אינפוגרפיקה : כלים ומקורות

אין ספק שיש אמת בפתגם הידוע "תמונה אחת שווה אלף מלים" שכן  אינפוגרפיקה טובה מקלה על קליטת מידע

כתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2021 כוללת 100   מקורות שקשורים לנושא מסווגים על פי קטגוריות נושאיות. בקטגוריה "כלים ותוכנה להצגה ויזואלית של נתונים" אפשר למצוא כלים כגון  picktochart u , ו- infogram שיסייעו, על פי מחבר הפוסט,  אפילו למעצב מתחיל   לייצר אינפוגרפיקה.

קטגוריות נוספות הם : בלוגים ואתרים בנושא אינפוגרפיקה, מקורות לנתונים, יצירת אינפוגרפיקה אישית, כלי אינפוגרפיקה מבוססי פלש וג'אווה סקריפט , מאמרים ומדריכים בנושא, ושונות.

מן הראוי לצין שמקצת מקורות המידע שבדקתי הובילו לקישורים שבורים, אבל בסך הכול הכתבה  כוללת מקורות רבים ושימושיים בנושא.

מידע נוסף בכתבה  

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מקורות מידע, תוכנות, תמונות | כתיבת תגובה

מדריך איגוד הספריות האמריקאי בנושא  אוריינות מדיה בספרייה

דמיינו שאתם עובדים בדלפק היעץ בספרייה ומשתמש מגיע עם שאלה כשהוא מצטט "עובדה"  לא נכונה  או מזכיר מאמר שאתם כספרנים יודעים שהוא  אינו מהימן?

כיצד לסייע ולפתח כישורי חשיבה ביקורתיים שחשובים יותר מתמיד בעידן שבו מסתמכים יותר ויותר על מדיה דיגיטלית למידע ולתקשורת.

​איגוד הספריות האמריקאי ALA    פרסם בנובמבר 2020  מדריך לאוריינות מדיה כדי לסייע בכך  לעוסקים במלאכה. המדריך מציע  משאבים ורעיונות לתכנון תוכניות ופעילויות ללימוד מיומנויות אוריינות מדיה וגם כיצד לשלב מיומנויות אלו בתוכניות שכבר קיימות בספרייה .

במדריך קייימת אבחנה בין שלושת המונחים: אוריינות מידע, אוריינות מדיה ואוריינות חדשות.

אוריינות מידע היא היכולת לממש מתי יש צורך במידע , היכולת לאתר, לנתח ולהשתמש ביעילות במידע הדרוש ,לדעת כיצד למצוא את המידע הדרוש לכל משימה או החלטה העומדות בפנינו, ויכולת לחשוב בצורה ביקורתית על סוגי מידע שונים ולנתח האם זה המידע הנכון למטרה המיועדת

לעומת זאת הדגש באוריינות מדיה הוא על המיומנות לשימוש באמצעי התקשורת השונים. באוריינות מדיה על פי ההגדרה של האגודה הלאומית לחינוך לאוריינות מדיה (NAMLE )

מדובר על יכולת לגשת, להשתמש, לנתח  וליצור באמצעי התקשורת על ערוציה השונים תוך שימוש בחשיבה ביקורתית . על פי ההגדרה במדריך:

  • the ability to access, analyze, create and act using all forms of communication
  • the ability to access, share and create media across multiple formats and platforms while utilizing critical thinking skills to evaluate the purpose and potential impact of the material
  • understanding how various groups are represented in the media, including whose stories are highlighted and whose are marginalized
  • understanding media ownership structures and its impact on what we see

הטענה היא כי מבוגר בעל אוריינות תקשורת צריך להיות מסוגל לגשת, לשתף וליצור מדיה בפלטפורמות ובפורמטים מרובים [עיתונות, בידור (סרטים, מוזיקה, טלוויזיה), פרסום, קידום ותעמולה] תוך שימוש בכישורי חשיבה ביקורתיים להערכת המטרה וההשפעה הפוטנציאלית של החומר. בכך אוריינות מדיה  מעצימה אנשים להיות הוגים ויוצרים ביקורתיים, מתקשרים יעילים ואזרחים פעילים.

אוריינות חדשות היא חלק מאוריינות מדיה – היכולת לשפוט את מהימנותם ואמינותם של דיווחי חדשות והמדריך עוסק גם בה.

המדריך מתמקד ב- 5 נושאים רחבים וחשובים באוריינות מדיה כיום:

  • ארכיטקטורה של האינטרנט – חושפת כיצד הסביבה הדיגיטלית מתפקדת ומשפיעה על המשתמשים. הבנת הארכיטקטורה של האינטרנט היא הצעד הראשון לקראת קבלת החלטות מושכלת בנוגע לפעולה במרחב הדיגיטלי
  • אזרחות – כדי להיות אזרחים בעלי ידע טוב ופעיל, צריכים להבין כיצד התקשורת משפיעה על הבנתנו וההשתתפות במערכת הפוליטית שלנו.
  • ההיבט הכלכלי של עולם המדיה – הבנה של נוף התקשורת – כדי להבין איך התקשורת משפיעה עלינו כיחידים עלינו להבין את נוף התקשורת והמניעים של הפרטים והישויות שבנו אותו ומרוויחים ממנו.
  • מידע מוטעה ודיסאינפורמציה- מידע מוטעה/ כוזב MISINFORMATION- הוא יצירה והפצה של מידע כוזב או לא מדויק ללא זדון. דיסאינפורמציה הוא יצירה והפצה של מידע כוזב בכוונה להטעות. הזיהוי של מידע כזה   מסייע להיות משתמשים נבונים יותר.
  • יצירת מדיה- העצמת מבוגרים ליצור מדיה באחריות יכולה לפתוח מסלולים לקריירה, קידום, תחביבים ומעורבות אזרחית. יצירת מדיה קלה מתמיד, הודות לעלייה הדרמטית בפלטפורמות חדשות ובכלים חינמיים. חשוב ביצירת מדיה לא לשכוח  אתיקה ואחריות חברתית.

.בכל אחד מנושאים אלה  המדריך מציג:  רעיונות שעל  צוות הספרייה והמשתמשים לדעת, תוכניות מתחילות שניתן ליישם באופן אישי או וירטואלי,  מידע נוסף על משאבים שמאפשרים להעמיק ולחקור את הנושאים מזוויות שונות,  וטיפים מקצועיים ממומחים מנוסים בחינוך לאוריינות תקשורת למבוגרים.

למדריך

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

altmetrics – מאת הפרסומים המובילים 2020

altmetrics  – Alternative Metrics  הוא תחום מתפתח של שיטות חדשות למדידת  מידע מדעי. שלא כמדדים המסורתיים  מבוססי הציטוטים, הם מדדים שמושתתים בעיקר על הווב החברתי. הם יכולים למדוד עד כמה פרסום של חוקר מסוים  נדון במדיה החברתית ובשירותים מקוונים אחרים. תחום זה אינו בא להחליף את המדדים המסורתיים  אלא להשלימם. מאז פרסום "altmetrics :a manifesto    באוקטובר 2010 תחום ה- altmetrics התפתח  וזכה ללגיטימציה. סוגי התפוקה המחקרית השונים ידועים בשם artifacts . מדדי ה- altmetrics  שלא כמדדים המסורתיים מתמקדים ב-artifact עצמו כלומר  בפרסום עצמו  ולא בכתב העת כמו המדד המסורתי  Journal Impact Factor  למשל.

את מאת הפרסומים   המובילים של 2020  על פי מדדי ה-altmetrics מסווגים על פי תחומי המחקר השונים אפשר לראות באתר Altmetric – Top 100 articles – 2020 . הם נבחרו על סמך  87.7 מיליון אזכורים של 3.4  מיליון עבודות/פריטי מידע /מחקר ב- 2020 .

על פי מה שנכתב באתר על פריטי המידע הנבחרים ואופן בחירתם –  מאת הפרסומים המובילים הם המדוברים ביותר של השנה ואין בדירוג כד ללמד על איכות או המחקר או השפעתו

"The Top 100 is a list of the most-discussed papers of the year; the ranking has no bearing on the quality or impact of the research itself."

מן הראוי לציין שפרויקט זה של בחירת 100 "המדוברים ביותר"  החל ב- 2013 ומאז מדי שנה מתפרסמים המובילים ביותר.  באתר  של מאת  המובילים ב-2020 יש קישורים למידע גם על התוצאות בשנים 2013-2019.

בכתובת Altmetric – Top 100 articles – 2020    יש מנוע חיפוש ייעודי ל- 100 המאמרים המובילים ב- 2020  עם אפשרות לסינון מראש על פי מספר פרמטרים: נושא, כתב עת/אוסף , מו"ל, שייכות מוסדית, וסוג גישה – פתוחה ( 46 פריטים), חופשית (25) וסגורה (29) מהסיווג על פי אופן גישה ניתן להסיק שרוב הפריטים חופשיים.   כאשר בוחרים בפריט מסוים אפשר לקבל גם מידע מעניין על סוג המקורות בהם אוזכר –פוסטים מבלוגים  ציוצים בטוויטר, עמודי פייסבוק, וערכים בוויקיפדיה ועוד.

מבחינה נושאית באופן לא מפתיע, נושא  Covid-19 הוא המוביל ומהווה כ- 30% מ- 100 המובילים בתחומי מחקר שונים

בנוסף ל- Covid-19  שני נושאים נוספים שבלטו במאה הראשונים של השנה: שינויי אקלים וגזענות.

לאתר של 100 המובילים

​למנוע החיפוש של הפריטים המובילים  (לחיצה על   explore the full list בקובץ התמונה בדף הראשי).

למידע נוסף  על התכנים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, מנועי חיפוש, מקורות מידע | כתיבת תגובה

Plan S ויישום הגישה הפתוחה – מנוע חיפוש שמספק מידע על אופן היישום

​Plan S היא יוזמה לפרסום בגישה פתוחה שהושקה בספטמבר 2018. התוכנית נתמכת על ידי       cOAlition S,  קונסורציום בינלאומי של ארגוני מימון מחקר. על פי  Plan S  החל משנת 2021, פרסומים מדעיים שמקורם  ממחקר במימון מענקים ציבוריים חייבים להתפרסם בכתבי עת או בפלטפורמות גישה פתוחה תואמות.

כפי שנכתב בעקרונות התוכנית:

“With effect from 2021*, all scholarly publications on the results from research funded by public or private grants provided by national, regional and international research councils and funding bodies, must be published in Open Access Journals, on Open Access Platforms, or made immediately available through Open Access Repositories without embargo.”

 

מספר לא מבוטל של  גופי מימון  נרשמו לתוכנית Plan S  שהחלה רשמית ב -1 בינואר 2021, אם כי למספר גופי מימון  תאריכי התחלה שונים.

בחודשים האחרונים כתבי העת החלו להיערך בהתאם. כתבי עת רבים תומכים ב- APC – כלומר  הציגו אפשרות למחברים לשלם על פרסום המאמרים שלהם בגישה פתוחה- APC, לעומתם AAAS  המו"ל   שמוציא לאור את Science, שרוצה להימנע ממודל כלכלי שיכול להיות מחוץ להישג ידם של חוקרים מסוימים, נוקט במדיניות חדשה ומאפשר לחוקרים, שממומנים על ידי כמה גופי מימון שפועלים במסגרת Plan S , לפרסם גרסאות של כתבי היד שלהם ברישיונות פתוחים כבר  מיד לאחר שעברו ביקורת עמיתים.

השינוי מבטיח כי חוקרים עם מענקים מכמה גופי מימון  מימון שדורשים  לפרסם בגישה פתוחה במסגרת יוזמת Plan S עדיין יוכלו לפרסם בכתבי העת  המנויים של המו"ל AAAS.

מצב זה של העדר מדיניות אחת   ברורה ואחידה בכתבי העת השונים, יוצר תחושה של בלבול  אצל המחברים.  כדי להקל עליהם פותח מנוע  החיפוש/כלי Journal Checker Tool (JCT) שהושק בגרסת בטא כבר ב18 בנובמבר 2019 וכיום מנוע חיפוש זה מייעץ באופן  ברור לחוקרים כיצד הם יכולים לעמוד במדיניות תוכנית הגישה הפתוחה של Plan S.

השימוש ב- JCT הוא פשוט: המשתמש מספק את שם כתב העת  המועדף עליו ואז בוחר את הגוף המממן שלו ואת המוסד שאליו הוא שייך. השילוב של נתונים אלה מייצר באופן מיידי תוצאה המאפשרת למשתמש לראות באיזו פלטפורמה/מסלול לפרסם באופן שיהיה תואם  את Plan S. אם קיימים מספר מסלולים מתאימים, JCT מספק הוראות בסיסיות לגבי המשך הפעולה במסלול המסוים שנבחר על ידי החוקר. כאשר לא נמצאה תאימות  , ה- JCT מציע הצעות כיצד לערוך את החיפוש כדי למצוא שילוב המאפשר תאימות.

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

מאגר המידע בתחום המתמטיקה zbMATH Open זמין כמאגר פתוח

מאגר המידע בתחום המתמטיקה zbMATH Open זמין כמאגר מידע פתוח החל מ-ינואר 2021. המאגר מכסה את   תחומי המתמטיקה הטהורה, ההיסטוריה והפילוסופיה של המתמטיקה וגם מדעי הטבע, מדעי המחשב, כלכלה והנדסה.

נכון להיום, zbMATH Open כולל כ -4.2 מיליון ערכים ביבליוגרפיים עם סקירות או תקצירים שלקוחים מיותר מ -3,000 כתבי עת וסדרות ספרים, ומ -190,000 ספרים. כמו כן הוא כולל כ -3 מיליון קישורים ישירים לגרסאות אלקטרוניות של הפרסומים שנוספו לאינדקס, לאתרי המוציאים לאור ו / או לספריות ומאגרים אלקטרוניים עם גישה פתוחה לטקסטים המלאים (בפרט ל- arXiv, ElibM ו- EuDML).מספר הקישורים לטקסט המלא גדל.

במסגרת פעילויות הספרייה האלקטרונית הנוכחיות, נתונים רטרוספקטיביים יותר של כתבי עת זמינים גם לפני 1868, עם קישורים לטקסטים מלאים.

מנשק המשתמש ידידותי וכולל הרבה אפשריות לסינון ועידון תוצאות החיפוש . מערכת האחזור מבוססת על HTML5, ומאפשרת תצוגה מהירה ונכונה של נוסחאות מתמטיות ב- MathML כמעט לכל הדפדפנים.

המאגר מתעדכן על בסיס יומי

בפיתוח, מנשק API שיאפשר להשתמש בחלק ניכר מהנתונים של המאגר  למטרות מחקר ולא למטרות מסחריות.

הקהילה המתמטית מוזמנת להשתתף בהמשך פיתוח המאגר.. ניתן לעשות זאת על ידי השתתפות בתהליכי השיפוט  או על ידי שיתוף רעיונות  לגבי ההתפתחות העתידית של zbMATH.

למאגר

למידע נוסף על המאגר

לשאלות נפוצות

 

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

תוספים לכרום שימושיים לצורכי הוראה ב-2020

​שנת 2020  בשל משבר נגיף הקורונה התאפיינה בהוראה מרחוק .  כתבה שהתפרסמה ב-4 בינואר 2021  מונה 8 תוספים  לכרום שימושיים בולטים לצורכי הוראה בתקופה זו.

  • כמובן Zoom אחד היישומים הטובים ביותר לועידת וידיאו . התוסף מאפשר להפעילו ישירות מהדפדפן. .
  • שימושים נוספים בשנה זו הם מקליטי מסך שניתן להשתמש בהם כדי ליצור הדרכות וחומרי הדרכה . מקליטי המסך מאפשרים להקליט את המסך עם אפשרות להוסיף פנים ושמע כדי ליצור סרטונים שניתנים להתאמה אישית .התוספים Loom  ו- Screencastify   שייכים לקטגוריה זו
  • שיעורי וידאו אינטראקטיביים לשיתוף עם התלמידים שימושיים אף הם בתקופה זו . המרת סרטוני YouTube לשיעורי וידאו אינטראקטיביים תוך קיצוץ הסרטונים לצורך התאמה רצויה אפשר לעשות בעזרת התוסף Edpuzzle, – כפתור קטן יופיע מתחת לכל סרטון YouTube שנצפה בו. לחיצה על כפתור זה תעביר לדף בו אפשר לחתוך ולקצץ את הסרטון כרצוי.
  • עריכת קובצי PDF אפשרית באמצעות התוסף Kami– יישום PDF רב עוצמה שמאפשר בין היתר להכניס חתימה וצורות שונות לקובצי ה- PDF, פיצול ומיזוג מסמכים, שמירה אוטומטית ב- Google Drive ועוד.
  • התוסף Save to Google Drive מאפשר לשמור תוכן אינטרנט ישירות בחשבון Google Drive האישי. ניתן  לשמור תכנים שונים – טקסט, תמונות, שמע ווידאו ולאחר מכן לארגן באופן הרצוי את התכנים הנשמרים.
  • שמירת תוכן אינטרנט ישירות למחברת הדיגיטלית OneNote   אפשרית עם התוסף  OneNote Web Clipper. כמו כן משתמשים יכולים להשתמש בתכונות העריכה של התוסף כדי להדגיש טקסט, להוסיף הערות ולהתאים גופנים
  • כלי פרודוקטיבי שניתן להיעזר בו ליצור, לנהל ולארגן את המשימות היומיומיות ביעילות הוא Todoist. חלק מהתכונות שהוא מציע כוללות ניהול משימות משותפות, רמות עדיפות לארגון משימות, מעקב אחר התקדמות המשימות ועוד

אין ספק שאוסף תוספים אלה יש בכוחו להעצים את ההוראה המקוונת, להעשיר את תוכנה ולשפר את התפוקה הכללית .   כדאי בכול מקרה לצורכי אבטחת מידע  ושמירת הפרטיות לפני התקנת התוספים לעיין בתנאים שקשורים להתקנתם  בכול הקשור להיבט זה.

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה אפליקציות, כלים, כללי | כתיבת תגובה

דו"ח מחקר : ספרנים בספריות אקדמיות ובינה מלאכותית

​מחקר שהתפרסם בינואר 2021 נועד לבדוק את עמדתם של ספרנים בספריות אקדמיות ביחס לבינה מלאכותית בכדי להבין טוב יותר את יכולתו של מקצוע הספרנות לתקשר ולהשתלב עם יישומים חדשים אלה. דגש נוסף הושם על עוזרים וירטואלים כגון Google Assistant, Siri, Alexa ו- Cortana.

שיטת המחקר  הייתה סקר מקוון של 24 שאלות שהופץ דרך רשימות התפוצה של ספריות בקנדה ובארה"ב בתקופה 19 ביולי עד 6 בספטמבר 2019  .

מספר הנחקרים שהשיבו לסקר היה 374 מתוכם 222 תשובות מלאות . למרות שהמחברים התכוונו בתחילה לסקר של ספרנים מספריות שונות  אקדמיות ציבוריות וכו' ,  רוב התגובות הגיעו מהספרנים בספריות אקדמיות (163). בהתחשב בכך ששיעור התגובה משאר סוגי הספריות היה נמוך מכדי להשפיע סטטיסטית ולא ניתן היה להשתמש בהם להסקת מסקנות, הם הוסרו מהניתוח.

שאלות המחקר היו:

1.מהן התפיסות האישיות של הספרנים בספריות אקדמיות  לגבי בינה מלאכותית?

  1. האם ספרנים בספריות אקדמיות משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית? ואם כן, באיזה הקשר?
  2. האם ספרנים בספריות אקדמיות מספקים כלי בינה מלאכותית, תמיכה או הדרכה למשתמשי הספרייה?

מתוצאות המחקר:

תפיסות אישיות

מכלל האוכלוסייה, כמעט 77% מהנשאלים ציינו כי הם משתמשים בבינה מלאכותית בחייהם האישיים, ואילו כמעט 60% ציינו כי השתמשו בעוזרים  וירטואליים בחייהם האישיים

העוזר הווירטואלי הפופולרי ביותר בו נעשה שימוש הוא  Google Assistant

מרבית ההערות לגבי השימוש בטכנולוגיות אלו כללו  חששות ביחס לפרטיות ולאתיקה וכן חששות לגבי דיוק התשובות המסופקות.

ספרנים שהשתמשו בעוזרים וירטואליים דירגו את רמת שביעות הרצון שלהם מהתשובות שקיבלו מהמכשירים. בסך הכול, הספרנים ציינו רמה גבוהה יותר של חוסר שביעות רצון מהתשובות שמספקים מכשירי ה- VA שלהם מאשר שביעות רצון

שימושים של ספרנים בספריות אקדמיות בטכנולוגיות של בינה מלאכותית

12% מהספרנים סבורים שהספרייה שלהם מחזיקה בטכנולוגיית AI כלשהי, אולם רק 8% מהנשאלים הסכימו שהספרייה שלהם משתמשת באופן פעיל בבינה מלאכותית. בנוסף, 22% מהספרנים ציינו כי קיימו אינטראקציה עם AI במסגרת תפקידם  בספרייה..שירות היעץ הוירטואלי צוין כשירות.הנפוץ ביותר בספרייה שעושה שימוש בבינה מלאכותית.

בינה מלאכותית למשתמשי הספרייה  

ספרנים התבקשו לציין אם הם סבורים  שמשתמשי הספרייה  שלהם מעוניינים להשתמש בבינה מלאכותית – 20% השיבו בחיוב. ספרנים במוסדות גדולים ציינו אחוז ממוצע גבוה יותר (30%) של התעניינות המשתמשים ב- AI בהשוואה לספריות הקטנות הממוצעות מתחת ל -30,000

אף על פי שמעטים הספרנים שציינו שהם כבר מעבירים סדנאות בנושא AI בספריותיהם, מספר קטן ציינו שהם יבחנו את הנושא

 

מידע מפורט במאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, דוחות מחקר, טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021 – רשימה מוערת

​Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימה מוערת של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021 במתכונת של קובץ pdf  חופשי בן 82 עמודים בעריכתו, התפרסמה ב-4 בינואר 2021 .

מקורות המידע  ברשימה מגוונים – חומרי ארכיון ומקורות ראשוניים,  קובצי וידאו, מאגרי תזות, מאגרים מוסדיים בגישה פתוחה, כתבי עת, ספריות דיגיטליות, קטלוגים, מנועי חיפוש, אוספי מפות, מאגרי נתונים, שרתי תדפיסים מקדימים  ועוד.

הרשימה היא רשימה אלפביתית.  חבל שאינה מסודרת על פי קטגוריות נושאיות או  קטגוריות לפי סוגי חומרים – סידור שהיה יכול להקל את השימוש בה, אך התיאור המפורט של כול משאב יכול לסייע    ולאפשר גם חיפוש נושא כלשהו ברשימה.

יתכן שמספר מקורות מידע ברשימה אינם מעודכנים, אבל בסך הכול הרשימה  יכולה לסייע לכול מי שמנסה למצוא מידע וידע אקדמי   גם חופשי זמין ברשת.

 

לרשימה

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות מידע | כתיבת תגובה

חיפוש מידע בגוגל – מקורות המידע ועוד…

חיפוש בגוגל שם את המידע העולמי בהישג יד ומסייע לאנשים למצוא תוצאות מועילות עבור מיליארדי שאילתות מדי יום. כתבה מעניינת במסגרת סדרה שפרסמה גוגל  עוסקת   במקורות המידע של גוגל

מאז היווסדה של גוגל לפני למעלה  מ- 22 שנה, היא ממשיכה במשימתה  השאפתנית של ארגון המידע העולמי והפיכתו לנגיש ושימושי . גוגל אמנם התחילה בארגון דפי אינטרנט, אבל המשימה שלה  תמיד הייתה רחבה יותר. לא רק את ארגון המידע באינטרנט, אלא את כל המידע העולמי.

המידע שמוצג בתוצאות החיפוש מקורו במספר מקורות :

  • מידע מהווב הפתוח – דפי ווב שגוגל סורקת וכוללת באינדקס של מנוע החיפוש שלה  תוך התחשבות בהוראות בעלי האתרים . כלי המפתחים של גוגל מאפשרים לבעלי האתרים לבצע  אופטימיזציה לאתרים שלהם כדי לשפר אתת הצגתם בתוצאות החיפוש  במטרה להשיג יותר תנועה בחינם מאנשים שמחפשים את המידע והשירותים שהם מציעים.
  • ידע כללי ומקורות מנתונים ציבוריים – יוצרים, מפרסמים ועסקים בכל הגדלים פועלים ליצירת תוכן, מוצרים ושירותים ייחודיים. אבל יש גם מידע שנכנס לקטגוריה של ידע כללי – מידע שלא נוצר באופן ייחודי או שאינו "שייך" לאף אדם אחד, אלא מייצג סט עובדות ידוע,  לדוגמה  תאריך הלידה של דמות היסטורית, גובה הר מסוים וכו'. מידע זה שמוצג בדרך כלל בגרף הידע של גוגל לצד תוצאות החיפוש   מגיע ממגוון רחב של מקורות גלויים כמו ויקיפדיה, האנציקלופדיה של החיים, מאגר הנתונים בנושא וירוס הקורונה של  אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ו- Data Commons,  – מאגר נתונים פתוח שמתמקד   בצבירת נתונים חיצוניים, שכבר זמינים (עם דגש על נתונים סטטיסטיים) מסוכנויות ממשלתיות וממקורות סמכותיים אחרים.
  • ידע שהוא תוצר של חישובים– מידע שגוגל מייצרת לרוב באופן ישיר. כגון  המרה של זמן ("מה השעה בלונדון?") או מדידה או חישובי שורש ריבועי, ואפילו חישוב זמני הזריחה והשקיעה עבור מיקומים על בסיס קוי רוחב ואורך.
  • שיתוף פעולה/רישיונות עם חברות וספקים שפועלים לארגון מידע מסוים כגון ציוני ספורט  מידע על תוכניות וסרטים בכדי להבטיח כי ספקים ויוצרים (כמו מפרסמי מוסיקה ואמנים) מקבלים פיצוי על עבודתם. בנושאים בהם גישה קלה למידע אמין וסמכותי  חשובה, גוגל  עובדת עם ארגונים כמו רשויות בריאות מקומיות, כגון ה- CDC בארה"ב, וארגונים ללא מטרות רווח ועמותות כמו Democracy Works כדי להפוך מידע סמכותי לזמין בגוגל.
  • מידע שאנשים ועסקים מספקים לגוגל ישירות גם אם אין להם אתר . למעשה, בכל חודש חיפוש בגוגל מקשר אנשים עם יותר מ -120 מיליון עסקים שאין להם אתר. בממוצע, תוצאות מקומיות בחיפוש מביאות יותר מ -4 מיליארד חיבורים לעסקים מדי חודש, כולל יותר מ -2 מיליארד ביקורים באתרים וכן חיבורים כמו שיחות טלפון, הוראות הגעה, הזמנת אוכל וכו'. יש לציין שגוגל משקיעה רבות בטכניקות חדשות כדי להבטיח את המידע המדויק האחרון. זה יכול להיות מאתגר במיוחד מכיוון שהמידע המקומי משתנה כל הזמן.
  • גוגל מספקת גם דרכים לאנשים לשתף את הידע שלהם אודות מקומות ביותר מ -220 מדינות וטריטוריות. הודות למיליוני תרומות שהמשתמשים מגישים מדי יום – מביקורות ודירוגים ועד תמונות, תשובות לשאלות, עדכוני כתובות ועוד – אנשים ברחבי העולם יכולים למצוא את המידע המקומי העדכני והמדויק ביותר בחיפוש Google ובמפות.
  • מידע ותובנות שנוצרו לאחרונה מגוגל באמצעות התקדמות בתחום ה- AI ולמידת מכונה, מידע שיכול לא רק לעזור להם בחיי היומיום שלהם, אלא גם לשמור עליהם.

.מן הראוי לציין שלא די באיסוף  מגוון רחב של מידע. ארגון המידע חשוב להנגשתו.  וארגון המידע כמו איסופו ממשיך להתפתח. הסדרה שפרסמה גוגל כוללת כתבות מעניינות נוספות ששופכים אור על האופן בו  גוגל מארגנת  את המידע בצורה יעילה ומקלה על החיפוש,  כיצד מתנהל מנגנון הפרסומות בגוגל, כיצד המידע על מיקום המשתמש מסייע בתוצאות החיפוש, ומידע על אופן יצירת מאפיין ההשלמה האוטומטית של שאילתת החיפוש Autocomplete prediction

לכתבה על מקורות המידע בגוגל

לסדרת הכתבות  שעוסקות במידע בגוגל ארגונו והצגתו

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | תגובה אחת

ספריות אקדמיות ומגפת הקורונה – דו"ח מחקר

דוח מחקר של מנהלי ספריות אקדמיות בארה"ב שהתפרסם בדצמבר 2020 בחן שינויים אסטרטגיים שננקטו בתקופת משבר הקורונה. לסקר ענו 638 מנהלי ספריות . מממצאי הסקר :

  • מגפת ה- COVID-19 חיזקה והאיצה את המגמה של השקעות הספרייה במשאבים ושירותים אלקטרוניים. עוד לפני המגיפה, הספריות השקיעו באופן משמעותי יותר ברכש ורישוי של אוספים אלקטרוניים והרוב המכריע של מנהלי הספריות צופה כי מגמה זו, יחד עם השקעות נוספות בשירותים וירטואליים, תמשיך  גם בעתיד.
  • מנהלי הספריות חשים שהם זכו להכרה ביכולתם להתמודד בצורה טובה בכול הקשור לתמיכתם במחקר, הוראה ולמידה מרחוק..70% ממנהלי הספריות חשים שהספרייה שלהם הייתה ערוכה לשירותים וירטואליים . עובדה זו תרמה לדעתם להכרה בערך  תפקידם והפך את המגמה השלילית של ירידת ערכם כפי שנמצא בסקרים קודמים.
  • מנהלי הספריות העדיפו את רווחת הצוות ואת כספי הארגון  בקבלת החלטות שלהם. רובם הצליחו לסגור ולפתוח מחדש את הספרייה הפיזית ולהקצות שינויים לאוספים וכוח אדם  באופן עצמאי למדי. בקבלת ההחלטות הללו ביקשו מנהלי הספריות להבטיח את ביטחון העובדים ורווחתם בספרייה. עם זאת, כמעט בשליש מהמוסדות התקבלו החלטות על הקצאת כוח אדם על ידי קבוצה אחרת במוסד הרחב יותר. רק מעט יותר ממחצית המנהלים סומכים  על אמצעי הביטחון הרחבים יותר של המוסד שלהם.
  • רוב הספריות חוו קיצוץ בתקציב בשנת הלימודים הנוכחית וקיימת אי וודאות רבה לגבי התאוששות פיננסית בטווח הארוך יותר. שבעים וחמישה אחוז מהמנהלים פעלו בתקציבים מופחתים, בין אחוז לתשעה אחוזים בשנת הכספים 2020-2021. עבור 20 אחוז מהספריות שבהן לא נקבע תקציב עד למועד הסקר, יש אינדיקציות לכך שהמנהלים כפופים לבקרת הוצאות, ונדרשים להשהות את ההוצאות ככול האפשר. רוב מנהלי הספרייה עדיין לא בטוחים אם תקציב הספרייה יתאושש לאחר המגיפה.
  • קיצוץ העובדים השפיע ביותר על מי שעובד במרחבים הפיזיים של הספרייה, אם כי רוב מנהלי הספריות רואים במרחבים אלה חשיבות מכרעת לביצוע משימותיהם בטווח הארוך.
  • הקיצוץ בתקציב לא היה במידה שווה בכול סוגי הספריות – אוניברסיטאות מחקר ומוסדות ציבור נטו להיות מושפעים ביותר לעומת  ספריות במכללות פרטיות. כמחצית מהמשיבים במכללות פרטיות לבגרות דיווחו כי טרם נדרשו לבצע קיצוצים.

מידע נוסף מפורט בדוח המלא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה