משחק אינטרנט לפיתוח חסינות קוגניטיבית  בפני תופעת החדשות המזויפות ומידע שקרי: תוצאות מחקר

​התפשטות התופעה של מידע שקרי וחדשות מזויפות ברשת מציב אתגרים בעולם כולו.  לאור הקושי להתמודד עם  התופעה "לאחר מעשה" פותח משחק דפדפן מקוון   בשם  Bad news   שתפקידו לחסן את המשחקים בו בפני תופעת המידע הכוזב במכוון.

מחקר שהתפרסם ב- 25 ביוני 2019  הגיע למסקנה שאכן משחק הדפדפן Bad news  תרם למשחקים בו, שהשתתפו במחקר,  חסינות קוגניטיבית בפני תופעת החדשות המזויפות.

המחקר התבצע בתקופה פברואר עד אפריל 2018  בקרב 43,687  נחקרים שהשיבו לסקר לאחר ששיחקו את המשחק.  במשחק שנמשך כ- 15 דקות, המשתתפים בו שיחקו תפקיד של יצרני מידע שקרי ולמדו לשלוט ב-6 טכניקות שבהן משתמשים  בייצור מידע שקרי במכוון והן: יצירת קיטוב, הפעלת רגשות, בדרך כלל שליליים, הפצת תיאוריות קונספירציה, ציד אנשים ברשת, הסטת האשמה והתחזות לחשבונות מזויפים.

ממצאיו של המחקר  מהווים ראיה ראשונית שיכולת האנשים לאתר ולהתמודד  עם מידע שקרי משתפר לאחר המשחק ללא הבדל חינוך, גיל (הבדל זניח) , אידיאולוגיה פוליטית ,מגדר (הבדל זניח) ורֶפְלֶקְסְיָה קוגניטיבית.

מידע נוסף בדוח המחקר

למשחק Bad news

לסט הנתונים של המחקר

למידע נוסף על המשחק

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

 ספריית הקונגרס : אוסף דיגיטלי  של כתבי יד נדירים בפרסית

אוסף דיגיטלי של כתבי יד נדירים בפרסית של ספריית הקונגרס נגיש לראשונה מאז אפריל 2019 לציבור הרחב.

האוסף כולל כ- 150 כתבי יד עתיקים שחלקם מאז המאה -13 והוא   שופך אור על  נושאים שקשורים לספרות מדע, דת ופילוסופיה במדינות דוברות פרסית. מאז המאה העשירית ועד היום השפה הפרסית היא השפה המדוברת בחלקים נרחבים במערב, מרכז ודרום אסיה –  באיראן באפגניסטן ובמדינות סמוכות.

באתר האוסף יש מבחר הגבלות חיפוש מראש , כולל הגבלה ומיון על פי שנים.

לחיצה על כול אחת מתוצאות החיפוש מובילה לפרטים מלאים על הכותר כולל כללי ציטוט. באשר לנגישות על פי מה שנכתב באתר האוסף הוא ברשות הציבור ולכן נגיש לשימוש ושימוש חוזר :

"The contents of the Library of Congress Persian Language Manuscript Project are in the public domain or have no known copyright restrictions and are free to use and reuse"

להודעת ספריית הקונגרס בדבר השקת האוסף

לאוסף כתבי היד

מידע כללי על האוסף ותוכנית הדיגיטציה כולל תוכניות לעתיד הקרוב

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

כלים חופשיים וקוד פתוח לוִיזוּאָלִיזַצְיָה של מידע

רשימה מקיפה ועדכנית של  כלים חופשיים לשימוש וקוד פתוח    שמאפשרים ויזואליזציה של מידע/נתונים התפרסמה ביוני 2019.

הרשימה מציינת ליד כול כלי אם מדובר בכלי חופשי או בקוד פתוח  וכוללת סקירה קצרה על מאפייני הכלי .

