עולם המידע

לעתים בשאלות ספיצפיות נמצא את התשובה הטובה ביותר בפורומים/קבוצות דיון . ברשת קיימים פורומים רבים בנושאים שונים . כיצד נמצא את הפורום הייעודי שמתאים לנושא החיפוש? . מנוע החיפוש  Findaforum  יכול לסייע בכך.

המנוע כולל כ- 1350  פורומים וממשיך להתעדכן. . במנשק יש  אופציית חיפוש – פשוט ומתקדם וגם מדריך נושאי מסודר על פי מגוון קטגוריות כגון: אמנות וספרות, עסקים וכלכלה, מחשבים ואינטרנט, משפחה, משחקים ובילויים, ממשלה ופוליטיקה, בריאות, מוסיקה, חדשות ומדיה,  ספורט, חברה ותרבות, מדע וחינוך , תיירות  ועוד..

אפשר לקבל בתוצאות החיפוש מידע  ופרטים על כול אחד מהפורומים.כגון מספר חברים ופוסטים, RSS ומידע נוסף שמסייע בבחירת הפורום המתאים.

מלבד findaforum שהוא מנוע חיפוש וגם מדריך לפורומים, קיימים מנועי חיפוש-על נוספים ייעודיים לפוסטים מפורומים כגון: Boardreader  הוותיק  שמאפשר לצמצם את החיפוש על פי מספר מסננים   כגון שפה ותחום.

קיימת גם אפשרות לצמצם את תוצאות החיפוש בגוגל לפוסטים מפורומים /קבוצות  דיון   על ידי התקנת תוסף מתאים לדפדפן כרום – Discussions Button for Google Search

וכמובן, אם מעוניינים לחפש במספר פורומים ידועים אפשר להשתמש באופורטורים מתאימים כדי לצמצם את החיפוש לאותם פורומים

על כך ומידע נוסף אפשר לקרוא בכתבה בנושא מספטמבר 2019

לצערנו , כפי שאנו עדים לתופעת כתבי העת הטורפים, מסתבר שקיימת גם תופעת הכנסים הטורפים.

כתבי העת  הטורפים הם כתבי עת, במודל הגישה הפתוחה, לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, שנוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית.

הכנסים הטורפים הם ארועים "מדעיים"  שמאורגנים למטרת רווח ומפרסמים כמעט כל מה שנשלח אליהם בתשלום כמובן,  ללא בקרת איכות ותהליך שיפוט. כך לדוגמה,  פרופסור חבר מאוניברסיטה בניו-זינלנד שקיבל מייל (ב-2016) להשתתף באופן פעיל בכנס מסוג זה  – International Conference on Atomic and Nuclear Physics  שלח לכנס נייר עבודה שטותי בנושא פיזיקה גרעינית, שנכתב ע"י השלמה אוטומטית של תוכנה , (מאחר שלא היה לו ידע בפיזיקה גרעינית)  ונייר העבודה אושר והתקבל תוך זמן קצר..במכתב הקבלה התבקש לשלם 1099 דולר כמרצה אקדמי.

זוהי רק דוגמה אחת , תיאור ומידע על מקרים נוספים מתוחכמים אפשר למצוא  גם ב- https://www.chemistryworld.com/news/predatory-conference-scammers-are-getting-smarter/3009263.article . אחד המו"לים הידועים כטורף הוא Omics International . רבים נוספים נמצאים ברשימה שחורה של מו"לים טורפים

מן הראוי לציין, שלעתים לצורך ההונאה מוקמים אתרי ווב מזויפים.

לאור כול זאת, הפתרון לתופעת הכנסים המזויפים יכול להיות ב- PID  –  persistent identifier מזהה קבוע וייחודי לכנסים כמו ה- digital object identifiers (DOIs)  למאמרים וה- ORCID iDs  לחוקרים. ואכן תוכנית כזו ליצירת מזהה קבוע לכנסים נמצאת על סדר יומו של פרויקט FREYA   של הנציבות האירופית שמטרתו לשפר את הגישה למדע הפתוח. מזהה קבוע לכנסים יכול לסלול את הדרך לאימפקט פקטור של כנסים שיעזור בזיהוי כנסים טורפים.חשובה תמיכה של החוקרים במהלך כזה.

למידע נוסף בכתבה בנושא

כתבה נוספת בנושא

לבינה המלאכותית יש פוטנציאל  מדהים לטיפול בבעיות חברתיות, הומניטריות וסביבתיות גדולות .. לדוגמה בינה מלאכותית מסייעת  בחיזוי הצפת נהרות, הגנה על לויתנים, חיזוי רעב ועוד.  כדי לממש את הפוטנציאל הזה גוגל קראה ב-אוקטובר 2018  לארגונים ברחבי העולם לשלוח רעיונות/פניות  לשימוש בבינה מלאכותית כדי לטפל באתגרים השונים . התקבלו 2,602 פניות מ-119 ארצות ב- 6 יבשות עם מגוון פרויקטים הומינאטריים וסביביתיים. מתוך הפניות גוגל בחרה לסייע ל-20 ארגונים. התמיכה היא פיננסית ומקצועית.

דוח מקיף  בן 47 עמודים, בנושא – “Accelerating Insights from the Google AI Impact Challenge  שופך אור על בעיות, וארגונים שביקשו להשתמש  בבינה מלאכותית לטיפול בהן, מזהה מגמות  ואתגרים ומדווח על תובנות  שהושגו מהפרויקט. הפניות לסיוע היו מגוונות: 25% מהפניות היו קשורות לתחום הבריאות, 16% לנושאי סביבה, 12% לתחום החינוך ו-11% לפיתוח כלכלי. מגוון תחומים של בינה מלאכותית וטכנולוגיות נבחרו לטיפול בבעיות החל  מראייה ממוחשבת, למידת מכונה, למידה עמוקה וכלה בעיבוד שפה טבעית.

מהדו"ח עולה שקיימות הרבה בעיות משותפות כגון טיפול במזיקים בחקלאות, ומכאן התועלת בשיתוף פעולה, עוד עולה שאין צורך במומחיות רבה כדי להשתמש בבינה מלאכותית לטובת החברה שכן קיימים הרבה כלים בקוד פתוח שיכולים לסייע כגון  Tensorflow   ML Kit,

פרטים מלאים בדו"ח

בשנים  האחרונות פותחו כלים לאיתור גרסאות בגישה פתוחה של פרסומים מדעיים. מחקר משווה שפורסם בספטמבר 2019  בדק והשווה את יעילותם של הכלים :

 Open Access Button, Unpaywall, Lazy Scholar, Kopernio

בחיפוש אחר גרסאות פתוחות    של 1000 מאמרים. ההשוואה הייתה בין הכלים השונים וגם  בהשוואה לגוגל סקולר. איסוף הנתונים היה במשך 6 שבועות באוקטובר נובמבר 2018 .

ממסקנות המחקר: למרות שגוגל סקולר מצא יותר מאמרים בגישה פתוחה מכול אחד מהכלים, 2 הכלים  lazy Scholar  ו- Open Access Button מצאו מאמרים שלא נמצאו על ידי כלים אחרים כולל גוגל סקולר.

למעשה , הטוב ביותר הוא לשלב בין הכלים השונים. כדאי להתייחס גם למאפיינים הייחודיים של הכלים השונים: כגון: השילוב שעושה Open Access Button עם המערכת להשאלה בינספרייתית והשילוב של Kopernio עם האוסף הספרייתי.

למרות שאף אחד מהכלים אינו מושלם, הם מגדילים את הנראות של החומרים בגישה פתוחה ומהווים ללא ספק כלי עזר לחוקר.

למאמר המלא

​EDUCAUSE Horizon Report  הוא פרויקט מחקר איכותני, ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות  שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר

הדו"ח, פרי מאמץ משותף של NMC ו- ELI  מתאר 6 מגמות, 6   אתגרים  ו-6 התפתחויות בטכנולוגית למידה  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו-4-5 שנים.

על פי הערכות הדו"ח  לשנת 2019    , בן 44 העמודים, ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

בטווח הקרוב של שנה הן:

• למידה ניידת – מעבר לטלפונים החכמים והטבלטים, הלמידה הניידת תתרחב גם למגוון רחב של מכשירים כולל שעונים חכמים, אוזניות שיתמכו במציאות רבודה ,מציאות מדומה ומציאות מעורבת והתקנים של אינטרנט של הדברים לדוגמה  פלטפומת הכיתה בענן
• טכנולוגיות ניתוח – טכנולוגיות מתקדמות לניתוח נתונים כדי לזהות בראש וראשונה את הצרכים של הסטודנטים לצד שמירה על הפרטיות שלהם. לדוגמה פלטפורמת RiPPLE שמציעה מקורות מותאמים אישית ללמידה.

בטווח של שנתיים – שלוש :

• מציאות מעורבת שמשלבת את העולם האמיתי והוירטואלי בה אובייקטים פיזיים ודיגיטליים מתקיימים זה לצד זה ויוצרים אינטראקציה בזמן אמת . לדוגמה יוזמת Virtual Immersive Teaching and Learning  VITaL של San Diego State University
• בינה מלאכותית – שימוש בתוכנות חכמות להערכת מימנויות של סטודנטים לדוגמה edulai

בטווח של 4-5 שנים:

• עוזרים וירטואליים דיגיטליים –כגון LibChat @ VicUni
• בלוקצ'יין – שיאפשר לדוגמה את האוניברסיטת ללא גבולות

הדוח כולל קישורים ליישומים קיימים שעושים שימוש בטכנולוגיות שלעיל  ומקורות נוספים לקריאה והבהרה.   כמו כן כולל קישורים לדוגמאות, להבהרה והרחבה בכול הקשור למגמות ולאתגרים .

לדוח המלא

​בימים אלה מתנהל דיון מתמשך על הערך של  נתונים והאם על חברות האינטרנט לשתף יותר את הנתונים שלהם עם אחרים. בפוסט שהתפרסם בבלוג של גוגל בנושא, גוגל מצהירה על אמונתה בחשיבותם של נתונים, שירותים פתוחים וקוד פתוח לא רק לחברה שלה ולתעשיה שלה אלא לטובת העולם כולו.

אמונתה זו באה לידי ביטוי בסטים של נתונים, שירותים ותוכנה שהיא משתפת  שמטרתם לתרום לקהילת המחקר:

להלן מספר דוגמאות:

בתחום הסטים של הנתונים סטים של נתונים ציבוריים בענן

בתחום השירותים  Google Trends –שירות חופשי שמאפשר לכול לראות ולהוריד נתוני חיפוש מאז 2004 בשירותיה השונים של גוגל . נתונים אלה יכולים לשמש חוקרים בתחומים שונים כגון: רפואה וכלכלה. על פי גוגל סקולר למעלה מ- 21,000  מאמרי מחקר שמצטטים את Google Trends כמקור הנתונים

בתחום הקוד הפתוח בתוכנה – תרומתה של גוגל רבה. דוגמאות מפתח : מערכת ההפעלה לסמרטפון –Android ,  הקוד הבסיסי לדפדפן כרום-  Chromium,   מערכת ללמידת מכונה של גוגל- TensorFlow. תרומתה של גוגל רבה גם  בתחום הקוד הפתוח למאגר  השיתופי לפיתוח תוכנה  – GitHub

בנוסף לגוגל  למעלה מ– 5300 דוות מחקר

אלו רק מקצת מהדוגמאות. מידע נוסף בכתבה

הסיבות למדיניות פתיחות זו של גוגל נעוצות במשימה שהיא נטלה על עצמה לארגן את המידע העולמי ולהנגישו לכול, בהכרה שהנגישות לחומרים אלה תקדם את המחקר המדעי גם מחוץ לגוגל ומתוך הכרה שגוגל אינה יכולה לעשות הכול,  ותחרות לצד שיתוף פעולה בין חוקרים יקדמו את המחקר . כמו כן ההנחה היא שגיוס עובדים לגוגל שמכירים כבר את הכלים השונים,  יתרום  לפרודקטיביות שלהם בחברה.

מידע נוסף בכתבה

ODLIS – מילון ייעודי למדעי המידע וספרנות הוא  לא חדש, ואולי גם  מוכר, אבל בכול זאת כדאי להיזכר בו ולהכירו קצת יותר

ראשיתו של המילון כבר ב-1994 מאז הוא גדל וכיום הוא כולל כ-6000 מונחים. המונחים הם מתחום מדעי המידע וספרנות אך גם מונחים מתחומים אחרים רלוונטיים לתחום.

המילון הוא מילון מקוון ונגיש לכול. הוא זמין גם בגרסה מודפסת בתשלום..

למילון החופשי המקוון

גוגל סקולר ומערכות גילוי ידע בספרייה הם מקורות פופולריים בקרב האוכלוסייה האקדמית לאחזור מידע מחקרי. מעניין מדוע משתמשים בשתי המערכות וכיצד?

מחקר משווה בדק כיצד ומדוע אנשי אקדמיה משתמשים בשתי המערכות.   שיטת המחקר הייתה סקר מקוון של  1,650  משתמשים מלמעלה מ-20 אוניברסיטאות מחקר ציבוריות בארה"ב. ניתוח התוצאות התבסס על 975 משיבים שענו על כול השאלות.

מתוצאות הסקר:

הדרך בה משתמשים בשתי המערכות דומה ושתי המערכות נתפסות כשימושיות ונגישות מאוד.

התכיפות בשימוש בשתי המערכות לאיתור מאמרים דומה, לספרים גבוהה במידת מסוימת יותר במערכות הספרייה. מידת הלוֹיָאלִיּוּת  גבוהה מעט יותר למערכות הספרייה.

המערכות לגילוי ידע בספריות נתפסות כמקיפות, אמינות  ויעודיות יותר מגוגל סקולר בעוד שגוגל סקולר נתפס כקל יותר לשימוש, איכותי ושביעות הרצון  הכללית מהשימוש בו גבוהה מזו של מערכות ספרייה לגילוי ידע . בהקשר זה, מן הראוי לציין שלמרות שבאופן כללי מידת שביעות הרצון מהשימוש בגוגל סקולר הייתה גבוהה יותר, הרי בפרמטרים מסוימים כגון שביעות הרצון מאיכות וכמות התוצאות הייתה גבוהה יותר במערכות הספרייה.

מידע נוסף במאמר המלא

על פי המילון למדעי המידע ODLIS     המונח ספרייה ירוקה הוא מונח נרדף לספרייה ברת קיימה sustainable library   וההגדרה של ספרייה ברת קיימה על פי מילון זה היא:

A library designed to minimize negative impact on the natural environment and maximize indoor environmental quality by means of careful site selection, use of natural construction materials and biodegradable products, conservation of resources (water, energy, paper), and responsible waste disposal (recycling, etc.). In new construction and library renovation, sustainability is increasingly achieved through LEED (Leadership in Energy and Environmental Design) certification, a rating system developed and administered by the U.S. Green Building Council (USGBC

ומשם יש הפניה לאתר הספריות הירוקות בו ניתן למצוא מידע נוסף בנושא.

בהתיחס להגדרה שלעיל,  חשוב לציין שספרייה ירוקה אינה מצטמצמת רק במבנה הספרייה אלא מתמקדת בשירותים, פעילויות, אירועים, ספרות ופרויקטים שמתיחחסים לכול סוג של קיימות כפי שתוארו  באג'נדה 2030 לקימות של האום    מסמך מפורט שממנו ניתן להסיק על האחריות והתפקיד של ספריות כמובילות לחינוך לקיימות.

מאמר בכנס IFLA  2019      מתאר  פעילויות ,אירועים ופרויקטים  כאלה בספריות שזכו בפרס הספרייה הירוקה של IFLA    בשנים  2016-2019. פרס הספרייה הירוקה של IFLA   נותן לספריות הזדמנות להציג את הפרויקטים שלהן ברוח Agenda 2030, משמש השראה לספריות נוספות ללכת בדרכן, ומדגיש את תרומתן החשובה של הספריות להשגת המטרות בתחום. הספריות הזוכות שפעילותן בתחום מתוארת במאמר  הן מאירלנד, קנייה, אוקריאנה, גרמניה, קרואטיה וקולומביה. הפעילויות המוצגות מבהירות שירוק הוא מעבר להיבט האקולוגי אלא מודעות לשמירה על החיים בכדור הארץ על כול היבטיהם.

פרטים ומידע נוסף במאמר

ברוב הספריות האקדמיות הגדולת נותר הסְטָטוּס קְווֹ של רכש חבילות גדולות  של כתבי עת, ספריות ומאגדים שמייצגים אותן מנהלים משא ומתן עם ספקי מידע ומו"לים על מחיר החבילות וישנה גם מגמה של ביטול עסקאות.   לאור זאת,  יש להניח שהמחיר של החבילות הגדולות אינו שווה  במוסדות השונים.. מידע על מחיר החבילות הגדולות והעסקאות עם המו"לים וספקי המידע יכול לסייע לספריות ולארגונים המייצגים אותם במשא ומתן עם המו"לים, ולשמש קלף מיקוח.

כלי חדש –  Big Deal Knowledge Base – יכול לסייע בכך. Big Deal Knowledge Base   הוא מאגר שכולל מידע של מחירים ששלמו אלפי ספריות לספקים על מנויים לכתבי עת. עם מגוון פילטרים:מוסד, מו"ל ואוסף. כמו כן אפשר למצוא באתר טקסט מלא של רשיונות שכוללים מידע על תנאי הרכש של ספריות שסיפקו זאת, מעקב ומידע על ביטולי עסקאות,  ומידע והדרכה נוספים בנושא.

לאור זאת, אין ספק שכלי זה  יכול לסייע למוסדות במשא ומתן שלהם עם המול"ים.

למאגר המידע