עולם המידע

Marcus P. Zillman  פרסם לאחרונה רשימה אלפביתית מוארת מעודכנת ארוכה שמשתרעת על פני 70 עמודים של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, .  לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, למרות שמוצהר שהרשימה עודכנה במאי 2016 מבדיקה ראשונית נמצאו בה אתרים/מנועי חיפוש/מדריכים שאינם קיימים עוד כגון scirus    ו- completeplanet   . בכול זאת הרשימה מעניינת וממחישה את ריבוי מקורות המידע  בווב בהם אפשר להיעזר בתחומי המחקר השונים

כמה מקורות  לדוגמה:

bioRxiv  – שרת של preprint  במדעי החיים. הפקדת  כתבי יד  באתר לפני פרסומם מאפשרת לחוקרים  לקבל משובים על טיוטות כתבי היד שלהם לפני שהם שולחים אותם לכתבי העת.

ArchiveGrid –  מקור למקורות מידע ראשוניים מרחבי העולם כולו. על פי מה שמוצהר באתר כולל למעלה מ- 4 מיליון  רשומות שכוללות מידע-על של  מסמכים מלמעלה מ- 1000 ארכיבים ברחבי העולם. מסייע לחוקרים לאתר מקורות מידע ראשוניים.

AuseSearch – מנוע מותאם אישית של גוגל שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה של אוסטרליה. כולל מאמרי מחקר ותזות

BioMedSearch – מנוע חיפוש ביורפואי  חופשי שמחפש ב-pubmed  ובמקורות מידע חופשיים נוספים בווב כולל תזות

אלה רק  מספר מקורות מידע  לדוגמה  שממחישים את הרבגוניות  של המקורות ברשימה . חבל שהרשימה  היא אלפביתית בלבד ואינה מאורגנת  על פי נושאים או סוגי חומרים.

רשימות נוספות  דומות של מקורות בנושאים שונים של Marcus P. Zillman אפשר למצוא בעמוד הבית שלו.

בפוסט קודם כתבתי על Sci-Hub – האתר הפיראטי למאמרי מחקר . מעניין מי משתמש באתר ?  מי מוריד משם מאמרי מחקר.  לאחרונה  התפרסמו בחדשות science נתונים  על השימוש באתר.

הנתונים התבססו על לוג השרת של Sci-Hub   בתקופה ספטמבר 2015 – פברואר 2016.  על פי נתוני יומן השרת בתקופה זו היו 28 מיליון הורדות מכול העולם ומכול תחומי המחקר.

למעלה מ- 2.6  מיליון הורדות היו מאירן, 3.4 מיליון הורדות מהודו ו- 4.4  מיליון מסין. מבחינת נושאים – ההורדות היו מכול הנושאים. המו"ל  עם מספר ההורדות הגדול ביותר היה Elsevier.

ממצא מעניין הוא שההורדות לא היו   רק ממדינות מתפתחות  אלא גם ממדינות מפותחות שבהם הרבה משתמשים היו יכולים להשיג את המאמרים דרך הספריות והשתמשו באתר הפיראטי  מטעמי נוחות

כפי שהעיד על עצמו דוקטורנט לפיסיקה מאוניברסיטת George Washington University – GWU:

“If I do a search on Google Scholar and there’s no immediate PDF link, I have to click through to ‘Check Access through GWU’ and then it’s hit or miss,” he says. “If I put [the paper’s title or DOI] into Sci-Hub, it will just work.”

הנתונים מבססים במידה מסוימת את הטענה שחלק מההורדות הן באמת  מטעמי נוחות – ארה"ב נמצאת במקום החמישי  מבחינת מספר ההורדות אחרי רוסיה, ורבע מהבקשות ב- Sci-Hub מקורן ב- 34 מדינות חברות ב-  Organization for Economic Cooperation and Development מדינות עשירות עם נגישות גבוהה לכתבי עת.

בנתונים שהתפרסמו  ב-science אפשר למצוא הצגה ויזואלית של הנתונים בצורת גרפים ומפות על התעבורה באתר, מספר הורדות על פי מקום, מולים, ו-10 המאמרים המבוקשים ביותר

לנתונים ב-science

הכנס השנתי computers in libraries  התקיים השנה בהילטון וושינגטון ב- 8-10  במרץ. מבחר מצגות הכנס זמינות לצפייה ולהורדה באתר הכנס.

הנושאים מגוונים ומעניינים וביניהם:

• חיפוש וגילוי – כולל טיפים וכלים לחיפוש של המידענית Mary Ellen Bates וההרצאה של Greg Nottes, טיפים לשימוש בטוויטר, אפליקציות מוביל לספרנים ב- 40 דקות  ועוד
• UX ונוכחות בווב
• טכנולוגיות ומערכות מידע בספרייה
• קהילות יצירתיות ו- Makerspaces
• אינטרנט ובתי ספר, ספריות בתי ספר, פרטיות ועוד..
• CyberTours – במסגרת זו גם הרצאה של Greg Notess בנושא כלים לציטוט/תוכנות ביבליוגרפיות , טיפים לחיפוש בווב הפתוח, משא ומתן מוצלח עם ספקים ועוד
• הקמת אוספים דיגיטליים
• מדיה חברתית ואסטרטגיות פרקטיות
• ניהול וניתוחים כמותיים/סטטיסטיים

ועוד מגוון נושאים

באתר אפשר לקרוא גם את הרצאות הפתיחה של המושבים השונים. הרצאה אופטימית למדי על תפקידן ומעמדן של הספריות ותפיסתן בעיני הציבור היא ההרצאה Libraries & Perpetual Learning   של   Lee Rainie מ-   Pew Internet project, שהציגה תוצאות עיקריות של סקר ספריות שהתמקד בתרומתן ושירותיהן של הספריות לקהילה וממצאים קודמים, מהם עולה בין היתר שאנשים מאמינים בספריות, סבורים שהספריות חשובות מאוד,  מספקות שירותים שקשה להשיג במקומות אחרים  והצליחו  למתג את עצמן מחדש כמרכזים טכנולוגיים.

לאתר הכנס

לאחרונה מסתמנת מגמה של פרסום נתוני מחקר  ולא להסתפק רק בפרסום תוצאותיו. יותר ויותר גופים שמממנים מחקרים, וכתבי עת מאמצים מדיניות נתונים שדורשת מהחוקרים להפקיד את נתוני המחקר במאגר נתונים.   לנתוני המחקר חשיבת רבה, שכן הם מאפשרים את אימות תוצאות המחקר, גילוי טעויות  ומניעת מניפולציה מגמתית ומכוונת, ובכך משפרים את האמון בתוצאות המחקרים. כמו כן הם מאפשרים גילויים חדשים, זירוז תהליך המחקר  וקידום המדע – כרית נתונים מאפשרת לגלות קשרים שלא נגלו לבעלי הנתונים המקוריים. נתוני המחקר מאפשרים הולדת  כיווני מחקר נוספים ותגליות לא צפויות .

אוניברסיטאות ומכוני מחקר מתחילים יותר ויותר להקים מאגרי  נתונים שמאפשרים גישה קבועה לנתונים בסביבה מהימנה. מטבע הדברים בשל מגוון תחומי המחקר נוף מאגרי המידע הוא הטרוגני .

קיימות מספר יוזמות לסְטַנְדַּרְטִיזַצְיָה  של מאגרי הנתונים כגון Data Seal of Approval  – DSA    ו – the World Data System  – WDS   ויש התקדמות מסוימת בנושא. .. 2 דוגמאות הם התקנים DIN 31644  ו- ISO 16363    אבל סטנדרטים אלה עדיין לא בשימוש נרחב. מאגרי הנתונים מזוהים בדרך כלל עם דיסציפלינה  מסוימת וכוללים מגוון פורמטים ותנאים שונים לגישה ושימוש חוזר.

בסביבה זו חוקרים,  הגופים המממנים , מו"לים ומוסדות מחקר מתקשים לאתר ולבחור את מאגר הנתונים שמתאים להם לאחסון וחיפוש נתוני המחקר

 re3data.org –  Registry of Research Data Repositories  שהושק ב-2012, ומאז גדל בקצב מואץ,   נועד לספק מענה לבעיה. חוקרים יכולים למצוא באתר מידע מקיף על מאגרי נתונים קיימים בתחומי המחקר השונים..חוקרים יכולים לראות את תנאי הגישה והשימוש בכל אחד מהמאגרים .יכולים לקבל מידע כללי על המאגר, מידע על המוסדות האחראים, מדיניות, היבטים משפטיים, סטנדרטים טכניים וסטנדרטים של איכות.

