סקר Ithaka S+R 2018 – דוח מחקר – דפוסי שימוש והתפתחויות בחינוך הגבוה

Ithaka S+R     הוא שירות יעץ ומחקר של  ITHAKA  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות מידע דיגיטליות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי   של Ithaka S+R     הוא סקר תלת שנתי שנערך באופן קבוע מאז שנת 2000 לצורך מעקב אחרי  ההתפתחויות בתחום ההוראה המחקר וההוצאה לאור  של הסגל בחינוך הגבוה.   מטרתו של פרויקט זה לספק ממצאים וניתוח שיוכלו לסייע לאוניברסיטאות , מכללות, ושירותים תומכים כגון ספריות אקדמיות , אגודות מלומדות ומולים לתכנן את העתיד.

סקר 2018  השתמש במדגם רנדומלי של 150,941   אנשי סגל אקדמי בארה"ב  מספר המשיבים היה 10,919. הסקר עסק במגוון נושאים:  חיפוש מידע וניהולו,  מחקר, מיומנויות המחקר של הסטודנטים ,ערכה של הספריה , משאבי חינוך פתוחים, כלים לניתוח למידה, ומודלים מתפתחים של תקשורת מדעית,  עם התייחסות, במידת האפשר,  לתחום המחקר, סוג מוסד, ונתונים דמוגרפיים.

דוח הסקר בן 90 עמודים התפרסם ב- 12 באפריל 2019

ממצאים עיקריים:

  • מאגרי מידע עדיין משמשים לרוב כנקודת התחלה למחקר, אך מסתמן שימוש גדל בגוגל סקולר ומנועי חיפוש כלליים  לחיפוש מידע התחלתי למחקר.

  • גדלה ההעדפה של אנשי הסגל להשתמש בשירותי ענן לאחסון וניהול מידע כגון: Google Drive, Dropbox, Flickr

  • גדל העניין של אנשי הסגל במודל ההוצאה לאור בגישה הפתוחה . קרוב לשני שליש מהנחקרים ציינו שהיו שמחים להחלפת מודל המנויים במודל הגישה הפתוחה, אך זה לא בא לידי ביטוי בהעדפת כתבי עת לפרסום המחקרים שלהם.

  • גדל העניין בשימוש במשאבים לימודיים פתוחים OER במיוחד  בקרב אנשי סגל צעירים

  • תפקיד הרכש עדיין נתפס כתפקיד העיקרי של הספרייה אך מסתמנת עליה בהכרה בתפקיד הספרייה בתחום ארכוב המידע

למידע נוסף בדוח המלא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

הנתונים של DOAJ ניתנים להורדה

ב-5 באפריל 2019  התפרסם פוסט בבלוג של DOAJ   – המדריך החופשי של כתבי עת , שכול הנתונים של כתבי העת והמאמרים במדריך ניתנים להורדה כקובץ  . הפוסט מונה את היתרונות של אופציה זאת. היתרון העיקרי של הורדת מידע העל של המדריך כקובץ הוא  האפשרות לעשות עיבודים שונים וחתכים שונים (כגון  ISSN ) על הקובץ בגיליון אלקטרוני  למשל. נפתחת האפשרות לכרית מידע ומחקר.   קובץ מידע העל מתעדכן מדי שבוע.

להורדת הקובץ

למידע על אופציה זו ויתרונותיה

פורסם בקטגוריה כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

נתונים מקושרים וספריות

פרק מספר בשם  New top technologies every librarian needs to know”  " משנת 2019  עוסק בנושא נתונים מקושרים וספריות.  פרק זה של הספר  הוא בגישה פתוחה.

רוב משתמשי הספרייה יגיעו לנתונים מקושרים אודות הספרייה עוד לפני שיגיעו לספרייה עצמה. אם נקיש בגוגל את שם הספרייה,  בסרגל הצדדי נקבל מידע על הספרייה מתוך גרף הידע של גוגל , שהוא מאגר סמנטי מצטבר של עובדות שמושתת על נתונים מקושרים. אם משתמש מעדיף את ויקיפדיה כנקודת התחלה חיפוש שם האוניברסיטה, למשל, יציג דף מהויקיפדיה שכולל תיבת מידע צדדית עם אוסף עובדות שלקוחים ממאגר הנתונים המקושרים של ויקידאטה .  בשונה מגרף הידע של גוגל העובדות בויקידאטה ניתנות לעריכה ולשימוש חוזר על פי רישיון גמיש.

אך הנתונים המקושרים מאפשרים הרבה יותר מעבר להצגת עובדות בסרגלים צדדיים . הם מחברים תכנים ממערכות שונות, פותחים תכנים לשימוש חוזר, מבהירים מונחים דומים רבי משמעויות , יוצרים קשרים בין סטים של נתונים ומאפשרים חיפושים סמנטיים.

נתונים מקושרים הנם  קבוצה של טכנולוגיות וסטנדרטים שמאפשרים לכתוב  הצהרות עובדתיות בפורמט מכונה בר קריאה, לקשר בין הצהרות העובדתיות הללו ולפרסם הצהרות אלה בווב ברישיון פתוח עם גישה לכול.

הפרק מספק דוגמאות להצהרות עובדתיות שבנויות מ- 3 חלקים במבנה תחבירי של נושא, נשוא ומושא     ותשובות לשאלות שניתן לענות עליהם באמצעות הצהרות אלה  לדוגמה:

  1. K. Rowling -> has place of birth -> Yate

 Yate -> has county -> Gloucestershire

 Gloucestershire -> has country -> England

  1. K. Rowling -> graduated college from -> University of Exeter

באמצעות הצהרת אלה ניתן לענות על שאלות ספיציפיות כגון :

“Which fantasy authors born in Gloucestershire County in England went to University of Exeter?”

הנתונים המקושרים שמטרתם להפוך את הווב מווב של מסמכים לווב של נתונים ומאפשרים קישור ושיתוף של נתונים לצריכה של  אנשים ומכונות ,  ישנו את עולם אחזור המידע. Europeana  ו- Digital Public Library of America הן 2 דוגמאות ליישום מוצלח. אך ככול טכנולוגיה חדשה הנתונים המקושרים כרוכים באתגרים ובעיות וכאן תפקידם של הספרנים.

פרק זה עוסק במעורבותם של ספריות בנושא , קוד,  וכלים ,  וההשלכות שתהיינה לכך לגבי הספריות..

ספריות אוניברסיטאיות וספריות לאומיות מובילות בהנחת הבסיס לנתונים מקושרים בספריות הן על ידי פיתוח מודלים לייצוג המידע כנתונים מקושרים דוגמת יוזמת ה- BIBFRAME של ספריית הקונגרס, והן על ידי שימוש בנתונים המקושרים ובכלים תומכים בטכנולוגיה,  בתאור מקורות המידע שלהן. פירוט רב, כולל מידע טכני,  ניתן למצוא בפרק זה של הספר.

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, ווב 3.0, טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות, נתונים מקושרים | כתיבת תגובה

גישה לספריות אקדמיות – אינדיקטור לפתיחות ?

אנו עדים היום לגידול בגישה פתוחה  למחקר מדעי,  אך מדיניות הספרייה האקדמית יכולה להטיל מגבלות ברמות שונות על גישת  משתמשים  חיצוניים שאינם אנשי סגל או סטודנטים לספריות –גישה פיזית וגישה למשאבי הספרייה השונים.  מחקר שהתפרסם במרץ 2019 בדק את המתאם בין מדיניות הספרייה בכול הנוגע לגישה  לספרייה ומשאביה ובין העמדה המוסדית ביחס לפתיחות של ידע/מידע.

שאלת המחקר העיקרית של המחקר הייתה  כיצד מדיניות הגישה של ספריות אקדמיות משקפות את עמדת המוסדות לידע פתוח.

קבוצת המדגם הראשונית כללה 14 ספריות  אקדמיות ב- 4 יבשות,  בארצות : אוסטרליה, ברזיל, סין, הונק  גונג, מקסיקו, סינגפור, דרום אפריקה, טיוואן, אנגליה וארה"ב . המדגם הסופי ממנו נגזרו תוצאות המחקר כלל 12 ספריות ב-8 ארצות: אוסטרליה(2),  סין(2),  ארה"ב (3),  דרום אפריקה, אנגליה, טיוואן, הונג קונג וסינגפור.

המידע התבסס בעיקרו על מידע מאתרי הבית של הספריות ונבדק בסיועו של כלי מיוחד שפותח לצורך מיכון התהליך. .בכול הקשור למדיניות הגישה לספרייה  נבדק מי זכאי לגישה לספרייה ובאילו תנאים ( תשלום, או דרישות כניסה) ואילו שירותים ואוספים נגישים ולמי. במקביל,  בתהליך דומה זוהתה מדיניות  המוסד לגישה פתוחה בכלל,  והפרסומים המוסדיים בגישה פתוחה , בפועל .

נבדק המתאם בין שלושת המשתנים: מדיניות הגישה לספרייה והנוהלים הנוגעים בדבר, המדיניות המוסדית  לגישה פתוחה, ומידע ופרסומים/הוצאה לאור בגישה פתוחה של המוסד.

לצורך בדיקת המתאם  נבדקו באתרי הבית מדיניות הגישה לספרייה, מאגרים מוסדיים,  ונתונים על מימון  פרסומי חוקרים בגישה פתוחה.במקביל, לצורך העשרת הניתוח נבדקו גם פרסומי המוסדות הנחקרים בגישה פתוחה משנת 2016 ב-WEB OF SCIENCE .

על סמך מתאם ספירמן נמצא מתאם חיובי בין המדיניות המוסדית לגישה פתוחה ובין הפרסומים בגישה פתוחה. לעומת זאת נמצא מתאם שלילי בין מדיניות הגישה של הספריות ובין מספר הפרסומים בגישה פתוחה.

נמצא שמדיניות הגישה של הספריות לא תמיד נמצאות במתאם חיובי עם העמדה המוסדית כלפי גישה פתוחה למחקר כפי שבאה לידי ביטוי במדיניות , במאגרים המוסדיים, ובמספר הפרסומים הפתוחים.

המחקר מדגיש את העדפת הספריות את משתמשי הגרעין שלה -סגל וסטודנטים. מגבלות על שירותי הספרייה למשתמשים חיצוניים הינן תוצאות של אילוצים, כולל מגבלות שמטילים המו"לים, אך  מחשבה מחודשת והרחבת הגישה בספריות למחקר שממומן על ידי הציבור  תהיינה לתועלת. .

למחקר המלא 

Wilson, K., Neylon, C., Montgomery, L., & Huang, C.-K. (2019). Access to academic libraries: an indicator of openness?Information Research, 24(1), paper 809. Retrieved from http://InformationR.net/ir/24-1/paper809.html (Archived by WebCite® at http://www.webcitation.org/76tOSpfrn)

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

משאבים לימודיים פתוחים  – פלטפורמות חדשות

תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים שמה לה למטרה לפתוח לכול משאבים לימודיים . מעבר להיבט הפיננסי לתנועה יש חשיבות ותרומה רבה גם בהיבט החברתי, הפדגוגי, ועוד. רשת האינטרנט כוללת היום לא מעט משאבים  לימודיים פתוחים שמפוזרים במקורות שונים .

לאחרונה עלו 2 פלטפורמות חדשות שתורמות לתנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים.

בהקשר של תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים, כדאי לזכור את מנוע החיפוש למשאבים לימודיים פתוחים  OASIS עליו כתבתי בפוסט קודם.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

ספרים אלקטרוניים: מודלים חלופיים נוחים יותר לתקציב הספריות

הגידול בדרישה לספרים אלקטרוניים בספרייה כרוך בלחצים תקציביים. קיימים מספר מודלים חלופיים לאלה הקיימים היום שיכולים להוזיל את העלות בסעיף הוצאות זה . כתבה שהתפרסמה ב-1 במרץ 2019  מתארת מספר מודלים כאלה. להלן כמה מודלים חלופיים:

Total BooX

פלטפורמה שמציעה גישה ללא הגבלה לספרים בפלטפורמה שלה, ומודל תשלום ייחודי: ספריות משלמות רק על החומר שהן קוראות – דף אחד מספר או ספר שלם. דפים שרק מדפדפים בהם  לא נכללים בסטטיסיקות הקריאה.  על ידי העברת הבעלות של הספר ישירות לקורא  נחסך מהספרייה התשלום הגבוה על רכישת הספרים. על פי מודל זה הספריות משלמות בהתאם לסטטיסיקות הקריאה. החומרים הנקראים נשארים במחשב של הקורא עם גישה בלתי מוגבלת אליהם,  בכול עת ללא תשלום נוסף לספרייה. הספרייה יכולה להחליט על הנושאים או הקטלוגים של המו"לים שהיא מאפשרת לקוראיה, ובכך יש לה שליטה נוספת על ההוצאות.  האפליקציה Total BooX תואמת iPad, Android, and Kindle Fire  וכוללת 80000 כותרים מ-30 מולים ומדי שבוע נוספים כותרים חדשים.

ProQuest Ebook Central

ProQuest  ידוע במודלים החדשניים שלו בתחום הרכש של ספרים אלקטרוניים. בין היתר היה בין ראשונים שהנהיג את מודל demand-driven acquisition שמאפשר לספריות לשלם רק עבור ספרים שהושאלו.

ProQuest Ebook Central  היא פלטפורמה שמיועדת לכול סוגי הספריות עם למעלה ממיליון כותרים מלמעלה מ-750 מו"לים. ספריות יכולות לרכוש את הספרים על פי 3 מודלים  title-by-title, subscription, or usage-based. פירוט  מלא באתר

DPLA Exchange

פרדיגמה נוספת מעניינת היא DPLA Exchange – פלטפורמה של Digital Public Library of America -DPLA – גוף ללא מטרות רווח , שמאפשרת לבחור במנשק אחד ספרים אלקטרוניים  מתאימים ממגוון ספקים ובכך מתאפשרת רכישת הספרים ללא תשלום עבור הפלטפורמה.

למידע נוסף בכתבה

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, ספרים אלקטרוניים | תגובה אחת

מיכון בספריות 2018 –דו"ח מקיף

מיכון בספריות 2018 –דו"ח   שנתי (שנים עשר במספר) מקיף בנושא מיכון /אוטומציה בספריות במישור הבינלאומי התפרסם בפברואר 2019. הדו"ח כולל תוצאות סקר שנערך בתקופה נובמבר 2018 ועד פברואר 2019 וענו עליו 3,549 ספריות מסוגים שונים וגדלים שונים מ-78 מדינות ברחבי העולם, שדווחו על הניסיון שלהן עם 104 מוצרים שונים, כולל מוצרים בתשלום ומוצרים בקוד פתוח.  הדו"ח כולל  נתונים סטטיסיטיים ומסקנות מהם ניתן ללמוד כיצד ספריות מדרגות את  המערכת לניהול משאבי הספרייה שלהן, החברה המעורבת, ואיכות התמיכה למשתמש.

מערכות קונבצינאליות לניהול ספריות integrated library systems   הן הרווחות ביותר בספריות ציבוריות עם עדיפות ראשונה למוצרים בתשלום. בסקטור האקדמי  התגלו דפוסים מעניינים ביחס לפלטפורמות מהדור החדש – LSP. אלו קבלו ציונים גבוהים ברוב הקטגוריות, אך נתפסות כפחות יעילות מתוכנות ILS בניהול מקורות בדפוס . כך למשל  Alma של Ex Libris    ממשיכה להיות מוערכת כמבצעת הטובה ביותר בקרב ספריות אקדמיות גדולות ובינוניות מבחינת שביעות רצון כללית  וניהול משאבים אלקטרוניים, אך קיבלה ציונים נמוכים יותר מתוכנות ILS בניהול משאבים בדפוס. Ex Libris    קיבלה ציונים גבוהים ביותר עבור שלושת המוצרים שלה : Alma, Aleph  ו- Voyager.

נתונים מקיפים מאוד ומעניינים אפשר למצוא בדו"ח המלא

כמו כן קיימת גישה למנשק מיוחד בו אפשר לראות את תוצאות הדוח על פי חתכים שונים, דרכו אפשר להגיע גם לנתונים מפורטים על כול אחת מהתוכנות כגון הדו"ח על ALMA

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות, תוכנות | כתיבת תגובה

(Bitsliced Genomic Signature Index (BIGSI- מנוע חיפוש חדש ל- DNA    של חידקים וווירוסים

כמות נתוני רצף גנטי של מיקרואורגניזם – חיידקים ווירוסים שמאוחסנים בבסיסי נתונים ברחבי העולם גדלה והולכת. מנוע החיפוש חדש BIGSI,  שמהווה שילוב בין מידע זה וטכנולוגיות חיפוש מתקדמות, מאפשר חיפוש במאגרי נתונים אלה. בכך מאפשר לתרגם נתונים גנטיים לתובנות, להבין טוב יותר מחלות , עמידות לאנטיביוטיקה וכו',. מנוע חיפוש פותח על ידי חוקרים מ- EMBL's European Bioinformatics Institute (EMBL-EBI . נכון להיום מנוע החיפוש כולל באינדקס שלו 447,833 סטים של נתוני רצף גנטי ויכול לגדול למיליוני סטים של נתונים.

חיפוש באינדקס אפשרי בכתובת http://bigsi.io

מאמר בנושא פורסם לאחרונה ב- Nature Biotechnology . מידע על המנוע אפשר למצוא  בכתובות שלהלן:

https://www.biorxiv.org/content/biorxiv/early/2017/12/18/234955.full.pdf

https://phys.org/news/2019-02-web-genomics-dna-microbes.html

doi: 10.1038/s41587-018-0010-1

https://www.biorxiv.org/content/10.1101/234955v2

 

.

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

אונטולוגיה  חדשה מקיפה למדעי המחשב

בינואר 2019  Springer Nature    ו- The Open University  השיקו אונטולוגיה חדשה מקיפה למדעי המחשב.

אונטולוגיות בהיותן  מילונים מבוקרים שבהם מוגדרים  קשרים היררכיים ורוחביים בין המונחים בתחום,  חשובות לתחומי המחקר השונים. האונטולוגיה החדשה למדעי המחשב  נוצרה מקורפוס רחב של פרסומים במדעי מחשב וכוללת מידע על 14 אלף נושאי מחקר. האונטולוגיה פותחה אוטומטית בטכנולוגיות מתקדמות של כרית מידע,  עובדה שמהווה יתרון בכול הקשור למהירות העדכון . היא זמינה חופשית לשימוש והורדה ב- CSO Portal

מידע מקיף נוסף על האונטולוגיה ניתן למצוא במאמר על הנושא

להצהרה בדבר השקתה של האונטולוגיה

לפורטל  האונטולוגיה

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כללי | תגובה אחת

מדריך  הספריות המוציאות לאור 2019

מדריך הספריות המוציאות לאור 2019 הוא  מסמך מקיף בן 301 עמודים של אגודת  הספריות המוציאות לאור library publishing coalition,  שכולל סקירה  על תוכניות ההוצאה לאור של ספריות ב-138 מוסדות בארה"ב, קנדה, אנגליה , אוסטרליה, גרמניה, אירלנד, שוודיה, רומניה, איטליה וקזחסטן.

ממצאים עיקריים: רוב הספריות המוציאות לאור דווחו על שיתוף פעולה עם מחלקות בקמפוס (80%), עם אנשי סגל (78%) סטודנטים בוגרים, (57% )  סטודנטים לתואר ראשון (57% )ופחות עם ההוצאה לאור האוניברסיטאית  (29% ).

בעוד שספריות מוציאות לאור ממשיכות להתמקד בבעלי עניין בקמפוס – סגל וסטודנטים , השנה ניכר גידול של  50% במספר כתבי עת שיוצאים לאור לגורמים חיצוניים.

שימור דיגיטלי ממשיך להיות בעל חשיבות רבה לספריות מוציאות לאור ולספריות אקדמיות. מערכות שבשימוש לצורך זה הן :

LOCKSS (32%), CLOCKSS (9%), MetaArchive (4%), COPPUL (3%), HathiTrust

(11%), (Portico (14%, ומערכות פנים ארגוניות.38%.

הדוח כולל גם מידע מפורט על פלטפורמות להוצאה לאור שבשימוש, מימון , ושירותים נוספים.

מהדוח עולה שערך הפתיחות היה ונותר חשוב לספריות המוציאות לאור' ואין פלא שתוצאות הסקר מלמדות על תמיכתן של הספריות המוציאות לאור  בגישה פתוחה.

חשוב לציין שהדוח כולל מידע מפורט על פעילות של כול אחת מ-138 הספריות בתחום, כולל קישור לאתר הבית של הספרייה המוציאה לאור, ומשם יש אפשרות לגשת חופשי לחומרים שהספרייה מוציאה לאור בגישה פתוחה.

 

לדוח המלא

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה