עולם המידע

An End to Antisemitism!  הסוף לאנטישמיות  הוא מחקר חדש בן 5 כרכים שמפרט כיצד להביס את האנטישמיות. המחקר הוא תוצאה של כנס בינלאומי שנערך בוינה בשנת 2018 כשיתוף פעולה בין אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת ניו-יורק , אוניברסיטת תל אביב והקונגרס היהודי האירופי

המחקר  נועד למנוע שנאת יהודים היום ובעתיד. 119 מומחים בינלאומיים בודקים את הבעיה הרב-גונית של האנטישמיות: הם שופכים אור על ההיסטוריה של האנטישמיות ועל מאפייניה הספציפיים, ועל סמך הניתוח שלהם מציעים המלצות למאבק משותף ויעיל באנטישמיות.

על הכותבים נמנים פוליטיקאים ואנשי דת ידועים כולל גם נתן שרנסקי יושב ראש הסוכנות היהודית לשעבר.

המחקר כולל חמישה כרכים:

הכרך ראשון עוסק בהבנה  ובהתמודדות עם האנטישמיות ומציע פתרונות מעשיים והמלצות למקבלי החלטות

הכרך השני  עוסק  בשנאת יהודים בדת – האנטישמיות מנקודת המבט של הנצרות האסלם והיהדות

הכרך השלישי  כולל פרספקטיבה היסטורית, ודן בהיסטוריה של האנטישמיות

הכרך הרביעי  עוסק באנטישמיות   מנקודת מבט של הפילוסופיה הפדגוגיה ומדעי החברה

והכרך החמישי  בוחן  את נושא  האנטישמיות במדיה המודרנית  בעולם המשפטי והפוליטי

המחקר זמין בדפוס או כספר אלקטרוני בגישה פתוחה זמין להורדה בכתובת  https://www.degruyter.com/serial/aeas-b/htm

לכתבה בנושא

מחקר שנערך על ידי  סוכנות המחקר העצמאית Alterline בהזמנת חברת אקס ליבריס בנושא – המחקר באקדמיה אתגרים והזדמנויות לספריות התפרסם לאחרונה.  המחקר מציג ממצאים מסקר של למעלה מ-400 חוקרים ממגוון תחומי מחקר וראשי רשויות/משרדי  המחקר  בארה"ב בריטניה ואוסטרליה.

ממצאי המחקר – לקורונה הייתה השפעה ניכרת על מימון המחקר : בתחומי STEM    (science, technology, (engineering and mathematics   נכרת עליה במימון בעוד שבמדעי הרוח החברה והאמנויות המימון יורד. המימון הוא עדיין האתגר המרכזי עבור החוקרים. מציאת הזדמנויות מימון רלוונטיות   והגשת בקשות למענקים ממשיכים להיות המרכיבים התובעניים ביותר במחזור החיים של המחקר. בנימה חיובית, משרדי המחקר בקמפוס תומכים בחיפוש אחר מימון של חוקרים ב-2021 יותר מאשר ב-2020.

ראשי משרדי המחקר, מקדישים תשומת לב רבה יותר לחשיפה  בפורטל המחקר המוסדי. לעומת זאת חוקרים שומרים על פרופילים במספר רב של רשתות, ורק 43% מצהירים שהם שומרים על הפרופילים שלהם מעודכנים לחלוטין.

שיתוף פעולה בין-תחומי נמצא בראש סדר היום של החוקרים, 37% מהחוקרים אמרו כי רוב או כל עבודתם כרוכה בשיתוף פעולה בין-תחומי. נתון זה מתיישב במידת מה עם סדרי העדיפויות של משרדי המחקר; 25% מראשי משרדי המחקר ציינו כי קידום שיתוף פעולה בין-תחומי הוא בראש סדר העדיפויות.

שיתוף הפעולה בין משרדי המחקר והספריות עלה בשנת 2021. ראשי משרדי המחקר מדווחים כי שיתוף הפעולה שלהם עם הספרייה גדל ב-6% בממוצע משנת 2020. נושא הגישה הפתוחה הוא תחום שיתוף הפעולה העיקרי, בעיקר עבור המשיבים בבריטניה

הנטל האדמיניסטרטיבי על החוקרים ממשיך להוות אתגר גדול. שבעה מתוך 10 חוקרים מבלים לפחות 30% מזמנם במשימות אדמיניסטרטיביות. מומחיות הליבה של ספריות ומשרדי מחקר עדיין לא מנוצלת, אם כי התמיכה בכמה משימות גדלה מאז 2020.

חוקרים מצפים מהספרייה שלהם ליותר מאשר בשנת 2020. למרות ש-61% מהחוקרים הביעו שביעות רצון מהתמיכה שהם מקבלים מספריית המוסד שלהם, הם מצפים ליותר סיוע מאשר בשנת 2020, במיוחד עם שירותים שקשורים לנתונים והפקדת פרסומים.

עיקרי ממצאי הדוח (הצהרה על הדוח)

להורדת הדוח המלא

נתונים פתוחים הם מערכי נתונים גדולים שזמינים חופשי לכול.

נתונים אלה יכולים להיות ממגוון מקורות החל מנתונים ציבוריים שנאספו על ידי סוכנויות ממשלתיות ועד לסיכום מגמות כלכליות מבנקים ומקונצרנים פיננסיים.

ניתן להשתמש בנתונים אלה למטרות שונות כגון: למודיעין וחיזוי, לחשיפת דפוסי קנייה של קבוצות דמוגרפיות, מציאת הזדמנויות חדשות לחדשנות ועוד.

במהלך תהליך ניתוח הנתונים, חלק מיצירת תובנות מדויקות הוא שליפת נתונים ממקומות רלוונטיים.

רשימות של נתונים פתוחים על פי קטגוריות מתפרסמות מדי פעם ברשת. פוסט שהתפרסם ב 2021  מונה 55 מקורות של נתונים, פוסט מ-2019 מונה 50 מקורות של נתונים. הנתונים בשתי הרשומות מסווגות על פי קטגוריות נושאיות.   אפשר למצוא ברשימות נתונים בנושאים שונים:

מידע ממשלתי, כלכלי פיננסי, מידע עסקי, חינוכי ואקדמי,  רפואי, פשע וסמים, נדלן, מדעי הסביבה,  מדיה ועיתונות, שיווק ומדיה חברתית, ושונות.

לרשימות:

https://data-ox.com/55-free-open-data-sources-you-should-know-for-2021/

https://learn.g2.com/open-data-sources

מנוע החיפוש You.com      הושק בגרסת ביטא בראשית נובמבר 2021 . ייחודו הוא בארגון תוצאות החיפוש.  הוא מארגן את תוצאות החיפוש על פי מקור. המקורות כוללים קטגוריות כלליות  כמו: "תוצאות אינטרנט" ו"חדשות" אך גם אתרים ספיציפיים כגון ויקיפדיה, טוויטר, אמזון, לינקדאין, ואתרי חדשות בודדים כמו הניו-יורק טיימס.

בכך שונה הוא ממנוע החיפוש גוגל ומנועי חיפוש  אחרים שמארגנים את תוצאות החיפוש סביב העיקרון של "תשובה אחת רלוונטית" שמוצגות  בצורת רשימת קישורים ליניארית  בהנחה שרוב האנשים חושבים על עובדות ונתונים ומחפשים משהו שיענה בצורה הטובה ביותר באמצעות קטע עובדתי תמציתי.

אך זו לא הדרך היחידה שבה אנשים יכולים לנווט באינטרנט ומנוע החיפוש You.com  מנסה משהו אחר: מנוע חיפוש שבנוי סביב מיון והשוואה של תוצאות והצגתם בצורת קטגוריות. השירות נוטש את רשימת הקישורים הליניארית שמצויה  ברוב מנועי החיפוש הכלליים, ובוחר ברשת של תשובות מאורגנות לפי מקור.

נכון גם בגוגל ומנועי חיפוש אחרים ניתן להציג  קטגוריות מסוימות של תוצאות חיפוש על פי סוג חומרים תמונות חדשות וכו אך כאן הדגש הוא על קטגוריות של מקורות מידע ולאו דווקא סוג מידע

בנוסף לשינוי זה בארגון התוצאות , You.com מאפשר למשתמשים  להשפיע על סדר הקטגוריות של תוצאות החיפוש המוצגות. המשתמש יכול  "להעדיף" ו"לא להעדיף" קטגוריות ספציפיות, כך שכאשר הוא  מחפש, הוא יראה תחילה מקורות מועדפים, חיפושים ניטרליים לאחר מכן, ובמקום האחרון מקורות לא מועדפים..

סדר הקטגוריות המוצגות מושפע  גם מהקשר החיפוש של המשתמש.

לאור זאת ניתן לומר באופן כללי ש-  You.com אינו מותאם לענות על שאלות בסיסיות כמו גוגל, אלא מעודד  לחיצה לדפים אחרים ובחירה על פי מקורות מידע מועדפים. ולכן הוא כנראה בדרך כלל פחות טוב בהכוונת העין של המשתמש  למידע הרלוונטי ביותר. אם המשתמש  לא רגיל לקרוא מקרוב את הטקסט של תוצאות החיפוש, זה עשוי להיות מעמיס מדי. . וזה  לא בהכרח המקום שבו רוב האנשים רוצים לחפש באינטרנט.  לעומת זאת  You.com עשוי להיות  להיות מנוע למשתמשים חזקים בחיפוש באינטרנט שאוהבים להשוות מקורות מידע מרובים.

עדיין חסרות לו תכונות חשובות כמו סינון תוצאות החיפוש על פי  טווח תאריכים מוגבל, שעל פי דברי מייסדו יתווספו בשלב מאוחר יותר אך אין ספק שזהו מנשק מעניין ומיוחד.

מידע נוסף בכתבה בנושא

למנוע החיפוש

ביבליוגרפיה בנושא  אוצרות וניהול נתוני מחקר זמינה בגישה פתוחה. הביבליוגרפיה כוללת למעלה מ-800 מאמרים וספרים נבחרים בשפה האנגלית בנושא  אוצרות  נתוני מחקר דיגיטליים במוסדות מחקר אקדמיים ואחרים. היא מכסה  נושאים כמו יצירת נתוני מחקר, רכש, מידע-על, מאגרים, ניהול, מדיניות, שירותי תמיכה, דרישות גופי מימון, גישה פתוחה, סקירת עמיתים, פרסום, ציטוט, שיתוף, שימוש חוזר ושימור. רוב המקורות פורסמו מינואר 2009 עד דצמבר 2019; כלולים גם   מספר  מקורות משנים קודמות.. הביבליוגרפיה כוללת קישורים למקורות הנזכרים. חלק מהמקורות ברשיונות מסוימים של Creative Commons Attribution כוללים גם תקצירים. הביבליוגרפיה מסודרת בסדר אלפביתי ולא על פי קטגוריות נושאיות.

לביבליוגרפיה – קובץ PDF בגישה פתוחה (250 עמודים)

לציטוט

Charles W. Bailey, Jr., Research Data Curation and Management Bibliography, (Houston: Digital Scholarship, 2021), http://digital-scholarship.org//rdcmb/rdcmb.htm.

Bailey, Charles W., Jr. Research Data Curation and Management Bibliography. Houston: Digital Scholarship, 2021. http://digital-scholarship.org//rdcmb/rdcmb.htm.

Copyright © 2021 by Charles W. Bailey, Jr.

דוח שהתפרסם בנובמבר 2021 מציג תוצאות סקר שנערך בארה"ב בנושא ההתיחסות של ספרנים אקדמיים לסטודנטים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בכול הקשור למתן שירותי יעץ משאבים שירותי ספרייה ופעילויות למידה . הספרנים זוהו באתר https://thinkcollege.net/ – מכללה  ייעודית  לפיתוח, הרחבה ושיפור המחקר והפרקטיקה בהשכלה גבוהה כוללנית לסטודנטים עם מוגבלות שכלית.

הסקר נשלח ל- 102 ספרנים באוניברסיטאות שמציעות תוכניות לסטודנטים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. התקבלו 38 תשובות מלאות.

כל המשיבים הם בעלי תואר שני במדעי הספרייה ו/או תואר שני במדעי הספריות ומדעי המידע. לרוב הנשאלים (53%) היה ניסיון רב כספרן מקצועי (21 שנים ומעלה); ל-32 אחוז מהנשאלים היו בין 10 ל-20 שנות ניסיון מקצועי, בעוד ל-15 אחוזים היו ניסיון של 9 שנים או פחות. לרוב הנשאלים חסרו כל קורסי ספרייה ומדעי מידע בנושא שירות לאנשים עם מוגבלות, בעוד שלכמחציתם היה רקע חינוכי בטכנולוגיה, הוראה או שירותים חברתיים.

סקר הספרנים, כלל מידע  על הרקע שלהם והאופן בו הם מלמדים מיומנויות אוריינות מידע ומספקים שירותי ספרייה. הם גם דיווחו על האופן שבו הם מתאימים ו/או משנים הוראה לתלמידים לסטודנטים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ממצאי הסקר   הולידו  המלצות ספציפיות שנוגעות להגברת המודעות לנושא, למדיניות הספרייה ולמדיניות המוסדית,  ולבנית היכולת.

כדי לשרת טוב יותר סטודנטים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ספרני מכללות ואוניברסיטאות זקוקים להזדמנויות לפיתוח מקצועי המרחיבות את הידע והכישורים שלהם בהוראת מיומנויות אוריינות מידע תוך התמקדות מיוחדת בצרכים של תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ושיטות עבודה מומלצות במתן התאמות ושינויים. ספרנים אקדמיים בעלי השכלה על מוגבלות שכלית התפתחותית והתנסויות אישיות בעבודה עם אנשים עם מוגבלות נוטים 1) להכיר בצורך בשיתוף פעולה טוב יותר ברחבי הקמפוס; 2) ייצוג ערכי של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדי האוניברסיטה; ו-3) הצורך בשירותי הדרכה התומכים בגיוון, שוויון והכלה.

 למידע נוסף בדוח

ספריות מחפשות דרכים חדשות לתמוך בחומרים בגישה פתוחה , ישנן אסטרטגיות מבוססות למדי למימון כתבי עת בגישה פתוחה, אך בנושא ספרים בגישה פתוחה יש עדיין הרבה שאלות .

כתבה שהתפרסמה ב- 27 באוקטובר 2021 נועדה לענות על שאלות אלה ולספק מידע בנושא

הכתבה כוללת רשימה מקיפה למדי של תוכניות ספרים  בגישה פתוחה  שמחפשות באופן פעיל מימון מקהילת הספריות

הרשימה כוללת את

• Central European University Press Opening the Future
• Knowledge Unlatched
• Language Science Press
• Liverpool University Press Opening the Future
• Lever Press
• Luminos
• LYRASIS United Nations Sustainable Development Goals Fund
• MIT Press Direct to Open
• Open Book Publishers
• Punctum Books
• Toward an Open Monograph Ecosystem (TOME)
• University of Michigan Press Fund to Mission

מידע נוסף בנושא תוכניות כאלה מתפרסם  באתרים של  גופים שתומכים בנושא כגון LYRASIS ו- Jisc

התוכניות לא מעטות אך חשוב להעריך את התוכניות כדי לקבוע באיזה תוכנית כדאי לספרייה להשקיע. כיצד לבחור במודל מתאים , על כך ועל שאלות נוספות כגון מהו תהליך הרכש עבור השתתפות בתוכניות ספרים בגישה פתוחה, באילו קריטריונים נוספים, מעבר למה שמשתמשים בהם להערכת תוכן עם חומת תשלום, יש  לשקול להשתמש כדי להעריך תוכניות ספרים בגישה פתוחה .

הכתבה כוללת גם  רשימה של מקורות /משאבים  מספריות בעולם שכוללים הצהרת עקרונות וערכים שיכולים שיכולים  לשמש לספריות להשראה  כגון :

• MIT Libraries Framework for Publisher Contracts
• Iowa State University Libraries Principles & Strategies to Support Openness
• KU Leuven Fair Open Access
• NERL Demands a Better Deal
• GWLA Licensing Principles
• BTAA The Big Collection

 מידע רב נוסף אפשר למצוא בכתבה. כמובן שלא ניתן לעשות הכל, אבל אפשר לעשות  משהו. ואם כל אחד בקהילת הספריות  יעשה משהו, אז יתכן  שאוסף מגוון ובר-קיימא יותר של ספרים בגישה פתוחה יופיע כחלק מהחזון המשותף לאוסף משותף גלובלי.

 מידע נוסף בכתבה

כלים שנוצרו על ידי גוגל הופכים להיות ערכת כלים דיגיטלית לצרכים שונים. לכן גוגל מציעה את Google Learning  –  רשימת כלים מסודרת על פי קטגוריות – למידה לבית ספר, למידה לעבודה ולמידה לחיים כדי לסייע לאנשי חינוך, מורים, תלמידים וכול השאר להפיק את המיטב מגוגל במסע הלמידה שלהם

הקטגוריה למידה לבית הספר כוללת בעיקר מוצרים שמיועדים לקהילת החינוך

למידה לעבודה – כוללת בעיקר משאבים שיסייעו לאנשים בתחום הקריירה

ולמידה לחיים – שכוללת בעיקר כלי חיפוש

בדף הראשי של האתר יש הפניות מפורטות לסוגי הכלים השונים בכול אחת מהקטגוריות.

לדף הראשי של Google Learning

משאבי למידה פתוחים OER   הם משאבים לימודיים חופשיים , זמינים באופן גלוי לכול אחד ובמסגרת רישיונות מסוימים גמישים ( הידועים ביותר Creative Commons  ) מאפשרים לעשות בהם שימוש חוזר ולהפיצם עם מעט או ללא הגבלות.

OERSearchEngine.com  הוא מנוע חיפוש מותאם אישית  של גוגל (Google custom search) למשאבי חינוך פתוחים . מנוע זה  כולל כנראה באינדקס שלו גם את רשימת המקורות שנמצאים בכתובת http://www.oersources.com/

מנוע חיפוש זה מצטרף למקורות נוספים לאיתור משאבי חינוך פתוחים כגון:

 OASIS

OER Commons

למנוע החיפוש

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה  ב-25-31 באוקטובר תחת התֵּמָה:  “It Matters How We Open Knowledge: Building Structural Equity.”.

הנושא מתיישב עם נושא המדע הפתוח שצריך לאמץ מגוון של ידע, שיטות עבודה, תהליכי עבודה, שפות, תפוקות מחקר ונושאי מחקר התומכים בצרכים ובפלורליזם אפיסטמי של הקהילה המדעית כולה, קהילות מחקר וחוקרים מגוונים, כמו גם את הציבור הרחב ובעלי הידע.

הנושא מדגיש את קריאת ההמלצה שפורסמה לאחרונה על ידי אונסקו להשתתפות שוויונית לכל יצרני וצרכני הידע – מדע פתוח צריך לשחק תפקיד משמעותי בהבטחת שיוויון בין חוקרים ממדינות מפותחות ומתפתחות, לאפשר שיתוף הוגן והדדי של תשומות ותפוקות מדעיות וגישה שווה לידע מדעי הן ליצרנים והן לצרכני ידע ללא קשר למיקום, לאום, גזע, גיל. , מגדר, הכנסה, נסיבות חברתיות-כלכליות, שלב קריירה, משמעת, שפה, דת, נכות, מוצא אתני או כל סיבה אחרת.

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי הוא הזמן עבור הקהילה הרחבה לתאם את פעולותיה כדי להפוך את הפתיחות לברירת מחדל ,ליצור קשרים בין קהילות  ולקדם בניית יסודות שוויוניים יותר לפתיחת ידע .האירוע נחגג על ידי אנשים פרטיים, מוסדות וארגונים ברחבי העולם ואת ארגונו מובילה וועדה מייעצת עולמית.

באתר אפשר למצוא בין היתר כבר תוכניות לארועים דיגיטליים פתוחים לכול המעוניין הקשורות לנושא פרסום פתוח, מדע ושיתוף נתונים כמו :

הוובינר של מספר ספריות אקדמיות נורבגיות ב- 27 באוקטובר בנושא שיתוף מידע רגיש  ומגוון  פעילויות ואירועים נוספים  שיתקיימו במקומות השונים בעולם במסגרת זו. כמו כן אפשר למצוא מידע משנים קודמות  קובצי וידיאו בנושא,  תמונות, פוסטים מבלוגים בנושא, ועוד

שבוע הגישה הפתוחה השנה יתקיים כאמור בין התאריכים 25 עד 31 באוקטובר; עם זאת, המארגנים מוזמנים לארח דיונים ולפעול סביב הנושא  בכל עת המתאים ביותר במהלך השנה ולהתאים את הנושא והפעילויות לקונטקסט המקומי שלהם.

לאתר שבוע הגישה הפתוחה