בפורטל יש אפשרות לחיפוש עם מגוון אופציות לסינון וגם אפשרות לדפדוף על פי נושא, סוג תוכן וארץ. סמלילי מידע שמופיעים כחלק מהמידע על כול מאגר מסייעים לחוקרים לזהות בקלות  מאגר מתאים לאחסון ולשימוש חוזר בנתונים שלהם. כיום על פי מה שמצוין באתר רשומים בו כ- 1500 מאגרי נתונים.  הפורטל יכול לשמש  בנוסף לחוקרים גם  את מממני המחקר ושירותי תשתית כגון ספריות. מן הראוי לציין שגם ספריות מסוימות שותפות בפרויקט.

לפורטל  .

.

ב-4  באפריל 2016  הושק  פורטל הנתונים החדש של ארה"ב DATA  USA   .

הפורטל הוא פרי שיתוף פעולה של מעבדת המדיה של MIT     ושתי חברות טכנולוגיות Deloitte   ו- Datawheel. הצוות המפתח שכלל חוקרים , מדעני נתונים, מעצבים וחוקרים  עבד על הפרויקט למעלה משנה,   והתוצאה היא בהתאם.

הפורטל מרכז מקורות מידע פדרלי רבים למקום אחד . באתר יש מנוע חיפוש שמאפשר חיפוש בכול המקורות וסינון מראש על  פי 4 קטגוריות  מקומות, תעשיות, מקצועות/משלח יד, וחינוך.  המאפיין הבולט בפרויקט הוא ההצגה הויזואלית המפורטת של הנתונים והמנשק המאוד ידידותי יחסית למנשקים קודמים.  הפורטל מהווה פלטפורמה שהופכת את המידע לידע ויכול לשרת מדי יום את התושבים, התעשייה והממשלה. מאפשר  שימוש ב-  API

כפי שמצוין באתר:

"Data USA provides an open, easy-to-use platform that turns data into knowledge. It allows millions of people to conduct their own analyses and create their own stories about America – its people, places, industries, skill sets and educational institutions. Ultimately, accelerating society’s ability to learn and better understand itself.

How can Data USA be useful? If you are an executive, it can help you better understand your customers and talent pool. It can inform decisions on where to open or relocate your business or plant. You may also want to build on the Data USA platform using the API and integrate additional data. If you are a recent college graduate, Data USA can help you find locations with the greatest opportunities for the job you want and the major you have. If you are a policymaker, Data USA can be a powerful input to economic and workforce development programs. Or, you may be a public health professional and want to dive into behavioral disease patterns across the country. These are just a few examples of how an open data platform like Data USA can benefit everyday citizens, business and government"

ואכן כך, לדוגמה כאשר חיפשתי מידע על ספרנים קיבלתי מידע ויזואלי מפורט שכלל בין היתר נתונים על שכר, מקום, נתונים דמוגרפיים, חינוך, אוניברסיטאות, מגדר, ומיומנויות נדרשות.

ההצגה הויזואלית שמציגה ניתוח נתונים מפורט הופכת אותו לאתר מזמין.

לאתר

Ithaka S+R  הוא שירות יעץ ומחקר של  ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה.. סקר הסגל האקדמי  נערך  על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום.

חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית   יש  השלכות  גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון,  האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל.

סקר 2015 נועד להמשיך לעקוב אחר מגמות  בחינוך הגבוה שהתגלו בסקרים קודמים וגם להציב שאלות חדשות  בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית עכשווית.

סקר זה נערך בסתיו 2015 ,בתאריכים 13 אוקטובר – 18 בדצמבר,   בקרב מדגם רנדומלי  של 145550 אנשי סגל במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. מתוכם מספר הנחקרים שענו לסקר  היה 9203  – שיעור היענות של 6.3%. כבשנים קודמות אוכלוסיית המחקר כללה אנשי סגל מתחום מדעי הרוח והמדעים. השנה בפעם הראשונה השתתפו בסקר גם  אנשי סגל מרפואה .

דוח הסקר בן  82 עמודים התפרסם  ב- 4 באפריל 2016

הנושאים העיקריים בהם התמקד הסקר הם:

• גילוי –משאבים/כלים בהם משתמשים אנשי הסגל לאיתור מידע לצרכי מחקר
• גישה – העדפות לגבי פורמטים של מקורות מידע, מודפס ואלקטרוני.
• מחקר – נושאים ופרקטיקה – מימון, שיטות מחקר, פלטפורמות מוערכות.
• הפצת המחקר – כיצד נבחרים הכלים/פלטפורמות להפצת המחקר.
• הוראה –אנשי הסגל לא רק כחוקרים אלא כמורים, השקפתם לגבי מיומנויות הסטודנטים בעידן הדיגיטלי ופיתוחן ועוד.
• תפקיד הספריות- התפתחות תפקידה של הספרייה מנקודת מבטם של אנשי הסגל, תפיסת ערכה של הספרייה והספרנים, האוספים והשירות.

ממצאים  עיקריים:

• לאחר שבסקרים משנים קודמות נמצאה בברור העדפה של משאב אלקטרוני מחקרי/מאגר מידע  כנקודת התחלה למחקר,  השנה נמצאה העדפה זהה  למשאב אלקטרוני מחקרי/מאגר מידע  ולמנועי חיפוש כלליים. כמו כן גדלה חשיבותו של אתר הבית/קטלוג  בתהליך המחקר.
• 
• חל גידול בהכרה שיש בעיתיות במיומנויות המחקר של הסטודנטים, גדל העניין לתמוך בסטודנטים ובמיומנויות המחקר שלהם. כמו כן חל גידול בהכרה בחשיבות תפקידה של הספרייה  בפיתוח אוריינות המידע של הסטודנטים
• 
• אנשי סגל מעדיפים לסמוך על עצמם בניהול הנתונים והמידע ובתהליך השימור, יותר מאשר על ישויות חיצוניות כגון שימוש בענן . 90%  מהמשיבים לסקר מארגנים את המידע שלהם במחשבים האישיים שלהם.
• 
• מאז הסקר האחרון לפני 3 שנים לא נמצאה מגמה משמעותית של גידול  בהעדפה  של פורמט אלקטרוני על פני המודפס בכול הקשור  למונוגרפיות.
• 
• חוקרים מאמינים שערוצים מסורתיים להפצת המחקר כגון כתבי עת אלקטרוניים וספרים זוכים  להערכה רבה יותר בהשוואה למוצרי מחקר כגון נתונים, תמונות, מדיה ופוסטים בבלוגים. כמו כן המגמה של רצון ליצור קשר עם עמיתים למחקר   ולשתף ממצאים בכתבי עת שפיטים ובפרסומים של דיוני כנסים לא השתנתה מאז הסקר האחרון לפני שלוש שנים.
• 

מן  הראוי לציין שתוצאות הסקר התייחסו גם להתפלגויות הממצאים על פי תחום מחקר, סוג מוסד ושאר נתונים דמוגרפיים.  כאמור השנה  שלא כבסקרים עברו צורפו לסקר גם אנשי סגל מרפואה. לגביהם נמצא לעתים שוני ביחס לקולגות ממדעי החברה והמדעים בגישה למידע ולהעדפת פורמטים, הפצת המידע, הוראה והשימוש בספרייה. בלטה ההסכמה הרבה שלהם, יחסית לאחרים, עם ההיגד ,שתפקיד הספרנים במוסד שלהם הפך להיות פחות חשוב – 37%  סבורים כך.

כדאי  לדעת שנתוני המחקר יאוחסנו כנתוני המחקרים משנים קודמות ב- ICPSR   ויהיו  זמינים לשימוש חוזר.

לדוח המלא

בהקשר של תפקיד הספריות בכלל בעידן הדיגיטלי,   ואוניברסיטאות מחקר – לחצים והזדמנויות כדאי לעיין גם בסיכומי 2 הרצאות/הרצאות מפתח  שפרסם  לאחרונה  Ithaka   ::

• Library Leadership for the Digital Age

הרצאה  על הנהגת הספרייה והדרישות ממנה בעידן הדיגיטלי.. בהרצאה  פירוט של 10 פעולות שנדרשות מהספרייה בעידן הדיגיטלי כדי להופכה לארגון דיגיטלי מצליח. מעניין לקרוא.

ו-

• Issues Facing Major Research Universities at a Time of Stress AND Opportunity

שעוסקת  בן היתר גם בגיוס טכנולוגיות חדשות  לצורכי הוראה. .

בימים אלה נערכים דיונים בתביעה שהגיש המול Elsevier כנגד  החוקרת מקזחסטן Alexandra Elbakyan  שהקימה ומתפעלת את האתר הפיראטי למאמרי מחקר – Sci-Hub  שכולל על פי מה שכתוב באתר 47 מיליון מאמרי מחקר חופשיים לכול   ושמספרם גדל מדי יום.

