עולם המידע

איזה עתיד אנחנו רוצים לידע ולמידע? הצהרת בריסביין קובעת עקרונות מפתח, המבוססים על התשומות שנאספו מהמשתתפים ב – IFLA Information Future Summit  שעסקה בדיון וחקירה של עתיד הידע והמידע

בפסגה הושם דגש חזק לא   רק על המגמות שמעצבות את הסביבה שבה ספריות עובדות, אלא גם על איך ניתן  לעצב זאת בצורה שתתאים לערכים ולמשימות של הספריות.

במיוחד דנו בהזדמנויות שניתן לנצל , כמו גם על הסיכונים והאתגרים שיש  להתגבר עליהם, ונערך דיון  כיצד ניתן  לעצב את העתיד לטובת הקהילות , עם תשומת לב מיוחדת לשינוי טכנולוגי, וצדק חברתי

בהצהרה אושרה  מחדש  הצהרת ליון, וקריאתה למחויבות להבטיח שלכל אחד יש את היכולת לגשת, להבין, להשתמש, ליצור ולשתף ידע ומידע כדי לקדם פיתוח בר-קיימא, חברות דמוקרטיות והגשמת זכויות אדם, כולל זכויות תרבותיות. כמו כן  אושרה מחדש  הצהרת קייפטאון משנת 2015  והצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויות העמים הילידים (UNDRIP) שאומצה על ידי העצרת הכללית ביום חמישי, 13 בספטמבר 2007.

הודגש שידע, כאשר הוא מיוצר, משותף ומיושם בצורה שוויונית ואתית, הוא תורם חשוב לחברה הוגנת, ירוקה, בריאה יותר, חזקה יותר ושוויונית יותר. ואת   תפקידן של הספריות לאפשר זאת.

כמו כן דובר על כך שהתקדמות טכנולוגית מהווה פוטנציאל ליצור   הזדמנויות רחבות יותר, משמעותיות יותר ושוויוניות יותר לגשת, ליצור ולעסוק במידע וידע.  דובר על המודעות גם לסיכונים , ועל הנחישות לפעול  בפרקטיקה , בשותפויות ובהסברים כדי למקסם את היתרונות .

הוצהרה הכרה בתפקיד הספריות גם בתחום שינויי אקלים, לרבות באמצעות הקלת גישה למידע סביבתי.

כמו כן דובר על  הכרה  בפוטנציאל של ספריות   לסייע בבניית קהילות באמצעות גישה, שימוש ויצירה של ידע ומידע. .

הודגש תפקידן של ספריות מכל הסוגים במילוי העקרונות הללו

כמו כן  הופנתה קריאה  לממשלות להכיר בספריות כשותפות מפתח שמביאות עוצמות ייחודיות, ולתמוך בעבודה המקצועית  שלהן .כול אלה חיוניים לבניית חוסן בפני האתגרים העומדים בפני החברות שלנו, בפרט בפני השינויים המהירים השונים – טכנולוגיים, סביבתיים ואחרים , והשגת עתיד בר קיימא לכולם.

להצהרה 

נהוג לחלק את האוכלוסייה לכמה דורות בהנחה שדור מתייחס לתקופה של 15-20 שנה. בני הדור השקט – ילידי  1928 -1945 , דור הבייבי-בום  – ילידי 1946 -1964 , דור ה-X  – נולד בשנים 1965-1979 , דור ה-Y        נולד בשנים 1980 – 1994 והדור הצעיר ביותר דור ה-Z   עליו נמנים ילידי 1995 ואילך

. התוויות הדוריות הללו מקורן ברובן ממרכז המחקר Pew, צוות חשיבה אמריקאי, לפני שהתפתחו באופן אורגני באמצעות מדיה פופולרית וחברתית. בתקופה האחרונה, התעוררו חששות לגבי היעדר קפדנות מדעית התומכת במבנים הדוריים הללו ומההשפעות המזיקות הפוטנציאליות של התוויות על תרבות מקום העבודה. אקדמאים מובילים מפקפקים כעת בשימוש בתוויות דוריות במחקר במקום העבודה, מחשש שמחקרים דוריים רבים חסרים קפדנות ומתדלקים סטריאוטיפים.

כתבה מעניינת שהתפרסמה  ביולי- 2024 מציגה דעות חלוקות בנושא .

מכתבה זו עולה שלמרות השונות על תוויות הדורות, קיימת הסכמה  על השימוש הנרחב שלהם ועל המלכודות הפוטנציאליות. קיימת גם הסכמה  שלעובדים יש הרבה יותר במשותף בכל הנוגע למה שהם מעריכים בעבודה, מאשר הבדלים. וההמלצה  למנהיגים להימנע משימוש בתוויות דוריות כדי לייצג סטריאוטיפים שליליים ולהגיב באופן יזום לשימוש בלתי הולם במקום העבודה.

יתרה מכך, זה יהיה פרודוקטיבי עבור מנהיגים לקדם דיאלוג כולל בין-דורי שחורג מעל תוויות הדורות. פעולה זו מאפשרת למנהיגים לבנות תרבות מכילה, שוויונית המתגמלת, מפתחת ומקדמת עובדים בכל הגילאים על בסיס הכשרון.

ובכול זאת כתבה מעניינת נוספת בנושא מבוססת על מחקר  התפרסמה לאחרונה.  .

הכתבה מדווחת על תוצאות מחקר איכותני שפורסם בכתב העת Krakow Review of Economics and Management.

ממצאים מעניינים

המאפיינים המבדילים הבאים של ארבעת דורות העובדים מנקודת מבט של ניהול ידע :

להלן תצוגת הממצאים שכוללים שם דור העובדים מאפיינים כלליים מבט של ניהול ידע

בייבי בום

יליד 1946–1964

מאפיינים

יציבות גבוהה בהתנהגות

כבוד לסמכות

מחויבות גבוהה לעבודה ונאמנות למעסיק, שההכרה בו מהווה קריטריון חשוב לשביעות רצון בעבודה

דרכים שונות להתמודד עם השימוש בטכנולוגיית אינטרנט

הפגנת   מאפיינים של אינדיבידואליסטים ואידיאליסטים

נציגי הדור הזה הם אוצר של ידע סמוי, הנובע מניסיון מקצועי של שנים

לא תמיד מוכנים לחלוק את הידע שלהם, ואם כן, קורה שהם מצפים ממנו לתועלת אינדיבידואלית

דור ה-X

יליד 1965–1979

מאפיינים

הערכה ליציבות ועבודה שקטה שאינה דורשת אתגרים חדשים, כבוד רב לעבודה

תשומת לב שווה לאיכות החיים הפרטיים והמקצועיים

עצמאות בקבלת החלטות

עֲבוֹדָה בְּחֲרִיצוּת

גישה שיתופית

לעובד מדור ה-X יש ידע סמוי רב ערך והוא מוכן לחלוק אותו עם עמיתים פחות מנוסים לעבודה

הוא לעתים קרובות סמכות עבור עמיתים לעבודה

דור ה-Y

ילידי 1980–1994

מאפיינים

גישה מהירה למידע, יצירת קהילות, תקשורת מהירה

צורך חזק להיות מוקף באלקטרוניקה

צורך בעצמאות, אבל גם בחיפוש אחר חונכות

גמישות ופתיחות לשינוי

נכונות ללמוד

חוסר רצון לקבל התחייבויות ארוכות טווח

משקיעים בעצמם

התמקדות רבה יותר בעצמם, בצרכים שלהם, ביתרונות שלהם

פחות נאמנות למעסיקים

נציגי הדור הזה יכולים להיות עובדי ידע ברמה גבוהה, ליצור ערך עבור הארגון

בקלות רבה לאתר ולרכוש ידע

דור ה-Z

נולד אחרי 1995

מאפיינים

האינטרנט והמדיה האלקטרונית חיוניים לתפקוד היומיומי

רוצה להגיע לקריירה באופן מיידי, ללא מאמץ, ביצועים פחות טובים בתנאים הדורשים רמת מחויבות גבוהה

ניידות וכישורי שפה זרה

מה שעבור הדורות המבוגרים יותר הוא איום, עבור נציגי דור ה-Z הוא מושא

קסם ושדה לניסויים

מחפש גיוון, בורח מהשגרה

להוט לתקשר עם תרבויות אחרות, רוצה לנסוע לחו"ל, כל הזמן משתנה ומשפר תהליכים מבוססים ומנסה שיטות עבודה חדשות

מעריך עבודת צוות

יכולים לעשות הרבה דברים בבת אחת, עובדי הדור הזה מתקשים להתמקד בפעילות אחת

יכולים להיות אנשי מקצוע ברמה גבוהה עם כישורים וכישורים רצויים

למעסיק קל יותר למשוך עובד מדור ה-Z מאשר לשמור על עובד לטווח ארוך.

 לכתבה

למחקר

ועוד כתבה מעניינת בנושא שמאוששת את הדיעה בדבר ההבדלים הבינ- דוריים  התפרסמה התפרסמה לאחרונה במגזין  Fast Company

כתבה מפורטת שמתארת את מנועי השיחה הטובים ביותר בבינה מלאכותית  לשנת 2024  עודכנה לאחרונה ב- 10 בספטמבר 2024.

הכתבה מתארת את המאפיינים הייחודיים של כול אחד ממנועי השיחה  הבאים:

ChatGPT – הצטבוט המקורי

Claude- בעל זיכרון השיחה הארוך

Jasper Chat- הכול כלול – מציע תבניות בינה מלאכותית עבור כל סוגי התוכן –שיווקי ואיכותי

Writesonic- מאפשר יצירת צאט בוט אישי ללא צורך בקוד

Microsoft Copilot – מאפשר חיפש מקוון מחולל טקסט ותמונות

Google Gemini –משתלב עם מוצרי גוגל

Chat by Copy.ai- מסיייע בכתיבת תכנים שיווקיים

Chatsonic – מאפשר ליצור תוכן בקנה מידה   גדול

KoalaChat- מאפשר חיפוש באינטרנט ווכתיבת תוכן

Meta Ai – מודל AI        ברישיון פתוח

Pi –צאט ידידותי  לשימוש אישי  לדבר על רעיונות לקבל עצות וכו'

Poe – משמש כארכיון מודלים של AI

Perplexity – משמש ככלי חיפוש חזק באינטרנט

Grok – אינו נמנע מלהשיב על כול שאלה

HaggingChat  – צאט בוט גמיש, קוד פתוח מתאים לסיעור מוחות

OpeAI Playground – לבחינת ההנחיות שלכם

Khan Academy’s Khanmigo –מורה מופעל בינה מלאכותית שמסייע גם בלימוד נושאים מורכבים

GitHub Copilot – מסייע בכתיבת קוד

Amazon CodeWhisperer –מודל קנייני מסייע למפתחים בכתיבת קוד

Codeium   -אף הוא מודל קנייני שמשמש לכתיבת קוד לקבל הצעות שיפור ועוד

מחבר כתבה אינפורמטיבית ומקיפה זאת מציין שהיא נכתבה לאחר מאמץ והיא מתייחסת למידע שעודכן לאחרונה ב-10 לספטמבר 2024  ומאז כמובן שייתכנו עדכונים .

לכתבה

כפי שהוצג בפוסטים קודמים מספר יישומי בינה  מלאכותית נמצאים בעליה  מתמדת . הם מגוונים ומשמשים למטרות שונות. לאור מצב זה נשאלת השאלה האם הבינה מלאכותית תחליף את האדם?  בסוגיה זו עוסק הספר – להתבלט בעולם  של בינה מלאכותית   השאלה האם הבינה המלאכותית תחליף את האדם

התשובה שניתנת בספר   היא  שאין  תחליף למגע האנושי – לאנושיות שבאדם:

ולאחר שהמחבר מתאר חוויה  לא נעימה שחווה בשדה תעופה עם משפחתו בה לא הופעל שיקול דעת אנושי

מסקנתו היא :

שהמהות שלנו – האנושיות לא יכולה להיות מקודדת או אוטומטית. האנושיות שלנו היא בלתי ניתנת להחלפה

–  . "Our essence can’t be coded or automated. Our humanity is IRREPLACEABLE"

האנושיות שלנו היא בלתי ניתנת להחלפה על ידי הטכנולוגיה – אנשים שפועלים באופן רובוטי יוחלפו על ידי הטכנולוגיה לעומתם אלה שמאמצים את האנושיות לצד הטכנולוגיה לא יוחלפו

"These people who are becoming robotic are the ones who will be replaced by actual robots. So, on the one hand, those unable to adapt beyond robotic routines will be replaced by the very technology they cling to. On the other hand, those embracing their humanity, who can work alongside technology and add value that machines cannot, will be IRREPLACEABLE

וזהו המסר החשוב של הספר ….מסר חשוב בעולם משתנה

הספר בהוצאת wiely   זמין חופשי להורדה (לזמן מוגבל)  לאחר מילוי טופס עד ה- 15 באוקטובר

לספר

ההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית יצרה מגוון כלים חדשים לחיפוש מידע, וכיום אפשר לומר שמנועי שיחה – הצ'טבוטים של בינה מלאכותית ובראשם ChatGPT   תופסים מקום בולט בחיפוש מידע.

 כתבה מעניינת של המידען עמי סלנט שהתפרסמה לאחרונה "חיפוש בגוגל לעומת צ'אטבוטים של בינה מלאכותית:  כמה נקודות השוואה  מבחינה מידענית"  מתארת את היתרונות הייחודיים והחסרונות של כול אחת מהפלטפורמות .

 מידע מפורט בסקירה המלאה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"  בעריכת עמי סלנט

  תודה לעמי על המידע ועל תרומתו הרבה לתחום המידענות באתרי התוכן המגוונים שלו.

ספריות אקדמיות ממלאות תפקיד חשוב בתמיכה במסע האקדמי של הסטודנטים.

עם זאת  ההבנה והציפיות של סטודנטים  שחוו את תקופת מגיפת הקורונה בילו שנים בלמידה מרחוק ובבידוד יכולים להציב אתגרים מיוחדים.

דוח מחקר חדש של אקס ליבריס " הבנת ציפיות הסטודנטים המשתנות "  מתעמק במאפיינים המובהקים של דור זה שהוא מכנה סטודנטים פוסט מגיפה – שלעתים קרובות פחות מעורב ויותר מרוחק פיזית ונפשית מקודמיו , ולכן יכול להציב אתגרים מיוחדים.   הדוח מזהה תובנות מפתח שיכולות לעזור לספריות להסתגל להגיב ולסייע לסטודנטים אלה לפרוח .

ממצאים בולטים בדוח:

שינוי בעמדות הסטודנטים לחינוך

אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא השינוי בגישה של התלמידים לחינוך. סטודנטים לאחר מגפה נוטים יותר לראות את החינוך כאמצעי להשגת הצלחה בקריירה, במקום חוויה חינוכית. ניתן לצרף פרספקטיבה זו לתכונות הנפוצות הקשורות ל-Gen Z, כגון העדפה לצריכת מידע מהירה וטווחי קשב קצרים.

בין ההמלצות בדו"ח, המתייחסות לכך  החשיבות של התאמת אירועי הספרייה למטרות הקריירה של הסטודנטים תוך שיתוף פעולה עם מחלקות רלוונטיות ולגרום לסטודנטים להשתתף בתכנון כך שהאירועים יהיו שלהם כמו של הספרנים.

לחצים פיננסיים

הדו"ח מדגיש את הלחצים הכספיים הגוברים על סטודנטים, רבים עובדים שעות ארוכות יותר או יותר מעבודה אחת. הלחץ הכלכלי הזה מוביל לרוב לרמות מתח גבוהות יותר, פחות זמן לעיסוקים אקדמיים ועלול להשפיע על בחירת המגמות שלהם. כך נמצא  ש 20% מהסטודנטים בחרו שלא להירשם לקורסים בשל עלות חומרי הקורס.

ספריות יכולות למלא תפקיד מכריע בהקלת הלחצים הללו. כך למשל ספריות יכולות לשקול תוכניות להשאלת דברים חיוניים כגון ספרי לימוד, מחשבים ניידים ומחשבונים.

המיתוס של ידע טכנולוגי

למרות היותם ילידים דיגיטליים, סטודנטים לאחר מגיפה נאבקים לעתים קרובות עם אוריינות מידע דיגיטלית. הם עשויים להיות בקיאים במדיה חברתית אך מוצאים את זה מאתגר לנווט במאגרי מידע ובכלי מחקר. פער זה בכישורים הדיגיטליים מדגיש את התפקיד החיוני של הספרנים בהדרכת התלמידים במסעותיהם האקדמיים.

ירידה בבריאות הנפש ובתחושת השייכות

הדו"ח שופך אור גם על הירידה בבריאות הנפש ובתחושת השייכות בקרב התלמידים. שבאה לידי ביטוי בין היתר בנוכחות נמוכה יותר בכיתות ,  וסוגים שונים של תלמידים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים.

ספריות יכולות לעזור על ידי יצירת מרחבים בטוחים והתאמת תוכניות לרמות מתח משתנות לאורך השנה האקדמית. לדוגמה, אוניברסיטת ווסטרן מישיגן מציעה מפגשי טיפול בחיות מחמד לפני מבחנים, ומספקת לסטודנטים הפסקה נחוצה והזדמנות להוריד מתח.

לדוח המחקר המלא

להודעה על המחקר

רשת האינטרנט  מהווה  מקור חשוב ללמידה  מקוונת   ותופעת הקורסים המקוונים ללמידה עצמית אינה חדשה. אחת הפלטפורמות המוכרות היא Udemy

כתבה שהתפרסמה לאחרונה  ריכזה  מבחר קורסים מקוונים של AI ו-ChatGPT בפלטפורמה Udemy  שתוכלו להצטרף  אליהם בחינם החודש:

לרשימת הקורסים

עם הופעתם של ממנועי שיחה מבוססי AI כמו ChatGPT, יש ויכוח סוער יותר ויותר לגבי האופן שבו עתיד החיפוש ואחזור המידע יכול להתפתח.

כתבה  מעניינת  שהתפרסמה לאחרונה מנסה לענות על השאלה  תוך התייחסות גם לנושא האופטימיזציה של מנועי חיפוש

הכתבה שהתפרסמה ב- 4 בספטמבר 2024 ב- searchengineland journal      עורכת השוואה בין מודל החיפוש במנועי החיפוש הקלאסיים כמו Google  ובין מודלים של בינה מלאכותית כמו ChatGPT

הכתבה מציינת הבדלים במספר היבטים :

חיפוש דיוק ועומק

מנועי חיפוש מסורתיים טובים מאוד בלהיות מדויקים ורחבים, ומחזירים תוצאות רבות ושונות. החיפוש מושתת על מילות מפתח

האלגוריתמים של גוגל לדוגמה קולטים את המשמעות המדויקת של מילות מפתח וקובעים את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש  על סמך קריטריונים רבים. .

לעומת  זאת ChatGPT, מושתת על  אינטראקציה.הוא  לא יספק תוצאות רבות כמו אלה שמושתתים על חיפוש מילות מפתח, אבל הוא  ייתן  תיאורים מפורטים, סיכומים והמלצות על שאילתות ספציפיות.

חווית משתמש

חווית המשתמש שונה משמעותית בין שני הדגמים. מנועי חיפוש מסורתיים מספקים רשימה פשוטה של ​​קישורים שמשתמשים יכולים לבחון .

גישה זו יעילה עבור אלה שיודעים מה הם מחפשים ומעדיפים לגלוש במספר מקורות.

מנועי  שיחה מבוססי AI   מציעים  חוויה אינטראקטיבית ומרתקת יותר. משתמשים יכולים לשאול שאלות המשך ולחפש הבהרות בזמן אמת, מה שגורם לתהליך החיפוש להרגיש יותר כמו דיאלוג עם עוזר בעל ידע רב.

זה יכול להיות יתרון במיוחד עבור משתמשים המחפשים הבנה מקיפה מבלי צורך לנווט בדפי אינטרנט מרובים.

מגבלות ואתגרים

לצד היתרונות של מנועי שיחה מבוססי AI  כמו -ChatGPT קיימים גם  מגבלות. אתגר משמעותי הוא הפוטנציאל ליצירת מידע לא מדויק או מטעה.

בעוד שמנועי חיפוש מסורתיים מדרגים תוצאות על סמך אמינות וסמכות, מנועי שיחה מבוססי שיחה  עשויים לתת תוצאות  שנשמעות סבירות אך אינן בהכרח מדויקות.  הבטחת האמינות והדיוק של תוכן שנוצר בינה מלאכותית היא אתגר קריטי שיש להתמודד איתו.

ובכול הקשור לאופטימיזציה של מנועי חיפש SEO – מנועי חיפוש מסורתיים נהנים ממערכת מבוססת של שיטות לקידום אתרים . עסקים ויוצרי תוכן התאימו מזמן את האסטרטגיות שלהם כדי להתיישר עם אלגוריתמים של מנועי החיפוש.

לעומת זאת, אופטימיזציה של תוכן עבור  מנוע חיפש מבוססי בינה היא עדיין תחום מתפתח, שדורש גישות ומדדים חדשים

אסטרטגיות SEO חייבות להתפתח כדי לענות על הדרישות של הכלים החדשים האלה. כיצד?

אופטימיזציה של שפה טבעית: יש לבצע אופטימיזציה של תוכן עבור שאילתות שפה טבעית. משמעות הדבר היא מעבר מביטויים קצרים, ממוקדי מילת מפתח, לשפה שיחה יותר שמתיישרת עם האופן שבו משתמשים מקיימים אינטראקציה עם מודלים של AI כמו ChatGPT.

מענה על שאלות ספציפיות: במקום פשוט לדרג מילות מפתח, התוכן חייב להיות מותאם כך שיענה על שאלות ספציפיות בצורה מקיפה. מודלים של AI מצטיינים במתן תשובות מפורטות לשאילתות, ולכן התוכן צריך להיות מובנה כך שיספק תשובות ברורות ותמציתיות.

מבנה תוכן משופר: התוכן צריך להיות מאורגן כדי להקל על מודלים של AI לחלץ ולהציג מידע. זה יכול לכלול שימוש בעוד כותרות, נקודות תבליטים וסיכומים כדי לשפר את הקריאות והנגישות

לאור ההתפתחויות מתעוררת השאלה  בדבר  העתיד של אחזור מידע

עתיד אחזור המידע עשוי להיות מודל היברידי המשלב את החוזקות של מנועי החיפוש המסורתיים ומנועי חיפוש מבוססי שיחה דוגמת  גישה היברידית זו יכולה להציע חווית חיפוש מקיפה, מדויקת ומושכת יותר.

מודלים היברידיים של חיפוש: מנועי חיפוש עשויים להתפתח כדי לשלב ממשקי שיחה כגון Gemini של גוגל, שמספקים למשתמשים גם תוצאות חיפוש מסורתיות וגם תגובות אינטראקטיביות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית.

התקדמות מתמשכת בשיטות אימון בינה מלאכותית תגביר את הדיוק והאמינות של מודלים לשיחה, תוך התייחסות למגבלות הנוכחיות.

רגולציה ושיקולים אתיים: ככל שה-AI משתלב יותר בחיפוש ואחזור מידע, הבטחת שימוש אתי ומניעת הפצת מידע מוטעה יהיו קריטיים. מסגרות רגולטוריות ותקנים בתעשייה ישחקו תפקיד חיוני בהנחיית הפיתוח והפריסה של טכנולוגיות אלו.

אך  למרות ש-ChatGPT ומודלים אחרים של מנועי חיפוש מבוססי  AI ישפיעו רבות על עתיד החיפוש ואחזור המידע, מנועי חיפוש מסורתיים כמו גוגל עדיין יחזיקו בדומיננטיות – וזה לא ישתנה בזמן הקרוב.

לכתבה 

Open Syllabus הוא ארגון מחקר ללא מטרות רווח שאוסף ומנתח מיליוני סילבוסים  כדי לתמוך ביישומי הוראה ולמידה חדשים. בכך מסייע  למרצים  לאתר ספרות מתאימה ולפתח שיעורים, לספריות לנהל אוספים, וגם להוצאות ספרים.

Open Syllabus נוסד ב-The American Assembly, מכון למדיניות ציבורית הקשור לאוניברסיטת קולומביה. הוא עצמאי מאז 2019.

ל-Open Syllabus יש כיום קורפוס של עשרים ואחד מיליון סילבוסים באנגלית מ-140 מדינות.

תוך   שימוש בלמידת מכונה ובטכניקות אחרות מחולצים ממסמכים אלה   ציטוטים, תאריכים, שדות ומטא נתונים אחרים. הנתונים המתקבלים זמינים באמצעות שלושה כלים מקוונים:העיקרי והשימושי שבהם הוא Analytics

Analytics מספק חקירה חופשית ופתוחה של רוב הנתונים, מאפשר חיפוש על פי כותרים, מחברים, תחומי מחקר , מוסדות חינוך, ארצות ומולים  כמו כן ניתן לעקוב אחרי מידת השימוש בספרי לימוד בגישה פתוחה

ל- . Analytics כמה גרסאות :גירסה חינמית  גרסת ניסיון ומנוי.

הגרסה החינמית היא חופשית לשימוש אך מגבילה את הנתונים ל-2019, אינה מציגה סילבוס וחוסמת מספר תכונות מתקדמות. גרסת הניסיון דורשת הרשמה ומספקת גישה חופשית לגרסת המנוי למשך 30 יום. גרסת המנוי מיועדת לבתי ספר, מוציאים לאור וספקי חינוך אחרים.

מאפיין נוסף נחמד באתר הוא –   מפה ויזואלית של  1,138,841 הטקסטים (ספרים ומאמרים) שנמצאים  בתדירות הגבוהה ביותר בקורפוס הסילבוס . לחיצה במפה מספקת מידע על הפריט . בצד מצוינים אתרים  מרכזיים  בהם ניתן למצוא את  הפריט 

מדריך מפורט לשימוש ב-Analytics

Open  syllabus  -אתר מרכזי

תופעת הקורסים המקוונים ללמידה עצמית ברשת אינה חדשה

נכון להיום נפתחו קורסים חדשים  עדכניים מעניינים וחשובים בתחומים מבוקשים ובראשם מדע הנתונים.

בעידן המודרני של ביג דאטה, תפקידו של מדע הנתונים הפך מכריע כמעט בכל תעשייה. מתחום הבריאות ועד הפיננסים, שיווק ועד טכנולוגיה, מדע הנתונים Data Science מניע את קבלת ההחלטות, מייעל תהליכים ומגלה הזדמנויות חדשות. כתוצאה מכך, הביקוש למדעני נתונים מיומנים עלה, מה שהופך אותו לאחד ממסלולי הקריירה הרווחיים ביותר כיום.

רשימה של קורסים חינמיים מובילים בארה"ב ב- בdata science    בפלטפורמה Coursera אפשר למצוא בכתובת :

https://www.analyticsinsight.net/data-science/top-free-data-science-courses-in-the-usa

קורסים חופשיים אחרים מקוונים של אוניברסיטת סטנפורד  במגוון נושאים מבוקשים של אוניברסיטת סטנפורד בפלטפורמה   edX אפשר למצווא ברשימה שהתפרסמה לאחרונה

https://mashable.com/article/free-stanford-courses-june-2024

כדאי להזכיר בהקשר זה את מנוע החיפוש הייעודי לקורסם מקוונים  classcentral    עליו כתבתי בפוסט קודם

לרשימת הקורסים העדכניים במדע הנתונים

לרשימת הקורסים העדכנים במגוון נושאים של אוניברסיטת סטנפורד