הכלים החופשיים הם:

ColorBrewer

Datawrapper

Google Charts

Google Data Studio

myHeatmap

OpenHeatMap

Palladio

Tableau Public

WebDataRocks

כלים/ספריות  בקוד פתוח הם:

Candela

Chart Studio

Chartist

D3.js

dygraphs

Flot

Highcharts

Leaflet

Polymaps

RAW Graphs

TimelineJS

לרשימה המלאה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

כיצד לשאת ולתת עם מו"לים של כתבי עת – מדריך/ערכת כלים מאוניברסיטת קליפורניה

​בסוף חודש פברואר 2019 אוניברסיטת קליפוניה , שידועה כמובילה בתמיכה  בתנועת הגישה הפתוחה החליטה לא לחדש את חוזה המנויים שלה עם המו"ל  Elsevier ,  זאת לאחר חודשים של משא ומתן עם המו"ל שלא צלחו.  במהלך המשא ומתן עם  Elsevier  אוניברסיטת קליפורניה רצתה להבטיח שהתנובה המחקרית שלה תהיה זמינה לכול  בגישה פתוחה ללא עלות לקורא. על פי תנאיו המוצעים של  Elsevier , על המחברים לשלם עלות גבוהה על ההוצאה לאור של הפרסומים בגישה פתוחה בנוסף על התשלום על המנויים, מודל שתוצאותיו נטל כלכלי גדול לאוניברסיטה ורווחים  גבוהים למו"ל.

לעומת זאת מטרת המשא ומתן  של המוסדות הנוגעים בדבר – ספריות, מאגדים (קונסורציומים) לאומיים ואזוריים , עם המו"לים בדרך הארוכה לגישה פתוחה, היא  להגיע להסכמים  transformative agreements   שבהם  ישמר איזון מסוים בין התשלום למנויים ובין התשלום לשירותי הגישה הפתוחה של המו"לים.

על בסיס רעיון זה, לצורך המשא ומתן  של אוניברסיטת קליפורניה עם המו"ל Elsevier  היא פיתחה מודל   כלכלי ייחודי multi-payer   שמערב את המחברים  ומעודד מימון משותף של ספריות האוניברסיטה ומענקי המחקר. במסגרת מודל זה  הספריות ינהלו משא ומתן על הפחתת עלויות פרסום המאמרים בגישה פתוחה APCs   ב- 30% או יותר.

למרות שהמשא ומתן עם Elsevier לא צלח עד כה, חשיבותו רבה ,  והוא הווה בסיס למשא מתן  של אוניברסיטת קליפורניה עם מו"לים אחרים, כולל ההסכם שלה  באפריל 2019 עם המו"ל של אוניברסיטת קמבריג'

על בסיס זה, ולאור התובנות  הראשוניות של אוניברסיטת קליפורניה  וניסיונה במשא ומתן שניהלה בתקופה  2018-19  עם המו"ל  Elsevier, היא פרסמה בחודש מאי 2019 מדריך/ערכת כלים כיצד לשאת ולתת עם מו"לים כדי להביא לשינוי במודל הקיים היום .

המדריך כולל המלצות לשלבים השונים של  המשא ומתן :

  • גיבוש מטרות משותפות למשא ומתן תוך שיתוף פעולה בין הספרייה והסגל
  • פיתוח אסטרטגיה תוך שיתוף פעולה בין נציגי הסגל והנהלת הספרייה כאשר ההצעה הראשונית צריכה לבוא מהמוסד ולא מהמו"ל
  • תכנון וביצוע כול נושא התקשורת בנושא
  • ניתוח נתונים בכול הקשור לערכם של התכנים למשתמשי הספרייה ולכיכר השוק בו פועלים המו"לים .לצורך כך על הספריות לפתח אסטרטגיות וכלים מתאימים לניתוח הנתונים.
  • תכנון גישות אלטרנטיביות לתכנים במקרה של אובדן גישה כתוצאה מהמשא ומתן עם המו"לים.

המדריך כולל גם את תיאור ניסיונה של אוניברסיטת קליפורניה בכול אחד מהשלבים. מעניין לקרוא.

המדריך מיועד לספריות בצפון אמריקה אך הוא יכול להיות רלוונטי לספריות ולגופים הנוגעים בדבר ברחבי העולם כולו

מידע נוסף במדריך

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הספרייה הדיגיטלית Hathitrust    –  הפיל האמין שעושה את העבודה

​HathiTrust היא ספרייה דיגיטלית פרי שיתוף פעולה של כמה מאות ספריות ומוסדות מחקר שפועלים יחדיו כדי לאסוף ,לארגן ,לשמר ולהבטיח נגישות היום ובעתיד  לאוצרות התרבות והידע האנושי. כיום יש בה  כ-140 חברים, והחברות בה פתוחה לכול מוסדות המחקר והספריות בעולם. Hathitrust    מאפשרת  גישה למיליוני טקסטים מספריות מכול רחבי העולם. מקורות הטקסטים מגוונים :    Google, the Internet Archive, Microsoft  והספריות החברות. בראשית יוני 2019  הספרייה עודכנה ונוספו בה מאפיינים שמאפשרים נגישות נוחה יותר לבעלי מוגבלויות.

באתר  יש מנשקי חיפוש פשוט ומתקדם , אפשר לבחור לערוך את החיפוש  בקטלוג או בטקסט המלא של הטקסטים וגם להגביל מלכתחילה את תוצאות החיפוש לטקסט מלא בלבד

באתר יש מידע נרחב על השימוש בספרייה כולל טיפים לחיפוש, אפשרויות הורדה של חומרים ועוד

בכדי להתמודד בצורה יעילה עם כמויות הטקסטים הגדולה נוסד מרכז המחקר  HathiTrust Research Center-HTRC תוך שיתוף פעולה בין Indiana University  University of Illinois, HathiTrust  .  מרכז זה פיתח  כלים ושירותים שמאפשרים כריית טכסט וייעול המחקר מבלי לפגוע בזכויות היוצרים .

כול אלה מצדיקים את שמה של הספרייה HathiTrust, שמורכב משתי מילים – Hathi שמשמעותה פיל בשפה ההודית – חיה שמייחסים לה זיכרון , חכמה ועוצמה, ו-Trust –  אמון שהוא ערך עליון של ספריות המחקר ואחד  מנכסיהן הגדולים. וביחד – המסר של צרוף המלים הוא התועלת הרבה שחוקרים יכולים להפיק ממאגר דיגיטלי מיוחד במינו זה  .

לספרייה /מנשקי החיפוש

מערכת העזרה/שאלות נפוצות

למרכז המחקר

פורסם בקטגוריה כללי, ספריות דיגיטליות, תוכנות | כתיבת תגובה

Zotero, SHERPA/RoMEO , Unpaywall    –  ובנית מאגר מוסדי – הערכה

מאגרים מוסדיים, שכוללים את הפלט המחקרי של המוסד בנוסף להיותם מקור חופשי למחקר, תורמים לתדמיתו של המוסד המפרסם.  הקמתו של מאגר מוסדי  מהווה אתגר לסגל הספרייה, שהוא בדרך כלל אחראי להקמתו של המאגר המוסדי. תהליך הקמתו של המאגר המוסדי כולל כמה שלבים: הזנת מידע העל, בדיקת מדיניות זכויות היוצרים  ואיתור הטקסט המלא של הפרסומים. הסתייעות בכלים קיימים למיכון תהליך זה, ולו רק בצורה חלקית יכול לסייע בהקמת המאגר המוסדי.

מחקר  מעניין שהתפרסם כתדפיס מקדים והתקבל  לפרסום ב- Journal of Electronic Resources Librarianship מתאר בצורה מפורטת תהליך של  הוספת מאמרים מכתבי עת למאגר מוסדי ב- East Tennessee State University תוך שימוש  בכלים החופשיים הבאים:Zotero להזנת מידע העל ,  SHERPA/RoMEO     לבדיקת זכויות היוצרים  ו- Unpaywall  לאיתור הטכסט המלא ש הפרסומים.

התהליך כלל כמה שלבים.   ספרנים קיבלו את המידע על פרסומי הסגל מקורות החיים של  אנשי הסגל. לאחר מכן איתור המאמרים, הזנת המידע לתוכנה הביבליוגרפית Zotero, בירור זכויות היוצרים  ב- SHERPA/RoMEO ,  איתור הטקסט המלא תוך שימוש ב- Unpaywall    והזנת  המידע והפרסומים למאגר המוסדי , הכול נעשה בצורה חצי אוטומטית  תוך שיתוף פעולה בין ספרנים וסטודנטים שסייעו במלאכה.

המחקר בדק את הזמינות והדיוק של המידע  שסופק על ידי כלים אלו לגבי פרסומים בארבע דיסציפלינות .

נמצא שהכלים היו פחות מוצלחים בתחום מדעי החברה , אמנויות וחינוך בהשוואה לרפואה ומקצועות הבריאות .  אך הסיבה להבדלים בתחומי המחקר השונים אינם דווקא הכלים, הכלים הנ"ל שיפרו את התהליך הידני של הקמתו של מאגר מוסדי. הוחלט להמשיך להשתמש בקומבינציה של שלושת כלים אלה ובה בעת לחפש פתרונות חדשים.

מידע מפורט במאמר  

Sergiadis, Ashley D.R.. 2019. Evaluating Zotero, SHERPA/RoMEO, and Unpaywall in an Institutional Repository Workflow. Journal of Electronic Resources Librarianship. ISSN: 1941-1278

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מערכות ספרייה – דו"ח 2019

דו"ח מערכות הספרייה 2019 שהתפרסם במאי 2019, עוסק בתוכנות וטכנולוגיות למיכון וניהול משאבי הספרייה והשקעות הספריות  במישור הגלובלי במוצרים אלו  ב- 2018. הדו"ח כולל מידע על ארגונים/חברות למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים לניהול משאבי הספרייה במיוחד  ILS –   Integrated Libraries  Systems  כגון  Aleph ו    library services platforms – LSP שהן מערכות מדור שני כגון Alma , ומערכות לגילוי ידע.

.  מקורות המידע נלקחו מסקר של ספקי התוכנות, ומקורות מידע נוספים גלויים.

הדו"ח עוסק במצב התעשייה, נתונים על מכירות, חידושים, מנשקי ווב, קוד פתוח   עם התייחסות למצב בסוגי הספריות השונות: ספריות אקדמיות, ציבוריות , ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות.

באופן כללי, תחום טכנולוגיות הספריות ממשיך לגדול בקצב איטי. קשה להתמודד עם חברות גדולות כגון   Follett, ProQuest/Ex Libris, EBSCO , אך למרות הדומיננטיות של מספר חברות גדולות, חברות בינוניות וקטנות שומרות על מצבן ואף משגשגות במקרים מסוימים.   בתחום ה- ILS   בולטות החברות SirsiDynix ו Innovative Interfaces .

Ex Libris מובילה במכירות בשנת 2018 עם 115 הסכמים חדשים (שמייצגים 448 ספריות פרטניות)  לתוכנת Alma  מסוג  LSP . המתחרה הוא OCLC’s WorldShare Management Services עם 53 רישיונות חדשים בשנת 2018.

המערכות לגילוי ידע ממשיכות להוות קטגוריה חשובה. כמו כן נמשך הגידול במערכות ספרייה שמושתתות על קוד פתוח.

בספריות אקדמיות Alma   מובילה. OCLC’s WorldShare Management Services זוכה להצלחה מסוימת במוסדות בינוניים וקטנים. במצב זה חלון ההזדמנויות לתוכנות אחרות חדשות מצומצם. למרות זאת FOLIO בתמיכתה של EBSCO    ניצבת מנגד.

זאת ועוד.. למרות המומנטום של תוכנות הדור השני Alma ו- OCLC’s WorldShare Management Services , עדיין למעלה ממחצית הספריות האקדמיות בארה"ב ובמישור הגלובלי משתמשות בתוכנות דור ראשון מסוג  ILS . תוכנות אלה מדור ראשון הן המובילות בספריות ציבוריות במישור הגלובלי.

אלה רק מספר נתונים מהדו"ח . מידע רב נוסף על מגמות והפתרונות המוצעים לספריות אקדמיות לספריות ציבוריות, מיוחדות וספריות בתי ספר  אפשר למצוא בכתבה ומידע סטטיסטי על  עסקאות בקובץ PDF  

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות, סקרים, תוכנות | כתיבת תגובה

לקראת החופשה : השקתו של   Google trips 

תכנון חופשה הוא  לעתים משימה לא קלה.  צריך  לקבל החלטה לגבי יעד הטיול, היכן לשהות, באיזה טיסה להגיע ליעד ומה כדאי לראות. המידע מצוי  ביישומים שונים של גוגל למשל. בשנה שעברה גוגל פישטה את התהליך בניידים בכך שאפשרה ניווט נוח בין היישומים הייעודיים השונים – טיסות , בתי מלון   ומסלולי טיולים.

עם השקתו של היישום   Google Trips , ישום מחשב שולחני ,עליו הודיעה גוגל ב- 14 במאי 2019  תהליך תכנון הטיולים הופך לפשוט יותר גם במחשבים נייחים.   Google Trips    מאפשר חיפוש טיסות , בתי מלון ועוד ממסך חיפוש אחד.

ניתן לראות גם היסטוריה של  טיולים ואתרים מומלצים לביקור.

לגוגל  Trips

להצהרה על השקתו של היישום

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

עולם המידע 2019 : חדשנות וטכנולוגיות פורצות דרך : מבחר מצגות

ביום ב'  27.5.2019   במסגרת כנס המידע 2019 שמקיימת חברת טלדן זו השנה ה-34, התקיים יום העיון עולם המידע 2019: חדשנות וטכנולוגיות פורצות דרך. יושב ראש יום העיון ומארגן היום ד"ר נדב דפני.

על פי בקשתו של ד"ר נדב דפני ולטובת משתתפי יום העיון ולבקשתם,  אני מעלה כאן מבחר מצגות  מיום העיון שקיבלתי מד"ר נדב:

UX    בגרסת ה-DIY  – על הקשר בין חווית המשתמש ועולם המידע , אודי סלנט המכון הטכנולוגי חולון – מצגתמסמך ארגז כלים

תנועת המייקרים ומגבלות הלמידה העצמית,  עידו גנדל, עצמאי

מאגרים מעולם ההייטק והסטארטאפ והשוואת התועלת למשתמש,  נטליה גולצ'ר מידע ומודיעין תחרותי

איך לשרטט חדשנות? פתוח חדשנות ויזמות בתחום המידע , פרופ' דפנה רבן אוניברסיטת חיפה

אוריינות מידע ומערכת החינוך, פרופ' נועה אהרוני המחלקה למדע המידע אוניברסיטתבר אילן

עתיד הספריות האקדמיות בעידן של עומס המידע, נתן זלדס האגודה לחקר עומס המידע

לכתוב ולקלוע- מיומנויות וכלים חשובים לכתיבת תוכן בעולם החדש, עידו הנדל חברת רשמים

הקמת מאגר כלי מחקר במכון ברוקדייל, פסי פרגר ועמיר שוורץ, מכון ברוקדייל

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון, לד"ר נדב דפני יושב ראש יום העיון  ולמארגני כנס מידע 2019 מחברת טלדן

לתוכנית יום העיון

לתוכנית הכנס כולו

פורסם בקטגוריה הרצאות, טכנולוגיות, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

חיפוש מידע מהרשת הלא נראית – מקורות/מנועי חיפוש

ברשת הלא נראית הכוונה למידע ברשת שלא נגיש דרך  מנועי חיפוש כלליים  כגון Google, Bing ו- Yahoo. המידע לא נגיש מסיבות שונות כגון : מגבלות טכניות  וטכנולוגיות, מדיניות הכנסת תכנים לאינדקס ועוד . המידע ברשת הלא נראית כולל מגוון חומרים:  

  •      חומרים שיכולים להיכלל באינדקסים של מנועי חיפוש כלליים אבל אינם כלולים מסיבות שונות כגון :עומק סריקה, תכיפות, פורמטים מסוימים של קבצים
  •        חומרים שמנועי חיפוש יכולים לכלול אותם באינדקס אבל אינם מורשים  – סיסמאות, בקשות לא לכלול
  •        חומרים שמנועי חיפוש אינם יכולים לגשת מפני שהם נגישים רק לאנשים שהסכימו לתנאים מסוימים -הרשמה חינמית או בתשלום בתמורה לצפייה בתכנים
  •        דפים לא מקושרים/מאונדקסים ותוצאות שאינן מוצגות או חבויות עמוק בתוצאות החיפוש 
  •        חומרים ותכנים מרשתות חברתיות – הווב הנסתר החדש
  •        מאגרי מידע ואוספים שרלוונטיים לאקדמיה אבל לא  ניתנים לחיפוש במנועי החיפוש הכלליים שהם המרכיבים העיקריים של הווב הנסתר האקדמי 

 מעבר לרשת העמוקה המידענית , רובד מסוים עמוק יותר של הרשת הלא נראית היא הרשת האפילה – רשת אנונימית מוצפנת בה הגולשים ובעלי האתרים אנונימיים, והגישה למידע בה ואיתורו בדרך כלל באמצעות   דפדפן מיוחד כגון  TOR

הרשת האפלה היא תשתית טכנולוגית  שאופייה לטוב ולרע תלוי בשימושים שבוחרים המשתמשים לעשות בה, ואין ספק שהאנונימיות קורצת גם לעוסקים בפשיעה, לארגוני טרור אך גם לאזרחים במשטרים רודניים שמצאו בה ערוץ מוצפן להעברת מידע.

הרשת הלא נראית נמצאת בהרבה מקורות ואין כלי אחד לגשת אליה. איתור המידע מחייב   הכרה של סוגים שונים של כלים ומיומנויות.

הגישה אפשרית דרך מאגרי מידע , מדריכים, מנועי חיפוש יעודיים, מנועי על , אוספים מיוחדים, מאגרים מוסדיים ועוד

 כתבה שהתפרסמה ב- 23 במאי 2019 מונה כמה מקורות מידע לחיפוש מידע מהרשת הלא נראית , חלקם ידועים ואחרים ידועים פחות . בין האתרים המוזכרים :

Elephind  – פורטל לעיתונים היסטוריים מרחבי העולם

Voice of the shuttle   – מקור חשוב למתעניינים במדעי הרוח

Usa.gov – מקור למידע ממשלתי של ארה"ב

Hidden Wiki –מדריך לחיפוש מידע ברשת האפילה בפורמט וויקי שכולל קישורים לאתרים ושירותים חבויים  – מאפשר דפדוף  , נגיש דרך הדפדפן TOR

מקורות נוספים אפשר למצוא בכתבה.

מעבר למקורות שבכתבה זו , קיימים הרבה מקורות נוספים כגון מנועי חיפוש ייעודיים לנתונים סטטיסטיים דוגמת  zanran  , מנועים ייעודיים למידע מרשתות חברתיות ועוד.

BASE מנוע חיפוש שמחפש במאגרים המוסדיים תומך בפרוטוקול OAI שלא נתמך במלואו על ידי מנועי חיפוש כללים ולכן כדאי לחפש גם בו.

רשימה ארוכה של מקורות נוספים Deep Web Research and Discovery Resources 2019 אפשר למצוא בכתובת www.deepweb.us/

.  חשוב לזכור שהווב הנסתר משתנה  וסביר להניח שחלק מהמידע הנמצא במקורות אלה אינו נסתר עוד כלומר נמצא גם באינדקסים של מנועי החיפוש הכלליים.. בכול מקרה כדאי להכיר מקורות נוספים למידע ולזכור שלא הכול נמצא בגוגל. 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | תגובה אחת