בספטמבר 2011  Alexandra Elbakyan  הקימה את האתר  Sci-Hub  – אתר שעוקף את חומות התשלום של כתבי עת אלקטרוניים ובאופן בלתי חוקי מספק מיידית לכול חפץ, כמעט כול מאמר מחקרי שמתפרסם. על פי מה שמוצהר באתר עצמו

"the first pirate website in the world to provide mass and public access to tens of millions of research papers"

 האתר פעל/פועל  בשני שלבים , בשלב ראשון נעשה ניסיון להוריד עותק של המאמר מהמאגר של תכנים פיראטיים LibGen , מאגר שפתח את שעריו למאמרי מחקר אקדמיים בשנת 2012 וכולל עתה למעלה מ-48 מיליון מאמרי מחקר וכאשר  המאמר לא נמצא Sci-Hub עקף את חומת התשלום של כתב העת על ידי סיסמאות גישה לכתב העת  שהצליח להשיג מחוקרים.

באופן זה המשתמש קיבל  חינם מאמרים של מו"לים ידועים כגון JSTOR, Springer, Sage  ו- Elsevier. לאחר שהמאמר עבר למשתמש, Sci-Hub העביר את המאמר לאחסון קבוע נגיש לכול ב-LibGEN

בימים אלה נמשך הדיון בניו-יורק  בתביעתו של המול Elsevier  על הפרת זכויות יוצרים כנגד  Sci-Hub ו- Elbakyan  לאחר שזכה בינואר בצו מניעה זמני כנגד האתר.

למרות צו המניעה Alexandra Elbakya ממשיכה לתפעל האתר בדומיין אחר  . (בעבר sci-hub.org). ואף מתכוונת להקים  מנוע חיפוש חכם משלה  לאחר שגוגל סקולר חסם זמנית את הגישה  ל-sci-hub בעקבות התביעה.

הטיעונים להגנתה הם בעיקרם אתיים- מאמרי מחקר חופשיים מקדמים את המחקר, חוקרים במודלים הכלכליים השונים של מערכת כתבי העת, כלכלית אינם מקבלים תמורה למאמצים שלהם ויתירה מכך משלמים על  הגישה למאמרים שהם טרחו עבורם ומי שגורף את הרווחים  הוא המו"ל.   תמיד חוקרים השיגו עותק בדרכים כלשהם באמצעות עמיתים, פורומים וכו' והיא רק מיכנה את התהליך  לטובת הכלל

כפי שנכתב במכתב הגנה ששלחה :

“When I was a student in Kazakhstan University, I did not have access to any research papers. These papers I needed for my research project. Payment of 32 dollars is just insane when you need to skim or read tens or hundreds of these papers to do research. I obtained these papers by pirating them. Later I found there are lots and lots of researchers (not even students, but university researchers) just like me, especially in developing countries. They created online communities (forums) to solve this problem. I was an active participant in one of such communities in Russia. Here anyone who needs a research paper, but cannot pay for it, could place a request and other members who can obtain the paper will send it for free by email. I could obtain any paper by pirating it, so I solved many requests and people always were very grateful for my help. After that, I created Sci-Hub.org, a website that simply makes this process automatic and the website immediately became popular."

“I would also like to mention that Elsevier is not a creator of these papers. All papers on their website are written by researchers, and researchers do not receive money from what Elsevier collects. That is very different from the music or movie industry, where creators receive money from each copy sold. But the economics of research papers is very different. Authors of these papers do not receive money. Why would they send their work to Elsevier then? They feel pressured to do this, because Elsevier is an owner of so-called "high-impact” journals. If a researcher wants to be recognized, make a career — he or she needs to have publications in such journals.”

בינתיים כאמור למרות צו המניעה האתר ממשיך לפעול בדומיין אחר.   כאשר חיפשתי באתר קיבלתי הוראות כיצד להשיג את המאמרים:

"If you're using Google chrome, you can install Sci-Hub extension to use search.
;To do this

• Download the extension and unpack it. You get the "Sci-Hub" folder with code.
• Open Chrome and navigate to chrome://extensions, or just open the menu -> settings -> extensions.
• Check the developer mode in upper right.
• Click "Load unpacked extension" button
• Highlight the folder "Sci-Hub" (do not enter it) and click "Open".
• Done. Go back to sci-hub.io and use search!"

If you have problems feel free to drop a line at questions@sci-hub.io

לא ניסיתי,  אפילו לא כדי לבדוק זאת,   כי הדילמה קיימת – מבחינה משפטית  ברור שיש כאן הפרה של זכויות יוצרים ואין ספק שהמו"לים משקיעים ודי לקרוא את 96 הדברים שהם עושים כדי לראות עד כמה, ומצד שני קשה שלא להזדהות עם הטיעונים האתיים של  Alexandra Elbakyan  .

 ימים יגידו כיצד יסתיים המאבק והאם הציפור שמנסה להשתחרר תשוב לכלובה.