עולם המידע

   Z –LIBRARY   היא    ספריית צללים מקוונת המאפשרת גישה חינמית למאמרים מדעיים, טקסטים וספרים.

הפרויקט הוכרז כלא חוקי במספר תחומי שיפוט, והסטטוס החוקי שלו נתון בוויכוח. אך הגישה אליו והשימוש בו זמינים .

כך באתר https://z-library.sk/   שמגדיר את עצמו כ- Your gateway to knowledge and culture." Accessible for everyone" אפשר לחפש חומרים בחיפוש חופשי כמו כן ניתן להגביל את החומרים על פי מספר פרמטרים כגון סוג חומר –ספרים, מאמרים, שפות , ושנים . כך למשל בהגבלת התכנים לספרים – מצאתי שם את הספר  – NEXSUS ספרו האחרון של יובל נוח הררי שיצא לאור לא מזמן  חופשי לקריאה  ולהורדה.

מחקר שבדק את השימוש באתר  והמניעים לכך  מצא ששימוש   בפיראטיות  דיגיטלית יכול  להיות מיוחס למספר גורמים. – האחת היא נוחות ואולי התכנסות של היכן שהדיגיטלי והחברתי חופפים מבחינה מרחבית וזמנית. ניתן לגשת לתוכן פיראטי מכל מקום, ומתבטל הצורך לבקר בספרייה פיזית. פיראטיות דיגיטלית, כך נראה, הציעה פתרון בכך שהיא מספקת לסטודנטים תכנים  שאולי לא יהיו זמינים במוסד שלהם. או, היכן שהאוניברסיטה שלהם לא יכלה להרשות לעצמה לשלם עבור מנויים. פיראטיות דיגיטלית של ספרים אלקטרוניים שיקפה, גם, זהות קהילתית. לא הייתה תחושה של ריגוש של גניבת ספרות. רבים היו מודעים לתוצאות הניתנות לאכיפה, אך הרגישו אותן רחוקות יותר מאשר, למשל, כישלון בקורס

ממסקנות המחקר – באוניברסיטאות צריך  לשקול מחדש את הפערים הדיגיטליים איתם מתמודדים סטודנטים מקופחים מבחינה סוציו-אקונומית ודיגיטלית, ומוציאים לאור, חייבים לחשוב מחדש על גישתם והפיכת מחקר בגישה פתוחה לשכיח יותר.

למחקר    

ל-z-libray

במלאת 20 שנים למנוע המדעי של גוגל – גוגל סקולר ,   התפרסמה בבלוג של גוגל כתבה נחמדה  בה 20  עובדות מעניינות  על מנוע החיפוש

העובדות  הם בנושאים:

הימים הראשונים

תכונות זמינות ב- Scholar  כגון המאפיין של המנוע  לספק ציטוטים  מוכנים מראש במספר פורמטים / סגנונות על פי בחירה , יצירת ספרייה אישית בגוגל , וושירותי alert

כלים וטריקים כדי להפיק את המֵרַב  מ- Scholar

דרכים לא צפויות שבהן אנשים השתמשו ב-Google Scholar

ממצאים בלתי צפויים בתוצאות החיפוש –Google Scholar  כגון DOI: https://doi.org/10.1103/PhysRevLett.114.191803

לכתבה

כתבי יד של חוקרים שנשלחים למערכות ההוצאה לאור עוברים ביקורת עמיתים / שיפוט לפני פרסומם .

לא אחת אותו מאמר שנשלח לשיפוט מוערך באופן שונה עד כדי כך שלעיתים הוא נדחה ולעיתים הוא מתקבל בהערכה רבה ובהתלהבות

נשאלת השאלה כיצד יכולה קהילת המלומדים להגביר את האמון במערכת ביקורת עמיתים?

נראה  שנושא זה מעסיק לא מעט  חוקרים.

מריו שעוסק בנושא – מחבר מאמר שהתפרסם בכתב העת nature מאמין שהתשובה יכולה להיות טמונה בפיתוח של שאלות מובנות, שקופות ובסופו של דבר סטנדרטיות עבור סוקרי עמיתים. שאלות אלו יסייעו לבודקי עמיתים למקד את הערותיהם בהיבטים מתודולוגיים, אנליטיים ופרשניים של מאמר, תוך השארת הערכת החידוש, ההשפעה, השפה והעיצוב לצוות כתב העת.

בעקבות ניסוי מבטיח https://www.nature.com/articles/d41586-024-01101-9  ב-23 כתבי עת של Elsevier מריו מעודד עורכים ומוציאים לאור לנסות ביקורת עמיתים מובנית בכתבי העת שלהם.

למאמר

doi: https://doi.org/10.1038/d41586-024-01101-9

באתר זה ניתן למצוא מאמרים נוספים שעוסקים בנושא

מקרה בוחן של חדשנות דיגיטלית שמטרתה להגביר את יכולתם של החוקרים, אנשי המקצוע והציבור הרחב לגשת לפרסומי מחקר בשיטה מוכנה לבדוק את התאמתו למאפיינים המבדילים את הפרסום האקדמי ממקורות מידע אחרים. פורסם בתדפיס מקדים.     ליתר דיוק, החידוש מורכב מיצירת "תווית עובדות פרסום" The Publication Facts Label  (PFL) עבור מאמרים וכתבי עת, המתעדת את עמידתם בשמונה אלמנטים שמשקפים סטנדרטים של פרסום אקדמי. התווית כוללת  נתונים וקישורים עבור זהות מפרסם, פיקוח עריכה אקדמי, שיעורי קבלת מאמרים, הוספה לאינדקס של כתבי עת, סקירת עמיתים של מומחים, תחומי עניין מתחרים, זמינות נתונים ומימון מחקר

ה-PFL מבוסס על תווית העובדות התזונתיות של ארצות הברית, שמאז 1996, הופיעה על מוצרי מזון, והוכיחה את ייעילותה עם אימוץ ברחבי העולם בפורמטים שונים .

בשלב זה, ה-PFL מפותח כפרויקט תוכנה בקוד פתוח  באוניברסיטת סיימון פרייזר לשימוש עם מערכות ה-Open Journal שלה.

במחקר מקרה זה, מוצג הרציונל, העיצוב ואסטרטגיות ההערכה הכרוכות בפיתוח ופיילוט של PFL.

למרות שה-PFL עדיין בשלב מוקדם, הלקחים שנלמדו מצביעים על יעילותו.

לתדפיס המקדים של המחקר

כתבה מעניינת ומועילה של המידען עמי סלנט בנושא חיפוש ועיבוד מידע בעזרת בינה מלאכותית התפרסמה לאחרונה באתר  "ידע וסקרנות דיגיטלית "

בכתבה עמי ריכז רשימה  של סקירות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בנושא חיפוש ועיבוד מידע  באמצעות בינה מלאכותית.  עמי לאור היכרותו בנושא ממליץ לשמור את הרשימה  שתביא תועלת  יישומית והדרכתית.

תודה לעמי על תרומתו הרבה   בכתבה זו ובשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"

.

קיימים  כלי בינה מלאכותית  רבים למטרות שונות וחדשים נוספים  לבקרים.

האתר il.chat   מרכז את היישומים במקום אחד בתפזורת וגם ממיין  אותם בקטגוריות על פי הפונקציונליות שלהם  :  כלים לעסקים, להוראה, לרשתות חברתיות, לתוכן וקידום אתרים,  ליצירת סיפורים ועוד,  והכול בעברית

לפני השימוש באתר כדאי לעיין בתנאי השמוש  קוד תנהגות ותקנון

אזהרה שמופיעה באתר

יכול להיות נחמד , אבל יתכן שעדיף שהיה כולל גם קישורים לישומים המקוריים

לאתר

איזה עתיד אנחנו רוצים לידע ולמידע? הצהרת בריסביין קובעת עקרונות מפתח, המבוססים על התשומות שנאספו מהמשתתפים ב – IFLA Information Future Summit  שעסקה בדיון וחקירה של עתיד הידע והמידע

בפסגה הושם דגש חזק לא   רק על המגמות שמעצבות את הסביבה שבה ספריות עובדות, אלא גם על איך ניתן  לעצב זאת בצורה שתתאים לערכים ולמשימות של הספריות.

במיוחד דנו בהזדמנויות שניתן לנצל , כמו גם על הסיכונים והאתגרים שיש  להתגבר עליהם, ונערך דיון  כיצד ניתן  לעצב את העתיד לטובת הקהילות , עם תשומת לב מיוחדת לשינוי טכנולוגי, וצדק חברתי

בהצהרה אושרה  מחדש  הצהרת ליון, וקריאתה למחויבות להבטיח שלכל אחד יש את היכולת לגשת, להבין, להשתמש, ליצור ולשתף ידע ומידע כדי לקדם פיתוח בר-קיימא, חברות דמוקרטיות והגשמת זכויות אדם, כולל זכויות תרבותיות. כמו כן  אושרה מחדש  הצהרת קייפטאון משנת 2015  והצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויות העמים הילידים (UNDRIP) שאומצה על ידי העצרת הכללית ביום חמישי, 13 בספטמבר 2007.

הודגש שידע, כאשר הוא מיוצר, משותף ומיושם בצורה שוויונית ואתית, הוא תורם חשוב לחברה הוגנת, ירוקה, בריאה יותר, חזקה יותר ושוויונית יותר. ואת   תפקידן של הספריות לאפשר זאת.

כמו כן דובר על כך שהתקדמות טכנולוגית מהווה פוטנציאל ליצור   הזדמנויות רחבות יותר, משמעותיות יותר ושוויוניות יותר לגשת, ליצור ולעסוק במידע וידע.  דובר על המודעות גם לסיכונים , ועל הנחישות לפעול  בפרקטיקה , בשותפויות ובהסברים כדי למקסם את היתרונות .

הוצהרה הכרה בתפקיד הספריות גם בתחום שינויי אקלים, לרבות באמצעות הקלת גישה למידע סביבתי.

כמו כן דובר על  הכרה  בפוטנציאל של ספריות   לסייע בבניית קהילות באמצעות גישה, שימוש ויצירה של ידע ומידע. .

הודגש תפקידן של ספריות מכל הסוגים במילוי העקרונות הללו

כמו כן  הופנתה קריאה  לממשלות להכיר בספריות כשותפות מפתח שמביאות עוצמות ייחודיות, ולתמוך בעבודה המקצועית  שלהן .כול אלה חיוניים לבניית חוסן בפני האתגרים העומדים בפני החברות שלנו, בפרט בפני השינויים המהירים השונים – טכנולוגיים, סביבתיים ואחרים , והשגת עתיד בר קיימא לכולם.

להצהרה 

נהוג לחלק את האוכלוסייה לכמה דורות בהנחה שדור מתייחס לתקופה של 15-20 שנה. בני הדור השקט – ילידי  1928 -1945 , דור הבייבי-בום  – ילידי 1946 -1964 , דור ה-X  – נולד בשנים 1965-1979 , דור ה-Y        נולד בשנים 1980 – 1994 והדור הצעיר ביותר דור ה-Z   עליו נמנים ילידי 1995 ואילך

. התוויות הדוריות הללו מקורן ברובן ממרכז המחקר Pew, צוות חשיבה אמריקאי, לפני שהתפתחו באופן אורגני באמצעות מדיה פופולרית וחברתית. בתקופה האחרונה, התעוררו חששות לגבי היעדר קפדנות מדעית התומכת במבנים הדוריים הללו ומההשפעות המזיקות הפוטנציאליות של התוויות על תרבות מקום העבודה. אקדמאים מובילים מפקפקים כעת בשימוש בתוויות דוריות במחקר במקום העבודה, מחשש שמחקרים דוריים רבים חסרים קפדנות ומתדלקים סטריאוטיפים.

כתבה מעניינת שהתפרסמה  ביולי- 2024 מציגה דעות חלוקות בנושא .

מכתבה זו עולה שלמרות השונות על תוויות הדורות, קיימת הסכמה  על השימוש הנרחב שלהם ועל המלכודות הפוטנציאליות. קיימת גם הסכמה  שלעובדים יש הרבה יותר במשותף בכל הנוגע למה שהם מעריכים בעבודה, מאשר הבדלים. וההמלצה  למנהיגים להימנע משימוש בתוויות דוריות כדי לייצג סטריאוטיפים שליליים ולהגיב באופן יזום לשימוש בלתי הולם במקום העבודה.

יתרה מכך, זה יהיה פרודוקטיבי עבור מנהיגים לקדם דיאלוג כולל בין-דורי שחורג מעל תוויות הדורות. פעולה זו מאפשרת למנהיגים לבנות תרבות מכילה, שוויונית המתגמלת, מפתחת ומקדמת עובדים בכל הגילאים על בסיס הכשרון.

ובכול זאת כתבה מעניינת נוספת בנושא מבוססת על מחקר  התפרסמה לאחרונה.  .

הכתבה מדווחת על תוצאות מחקר איכותני שפורסם בכתב העת Krakow Review of Economics and Management.

ממצאים מעניינים

המאפיינים המבדילים הבאים של ארבעת דורות העובדים מנקודת מבט של ניהול ידע :

להלן תצוגת הממצאים שכוללים שם דור העובדים מאפיינים כלליים מבט של ניהול ידע

בייבי בום

יליד 1946–1964

מאפיינים

יציבות גבוהה בהתנהגות

כבוד לסמכות

מחויבות גבוהה לעבודה ונאמנות למעסיק, שההכרה בו מהווה קריטריון חשוב לשביעות רצון בעבודה

דרכים שונות להתמודד עם השימוש בטכנולוגיית אינטרנט

הפגנת   מאפיינים של אינדיבידואליסטים ואידיאליסטים

נציגי הדור הזה הם אוצר של ידע סמוי, הנובע מניסיון מקצועי של שנים

לא תמיד מוכנים לחלוק את הידע שלהם, ואם כן, קורה שהם מצפים ממנו לתועלת אינדיבידואלית

דור ה-X

יליד 1965–1979

מאפיינים

הערכה ליציבות ועבודה שקטה שאינה דורשת אתגרים חדשים, כבוד רב לעבודה

תשומת לב שווה לאיכות החיים הפרטיים והמקצועיים

עצמאות בקבלת החלטות

עֲבוֹדָה בְּחֲרִיצוּת

גישה שיתופית

לעובד מדור ה-X יש ידע סמוי רב ערך והוא מוכן לחלוק אותו עם עמיתים פחות מנוסים לעבודה

הוא לעתים קרובות סמכות עבור עמיתים לעבודה

דור ה-Y

ילידי 1980–1994

מאפיינים

גישה מהירה למידע, יצירת קהילות, תקשורת מהירה

צורך חזק להיות מוקף באלקטרוניקה

צורך בעצמאות, אבל גם בחיפוש אחר חונכות

גמישות ופתיחות לשינוי

נכונות ללמוד

חוסר רצון לקבל התחייבויות ארוכות טווח

משקיעים בעצמם

התמקדות רבה יותר בעצמם, בצרכים שלהם, ביתרונות שלהם

פחות נאמנות למעסיקים

נציגי הדור הזה יכולים להיות עובדי ידע ברמה גבוהה, ליצור ערך עבור הארגון

בקלות רבה לאתר ולרכוש ידע

דור ה-Z

נולד אחרי 1995

מאפיינים

האינטרנט והמדיה האלקטרונית חיוניים לתפקוד היומיומי

רוצה להגיע לקריירה באופן מיידי, ללא מאמץ, ביצועים פחות טובים בתנאים הדורשים רמת מחויבות גבוהה

ניידות וכישורי שפה זרה

מה שעבור הדורות המבוגרים יותר הוא איום, עבור נציגי דור ה-Z הוא מושא

קסם ושדה לניסויים

מחפש גיוון, בורח מהשגרה

להוט לתקשר עם תרבויות אחרות, רוצה לנסוע לחו"ל, כל הזמן משתנה ומשפר תהליכים מבוססים ומנסה שיטות עבודה חדשות

מעריך עבודת צוות

יכולים לעשות הרבה דברים בבת אחת, עובדי הדור הזה מתקשים להתמקד בפעילות אחת

יכולים להיות אנשי מקצוע ברמה גבוהה עם כישורים וכישורים רצויים

למעסיק קל יותר למשוך עובד מדור ה-Z מאשר לשמור על עובד לטווח ארוך.

 לכתבה

למחקר

ועוד כתבה מעניינת בנושא שמאוששת את הדיעה בדבר ההבדלים הבינ- דוריים  התפרסמה התפרסמה לאחרונה במגזין  Fast Company

כתבה מפורטת שמתארת את מנועי השיחה הטובים ביותר בבינה מלאכותית  לשנת 2024  עודכנה לאחרונה ב- 10 בספטמבר 2024.

הכתבה מתארת את המאפיינים הייחודיים של כול אחד ממנועי השיחה  הבאים:

ChatGPT – הצטבוט המקורי

Claude- בעל זיכרון השיחה הארוך

Jasper Chat- הכול כלול – מציע תבניות בינה מלאכותית עבור כל סוגי התוכן –שיווקי ואיכותי

Writesonic- מאפשר יצירת צאט בוט אישי ללא צורך בקוד

Microsoft Copilot – מאפשר חיפש מקוון מחולל טקסט ותמונות

Google Gemini –משתלב עם מוצרי גוגל

Chat by Copy.ai- מסיייע בכתיבת תכנים שיווקיים

Chatsonic – מאפשר ליצור תוכן בקנה מידה   גדול

KoalaChat- מאפשר חיפוש באינטרנט ווכתיבת תוכן

Meta Ai – מודל AI        ברישיון פתוח

Pi –צאט ידידותי  לשימוש אישי  לדבר על רעיונות לקבל עצות וכו'

Poe – משמש כארכיון מודלים של AI

Perplexity – משמש ככלי חיפוש חזק באינטרנט

Grok – אינו נמנע מלהשיב על כול שאלה

HaggingChat  – צאט בוט גמיש, קוד פתוח מתאים לסיעור מוחות

OpeAI Playground – לבחינת ההנחיות שלכם

Khan Academy’s Khanmigo –מורה מופעל בינה מלאכותית שמסייע גם בלימוד נושאים מורכבים

GitHub Copilot – מסייע בכתיבת קוד

Amazon CodeWhisperer –מודל קנייני מסייע למפתחים בכתיבת קוד

Codeium   -אף הוא מודל קנייני שמשמש לכתיבת קוד לקבל הצעות שיפור ועוד

מחבר כתבה אינפורמטיבית ומקיפה זאת מציין שהיא נכתבה לאחר מאמץ והיא מתייחסת למידע שעודכן לאחרונה ב-10 לספטמבר 2024  ומאז כמובן שייתכנו עדכונים .

לכתבה

כפי שהוצג בפוסטים קודמים מספר יישומי בינה  מלאכותית נמצאים בעליה  מתמדת . הם מגוונים ומשמשים למטרות שונות. לאור מצב זה נשאלת השאלה האם הבינה מלאכותית תחליף את האדם?  בסוגיה זו עוסק הספר – להתבלט בעולם  של בינה מלאכותית   השאלה האם הבינה המלאכותית תחליף את האדם

התשובה שניתנת בספר   היא  שאין  תחליף למגע האנושי – לאנושיות שבאדם:

ולאחר שהמחבר מתאר חוויה  לא נעימה שחווה בשדה תעופה עם משפחתו בה לא הופעל שיקול דעת אנושי

מסקנתו היא :

שהמהות שלנו – האנושיות לא יכולה להיות מקודדת או אוטומטית. האנושיות שלנו היא בלתי ניתנת להחלפה

–  . "Our essence can’t be coded or automated. Our humanity is IRREPLACEABLE"

האנושיות שלנו היא בלתי ניתנת להחלפה על ידי הטכנולוגיה – אנשים שפועלים באופן רובוטי יוחלפו על ידי הטכנולוגיה לעומתם אלה שמאמצים את האנושיות לצד הטכנולוגיה לא יוחלפו

"These people who are becoming robotic are the ones who will be replaced by actual robots. So, on the one hand, those unable to adapt beyond robotic routines will be replaced by the very technology they cling to. On the other hand, those embracing their humanity, who can work alongside technology and add value that machines cannot, will be IRREPLACEABLE

וזהו המסר החשוב של הספר ….מסר חשוב בעולם משתנה

הספר בהוצאת wiely   זמין חופשי להורדה (לזמן מוגבל)  לאחר מילוי טופס עד ה- 15 באוקטובר

לספר