עתיד מנועי החיפוש

לעתים, היום, תוצאות החיפוש במנועי חיפוש אינן כל כך רלוונטיות  ו"חכמות" כפי שהיינו מצפים. בנוסף, לעתים הן חוזרות על עצמן במקום לספק מידע חדש או תובנות.

,Matthew Lease  פרופסור חבר בבית הספר למידע באוניברסיטת טקסס באוסטין, מאמין שיש דרכים טובות יותר לגייס את כוח המחשוב עם מוח האדם כדי ליצור מערכות אחזור מידע חכמות יותר.

בתחילת אוגוסט 2017, בפגישה השנתית של האגודה לבלשנות חישובית בונקובר שבקנדה, Lease ושותפיו הציגו 2 פרסומים שמתארים את מערכות אחזור המידע החדשות שלהם. לצורך המחקר שלהם הם גייסו את מחשוב העל במרכז למחשוב מתקדם באוניברסיטת טקסס -אחד ממרכזי מחשוב העל המובילים בעולם.

שני הפרסומים שהוצגו הם::

 

במאמרים שהוצגו הם מתארים כיצד הוא ושותפיו מפתחים גישות חדשות בתחום אחזור מידע על ידי  שילוב של בינה מלאכותית , תובנות ופרשנות של  בני אנוש לתכנים תוך שימוש במיקור המונים, ומידע שמצוי במספר מקורות ייחודיים לתחום כגון WordNet, לקסיקון סמנטי של השפה האנגלית שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. פיתוחים אלה  יתרמו למנועי חיפוש כלליים  ולמנועי חיפוש ייעודיים  בתחומים מסוימים כגון בתחום הביו-רפואי או טקסטים שאינם בשפה האנגלית .

לכתבה בנושא

לרשימה מלאה של פרסומים בטקסט מלא שהוצגו בפגישה השנתית של האגודה לבלשנות חישובית בונקובר שבקנדה

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

 Sci-Hub – האתר הפיראטי   למאמרים מכתבי עת – גזר דין מוות למודל המנויים לכתבי עת ?

אין ספק ש- Sci-Hub האתר הפיראטי המפורסם הוא פופולרי מאוד , אבל עד כמה גדול מאגר המידע שלו? ומה מידת הכיסוי שלו ?.  על כך ניסו לענות מדען הנתונים Daniel Himmelstein  מאוניברסיטת פנסילבניה והקולגות שלו.

הממצאים של המחקר שלהם פורסמו לראשונה ב- 20 ביולי בתדפיס מקדים  ( preprint) ב- PeerJ Preprints. גרסה  אחרונה של המחקר פורסמה ב-https://greenelab.github.io/scihub-manuscript/.

מממצאי המחקר: Sci-Hub כולל 68.9% מתוך כלל 81.6 מיליון המאמרים המדעיים הקיימים, ו-% 85.2 מהמאמרים שפורסמו בכתבי עת סגורים שמחייבים מנוי.

מידת הכיסוי שונה  בתחומי המחקר השונים. מידת הכיסוי הגבוהה ביותר נמצאה  בכימיה – 92.8%  מכלל המאמרים, לעומת   הנמוכה ביותר בשיעור של 76.3% שנמצאה  במדעי המחשב.  הכיסוי משתנה גם בהתאם למו"ל . כך למשל 97.3% מהמאמרים של Elsevier  נמצאים בשרתים של Sci-Hub ונגישים חופשי.

נתונים מפורטים על מידת הכיסוי על    פי  כתב העת ומידת הכיסוי על פי מו"ל אפשר למצוא בכתובת https://greenelab.github.io/scihub/#/

לאור הנתונים,  המסקנה של המחקר היא שמודל המנויים לכתבי עת  אינו בר-קיימא,  והמצב מצריך מודלים פתוחים רבים יותר שיהוו תחליף.

דעה זו הביע  מדען הנתונים Daniel Himmelstein בעל  המחקר גם בראיון עמו שהתפרסם ב- 27 ביולי 2017 ובו ניתן למצוא פרטים מלאים יותר על אופן החישוב של הנתונים שלעיל, הסבר שלו לשונות במידת הכיסוי בתחומי המחקר השונים, את דעתו על עתידו של Sci-hub , עמדת הספרנים והמו"לים בנושא ותקוותו שהמחקר הנ"ל יזרז את הבלתי נמנע – יותר מודלים פתוחים  שיחליפו את מודל המנויים לכתבי עת .

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה

חיפוש אנשים – 12 אתרים מומלצים


כתבה שהתפרסמה ב-12 ביולי 2017
מציעה רשימה של 12 אתרים, בהם אפשר לקבל פרטים על אנשים שאת שמם מזינים בתיבת החיפוש. לרוב רצוי לצרף פרטים נוספים ידועים כמו שם מדינה , גיל וכו'

PEOPLE-SEARCHחלק מהאתרים הם אתרים ייעודיים לחיפוש אנשים :

         Pipl People Search

         TruePeopleSearch.com

         FindPeopleSearch.com

         Peek You

·         Classmates

·      FamilyTreeNow.com

 

אלא שמלבד  Pipl People Search שאר האתרים כנראה מצטמצמים לאנשים בארה"ב.

אתרים נוספים הם אתרים מוכרים ואינם ייעודיים לחיפוש אנשים:

Google

Facebook

Google groups

מנוע חיפוש נוסף ברשימה הוא המנוע הוותיק  לחיפוש תמונות ב- reverse  – TINEYE – בו לצורך חיפוש אנשים אפשר להזין תמונה, אם היא מצויה בידי מחפש המידע, ולקבל עליו מידע.

 

אתרים  נוספים שמוזכרים בכתבה הם  אתרים של  רשומות ציבוריות,  שמידע מפורט בהם כרוך בתשלום, וגם הם כנראה מצטמצמים לאנשים בארה"ב

Zaba Search

Intelius

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | 2 תגובות

מחדשות המו"לים – מאבק האוניברסיטאות להסכמים טובים יותר  עם ELSEVIER ומו"לים נוספים

עם העלייה במחירי המנוי  לכתבי עת מדעיים והמגמה הגוברת לגישה פתוחה, מסתמנת מגמה בקרב מוסדות אקדמיים באירופה ומחוצה לה, להיאבק  למען הסכמים טובים והוגנים יותר עם החברות להוצאה לאור.

במסגרת זו -בגרמניה ב-30 ביוני 2017 ארבעה מוסדות אקדמיים גדולים בברלין הודיעו שלא יחדשו את המנוי שלהם ל-ELSEVIER  שמסתיים בסוף דצמבר. ב- 7 ביולי  תשע אוניברסיטאות  ב- Baden-Württemberg   שבגרמניה הצהירו על כוונתם לבטל את ההסכמים שלהם עם המו"ל בסוף 2017. מוסדות אלו מצטרפים ל-60 מוסדות נוספים בגרמניה שלא חידשו הסכמים שהסתיימו בשנה שעברה.

ההחלטה לבטל מנויים נעשתה במטרה להפעיל לחץ על Elsevier בתהליך המשא ומתן על התמחור.

פרויקט DEAL  של מוסדות המדע בגרמניה שם לו למטרה ופועל מאז 2016 להגיע להסכם חדש עם שלושת המו"לים הגדולים להוצאה מדעית  ,Elsevier, Springer Nature, Wiley שמחיר  דמי המנוי שלהם עולה ב- 5% מדי שנה.

הטענה הנשמעת מפי אחראים היא שנוכח המצב אין הצדקה לכך. כדברי Christian Thomsen נשיא the Technical University בברלין:

“The general issue is that large parts of the research done is publicly funded, the type setting and quality control [peer review] is done by people who are paid by the public, [and] the purchase of the journals is also paid by the public,” So it’s a bit too much payment.”

מן הראוי לציין שהמוסדות שבטלו את המנוי שלהם עם ELSEVIER תומכות בשלוש הדרישות  העיקריות של DEAL;

  • תמחור הוגן בהתאם למספר כתבי העת
  • גישה פתוחה לכול הפרסומים של חוקרים במוסדות בגרמניה
  • גישה קבועה לגופים המדעיים המיוצגים על ידי DEAL לכול כתבי העת של ELSEVIER

אם  דרישות אלה ימולאו המודל הכלכלי של השימוש בכתבי העת  ישתנה.

