עולם המידע

מעוניינים לדעת אם  שם של מקום מסוים או של אדם מסוים אוזכר  בתנ"ך והיכן  – היום תוכלו למצוא זאת באתר התנ"ך.

אתר התנ"ך שפותח במכללת הרצוג  הושק ב- 14 ביוני 2016 והוא נמצא בשלבי  הרצה.

בבסיסו של האתר נמצא התנ"ך מנוקד עם טעמי המקרא , פרשנות ותרגומים (מבוסס על SEFARIA מאגר מתפתח ברישיון קוד פתוח , של טקסטים בתחומי היהדות).  האתר מבוסס גם על מאגר התכנים האקדמי והתורני מתקופת פעילותה הארוכה של המכללה האקדמית הרצוג  ומהווה משאב למידה פתוח  שכולל  גם שיעורים לצפייה והאזנה, מאמרים, מערכי הוראה, קטעי ספרות ואמנות, מפה מקראית שמשלבת בין העת העתיקה לימינו – פילוח  לפי תקופות היסטוריות  ותצלומי אויר עדכניים  מ-google maps     ועוד. כפי שמצוין באתר :

"האתגר שלנו באתר התנ"ך הוא לקחת ארבעים שנה של מחקר, ניסיון ויצירה, ולהנגיש אותם לקהל בעל ידע מגוון בתנך, תוך חידוש ויצירה מתמשכים, ובתוך כך להפוך את המורכב לפשוט".

בטאב  "לפתוח תנ"ך" שבאתר  אפשר לדפדף בכול אחד מספרי התנ"ך   לאחר שבוחרים את הפרק הרצוי מהספר,  עם אפשרות לשלוט בגודל הפונט ובהצגת /הסתרת הניקוד  או טעמי המקרא .

קיימות באתר גם  אופציות דפדוף  נוספות על פי מאמרים, שיעורים ומפה מקראית.

באתר יש גם אופציה לחיפוש  עם אפשרויות סינון על פי אזכורים בתנך, מאמרים, שיעורים, מקומות וקצרים.

מן  הראוי לציין ש  "כול פריטי המידע באתר מקושרים  למיקום הרלוונטי בתנך , כך שמתוך כל פרק ופסוק בתנך אפשר להגיע לכול פריטי התוכן המתאימים ולהיפך".

וברוח ווב 2.0  קיים גם איזור עריכה אישי לפיתוח עצמי של רעיונות והכנת שיעורים  וכו' עם אפשרויות שמירה ושיתוף .

כיום קיימים באתר שני  מנשקים : עברית ואנגלית . בעתיד מתוכנן  להוסיף מנשקים בשפות נוספות, מערכת ניווט GPS  , סרטונים   ועוד

מן הראוי לציין שהאתר זכה בתחרות השנתית לאתרי אינטרנט 2015  Webi Adwards  (תחרות  שנערכת זו השנה ה-11 על ידי קבוצת אנשים ומחשבים)  בקטגוריה למידה מקוונת.

לאתר

למידע נוסף  – פוסטר הצגת הפרויקט על ידי חברים בצוות הפרויקט מהמכללה האקדמית הרצוג – העורך הראשי הרב ד"ר שוקי רייס, מנהלת האתר –יעל אילון והמידענית  אסתי קליין

קבוצה של סוציולוגים וספרנים הצהירו  ב- 9 ביולי 2016 שהם בשיתוף עם המרכז למדע פתוח יפתחו ארכיון בגישה פתוחה למחקרים במדעי החברה. הארכיון יקרא בשם SocArXiv . כול אחד יוכל להעלות, לקרוא ולשתף מחקרים אקדמיים. מטרתו המוצהרת של  הארכיון  החדש היא:

"SocArXiv is dedicated to opening up social science, to reach more people more effectively, to improve our research, and build the future."

שלב ראשון של הפרויקט יהיה הקמתו של שרת preprint ,שיאפשר  גישה פתוחה למחקרים בשלבים הראשונים לפני פרסומם (כגון מחקרים שנשלחו לכנסים ומחקרים בשלבי שיפוט עמיתים) ,  מה שיתרום לשיתוף פעולה ויקדם את פיתוח המדע.

כאשר הארכיון יגדל, בשלב שני, המטרה  היא לפתח פלטפורמה מלאה להוצאה לאור שתכלול מחקרים שפורסמו לאחר שיפוט וכתבי עת בגישה פתוחה.

העיתוי של ההצהרה מעניין –  חודשיים לאחר שהמו"ל Elsevier  הודיע על רכישת הרשת למדעי החברה – SSRN  . למרות שבהצהרה על  פיתוח הארכיון החופשי החדש לא אוזכרה רכישתה של  SSRN ,  ניכרת בהצהרה הסתייגות מכך  :

"In recent years, academic networking sites have offered to make preprints available and help researchers connect with each other, but the dominant networks are run by for-profit companies whose primary interest is in growing their business, not in providing broad access to knowledge. SocArXiv puts access front and center, and its mission is to serve researchers and readers, not to make money."

מן הראוי לציין, בהקשר של רכישתה של הרשת למדעי החברה  SSRN  על ידי Elsevier במאי 2016 , Elsevier הצהיר שהוא יפתח את הרשת לצידה של הרשת  האקדמית  Mendeley, ושלא יהיה כול שינוי במדיניותה או בהנהלתה של הרשת  למדעי החברה. היא תישאר חופשית .

רשת  האינטרנט של הדברים,  בה דברים ומכשירים מחוברים בד"כ בחיבור אלחוטי,  ומתקשרים ביניהם גדלה. על פי  ABI Research  בשנת 2020 מספר ההתקנים שמחוברים בחיבור אלחוטי לרשת  האינטרנט יגיע ל-40.9 מיליארד .
ב"דברים"  מותקנים  חיישנים שונים שאוספים מידע שיכול להיצבר במאגרי מידע ברשת.
על פי  IDC ו-EMC  – עשרה אחוזים מהמידע הדיגיטלי בשנת 2020 ייווצר על ידי האינטרנט של הדברים – מכשירים מחוברים, שידברו זה עם זה ועם הענן.

לאיתור ה"דברים"  ברשת האינטרנט של הדברים נועדו מנועי חיפוש ייעודיים'  שכן  מנועי חיפוש מסורתיים כגון גוגל ובינג  נועדו לאתר אתרים אך לא "דברים" והם אינם מסוגלים לענות על שאלות  שקשורות  לאינטרנט של הדברים   כגון :   איתור מחשבים  שמריצים תוכנה מסוימת  כגון apache,  איזו גרסה של  Microsoft IIS   פופולרית ביותר, כמה מחשבים מארחים עלולים להיפגע אם התגלתה פירצה מסוימת במערכת אבטחה של מחשב   וכו'  . על שאלות מסוג זה ואחרות שקשורות לאינטרנט של הדברים יכול מנוע החיפוש  Shodan   לענות.

מנוע החיפוש Shodan   הוא מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים.  מנוע החיפוש אינו חדש, אבל לאחרונה הוא עלה לכותרות בעקבות המחלוקת בדבר התועלת שלו מול הסיכונים שלו.

Shodan אוסף מידע בעיקר משרתי ווב   שמשתמשים בפרוטוקול  HTTP    אבל גם אוסף מידע משירותים  אחרים – FTP , SSH, TELNET ,  SMMP,  SIP. הוא מאתר  ברשת מחשבים, נתבים, שרתים  ומערכות שמחוברות לאינטרנט כולל מצלמות אבטחה, מערכות לחימום ביתי, ומוניטורים לתינוק וגם מערכות SCADA   כגון תחנות כוח גרעיניות, מערכות מים, תחנות גז . מנוע החיפוש מסוגל לאתר את המיקום הפיזי של ה"דבר" המחובר, את כתובת ה- IP  שלו ולרוב גם את סוג התוכנה שרצה.

מידע זה  יכול להיות מספיק להאקרים לבצע את המתקפות  שלהם. ואכן היחשפותו של מידע רגיש באנגליה, שכלל  מידע רפואי, פיננסי ותצלומים משפחתיים,  יוחס למידע שמספק  Shodan שמכונה משום  כך בשם  "Google for hackers" , וזה לא המקרה היחיד.  לאחרונה  חשיפת מידע רגיש  באמצעות Shodan הפך לקל יותר.

לאור עובדות אלה, נשמעה בראשית 2016 קריאה של     Check Point לחברות לחסום את הגישה למנוע..

מצד שני יש המבליטים את יתרונותיו של המנוע והתועלת שבו, בעיקר לאנליסטים ולעוסקים באבטחת מידע, כי המידע שהוא מספק מאפשר להם לשפר ביצועים. בכתבה מדצמבר 2015  אפשר למצוא המלצות כיצד להשתמש במנוע להפקת תועלת מרבית, כולל שימוש מתקדם באופרטורים לסינון מידע

בראיון מינואר 2016 עם ממציא המנוע John Matherly   הוא מתייחס לקריאה להחרים את המנוע, מדגיש שהמנוע מועיל יותר מאשר מזיק, ומביא דוגמאות לתועלת  שהוא מביא בתחום אבטחת המידע ל"משתמשים הטובים".

אלה שמעוניינים במידע נוסף על המנוע ואופן השימוש בו,  כולל שימוש ב-   API  שלו  יוכלו למצוא מידע בספר של ממציא המנוע  "Complete Guide to shodan". אפשר לרכוש את הספר בגרסת    kindle  גם באמזון.

בהקשר זה, של מנועי חיפוש ייעודיים לאינטרנט של הדברים , כדאי לזכור גם את   Thingful מנוע נוסף לאינטרנט של הדברים   עליו כתבתי בפוסט קודם.

למנוע Shodan

את מה שעובר על מנועי חיפוש  אפשר להגדיר כמהפכה שקטה. בכתבה מעניינת של הטכנולוג Danny Sullivan    הוא מתאר את תרומתם של מנועי חיפוש לחברה ומציין  שינויים עיקריים שחלו במנועי חיפוש במהלך 20 השנים האחרונות  בהם סיקר  את הנושא. הכתבה כוללת   קישורים  לראיונות , קטעי וידאו וכו'  מהעבר לביסוס  הדברים.

10 ציוני דרך עיקריים על פיו הם:

• מהפכת החיפוש – לפני עידן מנועי החיפוש האנשים שאלו אנשים אחרים – מורה, איש מקצוע , ספרן , חברים וכו'  כדי לקבל מענה לשאלות.  היום החברים הטובים    ביותר שלנו לצורך כך   הם מנועי החיפוש.
• מהפכת גוגל – גוגל לא המציא את מנוע החיפוש, מנועי החיפוש היו קיימים לפניו- הפופולריים ביניהם open text , Infoseek, WebCrawler, Lycos,, Yahoo, Altavisa, Excite  אבל    גוגל שיפר את מנוע החיפוש . הוא הוכיח שעל ידי ניתוח הקישורים לדפי ווב  אפשר לקבל תוצאות רלוונטיות וכוללות  יותר. גוגל שגשג גם בזכות  אימוץ הרעיון של תוצאות  ממומנות. היום גוגל , הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברוב הארצות להוציא את סין ורוסיה.
• גוגל כיעד תוכן. בשנים הראשונות מטרתו של גוגל הייתה להפנות  משתמשים לאתרים אחרים במהירות האפשרית, בניגוד לרעיון של הפורטלים  שניסו לשמור/לספק  את כול המידע אצלם.  על פי גוגל הצגת התכנים העצמיים, כפי שנעשה בפורטלים, עומד בסתירה לתפקיד העיקרי של מנוע חיפוש – הפנית האנשים למידע הטוב ביותר.  כדברי אחד ממייסדיו   PAGE.:

"Most portals show their own content above content elsewhere on the web. We feel that’s a conflict of interest, analogous to taking money for search results. Their search engine doesn’t necessarily provide the best results; it provides the portal’s results. Google conscientiously tries to stay away from that. We want to get you out of Google and to the right place as fast as possible. It’s a very different model."

במשך הזמן קונפליקטים כאלה התגלו גם בגוגל – ברורה למשל, העדפתו של גוגל בתוצאות   החיפוש את YouTube שלו, על פני שירותי וידאו אחרים,  ונראה שקונפליקטים מסוג זה  יהיו גם בעתיד.

• מהפכת ה- "searchphone" ו- "always-on"

השימוש בסמרטפונים לחיפוש מידע גדל. אין צורך לחזור למשרד או למחשב  שולחני אחר כדי לחפש מידע. רוב החיפושים היום הם במובייל.

• מותם של "עשרת הקישורים הכחולים" – אין ספק שמנוע החיפוש Ask Jeeves   היה בין הראשונים  שתרם לפופולריות של המונח  "עשרת הקישורים הכחולים",  בכך שהבטיח להציג מידע שימושי  יותר בדרך חדשה שונה מ"עשרת הקישורים הכחולים". ה"קישורים הכחולים" לא מתו. רוב מנועי החיפוש עדיין מציגים את התוצאות בדרך המסורתית, אבל הם גם מציגים מידע נוסף, תשובות ישירות ודרכים שונות נוספות לאינטראקציה עם תוצאות החיפוש.  אין ספק ,שבעתיד נראה תצוגה ויזואלית ואינטראקטיבית יותר.  בהקשר זה, החיפוש יהפוך גם יותר ויותר לחיפוש קולי  באמצעות מגוון כלים כגון amazon echo.  על פי  Comscore  עד שנת 2020  50%  מהחיפושים יהיו חיפושים קוליים.
• סוכנים 2.0 : חיפוש בעל יכולת ניבוי/חיזוי  ורובוטים/תוכנות – לאחרונה חלו התפתחויות בתחום החיפוש בעל יכולת  ניבוי , כפי שבא לידי ביטוי ב-  Google Now, Cortana, Siri שמציעים מידע רלוונטי עוד לפני החיפוש.

בעוד שחיפוש בעל יכולת ניבוי הוא פסיבי, הרובוטים bots  פעילים, ולאחרונה זכו לתשומת לב כאשר מיקרוסופט ופייסבוק הציגו כלים שיכולים לסייע למפתחים ליצור רובוטים  שמסוגלים לבצע משימות שונות, כגון משלוח פרחים וכו'. כיום, רוב הרובוטים ייעודים למשימה מסוימת. בעתיד יש לצפות שתחום זה יתפתח לרובוטים על שיוכלו לבצע משימות שונות.

• התפתחויות בתחום הלמידה החישובית  machine learning – מנועי חיפוש היום מושתתים בעיקרם על אלגוריתמים שנכתבו על ידי אדם, ועל סמך מאות קריטריונים  של אותם אלגוריתמים  נקבע  הדרוג של תוצאות החיפוש. לאחרונה, חלה התפתחות  בתחום הלמידה החישובית, בה יש  למנועי חיפוש יכולת למידה.  באוקטובר 2015 גוגל הודיעה על   – RankBrain –  מערכת של אינטליגנציה מלאכותית  שבה גוגל משתמשת לדרוג התוצאות במנוע החיפוש שלה, וש-RankBrain הוא   הגורם השלישי בחשיבותו בדרוג התוצאות . כיום הלמידה החישובית  שגוגל מבצע מתבססת בעיקרה על השוואה של חיפושים מסובכים לפשוטים יותר, באופן שמתאפשרת הצגת תוצאות זהות. בעתיד צפויות התפתחויות נוספות, בהן יכולת המכונות  ליצור את הכללים שלהן לניתוח.
  • מנועי חיפוש ושינוי פני החברה – מי  שיער  שכאשר מנועי חיפוש הופיעו במחצית שנות ה- 90 הם יובילו להצהרה   “Right To Be Forgotten"  של בית הדין האירופי לצדק  20  שנה מאוחר יותר. הצהרה זו,  על פיה אפשר לבקש ממנועי חיפוש להסיר מהאינדקס שלהם  קישורים לאתרים פרטיים, גם אם הם קיימים ברשת, ממחישה  את חשיבותם של מנועי חיפוש בחברה. כשם שאנשים  מעוניינים להסיר אתרים, אחרים רוצים שהם יכללו באינדקס של מנועי החיפוש. מנועי חיפוש  קובעים במידה רבה את מידת התעבורה באתרים על כול ההשלכות שיש לכך על תחום העסקים.  השימוש וההשלכות של מנועי חיפוש ניכרת גם בתחומים אחרים – חינוך, פוליטיקה, חיפוש מידע רפואי, תעסוקה  ועוד..
  • החיפוש ומהפכת השיווק – מנועי החיפוש מאפשרים להגיע לקהלי יעד רחבים. הפרסומות המקוונות שהם מאפשרים תורמות רבות לכך.
  • התייחסות למדע החיפוש כדבר שמובן מאליו  – מנועי החיפוש  הם בחינת הנס של המדע והטכנולוגיה, ולמרות זאת הם לא מוערכים דיים  ונלקחים כדבר מובן מאליו. כדאי לזכור כאשר מבצעים חיפוש מה עומד מאחורי זה – ביליוני דפים שמאונדקסים , מדורגים כדי לשרת את צורך המידע של המשתמש  בפחות משנייה.

לאור הדברים,   אכן אפשר להתייחס לשינויים במנועי חיפוש ברשת כאל מהפכה. מנועי החיפוש הראשונים  חלקם נעלם, חלקם עבר שינוי, טכנולוגיות החיפוש  התקדמו,  מהפכת החיפוש  התפתחה מתיבת החיפוש לשזורה היטב  בחיים של כולנו.  אפשר להבחין בכמה שלבים עיקריים : מתיבת חיפוש פשוטה לחיפוש במובייל, חיפוש קולי, פרסונליזציה וחיפוש חכם. והעתיד אף הוא טומן בחובו שינויים.

ב- 29 ביוני 2016 פייסבוק הודיעה על שינויים באלגוריתם שלה,  שתמציתם  מתן עדיפות  בהזנת החדשות  (news feed)  לתכנים של חברים ומשפחה על פני תכנים שיווקיים/פרסומיים/חדשותיים.

בהצהרה נכתב, שמאחר שהמטרה של  הזנת החדשות היא להציג למשתמשים את המידע הרלוונטי להם ביותר,  פייסבוק מודיעה   על עדכונים בהזנת החדשות שיעזרו למשתמש לראות יותר פוסטים מחברים ומשפחה.

כאשר גוגל השיקה את הזנת החדשות בפייסבוק ב- 2006   קשה היה לנחש את האתגר, בפניו היא ניצבת היום,  נוכח הגידול הרב  במספר המצטרפים  אליה  –  מידע רב מדי  למשתמש . זאת הסיבה לדירוג המידע בהזנת החדשות,  באופן שהמשתמש יראה תחילה את מה שמעניין אותו ולא יחמיץ מידע חשוב לו.  לכן אחת ממטרותיה של פייסבוק היא לדרג נכון את המידע החדשותי בפייסבוק.

כחלק מהתהליך,  פייסבוק מכניסה מדי פעם שיפורים להזנת החדשות שלה. השיפור האחרון מושתת     על מספר ערכים

והם:

• חברים ומשפחה בעדיפות ראשונה.  פייסבוק  הושתתה על הרעיון של שיתוף משתמשים עם החברים והמשפחה. כדי להבטיח שהמשתמש לא יחמיץ פוסטים מחברים ומשפחה, פוסטים אלו ידורגו בראש  הזנת החדשות  וזאת על סמך למידת העדפותיו של המשתמש. כך למשל, אם משתמש נוטה להעדיף  תמונות מאחותו, אלה יוצבו בראש הזנת החדשות שלו כדי שהוא לא יחמיץ אותם.

לאחר חברים ומשפחה, על פי פייסבוק,  יש למשתמשים 2 ציפיות עיקריות  והן: מידע אינפורמטיבי ומידע מהנה.

• פייסבוק למדה שאנשים מעדיפים מידע אינפורמטיבי ומשמעותי להם.. המידע האינפורמטיבי שונה מאדם לרעהו ולכן פייסבוק  משתמשת בפרסונליזציה של מידע ,בין היתר על סמך שימוש המשתמש במאפיינים : "unfollow",   "hide", "see first".  מאפיינים אלה מסייעים לפיסבוק ללמוד  על מידת חשיבותם של התכנים למשתמש.
• פייסבוק למדה עוד שהמידע צריך להיות מהנה. ומידע מהנה הוא סובייקטיבי . פייסבוק משתדלת להבין ולחזות איזה פוסטים יהיו בבחינת הנאה למשתמש האינדיבידואלי כדי שלא יחמיץ דבר .

בעקבות הצהרה זו של פייסבוק על השינוי באלגוריתם  שלה , התפרסמו פרשנויות לא מעטות ברשת על  משמעות השינויים.

היו שסיכמו את השינוי  במשפט הביקורתי :

"less of what's happening in the world, and more of that boring meal your friend ate"

רבים התייחסו להשלכות השליליות שיהיו לשינוי, על המפרסמים, המשווקים וחברות המדיה. והיו שסיכמו את השינוי – אשר יגורו ממנו המפרסמים והמשווקים הגיע – פחות  תנועה /תעבורה לאתרי תוכן על כול ההשלכות שיש לכך .

בהקשר זה הושמעה הדעה שהשיווק באמצעות הדוא"ל  (Email Marketing) ישלים  למשווקים ולמפרסמים את הפער שנוצר ,  עם הפניות לכיצד ומדוע להשתמש בו

וניתנו גם טיפים טכניים כיצד לעקוף  את "רוע הגזירה"   ולהבטיח שאתרי תוכן רצויים כן יופיעו בהזנת החדשות

בכול מקרה,   כדאי לבדוק שוב   עוד כמה חודשים , מתוך צפייה   לשינוי הבא באלגוריתם, שאין ספק שיגיע.

הצגת מידע ונתונים בצורה ויזואלית בהירה, חשובה  לא פחות  מניתוחם והבנתם.

כתבה שהתפרסמה ב-15 ביוני 2016  כוללת רשימה  של  15  כלים, רובם חופשיים,  שיכולים לסייע במשימה,  ומשמשים למטרות שונות : יצירת גרפים, תרשימים, צירי זמן,  מפות , טבלאות,  דיאגרמות, וסוגים מגוונים  נוספים  של אינפוגרפיקה . חלקם קלים לשימוש , מספקים  תבניות אינפוגרפיקה מוכנות לבחירה   ואחרים פחות. רובם זמינים כשירותי ווב. חלקם תוכנות  שולחניות להורדה.
הכתבה כוללת תיאור קצר של כול כלי , תוך הדגמה ויזואלית של המיצג הגרפי/חזותי  שלו.

הכלים הם:, Silk  ,Sketch ,Fusion Tables,  Piktochart,  
Gephi, Easle.ly, Hohli, Gliffy, Infogr.am, Leaflet, D3, Bime, Chartblocks, Dygraphs, Timeline

מי שמעוניין להתנסות ולאמץ כמה מהם  יוכל לקבל  השראה   מדוגמאות להצגה ויזואלית של מידע  בכתבה שהתפרסמה ב- 28 ביוני.

בפוסט קודם כתבתי על פלטפורמות חופשיות  ללמידה מקוונת .

אתר נוסף שמרכז מגוון קורסים חופשיים ללמידה מקוונת הוא  Open Education Database – OEDb. באתר יש למעלה מ- 10,000 קורסים חופשיים.  אפשר לחפש באתר על פי נושא וקורס ואפשר גם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות : אמנויות, עסקים, חינוך, הנדסה ומדעי המחשב, בריאות ורפואה, מדעי הרוח, מדע ומתמטיקה.

בכול אחת מהקטגוריות הנושאיות אפשר לסנן את המידע שוב על פי נושא צר יותר, על פי סוג מדיה – וידיאו, אודיו, טקסט ושילוב מדיה  ועל פי בתי ספר – שם אוניברסיטה, קולג' ופלטפורמת MOOC.

כמו כן יש באתר ריכוז קורסים של בתי ספר מובילים:
1729 קורסים של MIT
144 קורסים של אוניברסיטת מישיגן
ו-116 קורסים של אוניברסיטת John Hopkins

בהקשר זה, כדאי להכיר את הפורטל בעברית של המידענית אביבה גרבורג-  Toarmkuvan  – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . ראשיתו של הפורטל בקורס פרויקט מסכם במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך להתעדכן. אפשר למצוא בפורטל קישורים ומידע על פלטפורמות של קורסי  MOOC, קישורים לאתרי אוניברסיטאות בהם אפשר למצוא הרצאות חופשיות לכול, קישורים מומלצים, כתבות מהעיתונות בנושא ועוד ..

לאתר OEDb

מעורבותו  של  ארגון הספריות האמריקאיות  ALA     בכול הקשור להנגשת הטכנולוגיה לציבור גדלה. בשנה האחרונה ALA    הוציא לאור  כמה פרסומים שמטרתם לסייע לספריות ללמוד  כיצד להקים  makerspaces , לספק מידע בכול הקשור  להדפסת תלת מֵמַד ,  להיבטים משפטיים ועוד.

מסמך אינפורמטיבי שפרסם ALA    ביוני 2016  בשם:  “The People’s Incubator: Libraries Propel Entrepreneurship,”   מתמקד בנושא הרחב של ספריות ויזמות, ומתאר כיצד ספריות  תורמות ליזמות ומכאן לכלכלה כולה,  וכיצד ספריות מהוות מקור/מקום לצמיחתן של חברות הזנק .

יזמים יכולים להשתמש במשאבי הספרייה, הטכנולוגיות והסגל בכול הקשור לשלבים השונים של הקמת המיזם- תכנון העסק, מחקרי שוק, מקורות להשקעות, קשרים, מידע על קניין רוחני ומוצרי אב-טיפוס וביצוע.

המסמך מתאר שירותים שספרייה יכולה לספק לאותם יזמים  שמנסים להקים את העסק שלהם.

שירותים אלה מגוונים – שירותי הדרכה, גישה למאגרי מידע עסקיים/כלכליים, הדרכה בכול הקשור לקניין רוחני , שיתוף פעולה עם ארגונים רלוונטיים  ומרחב פיזי – כיתות,  makerspaces וציוד  כגון מדפסות תלת מֵמַד.

על פי מסמך זה, למעלה מ- 420 ספריות ציבוריות בארה"ב מציעות שירותי הדפסת תלת מֵמַד. המסמך מציג  דוגמאות כיצד עסקים  מצליחים צמחו  הודות לספריות המקומיות ושירותי מדפסות תלת המֵמַד שלהן.

לדוגמה מיזמים פעילים של יזמים ללא רקע בעסקים או ביזמות החלו  דרכם בהדפסת מוצר במדפסות  תלת ממד בספריית Westport   ביניהם  האפליקציה SafeRide

במסמך יש דוגמאות  נוספות לא מעטות לתרומת הספרית ליזמות.

הספריות ממלאות גם  תפקיד בהכשרת דור העתיד  באמצעות הקנית מיומנויות שדורשות ידע בתכנות וקידוד.

שיתוף פעולה בין הספריות, הסקטור הציבורי והפרטי שמעורבים בנושא  מומלץ .

מן הראוי לציין, שבאפריל 2016   דן  ALA    במסגרת  ALA National Policy Convening  בתפקיד של הספריות  בכלכלה, ביזמות, בפיתוח כוח אדם ובהזדמנויות לדור הצעיר.  אין ספק שהמסמך  הנוכחי של  ALA מדגיש  עד כמה תפקיד זה ממשי.

מידע נוסף במסמך  

המקורות ברשת למידע רפואי רבים, אבל רבים נוהגים  לחפש מידע רפואי במנועי חיפוש. נמצא ש-5%  מתוך החיפושים בגוגל הם חיפושים שקשורים למידע /בריאותי רפואי ו-1%  (מיליונים של חיפושים) הם חיפושים של סימפטומים רפואיים.

מחקר מעניין, משנת 2014 של חוקרים באוניברסיטת  פלורידה,  מצא ש-    60%  מהמבוגרים בארה"ב  מחפשים מידע רפואי ברשת  ו-65% מהם  מתחילים את החיפוש במנועי חיפוש. עוד נמצא במחקר  שלמשתנה סוג השאילתה יש קשר עם איכות התוצאות.. בנושאים רחבים יותר כגון "ear infection" מקבלים בדרוג גבוה תוצאות ממקורות מהימנים יותר  לעומת חיפושים ספציפיים ואזוטרים יותר כגון: חיסונים  לילודים,  שבהם תוצאות  מבלוגים, מפורומים וכו'  זכו לדירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש.

נתונים אלה  מחזקים את הצורך  לספק תוצאות חיפוש אמינות יותר למידע רפואי, וגוגל פועלת בכיוון זה,תוך שיתוף פעולה עם רופאים וגופים מקצועיים, כדי לספק מידע אינפורמטיבי בלבד וכמובן לא כתחליף להתייעצות עם איש מקצוע.

החל  מפברואר 2015  תוצאות חיפושים בגוגל של מצבים רפואיים/בריאותיים מספקות למשתמש עובדות רלוונטיות  שנלקחות  מגרף הידע של גוגל וכוללות  סימפטומים טיפוסיים , טיפול אפשרי  שלעתים מלווה במידע ויזואלי ועוד.  באופן זה קל יותר לחפש במקומות נוספים ברשת או לדעת מה לשאול את הרופא.  מן הראוי לציין שכול הטיפול בנושא המידע הרפואי בגוגל נעשה בשיתוף מלא עם צוות רופאים , מקורות רפואיים איכותיים ברשת,  ובדיקת המידע  על ידי רופאים בגוגל וב- Mayo Clinic.

בספטמבר 2015 גוגל הודיעה על עדכונים בגרף הידע של נתונים רפואיים שכללו   הוספת מאות מצבים רפואיים  עד למעלה מ-900 מצבים  ,שיפור העיצוב הויזואלי  וטריגרים ספציפיים לקבלת מידע ישיר בקלות ובמהירות.

על השיפור האחרון בכול הקשור לחיפוש מידע רפואי הודיעה גוגל  ב- 20 ביוני 2016 . נוסף המאפיין של חיפוש סימפטומים. כך למשל   חיפוש הסימפטום "headache on one side" יציג שורה של מצבים רפואיים אפשריים –  common cold, headache, migraine, tension headache, cluster headache, sinusitis . חיפוש סימפטום רחב יותר כגון headache יציג מידע רחב  יותר, כולל מידע אופציונאלי לטיפוול עצמי ומה מצדיק ביקור ביקור אצל רופא , ובכך יאפשר למשתמש נקודת התחלה לחיפושים מעמיקים יותר בווב או לייעוץ עם איש מקצוע. בכול מקרה מודגש שאין מידע זה מהווה, בשום מקרה,  תחליף לעיצה מאיש מקצוע.

מאפיין זה של חיפוש סימפטומים, נוסף תוך שיתוף פעולה עם בית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד ו- Mayo Clinic. עד כה חיפוש מידע רפואי הצריך  שם מדויק של המצב הרפואי, המאפיין החדש של  חיפוש סימפטומים  בא להקל על המשתמשים את החיפוש כדברי Veronica Pinchin מנהלת מוצר בגוגל:

“Before symptom search, you really had to know the exact name of what you were looking for “to find the best health information, . It was difficult to stumble on the right condition

  מאפיין  חיפוש הסימפטומים, זמין ב- mobile  ובגרסה האנגלית בארה"ב , אבל גוגל מתכוונת בעתיד להוסיף סימפטומים ולהציע אותו גם בדפדפנים שולחניים ובכול השפות, באופן זה  יתאפשר למשתמשים כולם להרחיב את המידע והשיח עם אנשי המקצוע. כדברי Veronica Pinchin:

“We can’t replace doctors who diagnose patients or come up with treatment plans, but we want to help improve the conversation,” . “One of our big focuses here is making this all very accessible. We want this to be in a language that everyone can understand, not just doctors.”

דיעה דומה מצדדת ביוזמה נשמעה גם מפי Wanda Filer נשיאת American Academy of Family Physicians.

if these Google cards can add context, that’s going to help doctors and patients out  tremendously

Knowing what a patient has read and seen gives us a good starting point for a conversation,”  “No information given out online could replace a doctor’s visit but it can be a complement

Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה   בצורת גלובוס אינטראקטיבי . אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני  הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע.

אפשר להזין  בנוסף לטווח התאריכים גם  נושא/אישיות / ארץ  מסוימים ולקבל את המידע הרלוונטי עליהם בצורה ויזואלית על גבי הגלובוס האינטראקטיבי.

המידע העובדתי   שמציג המנוע לקוח   מ- Wikipedia ו- DBpedia ששואבת את המידע מוויקיפדיה ושומרת  ומציגה אותו בצורה סמנטית  תוך שימוש בטכנולוגיה של הנתונים המקושרים.

התצוגה הויזואלית המיוחדת מאפשרת להציג את ההיסטוריה בפרספקטיבה שונה ומיוחדת  כפי שיעידו על כך דברי מפתחו:

“I think that it gives a perspective on history that simply cannot be gotten in any other way – being able to see a cross section of what is going on in an area at any time in history is something that I find very exciting. I also love that although all of the data is entirely public, just by presenting it in a different, more visual manner, it gives the content a whole new life, and by presenting all these events together, it gives people something that they could never get through looking at the event in isolation.”

אך זה אינו מתעלם גם מחסרונותיו של המנוע ,  בעיקר ביחס לתקופות קדומות יותר,  שנובעים בעיקר מההסתמכות עיקרית  על טקסטים בשפה האנגלית, כדבריו:

“Although [timeglobe] owes a great deal to Wikipedia and DBpedia, and we both love these as sources of information, it does also highlight visually the biases in the knowledge of those who create English language internet content. Perhaps the clearest example is looking at around 1850-1870. There are hundreds and hundreds of events for the American Civil War while the Taiping Rebellion in China – one of the most deadly conflicts in the entirety of human history – has a mere handful and there are many other examples, especially as one goes further back in time.”

ואכן, אין ספק שהיעילות הפונקציונאלית  של המנוע תלויה גם במאגר המידע שלו וככול שיהיה מקיף יותר , התוצאות תהיינה מקיפות יותר.

יש לציין, כאשר בדקתי את המנוע , הוא עבד יפה בדפדפן מוזילה פיירפוקס אך לא בגוגל כרום.

למידע נוסף

למנוע