ספריות , טכנולוגיות וטרנדים ראויים לציון – מה צופן העתיד ?

העולם משתנה במהירות טכנולוגית, חברתית ואקולוגית. לאור המצב  – מה הן המגמות בספריות , השינויים שהחלו   והשינויים הצפויים וכיצד הם משתלבים עם ערכי הליבה של הספריות – גישה, פרטיות וחופש אינטלקטואלי. כתבה שהתפרסמה  ב-1 ביוני 2020 מציגה תובנות ותחזיות מחמישה הוגי דעות בספרייה שחלקו את עמדותיהם בסימפוזיון  של ארגון הספריות האמריקאי על עתיד הספריות שהתקיים ב-24 -28 ינואר 2020.

הכתבה מציעה תובנות ותחזיות מעניינות במספר תחומים :

רובוטים  בספריות – רובוטים עדיין לא נפוצים בספריות אך  הם משמשים כבר היום למטרות שונות בספריות , אחסון’ קריאת מדפים , ניהול מלאי ועוד. ספריות מסוימות החלו לספק גישה לרובוטים והדרכות בנושא. כך למשל מעבדת הבינה המלאכותית בספריות באוניברסיטת רוד איילנד מקיימת "שעות רובוט" שבועיות בהן סטודנטים לומדים לשלוט ולתכנת רובוטים

יש היבטים מסוימים של עבודת ספרייה שסביר  להניח שיהנו יותר מרובוטים מאשר אחרים. לדוגמה, ספריות יכולות להשתמש ברובוטים חברתיים כדי לברך את המבקרים ולענות על שאלות שקשורות להתמצאות בספרייה. בספריות באוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה יש רובוט בשם Libby  שכבר מבצע משימות כאלה.

ספריות אוניברסיטת אוקלהומה מנסות את אלקסה, העוזרת הווירטואלית של אמזון, כדי לספק שירותי עזר בסיסיים. באופן דומה ניתן להשתמש ברובוטים  בשירותי היעץ , ובשעת סיפור לילדים .

עם התקדמות טכנולוגיית הבינה המלאכותית רובוטים מתוחכמים, רב-תכליתיים ואוטונומיים יותר עשויים להיכנס לבתים, למקומות העבודה וגם לספריות. איש אינו מבין באופן מלא כיצד האימוץ הרחב של רובוטים ישפיע על הספריות ובכלל ,אך הוא ללא ספק כרוך בהרבה שאלות מעניינות.

קיימות

שינויי האקלים מציבים אתגרים ,ותרחישים שונים אפשריים ותחזיות קודרות הוצגו בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האום שהציע יצירת שותפויות מקומיות כמפתח לשרוד את האקלים החדש. ספריות נרתמות אף הן לנושא.   בשנה שעברה ALA אימצה קיימות כערך ליבה, ומתחילים לראות ספריות ירוקות שבאות לידי ביטוי בפעילויות שונות כגון מעבר למוצרי ניקיון ירוקים וטיפול במדשאות אורגניות בשטח ובגן הירק של הספרייה, הוספת מטענים לרכבים חשמליים לחניונים, שימוש באנרגיה סולארית ועוד..

בעת קבלת החלטה נתונה כלשהי  בנושא שנוגעת לשירותים ולפעילות , על הספריות לשאול את שלושת השאלות – האם זה תקין לסביבה? האם זה בר ביצוע מבחינה כלכלית? האם זה שוויוני מבחינה חברתית?

מציאות מדומה

ההנחה היא  ששילוב מציאות מדומה באוריינות מידע בספריות תאפשר למידה פעילה יותר מאשר אוריינות מידע מסורתית שמבוססת על הרצאות. לרוע המזל, עלויות הפיתוח והייצור של תוכן VR הן גבוהות, נע בין 44,000 ל 79,000 $ או אפילו עד 500,000 $. בנוסף, מחקרים אודות השימוש ב- VR בספרייה אקדמית ובסדנאות הדרכה חד פעמיות חסרים. יחד עם זאת, דיווחים על השפעות משחקי מחשב וסימולציות אינטראקטיביות מצאו השפעות חיוביות סטטיסטיות על תוצאות הלמידה.

התמודדות עם הטיית נתונים ופרטיות

כאשר ספריות מבקשות לשפר את שירותיהן או להבטיח מימון, הן עשויות לחוש בלחץ לאסוף נתוני פנים כדי ללמוד ולשכנע. עם זאת, יש לאסוף נתונים כאלו באופן ביקורתי, שכן  פעמים רבות, איסוף נתונים יכול להעמיד את הפרטיות של קבוצות אלה בסיכון גבוה יותר.

הפרות פרטיות דיגיטליות משפיעות לרעה במיוחד על קבוצות חלשות מבחינה כלכלית וחברתית. על ספריות להבטיח כי הנתונים נאספים באופן מוסרי, מאוחסנים באופן מאובטח ואנונימיים. או לשקול לא לאסוף נתוני משתמשים כלל.

ישנם כמה משאבים ומדריכים שיכולים לסייע  בהערכת טכנולוגיה באמצעות עדשת האתיקה של הספרייה, כך למשל באתר של משרד החופש האינטלקטואלי של ALA הרבה חומר בנושא . כל ספרייה צריכה להתאים את המשאבים הללו בצורה הטובה ביותר לצרכי הקהילה שלה.

בהקשר של ספקי מידע – ישנם ספקי משאבים אלקטרוניים שאוספים נתונים שעשויים לפגוע בפרטיות. בהקשר זה ספריות יכולות לפעול כדי לשנות התנהגויות.  מוצגות מספר דוגמאות של פעילויות כאלה כגון : אזהרה ללקוחות על ספקים שמציגים התנהגות רעה בכול הקשור לפרטיות באמצעות מחוון אדום / צהוב / ירוק בקטלוג הספרייה ובכל נקודת גישה אחרת למשאבים אלקטרוניים, בכדי לתת למשתמשים תחושה עד כמה המידע האישי שלהם יהיה מאובטח עם ספק נתון.

אמנם מקובל לטעון כי אנשים אחראים להגנה על הנתונים שלהם, אך זה בלתי סביר ובלתי מעשי. אדם אחד לא יכול להכריח ארגון לכבד את זכותו לפרטיות נתונים. יש לשנות פרדיגמה זו ולהעביר את המוקד לפעולה קולקטיבית. בעבודה עם ספריות, ספקים, ארגונים ומעורבי פרטיות אחרים אפשר  להבטיח פרטיות נתונים לכולם.

מידע נוסף בכתבה מיוני 2020

הסימפוזיון  של ארגון הספריות האמריקאי על עתיד הספריות שהתקיים ב-24 -28 ינואר 2020.

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Open Culture – מגוון רחב של חומרים לשימוש במסגרות חינוך שונות

​Open Culture   הוא משאב חינוכי שניתן לראות בו ערכת כלים להוראה דיגיטלית . האתר מרכז תוכן חינוכי מהרשת ומארגן אותו בפורמט ידידותי נגיש לכול.  החומרים באתר כוללים: קורסים אקדמיים מקווניםMOOCs  , ספרים אלקטרוניים, הרצאות, למעלה מ- 200 ספרי לימוד במגוןן מקצועות , .  שיעורי שפות חינם במספר שפות כולל ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, ועוד

חובבי ספרים יכולים לגשת ל– 800 ספרים אלקטרוניים וספרי שמע בחינם המכסים כמעט את כל הז'אנרים. אפשר למצוא באתר גם  פודקאסטים בנושאים שונים : פילוסופיה, היסטוריה, אופנה, מוזיקה, אמנות ועוד..

האתר חופשי לשימוש , תרומה לאתר תתקבל בברכה

לאתר

לכתבה על האתר

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

דור ה-Z   – דעות ומאפיינים בהשוואה לדורות קודמים  – ממצאי סקרים

​נהוג לחלק את האוכלוסייה לכמה דורות בהנחה שדור מתייחס לתקופה של 15-20 שנה. בני הדור השקט – ילידי  1928 -1945 , דור הבייבי-בום  – ילידי 1946 -1964 , דור ה-X  – נולד בשנים 1965-1980 , דור ה-Y    נולד בשנים 1981 – 1996 והדור הצעיר ביותר דור ה-Z   עליו נמנים ילידי 1996 ואילך.

מעניין מה מהם מאפייניו  ודעותיו של הדור הצעיר, שתהיה לו השפעה פוליטית בשנוים הבאות,  בהשוואה לדורות שקדמו לו.

ממצאים שהתפרסמו בכתבה ב-14 במאי 2020 שופכים אור על הנושא. הממצאים מבוססים על  2 סקרים של Pew Research Center שנערכו   בסוף 2018 – האחד בקרב 920 בני נוער אמריקאים  בגילאי 13 -17 והשני סקר ארצי מייצג של   10,682 מבוגרים מגיל 18 ומעלה .

מהממצאים עולה שדור זה  שונה מהדורות הקודמים בכמה מאפיינם חשובים, אך דומה במאפיינים רבים לדור ה-Y   שקדם לו. . בני דור ה- Z מגוונים יותר מבחינה גזעית ואתנית מכל דור קודם, והם בדרך להיות הדור הכי משכיל עד כה. הם גם  ילידים   דיגיטליים שיש להם מעט זיכרון מהעולם שהיה לפני הסמארטפונים. יוטיוב, אינסטגרם וסנאפצ'ט הם בין היעדים המקוונים האהובים עליהם. פייסבוק פחות פופולרית בקרב דור זה.

ובכל זאת, כשמדובר בדעותיהם בסוגיות מפתח חברתיות ומדיניות, הם נראים מאוד לבני דור ה-Y. בדומה לבני דור ה-Y  הם פרוגרסיביים ופרו-ממשלתיים, רובם רואים את המדינה הגזענית והאתנית ההולכת וגדלה וסבורים שהשחורים זוכים ליחס פחות הוגן מהלבנים במדינה

מייחסים את התחממות כדור הארץ לגורם האנושי , ודומים לדורY  בהעדפותיהם הפוליטיות במיוחד לקראת הבחירות הקרבות 2020 –  יעדיפו את המועמד הדמוקרטי, כמו כן הדורות הצעירים שונים מהמבוגרים בדעותיהם לשינויים משפחתיים וחברתיים בכול הקשור להעדפות מיניות ולמשפתות חד הוריות.

מידע נוסף ונתונים מפורטים בכתבה

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

גישה פתוחה,  נתונים  פתוחים קוד פתוח – ספר בגישה פתוחה

הספר -open science open data open source  הוא  ספר בגישה פתוחה שעוסק בהתפתחויות בתחום המחקר המדעי – גישה פתוחה, נתונים פתוחים וקוד פתוח. מהווה למעשה מדריך לסטודנטים, למדעני נתונים,לחוקרים,למו"לים מדעיים  מממני מחקר ועושי מדיניות .

כולל טיפים כלים והמלצות בנושאים הבאים:

  • כלים לגילוי ספרות רלוונטית , ארגון החומרים בפלטפורמה מתאימה, שיתוף הספרות המחקרית, יצירה נכונה של רשימות ביבליוגרפיות
  • ניהול שינויים בתפוקת המחקר באופן שעדיין ניתן לזהות באופן חד משמעי את כל הגרסאות שהשתנו. לצורך כך מסוגלות בתחומים הבאים:     ניהול כתיבה שיתופית של כתבי יד באמצעות מעבד תמלילים,     בחירה מושכלת בין פתרונות ענן שונים לכתיבה,   תפיסת תפקיד האוטומציה בניהול שינוי בנתונים,  ידע בכול הקשר לנתונים שפורסמו  והמזהה שלהם אם הם משתנים.
  • הדירות המחקר reproducibility – כיצד להפוך את המחקר למחקר שניתן לשחזור
  • הפרסום המדעי- ה- preprint , מסלולים שונים בגישה הפתוחה, הערכת הפרסום המדעי – מדדים שונים
  • איסוף וארגון נכון של הסטים של נתוני המחקר
  • ניהול הנתונים ומודעות לקשיים הספציפיים שמתעוררים בעת שימוש בנתונים רגישים
  • פתרונות לשיתוף נתוני המחקר
  • ידע בכול הקשור להצגה בתרשימי זרימה
  • מהמורות בהרכבת מערכי נתונים מסודרים שניתנים לשילוב ושיתוף

ועוד..

לספר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

מנוע חיפוש סמנטי  COVID -19  Research Explorer    –  תשובות לשאלות מדעיות מסובכות בנושא נגיף הקורונה

בפוסט קודם כתבתי על המאגר החופשי  בנושאי קורונה CORD-19        –  יוזמה של מכון אלן לבינה מלאכותית בשיתוף פעולה עם גופי מחקר מובילים שהתאגדו למען המאבק בנגיף הקורונה .

מאגר חופשי זה גדל מאז כתיבת הפוסט ונכון ל-19.5.2020-  על פי מה שמצוין באתר כולל כ- 128,000 מאמרי מחקר בנושא קורונה לשימוש קהילת המחקר העולמית.

כדי להקל  על החיפוש במאגר זה וליעלו,  גוגל הודיעה ב-4 במאי 2020 על  השקתו של COVID-19 Research Explorer – מנשק חיפוש סמנטי במאגר זה. מטרתו של כלי זה לסייע למדענים ולחוקרים לעקוב ביעילות אחר המאמרים במאגר ולקבל תשובות לשאלות הקשורות לנגיף  COVID-19.

כאשר המשתמש שואל שאילתה  ראשונית, הכלי מאחזר לא רק סט מאמרים (כמו בחיפוש מסורתי) אלא גם מדגיש קטעי טקסט מהמאמר שהם תשובות אפשריות לשאלה. המשתמש יכול לבדוק את הקטעים ולהחליט במהירות אם תוצאה  זו שווה קריאה נוספת או לא. אם המשתמש מסתפק במערך התוצאות  הראשוניות, COVID-19 Research Explorer כולל  פונקציונליות להצגת שאלות המשך, המשמשות כשאילתות חדשות עבור הסט המקורי של המאמרים שאוחזרו.

טכנולוגיה מרכזית המפעילה את הכלי היא חיפוש סמנטי, שנועד לא רק לאתר חפיפה בין מונחים מהשאילתה למסמך, אלא להבין באמת אם משמעות הביטוי רלוונטית לכוונתו האמיתית של המשתמש מאחורי השאילתה שלו.

מן הראוי לציין, שיוזמה זו של גוגל אינה הראשונה, שכן, מאז השקתו של המאגר CORD-19  אפשר לומר שכלי תוכנה לכריית המחקרים מהמאגר הפכו לויראליים בקרב מדענים , אלא שמסתמן , בתקווה,  שמנוע החיפוש של גוגל COVID-19 Research Explorer  יעיל במיוחד.

להצהרה על הכלי ולמידע נוסף כולל מידע טכני על הכלי  

למנשק החיפוש COVID-19 Research Explorer

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מחזור החיים של מגה כתבי עת  וההשלכות על בעלי העניין

מגה כתבי עת Megajournals הם מודל מיוחד בעולם הפרסומים האקדמיים/מדעיים.  כשמם כן הם,  נועדו להיות עם מספר רב יותר של מאמרים מאשר  כתבי עת  מסורתיים,  בדרך כלל בנושאים רחבי טווח.  הם פועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס על תשלומי המחברים  APC . ייחודם הוא במודל החדש של שיפוט עמיתים peer review   שמסתפק/מתמקד במה שנקרא "תקינות מדעית" "scientific soundness" . על פי מודל זה של שיפוט,  מאמרים לא נדחים  בגלל העדר חדשנות או חשיבות תוצאות המחקר כול עוד הם מקוריים ותקינים מבחינה מדעית. כתבי עת מסוג זה יכולים לפרסם אלפי מאמרים בשנה. על ההתפתחויות במגה כתבי עת בשנים 2006-2017 כתבתי בפוסט קודם.

כתבה ממאי 2020  עוסקת בניתוח מחזור החיים של  3  כתבי עת מסוג זה – PLOS ONE  , Scientific Reports   ו- IEEE Access    תוך התמקדות במספר מאמרים וב-Impact factor  של כתבי העת, בהשוואה ל- 2 כתבי עת מסורתיים, אף הם בגישה פתוחה – Nature Communications,    וeLife

מהנתונים הרבים שמוצגים עולים כמה מגמות אופייניות – מבחינת גידול כלומר מספר המאמרים – מגה כתבי עת יכולים לחוות תנודות לא צפויות ואפילו ירידה לאחר תקופה של גידול מהיר, בעוד שכתבי עת מסורתיים גדלים בקצב איטי יותר אך יציב.כנ"ל לגבי  ה- impact factor של מגה כתבי העת.. ה- impact factor    מדד שמתבסס על מספר הציטוטים אף הוא בלתי יציב. בדרך כלל האימפקט פקטור של כתבי העת המסורתים גבוה יותר.

ההתנהגות הלא-יציבה  של מגה כתבי עת  אינה בריאה למחקר או לאף אחד מבעלי העניין המעורבים בה, כולל מפרסמים.

הכתבה עוסקת בהשלכות של נתונים אלה על המו"לים, המשקיעים והמחקר. מסקנתו היא שההתנהגות הלא יציבה של כתבי עת צריכה לשמש אות אזהרה.  ההצלחה המסחרית של megajournals אינה מובטחת בטווח הארוך.  ירידות חדות במספר מאמרים יכולים להיתרגם להפסדים גדולים למו"לים. לכן ההמלצה היא להימנע מהשקעות פזיזות, לא לשים את  הביצים בסל אחד, לנקוט בגישה פחות מסוכנת ורחבה יותר מאשר גישה צרה  וממוקדת,  ולהשקיע בשיווק –  צוותי שיווק בעלי יכולת גבוהה או כלים שיווקיים מיוחדים כמו TrendMD עשויים לעשות את ההבדל.

 

פירוט נוסף בכתבה

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

לארכיאולוגים : Pofatu   – מאגר חדש בגישה פתוחה לשיתוף נתונים בארכיאומטריה

"חפצים הם אבני הבנייה של התמונה שמוצגת על ידי הארכיאולוג  – חפץ ארכיאולוגי הוא לא רק כול מה שנוצר על ידי האדם אלא גם כול מה ששימש אותו, לדוגמה אבן ששימשה אותו בבנית בית למרות שלא נוצרה ועובדה על ידי האדם,  וכול דבר שעשוי ללמד על הסביבה שבה חי האדם. תחום מחקר שהתפתח בשנים האחרונות הוא ארכיאומטריה שעוסקת בעיקר בשני תחומים: מדידת זמן כלומר קביעת גילם של חפצים והתחקות אחרי מקורם של החפצים . ההנחה ביסודה של שיטה זו היא שהמרבצים של אותם חומרי גלם במקומות שונים לעולם אינם זהים." (הציטוט מתוך מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא")

עקב השיפור והשימוש בטכניקות טביעת אצבעות גיאוכימית  שהיא הדרך היעילה, בין השאר,  לשחזר כיצד ואיפה עמים קדומים החליפו כלי  אבן,  הנתונים על ההרכבים הארכיאולוגים של כלי אבן גדלו באופן אקספוננציאלי . נתונים אלה חשובים וחיוניים למחקרי מקור שמתעדים היכן נמצאים חפצים יחסית למקורות או למקום הייצור שלהם ובכך מסייעים לארכיאולוגים להבין את היסטורית החיים של חפצים

​כדי להקל על הגישה לנתונים הגיאוכימיים ההולכית וגדלים  2 חוקרים ממכון מקס פלאנק למדע ההיסטוריה האנושית הגו ועיצבו את המאגר Pofatu  מאגר בגישה פתוחה שמספק לחוקרים גישה למערך נתונים ופרטים ארכיאולוגיים מתרחב שמאפשר השוואה ושחזור במחקרי מקור.

המאגר מכיל כיום 7759 דגימות בודדות מאתרים ארכיאולוגיים וממקורות גיאולוגיים ברחבי איי האוקיינוס השקט , אך מייסדיו מברכים על כול תרומה של נתונים גיאוכימיים של  חפצים ארכיאולוגיים ללא קשר לגבולות הגיאוגרפיים או התרבותיים, והמטרה הסופית היא פרויקט גלובלי יותר. המאגר מספק מקור מקיף למקורות ארכיאולוגיים וחפצים שמאפשרים תובנות חדשות על סחר עתיק והפלגות למרחקים ארוכים. נתונים אמינים מאפשרים למדענים לשחזר התנהגויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות של חברות אנושיות לאורך  אלפי שנים רבות. על ידי מעקב אחר הובלת חפצים הנישאים על פני האוקינוס השקט יהיה אפשר לשחזר את המסעות העתיקים שאפשרו את ההגירה הימית הגדולה בהיסטוריה האנושית.

בסיס הנתונים משתמש ב-GitHub לצורך אחסון ובקרת גרסאות בקוד פתוח כדי לאפשר שקיפות ושחזור מובנה למחקרים עתידיים על חילופי פריהיסטוריה.

למרות שמאגר המידע אמור לשמש בעיקר ארכיאולוגים, ניתוחים של דגימות גיאולוגיות וחומרי גלם המופקים ממחצבות פריהיסטוריות עשויים לשמש גם גיאולוגיים ובכך המאגר יקל גם על מחקר בינתחומי.

 

למאגר

מידע שימושי נוסף על השימוש במאגר

למידע נוסף בנושא.

מידע נוסף בנושא

פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

למידה מרחוק – מבחר כתובות – פלטפורמות לועידות וידיאו לצורך הוראה וטיפים נוספים

בימים אלה בה רבים מהתלמידים והסטודנטים ברחבי העולם לומדים באופן מקוון אולי יעניין להכיר פלטפורמות ייעודיות לשיחות וידיאו ומאפיינים יחודיים שלהן וגם כמה מקורות לטיפים בנושא.

כמובן  zoom  הפכה לפופולרית ביותר בימים אלה . הגרסה החינמית מארחת עד 100 משתתפים וכדי להצטרף לועידה אין צורך בחשבון , ליצירת מפגש יש צורך בפתיחת חשבון . מפגשי קבוצות בגרסה החינמית  מוגבלים ל- 40 דקות. גרסת פרימיום מציעה מאפיינים נוספים. מדריכים שיוכלו לסייע למורים להשתמש באופן יעיל יותר ב-zoom אפשר למצוא בכתובת :

https://www.educatorstechnology.com/2020/05/zoom-video-tutorials-for-teachers.html

באתר ייעודי של zoom   אפשר למצוא טיפים נוספים לשימוש חכם בכלי

פלטפורמות נוספות אפשריות לועידות וידיאו הן: skype ,Microsoft teams , ו- google meet  שחופשי לכול

מסמך המפרט את המאפיינים של כול אחת מפלטפורמות  אלו אפשר למצוא בכתובת https://www.educatorstechnology.com/2020/05/4-of-best-video-conferencing-tools-for.html

לאחרונה גם פייסבוק השיקה כלי לועידת וידיאו Messenger Rooms שנמצא יעיל ללמידה מרחוק

אחת הדרכים לשיפור ההוראה מרחוק היא יצירה ושיתוף של סרטוני הדרכה. כמה יישומי כרום שיסייעו בכך אפשר למצוא בכתובת

https://www.educatorstechnology.com/2020/04/screen-video-recording-tools-to-enhance.html .

טיפים  וכלים שייסיעו למורים ללמידה מרחוק אפשר למצוא ב- Teach from Home  של גוגל.

פורסם בקטגוריה הוראה, כלים, כללי, מדריכים, תוכנות | כתיבת תגובה

דו"ח  ארגון הספריות האמריקאי    2020 

ארגון הספריות האמריקאי (ALA)   פרסם באפריל 2020 את דו"ח הספריות 2020. הדו"ח בן 32 עמודים הוא סיכום שנתי של  המגמות, סטטיסטיקות ונושאים שהשפיעו על כול סוגי הספריות – אקדמיות, ציבוריות וספריות בתי הספר, במהלך השנה הקלנדרית הקודמת 2019. .

מקצת מממצאי הדו"ח: הפופולריות של הספריות בשנת 2019 ממשיכה לעלות. הביקור בספרייה הפך לפעילות התרבותית הנפוצה ביותר, יותר מאשר תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי נפוצות אחרות כגון קולנוע, מוזיאון או גן חיות.

ספריות ממלאות תפקידים בקהילה מעבר לתפקידן המסורתי – כך למשל ספריות ציבוריות מעבר לאוספי הספרים  מתפתחות לספריות  של דברים בכך שהן מציעות אוספים לא מסורתיים ייחודיים לקהילה כגון :מזרנים, בובות, אופניים, משקפות ואקורדיונים.

לספריות אקדמיות השפעה רבה על הצלחת הסטודנטים. צוותי הספרייה האקדמית העביר למעלה מ- 7 מיליון מפגשי הדרכה פרונטליים ודיגיטליים. נתונים על הוצאות הספריות לצרכים השונים אוספים,  ושכר מפורטות בדוח

ספרני בתי הספר התמקדו בהדרכת התלמידים באוריינות מידע כדי להבטיח שידעו להשתמש בעתיד בנתונים בקבלת החלטות.

הדו"ח  שמתמקד בשנת 2019 מציג את הספריות, תוך ביסוס הדברים בהרבה נתונים,  כתומכות בחופש האינטלטואלי, כנמצאות  בחזית המאמצים לקידום אוריינות דיגיטלית,  כמעניקות כישורים להצליח בכוח העבודה של העתיד, בעלות יכולת להתאים את השירותים לסדרי העדיפויות הקהילתיים החדשים והמתעורריים וכמתמודדות עם אתגרים חברתיים וקהילתיים – תפקיד שמודגש בתקופה הנוכחית של ההתמודדות עם מגפת הקורונה בה הספריות נוטלות תפקידים שהם מעבר לתפקידם המסורתי, והספרנים מתפקדים בזמנים שונים כיועצי קריירה, עובדים סוציאליים, מורים ומדריכי טכנולוגיה.

 

מידע נוסף ומפורט בדוח  .

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ניווט באינפו-דמיה: התנהגות  החיפוש  ודירוג המידע  בנושא הקורונה בשש מדינות – דוח מחקר

​התקופה בה העולם כולו מתמודד עם וירוס הקורונה –וירוס קטלני חדש ולא  מוכר מוצפת במקביל גם בהרבה מידע , כולל מידע שגוי וכוזב  והעולם נמצא למעשה לא רק במלחמה במגפת הקורונה  אלא גם באינפו-דמיה. כדברי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי Tedros Adhanom Ghebreyesus בכנס במינכן ב-15 בפברואר. “We’re not just fighting an epidemic; we’re fighting an infodemic”

דו"ח חדש שפרסם מכון רויטרס ללימודי עיתונות באוניברסיטת אוקספורד יכול אולי  לשפוך אור על הנושא ובכך לתרום במלחמה זו.

הדוח כולל תוצאות סקר  שנערך  בסוף מרץ ובתחילת אפריל 2020 כדי לתעד ולהבין כיצד אנשים בשש מדינות: ארגנטינה, גרמניה, דרום קוריאה, ספרד, בריטניה וארה"ב מחפשים מידע על COVID-19  בשלבים הראשונים של המגיפה העולמית, וכיצד הם מדרגים את אמינות המקורות השונים והפלטפורמות בהם הם משתמשים.

ממצאיו העיקריים של הסקר :

הרבה  מהמשיבים ברוב המדינות משתמשים במדיה חברתית, במנועי חיפוש, אתרי וידיאו ויישומי העברת הודעות (או שילובים של אלה) כדי לקבל חדשות ומידע על וירוס קורונה.

בכול המדינות אנשים בעלי רמת השכלה רשמית נמוכה יותר נוטים להסתמך יותר על מדיה חברתית ויישומי העברת הודעות יותר מאשר על ארגוני חדשות. בארגנטינה, דרום קוריאה, ספרד וארה"ב, צעירים נוטים הרבה יותר להסתמך על מדיה חברתית, ובגרמניה, בריטניה, וארה"ב להסתמך על קבוצות יישומי העברת הודעות.

בכל המדינות הנחקרות, מספר גבוה מאוד של נשאלים בכל קבוצות גיל, דרגות השכלה ודעות פוליטיות מדרגים מדענים, רופאים ומומחי בריאות אחרים כמקורות אמינים למידע על נגיף קורונה 75% מהנשאלים סומכים על ארגוני בריאות ציבורית לאומיים או בינלאומיים, רוב הנשאלים מדרגים ארגוני חדשות כאמינים יחסית, ובכל מדינה פרט לספרד וארצות הברית, רוב הנחקרים גם מעריכים את ממשלתם הלאומית כאמינה.

באופן עקבי מידת האמון באנשי מדע ומומחים גבוהה, לעומת זאת רמות האמון במידע מאנשים פשוטים מוגבלות בעקביות . יחד עם זאת ההשתייכות הפוליטית  ודעות פוליטיות נמצאו קשורים  לאמון בארגוני חדשות ובממשלה, במיוחד בארצות הברית, שם אנשים מהשמאל הפוליטי סומכים על ארגוני חדשות הרבה יותר ממה שהם סומכים על הממשלה, ואנשים בימין סומכים על הממשלה הרבה יותר ממה שהם סומכים על ארגוני חדשות.

אשר לעמדה כלפי אמינות פלטפורמות המידע השונות – רוב הנשאלים  מאמינים למומחים, רשויות בריאות וארגוני חדשות יותר מאשר לפלטפורמות מידע אחרות. פער האימון בממוצע בכול המדינות בין מידע מארגוני חדשות לפלטפורמות אחרות:רשתות חברתיות , אתרי וידאו ,יישומי הודעות ומנועי חיופש הוא 33% , 30% -35% ו-14% בהתאמה.

הדוח מדגיש את חשיבותם של מקורות מידע מהימנים במלחמה ב- אינפו-דמיה, ובכך מסייע לאוכלוסיות להתמודד נכון עם הנגיף – התמודדות שכה חשובה, במיוחד שעדיין לא נמצא לנגיף חיסון.

מידע נוסף בדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | תגובה אחת