OLH, גישה פתוחה במודל כלכלי שונה, והוצאה לאור אקדמית – ראיון מקיף

olOLH     – Open Library of the Humanities   הוא ארגון / מו"ל/פלטפורמה   ללא מטרות רווח של  פרסומים מחקריים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח, שעברו ביקורת עמיתים. הרעיון להקמת  פלטפורמה פתוחה בתחום מדעי הרוח,  דוגמת PLOS   במדעים,  התגבש כבר   בשנת 2012/2013 והפלטפורמה OLH הושקה בספטמבר 2015.    כיום OLH    מוציאה לאור  18 כתבי עת, ובשנתה הראשונה פרסמה  900  מאמרים מדעיים בגישה פתוחה נגישים לכול, ללא עלות לקוראים.

ראיון מקיף עם Professor Martin Paul Eve ,מייסד שותף של   OLH  ומחברו  של הספר  Open Access and the Humanities: Contexts, Controversies and the Future,  התפרסם  ב-19   בינואר 2017.

הראיון התמקד ב- OLH   ובעיקר במודל הכלכלי שלה.  הרעיון בראשיתו היה ליצור  פלטפורמה בגישה פתוחה ייחודית למדעי הרוח כדוגמת  PLOS    במדעים, אבל בסופו של יושם מודל כלכלי שונה.

מו"לים רבים בגישה פתוחה במטרה לנטוש את שיטת המנויים, ולאפשר גישה חופשית לקהל הקוראים  מיישמים את המודל הכלכלי של APCs  -Charges  Article Processing,    על פיו המחבר, המוסד אליו הוא שייך או הגוף המממן, משלמים עבור הוצאות ההוצאה לאור, בעוד הקוראים נהנים מפרסומים בגישה פתוחה.

מודל זה,  על פי Martin Paul Eve אינו מתאים למדעי הרוח, ולכן מיושם ב- OLH  מודל כלכלי שונה על פיו כיום למעלה מ-200 ספריות משלמות סכום שנתי מסוים שמאפשר את ההוצאה לאור בגישה פתוחה לכלל הקוראים. . גם הקהלים של  ספריות שאינן משלמות יכולים לשלוח ולקרוא את הפרסומים. בעתיד הצפי שעוד מוסדות ישתתפו בפרויקט זה. לדבריו  הרעיון אינו חדש לגמרי , תקדים לכך אפשר למצוא  ב-  SCOAP3 purchasing consortium ,  arXivKnowledge Unlatched,  אלא שזו פעם ראשונה שמו"ל  מבסס את כול המודל העסקי  על כך.

בראיון Martin Paul Eve  הדגיש שמודל זה פועל כקואופרטיב, וטען ששיתוף פעולה  יכול לפתור את בעיית התקציב בתקשורת המדעית במקום בו   התחרות נכשלה. כמו כן התייחס לאופי המוצר המדעי  שמסביר מדוע אין תחרות בתחום ההוצאה לאור המדעית מצליחה , ומו"ל  גדול כמו Elsevier  גודף רווחים של כ- 35%.

בדבריו הזכיר גם אתגרים  נוספים שבאים לידי ביטוי יותר במדעי הרוח.

על כך ומידע נוסף בראיון המלא

פרטים נוספים על המודל של OLH

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

הורדתה של רשימת כתבי העת הטורפים השחורה של Jeffrey Beall – פרשנויות ותגובות

בפוסט קודם כתבתי על נושא כתבי העת הטורפים. כתבי העת הטורפים פועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה ,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים, שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו  PLOS   , BioMed CentraleLIFE שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית,  כתבי העת הטורפים, כך נטען,  הם כתבי עת לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, נוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית

רשימה שחורה של כתבי עת ומו"לים שעלולים להיות טורפים, שנויה במחלוקת,  של הספרן    Jeffrey Beall    מאוניברסיטת קולרדו , שראשיתה ב- 2008 מנתה בראשית  2016, 882   מו"לים.

prblackב- 15 בינואר 2017  הרשימה נעלמה מרשת האינטרנט  ללא הסבר. שותפיו העסקיים  של Jeffrey Beal  טוענים שהוא אולץ לסגור את האתר, בין היתר,  מסיבות פוליטיות ואיומים.

