מנוע החיפוש המדעי Google Scholar   ומאגרי המידע  Web of Sciences  ו- Scopus   – כולם מקורות טובים לחומר מדעי. . מענין לדעת מה מידת הכיסוי של כול אחד מכלים אלה בתחומי המחקר השונים..

מחקר שבדק זאת במדגם של 2500 מסמכים ב- 252 קטגוריות נושאיות מצא שכמות משמעותית של מסמכים במדעי החברה ובמדעי הרוח שנמצאו בגוגל סקולר לא כוסו במאגרי המידע Web of Sciences  ו- Scopus  . הסיבה הייתה שמאגר המידע לא כיסה את כתב העת בזמן  פרסום המאמר.

כמו כן נבדקו מידת החפיפה והיחודיות בין 3 הכלים הנבדקים במדגם חדש של 2.5     מיליון ציטוטים (מכול 3 הכלים הנבדקים)  של המסמכים המצוטטים ביותר במדגם   המקורי. בדיקה זאת סיפקה תמונה מפורטת יותר על ההבדלים בכיסוי בין 3 הכלים הנבדקים לא רק במישור הרחב אלא גם ברמה של 252 תתי קטגוריות.

במישור הרחב נמצא שגוגל סקולר מצא את רוב הציטוטים למאמרים במדעי החברה – 94%  בעוד ש- Web of Science ו- Scopus מצאו רק35%  ו- 43% בהתאמה. יתירה מזאת גוגל סקולר מצא 93% מהציטוטים שנמצאו ב- Web of Science ו -89% מהציטוטים שנמצאו ב- Scopus. כמו כן למעלה מ- 50% מכול הציטוטים למאמרים במדעי החברה נמצאו רק בגוגל סקולר.. ניתוח דומה נעשה לגבי 252 תתי הקטגריות  והוא ניתן לצפייה באפליקציה אינטראקטיבית.

מחקר זה מניח  מקום למחשבה לחוקרים בבואם לבחור את כלי החיפוש בהתאם להעדפתם – כיסוי מלא יותר יותר או חיפוש מובנה יותר.

מידע נוסף כולל סוג החומרים שכוסו רק בגוגל  סקולר במאמר המלא.