עולם המידע

דוח סקר מצב הנתונים הפתוחים 2022 בן 34 עמודים  התפרסם לאחרונה . הסקר הוא סקר אורך שזו השנה השביעית  שלו בהן התקבלו כ-27,000 תשובות -192 מדינות. השנה הסקר קיבל את המספר הגדול ביותר של תשובות   מאז 2019 עם למעלה מ- 5,400 משיבים.

סקר מצב הנתונים הפתוחים שמנתח  את המגמות הנוכחיות בנתוני מחקר פתוח הוא  תוצאה של שיתוף פעולה בין Figshare, Digital Science, Springer Nature ונציגים מובילים אחרים בתעשייה ובאקדמיה.

הסקר השנה ממשיך לספק מידע מפורט על המניעים, האתגרים, התפיסות וההתנהגויות של חוקרים כלפי הנתונים הפתוחים.

מהסקר עולה שאמנם יש מודעות חזקה לפתיחת  נתונים  כתורם לתועלת הציבורית אך נראה שהמוטיבציה לציטוטים ונראות מוגברת של מחקר הפרט הם בעלי החשיבות העליונה.

הדו"ח של השנה כולל גם מאמרי אורח בנושא של מומחי נתונים פתוחים במכון הלאומי לבריאות (NIH)  משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה (OSTP)  מרכז המידע לרשתות מחשבים, האקדמיה הסינית למדעים ,  מו"לים ואוניברסיטאות.

ניתן להוריד את דוח הסקר כקובץ pdf  בכתובת

https://digitalscience.figshare.com/ndownloader/files/37902435

מאמר שהתפרסם לאחרונה עוסק בהתפתחות ההיסטורית-אדריכלית של ספריות אקדמיות בישראל כמבנים עצמאיים. הוא בוחן את הארכיטקטורה של מבני ספריות אקדמיות בישראל והתפתחותם לאורך זמן בעיקר בעשורים שלאחר קום המדינה ב-1948. כמו כן, הוא  בוחן את התפתחותה ההיסטורית של הספרייה והשיפורים במרחב הפנימי, הן עבור הקוראים והן עבור הצוות

ההגדרה המקובלת של הספרייה האקדמית מציינת את מטרתה העיקרית לתמוך בתכנית הלימודים ובמחקר של סגל האוניברסיטה והסטודנטים; אך  המהות של הספרייה האקדמית כפי שהיא מגולמת בארכיטקטורה שלה היא הרבה יותר מורכבת. הספריות האקדמיות בישראל נחשבות למרשימות ואטרקטיביות יותר מרוב סוגי הספריות האחרות בארץ. הן נבדלות על ידי תהליכי תכנון ייחודיים ותמיכה פיננסית רבה יותר. הנחת יסוד זו באה לידי ביטוי בבירור במראה ובייצוג האדריכלי שלהם: מבנים גדולים, חומרים איכותיים, עיצוב פנים מעודן וריהוט.

האדריכלות של בניין מושפעת ישירות מהשיח האדריכלי העכשווי, התפתחויות טכנולוגיות, תנאים פיזיים ודרישות תוכנית. מרכיבים אלו מתווספים להשפעות עקיפות, כגון אילוצים פוליטיים וכלכליים, גמישות ואווירה חברתית. מלכתחילה הושפעו הספריות האקדמיות בישראל מתהליכים פוליטיים. המאמר מנתח את ההשפעות המשתנות של הפוליטיקה והחברה הישראלית על השיח האדריכלי 

הדיון מתמקד בשלושה פרמטרים קריטיים שהשפיעו על המבנה הפיזי של הספרייה האקדמית. ראשית, הכלכלה בישראל לאחר קום המדינה; שנית, פרמטרים המתייחסים לשינויים פוליטיים לאומיים ובינלאומיים כאחד; ושלישית, השיח האדריכלי-תרבותי, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית הברוטליזם.

במהלך הקמת מדינת ישראל עברה הכלכלה מהצנע של שנות ה-50 לעלייה של שנות ה-60. הקמפוסים האוניברסיטאיים המתינו לשיפורים בכלכלה כדי לאפשר הקמת אוניברסיטאות חדשות בעלות איכויות אדריכליות טובות יותר. צמיחתן של הספריות האקדמיות התרחשה במהלך אמצע שנות ה-60 עם הקמת הספריות המרכזיות בקמפוסים

המאמר מתאר בפירוט רב כולל תרשימים,  את הספריות בשלבים המורפולוגיים  של הספריות    ומציין גם משרדי אדריכלים שהיו אחראים לתכנון.

