המחקר הביו-רפואי הופך לפתוח ושקוף יותר

לשקיפות חשיבות רבה במחקר בכלל ובמחקר הביו-רפואי בפרט. מעניין מה התקדם בנושא?

מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד  בקליפורניה  בדק 149 מחקרים ביו-רפואיים שפורסמו בשנים 2015-2017. נבדק כמה מהם כללו מידע על אינדיקטורים חשובים של שקיפות :

  • מי מימן את העבודה
  • ניגודי אינטרסים אפשריים
  • שיתוף נתונים גולמיים ופרוטוקולים של המחקר.

נמצא שרוב המחקרים כללו מידע על מימון וניגוד אינטרסים ( 69% ו- 65% בהתאמה), מתוך 104 מחקרים עם נתונים אמפיריים שנמצאו רלוונטיים לשיתוף מידע ופרוטוקולים רק כ-18% כללו אזכורים לנתונים פתוחים, ורק מחקר אחד כלל קישור ל לפרוטוקול המחקר המלא

תוצאות אלה מלמדות על שיפור ניכר בשקיפות המחקר,לאור נתוני מחקר קודם שבדק 441 מחקרים שפורסמו בשנים 2000-2014 , ורובם כללו מידע מועט, אם בכלל,  על מימון, ניגוד אינטרסים או שיתוף נתונים.

יחד עם זאת, מסקנת   המחקר היא שעדיין יש מקום לשיפור, ולזמינות מאפיינים, שמלמדים על שקיפות, במאגר הביו-רפואי  .Pubmed

מידע נוסף במחקר המלא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, מדע פתוח, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

הספרייה הדיגיטלית העולמית WDL – התפתחויות

הספרייה הדיגיטלית העולמית WDL שהושקה בשנת  2009 היא פרויקט של ספריית הקונגרס בתמיכתו של ארגון אונסקו ובשיתוף פעולה של ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, מוסדות חינוך וארגונים בינלאומיים מרחבי העולם כולו.

הספרייה מנגישה חופשי, חומרים ראשוניים ממגוון ארצות ותרבויות בשפתם המקורית , למעלה מ-100 שפות

הספרייה כוללת אוצרות תרבות ומסמכים היסטוריים  במגוון סוגי חומרים: ספרים, כתבי יד, כתבי עת, תצלומים, הקלטות וסרטים.

באתר יש אפשרות לדפדוף וחיפוש על פי מגוון שדות, כולל חיפוש בטקסט המלא של הספרים. מנשק האתר נגיש ב- 7 שפות –ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית

באוקטובר 2018 עם תרומות מגופים נוספים למרכז ספריות המחקר בארה"ב CRL , החל השלב השני בפיתוחה של הספרייה.

לספרייה

פורסם בקטגוריה כללי, ספריות דיגיטליות | כתיבת תגובה

אוספי יהדות דיגיטליים –מדריך ומנוע חיפוש חדש

אחת ההתפתחויות המרגשות והחשובות בתחום מקורות המידע בנושאי  יהדות הוא המעבר לאוספים דיגיטליים. ספריות וארגונים אחרים ברחבי העולם לא רק מספקים מידע על האוספים שלהם, אלא מאפשרים לקהלים השונים לקרוא את הספרים, לשמוע או לצפות בקובצי וידיאו.

כיום,  אפשר למצוא הרבה חומרים דיגיטליים בנושאי יהדות ברשת האינטרנט והמגמה נמצאת בעליה.

מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל נועד לאפשר איתור וגישה למקורות אלה.

נראה, מבדיקה ראשונית,  שאפשרויות הדפדוף באתר  על פי סוגי חומרים, ונושאים מוצלחות יותר.  3 נושאים לדוגמה הם: ההיסטוריה של ישראל., השואה וכתבי יד עבריים

לאתר

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שירותי ווב שמסייעים למחברים בבחירת כתבי העת לפרסום

אחד השלבים החשובים בפרסום המדעי הוא בחירת כתב העת המתאים. בבחירת כתב העת נלקחים בחשבון גורמים רבים ביניהם : אימפקט , איכות השירות, קהל היעד, עלויות ומדיניות ולא אחת מחברים מתקשים להשיג מידע זה.  מספר כלים ושירותים יכולים לסייע למחברי המאמרים בבחירת כתב העת המתאים לפרסום. המאמר  "New web services that help authors choose journals" עוסק בנושא זה ומשווה כמה כלים ושירותים קיימים, חלקם חופשיים כגון:

Cofactor Journal Selector

Edanz Journal Selector

Elsevier Journal Finder

IEEE Publication Recommender

(JANE (Journal/Author Name Estimator

Research Square’s JournalGuide

Springer Journal Suggester

ההשוואה מתייחסת למדדים שונים שקשורים   לגורמים העיקריים שמעורבים בבחירה: אימפקט, איכות השירות, עלות פרסום ומדיניות.

מן הראוי לציין,  שמסקנות המאמר כוללות הסתייגות מסוימת ודגש על הצורך בשיקול דעתו של המחבר לצד ההסתייעות בכלים המוצעים.

מציע לצורך כך, לדוגמה, את המדריכים הכוללים קריטריונים להערכה:

 The CRAAP Test: Critically evaluating information

Sources

Think. Check. Submit

מידע נוסף במאמר המלא (זמין למנויים)

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, מדריכים | כתיבת תגובה

Web.dev — פורטל חדש של גוגל למפתחי אתרים

חברת גוגל השיקה לאחרונה את Web.dev  -פורטל שמטרתו לסייע למפתחים לבנות אתרי ווב מודרניים ולמקסם את חווית המשתמש.  הפורטל כולל  כלים לבחינת האתר והערכתו והדרכה כיצד לשפרו בהתאם, ולהבטיח ביצועים, אבטחת מידע, נראות ונגישות מרבית. הפורטל כולל גם מדריך והוראות לשיפור האתר בכול הקשור ל אופטימיזציה של מנועי חיפוש,  ומכאן יש להניח, גם  לשיפור דירוג האתר בתוצאות החיפוש של גוגל.

מפתחי האתרים יוכלו ללמוד כיצד מתבצע החיפוש במנועי חיפוש וכיצד למדוד נראות, להבטיח שמנועי חיפוש יבינו את התכנים, יוכלו לסרוק ולאנדקס את הדף ולהבטיח שהאתר ידידותי למובייל.

בהקשר זה, מן הראוי לציין, שגוגל גם עדכנה לאחרונה את הכלי שלה למדידת זמני התגובה של אתרים   PageSpeed Insights tool, וחלק מהפרמטרים להערכת האתר ב- Web.dev  חופפים לאלה המתקבלים בהערכתו באמצעות PageSpeed Insights tool בגרסתו המעודכנת.

כאמור, Web.dev מיועד למפתחי אתרים, ועל פי מה שכתוב באתר, כול מה שצריך כדי להשתמש בכלים המוצעים בפורטל להערכה ופיתוח הוא ידע בסיסי  ב- .HTML/CSS/JS

לפורטל

פורסם בקטגוריה אופטימיזציה של מנועי חיפוש וקידום אתרים, כללי, מדריכים, מובייל, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

עתיד האוניברסיטאות ועתיד הספריות והקשר ביניהם

פרויקט University Futures, Library Futures  הוא פרויקט משותף של  OCLC   ו- Ithaka S+R  שבחן את השפעת  הדִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה באוניברסיטאות על הספריות האקדמיות והשירותים שהן מגישות.

דוח הפרויקט, בן 112 העמודים,  פורסם באוקטובר 2018  . הוא כולל את תיאור הפרויקט, ההיסטוריה, רקע ומטרות, סקירת ספרות, טיפולוגיה של מוסדות, מסגרת שירותי הספרייה, ממצאים עיקריים ומסקנות.

במשך עשרות שנים מודל מצוינות השירות בספריות האקדמיות הושתת על גודלו של האוסף המודפס כאינדיקטור עיקרי לאיכות.

כיום, כאשר ספריות עוברות ממודל האוספים למודל השירותים, פרויקט University Futures, Library Futures בחן את ההתאמה בין פרדיגמות מתהוות של שירותי הספרייה ובין סוגי האוניברסיטאות השונים. נבחנה ההשערה, שקיים קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת שלה – מחקר, הוראה, או הכשרה למקצוע . אוכלוסיית המחקר כללה  ספריות אקדמיות בארה"ב.

שירותי הספרייה שנבחנו התמקדו ב-9 תחומים :

  • כינוס קהילת הקמפוס
  •  תמיכה בהצלחה אקדמית על ידי הדרכות וכו'
  • מתן גישה למידע
  •  עידוד יצירתיות ומחקר
  •  תמיכה למשתמשים מחוץ לקמפוס
  •  שימור וקידום אוספים מיוחדים
  • מתן מרחבי למידה
  • קידום מצוינות המחקר והצגתו,  כולל תמיכה במאגרים מוסדיים בגישה פתוחה
  •  ושינויים בהוצאה לאור המדעית .

השערת המחקר בדבר קיום  קשר בין שירותי הספרייה וסדר העדיפויות של האוניברסיטה המארחת אוששה.

נמצא שספריות מגישות את שירותיהן בהתאם לפעילויות העיקריות של האוניברסיטה, שמתקבצות סביב הצלחת הסטודנט, פרודוקטיביות של המחקר, ומידה מסוימת של מעורבות הקהילה. הדגש היחסי משתנה בהתאם לסוג המוסד.

פרטים מלאים בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מידת הדיוק במידע ביבליוגרפי בתוצאות החיפוש של גוגל סקולר – תוצאות מחקר

Google Scholar מנוע החיפוש המדעי של גוגל הוא כלי שימושי ופופולרי לחוקרים לאתר תכנים מדעיים. הוא מספק   גם את הציטוטים הביבליוגרפיים של פריטי המידע השונים, ועם הגדרות מתאימות מאפשר יבוא אוטומטי של הציטוטים לתוכנות ביבליוגרפיות. כגון RefWorks , EndNote

מחקר מעניין שהתפרסם ב- 5 בנובמבר 2018 בדק את איכות הציטוטים הביבליוגרפיים בגוגל סקולר  משני היבטים:

  • האם הציטוט נכון ומתאים לפורמט המבוקש? כתב עת , ספר וכו'
  • האם הציטוט מלא וכולל את כול פריטי המידע הנדרשים בציטוט נכון?

נבדקו ציטוטים באופן כללי ושל סוגים שונים של פריטי מידע – מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים ומאגרים  מקוונים. בכול סוג מידע   נבדקו 100 תוצאות של שאילתות.

מתוצאות המחקר : איכות הציטוטים משתנה בהתאם לסוגי פריטי המידע השונים.  איכות הציטוטים טובה במאמרים מכתבי עת וכנסים  בעוד שציטוטי ספרים תוארו לעתים בצורה שגויה או שחסר בהם מידע. בעיה מיוחדת התגלתה בציטוטים ממאגרי מידע מקווים בעיקר ממאגרים מוסדיים.

להלן מספר נתונים מתוצאות המחקר:

 

סוג פריט שאילתה ציטוט נכון בהתאם לסוג פריט המידע מידע מלא בציטוט
כללי "early Roman History" 76% 49%
מאמרים מכתבי עת "American Anthropologist 100% 99%
כנסים "Conference on Machine Learning" 98% 82%
ספרים "Origin of Species” Darwin 73% 58%
קובצי ספרים edited books "The Invention of Tradition" 67% 62%
פרקים מספרים  “The Internal African Frontier: the making of African political culture.” Kopytoff 81% 64%
מאגרים  “Oxford University Research Archive” 66% 55%

 

ממסקנות המחקר  אמנם קיימת בעיה באיכות הציטוטים בכול הקשור לספרים ומאגרים מוסדיים בעיקר, אבל העניין ניתן לשיפור,  על ידי הגורמים הנוגעים בדבר- גוגל סקולר והתוכנות שתומכות במאגרים המוסדיים.

מידע נוסף במאמר המלא

מן הראוי לציין, שנספח נתוני המחקר נמצא בכתובת https://doi.org/10.6084/m9.figshare.5984845   .  נתוני מחקר הם מידע עובדתי שחיוני לעיבוד חוזר של המחקרים, לתיקוף ולאימות . מן הראוי לציין שבמקרה זה מטבע הדברים, אם נריץ את אותן השאילתות של המחקר, בשל מאגר המידע המשתנה  של גוגל סקולר, לא נקבל בדיוק  את   אותן תוצאות החיפוש.

מידע נוסף במאמר המלא

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כלים בענן לספרן המודרני

ספריות מתמודדות היום עם בעיות תקציב ועם הצורך לענות על צורכי המידע של אוכלוסייה מבינת דבר בנושאים טכנולוגיים. במצב זה, כלים טכנולוגיים בענן  יכולים   לסייע לספרייה למלא תפקידיה בצורה מיטבית וליעל שירותים, תוך ניצול היתרון החשוב  של השימוש בענן – האפשרות לשתף מידע, ולגשת למידע מכול מקום עם חיבור לרשת האינטרנט.

רשימה של  35 כלים  טכנולוגיים בענן לספרן המודרני התפרסמה לאחרונה שנית.

הרשימה כוללת כלים שיכולים להוות תחליף ל- Microsoft office עם מאפיינים שימושיים נוספים כגון    Office 365  ו-  Zoho

כלים אחרים  כגון  Dropbox    ו-  Box  מאפשרים  שיתוף קבצים.  SugarSync מאפשר סנכרון קבצים במחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים ובכך מקל לספרנים לערוך מסמכים משותפים.

QuestionPoint  – יכול לשמש כשירות יעץ וירטואלי

LibraryThing שהחל כשירות לקטלוג ספרים הוסיף מספר שירותים שימושיים לספרנים

אלה הם רק  מספר דוגמאות .

כלים נוספים לניהול פרויקטים, שיפור חווית המשתמש, כלים שמאפשרים שימוש בוידיאו ללמידה שיתופית ושיתוף, שירותים ייעודיים לחובבי ספרים, לאצירת תכנים דיגיטליים ועוד   אפשר למצוא ברשימה המלאה.

מן הראו לציין, שרוב הכלים ברשימה אינם חופשיים וכרוכים בתשלום, מספר כלים כבר אינם מעודכנים

פורסם בקטגוריה web 2.0, טכנולוגיות, כלים, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ספריות אקדמיות  ומגמות בספריית המאה ה-21.

לאור הצרכים המשתנים של הסטודנטים בעידן הדיגיטלי , ספריות אקדמיות עוברות אף הן שינוי שבא לידי ביטוי במעבר מהאוסף המודפס לשירותים חדשים, שכוללים חידושים בהוראה, בטכנולוגיה וברשתות החברתיות .

מחקר מעניין בדק עד כמה ספריות אקדמיות מאמצות את המגמות שמאפיינות את ספריית המאה ה-21.

בהסתמך על סקירת ספרות ומידע שנמצא באתרי בית של ספריות אקדמיות, נבחרו לצורך המחקר שמונה מגמות  אופייניות לספריית המאה ה-21.. המגמות הן:

  • שירותי נתוני מחקר
  •  תמיכה בלמידה דיגיטלית כולל מאגר מוסדי
  •  makerspace -מרחב עבודה ויצירה למייקרים ולציבור הרחב
  • תפקידי סגל מתהווים כגון תקשורת מדעית, חווית משתמש, ניהול ידע, תמיכה טכנית, פרויקטים דיגיטליים,   ומדעי רוח דיגיטליים
  •  משאבים לימודיים פתוחים
  •  שירותים ללמידה מרחוק
  • שירותי יעץ לא מסורתיים כגון טוויטר, צ'אט מרחוק
  • שימוש במדיה חברתית

.  בנוסף נבדקו מספר משתנים  נוספים קשורים כגון: האם הספרייה מציעה מעבר לשירותי היעץ גם תמיכה בתכנון וניתוח מחקר, משתפת פעולה עם מרכז הכתיבה בקמפוס, מציעה שירותים מיוחדים לסטודנטים בינלאומיים או סטודנטים בעלי מוגבלויות, משאילה מכשירים כגון מחשבים ניידים וטאבלטים ובעלת אתר ידידותי תומך במובייל .

קבוצת המדגם כללה 314 ספריות בחינוך הגבוה בארה"ב , חלקן חברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות- ARL, ואחרות שאינן חברות בו ,שנבחרו באופן רנדומלי. הבדיקה בוצעה  דרך אתרי הבית של הספריות. נעשה שימוש ברגרסיה ליניארית מרובה כדי לבדוק השפעה של משתנים מוסדיים על אימוץ המגמות של ספריית המאה ה-21. הכוונה בבחירת השונות בספריות הייתה לבדוק בין היתר את משתנה תקציב הספרייה כמשתנה בלתי תלוי שמשפיע על אימוץ המגמות האופייניות לספריית המאה ה-21. מאפייני ספרייה נוספים שנבחנו כמשתנים בלתי תלויים היו גודל האוסף הפיזי, גודל אוסף מאגרי המידע, גודל אוסף הספרים האלקטרונים, השכר לסגל ועוד.

מממצאי המחקר: הספריות שחברות בארגון ספריות המחקר האמריקאיות ARL   מאמצות יותר את מגמות ספריית המאה ה-21 בעיקר בגלל גודלן והתקציבים הגבוהים יותר שלהן. בנוסף מטרת התמיכה במחקר שהן מציבות לעצמן תורמת לאימוץ המגמות הנ"ל.

מחקר זה יכול לסייע לספרנים, למנהלי ספריות, ולשאר בעלי העניין בבחירת המגמות לאימוץ בהתחשב בנתוני התקציב.

 

למידע המלא בדוח המחקר

DOI

:

10.18438/eblip29332

פורסם בקטגוריה מעולם הספריות | כתיבת תגובה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי – 2018

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי התקיים השנה רשמית בתאריכים 22-28 באוקטובר 2018 .

מטרתו של שבוע הגישה הפתוחה היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

אתר שבוע הגישה הפתוחה  כולל מידע על האירועים  שהתקיימו ויתקיימו ברחבי העולם לרגל שבוע זה  סדנאות, מצגות, סמינרים, ודיונים. ניתן באתר למיין את האירועים על פי ארצות. בישראל נרשם אירוע אחד של מכון ויצמן – מצגת בנושא עקרונות המדע הפתוח

כמו כן  יש באתר קישורים לפוסטים שפורסמו בבלוגים לרגל הארוע. בהקשר זה כדאי לציין את המדריך האקדמי לגישה הפתוחה שכולל מספר פוסטים שמאירים את הנושא מאספקטים שונים לחוקרים באקדמיה. נושא המחקר הפתוח הוצג גם בקובצי וידיאו לדוגמה:


למידע נוסף באתר שבוע הגישה הפתוחה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה