עולם המידע

תופעה הקורסים המקוונים ללמידה עצמית אינה חדשה ברשת, אבל  לרענון המידע ולהתעדכנות נועדה כתבה שהתפרסמה ב-1 בפברואר 2022  שכוללת  רשימה מעודכנת של קורסים בפלטפורמות השונות שכוללות גם לא מעט קורסים חופשיים.

הרשימה כוללת רשימה של קורסים  בפלטפורמות האקדמיות הגדולות הבאות:

EdX  – למחפשי קורסים מקוונים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, פלטפורמה זו היא התשובה.

פלטפורמה חינוכית שמטרתה לאפשר לאנשים ללמוד באינטרנט ללא מגבלות גיאוגרפיות.

כוללת מגוון סוגים שונים של קורסים לתעודה בתשלום וללימוד חופשי חינמי להנאה .

FutureLearn – מאפשרת קורסים קצרים חינמיים לתקופה של 14 ימים ותארים מקוונים לאחר שדרוג בתשלום עבור תעודה

Coursera  – שעובדת לא רק עם האוניברסיטאות המובילות בעולם  אלא גם עם חברות טכנולוגיה כמו גוגל ו- IBM מציעה  קורסים במדעי המחשב, מדעי הנתונים, שפה, עסקים ותחומים נוספים.

Khan Academy  – פלטפורמת הלמידה המקוונת אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של עמק הסיליקון בתחום החינוך .

General Assembly – פלטפורמה שמתאימה לשיפור כישורים שמעסיקים מחפשים בעידן הדיגיטלי . מציעה קורסים מקוונים בקידוד, עיצוב, נתונים, שיווק, עסקים ופיתוח קריירה.

Udemy  – שהושקה בשנת 2010 כאמצעי למורים ומדריכים ליצור ולהפעיל קורסים מקוונים משלהם. התפתחה מאוד מאז , עם 57,000 מדריכים ברחבי העולם, ו-150,000 קורסים. רוב הקורסים בתשלום אך יש לא מעט גם קורסים חינמיים.

Kadenze – מתמחה בקורסים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הנדסה, אמנות, עיצוב, מוזיקה ומתמטיקה, פלטפורמה זו משתפת פעולה עם חבורה שלמה מהמוסדות המובילים בעולם בתחומים אלה. מציעה הרבה קורסים לתעודה בתשלום  אך יש גם קורסים חינמיים ללא זכאות לתעודה

וגם את מנוע החיפוש Class Central       שאפשר להגדירו כמנוע חיפוש  לקורסים מקוונים ופרטים עליו אפשר למצוא בכתבה

הכתבה כוללת בנוסף לתיאור מפורט של כול אחת מהפלטפורמות גם קישורים למבחר קורסים שמוצעים בכול אחת מהפלטפורמות

וכמובן, בהקשר זה כדאי לא לשכוח את CAMPUS IL שלנו

לכתבה

ראיון, מעניין ואקטואלי לתקופתנו,  עם המידען עמי סלנט התפרסם בדה מרקר בתאריך 27 בינואר 2022 . עמי סלנט,  שחוקר את תחום הלמידה מרחוק בארבעת העשורים האחרונים, טוען שישראל הייתה צריכה כבר לעבור ללמידה היברידית שמשלבת באופן מסודר וקבוע לימודים בכיתה ובבית כפי שעשו מדינות אחרות בעולם בהם מנהלי בתי הספר משלבים למידה היברידית כחלק מתוכנית הלימודים.

שלא כמו הלמידה מרחוק,  שיושמה לא אחת בתקופה הקורונה בה אנו חיים, ושמבוססת בעיקר על למידה בזום המודל של למידה היברידית שם דגש על למידה עצמית של תלמידים, משימות חקר והעשרה כאשר המורים משמשים כמדריכים ומתאימים את קצב ההתקדמות באופן אישי לכול תלמיד.  לדברי עמי שילוב של למידה היברידית בבתי הספר עשוי לסייע לתלמידים לרכוש כישורים נחוצים לחיים ולשוק העבודה. חשוב לשמור על איזון בין למידה פרונטלית ללמידה עצמית ובגיוון של המשימות שניתנות לתלמידים. המכשול העיקרי ליישום למידה היברידית בבתי הספר בארץ ובעולם הוא חוסר ההכשרה של המורים ליצירת מערכי שיעור במודל זה ועזרה לתלמידים המתקשים במעבר למודל.

מאחר שאין ספק, כפי שטוען עמי סלנט, מוסדות חינוך יעברו  לכיוון של למידה היברידית כאמצעי לפיתוח הוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה, הבנת עמדות התלמידים כלפי למידה היברידית וגורמים המשפיעים על עמדות כאלה כלפי למידה היברידית חשובה ביישום גישה זו.

מחקר סקר מעניין שהתפרסם ביולי 2021 עסק בנושא. הנחקרים 879 סטודנטים בקורסים היברידיים באנגלית באוניברסיטת בנגקוק.

מחקר זה חקר  את  המשתנים הדמוגרפיים הבלתי תלויים מגדר, ניסיון קודם בלמידה היברידית ואוריינות מחשב והקשר שלהם עם המשתנים התלויים עמדות הסטודנטים כלפי למידה היברידית בהתייחס להיבטי למידה שונים..

מממצאי המחקר :  לכל הגורמים הייתה השפעה על עמדות התלמידים כלפי למידה היברידית. אוריינות מחשב משחקת תפקיד משמעותי בלמידה היברידית מכיוון שלגורם זה הייתה השפעה על עמדות התלמידים כלפי כל היבטי הלמידה, במיוחד השפיעה הכי הרבה על השימוש בטכנולוגיה. בהתבסס על הממצאים, מחקר זה יכול לספק  קווים מנחים ובסיס מידע שימושי לפיתוח קורסים היברידיים.. בנוסף, יש לחקור גורמים נוספים שעשויים להשפיע על העמדות, כגון גיל, מוטיבציה, סגנונות למידה וכו' .

לראיון עם עמ סלנט התפרסם גם בפורמט המודפס של דה מרקר מתאריך 27 בינואר 2022

לראיון המלא עם עמי סלנט מתוך דף הפייסבוק של עוזי נבות

עמי סלנט – פרופיל 

למחקר Investigating Factors Affecting Students’ Attitudes toward Hybrid Learning

כתבה שהתפרסמה לאחרונה כוללת רשימה של  13 כלים חינמיים שיכולים לסייע בעבודת שיווק הספרייה. יכולים לסייע  בהפקת וידאו, מדיה חברתית, כתיבה ויצירת תוכן

הכלים ברשימה מוצגים בסדר אלפביתי עם תיאור קצר על השימושים שלהם.

השימושים בכלים מגוונים מספר כלים לדוגמה:

להפקת וידיאו –  Animoto – התוצר של הכלי החופשי הוא עם סימן מים אך חבילה בסיסית בעלות לא גבוהה מסירה את סימן המים

Giphy –  ליצירת קובצי וידאו מונפשים  ורקעים מותאמים אישית עבור ועידות וידאו מקוונות

Calendly – לקביעת פגישות

Icecream Screen Recorder – להקלטת מסך

Trello – לניהול פרוייקטים

Emojipedia  – לאיתור  אימוג'ים בחינם עבור כל פוסט ומייל במדיה חברתית

ועוד..

בנוסף ל-13 כלים  שיכולים לסייע בעבודת הספרייה הרשימה כוללת גם כלי בונוס נוסף לכתיבת קורות חיים (באנגלית)

לרשימה המלאה

ספר לימוד חדש בנושא כימיה אורגנית  – ORGANIC CHEMISTRY I  התפרסם לאחרונה בגישה פתוחה. על פי מה כתוב באתר ספר לימוד פתוח זה מתאים לסמסטר א' בכימיה אורגנית. מכסה מושגים בסיסיים של מבנים ותגובתיות של מולקולות אורגניות.

הספר ניתן להורדה ולעיון כולל אפשרויות חיפוש .

המחברת Xin Liu, Kwantlen Polytechnic University xin.liu@kpu.ca הייתה חברת סגל במחלקה לכימיה, KPU מאז 2008. מלבד הוראת כימיה אורגנית וקורסי כימיה כללית בשנה הראשונה, היא גם הייתה פעילה ומעורבת בסקירת תכניות לימודים ופיתוח קורסים חדשים. תומכת  מאוד במשאבי חינוך פתוחים.

לאתר הספר

מאמר שהתפרסם בדצמבר 2021 כולל ארגז כלים מקיף כיצד לקדם את המדע הפתוח ולסייע לאנשים ומוסדות לטפח תרבות מחקר פתוחה יתר.. המדע הפתוח כולל מגוון התנהגויות שמטרתן לשפר את השקיפות של המחקר המדעי. רישום מחקר מראש, תדפיסים מקדימים, מחקרי שכפול , ושיתוף נתונים פומבי הן כמה שיטות/פעולות  שיכולות לתרום למדע פתוח  ולמידת הקלות של המחקר להערכת, שימוש ושחזור.  בתהליך זה של המדע הפתוח יש תפקיד למגוון קבוצות / מוסדות: חוקרים וסגל, עמיתים, סטודנטים, אוניברסיטאות, ספריות אקדמיות, כתבי עת ומממנים.

המאמר מתאר את השינויים וההתנהגויות  שכול אחד מגורמים אלה (בסעיף ייחודי לכול אחד במאמר) יכולים לעשות כדי לטפח מדע פתוח עם דגש על פעולות שחוקרים יכולים לעשות כדי לקדם את ההתנהגויות האלו.

בכל אחד מהסעיפים, מתוארים   שינויים שבעלי כוח קבלת החלטות ממסדיים יכולים לבצע ישירות, אך חשוב מכל המאמר כולל  המלצות  גם על דרכים שבהן החוקר הטיפוסי, גם מי שאינו מחזיק בעמדות השפעה, יכול להגדיל את הסבירות שמקבלי ההחלטות יבצעו שינוי.

חשוב לציין  שכול סעיף  כולל  טבלת סיכום  עם משאבים מקוונים שימושיים.

לדוגמה טבלת הספריות :

מידע  נוסף מפורט במאמר

התמונות המתארות בינה מלאכותית ממלאות תפקיד מהותי בעיצוב האופן שבו אנו תופסים אותה. נכון לעכשיו, התמונות הזמינות בנושא בינה מלאכותית להורדה בספריות התמונות, במנועי החיפוש ובפלטפורמות התוכן השונות נשלטות על ידי מגוון מצומצם של תמונות, למשל, אלו המבוססות על רובוטים מבריקים בהשראת מדע בדיוני, מוחות זוהרים ורקעים כחולים

תפיסות שגויות לגבי בינה מלאכותיות מקשות על אנשים להיות מודעים להשפעה של מערכות בינה מלאכותית על חייהם ומחקרים שונים הוכיחו חששות לגבי ההשפעות השליליות של התמונות הזמינות הקיימות היום בנושא..

בתגובה ב- 14 בדצמבר 2021 הושקה ספריית התמונות Better Images of AI Image Library – ספריית תמונות שמטרתה לייצג את נושא הבינה המלאכותית בצורה מייצגת כוללנית מגוונת ומציאותית יותר .

התקווה היא שפרויקט זה יבנה מעורבות ציבורית גדולה יותר עם בינה מלאכותית ויתמוך בבינה מלאכותית אמינה יותר.

לספריית התמונות

לכתבה ומידע נוסף בנושא

יישום הגישה הפתוחה במדעי הרוח, האמנוית והחברה נמצא בתהליך, אך  עם מעורבות נמוכה יותר מאשר רוב מדעי הטבע.

מעניין מה דעתם של חוקרים ממדעי הרוח החברה והאמנויות בנושא.

דוח מחקר מעניין שפורסם  בדצמבר 2021  עוסק בנושא.

ששה חוקרים מנוסים מתחום מדעי הרוח האמנויות והחברה  ב- Curtin University, שב- פרת' אוסטרליה רואינו כדי לעמוד על התפיסות והחוויות שלהם לגבי הגישה הפתוחה והחסמים שמונעים מהם מלפרסם את תפוקות המחקר השונות שלהם בגישה פתוחה. בהקשר של תפוקות המחקר מן הראוי לציין שסוגים שונים של תפוקות מחקר היו במסגרת המחקר אך  דוח המחקר במאמר זה עוסק רק בממצאים הרלוונטיים למאמרים בכתבי עת בגישה פתוחה .

מחקר זה מצא שונות רבה באימוץ שיטות גישה פתוחה בקרב החוקרים.

חלק מהמשתתפים מפרסמים באמצעות גישה פתוחה מבוססת APC  בכתבי עת הרשומים ב-DOAJ  תוך הכרה  ביתרונות של פרסום בגישה פתוחה, כולל ציטוטים גבוהים יותר, השפעה על התעשייה והפצה מהירה יותר של ממצאי מחקר. בעוד שכמעט כל המשתתפים התמודדו עם חסמים  מרובים לחלוק יותר מעבודתם כמאמרים בכתבי עת בגישה פתוחה. בין החסמים שנמנו בעיות  במימון APC  , אפשרויות מוגבלות של כתבי עת בגישה פתוחה בתחום המחקר שלהם ,הבעיה של כתבי עת טורפים והחשש מהתופעה, מחסור בזמן לברר יותר על הגישה הפתוחה ותסכול מתהליך הוספת כתבי עת למאגר המוסדי.

מן הראוי לציין שהתפיסות של החוקרים לגבי הגישה הפתוחה מורכבות ותלויות בנקודת המבט של החוקר מתוקף תפקידו : מנחה מחקר, בעל תפקיד עריכה בכתב עת, מעריך מימון  או אזרח גלובלי.

ממצאי מחקר זה יכולים לשמש  בסיס להמלצות למוסדות מחקר בתחום יישום הגישה הפתוחה כגון  זיהוי חסמים מקומיים לגישה פתוחה על ידי שיחה עם קהילות שונות של חוקרים  ואספקת מידע ברור יותר בנושא .

לדוח המחקר 

קורס חופשי  בנושא משאבי למידה פתוחים ACC Learn OER  כולל מידע רחב בנושא. הקורס מורכב מכמה מודולים

1. Introduction to this course
2. Understanding OER
3. Why OER?
4. Introduction to Open Licensing
5. Finding & Evaluating OER
6. Accessibility
7. Creative Commons Licensing In-Depth
8. Adapting, Creating, & Sharing OER
9. Teaching ZTC/OER at ACC
10. Final Module Assessment

המודול Finding & Evaluating OER      מציע מקורות חופשיים לאיתור משאבי חינוך פתוחים:

ביניהם: OER Commons, SkillsCommons, OERTX כמו כן מציע מקורות לחיפוש ספרי לימוד פתוחים:  Open Textbook Library, OpenStax , ופלטפורמות נוספות  רלוונטיות.

קורס זה  נוסף לאחרונה  לרשימה המפורטת של משאבי למידה פתוחים של  Marcus P. Zillman,

עוד בהקשר זה כדאי לצייו מחקר שבחן את יעילות שילוב חומרים בגישה פתוחה בקורסים בחינוך הגבוה והגיע למסקנה  ששילוב קורסים מבוססי חומרי לימוד בגישה פתוחה יכול להיות פתרון חדשני לבעיות נשירת סטודנטים.

דוח מקיף בן 96 עמודים שהתפרסם בנובמבר 2021 מציג בפרוטרוט תוצאות סקר בנושא החינוך הפתוח (OE) ומשאבי חינוך פתוחים (OER)  שנערך בקרב  233 ספריות במוסדות להשכלה גבוהה ב-28 מדינות באירופה. הדוח  מציג את הממצאים ברמה כלל-אירופית.

הדוח התמקד בשני תחומים שהשפיעו על החינוך הפתוח בשנה האחרונה: המלצת אונסקו בנושא משאבי חינוך פתוחים שפורסמה בסוף 2019 ומגיפת הקורונה.

הדו"ח מתאר את האתגרים, ההזדמנויות והצרכים של ספריות אקדמיות אירופאיות במאמציהן ליישם ולהאיץ את מפת הדרכים של החינוך הפתוח. זה מדגיש את התפקיד המרכזי שהן ממלאות בקידום החינוך הפתוח באירופה.

שלושת התחומים המובילים שבהם ספריות מדווחות שיש מערך שלם של מיומנויות OE תואם חלק מתחומי המומחיות ההיסטוריים שלהם . ספרנים מנצלים את המומחיות שלהם באוריינות מידע כדי לשתף פעולה עם הסגל באיתור ושילוב OER בקורסים מקוונים, את הידע שלהם במטא נתונים כדי להפוך את ה-OER לניתנים לגילוי ואת הניסיון שלהם במאגרים כדי לתמוך באנשי הסגל בשיתוף משאבי חינוך פתוחים. ספריות מספקות כיום שירותי תמיכה ב-OE/OER בתחומי החלפת ידע והדרכה, וכן בנושא זכויות יוצרים. עם זאת ספריות מעידות על  פחות מיומנות ביצירת ספרי לימוד פתוחים ותחומים אחרים שקרובים יותר להוראה.

מחצית מהספריות שנסקרו מדווחות כי למוסד שלהן יש כבר סוג של מדיניות OE, שהם בתהליך של פיתוח מדיניות , או שמדיניות כזו  נמצאת  בבחינה.

מחברי הדו"ח מציינים התפתחויות חשובות של החינוך הפתוח באירופה בהשוואה לשנה שעברה. למרות שהושגה התקדמות משמעותית, יש עדיין תחומים שזקוקים לתשומת לב נוספת, כמו העלאת המודעות להמלצת אונסק"ו בנושא משאבי חינוך פתוחים השקעה בבניית יכולת ביצירה משותפת של OER וספרי לימוד פתוחים, פיתוח מדיניות  חינוך פתוח  הגדלת המימון לפרויקטים בתחום , והשקעה במשאבי אנוש ייעודיים.

העולם ראה ביקוש מוגבר לגישה למשאבים דיגיטליים ופתוחים במהלך מגיפת הקורונה  הסקר מצא כי מגיפת COVID-19 העלתה את המודעות בדבר החשיבות של פתיחות ושימוש ב-OER באירופה.

.לדוח המלא