לפני הקמת מדינת ישראל נבנו רק ספריות אקדמיות בודדות כמבנים נפרדים. לדוגמה, 'בית הספרים' הפכה לספרייה הלאומית, השוכנת בהר הצופים (1930) וספריית שוקן (1935), ספרייה פרטית עצמאית לחוקרים וחוקרים.

לאחר קום המדינה, הבחינה המורפולוגית של התפתחות הספרייה האקדמית מתחלקת לשתי תקופות עיקריות.

השלב הראשון במורפולוגיה של הספרייה בין שנות ה-50 לסוף שנות ה-60 מתאפיין  בעיצוב פשוט של תוכנית מלבנית בעיקרה, אם כי ישנן גם דוגמאות ייחודיות  .

הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:

הספרייה המרכזית של בית ברל, האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, 1950.

ספריית ויקס, מכון ויצמן, אדריכל אריה אלחנני, 1958.

הספרייה המרכזית בטכניון ע"ש אלישר, אדריכלים אריה שרון, בנימין אידלסון, 1962.

הספרייה המרכזית של אוניברסיטת חיפה, אדריכלים אוסקר נימאייר, שלמה גלעד, 1963.

ספריית גבעת חביבה, אדריכל שמואל מסטצ'קין, 1965.

הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן, אדריכל אריה אלחנני, 1960–1967.

הספרייה המרכזית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון. 1964–1968.

ספריית ארן, קמפוס בן גוריון, באר שבע, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1968–1974.

בשלב השני של הספריות האקדמיות שנות ה-70 וה-80, הספריות השתמשו במורפולוגיה שונה.

בשנות ה-70 הובילו תהליכים פוליטיים גלובליים ומקומיים כאחד לשינויים חברתיים שהשפיעו על השיח האדריכלי- האדריכלות של ספריות הפקולטה. אדריכלים נטשו את הריכוזיות והבליטו את הדמוקרטיה והאינדיבידואליזם של המבקרים, שהתממשה גם ביצירת מרחבי קריאה אינטימיים ופעילות קבוצתית.

רוב הספריות בשלב זה משרתות פקולטה ספציפית והן כמובן קטנות יותר מהספריות המרכזיות. עם זאת, הן מייצגות אופי מכובד וגדול של בניין. כמו כן, הצטמצמו העמודים, מרכיב דומיננטי שהיה בספריות מהשלב הראשון, ומבני הספרייה נבנו על הקרקע.

הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:

ספרייה רפואית ע"ש ג'ודית ומורי שוסטרמן., המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, האדריכלים אריה ואלדר שרון, 1971–1974.

ספריית ניימן למדעים והנדסה מדויקים, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1978.

ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1987.

ספריית בלומפילד למדעי הרוח והחברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, אדריכלים יעקב רכטר, דורה גד, 1981.

ספריית מוריס וגבריאלה גולדשלגר, מכון ויצמן, האדריכלים יעקב ואמנון רכטר, 1986–1991.

 המאמר כולל  פירוט רב,  כולל גם שמות של אדריכלים  ומשרדים

האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר תכננו שמונה ספריות אקדמיות עם שמואל ביקסון ואחר כך עם משה גיל. בצדק, הם זכאים "אדריכלי ספריות". תכנון הספרייה החל עם שיתוף הפעולה המוצלח בספרייה הלאומית בגבעת רם בשנת 1955. באוניברסיטת תל אביב עוצבו חמש ספריות עצמאיות: הספרייה המרכזית סוראסקי (1964) והרחבה שלה, ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה (1984); הספרייה  למדעים מדויקים והנדסה ע"ש ניימן  (1978); ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך (1987); הספרייה למשפטים ע"ש דוד י. לייט (1995)  והספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש (1996). שתי ספריות נוספות הן הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (1972) והספרייה המרכזית של מכללת ספיר (1998).

מן הראוי לציין שהייצוג האדריכלי והמורפולוגיה שהשתנו השפיעו על עיצוב הפנים. הפנים השתנה בעוד המודעות לחשיבותו הביאה להסתגלות לשיטות לימוד חדשות. כיום, ספריות מבצעות כל הזמן שינויים בפנים כדי לענות על הצרכים והדרישות העכשוויות.

למאמר המלא.

.

יש ברשת אתרים וספריות מקוונות שמציעות גישה לספרים אלקטרוניים וספרי אודיו בחינם.

כתבה שהתפרסמה ב-23 באוקטובר 2022 מונה 12 אתרים  של ספרים אלקטרונים וספרי אודיו חופשים כאלה .

מספר פלטפורמות לדוגמה הן:   ,Internet Archive Project Gutenberg, Amazon Kindle Store , LibriVox, Apple Book Store, Open Library, Manybooks.net ו– Open Culture שמציעה כ- 800 ספרים אלקטרוניים וגם 1000  ספרי אודיו להאזנה. 

מן הראוי לציין, שחלק מהפלטפורמות הללו דורשות להירשם באמצעות כתובת דוא"ל וסיסמה חוקיים לפני הורדת ספרים אלקטרוניים. ההרשמה חינם.

הכתבה כוללת גם קישורים לכתבות נוספות בנושא.

 לפלטפורמות נוספות ויתר פירוט על כול אחת מהפלטפורמות בכתבה.

Scholarly Communication Notebook (SCN) הוא מאגר בפיתוח של משאבים פתוחים בנושא תקשורת מדעית. המאגר מיועד להגביר את הידע והמיומנויות של ספרנים בנושאים בעלי חשיבות גוברת בכול הקשור לתקשורת מדעית, זכויות יוצרים, גישה פתוחה, חינוך פתוח ופרסום בספרייה. המאגר פתוח לריענון על ידי ספרנים , אנשי הוראה בתחום הספרנות, וסטודנטים בנושאים הקשורים.

המשאבים במאגר משלימים ספר לימוד פתוח שנמצא בתהליך הפקה : Introduction to Scholarly Communication Librarianship: Law, Economics, and Culture. שאמור לצאת לאור על ידי ACRL בשנת 2023   הספר יכלול שלושה חלקים. חלק ראשון  מגדיר תקשורת מדעית וספרנות ומספק היכרות עם הרקע החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי והפוליטי/משפטי העומד בבסיס ומעצב את עבודת התקשורת המדעית בספריות. חלק שני   מתחיל במבוא ל"פתוח", בתפיסה רחבה. חלק שלישי עוסק יותר בפרקטיקה בשטח . התקווה היא שספר לימוד זה יהווה בסיס לקורסים בלימודי ספרנות בנושא תקשורת מדעית או תחומי לימוד אחרים קשורים.

למאגר SCN

אודות ספר הלימוד  Introduction to Scholarly Communication Librarianship: Law, Economics, and Culture

שבוע הגישה הפתוחה מתקיים השנה בתאריכים 24 עד 30 באוקטובר תחת התֵּמָה  Open for Climate Justice. הנושא " צדק אקלימי " הוא הכרה מפורשת בכך שלמשבר האקלים יש השפעות מרחיקות לכת, וההשפעות אינן קיימות  באופן שווה או הוגן, בין עשירים ועניים, נשים וגברים ודורות מבוגרים וצעירים יותר.חוסר איזון זה משפיע גם על היכולות של קהילות לייצר, להפיץ ולהשתמש בידע בנושא משבר האקלים.

פתיחות יכולה ליצור מסלולים לשיתוף ידע שוויוני יותר ולשמש אמצעי להתמודדות עם אי השוויון בכול הקשור לשינויי האקלים, ההשפעות של שינויי האקלים ואת התגובה שלנו אליהם. לכן שבוע הגישה הפתוחה   מהווה  הזדמנות להצטרף יחד, לפעול ולהעלות את המודעות לאופן שבו גישה הפתוחה יכולה לתרום להתמודדות עם משבר האקלים.

הנושא השנה מבקש לעודד חיבור ושיתוף פעולה בין תנועת האקלים והקהילה הפתוחה הבינלאומית. שיתוף ידע הוא זכות אדם, והתמודדות עם משבר האקלים דורשת חילופי ידע מהירים על פני גבולות גיאוגרפיים, כלכליים ודיסציפלינריים.

שבוע הגישה הפתוחה 2022 יתקיים בין ה-24 ל-30 באוקטובר,  אך כל אחד מוזמן לארח דיונים ולפעול בנושא  בכל פעם שהכי מתאים במהלך השנה ולהתאים את הנושא והפעילויות להקשר המקומי שלו.

למידע נוסף על שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי, ניתן למצוא בכתובת  openaccessweek.org. ההאשטאג הרשמי של הטוויטר לשבוע הוא #OAWeek.

ובהקשר הספרני – שבוע הגישה הפתוחה הוא גם תזכורת לעבודה החשובה של הספריות שמהוות תפקיד מרכזי בתשתית לגישה למידע דרך האוספים שלהם וגם בתפקידם של ספרני מחקר בספריות רבות במחזור החיים של המחקר על ידי תמיכה בתכנון, איסוף ואחסון נתונים, ניתוח והצגה של נתונים, ופרסום ממצאי מחקר .

לאתר שבוע הגישה  הפתוחה

ספריות אקדמיות רבות מציעות הדרכה על אוריינות נתונים ושירותי נתוני מחקר כדי לעזור לחוקרים לאסוף, לנתח ולנהל את נתוני המחקר שלהם. ואכן נראה ששירותי אוריינות נתונים ונתוני מחקר הם חלק הולך וגדל מהעבודה של ספריות אקדמיות .  אלא שהעבודה סביב אוריינות נתונים ותכנות שירותי נתונים מחקר נראית לעתים קרובות מבוססת על ההנחה שהנתונים הם כמותיים מטבעם -נתונים מספריים או סטטיסטיקה , והתמיכה  במחקר איכותני בספריות אקדמיות פחותה.

מאמר שהתפרסם ב- 29  בספטמבר 2022 של ספרניות בכירות מאוניברסיטת אילינוי ואוניברסיטת אוהיו שבארה"ב מדווח על תוצאות ראיונות עם ספרנים אקדמיים בכול הקשור  לאוריינות נתונים, מחקר איכותני ותשתית ספרייה אקדמית סביב מחקר איכותני. הראיונות התמקדו בשאלות  הבאות:

1.   כיצד מגדירים ספרנים אקדמיים מחקר איכותי?
2. האם ספרנים אקדמיים מגדירים אוריינות נתונים בצורה הכוללת נתונים איכותיים ושיטות ניתוח?
3. כיצד תופסים ספרנים אקדמיים את תמיכת הספרייה בהוראה איכותנית של אוריינות נתונים מחקרית ושירותי נתוני מחקר?

לאור תוצאות הראיונות,  מהם עולה שאכן התמיכה  במחקר איכותני בספריות אקדמיות פחותה,  מוצע  מודל של אוריינות נתונים שתומך בשילוב נתונים ושיטות ניתוח איכותיות בשירותים של ספריות אקדמיות .

למאמר

בשני העשורים האחרונים או יותר, אנו עדים   לשינוי מהפכני  בעיצוב ספריות אקדמיות ומחקר. ספרנים בעלי חזון, מתכננים ומנהיגי אוניברסיטאות החלו לחשוב על מבנה ספרייה באופן שונה   שמתמקד יותר בחוויית משתמש מאשר באוספים, בצורך  להכניס אור טבעי, במקום חללים חסרי חלונות להגנה על ספרים, בפיתוח מרחבי למידה חדשים, בשילוב טכנולוגיות חדשות ומרחבים משותפים לסטודנטים .

ספר חדש "Designing Libraries for the 21^st Century"

של איגוד ספריות המכללות והמחקר ACRL, כולל 29 פרקים שכוללים את הנושאים הבאים:

ספריות אקדמיות של המאה ה-21 בסביבה מתפתחת

יישור קו עם החזון המוסדי

עבודה עם אדריכלים, מעצבים ומתכננים

נושאים מרכזיים בתכנון

שיתופי פעולה

מנהיגות, שינוי ארגוני ותפקידי צוות חדשים

תכנות ללמידה מחקרית וקהילה

ומבט לעתיד

באופן זה הספר חוקר את המגמות המסתמנות בעיצוב ספריות  ומזהה אסטרטגיות מבטיחות להכנת ספריות  לקראת העתיד, לחלל ספרייה חדש או משופץ.  מספק הנחיות, עקרונות, עצות מומחים, פרקטיקה טובה ותהליכים אופייניים לעיצוב ספריות עכשוויות בשילוב הרבה תמונות ואיורים.

רלוונטי מאוד לספרנים, אדריכלים, מתכננים, מקבלי החלטות באקדמיה  וכל מי שמתעניין בעתיד הספריות.

הספר זמין לרכישה בדפוס דרך החנות המקוונת של ALA ו-Amazon.com  בהזמנה טלפונית בטלפון (866) 746-7252 בארה"ב או (770) 442-8633 ללקוחות בינלאומיים , וזמין גם בגישה חופשית בקובץ pdf  בן 463 עמודים

בספטמבר 2022 הפרויקט OpenWebSearch.eu יצא רשמית לדרך. OpenWebSearch.EU הוא הפרויקט הראשון שהאיחוד האירופי מימן כדי להפעיל את חיפוש האינטרנט של מחר ולקדם את עצמאותה של אירופה בחיפוש מידע. המימון הוא בשווי של 8.5 מיליון יורו וטווח הזמן של הפרויקט הוא 3 שנים

שותפים בפרויקט  14  מרכזי מחקר אירופיים שחברו כדי לפתח תשתית אירופית פתוחה לחיפוש באינטרנט.

מקורו של הפרויקט בחששות מחוסר האיזון בשוק מנועי החיפוש. הטענה  היא שהחיפוש באינטרנט נשלט ומוגבל על ידי כמה שומרי סף כמו גוגל, מיקרוסופט, Baidu או Yandex . הטענה היא שחוסר איזון זה מסכן את הדמוקרטיה ומגביל את הפוטנציאל החדשני של נוף המחקר והכלכלה של אירופה.

במסגרת יוזמה זו במהלך שלוש השנים הקרובות החוקרים  יפתחו את הליבה של אינדקס אינטרנט פתוח באירופה  (OWI)  כבסיס לחיפוש אינטרנט חדש באירופה. בנוסף, הפרויקט יהווה את הבסיס לתשתית אירופית פתוחה וניתנת להרחבה לחיפוש וניתוח אינטרנט  (OWSAI) המבוססת על הערכים, העקרונות, החקיקה והסטנדרטים של אירופה ויתרום לריבונות הדיגיטלית של אירופה.

והתרומה  לא תהיה לריבונותה הדיגיטלית של אירופה בלבד אלא לכלל האזרחים שתתאפשר להם בחירה אמיתית של מנועי חיפוש בהתבסס על ההעדפות שלהם. כפי שמוצהר באתר

מידע נוסף באתר הפרויקט

מדי שנה המו"ל EBSCO   מפרסם דוח שכולל תחזיות מחירים עתידיים של כתבי עת של מוציאים לאור לספריות רפואיות אקדמיות ואקדמיות כדי לסייע לאנשי המקצוע בתחום המידע לקבל החלטות תקציביות לקראת חידוש החוזים לשנה הקרובה. הדוח מבוסס על סקירה של מגוון רחב של מו"לים ותמחורים היסטוריים.

דוח תחזית מחירי כתבי העת השנה בוחן את הדינמיקה של השוק שמושפעת מכמה גורמים שמניעים את שוק המידע המדעי ובראשם ההשפעות הכלכליות של מגפת הקורונה,  שיעורי אינפלציה גבוהים, ירידה בביקוש לחומרים בדפוס ועלייה בביקוש לפורמט האלקטרוני  והתחזקות המגמה של הגישה הפתוחה .

על פי דוח זה עליות המחירים האפקטיביות הכוללות של מוציאים לאור לספריות רפואיות ואקדמיות צפויות להיות בטווח של שלושה עד חמישה אחוזים עבור כותרים בודדים של  כתבי עת אלקטרוניים, שניים עד שלושה אחוזים עבור חבילות כתבי עת אלקטרוניים וארבעה עד שישה אחוזים עבור כותרים בדפוס. הביקוש של הספריות לחומרים בדפוס נמצא במגמה של ירידה  והמולים דורשים מחיר גבוה יותר עבור פורמט זה.. לאור זאת העלייה החזויה עבור כותרים בדפוס  היא קצת גבוהה יותר מזו עבור כותרים בגרסה אלקטרונית.

הדוח מציין עוד כי תנודות בערכי המטבעות כולל התחזקות הדולר האמריקאי בשנה האחרונה  ביחס למטבעות עולמיים אחרים, יש לו פוטנציאל להוסיף לחץ נוסף על ספריות מחוץ לארה"ב שרוכשות פרסומים המתומחרים על ידי מוציאים לאור בדולר ארה"ב.

מן הראוי לציין, שלמרות שדוח זה מבוסס על ניתוח קפדני, EBSCO ממליצה לנקוט משנה זהירות בעת השימוש בתחזיות אלה, שכן הן מסתמכות על מגמות היסטוריות והערכות עדכניות.

לדוח המלא

מן הראוי לציין דוח נוסף של EBSCO  שיכול אף הוא לסייע ללקוחות בחיזוי ההשפעה של עלויות עתידיות על התקציבים שלהם והוא דוח היסטוריית עליית מחירים בחמש שנים אחרונות (2018-2022)

Google Scholar הוא מנוע החיפוש הידוע של גוגל לספרות אקדמית ומדעית. הוא  מאפשר לחפש במאגר מידע רחב תחומי של מקורות אקדמיים, כולל ספרים, מאמרים אקדמיים, תזות/דיסרטציות, תקצירים, מסמכי בית משפט ועוד רבים. תוצאות החיפוש של Google Scholar מאוחזרות ממקורות שונים כגון כתבי עת שנבדקו עמיתים, מאגרים מקוונים, אתרי אינטרנט, מפרסמים אקדמיים, אגודות מקצועיות ועוד.

כדי להפיק את המיטב מחיפוש בגוגל סקולר אפשר להשתמש  במסנני החיפוש המשולבים שלו כגון  תאריך, מחבר ו/או כותר. ניתן להשתמש גם   'מאמרים קשורים' כדי למצוא מאמרים הדומים לתוצאת החיפוש הנתונה. מן הראוי לציין  שתקצירים זמינים בדרך כלל בחינם, ולעתים הגישה למאמר המלא מחייבת מנוי.

עוד מבית גוגל כדאי לזכור את Google Books   לחיפוש ספרים

אך מלבד גוגל סקולר קיימים מגוון כלים חינמיים לחיפוש ספרת מדעית.  סייווג לקטגוריות יוכל אולי לתחום את  הנושא יותר.

מנועי חיפוש נוספים:

Semantic Scholar הוא מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לחפש במיליוני מאמרים אקדמיים תוכן אקדמי רלוונטי. Semantic Scholar משלב את הכוח של בינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד שפה עם חיפוש אנליטי סמנטי לאחרונה חלו בו התפתחויות נוספות

BASE (Bielefeld Academic Search Engine) הוא מנוע חיפוש אקדמי טוב נוסף המופעל על ידי ספריית אוניברסיטת בילפלד. הוא מציע גישה ליותר מ-300 מיליון מסמכים מלמעלה מ-8000 ספקי תוכן. למעלה ממחצית מהחומרים שצורפו לאינדקס ב-BASE הם בגישה פתוחה ונגישים באופן חופשי.

RefSeek. RefSeek  מחפש מיליארדי מסמכים כגון דפי אינטרנט, ספרים, אנציקלופדיות, כתבי עת, עיתונים ועוד רבים. יש הרבה יותר סיכויים למצוא בו מקורות אקדמיים רלוונטיים ללא 'עומס המידע של מנוע חיפוש כללי'. כולל גם מדריך שמאפשר דפדוף ושמכסה תחומי נושא שונים, כולל: מדע, אטלסים, קידוד, מילונים, ספרות, מתמטיקה, כתיבה, אמנות פלסטית, תרגום, משחקים, אנציקלופדיות, מחשבונים, אלמנקים, משאבי חינוך עוד רבים. RefSeek הוא חינמי לחלוטין ואינו דורש שום הרשמה או הרשמה

Science.gov מחפש ביותר מ-60 מאגרי מידע ולמעלה מ-2,200 אתרי אינטרנט מדעיים ומספק למשתמשים גישה ליותר מ-200 מיליון דפים של מידע מדעי פדרלי סמכותי כולל תוצאות מחקר ופיתוח.

קטלוגים וספריות דיגיטליות:

WorldCat  הוא אחד מקטלוגי הספריות המקוונים הגדולים ביותר שמחבר אלפי אוספי ספריות לפלטפורמה אחת שמאפשרת לחפש בספריות שונות מתיבת חיפוש אחת. אפשר  להשתמש ב WorldCat כדי לחפש מגוון רחב של משאבים כולל עבודות מחקר, ספרים, מגזינים, שירים, מפות, רשומות גנאלוגיות וסרטים. WorldCat  כולל גם ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח, מאמרים וספרי אודיו ותמונות להורדה.

ארכיון האינטרנט –מאז הקמתו כספרייה דיגיטלית ללא כוונת רווח בשנת 1996, מתמקד בהבטחת זמינותו ונגישותו של הידע האנושי על ידי יצירת ספרייה דיגיטלית לאחסון קבוע של תוכן דיגיטלי מכל רחבי העולם, שיהיה נגיש באופן חופשי ודיגיטלי לכול בכול עת. . ארכיון האינטרנט  כולל  מיליוני ספרים, סרטים, תוכנה, מוסיקה, אתרים בחינם ועוד. יכול לשמש ככלי מחקר

Open Library  קטלוג גלובלי למטא נתונים של ספרים. זהו פרויקט שיתופי פתוח של Internet Archive  שכל אחד יכול לתרום לו. המטרה של Open Library  היא 'ליצור דף אינטרנט לכל ספר שפורסם אי פעם'. Open Library  מציעה מידע על ספרים ומספקת קישורים שיעזרו למשתמשים לחפש, לגלות, לשאול ולקרוא חומרים אלה מאוספי הספרים בארכיון האינטרנט. Open Library גם מקשר ל-WorldCat המאפשר למשתמשים למצוא בקלות ספרים שהם יכולים לשאול מספריות סמוכות. בעוד שהספרייה הפתוחה היא בחינם, חלק מהתכונות שלה שמורות לבעלי חשבונות רשומים. חברי Open Library  יכולים לשאול ספרים מאוספי ארכיון האינטרנט, להוסיף או לערוך נתונים על ספרים ומחברים, ליצור רשימות קריאה, להוסיף הערות ספרים, ליצור פרופיל ציבורי, לגשת לניתוח אישי על הקריאה שלהם, לייבא/לייצא נתונים על קריאתם עם אחרים שירותי ספר, ועוד

מן הראוי לציין שחלק מהספרים חופשי להורדה ואלה שאינם חופשיים ניתנים להשאלה דיגיטלית. אפשר להשאיל   5 ספרים למשך שבועיים. ההשאלה הדיגיטלית פתוחה לכול,  לאחר  פתיחת חשבון אישי חופשי בארכיון האינטרנט.

רשתות חברתיות

בהקשר זה כדאי לזכור כם את הרשתות החברתיות האקדמיות – ResearchGate ו- Academia שבהן המחברים מפקידים את מאמרים שלהם, מתחברים עם חוקרים אחרים, מחפשים ומגלים תוכן מחקר. בעוד שחלק מהמשאבים בהן  זמינים להורדה בחינם בפורמט טקסט מלא, אחרים אינם זמינים וניתן  לגשת רק לתקציר שלהם. כדי לקבל גישה לחומרים אלו, ייתכן שניתן  לשלוח הודעות ישירות למחבריהם

מאגרי מידע שהחיפוש בהם חופשי

ERIC    בתחום החינוך  –  מאגר מידע מקוון של מגוון רחב של חומרים אקדמיים וספרות אפורה ממקורות כתבי עת וממקורות שאינם כתבי עת, כולל דוחות מחקר, מאמרי כתב עת, עבודות גמר/תזה, ספרים, מאמרי דעה, נאומים, מאמרי פגישות ועוד. חלקם ניתנים להורדה בטקסט מלא. המנשק מאפשר מראש סינון לטקסט מלא.

PubMed  – פלטפורמה הכוללת מחקר אקדמי ומדעי המכסה את תחומי הביו-רפואה, הבריאות, מדעי החיים, מדעי ההתנהגות, מדעי הכימיה והביו-הנדסה. מסד הנתונים של PubMed  כולל  יותר מ-34 מיליון ציטוטים ותקצירים של ספרות ביו-רפואית. הוא אינו כולל מאמרי כתב עת מלאים; עם זאת, קישורים לטקסט המלא קיימים לעתים קרובות כאשר הם זמינים ממקורות אחרים, כגון אתר האינטרנט של המוציא לאור או מ-  PubMed Central

אתרי מו"לים לא חופשיים שבהם ניתן למצוא לעתים חומר בגישה פתוחה

sciencedirect – הפלטפורמה לא חינמית אך כוללת גם תכנים מסוימים  בגישה פתוחה.  אפשר לחפש בה מאמרים מכתבי עת ופרקי ספרים בביקורת עמיתים 

Wiley online   – גם היא  פלטפורמה לא חינמית שכוללת מאמרים מכתבי עת ופרקים מספרים אך תכנים מסוימים הם בגישה פתוחה. ניתן לסנן מראש לחומרים בגישה פתוחה.

.