SCONUL Summer Conference 2018 – ספריות: אתגרים והזדמנויות – מצגות נבחרות

SCONUL – The Society of College, National and University Libraries הוא ארגון  שמייצג את כול הספריות האקדמיות באנגליה ואירלנד, מקדם את ההכרה בתפקידן של הספריות האקדמיות בתמיכה במצויינות המחקר והישגי הסטודנטים, ומייצג  אותן בפני גופים ממשלתיים, רגולטורים ושאר בעל עניין. כמו כן הוא  מסייע לספריות אקדמיות לשתף פעולה לצורך ייעול שירותים ושיתוף ידע.

כנס קיץ 2018 של הארגון שנערך ב-12 -13 ביוני 2018  התמקד בהזדמנויות ובאתגרים  שניצבים בפני הספריות בתקופה זו של שינויים.

הנושאים בכנס היו מגוונים:מגמות בהוראה, הדור הבא של מדעי הרוח הדיגיטליים, תפקידן של הספריות האקדמיות בדור הבינה המלאכותית –גילוי, שימור ואוצרות, הטכנולוגיה  המתפתחת והשלכותיה ועוד..

מצגות הכנס וקובצי הוידיאו זמינים באתר.

מצגות/קובצי וידיאו של הכנס משנים קודמות אף הן זמינים דרך אתר הבית של הארגון.

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי, כנסים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

SciReader  – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית

מדי חודש מתפרסמים כ- 90 אלף  מאמרים בתחום הביו-רפואי- 3000-5000 מאמרים מדי יום. הדבר מקשה על המשתמש/החוקר לאתר את המאמרים הרלוונטיים והחשובים ביותר עבורו.

SciReader   – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית יכולה לסייע בכך.

SciReader   ממיינת באופן אוטומטי את כול המאמרים החדשים בתחום הביו-רפואי לקטגוריות נושאיות, ומאפשרת למשתמש לראות את המאמרים שעשויים להיות המשפיעים ביותר בכול קטגוריה נושאית.

כאשר המשתמש  פותח  חשבון אישי באתר, המערכת לומדת מה הם הנושאים שמעניינים אותו ומציעה המלצות אישיות בהתאם לתחומי העניין של המשתמש.

מאמר שהתפרסם במאי 2018  כולל  פירוט נרחב על מטרות המערכת, מבנה המערכת והאלגוריתמים שבהם היא עושה שימוש

מטרות העיקריות של המערכת הן :

  • המאמרים שיסופקו על ידה יהיו רלוונטיים למשתמש
  • יהיו מאמרים חדשים
  • משתמשים יוכלו לשתף במייל וברשתות חברתיות מאמרים רלוונטיים ומעניינים
  • משתמשים יוכלו לארגן את המאמרים
  • טוויטר, שמרבה לכלול ציוצים על פרסומים חדשים, ישולב במערכת
  • המערכת תהיה שימושית גם לחוקרים חדשים בתחום ולא רק לחוקרים ותיקים, והיא תאפשר בקלות ניווט בספרות הביו-רפואית

לצורך מימוש מטרות אלה המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים, כולל  למידת מכונה. היא מערכת היברידית שמושתתת גם על ייצוג ודמיון בין התכנים וגם על הדמיון בין המשתמשים

היא מושתתת כיום בעיקר על תכנים מהמאגר הביו-רפואי Pubmed. בעתיד הכוונה להוסיף תכנים ממאגרים נוספים : NIH  RePORTER, arXiv   ו- bioRxiv

לדף המערכת

למאמר המתאר את המערכת

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, טכנולוגיות, כלי מחקר, כללי, רפואה, תוכנות | כתיבת תגובה

CORE הפך לאגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה

CORE הוא אגרגטור גלובלי של תכנים מדעיים בטקסט מלא בגישה פתוחה, שירות משותף של Open University ו- Jisc  בפוסט משותף מטעמם ב-1 ביוני 2018  נכתב ש- CORE גדל מאוד בחודשים האחרונים והפך לאגרגטור הגדול בעולם של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

על פי הנתונים בכתבה, במאי 2018 הוא אגר למעלה מ-131 מיליון רשומות עם מידע-על של מאמרים, 93 מיליון תקצירים, ארח  11 מיליון פריטים בטקסט מלא ולמעלה מ- 78 מיליון קישורים למאמרי מחקר באתרי ווב אחרים.

הפוסט מציג טבלת ביצועים של CORE בהשוואה לשירותים רלוונטיים אחרים, ממנה ניתן להסיק  ש- CORE  בהתחשב בקריטריונים מסוימים,הפך להיות האגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

מטבלת הביצועים בולט המאפיין שלו-  לא להסתפק בהצגת הרשומות הביבליוגרפיות עם מידע-העל בלבד, אלא במידת האפשר להציג למשתמש את הטקסט המלא.

העובדה שהוא מארח חלק נכבד מפריטי המידע ולא מסתפק לגביהם רק  בקישורים למארחים אחרים מקלה על שירותי צד שלישי שמשתמשים בשירותיו.

אחת הסיבות ליכולת אגירה   זו של CORE   היא התמיכה שלו במגוון רחב של מיכניזם/פרוטוקולים  לאיסוף נתונים מספקי המידע.

הערה: בתגובות קוראים על הכתבה נשמעו מספר הסתייגויות ביחס לנתונים בעיקר בטבלת הביצועים המשווה, תגובת המערכת לתגובות הקוראים שופכת יותר אור על אופן ביצועיו של CORE

ל-CORE

לכתבה

לטבלת ההשוואה עם שירותים אחרים

ספקי מידע של CORE

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כתבי עת, מאגרי מידע, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

פורטלים של כתבי עת – תשתית חשובה להוצאה לאור לא מסחרית של כתבי עת בגישה פתוחה

p2פורטלים של כתבי עת מהווים כיום שירות חשוב להוצאה לאור לא מסחרית של כתבי עת בגישה פתוחה. דו"ח מחקר  שהתפרסם בסוף 2017 בכתב העת  ONLINE INFORMATION REVIEW שופך אור על התופעה.

לצורך המחקר הנ"ל פורטלים של כתבי עת הוגדרו על פי מספר קריטריונים:

  • אתרים שתוכננו לארח מספר גדול של כתבי עת שעיקרם בגישה פתוחה.
  • הפורטלים לא מנוהלים על ידי המו"לים של כתבי העת אלא על ידי גורמי צד שלישי, כלומר הפורטלים אינם הבעלים או המוציאים לאור של כתבי העת
  • השירות אינו מסחרי, ובדרך כלל אינו כרוך  בתשלומי APC     מצד מחברי המאמרים .לכול היותר, במקרים מסוימים,  השירות כרוך בתשלום  מינימלי נמוך מ- 100 דולר להוצאה לאור של מאמר.
  • הפורטלים מקבלים כתבי עת במישורים השונים: גלובלי, אזורי או לאומי

מן הראוי לציין, שיש להבחין בין פורטלים שבהם מופקד המקור ובין מאגרי הפקדה מוסדיים שבהם  מופקדים בדרך כלל העותקים של המקור.

בדרך כלל כתבי העת בפורטל הם בגישה פתוחה, אבל יכולים להיות גם יוצאים מן הכלל, כמו כן למרות שמדובר במאמרים מדעיים, רבים מהם  לא עוברים ביקורת עמיתים מלאה.

כתבי העת שמשתמשים בשירותים של הפורטלים הם לרוב של אגודות מדעיות קטנות ואוניברסיטאות  ולרוב הם גם כתבי עת ותיקים, שהומרו לגישה פתוחה,  במיוחד במדעי החברה והרוח.

המחקר מצא 21 פורטלים ברחבי העולם: אפריקה, אסיה, אוסטרליה, אירופה ואמריקה הלטינית  שענו על ההגדרה של פורטל  על פי הקריטריונים שלעיל.. יחד הם מפרסמים למעלה מ- 6000 כתבי עת,  אבל בממוצע רק קרוב לחמישית מהם  כלולים ב-DOAJ, וחלק נכבד הם ממדינות אמריקה הלטינית ואסיה.

להלן מספר דוגמאות לפורטלים מסוג זה:

הגדולים ביניהם:

  • ScELO מדרום אמריקה. המאמרים בפורטל זה עוברים בקורת איכות לפני הכללתם בפורטל, מאפיין זה לצד היכולת לספק מידע-על בצורה שיטתית תרמו להצלחתו של ScELO להשתלב באינדקס של המאגרים Scopus ו- Web of Science
  • J-Stage מיפן
  • הפורטל Journals On-line שמתמקד באפריקה ודרום מזרח אסיה חשוב אף הוא.

פורטלים נוספים שמתוארים במחקר הם:

  • Bioline International שמתמקד במדעי הרפואה ובמקצועות הבריאות
  • Open Library of humanities – כשמו כן הוא מתמקד במדעי הרוח
  • doiSerbia – נועד להגדיל את נראות של מאמרים מדעיים בסרביה.
  • Scientific Journals Online –פורטל לכתבי עת מפינלנד

למרות היתרונות של פורטלים אלו, הם פגיעים בעיקר בגלל בעיות מימון, כי הם אינם מושתתים על APC,   ובדרך כלל ממומנים על ידי גוף אחד. למרות זאת מסקנת המחקר  אופטימית לגבי התרחבות התופעה בעיקר במדינות אירופה.

לדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מחדשות המו"לים: 500 ספרים בגישה פתוחה למו" ל SPRINGER NATURE

 ב-11 במאי 2018 Springer nature  הודיע על נקודת ציון חשובה בפלטפורמה החופשית שלו של ספרים אקדמיים/מדעיים בגישה פתוחה – ספרו ה-500 במספר.

מאז מספר הספרים בגישה פתוחה גדל וכיום האוסף כולל 536 ספרים בתחומי מחקר שונים.504 באנגלית ו-32 בגרמנית.  ניתן לדפדף בספרים וגם לחפש בהם בכתובת:https://link.springer.com/search?package=openaccess&facet-content-type=%22Book%22

אפשר לסנן מראש את הדפדוף והחיפוש על פי תחומי מחקר: מדעי המחשב, חינוך, מדעי החברה, סביבה , כלכלה, ומגוון רחב של תתי תחומי מחקר. .

כדי להגדיל את הנראות של הספרים הם כלולים גם בפלטפורמה החופשית הכללית של ספרים אקדמיים בגישה פתוחה DOAB , וספרים בתחום ביו-רפואה  כלולים גם בפלטפורמה החופשית  בתחום – NCBI Bookshelf

מן הראוי לציין את הפלטפורמה הכוללת הרחבה בגישה פתוחה של  SPRINGER NATURE      שמאפשרת  נכון להיום חיפוש ודפדוף בלמעלה מ-944 אלף  פריטי מידע בגישה פתוחה  במגוון חומרים כולל  מאמרים. מנשק החיפוש מאפשר סינון מראש על פי  סוגי חומרים , תחומי מחקר ותתי תחומי מחקר.

לפלטפורמת הספרים הפתוחים

לפלטפורמה החופשית הכוללת

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

"שנה את העולם" – מיזם של Springer Nature – מאמרים משפיעים חופשיים לקריאה

"Change the World"  הוא מיזם של המו"ל Springer Nature, במסגרתו מוצעים חופשיים לקריאה למעלה מ-250 מאמרים מדעיים נבחרים, ושעל פי הערכתם של העורכים ב- Springer Nature, הממצאים  בהם פורצי דרך ועשויים להשפיע על רוב הבעיות הבוערות בעולם, לסייע לאנושות ולהגן על כדור הארץ.

המאמרים מסווגים על פי 6 קטגוריות נושאיות:

חלק מהמאמרים הם בגישה פתוחה, שאר המאמרים שאינם בגישה פתוחה יהיו חופשיים לקריאה עד סוף יולי 2018.

באתר אפשר גם לקרוא ראיונות עם העורכים ב- Springer Nature,  מהם אפשר ללמוד על התובנות שלהם לגבי ההתפתחויות והתוצאות/פירות שהניבו  ממצאים של מאמרים נבחרים מהמיזם "Change the World" מהשנה שעברה .

 

לאתר המיזם

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

מגה כתבי עת –  התפתחויות בשנים 2006-2017

מגה כתבי עת  הם מודל מיוחד חשוב וחדש יחסית בעולם הפרסומים האקדמיים./מדעיים. כתבי עת אלה דוגמת PLOS ONE הם כתבי עת עם מספר רב של מאמרים בדרך כלל בנושאים רחבי טווח, שפועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס על תשלומי המחברים APC. ייחודם הוא במודל החדש של שיפוט עמיתים peer review  שמסתפק/מתמקד במה שנקרא תקינות מדעית "scientific soundness" וזונח בתהליך השיפוט וההערכה את הקריטריונים של חדשנות או חשיבות תוצאות המחקר. את הערכתם של אלה הוא משאיר לשיפוט הקוראים לאחר פרסום המאמר. כתבי עת מסוג זה יכולים לפרסם אלפי מאמרים בשנה .

כתב העת הראשון מסוג זה הוא כתב העת בתחום הרחב STM  שהושק ב- 2006 – PLOS ONE  ומאז חלו התפתחויות בכתבי עת ממודל זה.

מחקר שהתפרסם בפברואר 2018  סוקר את ההתפתחויות בסוג זה של כתבי עת  בשנים 2006 -2017 .

במסגרת המחקר נבדקו מאמרים מ- 19 כתבי עת מסוג זה מגיליונות  15-16בינואר 2018, תוך שימוש במאגר Scopus . השימוש  בפילטרים מסוימים שמאפשר המאגר איפשר את בדיקת המשתנים במחקר כגון המוסד של המחבר.

מתוצאות המחקר: בשנים 2010- 2013   הסתמן גידול מואץ במאמרים מסוג זה. לאחר מכן חלה האטה. חלקם של המחברים שמוסד המחקר שלהם הוא בסין, גדול, ומהווה 25% מכלל המאמרים.

כמו כן, חל מפנה בשחקנים בתחום. PLOS ONE שהיה הדומיננטי בתחום בשנים הראשונות, מפרסם היום רק כשליש מהמאמרים מסוג זה, והמוביל בתחום כיום מבחינת מספר הפרסומים הוא Scientific Reports , שגדל מאז 2014 וכיום הוא כתב העת הגדול ביותר שפועל על פי מודל זה.

ממסקנות המחקר : מודל זה של הוצאה לאור לא יהווה מהפכה בזרם המרכזי של  שיפוט העמיתים והאופן בו הוא מתבצע, אך הוא עונה על הצרכים של מחברים מסוימים בכך שהוא מספק פרסום מהיר, תחזיות טובות יותר לאישור המאמרים לפרסום, לצד הכרה ברשימת הפרסומים.

למידע נוסף, כולל פרטים על ההתפתחויות במשך השנים ברשימת 19 כתבי העת שנבדקו במחקר, במאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

10 כלים חופשיים לחיפוש ב- windows 10

לאחרונה, נוכחתי לדעת מתוך ניסיון שהחיפוש במערכת החיפוש הסטנדרטית ב windows 10  אינו יעיל דיו. כתבה שהתפרסמה ב-13 ביוני ב- MakeUseOf  מונה 10 כלים חופשיים שיכולים לסייע לחפש קבצים באופן יעיל יותר .

הכלים הם:

Everything

 Lookeen

Listary

 grepWin

AstroGrep

SearchMyFiles

Copernic Desktop Search

 Exselo Desktop

Duplicate & Same Files Searcher

Registry Finder

לכול אחד מהכלים  יש מאפיינים ייחודיים משלו, חלקם מחפשים על פי שם הקובץ וחלקם גם על פי טקסט בקובץ, השניים האחרונים כשמם ייעודיים לחיפושים ספציפיים.

הכלי   SearchMyFiles  מחפש גם על פי שם קובץ וגם על פי טקסט בקובץ עם מגוון אופציות נוספות לסינון, ואפשר להשתמש בו גם ללא התקנה במחשב האישי, אלא מתוך ה-דיסק און קי ולכן בחרתי לנסות אותו. מומלץ.

תיאור מלא של מאפייני כול אחד מהכלים בכתבה המלאה.

 

פורסם בקטגוריה אפליקציות, כלים, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מדיה חברתית  ומידע רפואי: FAOM  – דרך חדשה להתעדכנות

FOAM   – Free Open Access Medical Education   מתואר כאוסף דינמי של מקורות מידע וכלים שמשמשים ללמידה  ולהתעדכנות בתחום  הרפואה   לאורך כול החיים. המידע מועלה על ידי קלינאים, מתלמדים, מורים , חוקרים ושאר העוסקים בתחום למדיה חברתית, והוא יכול להפוך לפרדיגמת למידה חדשה מקוונת שתוביל את הלמידה בתחום הרפואה לעידן חדש.

מן הראוי לציין, שרפואת החירום וטיפול נמרץ הם תחומים חלוצים בתחום העולם של ה-.FOAM ומקורות המידע בתחום רבים . מספר מקורות מידע בולטים בתחום לדוגמה הם:

Critical Care Northampton, Critical Care Practitioner

Critical Care Reviews, EMcrit, International Fluid Academy, Propofology Life in the Fast Lane The Bottom Line, Thinking Critical Care, RebelEM, Scribbling Dixie

מידע שמועלה למדיה  חברתית שונה ממידע מסורתי שיוצא לאור על ידי מו"לים ועובר תהליך שיפוט והערכה לפני פרסומו.

נשאלת השאלה האם FAOM   יכול להחליף מידע שעבר ביקורת עמיתים peer review ?

על כך מנסה  כתבה שהתפרסמה בנושא ביוני 2018 לענות.

האתגר בחינוך הרפואי הוא כיצד לאמץ סביבה משתנה זו ועדיין לחנך וללמד את הדור החדש של העוסקים ברפואה ובמקצועות הבריאות לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.

במסגרת זו מוצעים כמה מדדים להערכה:  social media index (SMI) ,  Kardashian index (KI) בנוסף לקוד האיכות HONcode Health on the Net foundation

המסקנה היא ש-,  FAOM אם משתמשים בו בזהירות הוא תחום מרגש ומבטיח .

 

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים, מקצועות הבריאות, רפואה, רשתות חברתיות | כתיבת תגובה

מערכות ספרייה – דו"ח 2018

דוח מערכות הספרייה 2018 שהתפרסם במאי 2018 ,מתעד את השקעות הספריות  במישור הגלובלי במוצרים טכנולוגיים לניהול משאבי הספרייה  ב- 2017. הדוח כולל מידע על ארגונים/חברות למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים לניהול משאבי הספרייה במיוחד  ILS    Integreted Libraries  Systems  כגון Aleph ו-LSP    Platforms  Library Services   שהן מערכות מדור שני כגון Alma, ומערכות לגילוי ידע.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשנת 2017 בספריות אקדמיות, ציבוריות מיוחדות וספריות בתי ספר.  מקורות המידע נלקחו מסקר של ספקי התוכנות, ומקורות מידע נוספים גלויים.

על פי הדוח הגישה הרווחת בספריות אקדמיות היא מעבר לתוכנות מהדור השני  LSP   . הספק הדומיננטי בתחום הוא Ex Libris שבבעלות ProQuest.

כך למשל 45 ספריות חברות בארגון ספריות המחקר בחרו ב- Alma  ורוב העסקות כרוכות עם המערכת לגילוי ידע Primo ,  למרות שהחל מ- 2017  גם  Summon היא אופציה נתמכת.

Ex Libris תומכת גם במנשקים נוספים לגילי ידע כגון VuFind ו- Blacklight. עדיין לא הושג הסכם עסקי שיאפשר לשירות לגילוי ידע של EBSCO להשתלב באופן מלא עם Alma.

מתחרה חזק יחסי בתחום תוכנות ה- LSP הוא WMS  של OCLC .גם המוצר בקוד פתוח FOLIO שנתמך על ידי EBSCO יכול להיות בעתיד מתחרה פוטנציאלי.

בתחום ה- ILS  בולטות החברות SirsiDynix ו-  Innovative Interfaces.

אלה רק מספר נתונים מהדוח . מידע רב נוסף על מגמות והפתרונות המוצעים לספריות אקדמיות לספריות ציבוריות, מיוחדות וספריות בתי ספר  אפשר למצוא בכתבה ומידע סטטיסטי על  עסקאות בקובץ PDF  .

 

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות, תוכנות | כתיבת תגובה