עולם המידע

Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה   בצורת גלובוס אינטראקטיבי . אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני  הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע.

אפשר להזין  בנוסף לטווח התאריכים גם  נושא/אישיות / ארץ  מסוימים ולקבל את המידע הרלוונטי עליהם בצורה ויזואלית על גבי הגלובוס האינטראקטיבי.

המידע העובדתי   שמציג המנוע לקוח   מ- Wikipedia ו- DBpedia ששואבת את המידע מוויקיפדיה ושומרת  ומציגה אותו בצורה סמנטית  תוך שימוש בטכנולוגיה של הנתונים המקושרים.

התצוגה הויזואלית המיוחדת מאפשרת להציג את ההיסטוריה בפרספקטיבה שונה ומיוחדת  כפי שיעידו על כך דברי מפתחו:

“I think that it gives a perspective on history that simply cannot be gotten in any other way – being able to see a cross section of what is going on in an area at any time in history is something that I find very exciting. I also love that although all of the data is entirely public, just by presenting it in a different, more visual manner, it gives the content a whole new life, and by presenting all these events together, it gives people something that they could never get through looking at the event in isolation.”

אך זה אינו מתעלם גם מחסרונותיו של המנוע ,  בעיקר ביחס לתקופות קדומות יותר,  שנובעים בעיקר מההסתמכות עיקרית  על טקסטים בשפה האנגלית, כדבריו:

“Although [timeglobe] owes a great deal to Wikipedia and DBpedia, and we both love these as sources of information, it does also highlight visually the biases in the knowledge of those who create English language internet content. Perhaps the clearest example is looking at around 1850-1870. There are hundreds and hundreds of events for the American Civil War while the Taiping Rebellion in China – one of the most deadly conflicts in the entirety of human history – has a mere handful and there are many other examples, especially as one goes further back in time.”

ואכן, אין ספק שהיעילות הפונקציונאלית  של המנוע תלויה גם במאגר המידע שלו וככול שיהיה מקיף יותר , התוצאות תהיינה מקיפות יותר.

יש לציין, כאשר בדקתי את המנוע , הוא עבד יפה בדפדפן מוזילה פיירפוקס אך לא בגוגל כרום.

למידע נוסף

למנוע

Altmetrics   – Alternative metrics  הוא תחום מתפתח של שיטות חדשות למדידת האימפקט והשימוש במידע מדעי. מדדי ה- altmetrics  שלא כמדדים המסורתיים  מבוססי הציטוטים , הם מדדים שמושתתים על הווב החברתי . אין ספק שמאמרי מחקר חשובים, אבל הם לא התפוקה המחקרית היחידה של החוקר, שכן  חוקר יכול להציג את תוצאת המחקר בכנסים, לכתוב על כך בפוסט בבלוג, לשתף את נתוני המחקר וכו'.   סוגי התפוקה המחקרית השונים ידועים בשם artifacts והם כוללים מגוון רחב של חומרים ::תקצירים, מאמרים, קובצי אודיו, ביבליוגרפיות, פוסטים בבלוג, ספרים, פרקים מספרים, ניסויים קליניים, נירות מכנסים, סטים של נתונים, מסמכי ממשלה, תמונות, ראיונות, כתבי יד, מפות, פטנטים, פוסטרים, פריפרינטים, מצגות, דוחות, קוד מקור, סילבוסים, תזות ודיסרטציות , קובצי וידאו ומקורות  נוספים בווב.

מדדי ה- altmetrics  שלא כמדדים המסורתיים מתמקדים ב-artifact עצמו, בפרסום עצמו  ולא בכתב העת (כמו המדד המסורתי – Journal Impact Factor למשל) . הם יכולים למדוד עד כמה פרסום של חוקר מסוים  נדון במדיה החברתית ובשירותים מקוונים אחרים כגון בלוגים, אתרי סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, תוכנות ביבליוגרפיות ועוד..  ובכך לעקוב בזמן אמת אחר האימפקט המדעי.

תחום זה אינו בא להחליף את המדדים המסורתיים  אלא להשלימם. מאז פרסום "altmetrics :a manifesto   באוקטובר 2010 תחום ה- altmetrics התפתח  וזכה ללגיטימציה. מאז  הכלים והיישומים שנועדו  לעקוב אחר ה- artifacts  השונים , וחלקם חופשיים,  גדל.

אחת הפלטפורמות  המתקדמות  שמציעה מספר כלים לניתוח נתוני ה- altmetrics היא Plumx של  Plum Analytics    שנוסדה ב- 2012 ונרכשה ב- 2014 על ידי אבסקו.

PlumX מספקת מדדים על כול סוגי התפוקה המדעית.  המדדים מסווגים על פי 5 קטגוריות עיקריות:

Usage  – מדדי שימוש שכוללים הורדות, הקלקות, צפיות, מצאי   של ספריות, הפעלות וידאו וכו' באים לענות על השאלה האם ועד כמה קראו את העבודה המחקרית? , האם ועד כמה צפו בווידאו?  וכו'

Captures – מדדים שמהווים אינדיקציה עד כמה המשתמש רוצה לחזור לעבודה המחקרית כוללים מדדים שעוקבים אחרי הסימניות של המשתמש , יצוא לתוכנות ביבליוגרפיות, הוספת לספרייה אישית וכו'

Mentions – מדדים שמלמדים עד כמה המשתמש מעורב באמת בעבודה המחקרית – כוללים אזכורים בפוסטים בבלוג, סקירות, קישורים בויקיפדיה וכו

Social media – מדדים שמאפשרים מעקב אחרי הבאז התקשורתי ותשומת הלב שלה זוכה העבודה המחקרית במדיה החברתית – כוללים מספר ציוצים, לייקים וכו'

Citations –  מדדים שמודדים את מספר הציטוטים לה זכתה העבודה המחקרית.

מספר המקורות מהם נלקחים המדדים השונים רבים (למעלה מ- 30 מקורות) ומגוונים כוללים את PLOS, Pubmed, YouTube ועוד.

ב- 2015 הוצגה חבילת PlumX Suite  שכוללת 5 מוצרים שמטרתם לענות על צורכי הפרט והארגון בכול הנוגע ל- altmetrics. המוצרים הם:

PlumX Metrics –  שמתמקד בסיוע לספרייה בכול הקשור למאגר המוסדי

PlumX Dashboards –  מאפשר לכול המעורבים במחקר להבין את באימפקט של עבודתם המחקרית מבלי לחכות שנים למידע שקשור לציטוטים

PlumX +Grants – מאפשר לכול הנוגעים בדבר להגיע לתובנות בדבר האימפקט של המענקים שהעניקו או קבלו

PlumX Benchmarks  –  נועד לאפשר השוואה בין מוסדות בהתבסס על 5 הקטגוריות של המדדים שצוינו לעיל.

PlumX Funding Opportunities  – מאפשר לצורכנים  לאתר מקורות  מימון פופולריים בארה"ב.

לספריות יש תפקיד חשוב בכול הקשור ל- altmetrics. השימושים והתפקידים מגוונים:  החל בשימוש במדדים לצורך הערכה וקבלת החלטות שנוגעות לפיתוח אוספים וכלה בפיתוח שירותי יעץ והדרכה לסגל, לחוקרים ולסטודנטים, כיצד להשתמש נכונה במדדים אלו לצרכים שונים- קידום, מימון, קשר עם קולגות וכו'.

לצורך  תפקידים אלה , ספריות ברחבי העולם  החלו לאחרונה להשתמש בתוכנה PlumX .

ניסיון מעניין ומסקנות לגבי השימוש בתוכנה זו ומידת התאמתה לדיסציפלינות השונות  התפרסם במאמר שהתפרסם ביוני 2016  ,   ויוצג בכנס  IFLA  2016  שיתקיים באוגוסט 2016  באוהיו שבארה"ב.

במאמר מתואר ניסיונה של ספריית אוניברסיטת הלסינקי עם התוכנה ויישומה במדעי הרוח והחברה – האפשרויות והאתגרים. ממצאים עיקריים של הספרייה מניסיון הפיילוט שלה עם התוכנה ב- 2015 הם שקיימים הבדלים ביעילות התוכנה בתחומי המחקר השונים . נמצא שהתוכנה יעילה יותר לרפואה ומדעי הטבע ופחות למדעי הרוח   והחברה  . הסיבה העיקרית  לכך שהרבה מחקרים   במדעי החברה והרוח  כתובים בשפה המקומית והתוכנה מיועדת בעיקר לתפוקה מחקרית בשפה האנגלית.

מסקנותיו העיקריות של המחקר הם שספריות צריכות לקחת חלק בפיתוח ושימוש בכלי ה- altmetrics תוך שיתוף פעולה עם ספריות אחרות והחוקרים . וכתמיד יש לקחת בחשבון את משתנה תחום המחקר .

למידע נוסף במאמר המלא

למידע על תוכנת  PlumX

ב- 2 ביוני 2016 חברת גוגל הודיעה  על כלי/שירות  חדש שלה  להערכת מהירות האתר ומידת הידידותיות שלו למשתמשי המובייל.

היום, המשתמשים חיים בעולם המקוון. נמצא שבממוצע אנשים בודקים את הטלפונים שלהם למעלה מ- 150 פעמים ביום ושבטלפונים הניידים מתבצעים יותר חיפושים מאשר במחשבים.

מהירות התגובה של אתר ווב כלשהו בכלל, ובגרסת מובייל בפרט חשובה למשתמש. נמצא שאחד מתוך 10 אנשים יעזבו אתר  מובייל אם לא ימצאו את מבוקשם מיד. מבחינה עסקית משמעות הדבר הוא  איבוד לקוחות  פוטנציאליים.

הכלי/שירות  החדש של גוגל בא לסייע ולאפשר למדוד את ביצועי אתר כלשהו בכול  המכשירים הניידים והשולחניים.ומציע המלצות לשיפור . אפשר לקבל מידע על מהירות האתר  במחשב השולחני ובמכשיר הנייד ומידת הידידותיות שלו למשתמשי הנייד.

כול מה שיש לעשות הוא להזין את   כתובת האתר. מיד מוצגים הציונים של האתר מבחינת 3 הפרמטרים מהירות תגובה של האתר במחשב השולחני, מהירות  במובייל ומידת הידידותיות למשתמש המובייל.  קיימת אפשרות גם לקבל (תוך 24 שעות) דוח המלצות לשיפור/תיקונים  למייל.

בהקשר זה,  למשתמשים המקצועיים יותר, כדאי להכיר גם את האתר /שירות  של גוגל  PageSpeed Insights שבו אפשר לקבל רשימת  המלצות מפורטות לשיפור בפרמטרים חשובים.  השירות החדש כפי שמצוין באתר נתמך על ידי PageSpeed Insights.

לשירות החדש למדידת ביצועים

בספרות מחקרית יש למידע גרפי/ויזואלי תפקיד חשוב, ופעמים רבות בתחומי מחקר מסוימים כגון ביולוגיה של התא, שרטוט או תיאור גרפי אחד מסכם את המאמר המחקרי כולו.

מידע גרפי/וויזואלי  זה  לא טופל  עד כה במחקר הכמותי scientometrics/bibliometrics של הספרות המחקרית שעסק בעיקר בטקסט וציטוטים.  האובייקטים הויזואליים/גרפיים  לא טופלו מסיבות שונות בעיקר בגלל הקושי לנתחם . התפתחויות חדשות בתחום הלמידה החישובית  והראיה הממוחשבת     machine/vision  learning     מאפשרים מחקר מסוג זה.

במסגרת פרויקט  מיוחד באוניברסיטת וושינגטון  פותח אלגוריתם לחיפוש, ניתוח וסיווג האלמנטים הגרפיים בספרות מחקרית.  הנתונים למחקר- כ- 8 מיליון אלמנטים ויזואליים- תרשימים, תמונות, דיאגרמות , גרפים וכו'  נלקחו מ-650000 מאמרים מחקריים מ–Pubmed Central  שכולל בעיקרו מאמרים מהתחום הביו-רפואי. בעתיד מתוכנן להרחיב אב טיפוס זה ולהוסיף נתונים ממקורות מידע נוספים  מתחומי מחקר נוספים כגון  מהמאגר הנושאי  שמתמקד בפיסיקה  arXiv.

האלגוריתם זיהה 5 קטגוריות של אובייקטים גרפיים : דיאגרמות, תמונות, טבלאות נתונים, תרשימי נתונים ונוסחאות/משוואות.

יש לציין שאחד מממצאיו  המעניינים של הפרויקט הוא המתאם החיובי בין האימפקט המדעי והשימוש במידע ויזואלי. נמצא שמאמרים עם אימפקט גבוה נוטים לכלול יותר דיאגרמות, תרשימים ותמונות. העוסקים בפרויקט מעלים  2 הסברים אפשריים לעובדה זו . האחד שהמידע הויזואלי תורם להבנת  המאמר ובכך  מעלה את מספר הציטוטים והאימפקט. הסבר אפשרי נוסף הוא שמאמרים בעלי אימפקט גבוה נוטים לכלול רעיונות  חדשים מסובכים יותר שמצריכים שימוש בהסבר ויזואלי.

תוצאותיו  של הפרויקט מבחינת מעשית למשתמש – בסיס נתונים (שבו נעשה שימוש שכולל כיום כ-8 מיליון אלמנטים גרפיים מ-  Pubmed central ) ומנוע חיפוש ייעודי למידע ויזואלי זה, זמין חופשי  למשתמשים.  מנוע החיפוש זמין בכתובת  www.viziometrics.org. אפשר לחפש בכול 5 הקטגוריות של האובייקטים הגרפיים ואפשר להגביל את החיפוש לסוג מסוים : נוסחאות/משוואות, דיאגרמות, תמונות, תרשימים טבלאות. כל אחת מתוצאות החיפוש כוללת  בנוסף לאובייקט הגרפי/ויזואלי  גם קישור לתקציר ולמאמר המלא. עם הרחבת  מקורות המידע כפי שמתוכנן,   מנוע חיפוש זה יוכל לשמש גם משתמשים מתחומי מחקר נוספים.

אין ספק שזה יהיה כלי חזק חדש שיהיו לו השלכות על האופן בו  ניתן לחפש , לאחזר ולגשת למחקר מדעי. .

בנוסף לתרומת הפרויקט לאחזור מידע הוא תורם גם לניתוח ביבליומטרי  וכרית נתונים במידע הויזואלי.

אפשר לומר שפרויקט מעניין זה מניח את היסוד  לסוג חדש של מדע, שצוות המחקר מכנה אותו   viziometrics  – מדע המידע הויזואלי , שנוסף לקודמיו – bibliometris שעוסק במחקר סטטיסטי של הפרסומים ו-scientometrics  מחקר שמודד את המדע.

למנוע החיפוש

למאמר בנושא

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים' ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 במרץ 2016  עם עדכונים נכונים להיום (תחילת יוני)   הם:

חל גידול ניכר במדריך לספרים בגישה פתוחה  – DOAB  – Directory of Open Aceess Books – גידול של 16%  ביחס לרבעון הקודם. נכון להיום נראה שמגמת הגידול נמשכת.  על פי מה שמצוין באתר המדריך כולל 4,754 ספרים אקדמיים שפיטים מ-154 מו"לים.

במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה DOAJ , על פי דוח 31 במרץ, נרשם גידול ניכר במהלך הרבעון  ביחס לרבעון הקודם, נוספו 430 ספרים במהלך הרבעון  ומספר כתבי העת הגיע למעלה מ-11,000 . בהסתמך על הנתונים היום המגמה היא בירידה בשל  מחיקה במאי 2016  של 3300 כתבי עת שלא חדשו את בקשתם להיכלל באתר במועד. הורדת כתבי העת מהאתר נועדה להבטיח את איכות החומרים. נכון להיום  מספר כתבי העת על פי מה שמצוין באתר הוא 8,948 . מספר המאמרים הוא 2,024,743.

גידול נרשם במהלך הרבעון גם ב-BASE – מנוע החיפוש לחומרים במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה. נוספו לו במהלך הרבעון 4.7 מילון מסמכים ומספר המסמכים הגיע בסוף מרץ לכמעט 89 מיליון מסמכים. על פי הנתונים היום באתר נראה שמגמת הגידול נמשכת. נכון להיום, על פי מה שמצוין באתר, מספר המסמכים עולה על 94 מיליון מסמכים.

מגמת גידול מרשימה ומתמשכת נרשמה במקורות  למאמרי מחקר בגישה פתוחה בפיסיקה ומדעים – SCOAP3 ו- arXiv

מגמת הגידול נמשכת גם במקורות נוספים בגישה פתוחה :ארכיון האינטרנט שכולל מיליוני ספרים חופשיים, סרטים, מוצרי תוכנה , מוסיקה ועוד , PubMedCentral ו-Electronic Journals Library שידועים   כמקורות חופשיים למאמרים מכתבי עת.

תנועת הגישה הפתוחה תופסת תאוצה על שני מסלוליה –   מאגרים בגישה פתוחה  שידועים כמסלול הירוק ומאמרים מכתבי עת בגישה פתוחה  שידועים כמסלול הזהב.

ב– OpenDOAR  המדריך למאגרים  מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה ניתן היום לדפדף ולחפש בלמעלה מ- 2600  מאגרים. מאגרים אלה כוללים אוצר של חומרים נדירים ואחרים.

מתחילת  שנת 2013  Ex Libris החלה להוסיף מאגרים מוסדיים בגישה פתוחה ל- Primo Central Index  – PCI , שירות שזמין למשתמשים  בכלי לגילוי ידע שלה – PRIMO .  ב-2015  ידוע על 74 מאגרים בגישה פתוחה שנמצאים ב- PCI.

מעניין לדעת מה התקדם מאז – מהי עמדת הספריות, שלהן תפקיד חשוב בתמיכה בתנועת הגישה הפתוחה,   ביחס ליוזמה זו של Ex-Libris, ומה מצב המאגרים המוסדיים בגישה פתוחה ב-PCI  .

מחקר מעניין  –Open Access and Discovery Tools: How do Primo Libraries Manage Green Open Access Collections?  , שהתפרסם באפריל 2016  בא לענות על שאלות  אלה.המחקר התפרסם כ-preprint ומיועד להיות פרק בספר  Varnum, Ken (in press). Exploring Discovery: The Front Door to a Library’s Licensed and Digitized Content. ALA Editions

הנתונים במחקר מתבססים על תוצאות סקר שהתקיים במסגרת  רשימת התפוצה PRIMO-DISCUSS-L   בתקופה 16 במרץ עד 10 באפריל 2015.  רשימת תפוצה זו כוללת  כ- 1500 חברים שמנהלים/אחראים  על פרימו  המקומי שלהם. מאחר והסקר היה סקר מוסדי,  מכול מוסד התקבלה  תשובה אחת.

על הסקר ענו 34 נחקרים מ-15 ארצות : אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, דנמרק, צרפת, איסלנד, הולנד, ניו-זילנד, נורבגיה, שבדיה, שוויץ, אנגליה וארה"ב.

ספריות שמשתמשות בפרימו יכולות לשלב תכנים ממאגרים בגישה פתוחה לצורך הצגתם למשתמש בשני אופנים:

• באמצעות אינדוקס ישיר בפרימו (פרימו אינסטנט) והצגת חומרים פתוחים אלה לצד האוספים המקומיים שלהן.
• ספריות שמנויות על PCI    יכולות לבצע בקלות ובמהירות אקטיבציה למאגרים שכלולים ב-PCI    ובכך להפוך חומרים אלה זמינים למשתמשים שלהן.

ספריות נשאלו בסקר האם ובאיזה אופן הן משלבות את האוספים בגישה פתוחה בפרימו . כמו כן ניתן ללמוד מהסקר על הסתייגויות, והמלצות לשיפור  כל נושא התכנים בגישה פתוחה ב- PCI.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

רוב המשיבים לסקר – 59% משלבים מאגר מוסדי מקומי בפרימו  אינסטנט שלהן. חלקם  הגדירו קונפיגורציה מיוחדת בפרימו כדי לקדם את תכני המאגר המוסדי  שלהן בתוצאות החיפוש .

כול המשתתפים בסקר שייכים למוסד שמנוי על PCI   ו- 14 מתוכם – המאגר המוסדי המקומי שלהן כלול ב- PCI.  חלק מהמשיבים ענו ,שבנוסף לשילוב המאגר המוסדי  שלהם ישירות בפרימו, הם בצעו גם אקטיבציה למאגר המוסדי שלהם ב-PCI.

כאמור, כול המשיבים לסקר מנויים על PCI .  מהם 56% הודו שהחליטו לא לבצע אקטיבציה לחלק מהמאגרים בגישה פתוחה שכלולים ב-PCI . שתי סיבות עיקריות שצוינו לכך  הן :

• העובדה שלא תמיד יש טקסט מלא ברשומות של המאגרים בגישה פתוחה, בניגוד למדיניות המוצהרת של Ex Libris  בנושא.
• חומרים לא רלוונטיים למשתמשים מבחינה נושאית.

היו שציינו שהם בודקים את התכנים של הגישה הפתוחה לפני ביצוע אקטיבציה .  21%  ציינו ,שרק לעתים רחוקות או בכלל לא , הם  מבצעים אקטיבציה למקורות מידע מהמאגרים המוסדיים ב- PCI .

מן הראוי לציין , שהמאגרים  המוסדיים ב- PCI     מאפשרים למנויים להציג למעלה מ- 1,600,000 רשומות מתוכן כ- 350,000 מאמרים ו-380,000 דיסרטציות.

למרות, שכפי שצוין לעיל, 21% לא מבצעים או לעתים רחוקות מבצעים אקטיבציה לחומרים בגישה פתוחה ב-PCI,  רבים ציינו  המלצות לשיפור. ההמלצות כללו:

• הכללת חומרים נגישים בגישה פתוחה בלבד ביחידת המאגרים המוסדיים.
• אספקת מידע מפורט יותר על כול מאגר בגישה פתוחה.
• הוספת מאגרים נוספים בגישה פתוחה ל-PCI.
• שיפור האופן בו המאגרים בגישה פתוחה מוצגים למשתמש.

שיפור האיכות והכמות של יחידת המאגרים המוסדיים בגישה פתוחה ב-PCI , יזכו את Ex Libris בהכרת תודה ממשתמשיה.

למאמר המלא   

דו"ח תוצאות מחקר בנושא תקציב הספריות – תחזיות לשנת  2016,  בן 40 עמודים, פורסם במאי 2016 על ידי  PCG – Publishing Communications Group   של Ingenta .

שיטת המחקר  הייתה סקר טלפוני שכלל 686 ספריות מוסדיות ברחבי העולם- צפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אסיה, המזרח התיכון ואפריקה. הנחקרים היו ספרנים בכירים עם ידע ושליטה בנושא תקציב הספריות.

התחזיות השונות בכלכלה הגלובלית  משתקפות גם בתוצאות סקר תקציב הספריות. באופן כללי  שווקים מתעוררים (emerging markets) מגדילים את ההשקעות בעוד שבשווקים בוגרים (mature markets) המצב  סטטי או  מראה התרחבות מצומצמת .

כך גם בעולם הספריות – שווקים בוגרים  חוזים  התרחבות מוגבלת – בצפון אמריקה חוזים עליה בשיעור 1% בתקציב לשנת 2016. המצב באירופה גרוע יותר ירידה ב-  0.1%.

למרות שאזורים שכוללים בעיקרם שווקים  מתעוררים חוזים גידול בתקציב, שיעור הגידול הצפוי  הוא בדרך כלל נמוך מבעבר. בדרום אמריקה חוזים גידול של 2.1%  לעומת 5.9%  בשנת 2015 , במזרח התיכון ואפריקה ממשיכים לחזות את הגידול הגבוה ביותר 4.2% אך גם הוא נמוך מבעבר -6.8% בשנת 2015. באסיה הפסיפית,  שמושפעת מהשווקים המתעוררים בסין והודו והשוק היפני הבוגר, הגידול הצפוי הוא בשיעור של 2.8%

באופן כללי, בכול התקציבים צפוי גידול של 1.4%, בספריות אקדמיות קצת גבוה יותר – 1.6%. מבחינת  סעיפי התקציב – התחזית לגידול בחומרים הוא 1.2% , כתבי עת בשיעור של 1.4%  וספרים בשיעור של 1.3% . מן הראוי לציין שבצפון אמריקה חוזים גידול של 1.9% בתקציב לספרים ורק 0.2% גידול בתקציב לכתבי עת.

הידוק החגורה בכול הקשור לתקציב כתבי העת משמעותו שספריות תצטרכנה להתמודד עם האתגר של איזון בין צורכי המשתמשים  ואפשרויות המימון. זה בא לידי ביטוי בתוכניות לביטול  והוספת מנויים.

באופן כללי , הצפי הוא תוספת  של 52 כתבי עת בממוצע לעומת ביטול של 75 כתבי עת .  בקבוצת המדינות המתעוררות  התמונה  קצת שונה – הצפי  הוא  תוספת של  228 כתבי עת לעומת 14 ביטולים בלבד.

ההחלטות לגבי ההעדפות בתקציב מתבססות על מספר אינדיקטורים  – נתוני שימוש נלקחים בחשבון על ידי 88% מהספרנים , ו-77% לוקחים בחשבון את המשובים של המשתמשים.

בסקר השנה נבדק גם השימוש בכלים לגילוי ידע מוסדיים  שכוללים שירותים כגון summon . התוצאות הראו שעדיין אין שימוש נרחב בכלים אלה. בעוד ש- 76%  מודעים לכלים לגילוי ידע  רק 28% רכשו שירות כזה.

קיימת בדוח התייחסות גם ליִחוּדִיּוּת של הספרייה הרפואית  בנושא התקציב.

לדוח המלא

Omnity הוא מנוע חיפוש חדש  שמבוסס על טכנולוגיה סמנטית אסוציאטיבית.

מנוע החיפוש הוא בחסותו של National Science Foundation , ובפיתוחו השתתפו יועצים בכירים וידועים מתחומי מדעי המחשב, פטנטים, מתמטיקה וכימיה ומייסדו Brain Sager הוא בין היתר דוקטור בביוכימיה מאוניברסיטת סטנפורד ובעל מספר לא מבוטל של פטנטים.

מנוע החיפוש,  עליו הוצהר לראשונה בינואר 2016   לאחר 4 שנות פיתוח, והושק רשמית במאי 2016 , מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת  באמצעותה מתגלות תבניות חבויות  של קשרים בין תחומי ידע שונים כגון : מדעים, פיננסים, משפטים ורפואה.   גילוי קשרים בין תחומי ידע שונים מאפשר לגלות תובנות חדשות ולקדם חדשנות ופתרון בעיות.

המידע שהוא מציע בתוצאות החיפוש מגוון וכולל פטנטים, מסמכים משפטיים, ניסויים רפואיים, דוחות פיננסיים , מאמרים מדעיים, חדשות  ועוד.

על פי דברי מנכ"ל  Omnity ואחד ממייסדיו,  Brain Sager , ל-Omnity  מספר מאפיינים ייחודיים:

• אפשר להזין למנוע מסמך שלם כשאלת החיפוש ולאו דווקא מלות מפתח מסוימות.
• הקשרים בין המסמכים מושתתים על התכנים שלהם ולא על קישורים או ציטוטים. באופן זה מסמכים בעלי תכנים קשורים/דומים ניתנים לגילוי גם אם אינם מקושרים ישירות או מצוטטים
• קשרים מסוג זה מתגלים באמצעות המנוע במהירות גם בעולם של נתונים גדולים

באופן זה Omnity  מהווה קפיצה גדולה למי שאינו מחפש רק רשימה של מסמכים,  אלא למי שמעוניין גם בקשרים בין המסמכים  כדי להגיע לתובנות . הקשרים בין המסמכים מוצגים למשתמש בצורה ויזואלית  וחושפים  תבניות חבויות בתחום מסוים ובין תחומי ידע  שונים. אפשר לגלות מחקר משפיע ביותר או מוסד אקדמי/אוניברסיטה מובילה בתחום.

באופן זה תרומתו של המנוע יכולה להיות במגוון תחומים כגון: חינוך ומחקר, עיתונות, פיתוח מוצרים חדשים תוך שימוש בפטנטים וניירות טכניים שחושף המנוע, בתחום המשפטים למציאת ראיות תומכות ותקדימים משפטיים, בתחום הפיננסים יכול לחשוף  מידע   מסייע  לעוסקים ברכישות ומיזוגים ועוד..

חיפוש בסיסי ב-Omnity הוא חינמי לאחר הרשמה . באתר מוצעות גם  מספר חבילות מתקדמות במחירים שונים החל מ-99$ דולר. הגישה לתכנים משתנה בהתאם לסוג החבילה.

ניסיתי את המנוע בגרסתו החינמית. התצוגה של התוצאות מעניינת וייחודית. התוצאות מוצגות במסך בכמה טורים,  הקשרים בין המסמכים מוצגים במרכז בצורה ויזואלית דינמית , לחיצה על מסמך כלשהו בסרגל השמאלי מציגה פרטים על המסמך בטור הימני  ועל פי Omnity  תוצאות החיפוש כוללות לא רק מסמכים שקשורים ישירות למילות החיפוש אלא מסמכים קרובים  לא על פי קישורים או ציטוטים אלא  על פי Omnity   "share vocabulary with the primary document".

על פי דברי  מייסדו אין המנוע  מתיימר להיות משלים או מתחרה לגוגל אבל בין השורות כאשר נשאל אם  מטרתו של Omnity  להירכש על ידי גוגל השיב:

I use Google every day and it's great, but no we're more likely to buy Google" "

על כך ימים יגידו, . בינתיים מהתרשמות ראשונה נראה שאין הוא יכול להחליף את גוגל אלא כלי ייעודי נוסף שיכול לסייע בתחומים שונים , מצוין למחקר.

למנוע

רשימה מעודכנת ומקיפה של מנועי חיפוש/מדריכים  למגוון קובצי מדיה – תמונות,  וידיאו, תחנות רדיו, פודקסטים ועוד התפרסמה  ב- 20 במאי.

הרשימה מוארת וכוללת אופציות קיימות לחיפוש סוגי מדיה אלה במנועי חיפוש כלליים ורשימה  לא מבוטלת של מנועי חיפוש ייעודיים לקבצים אלה.

הרשימה מאורגנת בצורת מדריך –  מאורגנת על פי קטגוריות וקלה לניווט.

לרשימה

ב- 13 באפריל 2016  ארגון הספריות האמריקאיות  -ALA   בשיתוף עם חברת גוגל השיקו את הפרויקט "Libraries Ready to Code" שמטרתו לבדוק פעילויות שקשורות לכתיבת קוד (תכנות)  בספריות בתי הספר ובספריות ציבוריות כדי לפתח ולהרחיב פעילות זו בקרב בני הנוער במטרה להכשירם לשיתוף  בכלכלת המאה ה-21.

פרויקט זה הוא ברוח היעדים החדשים של הספריות להתמקד יותר בתרומה  של הספריות לבתי ספר, לקמפוסים ולקהילות , מאשר במה שיש במדפים כפי שיעידו דבריו של נשיא ALA  :

"Libraries today are less about what we have on our shelves and more about what we do for and with people in our schools, campuses and communities Learning for children and youth today is more flexible, more self-directed, and with greater opportunities to not just use content, but to create and collaborate digitally. Library professionals are committed to facilitating both individual opportunity for all and advancing community progress. This new project with Google sits squarely in our modern public mission."

פרויקט זה הוא במסגרת ההכרה הגוברת לפתח בקרב צעירים  מיומנויות ברוח המאה ה-21 והוא אינו הראשון.  כך למשל ב- 20 בינואר 2016 הבית הלבן הצהיר על יוזמת CS  for All  , תוכנית שמטרתה לאפשר לכול הסטודנטים לרכוש מיומנויות שקשורות למדעי המחשב כדי שיוכלו ליצור ולתרום לכלכלה הדיגיטלית. התוכנית אינה מצומצמת  לחינוך הפורמלי ומתרחבת  לסביבה לא פורמלית כגון ספריות.

הפרויקט הוא המשך טבעי לפעילויות ותוכניות קיימות לא מעטות בתחום, בספריות  בתי ספר וספריות ציבוריות.

על פי דברי בכיר בגוגל, לגוגל ו- ALA   מטרה משותפת להנגשת המידע.  באופן זה המאמצים המשותפים להרחיב את ההזדמנויות ללמוד כישורים שקשורים למדעי המחשב היא שותפות טבעית,  וגוגל שמח לשתף פעולה עם ALA  למען הרחבת הידע במדעי מחשב לכול הסטודנטים.

למידע נוסף