דובר אוניברסיטת קולרדו, לעומת זאת, מסר שזאת הייתה החלטה אישית של  Beall ושלאוניברסיטה לא היה כול חלק בכך . כדבריו:

“Jeffrey Beall, associate professor and librarian at the University of Colorado Denver, has decided to no longer maintain or publish his research or blog on open-access journals and ‘predatory publishers,’”. “CU Denver supports and recognizes the important work Professor Beall has contributed to the field and to scholars worldwide. CU Denver also understands and respects his decision to take down his website scholarlyoa.com at this time. Professor Beall remains on the faculty at the university and will be pursuing new areas of research.”

הרשימה של Jeffrey Beall  הייתה שנויה  במחלוקת בקרב חוקרים ומומחים לתקשורת מדעית. חלק מחסידי הגישה הפתוחה בקרו את גישתו השלילית לגישה, כפי שבאה לידי ביטוי גם   במאמר משנת 2013 ,  בה כתב שהגישה הפתוחה היא:

“anti-corporatist, oppressive and negative movement, one that uses young researchers and researchers from developing countries as pawns.”

כמה מו"לים התנגדו להכללתם ברשימה השחורה. כך למשל המו"ל  OMICS International, ש- Beall תאר אותו כגרוע ביותר, איים לתבוע את Beal בסך מיליארד דולר על נזק שנגרם לו .

יחד עם זאת, Beall זכה לקרדיט על חשיפתה של  בעיה גדלה והולכת בהוצאה המדעית, והרבה אנשי  אקדמיה סמכו על הרשימה בהחלטתם האם כתב עת מסוים הוא לגיטמי וראוי לפרסם  בו. כמו כן נטען ש- Beal ביסס את הסטנדרטים שלו להערכת כתבי עת על הסטנדרטים של COPE– Committee on Publication Ethics

מן הראוי לציין ,שהכתבה על הורדת הרשימה, זכתה למספר רב של תגובות והתגובות הן בהתאם. הרבה מביעים צער על הורדת הרשימה, חלקם מצדדים בהורדתה וטוענים אף לגזענות מצדו של Beall בשל האפליה שנקט כלפי כתבי עת ממדינות מתפתחות.

בכול מקרה, למעוניינים,  אפשר למצוא את הרשימה השחורה  בארכיון האינטרנט , ואפשר לחילופין בהערכת כתבי עת בגישה פתוחה להיעזר ברשימות ה"לבנות"  ב- Doaj.org  ובחברות ב- OASPA.

לכתבה ולתגובות על העלמות הרשימה

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

Seenso Health – מנוע רפואי חדש מסוג אחר

lvSeenso Health   הוא מנוע רפואי  חופשי חדש  מבית D &R  cogilex שהושק ב-CES-2017  . הוא מיישם טכנולוגיות סמנטיות  ודרוג תוצאות החיפוש, על פי מה שכתוב באתר,  מתבסס על המשמעות של התכנים  ולא על מספר הקישורים לאתר, או שכיחות הופעתן  של מילות החיפוש.

כמו כן הוא מציג תוצאות אורגניות בלבד  ללא כול פרסומות, שומר על פרטיות המשתמש, ואינו מבצע מעקב אחר פעילותו באתר. מטרתו לספק מידע איכותי ואמין למשתמש, ובכך לקדם את החינוך לבריאות הציבור ולסייע למשתמש להבין את בעייתו  הרפואית  וכיצד להתמודד אתה.

מנשק התוצאות ידידותי במיוחד, כולל חיפוש ודפדוף.

בכול נושא אפשר לחפש על פי ווב, חדשות, וידאו, ותמונות. כאשר מזינים את שאילתת החיפוש  מוצגים מיד  תתי הנושאים של הנושא. כמו כן מוצעות אופציות לצמצום הנושא ונושאים קרובים.

אפשר לדפדף במנוע על פי מספר קטגוריות – חדשות, כלים, טיפול עצמי, מחלות, סימפטומים, פציעות, תרופות ופרוצדורות,  עם חלוקות משנה  בכול אחת מהקטגוריות.

מאפייניו אלה של המנוע משרתים את יעדיו המוצהרים  של המנוע לסייע למשתמש, כפי שכתוב באתר:

"If Seenso can in some way help people live healthier, happier, and longer lives, then Seenso's mission is accomplished"

seלאור כול זאת, ניתן לומר שמנוע החיפוש Seenso Health – כשמו כן הוא  Seenso   – Search Engine with Soul.

 

לאתר המנוע

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

Visipedia ואלגוריתם של בינה מלאכותית לזיהוי עצמים: ציפורים, עצים ועוד

visi1Visipedia – Visual Encyclopedia – היא פרויקט משותף של  מומחים בראיה ממוחשבת  מ-Caltech ו- Cornell Tech. הפרויקט  מתמקד   בסיווג עצמים בתמונות.

במאמר בנושא,  Visipedia    מוגדרת כך:"a network of people and machines designed to harvest and organize visual information and make it accessible to anyone who has a visual query"

birdvisiשיתוף הפעולה בין המומחים החל בפרויקט לסיווג ציפורים, תוך שימוש בטכנולוגיית הלמידה העמוקה, אשר    מעניקה למחשבים יכולת ללמוד על סמך דוגמאות ולהשתפר כול הזמן עם הזנת נתונים חדשים.

מפתחי הפרויקט עבדו עם מומחים באיסוף מידע מפורט על הציפורים, המידע הוזן לאלגוריתם שלמד לזהות ציפורים על פי המאפיינים שלהם. התוצאה שהאלגוריתם מסוגל עד כה לזהות למעלה מ-550 מינים של ציפורים בצפון אמריקה, ולאחרונה יושם באפליקציה בשם  Merlin  שמאפשרת למשתמשים להעלות תמונה כדי למצוא מידע אודותיה.

treeלאחרונה הושק פרויקט דומה  לסיווג עצים ,שפירותיו קטלוג חכם של עצים .

אם יש למשתמש תמונה של עץ מסוים , המשתמש לא צריך לדעת עליו דבר, האלגוריתם החכם עושה זאת עבורו על ידי השוואת התמונה למידע שנאסף על מינים שונים של עצים. בעזרת אלגוריתם זה אפשר יהיה להשיג  מידע עדכני על מצב העצים באזור מסוים ולטפל בהתאם.

מפתחי האלגוריתם צופים שהוא יוכל להיות מיושם על עצמים שונים החל מצמחים וחיות וכלה בסימפטומים רפואיים כגון תפרחות עור.

את הסטים של הנתונים  בהם נעשה שימוש  אפשר לראות בכתובת https://sites.google.com/visipedia.org/index/datasets. הסט  של הציפורים, שכולל 11,788 ציפורים ב- 200 קטגוריות, פתוח וניתן לדפדוף בכתובת:

http://www.vision.caltech.edu/visipedia-data/CUB-200-2011/browse/index.html

הסט של העצים שכולל 30,000 עצים, פתוח רק לצורכי מחקר והשימוש בו אפשרי לאחר הפנית בקשה לכתובת  registree@googlegroups.com. .

cnatureעדכון לפוסט : לידיעה, אפליקצית מובייל עם פונקציה דומה. לזיהוי צמחים ובעלי חיים על סמך תמונה היא Cnature

למאמר  על Visipedia

למאמר עם מידע מפורט על פרויקט העצים

רשימת פרסומים נוספים בנושא

פורסם בקטגוריה אלגוריתמים, אפליקציות, טכנולוגיות, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

ההיבט השלילי של האינטרנט של הדברים – תסריטים של פשע ומתקפות טרור

iotsהאינטרנט של הדברים מייצג את הפרדיגמה על פיה  דברים פיזיים מחוברים לאינטרנט  ומשתפים מידע אלה עם אלה בצורה חכמה.  מספר המכשירים המחוברים באינטרנט של הדברים צפוי לגדול בקצב מואץ  בעתיד, ולהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו,  על כול היתרונות שבכך, אך גם הסיכונים.

נוכח סוגי סיכונים חדשים של פשע ומתקפות טרור יש להיערך.

.מחקר  מעניין של חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה,  שפורסם  לאחרונה, ועוסק בסיכונים שטומן בחובו האינטרנט של הדברים יכול לסייע בכך.

במחקר השתתפו 50 מומחים, בתחום אבטחת מידע ולוחמת סייבר ותחומים נוספים,  שפיתחו, תוך שימוש בטכניקת GMA- general morphological analysis,  עשרים ואחד תסריטים אפשריים בדבר  פשע ומתקפות טרור  בעולם של  האינטרנט של הדברים. פיתוח התסריטים נעשה תוך שימוש ב"חוכמת המומחים"  בפלטפורמה Wikistrat.

התסריטים דורגו על פי מידת הסבירות  להתרחשותם. המאמר מתמקד בארבעת התרחישים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להתרחשות :

  • Smart home blackmailing – סחיטה תוך שימוש במידע אישי רגיש מבתים חכמים
  • Insider information – מעקב והשגת מידע רגיש דרך מכשירים לבישים וכו' מאנשי עסקים עשירים ובעלי הון וניצולו למטרות פיננסיות
  • Smart city under attack – מתקפת סייבר על עיר חכמה לשיבוש פעילות ותשתיות ואף כהכנה למתקפה פיזית
  •  Sex and the smart home – ביצוע עבירות מין  תוך שימוש  במידע שהושג מבתים חכמים או באמצעות הדברים המחוברים עצמם.

מחבר המחקר מצטט את Marc Goodman:

“when every-thing is connected, everyone is vulnerable”

ומסקנותיו של המחקר הן בהתאם:

"The digital world is filled to the brim with digital criminals,hackers, virus programmers, ransomware spreaders,hacktivists and all possible kinds of people who skirt on the edge of the law at best , or violate it completely at worst. As we connect our things to the internet, we will give all of the above access to "our critical infrastructure, our houses and even our bodies.

ואין ספק, שהמחקר הצליח לשפוך אור על הסכנות שבאינטרנט של הדברים ולהתריע על כך  לטובת ממשלות, חברות ואנשים פרטיים.

מידע נוסף במאמר המלא

פורסם בקטגוריה אינטרנט של הדברים | 2 תגובות

מקורות מידע ברשת האינטרנט – רשימות מעודכנות 2017

zilMarcus P. Zillmann  מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימה מעודכנת ל- 2017 של מנועי חיפוש ומדריכים בתחום מקצועות  הבריאות אפשר למצוא בקובץ PDF  בקישור  http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Healthcare%20Bots%20and%20Subject%20Directories.pdf

הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 36 דפים. היא מחולקת ל- 2 קטגוריות : מנועי חיפוש וקטגוריות נושאיות. מה שמקל מעט על הניווט בה.

הזנת מקורות המידע למנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל יכולה לסייע באיתור מידע בנושא.  מנוע מותאם אישי לנושא שכולל 147 מנועי חיפוש/ מקורות מידע נבחרים בתחום אפשר למצוא בכתובת :

http://ehealthcarebot.blogspot.co.il/

רשימה זו היא רק אחת מני רשימות נוספות של אותו מחבר. רשימות נוספות, חלקן מוארות,  של מקורות מידע  אפשר למצוא בכתובת

http://www.zillman.us/white-papers/

הרשימות הם בנושאים שונים:

מקורות מידע ומנועי חיפוש אקדמיים, בלוגים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, כלכלה, ועוד

הרשימה של מקורות מידע ומנועי חיפוש אקדמיים, על פי מה שכתוב בה, היא מעודכנת ל-1 בינואר 2017. למרות זאת מעיון ברשימה נמצאו בה גם מקורות מידע שכבר אינם קיימים מזמן כגון מנוע החיפוש scirus, ויתכן שקיימים עוד כמה כאלה, ובכל זאת  הרשימה  היא רשימה מוארת, מקיפה משתרעת על פני 76 עמודים והתיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה.

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש, מקורות מידע | 2 תגובות

מומחים על טרנדים טכנולוגיים 2017

glassesבשעה ש-2016 מפנה מקומה לשנה החדשה, מומחים בתחום הטכנולוגי  חוזים חידושים בתחום, שישפיעו על חיי היום יום שלנו בעתיד הלא כל כך רחוק

מגמות עיקריות שנצפו:

  • בתחום הטכנולוגיה הצרכנית – צופים עדכונים חדשים לדברים שקיימים כבר בשוק, יותר מאשר מכשירים חדשים מעוררי השראה. צופים התפתחויות בתחום הרכבים האוטונומיים , ואת הפיכתה של טלוויזיה מסוג OLED– Organic Light-Emitting Diode,  שמתאפיינת בתמונה איכותית יותר,  לפופולרית יותר וזולה יותר.
  • עלייתה של הבינה המלאכותית- החל מ- Siri  ו- Cortana  ועד אבטחת הסייבר , בתים חכמים ואפילו צעצועים חכמים, הבינה המלאכותית תופסת היום את מקומה  במגוון תעשיות ויישומים. צופים שהבינה  המלאכותית "תניע" את  הנתונים הגדולים לכיוון של הפיכת החיים לקלים יותר. לא צופים שהבינה המלאכותית תחליף אנשים, אלא תעשה את מה שאנשים לא רוצים לעשות, וכך אנשים יתפנו לעשות את מה שהם אוהבים ונהנים לעשות. הבינה המלאכותית תהיה העוזר האולטימטיבי, אך לא תחליף לעשיית ההחלטות האנושית.
  • המדיה החברתית – החל מהבחירות לנשיאות ועד בני גיל העשרה המדיה החברתית נמצאת בשימוש רב. קשה לחזות בדיוק כיצד אנשים יאמצו מגמות חדשות או ישתמשו בעתיד בפלטפורמות קיימות. דוגמה לכך היא מותה של פלטפורמת המיקרווידאו    vine שהייתה אמורה להיות גרסת הווידאו של טוויטר. השנה החולפת  לימדה שאנשים נעים לכיוון מה שמכונה  “passive content creators”  וצופים שמגמה זו תימשך גם ב- 2017. פחות אנשים מפרסמים פוסטים, עדיין תוכן רב נוצר ב- Snapchat  שהתכנים בו הם בני חלוף/קצרי ימים. את המאפיין   הזה של תכנים בני חלוף מנסה Instagram לחקות . עובדה נוספת והתפתחות מעניינת היא ה-  live video של פייסבוק  , תופעה שתאומץ על ידי פלטפורמות נוספות. מגמה נוספת היא עלייתם של ה- fake news  והשלכותיהם על אירועי העולם האמיתי.
  • מגמה נוספת היא המעבר לתחום פיתוחי חומרה וטכנולוגיה צרכנית של חברות טכנולוגיות שאינן מזוהות כיצרניות גדג'טים אלא כחברות מידע  ותכנים .

 

למידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי | תגובה אחת

GRID – מאגר מידע חופשי בינלאומי על מוסדות מחקר –ישות אחת וייחודית לכול מוסד מחקר

gridDigital Science חברה טכנולוגית מובילה, שמשרתת את צורכי קהילת המחקר,  השיקה ב- 15 בדצמבר 2016 את GRID –  Global Research Identifier Database  – מאגר מידע /קטלוג שכולל מידע על כ- 66000 מוסדות מחקר בעולם.  חשיבותו של המאגר גדולה בשל המצב הקיים היום, בו קיימת חוסר אחידות ועקביות  בשמות מוסדות מחקר במחקרים שונים.GRID  מהווה פתרון לבעיה בכך שהוא מבטיח שכול ישות בו מוצגת בצורה נכונה וייחודית. כדברי בכיר ב-Digital Science

“Discussions around the use of persistent identifiers are high on the agenda for the scholarly community. There is a clear need to bridge the gap in scholarly infrastructure with an open institutional identifier database, one that can be used as a solution to disambiguate researcher affiliations. We are certain that the open data community will benefit from the increased ease of use of GRID and that this will support their projects going forward.”

המאגר זמין לכול בגישה פתוחה, ברישיון הגמיש ביותר מבחינת זכויות יוצרים   CC0

מידע מפורט על הכיסוי של המאגר ודפדוף על פי ארצות וסוגי מוסדות אפשר למצוא במידע הסטטיסטי  באתר. מידע נוסף על מה נכלל במאגר וכיצד נאסף המידע אפשר למצוא בדף המדיניות של המאגר.

למאגר.

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע, מוסדות מחקר | כתיבת תגובה

SocArXiv – פלטפורמה חדשה בגישה פתוחה לשיתוף מחקרים במדעי החברה

soc5ב- 7 בדצמבר 2016 הוצהר על השקתה הרשמית של SocArXiv בגרסת בטא – פלטפורמה  בגישה פתוחה לשיתוף מחקרים במדעי החברה.

שירות ארכיב זה, שמארחת אותו   אוניברסיטת מרילנד,  הוקם בשיתוף פעולה  עם המרכז למדע פתוח, על הפלטפורמה Open Science Framework   שמאפשרת לחוקרים להעלות את נתוני המחקר, הקוד ותוצאות המחקר.

על ידי העלאת ניירות העבודה ותדפיסים מקדימים (פרה-פרינט) של המאמרים ל- SocArXiv , חוקרים במדעי החברה מאפשרים גישה מיידית וקבועה לחוקרים אחרים ולציבור, ומשיגים את הנראות של המחקרים במנועי חיפוש.

מאז ההצהרה הראשונה על הפלטפורמה ביולי, הופקדו באתר למעלה מ- 600 מאמרים. המאגר פתוח לכול המחקרים במדעי החברה, עם דגש מיוחד על סוציולוגיה.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף על  פי קטגוריות נושאיות,  ודרכו מעלים החוקרים את הפרסומים שלהם.

במידה מסוימת  מאגר נושאי זה של מחקרים בתחום מדעי החברה בגישה פתוחה מזכיר את המאגר הנושאי של תדפיסים מקדימים במדעים בגישה פתוחה – arXiv,  והוא תורם לתקשורת המדעית במדעי החברה, כדברי מנהלו Philip Cohen , סוציולוג מאוניברסיטת מרילנד  המארחת :

“We are building the future of social science scholarly communication It’s past time for social scientists – and sociologists in particular – to bring their work out into the open, to make it better, faster, more accountable, and more transparent.”

 

 

ל- SocArXiv

להצהרת ההשקה

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, מאגרי מידע, מדע פתוח, ספריות דיגיטליות, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

32 טיפים וטריקים לשימוש ב- Google Photos

gpGoogle Photos   היא פלטפורמה יעילה לאחסון תמונות אישיות  והנגשתן במגוון מכשירים, אך השירות הוא למעשה הרבה יותר מאשר פלטפורמה לאחסון בענן.

הפלטפורמה כוללת מגוון אופציות ומאפיינים לצפייה וניהול התמונות,  שרובם  לא גלויים מיידית למשתמש.  כתבה מ- 9 בדצמבר 2016  כוללת 32 טיפים וטריקים לשימוש חכם ב- Google Photos.

הטיפים הם במגוון פונקציות:

  • חיפוש תמונות , מיון ודפדוף כולל איתור תמונות על פי הדמויות שבהן
  • ארגון האוסף וגיבויו כולל העלאת התמונות מהמחשב האישי לענן באמצעות הכלי Google's free desktop uploader tool, וגיבוי האוסף כולו במחשב האישי.
  • שיתוף וניהול האלבום המשותף
  • עריכת התמונות כולל יצירת אנימציות, קולג'ים וסרטונים

 

לפרטים והנחיות מפורטות בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת