMS    וגם סקירה של תוספים למערכת הבלוגים WordPress שיכולים להפוך אותה מלבד היותה מערכת לניהול בלוגים גם ככלי לניהול למידה.

פרטים בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

ÄI  – כלי לייעול החיפוש ביוטיוב ומספר פלטפורמות נוספות

אין ספק שהחיפוש ביוטיוב הוא ידידותי וקיימות בו גם מספר אופציות מסייעות לעידון תוצאות החיפוש – כגון: תאריך העלאה לאתר, סוג, משך זמן ומאפיינים נוספים.

filter

למרות מאפיינים אלה שמקלים על המשתמש עדיין  לא אחת נתקשה למצוא את מה שחיפשנו. לדוגמה זכורות לי כמה מלים משיר שהיה ההמנון של בית הספר היסודי שלי אותו נהגנו לשיר כול בוקר והמילים הם: "  עיינות בזמר"    . חיפוש רגיל ביוטיוב הניב לי הרבה תוצאות חיפוש שהתייחסו לכפר הנוער עיינות והפילטרים לעידון תוצאות החיפוש לא סייעו בידי להגיע לשיר שאליו התכוונתי.

לעומת זאת בכלי ÄI – הייתה לי אפשרות לחפש בכותר את המונח "עיינות בזמר"   ולהוציא מתוצאות החיפוש את המונח "כפר"  כך שבקלות הגעתי לשיר שאליו התכוונתי "אגלי טל" .

kfar

result

ניתן להשתמש בכלי לחיפש מידע לא רק ביוטיוב אלא גם ב-Google, DuckDuckGo, Twitter, Reddit. ,.

other

אלא שהיעילות הרבה ביותר שלו לעומת החיפוש במנשק הסטנדרטי של היישומים היא  ביוטיוב.

לכלי  ÄI

לכתבה בנושא דרכה נחשפתי לכלי

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שירותי סטרימינג בספריות – דוח מחקר

resultsסטרימינג   – הזרמת מדיה – היא טכנולוגיית אינטרנט להעברת מדיה דיגיטלית למשתמש קצה על ידי ספק תוכן, באופן מתמשך ורציף. התוכן המועבר הוא תוכן מתמשך כגון שידורי רדיו ווידאו. (דוגמת השירות הפופולרי נטפליקס)

הביקוש לשירותי סטרימינג באוניברסיטאות הולך וגדל ככול שהפורמט הופך להיות דומיננטי ביחס לטכנולוגיות אחרות כגון DVD ועימו גם האתגרים שעומדים בפני הספריות.

בשנת 2021, Ithaka S+R בשיתוף פעולה עם 24 ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה ערכו סקר כדי להגיע לתובנות על האסטרטגיות שמאמצות ספריות בתחום, והאתגרים שעומדים בפניהן.

הסקר עקב אחר ספקים שספריות עובדות איתם לרוב, דגמי רכישה ורישוי הסכמים, תקציבים שוטפים וחזויים לסטרימינג ודיגיטציה של מדיה פיזית.

דוח הסקר שמשתרע על 27 עמודים התפרסם ביוני 2022

מהדוח עולה שההשפעה על ההוראה היא הגורם העיקרי שספריות לוקחות בחשבון בעת קבלת החלטות רכישה הקשורות לסטרימינג.

חשיבות הסטרימינג במענה לצורכי  הסטודנטים  גדל במהלך מגיפת הקורונה ונראה כי הוא ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. על פי התחזיות  הוצאות על סטרימינג יגדל במקביל לירידה בהוצאות על חומרים אחרים, שיתאפשר בין היתר הודות למשאבי הלמידה הפתוחים, ושירותי  הסטרימינג יתפסו מקום מרכזי  בהשקעה של הספרייה בהדרכה.

המשך הדומיננטיות בשוק של הפלטפורמות  לשירותי הסטרימינג Kanopy  ו Alexander Street ,  שתועדה בסקר, משקף את מעמדם של סרטים עלילתיים וסרטים תיעודיים כקטגוריה של מדיה סטרימינג  זמינה לספריות לרכישה הכי "קריטית להדרכה".

מחקר קרוב נלווה לסקר, שיציג את נקודות המבט של מדריכים במגוון תחומים, ימשיך לחקור שיטות הדרכה עם תוכן וידאו שאינו סרט עלילתי ודוקומנטרי.

מידע נוסף בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

חיפוש ויזואלי של ספרות מחקרית

מסדי נתונים מסורתיים, בדרך כלל מחזירים רשימות ליניאריות של מאמרים שמאפשרות לקרוא ולבחור  וחיפוש הספרות בהם מתבצע באמצעות  התאמת מילות מפתח או הפניות לציטוט.

visual-searchלאחרונה עם העלייה של נתונים ביבליוגרפיים אקדמיים פתוחים, ישנם יישומים שמציגים עבודות מחקר בגרפים דו-ממדיים; אפשר  בקלות לראות את הקשרים בין המאמרים, בין אם בגלל שהם דומים בתוכנם או שיש להם קשרי ציטוט. זה יכול לסייע  למצוא את הספרות העדכנית ביותר, להבין איך רעיונות קשורים זה בזה, לסייע בבניית  תובנות טובות יותר לגבי הנושאים הנחקרים ומאפשר אפילו לגלות מחקרים  שלא ניתן היה למצוא בדרך אחרת ויש בהם להאיץ את המחקר האקדמי.

מספר כלים כאלה לדוגמה הם : Inciteful , VOSviewer , ResearchRabbit , Connected Paper, ולאחרונה גם Litmaps

מידע מפורט על כול אחד מהכלים אפשר למצוא בכתבות הבאות:

https://library.ust.hk/sc/researchrabbit/

https://library.ust.hk/sc/vosviewer-video/

https://library.ust.hk/sc/connected-papers/

https://library.ust.hk/sc/inciteful/

https://library.ust.hk/sc/litmaps/

קישור למאמר שמתאר את השימוש בכלי litmaps והתפרסם לאחרונה ב- Library Hi Tech News

פורסם בקטגוריה מנועי חיפוש, מקורות מידע | כתיבת תגובה

דוח מערכות ספרייה 2022

libדוח מערכות ספרייה  2022  שהתפרסם בראשית מאי 2022 , מתעד השקעות מתמשכות של ספריות במוצרי טכנולוגיה אסטרטגיים למיכון וניהול משאבי הספרייה בשנת  2021  במישור הגלובלי

הדוח מכסה ארגונים/חברות  למטרות רווח וארגונים ללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים אסטרטגיים – במיוחד מערכות ספריות משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה  ומוצרי גילוי מקיפים.

הדוח מתבסס על סקר ספקים שבו התבקשו למסור פרטים על הארגון, מכירות, והסברים נרטיביים על הישגיהם.  מקורות נוספים שנבדקו  כוללים הודעות לעיתונות, מאמרי חדשות ומידע אחר זמין לציבור . רוב הארגונים סיפקו רשימות של ספריות המיוצגות בסטטיסטיקה המדווחת, מה שאיפשר ניתוח ואימות מפורטים יותר.

להלן כמה מגמות מסתמנות :

צעד בעל השלכות מסיביות על ספריות הוא רכישתה של  ProQuest על ידי Clarivate  -חברה גדולה ונסחרת בבורסה בתחום התקשורת המדעית והקניין הרוחני. העסקה בשווי של 5.3 מיליארד דולר, שהוכרזה במאי 2021, עולה על כל עסקה קודמת בתחום הספרייה.

תהליך השילוב של ProQuest לתוך Clarivate צפוי להימשך שנה או יותר. לקראת המיזוג, גם אקס ליבריס וגם Innovative דיווחו על מאמצי פיתוח ומכירות משמעותיים.

אקס ליבריס ממשיכה לראות מכירות חזקות של פלטפורמת שירותי הספרייה עלמא שלה. עם 182 החוזים שנחתמו ב-2021  סך ההתקנות הגיע ל-2,261. מספר  הארגונים שחתמו על עסקאות לרכישת עלמא היה גדול מבכל שנה קודמת. פרימו נבחרה על ידי 176 ספריות, ובכך עלה מספר ההתקנות ל-2,910; עוד 55 ספריות נרשמו ל-Summon ב-2021, מה שהביא את סך הכל ל-860. Summon ו-Primo מציעות ממשקי משתמש ייחודיים אך שתיהן מבוססות על Ex Libris Central Discovery Index (CDI) לתוצאות חיפוש ברמת המאמר. אקס ליבריס ביצעה 43 מכירות חדשות של אפליקציית רשימת הקריאה Leganto שלה. תשע המכירות של פלטפורמת שירותי המחקר של אקס ליבריס Esploro הגדילו את סך ההתקנות ל-37. אקס ליבריס דיווחה על כוח אדם של 921, ירידה של 52 משרות מהשנה שעברה. ב-Innovative  כוח האדם שלה גדל מ-254 ל-270.

מן הראוי לצין שרכישתה של  ProQuest על ידי Clarivate והופעתו של עסק כה גדול בצמרת הענף האיצה את החיבור בקרב שחקנים בינוניים שמטרתם להגדיל את ההיקף והיעילות כדי להישאר תחרותיים. התוצאה יותר רכישות שלהם מכול שנה קודמת .

כמו כן אירועים מסוימים בשנת 2021 קראו תיגר על מגמות מבוססות  כך למשל פרויקט FOLIO נועד להאט את המומנטום של עלמא בספריות אקדמיות, ומזמין את השאלה: האם פרויקט עולה חדש יכול לשבש את הצלחתו של פתרון מוכח שיש לו יותר מעשור של פיתוח מתמשך?

השינויים הכרוכים בספריות האקדמיות מנוגדים בצורה חדה למגזר הטכנולוגיה של הספריות הציבוריות, שבו המוצרים מציעים שינויים  קלים בלבד. מוצרי מערכת ספרייה משולבת (ILS) המשרתים ספריות ציבוריות נוטים להתפתח ולא להשתנות, המגמה היא להוסיף שכבות על מוצרים קיימים כדי לחדש את ממשקי הלקוחות ולבנות ערוצים למעורבות משתמשים  משופרת.

מגמה בולטת נוספת – מערכות ניהול ספריות המבוססות על תוכנת קוד פתוח נמצאות בצמיחה מתמדת. Koha,  למשל שנתמכת על ידי ByWater Solutions,  ממשיכה  לעשות חייל  בקרב ספריות ציבוריות ואקדמיות בארה"ב

ספריות קטנות יותר זוכות לשירות טוב על ידי חברות המציעות מערכות משתלמות ומתוחכמות יותר ויותר. עסקים אלה מוסיפים טקסטורה חשובה לתעשייה, מטפלים בתחומי נישה מהם התעלמו השחקנים הגדולים ומספקים מערכות ושירותים לספריות בתקציב צנוע. בעוד שההשפעה הכלכלית שלהם קטנה ביחס לענף הכולל, תרומתם המעשית רבה.

אלה מגמות בולטות מהדוח שכולל פרטים רבים אותם ניתן למצוא בדוח המלא

כמו כן מידע נוסף על כוח אדם וסטטיסטיקות מכירות זמינים במדריכי הטכנולוגיה של הספרייה

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות, סקרים, תוכנות | 2 תגובות

ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים – מרכז ידע חדש

s8בימים אלו הושק המיזם " ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים – מרכז ידע"   פרי יזמתו ועבודתו של המידען ואיש החינוך עמי סלנט.

כידוע, כפי שמצוין באתר " מאז שפרצה לחיינו מגפת הקורונה, על כל נגזרותיה, יש התפתחויות רבות בתחומי הספריות הדיגיטליות והספרים הדיגיטליים.
ההתפתחויות באות לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של ספריות דיגיטליות קיימות, בהקמת ספריות דיגיטליות חדשות ובהרחבת מפלס הספריות הדיגיטליות של הספריות הציבוריות בישראל."

מטרתו המוצהרת של המיזם היא לרכז את כל המידע אודות ההתפתחויות בתחומי הספריות הדיגיטליות בישראל ובעולם. וכפי שמצוין באתר, לצורך כך פותחה מערכת מקוונת לאיסוף מידע אודות ההתפתחויות בספריות דיגיטליות בארץ ובעולם,  והמידע המעודכן  והחשוב  מוצג באתר לאחר סינון ותמצות.

האתר כולל גם מידע  על  ההתפתחויות  בתחום קוראי ספרים אלקטרוניים (כגון קינדל ואחרים) וכלים דיגיטליים  להפקת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים.

המידע הרב באתר מסווג למספר קטגוריות מרכזיות שמקלות על הניווט בו : מרכז הידע,  ספריות דיגיטליות – מחקרים, מאגרי תזות ודיסרטציות, ומה חדש במרכז הידע.  בנוסף לאפשרויות דפדוף נוחות אלה  באתר יש מנוע חיפוש שמאפשר חיפוש במידע הרב על פי מילים. את תוצאות החיפוש המתקבלות ניתן למין על פי ההתאמה הטובה ביותר או החדשה ביותר .

מיזם חשוב ומבורך זה מצטרף  למיזמים קודמים חשובים  של עמי סלנט.  מידע על מיזמים קודמים אפשר למצוא באתר המרכזי של עמי סלנט "ידע וסקרנות דיגיטלית"

לדף הבית של מרכז הידע

לדף אודות המיזם

ושם יש גם מידע על יצירת קשר :

לדף הפייסבוק של עמי סלנט 
לקבוצת הפייסבוק של עמי סלנט 

פורסם בקטגוריה כללי, ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים | 2 תגובות

משאבי חינוך פתוחים  OER ופדגוגיה פתוחה OEP     – דו"ח מחקר

oer4מחקרים לא מעטים  עוסקים ביתרונות של שימוש במשאבי חינוך פתוחים (OER) בעיקר מבחינת זמינות החומרים לסטודנטים , דו"ח מחקר שהתפרסם באפריל 2022  ומשתרע על פני 64 עמודים מיוחד בכך שהוא בודק האם השימוש במשאבי חינוך פתוחים OER   מוביל לשינוי בהוראה, כיצד משאבי חינוך פתוחים תורמים לפדגוגיה פתוחה  (OEP) ,כיצד פדגוגיה פתוחה  – נראית בכיתה וכיצד השימוש בפרקטיקות אלה משפיע על התלמידים והאם השימוש במשאבי חינוך פתוחים יכולים לתמוך בחינוך שיוויוני  , במיוחד במסגרות חינוכיות מגוונות. הדוח מציג ממצאים ממחקר איכותני שהתבסס על ראיונות עם סגל ומנהלים,קבוצות מיקוד של תלמידים, ותצפיות בקורסים בשמונה מכללות קהילתיות בארה"ב.

על פי ממצאי הדוח –   משאבי חינוך פתוחים תרמו לפדגוגיה פתוחה – אפשרו למדריכים "להאט" את הקצב שלהם, להדגיש חקירה מעמיקה יותר של נושאים, לאפשר הוראה ממוקדת תלמיד יותר, ליצור מקום לקולות תלמידים ולאפשר דמוקרטיזציה של הזדמנויות גישה והשתתפות ביצירת ידע, במיוחד עבור אוכלוסיות מודרות היסטורית.

בסך הכל, מחקר זה סיפק הוכחות לכך שאימוץ OER יכול להוביל לשינויים בהוראה , והיישום תלוי במדריכים,  בסוג הקורס, במידת חופש הפעולה שהמדריכים חשים.

עם זאת, עדויות מהמחקר מצביעות על כך שיישום הפרקטיקות האלה רחוק מלהיות נפוץ , לרוב המכללות במחקר לא הייתה מדיניות ושיטות עבודה כדי לקיים או להרחיב את השימוש בפרקטיקות אלה.

מידע נוסף בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, הוראה, כללי | כתיבת תגובה