אחת הטענות של ELSEVIER היא שיש לה מודל של גישה פתוחה, אך הטענה שמנגד היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר בגישה פתוחה ב- ELSEVIER, שנעה בין 500 דולר ל- 5000 דולר.

מן הראוי לציין שהדיונים והמאבק לדמי מנוי הוגנים יותר,  אינם מצטמצמים רק לגרמניה ומתקיימים גם במדינות נוספו באירופה  כגון בהולנד ופינלנד. וגם מחוץ לאירופה. בטאיוואן מתנהל משא ומתן דומה עם ELSEVIER .

אחראים מקווים  שהמשא ומתן עם המו"לים ישא פרי, ואם לא הם סבורים שתרבות ההוצאה לאור תשתנה, והאוניברסיטאות והחוקרים ימצאו את הדרכים שלהם להוצאה לאור באמצעות האינטרנט  והקמת תשתית מידע חדשה שמתאימה לצרכים שלהם.

מידע נוסף בכתבה

 

פורסם בקטגוריה כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | תגובה אחת

גישה פתוחה ומדעי הרוח

martinמאמר מעניין שהתפרסם ביולי 2017 ב-

Bulletin of the Association for Information Science and Technology

עוסק בפרסום בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח    – אתגרים , פתרונות ומצב.

ההתקדמות בפרסומים בגישה הפתוחה  במדעי הרוח   איטיות יחסית  למדעים. אם ניקח לדוגמה את  Public Library of Science  או ArXiv  במדעים, נראה עד כמה מאחור בכול הקשור לגישה הפתוחה נמצאים  מדעי הרוח . יתירה מזאת,  השיח המתקיים בנושא גישה פתוחה בתחום מדעי הרוח רחוק מלהיות חיובי, ולא אחת נשמעת עמדה שלילית, מסתייגת, וחוששת מהנושא.

אחד האתגרים העומדים בפני יישום הגישה הפתוחה בתחום מדעי הרוח הוא יישום המודלים הכלכליים המקובלים  בתחום. מאחר שהעניין בגישה פתוחה החל  בתחום המדעים, המודלים הכלכליים של הגישה הפתוחה התמקדו  במאמרים מכתבי עת. אחד  המודלים הנפוצים לגישה חופשית ללא תשלום למשתמשים הוא –APC ,על פיו המחברים, המוסדות או גופי המימון מממנים את הוצאות ההוצאה לאור של המאמר.  מחיר פרסומו של מאמר בגישה פתוחה על פי מודל זה נע בין 2000 – 3000 דולר.בתחום מדעי הרוח, הרבה מהפרסומים הם ספרים ולא מאמרים. ועלות הפרסום של ספר גבוהה הרבה יותר ממחיר הפרסום של מאמר, ועשויה לנוע בין 15,140  דולר ל- 129,909 דולר לספר. מכאן מובן הקושי ביישומו של המודל.

למרות אתגרים אלה, אנו עדים  להתפתחות מתמשכת בפרסומים בגישה פתוחה גם בתחום מדעי הרוח.

עידוד החוקרים והיזמות בתחום הן של אגודות מקצועיות כגון Modern Language Association ובעיקר של גופי מימון כגון: Andrew W. Mellon Foundation בניו יורק ו-  HEFCE באנגליה.

גם אם נראה קצת לא צפוי, גם Wellcome Trust  שמזוהה עם מדעים  הוא תומך נלהב של פרסום ספרים בגישה פתוחה, ומממן מחקרים משותפים לתחומי הרפואה והרוח. הוא אחד מגופי המימון  המעטים שמתעקשים על כך  שכול התפוקה  המחקרית תהיה בגישה פתוחה   והוא משלם את הוצאות ההוצאה לאור של ספרים למחקרים שהוא מממן.

אך ההתקדמות בתחום היא לא רק מעלה – מטה.  אחד המודלים המתפתחים הוא מודל  השיתוף או דמי החברות/מנוי – על פיו מספר לא מבוטל של ספריות משתתפות בעלות ההוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה לטובת הכלל. אחת היזמות הידועות והגדולות ביותר למונוגרפיות על פי מודל זה בתחום מדעי הרוח והחברה הוא  Knowledge Unlatched  עם 343  ספרים בגישה פתוחה בשנת 2016  ומארח של ספרים נוספים שנגישים מכבר בפלטפורמות Directory of Open Access Books  ו- OAPEN.

מן הראוי לציין, שמודל כלכלי זה של  שיתוף ותמיכה כספית מבוזרת  מיושמת  במדעי הרוח גם בתחום ההוצאה לאור של כתבי עת, והדוגמה הטובה לכך היא Open Library of Humanities שמושתתת על מודל זה.   ביוזמה זו  220 ספריות מרחבי העולם  משלמות  מעין מנוי ל- Open Library of Humanities ובכך מבטיחות גישה חופשית לכלל.

יזמות אלה מקדמות את הגישה הפתוחה גם בתחום מדעי הרוח, שאמנם אינן תורמות לחקר הסרטן או פיתוח טלסקופים, אבל מסייעות לנו להבין את התופעות שמייחדת אותנו כבני אדם. החשיבות של גישה פתוחה למחקר זה רבה שכן, איזו תועלת יש במחקר על האדם אם בני האדם אינם יכולים לקרוא אותו  ?

 

למאמר המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

2600 + פורטלים של נתונים פתוחים בעולם

מספר הארצות שפותחות לציבור את הנתונים שלהם ממשלתיים ואחרים גדל.  למעלה מ- 200 מדינות ייחדו פורטלים רשמיים ואחרים לנתונים הפתוחים. בארה"ב בלבד כ- 500 פורטלים כאלה.. היכן נוכל לאתר את כול המידע הזה?

רשימה של  2600+ פורטלים של נתונים פתוחים בעולם על פי ארצות תוכל לסייע בכך

הרשימה היא פרויקט של opendatasoft. מי שמעוניין למצוא מידע על האופן בו התבצע הפרויקט יכול למצוא על כך מידע מפורט באתר


באתר
יש אפשרות של דפדוף על פי ארצות והוא כולל גם מפה . המידע במאגר כולל שם הפורטל, ארגון, קישור לפורטל ומיקום. כך למשל על פי דפדוף ובחירה בישראל קיבלתי את המידע הבא:

ISRAEL

 

 

באתר https://opendatainception.io/ אפשר למצוא אופציה לחיפוש ומפה אינטראקטיבית של הפרויקט. אפשר לחפש על פי מקום, נושא והמידע מוצג על פני המפה עם קישור לפורטל, אפשר באתר גם להוריד את סט הנתונים ולהוסיף פורטל. למאגר הפורטלים.

לרשימת הפורטלים הפתוחים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, נתונים פתוחים | תגובה אחת

Nextdoor  –  הרשת החברתית של השכונות

Nextdoor  הרשת החברתית של השכונות  שונה מרשתות חברתיות ידועות בכך שבניגוד לרשתות החברתיות הידועות שיוצרות בעיקר קשרים וירטואלים היא מתמקדת בקשרים בעולם האמיתי  בשכונות.

מטרתה של הרשת היא לחזק קשרים בין שכנים ברחבי העולם.  הרשת החלה את דרכה בארה"ב באוקטובר 2011. כיום. חברים בה למעלה מ- 144 אלף שכונות  בארה"ב שמהווים למעלה מ- 75% מהמספר הכולל של  השכונות בארה"ב.  בשנת 2016 Nextdoor החלה להתפשט גם באירופה עם הענות מרשימה של למעלה מ- 40% שכונות באנגליה וגם בהולנד משתמשים ברשת. ב-20 ביוני 2017 הוצהר רשמית על השקתה של הרשת גם בגרמניה עם חברות של כ- 200 שכונות ברשת.

החברים ברשת השכונתיות יכולים לשאול שאלות, להתייעץ ולהמליץ על שירותים וכו' .  אחד המאפיינים של הרשת היא השמירה על הפרטיות. החברים בה חייבים להשתמש בשמם ובכתובתם האמיתיים,  האתרים מוגנים בסיסמה, והתכנים והמידע על החברים אינה גלויים למנועי חיפוש. הרשת מוגדרת כפרטית וחופשית

למידע נוסף

על השקתה של הרשת בגרמניה

פורסם בקטגוריה כללי, רשתות חברתיות | תגובה אחת

Google Teacher Tribe Podcast

The Google Teacher Tribe Podcast הוא פודקאסט (מעין תוכנית רדיו שאפשר להירשם אליה כמנוי לעדכונים) שבועי שנועד לתת למורים רעיונות פרקטיים כיצד להשתמש בכלים של גוגל בכיתה, כולל טיפים וטריקים של גוגל ועדכונים חשובים. אפשר להירשם לפודקאסט באמצעות RSS   או iOSAndroidStitcher. אפשר גם לקבל עדכונים לדואר על ידי הצטרפות לרשימת התפוצה הייעודית. מידע על היישום אפשר למצוא באתר

סדרה ראשונה של הפודקאסט שכללה 20 אפיזודות/פרקים החלה בינואר 2017 והסתיימה ב-5 ביוני 2017. את כול 20 האפיזודות אפשר למצוא באתר  ולהוריד אותם .

אפשר גם להירשם לרשימת תפוצה לקבלת עדכונים ומידע לגבי הסדרה הבאה  של הפודקאסט.

המארחים בפודקאסט הם  Matt Miller ו- Kasey Bell  ומקורות מידע רלוונטיים ומעניינים נוספים אפשר  למצוא באתרים שלהם  DitchThatTextbook.com ו-  ShakeUpLearning.com. שם תחת הכותרת:

20 Reasons to Listen to The Google Teacher Tribe Podcast

אפשר למצוא גם תקצירים של 20 האפיזודות שהועלו עד כה, להאזין ולהוריד אותן. הנושאים מגוונים- טפסים בגוגל, גוגל דרייב, google keep, תוספים לגוגל כרום, google earth,  google docs, google slides ועוד

לאתר הפודקאסט

!

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, פודקאסטים | כתיבת תגובה

מובילים בתעשיית המו"לות על התפתחויות אחרונות ועתיד המדדים הביבליומטריים

ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017.

בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics  ,Taylor & Francis  ענו על שאלות  הקשורות        להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics  ועתידו של מדד – journal Impact Factor  ומדדים נוספים.

מדדים  עולים חדשים הם המדדים הביבליומטריים לספרים. ספרים ככתבי עת מצוטטים בספרות מדעית, מאוזכרים במדיה חברתית ובפלטפורמות מקוונות ומורדים  כקבצים מהרשת. פרויקט חלוצי בתחום הוא Bookmetrix – פלטפורמה  ייחודית שפותחה על ידי Springer  בשיתוף עם Altmetric ומספקת מדדים ביבליומטריים שונים שקשורים לספרים, וגם מו"לים נוספים ופלטפורמות נוספות מתפתחות בתחום כך למשל, Scopus מרחיב את הפעילות גם   לתחום הספרים, ו- Times Higher Education  מתחשב בדרוג האוניברסיטאות שלו  גם במדדי הציטוטים לספרים בנוסף לציטוטים מכתבי עת .

הודגש הצורך בשיתוף פעולה ויתר מעורבות בין קהילת המחקר וקהילת אנשי הבבליומטריקה, כמו כן הודגשה חשיבות המזהים הייחודיים של חוקרים כגון Researcher ID, ORCID  והמאמצים לקראת מזהים מוסדיים ייחודיים.

הודגשה חשיבות השילוב בין מדדים מסוגים שונים- altmetrics , ציטוטים ומספר הורדות  לצורך הערכה ותובנות נכונות.

לצד עליתם של ה- altmetrics עדיין מדד ה- Journal Impact Factor  ממשיך לתפוס מקום חשוב כמדד לטווח רחוק בהערכת כתבי עת. ככול שתהליך הערכת מאמר יהיה קל יותר וזול יותר מדד ה- Journal Impact Factor יהיה פחות בשימוש ככלי להערכה מדעית, ויחזור למטרתו העיקרית ככלי לניהול אוספים והערכת כתבי עת.

אשר לריבוי מספר  המדדים להערכה מדעית – הובעה דעה שהבעיה אינה במורכבות המדדים או במספרם אלא בשימוש במדד לא נכון במקום הלא נכון. לא תמיד ברור מתי ולאיזה צורך ומטרה יש להשתמש במדד כלשהו ומתי אין להשתמש בו..

מידע נוסף בכתבה

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, ציטוטים | כתיבת תגובה

מדוע משתמשים בפייסבוק? – תוצאות מחקר

השימוש ברשת הפייסבוק הוא רב.  בממוצע  – 1.28  ביליון משתמשים יומיים וקרוב ל-2 ביליון משתמשים חודשיים, בהתחשב בנתון שהשימוש הממוצע הוא 35 דקות ליום – זמן השימוש היומי והחודשי הוא רב.

חוקרי תקשורת מ- BYU    בדקו מדוע?   מה הסיבות  לפופולריות הזו של הרשת, מה מניע את המשתמשים לחשוף את חייהם ברשת? במחקר זה נבדקו 48 היגדים שנועדו לזהות סיבות פוטנציאליות לשימוש בפייסבוק. בנוסף, הנחקרים רואיינו לאחר מכן להבנה מעמיקה יותר

בהתחשב בתשובות הנחקרים צוות החוקרים זיהה 4 קטגוריות של משתמשי פייסבוק:

"בוני מערכות יחסים" – משתמשים אלה  מעלים  פוסטים, מגיבים על פוסטים אחרים ומשתמשים במאפייני פייסבוק הנוספים בעיקר כדי לחזק את קשריהם הקיימים מחוץ לעולם הוירטואלי. הם משתמשים בפייסבוק  להרחיב את קשריהם  עם משפחתם והחברים שלהם בעולם האמיתי הפיזי.

"כרוזי העיר" – משתמשים אלו שלא  כבוני מערכות היחסים חווים פער גדול יותר בין עולמם האמיתי והוירטואלי.  הם אינם מעוניינים לשתף תמונות, סיפורים או מידע אישי אחר,  אלא כמו כרוזי העיר מימים עברו, מעוניינים להודיע לכול, מה קורה, הם דוחפים מידע, מעלים פוסטים   חדשותיים, מודיעים על אירועים ,מזניחים את דפי הפרופיל שלהם, ומעדיפים לעדכן את משפחתם וחבריהם בדרכים אחרות.

"משתמשי הסלפי"- משתמשים בפייסבוק לקידום עצמי. כמו בוני מערכות יחסים הם מעלים תמונות, קובצי וידאו ועדכוני טקסט, אך שלא כבוני היחסים הם מתמקדים בקבלת תשומת לב, לייקים, והערות. הם משתמשים בפלטפורמה לבניית תדמית, להציג תמונה של עצמם.

"מתבונני חלונות הראווה" – ככרוזי העיר חשים צורך חברתי להיות נוכחים בפייסבוק ורק לעתים רחוקות להעלות מידע אישי. שלא ככרוזי העיר , משתמשים אלה מעוניינים בעיקר להציץ, לראות מה אחרים עושים.

מן הראוי לציין, שלאור מחקרים קודמים שזיהו בעיקר את "בוני מערכות היחסים" ו"משתמשי הסלפי", שתי הקטגוריות "כרוזי העיר" ו"מתבונני חלונות הראווה" היו גילויים שלא נמצאו בעבר למרות שהם הגיוניים.

הנחקרים הזדהו עם היגדים שקשורים ליותר מקטגוריה אחת, כך  למשל נטייה מסוימת  לסלפי קיימת לרוב, אך השיוך לקטגוריות השונות נעשה על פי התכונה הדומיננטית

לכתבה בנושא

פורסם בקטגוריה facebook, כללי | כתיבת תגובה