מסלול היהלום וספריות – ספריות אקדמיות נכנסות למרחב הפרסום בגישה פתוחה

opendiamondההוצאה לאור האקדמית משתנה, וספריות האוניברסיטאות הולכות ונרקמות באופן מהותי יותר במרקם הנוף החדש. ספריות אוניברסיטאות משיקות כעת יוזמות פרסום ואירוח תוכן משלהן, בדרך כלל עם דגש בלעדי על גישה פתוחה. מסלול פרסום בגישה פתוחה,  על ידי הספריות, שאולי לא מוכר כול כך, הוא מסלול היהלום

כידוע, קיימים היום כמה מודלים של תנועת הגישה הפתוחה. הידועים  ביותר הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה  והמסלול הירוק  של מאגרים מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה. מסלול פחות מוכר הוא מסלול היהלום או מסלול הפלטינה.

מסלול זה   הוא למעשה  מסלול הזהב שאינו תומך ב-APC   כלומר, אינו כולל דרישה מהמחברים או גופים המייצגים אותם לשלם עבור פרסום המאמר שלהם.

 כתבה שהתפרסמה ב- 2 בספטמבר 2022  מתארת  שירות כזה באוניברסיטת אדינבורו – Edinburgh Diamond – שירות ספרייה באוניברסיטה  שמספק פתרונות פרסום  במסלול היהלום  לאקדמאים, לצוות ולסטודנטים . שירות זה מבטיח שלא יהיו עמלות הגשה, דמי פרסום או דמי גישה. העלויות נספגות לרוב על ידי הספרייה. ספריות נוטות להגדיר את השירותים שלהן כשירותים של "שירותי אירוח", ולא של "מוציאים לאור", שכן התפקיד הוא בדרך כלל לתמוך בתפוקות ומיזמים בפרסום, ולא לתפקד כעורכי תוכן.

Edinburgh Diamond הוא שירות חינמי המספק פלטפורמת הוצאה לאור ותמיכה לאקדמאים, צוות וסטודנטים המעוניינים לפרסם ספרים וכתבי עת בגישה פתוחה במסלול היהלום  השירות כולל גישה והדרכה על מערכת ניהול זרימת העבודה (כדי לסייע בניהול הגשות, ביקורת עמיתים ופרסום); תמיכה טכנית; רישום ISSN, ISBN ו-DOI , הנחיות לשיטות עבודה מומלצות, כולל ייעוץ בנושא אתיקה של פרסום; ניהול אינדקס; ודיווח שנתי על הורדות מאמרים, וציטוט. השירות אינו מציע כעת שירותי עריכה וכתיבה, הצפייה היא  שהעורכים ינהלו  את התכנים שלהם.

המשימה היא ל"הציל"   מחקרים של  המוסד שעלולים לא להתפרסם מסיבות שונות כגון מחקרים בתחומי נישה שעשויים להיחשב כבלתי רווחיים מבחינה מסחרית עי ידי מולים מסוימים או מחקרים שמובלים על ידי סטודנטים.

תרומתן העצומה של ספריות בהפיכת תפוקות מחקר לזמינות באמצעות מאגרים מוסדיים ידועה ואינה חדשה ומודל זה של "אירוח יהלום" בגישה פתוחה היא דרך נוספת עבור ספריות להציע מודל פרסום חלופי למי שמחפש זאת.

לכתבה

שלושת מסלולי הפרסום בגישה פתוחה – ההבדלים ביניהם

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, מוסדות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

הצהרת IFLA     בנושא הגישה הפתוחה 2022

IFLASyהצהרת האיגוד הבין-לאומי של ארגוני הספריות IFLA   לשנת 2022 בנושא הגישה הפתוחה  התפרסמה

ההצהרה מדגישה את חשיבותה של הגישה הפתוחה למידע ולמדע.   הגישה הפתוחה  מבוססת על מדיניות ותשתית המכבדת את עקרונות ה-FAIR והיא תורמת  תרומה מהותית לתנועה הגדולה יותר לקראת Open Science השואף להרחיב את הגישה לכל חלקי תהליך המחקר המדעי. OA הוא אפוא לא מהווה  רק גישה שוויונית למידע אלא גם תורמת להשתתפות כוללת ושוויונית במערכת המחקר העולמית והתקשורת המדעית.

גישה חופשית מלאה ומידית לתפוקות ולפרסומים מחקריים מבטיחה שלכולם – כולל חוקרים, קובעי מדיניות, אזרחים, מדענים והציבור – יהיו הנתונים, העדויות והידע הדרושים להם כדי להתמודד עם אתגרים חברתיים, סביבתיים וגלובליים. מגפת הקורונה  ומשברים בריאותיים, כלכליים וחברתיים אחרים הראו את הצורך הקריטי ב-OA.

המסמך משנת 2022 סוקר את הצעדים שננקטו לקראת החזון שניסח IFLA ב-2011 והעבודה המתמשכת ומזהה אזורים חדשים הזקוקים לפעולה דחופה.

המסמך מדגיש את תרומתו של IFLA    לקידום אימוץ מדיניות הגישה הפתוחה וקשריו לצורך כך   עם  ארגונים בינלאומיים כולל האו"ם והבנק העולמי ומצהיר על מחויבותו להשלים את המעבר של פרסומי IFLA  לגישה פתוחה.

מודגש במסמך תפקידן של ספריות כתשתית ליוזמות פרסום וחינוך סופרים לגבי מסלולים לפרסום יצירותיהם בגישה פתוחה.

למסמך

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

תופעת הדיגיטליזציה – היבטים אבולוציוניים – דוח מחקר

unvהדיגיטליזציה מוזכרת לעתים קרובות במדיניות הממשלה ובשיח האקדמי, היא ידועה בדרך כלל כשלב מתקדם משלב הדיגיטציה שהוא שלב  הממוקד במעבר מפורמטים אנלוגיים/פיזיקליים לפורמטים דיגיטליים לשלב  שבו  תהליכים עסקיים הופכים לתהליכים דיגיטליים וקשורה לעתים קרובות לציפיות לתקומה חברתית ולשינויים בקנה מידה גדול. עם זאת, תשומת לב מועטה ניתנה להיבטים אבולוציוניים של תופעת הדיגיטליזציה. דוח   מחקר  שהתפרסם בראשית אוגוסט 2022  בא לענות על חסר זה. הוא  עוסק בהיבטים אבולציוניים של תופעת הדיגיטליזציה ומתאר  את מסעו של המונח והתפתחותו כאובייקט אקדמי בשיח האקדמי לאורך שנים.

לצורך כך נעשה ניתוח ביבליומטרי של מאמרי מחקר שבהם דיגיטליזציה מוזכרת בתקופת הזמן 1920–2020. החיפוש אחר ספרות רלוונטית נערך במאגר המידע של Scopus הופקו מפות ביבליוגרפיות של מילות מפתח ורשתות ציטוט משותף של מקורות ובוצע  ניתוח אשכולות חזותי של מפות אלה בעזרת  תוכנות הביבליומטריות VOSviewer ו- ScientoPy..

שני מונחים שימשו בחיפוש בכותרים, תקצירים ומילות מפתח digitalization OR digitalisation  . החיפוש בוצע ב-1 באוגוסט 2021, ומחרוזת חיפוש זו הניבה 18,690 מסמכים שיוצאו לקבצי CSV באמצעות פונקציית הייצוא של Scopus.

מן הראוי לציין שלהתמקדות במילות מפתח יש מספר יתרונות. מילות מפתח מייצגות את מה שמחברי המאמרים  חושבים שחשוב במאמרים שלהם, ניתוח מילות המפתח מאפשר זיהוי של מגמות בנושאי מחקר בעבר ובהווה, כמו כן ניתוח ביבליומטרי של מילות מפתח יכול לענות על מספר שאלות רלוונטיות לגבי נושאי מחקר, ציטוטים והתפתחות לאורך זמן. באופן זה  בוצע ניתוח האבולוציה של מושג הדיגיטליזציה כאובייקט אקדמי.

טווחי הזמן שזוהו הם 1920–1980,  1981–1990; 1991–2000; 2001–2010; וכן, 2011–2020.

התגלה באופן מפתיע, בהתחשב בשיח על דיגיטליזציה בעשור האחרון,     שבתקופה  1920 – 1980    ששימוש עיקרי במונחים דיגיטליזציה ודיגיטליזציה בתקופה זו מורכב ממחקר רפואי שאינו קשור לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.  "דיגיטליזציה" בספרות האקדמית מתקופה זו מוקדשת לצורות שונות של טיפולי לב בצמח  אצבעונית ארגמנית ששמה המדעי הוא Digitalis purpurea ,

בתקופה מאוחרת יותר הדיגיטליזציה עברה להקשר של המרת מידע מאנלוגי לדיגיטלי (בחלק מהמחקרים נעשה לצורך כך שימוש במונח דיגיטציה)   ובמהלך העשור האחרון הדיגיטליזציה קשורה לרעיונות של חברה שעברה טרנספורמציה דיגיטלית.

באופן זה על ידי שילוב  נתונים ביבליומטריים עם ניתוח גנאלוגי, זוהה  כיצד הדיגיטליזציה עברה מהקשרים ספציפיים (שימוש רפואי והמרת מידע) לשימוש כללי יותר לאחר תחילת המילניום.. באמצעות ממצאים אלה, מאמר זה תורם לספרות עדכנית על דיגיטליזציה עם ניתוח חדשני של התפתחות המונח.

לדוח המחקר

בהקשר זה מעניין לקרוא כתבה בעברית שהתפרסמה  באנשים ומחשבים ומעמידה על דיוקם את שלושת המונחים – דיגיטציה, דיגיטליזציה וטרנספורמציה דיגיטלית ומראה שאלה שלבים במסע הדיגיטלי המופלא של האנושות

 

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, כללי | כתיבת תגובה

תוכנות ביבליוגרפיות – מבחר כלים

citationsyסטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות  תוכנות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה.

בנוסף לתוכנות ביבליוגרפיות ידועות  בתשלום  כגון refworks  קיימות גם תוכנות חופשיות. כתבה שהתפרסמה ב- 3 באוגוסט 2022 כוללת רשימה ותיאור של שבע תוכנות ביבליוגרפיות עם תיאור קצר על כול תוכנה התוכנות החופשיות המתוארות בכתבה הן ZoteroCitefast  Mybib

Citefast מאפשרת יצירת  ציטוטים ממקורות מרובים, כולל דפי אינטרנט, ספרים, כתבי עת, ערכים באנציקלופדיה, מגזינים, פוסטים במדיה חברתית, פוסטים בבלוג, ערכים במילונים, וידאו, אודיו, סרטים, הערות הרצאות, כנסים, פודקאסטים, עבודות גמר, עיתונים ועוד. Citefast תומכת גם בסגנונות ציטוט רבים, כולל APA 6, APA 7, MLA 8, Chicago ועוד.

Mybib מאפשרת יצירת ביבליוגרפיות מעוצבות, ציטוטים ויצירות שצוטטו ממקורות שונים כולל אתרי אינטרנט, ספרים, כתבי עת, סרטונים, פוסטים בבלוג, פרקי ספרים, מאמרי כנס, דוחות, תמונות, תזות, ספרים אלקטרוניים, ערכי אנציקלופדיה, סרטים, מפות, ערכים במילונים ועוד רבים. Mybib תומכת במאות סגנונות ציטוטים כולל APA 6 ו-7, שיקגו, הרווארד והרווארד (אוסטרליה), MLA 8, MLA 9.,  .

Zotero משולבת עם Word, LibreOffice ו-Google Docs מאפשרת לנהל ציטוטים תוך כדי כתיבת עבודות המחקר. מאפשרת לשמור נתוני פרסום מאתרים, מאמרי כתב עת, עיתונים, קובצי PDF ועוד. תומכת  בלמעלה מ-10,000 סגנונות ציטוטים,  Zotero מציעה גם תכונות שיתופיות שמאפשרות לכתוב מאמרים יחד עם עמיתים ולבנות ביבליוגרפיות שיתופיות.

לכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, ציטוטים, תוכנות | כתיבת תגובה

ספריית OAPEN   לספרים בגישה פתוחה, שפות, נושאים והעדפות קוראים – דוח מחקר

בדיסציפלינות מחקר רבות האנגלית משמשת כשפת המחקר  וכמו בכל תחום אחר, גלובליזציה היא  חלק מהעולם האקדמי. לכן  מחברים רבים, במיוחד בתחומי STEM  מפרסמים מאמרים באנגלית. במדעי הרוח ובחלקים של מדעי החברה, ספרים ולאו דווקא  מאמרים הם המדיום החשוב ביותר ורבים מהם אינם כתובים באנגלית. כלומר  יש יותר מגוון ביבליוגרפי.

אנו נוטים לחשוב על פרסומים באנגלית כמכוונים לקהל עולמי; ושלפרסומים בשפות אחרות יהיה כנראה נושא אזורי יותר

אבל מה עם הקוראים? האם גם הם מתעניינים בעיקר בכותרים גלובליים בשפה האנגלית או שהם מעדיפים ספרים שהנושאים שלהם והשפה שלהם אולי קרובים יותר לבית?

שאלה זו נבחנה בדוח מחקר שהתפרסם ב29- ביוני 2022

openyyבניסיון למצוא תשובה לשאלה זו נבחנו  נתוני השימוש של ספריית OAPEN  שמכילה למעלה מ-20,000 ספרים ופרקים בגישה פתוחה ביותר מ-50 שפות. כל הפרסומים זמינים להורדה ישירה ללא כל עלות או דרישות רישום. קוראים מכל רחבי העולם עושים בה  שימוש: בשנת 2021 היו למעלה מ-11 מיליון הורדות.

מן הראוי לציין שהפערים בין המדינות השונות מבחינת מספר ההורדות גדולים .  בקצה אחד של הספקטרום, נמצאת  ארצות הברית עם   1.1 מיליון הורדות. בקצה השני, נמצאת  אנטארקטיקה עם 8 הורדות בלבד. לצורך המחקר נבחרו 100 מדינות עם מספר ההורדות הגבוה ביותר ועבור כול אחת מהמדינות הללו נבחרו עשרת הכותרים הפופולריים ביותר. מאחר שמספר כותרים  נמצאו פופולריים במספר מדינות  המדגם  כלל 710 כותרים שונים.

בהסתמך על נתוני הורדות אלה , נבחנה  הדרישה העולמית למחקר פתוח ונמצא  ש-40% מהכותרים במדגם נכתבו בשפות אחרות מלבד אנגלית  וגם הספרים הפופולריים שכתובים באנגלית  דנו בנושאים שרלוונטיים לארץ הקורא. המסקנה שקיים   ביקוש משמעותי למחקר אזורי ולמחקר שמתפרסם בשפות שאינן אנגלית

מחקר  זה מצביע בבירור על ביקוש לכותרים ממוקדים אזוריים. יתר על כן, הוא נוגד את הנרטיב של הדומיננטיות של האנגלית כשפת התקשורת המדעית. במקום זאת, הוא תומך בערך של מגוון ביבליוגרפי.

לדוח המחקר

Snijder, Ronald. 2022. “Big in Japan, Zimbabwe or Brazil – Global Reach and National Preferences for Open Access Books”. Insights 35: 11. DOI: http://doi.org/10.1629/uksg.580

לכתבה נוספת בנושא

לספריית OAPEN

לסט הנתונים

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, ספריות דיגיטליות, ספרים, ספרים אלקטרוניים, סקרים | כתיבת תגובה

כלים לאופטימיזציה של קובצי תמונות

אין ספק שתמונות הן משאב חשוב בכול דף אינטרנט, אך לעתים הן מגדילות את זמני הטעינה של דפים ומשפיעות על הביצועים.   להקטנת גודל התמונות יכולה להיות השפעה גדולה על הביצועים של דפי האינטרנט יותר מאשר אופטימיזציה של מרכיבים אחרים בדפי האינטרנט.

reduceyמאז הכלי TinyPNG  הוותיק ברשת ואולי הידוע יותר לאופטימיזציה של קובצי תמונות  נוספו  לא מעט כלים גם חופשיים לדחיסה וטיפול  בתמונות שיכולים להפוך את אתרי האינטרנט  למהירים יותר ומהנים יותר

כתבה שהתפרסמה ב- 20 ביולי 2022 כוללת מידע על מגוון כלים לאופטימיזציה של קובצי תמונות, דחיסה והמרה לפורמטים שונים,  כוללת גם כלי לטיפול בקובצי וידיאו, מתארת  בפירוט  את מאפייניו וביצועיו של כול אחד מהכלים.

לכתבה

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כלים, כללי, תמונות | כתיבת תגובה

לרגל יום ה-  אִימוֹגִ'י  שחל ב-17 ביולי מדי שנה  ..קצת היסטוריה , Emojipedia ועוד..

למילה אִימוֹגִ'י שורשים בשפה היפנית  שבה 'e' מייצג תמונה ו'מוג'י' פירושו אות , מילה. האמוג'י הצבעוני הראשון נוצר ב- 1999 על ידי יפני בשם שיגטאקה קוריטה שהיה חלק מצוות שעסק בפיתוח פלטפורמת אינטרנט סלולרי בעבור חברת טלפונים יפנית.

בזמן שפיתחה פלטפורמת אינטרנט חדשה שאפשרה רק מספר מצומצם של דמויות, קוריטה הגיע לרעיון להשתמש בתמונות כדי לייצג מילים. זה אפשר למשתמשים להעביר הודעות ארוכות עם פחות נתונים. הם הציגו את הבכורה שלהם באינטרנט כדמויות מטושטשות בגוונים שונים.

עשור לאחר מכן, Unicode, תקן קידוד מחשבים בינלאומי, הפך את האימוג'י לזמין באופן קולקטיבי בדפדפנים, מנועי חיפוש, פלטפורמות ומכשירים שונים. האמוג'ים הם למעשה תווים , כך שניתן להשתמש בהם בכל מקום שתומך בהזנת טקסט. הם מוסדרים ומנוהלים על ידי קונסורציום Unicode וכל אימוג'י מיוצג כ"נקודת קוד" בתקן Unicode  מה שמבטיח שניתן להשתמש באימוג'י באופן אוניברסלי במכשירים ובפלטפורמות שונות.

כך שלאנשים ברחבי העולם  יש גישה לאותו לקסיקון אימוג'י וחיבור לאותה  "שפת אימוג'י".

למרות שנקודת הקוד של כל אימוג'י מוקצית על ידי תקן Unicode, המראה של כל אימוג'י מעוצב על ידי כל פלטפורמה עצמה, כך שאותו אימוג'י ייראה שונה כאשר הוא מוצג במכשירים או פלטפורמות שונות

כיום השימוש באימוגי   מקובל למדי ברשתות חברתיות. עם הופעת WhatsApp  למעלה מ-3500 אימוג'ים המייצגים אוכל, בעלי חיים, ציפורים, מצבי רוח, זמן, חפצים, פעילויות, חלקי גוף ומה לא, הפכו למיינסטרים והפכו לחלק אינטגרלי בחיינו

dayyמאז 2014, ג'רמי בורג',האוסטרלי   ייעד את ה-17 ביולי ליום האימוג'י העולמי. היום צוין מדי שנה כדי לקדם את השימוש בו בפלטפורמות המדיה החברתית

peג'רמי בורג' הוא מייסד ה- Emojipedia   אנציקלופדיה ייעודית ל- אִימוֹגִ'י שנוסדה בשנת 2013  . Emojipedia הוא אתר ההתייחסות מספר 1 בעולם לאמוג'י שמספק מידע עדכני ומאובחן היטב שניתן לסמוך עליו.

popularבאתר Emojipedia מידע רב בנושא . אפשר לחפש וגם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות , לצפות באימוגים הפופולרים ביותר, וגם להתעדכן בחדשות בנושא . יש מספר גרסאות לנושא גרסה 15 אמורה לצאת לאור ב ספטמבר 2022  באתר Emojipedia  אפשר לצפות בגרסאות השונות,

לאתר ה-Emojipedia

מקורות נוספים

כתבה מעניינת כיצד אנו תופסים אימוגים – לא תמיד נכון

לכתבה בנושא עם קישורים נוספים מעניינים כולל מידע על מחקר כיצד אנשים תופסים אימוגים

לאתר מקיף בעברית בנושא

יום האימוגי

בלוג בנושא –יום האימוגי

פורסם בקטגוריה כללי, מקורות דיגיטליים | כתיבת תגובה

מערכות לניהול למידה – סקירה מקיפה

כתבה מקיפה על מערכות לניהול למידה התפרסמה ב- 7 ביולי 2022.

LMSyמערכת ניהול למידה LMS  ((learning management system, כשמה כן היא מערכת שנועדה להקל על תהליך הניהול של הלמידה, עוזרת לאכסן, לעקוב ולשלוט בתכנים החינוכיים. למרות שהשימוש הידוע בה דוגמת מערכת MOODLE     הוא  בבתי ספר במכללות ובשאר מוסדות חינוך , מערכות לניהול למידה משמשות  לעתים קרובות גם בארגונים עסקיים  להדרכה.

התכונות של המערכות משתנות בהתאם למערכת, אך חלק מהתכונות הבסיסיות כוללות בדרך כלל העלאה וגישה לחומר (סרטונים, מסמכים,  מבחנים וכו'), העברת מטלות, קבלת משוב, תקשורת ומעקב אחר התקדמות. ניתן  גם להוסיף הודעות ובכך היא מקלה על הלמידה מרחוק.

מערכות מוכרות יותר אולי הן  MOODLE   שמשמשת רבות מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה אליה יכולים המרצים להעלות חומרים ולנהל את הקורסים המקוונים, ו- Google Classroom – שמאפשר העלאה, מסירה וציון מטלות במקום אחד, יצירת מדריכי לימוד ואפילו מפגשים בקבוצות או אחד על אחד.

מלבד מערכות מוכרות אלה קיימות מערכות  לא מעטות נוספות. הכתבה  of the Best LMS Alternatives to Google   11 Classroom כוללת סקירה על יתרונותיו של Google Classroom ותיאור מאפיינים – יתרונות וחסרונות – של 11 מערכות לניהול למידה נוספות. המערכות הנסקרות הן: Microsoft Teams , Moodle LMS , Benelyu School , Otus , Edmodo , Schoology, Tovuti , Showbie, TalentLMS, Canvas LMS    וגם סקירה של תוספים למערכת הבלוגים WordPress שיכולים להפוך אותה מלבד היותה מערכת לניהול בלוגים גם ככלי לניהול למידה.

פרטים בכתבה

פורסם בקטגוריה כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

ÄI  – כלי לייעול החיפוש ביוטיוב ומספר פלטפורמות נוספות

אין ספק שהחיפוש ביוטיוב הוא ידידותי וקיימות בו גם מספר אופציות מסייעות לעידון תוצאות החיפוש – כגון: תאריך העלאה לאתר, סוג, משך זמן ומאפיינים נוספים.

filter

למרות מאפיינים אלה שמקלים על המשתמש עדיין  לא אחת נתקשה למצוא את מה שחיפשנו. לדוגמה זכורות לי כמה מלים משיר שהיה ההמנון של בית הספר היסודי שלי אותו נהגנו לשיר כול בוקר והמילים הם: "  עיינות בזמר"    . חיפוש רגיל ביוטיוב הניב לי הרבה תוצאות חיפוש שהתייחסו לכפר הנוער עיינות והפילטרים לעידון תוצאות החיפוש לא סייעו בידי להגיע לשיר שאליו התכוונתי.

לעומת זאת בכלי ÄI – הייתה לי אפשרות לחפש בכותר את המונח "עיינות בזמר"   ולהוציא מתוצאות החיפוש את המונח "כפר"  כך שבקלות הגעתי לשיר שאליו התכוונתי "אגלי טל" .

kfar

result

ניתן להשתמש בכלי לחיפש מידע לא רק ביוטיוב אלא גם ב-Google, DuckDuckGo, Twitter, Reddit. ,.

other

אלא שהיעילות הרבה ביותר שלו לעומת החיפוש במנשק הסטנדרטי של היישומים היא  ביוטיוב.

לכלי  ÄI

לכתבה בנושא דרכה נחשפתי לכלי

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה

שירותי סטרימינג בספריות – דוח מחקר

resultsסטרימינג   – הזרמת מדיה – היא טכנולוגיית אינטרנט להעברת מדיה דיגיטלית למשתמש קצה על ידי ספק תוכן, באופן מתמשך ורציף. התוכן המועבר הוא תוכן מתמשך כגון שידורי רדיו ווידאו. (דוגמת השירות הפופולרי נטפליקס)

הביקוש לשירותי סטרימינג באוניברסיטאות הולך וגדל ככול שהפורמט הופך להיות דומיננטי ביחס לטכנולוגיות אחרות כגון DVD ועימו גם האתגרים שעומדים בפני הספריות.

בשנת 2021, Ithaka S+R בשיתוף פעולה עם 24 ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה ערכו סקר כדי להגיע לתובנות על האסטרטגיות שמאמצות ספריות בתחום, והאתגרים שעומדים בפניהן.

הסקר עקב אחר ספקים שספריות עובדות איתם לרוב, דגמי רכישה ורישוי הסכמים, תקציבים שוטפים וחזויים לסטרימינג ודיגיטציה של מדיה פיזית.

דוח הסקר שמשתרע על 27 עמודים התפרסם ביוני 2022

מהדוח עולה שההשפעה על ההוראה היא הגורם העיקרי שספריות לוקחות בחשבון בעת קבלת החלטות רכישה הקשורות לסטרימינג.

חשיבות הסטרימינג במענה לצורכי  הסטודנטים  גדל במהלך מגיפת הקורונה ונראה כי הוא ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. על פי התחזיות  הוצאות על סטרימינג יגדל במקביל לירידה בהוצאות על חומרים אחרים, שיתאפשר בין היתר הודות למשאבי הלמידה הפתוחים, ושירותי  הסטרימינג יתפסו מקום מרכזי  בהשקעה של הספרייה בהדרכה.

המשך הדומיננטיות בשוק של הפלטפורמות  לשירותי הסטרימינג Kanopy  ו Alexander Street ,  שתועדה בסקר, משקף את מעמדם של סרטים עלילתיים וסרטים תיעודיים כקטגוריה של מדיה סטרימינג  זמינה לספריות לרכישה הכי "קריטית להדרכה".

מחקר קרוב נלווה לסקר, שיציג את נקודות המבט של מדריכים במגוון תחומים, ימשיך לחקור שיטות הדרכה עם תוכן וידאו שאינו סרט עלילתי ודוקומנטרי.

מידע נוסף בדוח המחקר

פורסם בקטגוריה טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה