מנועי חיפוש פופולריים ומנועי חיפוש אלטרנטיביים 2020

​eBizMBA Rank   הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על similarWeb ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר באוגוסט  2020 בדרוג יורד הם:

  • Google עם כ – 1,800,000,000  מבקרים ייחודיים בחודש . במקום ראשון בדרוג של  Alexa, quantcast  ו -similarWeb
  • Bing  עם כ– 500,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Yahoo עם כ- 490,000,000–  מבקרים ייחודיים בחודש
  • Baidu עם כ- 480,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Ask עם כ- 300,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Aol search עם כ-200,000,000  מבקרים ייחודיים בחודש
  • DuckDuckGo עם כ- 150,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • WolframAlpha עם כ- 35,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Yandex עם כ- 30,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • WebCrawler עם כ- 25,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Search עם כ- 20,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Dogpile עם כ- 12,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Ixquick עם כ- 11,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • Excite עם כ- 8,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש
  • info עם כ- 7,000,000 מבקרים ייחודיים בחודש

לידיעה בנושא

אך מלבד מנועי חיפוש אלה קיימים מנועי חיפוש אחרים פחות פופולריים ובעלי מאפיינים ייחודיים מעניינים ושימושיים שיכולים לשמש כתוספת/אלטרנטיבה לחיפוש בגוגל כגון :

Million Short שכולל אופציה להשמיט את התוצאות שמופיעות בראש התוצאות של גוגל – 100 , 10000, 1000, 100000 ובכך מאפשר לראות תוצאות שאינן נמצאות בראש התוצאות בדרוג הרגיל של מנועי החיפוש, ושלא בנקל אפשר למצוא אותם בגוגל או במנועי חיפוש אחרים . כמו כן מאפשר  פילטרים של שפה , ארץ ועוד..

Sourceful  – שמחפש בקבצים שהוגדרו כפתוחים לציבור בגוגל דוקס עם אפשרות לסינון לפי סוג הקבצים הרצויים.

2Lingual – מנוע חיפוש שמאפשר לחפש בו זמנית דפים שכתובים  בשתי שפות ( מתוך מבחר שפות אפשריות לבחירה) ומציג את תוצאות החיפוש בכול אחת מהשפות זה לצד זה.

Hopely – מנוע חיפוש שתורם חלק מהרווחים למטרות שמטיבות עם העולם , לעמותות שונות וארגוני צדקה בתחומים שונים כגון Bread for the World, Doctors Without Borders, and the World Wildlife Fund. .

לידיעה מפורטת בנושא

לרשימה נוספת של מנועי חיפוש אלטרנטיביים חלקם ייעודיים כגון  FindSounds –מנוע חיפוש ייעודי לצלילים ,  SearchCode – לקוד פתוח ועוד..

וכמובן קיימת האופציה גם להשתמש במנועי חיפוש ששומרים על פרטיות המשתמש  (חלקם כגון   DuckDuckGo נמצא גם ברשימות מנועי החיפוש האלטרנטיביים  וגם הפופולריים שלעיל) שבניגוד למנועי חיפוש סטנדרטיים הם אינם שומרים את ה-IP   של מחשב המשתמש, אינם שומרים cookies, את שאילתת החיפוש ואת תאריך וזמן השאילתה – פרטים שבדרך כלל מנועי חיפוש רגילים שומרים וחברות משתמשות במידע זה לפרסומות/מודעות  ממוקדות.

יש לא מעט מנועי חיפוש כאלה ברשת כגון:  Startpage  , DuckDuckGo  , Swisscows, Qwant, peekier ועוד..

כמו כן קיימים מנועי חיפוש מדעיים – כגון google scholar. ,semantic scholar  ולא מעט מנועי חיפוש אחרים ומקורות לחיפוש חומר מדעי. לרשימה מלאה : http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

ועדיין,  נראה שכמנוע חיפוש כללי, גוגל הוא כנראה  היעיל ביותר לרוב החיפושים ולא בכדי הוא הפופולרי ביותר.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

ספר בגישה פתוחה – גישות פדגוגיות פתוחות: שיתופי פעולה של הסגל , הסטודנטים והספרייה

משאבי חינוך פתוחים OER    – Open Education Resources הם   אחד הערוצים  של  תנועת הגישה הפתוחה . מעבר לצריכה , ייצור חומרים כאלה על ידי סטודנטים יתרום לערוץ משאבים חשוב זה  כיצד?  זהו תפקידה של הפדגוגיה הפתוחה ועל כך בספר גישות פדגוגיות פתוחות.

הספר open pedagogy approaches: faculty library and student collaborations   הוא קובץ מאמרים בגישה פתוחה בנושא פדגוגיה פתוחה.   המונח פדגוגיה פתוחה  מוגדר כגישת הוראה ממוקדת סטודנטים שמעצימה את התלמידים כיוצרי ידע ומשאבים פתוחים. הנחת היסוד בפדגוגיה פתוחה היא שצריכת ידע ויצירת ידע אינם נפרדים אלא תהליכים מקבילים.  על פי גישה זאת  המדריך מדריך את התלמידים לאצור וליצור ידע חדש, תוך שהוא מעצים אותם כתורמים פומביים של רעיונות באמצעות תוכן פתוח. המשימות של הסטודנטים הן משימות מתחדשות, שבניגוד למשימות חד פעמיות, מוגדרות כמשימות בהן התלמידים אוספים ומפרסמים את עבודותיהם באופן גלוי, כך שתוצאת המטלה היא מטבעה בעלת ערך לקהילה.  במקביל, המדריך תומך בתלמידים גם בפיתוח כישורי אוריינות דיגיטלית שמסייעים להם להיות חלק מרשת פתוחה שיכולה לתמוך בלימודם מעבר לכיתה.

בפדגוגיה פתוחה, הסטודנטים  הם יוצרי מידע ולא רק צרכנים פסיביים. הספר כולל דוגמאות מעשיות לטיפוח פדגוגיה פתוחה כתחליף לספרי לימוד , פדגוגיה פתוחה כפרויקטים פתוחים לסטודנטים, ופדגוגיה פתוחה כעיצוב קורס פתוח.

בפדגוגיה פתוחה חשוב שיתוף הפעולה בין הסגל הסטודנטים והספרייה.

כאשר בוחנים ומעריכים כלים ומאגרים אפשריים, חשוב לקחת בחשבון למה יש לסטודנטים גישה ולהבטיח שלקהל היעד תהיה גישה לתוכן. לעתים קרובות, הספרן הוא שיכול  להמליץ ​​על כלים , אמצעי אחסון ומאגרים רלוונטיים שמתאימים ליעדי המטלה.. תרומה נוספת של הספרן יכולה להיות בתחומים: זכויות יוצרים, שימוש הוגן וגישה פתוחה; ציטוטים וייחוס,  פיתוח אסטרטגיות חיפוש עבור מסדי נתונים מסורתיים וכתבי עת בגישה פתוחה. הספרן יכול לספק גם המלצות על כלים ומאגרים מתאימים שתלמידים יוכלו לשתף את עבודתם דוגמת OER Commons. תפקידו של הספרן הוא גם  לתמוך בתהליך סיעור מוחות על ידי איסוף דוגמאות רלוונטיות למשימות מתחדשות.

מידע מפורט   בספר המלא

בהקשר של תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים, כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש למשאבים לימודיים פתוחים  OASIS עליו כתבתי בפוסט קודם.

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

ספריות , תקציבים ומו"לים

בעקבות מגיפת הקורונה נוצר לחץ יוצא דופן על תקציבי  הספריות האקדמיות בעולם כולו .

אוניברסיטאות נמצאות תחת לחץ כבד להפחתת כל ההוצאות ולהטיית המשאבים הכספיים לתחומים בהם יש חשש מיידי, כולל הוראה מקוונת וביצוע אמצעים להגבלת התפשטות ה- COVID-19

לאור המצב,  ספריות לא מעטות  ברחבי העולם קוראות  למו"לים אקדמיים להפחית מחירים של כ- 25% ולעבור לגישה פתוחה, והמסר הוא לא די בהקפאת מחירים שכן  אם המחירים לא יורדים ביטולים של  הסכמים הם בלתי נמנעים.

בקריאה כזו פנו שלושה גופים מרכזיים שמייצגים את מנהלי הספריות וההשכלה הגבוהה בבריטניה  – RLUK  קונסורציום  ספריות אקדמיות ומחקריות בבריטניה,  SCONUL ו-  . Jisc

קריאה דומה נשמעה גם בטקסס  – שם 27 אוניברסיטאות איחדו כוחות כקואליציית הספריות  של טקסס לפעולה מאוחדת (TLCUA- Texas Library Coalition for United Action ) כדי לזהות את הדרך הטובה ביותר לשנות מודלים עדכניים ואת מערכות היחסים בין מוסדות אקדמיים למו"לים. יעדי הקואליציה הם שאפתניים – גישה משופרת למלגות מחקר, שליטה רבה יותר בתכני הסגל ומודלים של תמחור בר קיימא לתקציבי הספריות במוסדות  ההשכלה גבוהה. הקואליציה החדשה מבקשת עלויות נמוכות יותר וגישה רבה יותר למחקר

לדברי אחראים בקואליציה, האוניברסיטאות מתקרבות  לנקודת מפנה בה הן אינן יכולות  להמשיך עוד במודל העסקי הנוכחי, הן רוצות למצוא פתרונות שמיטיבים עם כל המעורבים: משלמי המסים ואחרים המממנים את המחקר, החוקרים שעורכים את המחקר, המו"לים המפיצים את ממצאי המחקר  ואנשים ברחבי העולם שנהנים מהמחקרים.

על פי טענות הקואליציה, הטכנולוגיה סיפקה הזדמנויות גדולות יותר לזמינות רבה יותר של משאבים, והקואליציה רוצה שההזדמנויות הללו יבואו לידי ביטוי בהסכמים שיועילו לכל הספריות האקדמיות .

נקווה שכוחות מאוחדים של ספריות ברחבי העולם בכיוון זה אכן יישאו פרי .

מידע נוסף בכתבות:

Universities will cancel publisher deals if they don’t respond to current financial pressures warn major sector bodies

Texas Universities Join Forces to Negotiate Their Future

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

אוסף פתוח למחקר מדעי של Elsevier

​בראשית אוגוסט 2020  המו"ל Elsevier   השיק אוסף מאמרים פתוח למחקר מדעי. האוסף    כולל כ-40000 מאמרים מדעיים בגישה פתוחה ברישיון CC-BY 4.0  שפורסמו  על ידי Elsevier  החל משנת 2014 . רישיון זה מאפשר למשתמשים להעתיק ולעשות שימוש חוזר גם למטרות מסחריות.

האוסף כולל מדגם מיצג של מאמרים מכול תחומי המדע ובכך ייחודו על פני אוספים אחרים  קיימים כגון זה של semantic scholar  או COVID-19  שאינם רב תחומיים. האוסף כולל את הטקסט המלא של המאמרים, מידע –על של המסמכים  כולל מידע ביבליוגרפי.

אוסף זה מעבר לתרומתו האינפורמטיבית ואפשרות הפקת  תובנות רלוונטיות, תומך  במחקר    NLP   ולמידת מכונה ובפיתוח מודלים מתאימים  לעיבוד טקסט מדעי רב תחומי.

מחקר על יישום NLP ולמידה מכונה לתכנים מדעיים משך תשומת לב רבה בשנים האחרונות. עם זאת, ההתקדמות נעצרה בגלל זמינות מוגבלת של מערכי נתונים גדולים ומשולבים.

פרסום מערך נתונים זה יכול  לסייע לקהילת המחקר בעבודתם להרחבת ההבנה של המשותף וההבדלים בין עיבוד טקסט מדעי וטקסט בעל אופי שונה (למשל טקסט חדשותי).

יתר על כן, מערך נתונים זה מאפשר מחקר על אתגרים בעיבוד טקסט מדעי שאינם קיימים לסוגים אחרים של נתונים.

מאמר שהתפרסם באוגוסט 2020 כולל דיווח מפורט על מבנה סט הנתונים של האוסף , שדות וכו'

למאמר

לאוסף

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

ספריות ותכנים פתוחים  – תוצאות סקר 2020 של LYRASIS

LYRASIS    הוא ארגון שלא למטרות רווח של ספריות, מוזיאונים ארכיונים ומוסדות מחקר בארה"ב . במטרה ללמוד עד כמה החברות בו משתתפות בתנועת התכנים הפתוחים  הוא ערך סקר בנושא בקרב  החברות בארגון בתקופה 31 בינואר 2020 – 22 מרץ 2020. דוח הסקר בן 53 עמודים התפרסם ביוני 2020.

הסקר התייחס ל- שלוש קטגוריות של תכנים פתוחים –  ספרות מחקרית, נתונים פתוחים, ומשאבי חינוך פתוחים.  תכנים פתוחים לצורך הסקר הוגדרו באופן הרחב ביותר- מידע נגיש חופשי ללא צורך בססמאות או הזדהות מוסדית.  בכוונה תחילה נבחר המונח  תכנים פתוחים ולא גישה פתוחה , שעשוי לכלול  גם   תנאים מסוימים לשימוש חוזר הפצה וכו'..

קטגורית הספרות המחקרית כוללת כול עבודה שנכתבה על ידי חוקרים, אנשי סגל וסטודנטים . קטגוריה זו כוללת -תזות, מאמרים בכתבי עת, מונוגרפיות , הדפסים מקדימים ועוד. קטגורית הנתונים הפתוחים כוללת כול סט של נתוני מחקר גולמיים שנאספו בנפרד או בצמוד לפרסום המחקר, וקטגורית משאבי חינוך פתוחים כוללת חומרי הוראה שונים –  ספרי לימוד, סילבוסים, סמינרים מקוונים (וובינרים)  ועוד..

מספר המשיבים שעליהם התבסס ניתוח הסקר היה 166  ורובם מספריות אקדמיות.

מממצאי הסקר :

להרבה מוסדות אין אסטרטגיה מוסדית כוללת ביחס לשלוש  הקטגוריות של התכנים הפתוחים.

ספריות אקדמיות לרוב מאמצות את המאגרים המוסדיים, אך עדיין קיימת שליטה מצומצמת בהעלאת חומרים של אנשי הסגל האקדמי.

פחות ממחצית המוסדות תומכים פיננסית ביזמות חיצוניות של גישה פתוחה דוגמת Knowledge Unlatched או Open Library of the Humanities  והרוב אינם תומכים ב-APC   .בקרב אלה מהמוסדות שתומכים בגישה פתוחה במוסד או מחוצה לו, אין מודל תמחור/עסקי אחד מועדף.

ביחס לנתונים פתוחים אין בשלב זה אימוץ עקבי   ומעט מאוד מוסדות תומכים פיננסית ביוזמות חיצוניות של נתונים פתוחים.דוגמת   DBPedia . רק מעט מהמוסדות מציעות אירוח נתונים מסוג זה . לאחוז קטן מהספריות הציבוריות יש מאגרי נתונים דמוגרפיים או גנאלוגים.

ביחס למשאבי חינוך פתוחים רוב המוסדות אינם מספקים גישה למשאבים אלה במאגרים המוסדיים שלהם. ורוב המוסדות גם אינם מספקים מימון ישיר לסגל לעבור למשאבי חינוך  פתוחים. אך הם כן תומכים  ביוזמות חיצוניות בתחום באמצעות קונסורציומים או ספריות לאומיות.

התוצאות אינן מפתיעות שכן ספריות רגילות ונוטות יותר לספק תמיכה פיננסית לספרות מחקרית בעוד שסוגים חדשים של תכנים פתוחים – נתונים פתוחים וחומרי לימוד פתוחים זוכים פחות לתמיכה פיננסית ישירה. יחד עם זאת חשוב לציין שהסקר נערך לפני משבר  הקורונה ויתכן שבעקבות התקופה, בה ניתן דגש ללמידה מרחוק, המגמה תשתנה בעתיד.

מידע נוסף בדוח המחקר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

למידת מכונה וספריות – דו"ח מקיף

דוח מקיף בן 97 עמודים בנושא למידת מכונה וספריות : תיאור מצב,   פורסם ב-14 ביולי 2020. הדוח, הוזמן על ידי ספריית הקונגרס בארה"ב, במסגרת שורה של יזמות של ספריית הקונגרס ב- 2019  ללמידת הנושא של למידת מכונה  לצורך שיפור השירות והגשמת חזון האסטרטגיה הדיגיטלית שלה.   הדו"ח נכתב על ידי ד"ר קורדל – פרופסור חבר לאנגלית באוניברסיטת נורת'איסטרן ועוסק במדעי הרוח הדיגיטלית .

הדוח , לאחר שהגדיר את למידת המכונה והבדיל אותה מהקטגוריה  הרחבה של בינה מלאכותית,  מתאר את יישום למידת המכונה בספריות  ובמוסדות מורשת תרבות אחרים,  היסטוריה ותיאור מצב קיים , האפשרויות והאתגרים.

למידת מכונה כוללת מגוון שיטות שדרכן מחשבים לומדים מנתונים מבלי שתוכנתו במפורש ליצור פלט מסוים. הדוח מעודד שימוש זהיר בלמידת מכונה בספריות תוך ציון הסיכונים ומרחיב על יישומים מבטיחים בתחום – מיקור המונים,  חיפוש של מסמכים בכתב יד וחומרים אורקוליים, ניהול אוספים, ושימור. הדו"ח מסיים בהמלצות ליישום אחראי של למידת מכונה, שיפור הגישה לנתונים, פיתוח תשתיות וטיפוח מומחיות.

 

לדוח המלא

מן הראוי לציין בהקשר זה שבמסגרת יזמות ספריית הקונגרס ללמידת הנושא של למידת מכונה התקיים בספטמבר 2019 כנס בנושא . מטרתו הייתה לסקור את מגוון הפרויקטים השוטפים בנוף המורשת התרבותית הרחבה יותר;  להציף אפשרויות וחסמים מרכזיים ליישום למידת מכונה במסגרת ספרייה; ולהדגים את האפשרויות של למידת מכונות לשימוש בספריית הקונגרס

דיוווח על הכנס אפשר למצוא בכתובת https://labs.loc.gov/static/labs/meta/ML-Event-Summary-Final-2020-02-13.pdf

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

חיפוש תמונות  חופשיות ברשת – אתרים וטיפים

לעתים נרצה לחפש תמונות חופשיות להוסיף  לפוסטים בבלוג , מצגות או לצרכים אחרים מבלי להסתכן בהפרת זכויות יוצרים. כמובן שנוכל לחפש בגוגל תמונות, שהוא כלי פשוט וטוב לחיפוש תמונות על פי סוגי רשיונת שונים,  ושם לבחור ברישיון גמיש בהתאם לבחירתנו .

הכרת טיפים מתקדמים יוכלו לסייע להשתמש בו ביעילות רבה יותר . טיפים מתקדמים כאלה אפשר למצוא בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ,  ותמיד צריך לזכור כי באחריות המשתמש לוודא שיש לו הרשאה להשתמש בתמנות שהוא מוצא בגוגל.

מלבד גוגל תמונות קיימים ברשת אתרים שהתכנים שלהם חופשיים על פי רישיון CC0        שמאפשר שימוש בתמונות באופן בטוח  מבלי לבקש רשות או אפילו מתן קרדיט גם לצרכים מסחריים כגון Pixabay  ואתרים נוספים שניתן להשתמש בהם על פי רישיונות גמישים .  כתבה ובה רשימה של אתרים חופשיים לחיפוש תמונות תוך ציון סוג הרישיון ותנאי השימוש התפרמה לאחרונה

מידע על סוגי הרשיונות אפשר למצוא באתר של creative commons  – מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו להרחיב את  טווח היצירות הזמין חופשי  לציבור על מנת שאפשר יהיה  לפשט את השיתוף בתוכן באופן חוקי, תוך שימוש ברישיונות גמישים. רישיונות שחיבר נועדו למטרה זו- פישוט השיתוף בתוכן באופן חוקי.

בפוסט קודם כתבתי על ספר חופשי מקיף בנושא   creative commons למחנכים

טיפים מתקדמים לשימוש בגוגל תמונות

רשימת אתרים חופשיים לתמונות לצורכי חינוך

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש, תמונות | תגובה אחת

AIRA – בינה מלאכותית בשירות ביקורת עמיתים

באקדמיה , ביקורת  עמיתים  peer review , תהליך שיפוט חיצוני להערכת חיבורים אקדמיים, מהווה שלב חיוני טרם פרסומו של מאמר או ספר מדעי ונחשב לתוקף האמין של העבודה המחקרית. שילוב בינה מלאכותית  בתהליך ביקורת העמיתים יכול להקל ולקצר את התהליך.  מטרה זו עמדה בפני מפתחים  מהמו"ל בגישה פתוחה Frontiers   שגייסו את הבינה המלאכותית לצורך פיתוח  העוזרת לביקורת עמיתים  ( Artificial Intelligence Review Assistant (AIRA

על פי כתבה שהתפרסמה ב- 27 ביולי 2020  ב- IEEE-SPECTRUM   – לדברי מנהל הפרויקט,  הפלטפורמה המקוונת האינטראקטיבית של AIRA, שנמצאת בפיתוח מזה שלוש שנים,  מבצעת שלוש פונקציות רחבות:  הערכת איכות כתב היד, הערכת איכות ביקורת עמיתים והמלצה על עורכים ובודקים. בשלב האימות הראשוני, הבינה המלאכותית יכולה להעלות עד 20 המלצות ולסמן סוגיות אפשריות, כולל איכות שפה, פלגיאט, שלמות תמונות, ניגודי עניינים ועוד.   כול זה קורה כמעט באופן מיידי ובדיוק רב  הרבה מעבר לשיעור בו ניתן היה לצפות שאדם יבצע משימה דומה.

מידע נוסף כולל פרטים טכניים בכתבה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, הערכה מדעית, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

Google Scholar Metrics -2020

Google Scholar Metrics הוא יישום לא חדש של גוגל שמאפשר למחברים לאמוד במהירות את הנראות וההשפעה של מאמרים אחרונים בפרסומים מדעיים וכתבי עת מובילים בתחומי המחקר השונים.. Google Scholar Metrics  מציג מדדי הערכה מדעית  שמבוססים על מספר ציטוטים אחרונים לפרסומים רבים כדי לעזור למחברים לשקול היכן לפרסם את המחקר החדש שלהם.

ב-  7 ביולי 2020 הושקה הגרסה האחרונה של  Google metrics/   –  Google Scholar Metrics   -2020

גרסה זו מכסה מאמרים שהתפרסמו בשנים 2015-2019  וכוללים ציטוטים מכול המאמרים שנכללו באינדקס של Google Scholar    ביוני 2020. כתבי עת עם פחות מ- 100 מאמרים בשנים 2015-2019 או שלא צוטטו בשנים אלה לא נכללו  ביישום

אפשר לראות את 100 כתבי העת  המובילים במספר שפות ממוינים על פי מדדי h5-index and h5-median , אפשר לבחור בקטגוריות נושאיות רחבות ובתתי קטגוריות וגם לדפדף ב- 100 כתבי העת המובילים על פי שפות  כמו כן אפשר לראות  את המאמרים בכתבי העת השונים עם מדדי הציטוטים שלהם.

פוסט של גוגל על השקת הגרסה האחרונה 2020 של google scholar metrics

גרסה אחרונה 2020 של Scholar metrics

h5-index is the h-index for articles published in the last 5 complete years. It is the largest number h such that h articles published in 2015-2019 have at least h citations each

h5-median for a publication is the median number of citations for the articles that make up its h5-index.

 

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

ALA Covid-19 recovery  – מאגר כלים להתמודדות הספריות עם משבר הקורונה

איגוד הספריות האמריקאי , מאמין שלספריות יש תפקיד חשוב בקהילה בתקופת משבר זו של הקורונה – תפקיד חיוני בהתאוששות ובחוסן הלאומי, ולצורך כך השיק ב- 15 ביולי את ALA- Covid-19 recovery   – מאגר מקוון של כלים מדריכים ומשאבים כדי לסייע בהדרכת הקהילות, עובדי הספריות ותומכי הספריות בדרך להתאוששות מהמשבר. כדברי בכיר באיגוד:

“We are launching the beginning of what we hope will be a growing resource for the field because we know that library workers and users have questions about what comes next and how libraries can help shape the answers. This collection of actionable guidance is designed to help our members and the sector as a whole access and share timely information, models, and strategies no matter where they are in their recovery plans. Libraries have a vital role to play in national recovery and resilience, and ALA remains committed to helping support them.”

המידע באתר מסודר ב-  4 קטגוריות –  מדיניות, חינוך, נתונים ומחקר והדרכה .

במסגרת זו כולל/יכלול מידע רב רלוונטי: מידע עדכני על פתיחת ספריות מחדש בבטחה  והגנה על עובדי הספריה ועל הקהילה בזמן התכנון  להחזיר מגוון מלא של שירותי הספרייה, הזדמנויות מימון ברמות השונות,  תובנה מהמחקר העדכני ביותר אודות ההשפעות של COVID-19 על ספריות, צוות הספריה ועבודת השירות לקהילה, . קישורים לסקרי הספריות ותוצאות מחקר קשורות מהתחום, ועוד..

 

לאתר

להצהרה על השקת האתר

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה