עולם המידע

 מאמר שפורסם ב- elife באוקטובר 2017 על ידי צוות מ- NCBI  מתאר שיפורים אחרונים שהוכנסו לתוכנה ולמנשק החיפוש  של -Pubmed ותוכניות לעתיד

Pubmed  – הוא  מאגר מידע ביו-רפואי חופשי שכולל מידע ביבליוגרפי של למעלה מ- 27 מיליון מאמרים בלמעלה מ- 7000  כתבי עת, וטקסט מלא של כ- 4 מיליון מאמרים.   נתוני שימוש יומי ממוצע ב- Pubmed כוללים 2.5  מיליון משתמשים, 3 מיליון חיפושים ו- 9 מיליון דפים נצפים.

לאחרונה פותח אלגוריתם לקביעת הרלוונטיות של החיפוש, שמבוסס  על למידת מכונה . הוא כולל כ- 150 סיגנלים שונים לאיתור התוצאות הרלוונטיות ביותר, חלקם קשורים להתאמה בין מילות החיפוש והרשומה ב- Pubmed ,  וחלקם ספציפיים לרשומה כגון סוג פרסום, תאריך פרסום ומספר הצפיות בתקציר בשנה האחרונה.

אלגוריתם חדש זה זמין לאלה שבוחרים במיון התוצאות ב-  Pubmed באופציה "Best Match"  . נמצא שבחירה באופציה זו מגדילה את ההקלקה על קישור אחד לפחות בדף התוצאות הראשון ב- 17.4 % לעומת  בחירה באופציית ברירת המחדל – מיון על פי תאריך .

כמו כן פותחה לאחרונה שיטה מבוססת למידת מכונה לזיהוי אוטומטי חד משמעי של שמות מחברים, ולצורך כך מתוכנן להשתמש גם במקורות נוספים  כמו ORCID's, גם אם אלה אינם מצויים במאמר.

מן הראוי לציין, שהגידול המהיר של Pubmed Central , שכולל מאמרים בטקסט מלא  וגדל בקצב של למעלה מ-1000 מאמרים ביום, מגדיל ותורם לאפשרויות לשיפורים ב-Pubmed

בעתיד מתוכנן ש- Pubmed יהווה נקודת גישה למגוון  מקורות המידע ב-NCBI  , ולשם כך פותח מבנה נתונים חדש – PubOne , שיאפשר מיזוג של מקורות שונים כגון תקצירים מ-Pubmed, טכסטים מלאים מ- Pubmed Central , פרקים מספרים ועוד, לרשומה אחת,  שתאפשר נקודת גישה אחת  לספרות ביו-רפואית. עוד מתוכנן לבדוק האם Pubmed  יוכל להשתמש בפלט של יוזמות שונות בנתונים פתוחים ובמדדים אלטרנטיביים להערכה מדעית, כדי לשפר את החיפוש.

במקביל להתפתחויות אלה, הושק אתר ניסיוני חדש  Labs PubMed. אתר זה הושק במטרה להמשיך את המאמצים לשפר את איכות החיפוש,  ובמקביל לשפר את השמישות/מנשק המשתמש  במיוחד למכשירים ניידים בעלי מסך קטן יותר. משתמשים יכולים לנסות את המאפיינים החדשים באתר  ולהביע דעתם על כך, ובכך לתרום להחלטות על שינויים פוטנציאליים.

Pubmed Labs כולל סט מצומצם יותר של מאפיינים יחסית ל-Pubmed . ברירת המחדל של מיון התוצאות היא "Best Match"  . כמו כן הוא כולל  מנשק משתמש משופר יותר   בו מלות החיפוש מוארות בכותר ו/או בתקציר   והוא תומך יותר במכשירים ניידים.

התפתחויות אלה קיימות ועתידיות, מובילות כולן ל- Pubmed 2.0.

מידע נוסף במאמר המלא

האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית " הוא האתר המרכזי של המידען עמי סלנט .

לאחרונה עודכנו באתר 2 סקירות מעניינות מקיפות ומועילות:

1. מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2017. הסקירה  שהתעדכנה  לאחרונה ב- 28 בדצמבר 2017 , עוסקת ב- 3 תתי נושא עיקריים:

·        מאגרי מידע היסטוריים ישראליים באינטרנט

·       מאתיים ויותר שנות עיתונות בריטית מועלות לרשת – פרויקט אדיר וגן עדן לחוקרים

·       מאגרי עיתונות היסטורית בארה"ב

בסקירה יש   מידע מפורט,  כולל קישורים,  למקורות שימושיים בנושאים הנ"ל.

2.      ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2017 הסקירה התעדכנה  לאחרונה ב-27 בדצמבר 2017 . כוללת מידע מפורט כולל קישורים שימושיים בתתי הנושאים הבאים:

·       יתרונותיה של הספריה הדיגיטלית

·       חסרונותיה של הספריה הדיגיטלית

·       חידושים 2017 – 2015

·       ספריות דיגיטליות של צילומים וייצוגי תרבות

·      ספריות דיגיטאליות טקסטואליות

·      ספריות דיגיטליות מחקריות

·      ספריות פדגוגיות דיגיטליות

·      מאגרי עבודות דיגיטליות באקדמיה

·      דגמים ודוגמאות של ספריות דיגיטאליות בחו"ל

·      ספריות דיגיטאליות של כתבי עת מקוונים

·      ספריות דיגיטליות של עיתונים ישראליים ובינלאומיים

על האתר   ידע וסקרנות דיגיטלית.

מן הראוי לציין , כפי שמצוין באתר, "האתר מהווה מרכז הפצה (HUB ) לכל התכנים  הדיגיטליים הנאספים והמגובשים בבלוגים השונים של עמי סלנט .

באתר זה יש גם הפניות לבלוגים השונים של עמי סלנט –  מגזין הערים הסמויות מן העין , רגעים היסטוריים , המרפסת של עמי סלנט , תחקיריים ביוגראפיים , ילדים בשואה -מיזם תיעוד 

וגם מאגרי מידע  חדשים של עמי החל משנת 2016 , חלקם בינלאומיים  : Photography ,Fine art and sometimes History

 ילדים בשואה – המאגר המקוון

 חיים של אחרים – ביוגרפיות וסיפורי חיים

האתר משמש גם כמרכז משאבים ( "מחסן" פרקי הדרכה) של הקורסים  המקוונים שמועברים על ידי עמי סלנט , והוא פתוח לציבור באופן חופשי ".

לאתר ידע וסקרנות דיגיטלית

לסקירה מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2017

לסקירה ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2017

בראיון/פודקסט מעניין מדצמבר 2017 אורן עציוני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת וושינגטון ו- CEO של  Allen Institute for Artificial Intelligence מביע דעה על השלכותיה של הבינה המלאכותית על חיינו.

אורן  עציוני אופטימי לגבי השלכותיה החיוביות של הבינה המלאכותית כגון המכוניות האטונומיות שיוכלו למנוע אלפי תאונות מדי שנה, אך הוא טוען שהבינה המלאכותית תשנה את כלכלת העולם, תחסל מיליוני משרות, ויכולה לגרום למהפכה כלכלית גדולה מכפי הצפוי.

כיצד ניתן להיערך ומה ניתן לעשות בנידון ?

עציוני מתייחס לפתרון המוצע – הסבה למקצועות טכנולוגיים ומסכים שיש להגדיל את האוריינות הטכנולוגית, אך מסתייג מהאמירה הגורפת "הבה ניקח את כורי הפחם ונהפוך אותם לכורי מידע", וטוען שבמציאות הנוכחית, בה פלח נכבד  של האוכלוסייה לא סיים אפילו בית ספר גבוה, פתרון זה לא מציאותי. כך לדוגמה, נהגי  המשאיות, שבעקבות המכונות האוטונומיות עלולים לאבד את מקום עבודתם ,לא ניתן להפוך את כולם למתכנתים או מעצבי אינטרנט.

לעומת זאת, אופציה אפשרית להסבה היא עובדים במקצועות הבריאות ומטפלים caregivers למיניהם החל בשמרטף , אחיות וכלה במטפלים סיעודיים ובמטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים. במקצועות אלה יש את הגורם האנושי- התקשורת האנושית עם הזולת,  שהרובוט חסר אותה.

הבעיה היא המימון , מי ישלם על שירותים אלה. אם החברה והממשלה תישאנה לפחות בחלק מההוצאות על שירותים אלה אזי יש אפשרות להסבה מקצועית של עובדים בעבודות מסוימות שתפגענה בעקבות ההתפתחויות בבינה המלאכותית .

בנושא שימוש במידע אישי על ידי חברות, אמר שהאשם במשתמשים – כול עוד אנו מוכנים תמורת שימוש במנוע חיפוש חופשי (גוגל) ורשת חברתית חופשית (פייסבוק) למסור מידע אישי פרטי ביותר אזי יהיו כאלה שידעו כיצד להפיק מכך רווחים.

בהקשר זה לגבי הבינה המלאכותית – כול עוד האיומים לפרטיות שלנו גדלים, אנו צריכים לקבוע כללים ברורים מה מותר לאפליקציות של בינה מלאכותית לגלות עלינו ומה יש לשמור כמידע פרטי.

עוד בנושא הרגולציה של הבינה המלאכותית – כלל נוסף שעלינו ליישם בהקשר של האפליקציות של בינה מלאכותית הוא לקיחת אחריות במקרה של נזקים וכו' ולא להטיל את האחריות על הבינה המלאכותית.

כלל חשוב נוסף לגבי הבינה המלאכותית לאור המצב שקשה לזהות מתי מדובר באדם או ברובוט/ תוכנה המדמה התנהגות אנושית באפליקציות ברשת כפי שקרה  בטוויטר  – הרי שאם מערכת הינה באמת תוכנה  של בינה מלאכותית  חייבים לידע על כך ולתייגה בהתאם כגוןAI inside.

אלה הם שלושת הכללים שמציע פרופסור עציוני ליישם כדי להימנע מנזקים אפשריים של הבינה המלאכותית

למידע נוסף בנושא שלושת הכללים הנ"ל

לראיון/פודקסט

לא אחת אנו שומעים "היום בעידן האינטרנט אין צורך יותר בספריות או בספרנים"

כתבה שהתפרסמה  בדצמבר 2017 מונה עשר סיבות מדוע ספריות עדיין עדיפות  על פני האינטרנט.

הסיבות הן :

• שלא כרשת האינטרנט בה קיימת סכנה של בריונות רשת, הפחדה והתקפות אישיות – ספריות הן חללים בטוחים
• ספריות מכבדות היסטוריה –דפי ווב הם בני חלוף, וקישורים שבורים הם תופעה לא נדירה. לעומת זאת  התכנים בספרייה הרבה יותר יציבים, וספרנים גם מובילים פרויקטים ליציבות דומה של דפי ווב כגון  Internet Archive ו-  perma.cc
• ספריות משמרות מקורות  ראשוניים על ידי דיגיטציה. דוגמה יפה לכך הוא הפרויקט  Turning the Pages  של הספרייה הרפואית הלאומית כארה"ב. רשת האינטרנט היא הפלטפורמה שמאפשרת זאת אבל הספריות הן המבצעות
• ספריות תומכות בתנועת הגישה הפתוחה למקורות מידע ומובילות פרויקטים בתחום
• ספריות  גם ממלאות תפקיד של הוצאה לאור. דוגמה טובה לכך הוא lever press . ספריות גם תומכות במאגרים המוסדיים
• תופעת מרחבי היוצרים makerspaces   נמצאת בעלייה. ספריות ציבוריות ואקדמיות מארחות  מרחבי יוצרים  makerspaces
• ספריות יכולות לסייע בזיהוי חדשות מזויפות  fake news שמתרבות ברשת האינטרנט. מאז ומתמיד ספריות מספקות מידע אמין, אובייקטיבי ומותאם לצרכיו של המשתמש
• ספריות מדריכות לאיתור מידע רלוונטי שעונה על צורך מידע ספציפי . חיפוש בגוגל מניב תוצאות רבות, אמנם גוגל מספק טיפים לסינון המידע, אך הטיפים כלליים. בשיחה עם ספרני יעץ לעומת זאת   אפשר להבהיר מהו צורך המידע המדויק, והספרן יכול להנחות כיצד להשתמש בגוגל ובמקורות מידע נוספים כדי לענות על צורך המידע הספציפי.
• באתרי ווב רבים קיימת בעיית פרטיות ורבים מהם משתמשים בהיסטורית חיפושי המידע בווב  של המשתמש  לצורך שיווק של מוצרים וכו' . ספריות לעומת זאת שומרות על הפרטיות של המשתמש
• ספריות תומכות בחופש המידע וחילופי דעות ואינן מצנזרות

לאור זאת, ניתן לומר שאין ספק שהאינטרנט  הוא כלי חיוני שאפשר לומר שאין לו תחליף בחיינו, אבל הוא לא ספרייה ולא יכול להוות תחליף לעבודתם של ספרנים.

למידע נוסף בכתבה

מדריך חדש חופשי ייחודי לסטנדרטים של נתונים פתוחים ממשלתיים ברחבי   העולם הושק בנובמבר 2017. המדריך הוא פרי שיתוף פעולה בין GovEX ו-  Geothink .

ממשלות מספקות נתונים במגוון נושאים באופן שאזרחים, ארגונים ומשרדים ממשלתיים יוכלו לנתחם, להגיע לתובנות ולהסיק לגבי מגמות בתחומים השונים, והתוצאה –  שיפור  חייהם של מיליוני אנשים.

מטרתו של המדריך the Open Data Standards Directory, שהוא ראשון  מסוגו, היא להשיג סְטַנְדַּרְטִיזַצְיָה  בכול הקשור לנתונים הפתוחים במישור הגלובלי כדי לקדם  אינטראופרביליות (תאימות תפעולית)  בתחום  וכתוצאה מכך  יעילות של ייצור וצריכה של הנתונים.

קיימים היום חברות בתעשיית הנתונים הפתוחים שחוברות עם ממשלות ויוצרות פורטלים לנתונים פתוחים כגון OpenDataSoft, Socrata ו- OpenGov, אך the Open Data Standards Directory הוא המקור הראשון שאוסף סטנדרטים של נתונים פתוחים בתחומים שונים במקום אחד ומציג אותם בצורה ידידותית. באופן דומה Sunlight Foundation מנהל אתר שעוקב אחר המדיניות המוניציפלית של הנתונים הפתוחים במטרה לקדם את נושא הנתונים הפתוחים.

למדריך הסטנדרטים

לכתבה בנושא

דוגמה לסטנדרט

לרשימת הסטנדרטים

BEN   קיצור של BiosciEdNet,  היא  ספרייה דיגיטלית שיתופית, לא חדשה,  שהולכת וגדלה להוראת מדעי הביולוגיה. נוסדה על ידי האגודה האמריקאית לקידום המדע  (AAAS) בשיתוף עם  11 אגודות מקצועיות שמספרן הולך וגדל.

מקורות המידע ב-BEN    עוברים תהליך שיפוט . באתר יש אפשרות לחיפוש בסיסי ומתקדם וגם אפשרות לדפדוף.

אפשרויות סינון המידע בחיפוש מגוונות וכוללות גם אפשרות  להגביל את מקורות המידע למקורות מידע חופשיים, למקורות ויזואליים ולחומרים על פי רמות לימוד.

אפשר לדפדף על פי נושא,  סוג מקור מידע וקהל יעד/רמות לימוד

לפורטל

 Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2017 , ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

:Adaptive learning technologies – טכנולוגיות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה – הכוונה לטכנולוגיות שמנטרות ועוקבות אחר התקדמות הסטודנט, והשימוש בנתונים מאפשר לעשות שינויים בהוראה בכול עת. טכנולוגיות אלה שמתאפשרות בזכות למידת מכונה מיושמות בזמן אמת ומספקות למורים ולסטודנטים  נתונים שלפיהם ניתן לפעול. חסידי גישה זו בלמידה מאמינים שהיא תוכל להוות פתרון למשולש הברזל של אתגרי החינוך- עלות, נגישות ואיכות.

Mobile learning – למידה ניידת – שימוש בניידים מאפשר נגישות לתלמידים מכול מקום לעתים ממכשירים רבים. אפליקציות מובייל למשל שמאפשרות תקשורת דו כיוונית בכול עת מאפשרות למורים לענות ביעילות לצורכי התלמידים.  להתפתחויות אלה יש השלכות על  היצירה והתעבורה של חומרי הוראה.  סקרים בנושא העלו , שכדי לשלב ניידים בתכנית הלימודים המורים עדיין זקוקים לסיוע טכני ופדגוגי מהמוסדות שלהם.

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של שנתיים שלוש הן:

The Internet of Things – האינטרנט של הדברים – מכשירים מקושרים מספקים נתונים על למידת הסטודנט ופעילות בקמפוס   מוסדות משתפים פעולה עם התעשייה לצורך הדרכת הסטודנטים לבניית מכשירי אינטרנט של הדברים  ומציידים אותם במיומנויות שיענו על צורכי כח האדם.

Next-Generation LMS –  מערכות/פלטפורמות  לניהול למידה מדור שני  בהן מרכז הכובד יעבור ממשימות ניהוליות לפעילויות למידה

התפתחויות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של ארבע –חמש  שנים  הן:

Artificial Intelligence – בינה מלאכותית

להתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית בכלל ותחום הלמידה החישובית בפרט פוטנציאל לשפר ולתמוך בלמידה המקוונת, תוכנות למידה שנוטה להסתגלות ולהתאמה, ולתהליך המחקר

Natural User Interfaces – מנשקי  משתמש טבעיים  שמאפשרים למשתמש לעבוד במכשירים השונים  בצורה אינטואיטיבית, קלה, מתבססים על הדרכים הטבעיות והמקובלות בהן בני אדם מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם -שימוש במחוות גוף, תנועה, הבעות פנים ומגע ליצירת חווית שליטה מלאה בטכנולוגיה.  התפתחויות בתחום זה יאפשרו בין היתר, לבעלי מוגבלויות נגישות רבה יותר

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך , מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך  , דוגמאות ומקורות נוספים לעיון בדוח המלא

:

Freedom on the Net 2017 – הדו"ח של הארגון שלא למטרות רווח Freedom House, שהתפרסם בנובמבר 2017' מעריך את חופש האינטרנט ב- 65 ארצות  שבהן 87 אחוזים ממשתמשי האינטרנט בעולם. הדוח מתמקד בעיקר בהתפתחויות בתקופה יוני 2016 – מאי 2017

מהדו"ח  עולה שהשנה ממשלות ב- 30 מדינות נוקטות בסוג מסוים של מניפולציה לסילוף מידע מקוון ברשת לעומת 23 מדינות בשנה שעברה

.

זו השנה השלישית ברציפות שסין היא המדינה הפוגעת ביותר בחופש האינטרנט ואחריה נמצאות סוריה ואתיופיה. .באתיופיה הממשלה סגרה את כול רשתות המובייל למשך חודשיים בקירוב כחלק ממצב חירום שהוכרז באוקטובר 2016   בגין מחאות נרחבות כנגד הממשלה.

רק פחות מרבע ממשתמשי האינטרנט בעולם נהנים ממה שמוגדר  אינטרנט חופשי

ממצאים עיקריים שנוגעים לאופן הפגיעה בחופש האינטרנט:

• ממשלות משתמשות באופן מניפולטיבי ברשתות החברתיות באופן  שמערער את הדמוקרטיה- ממשלות ב- 30 מדינות מתוך 65 המדינות הנחקרות מנסות לשלוט בשיח המקוון.תופעה זו נרחבת ומתוחכמת יותר בשנתיים האחרונות.
• מספר גדל והולך של מדינות מגבילות את שירותי האינטרנט במובייל  מסיבות פוליטיות או ביטחוניות
• יותר מדינות מגבילות את הוידיאו בשידור חי
• מתקפות סייבר כנגד גופים שונים שמבקרים את פעילות הממשלות – אופוזיציה, לוחמי זכויות וכו' תועדו ב-34 מדינות מתוך 65 המדינות הנחקרות.
• נרשמו מגבלות חדשות על רשתות פרטיות מדומות – VPNs
• חל גידול דרמטי במספר הפגיעות הפיזיות בעיתונאים ואזרחי רשת בשל התבטאויות ברשת

מאז יוני 2016 ב-32 מתוך 65 המדינות הנחקרות חלה הידרדרות בחופש האינטרנט. הידרדרות משמעותית נרשמה באוקראינה, מצרים ותורכיה.

לדו"ח המלא

לכתבה- דו"ח מקוצר בנושא

בכתובת http://www.scijournal.org/index.html  אפשר למצוא רשימה חופשית של מדדים להערכה מדעית של כתבי עת.

• אפשר למצוא את מדד האימפקט פקטור של כתבי עת על  פי ISI. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף ברשימות כתבי עת מסודרות על פי קטגוריות נושאיות וברשימה אלפביתית. . הפלט המתקבל אימפקט פקטור של כתב העת משנת 2016/17  ומשנים קודמות.
• כמו כן מוצג קישור ל- h-index של כתב העת על פי גוגל סקולר
• וקישור   לאימפקט פקטור על פי מדד SJR

חבל שחסר ציון המיקום ההיררכי של כתב העת בתוך הקטגוריה הנושאית שלו.

להלן דוגמה של הפלט לכתב העת Nature Genetics

לאתר