עולם המידע

ב-8 ביולי 2025     COAR) – The Confederation of Open Access Repositories (השיקה רשמית את IRD  – מדריך המאגרים המוסדיים והנושאיים בגישה פתוחה הבינלאומי (IRD).

המדריך שואף להיות מקור מידע סמכותי על מאגרים בגישה פתוחה , ולספק לקהילה תיעוד מדויק ועדכני של נוף המאגרים הנוכחי. הוא מכיל מידע רב ומגוון כגון סוגי מאגרים – מוסדיים, ממשלתיים , נושאיים וכו  וגרסאות של פלטפורמות בשימוש, היקף אוספי המאגרים, מיקום גיאוגרפי, שיוכים מוסדיים, נושאים מרכזיים במאגר – מדעים, מדעי הרוח  רפואה וכו' ,פורמטים של מידע על , פונקציונליות נתמכת ועוד

מדריך זה  חשוב מתמיד כעת, כאשר מדינות רבות עוברות במהירות למדע פתוח נרחב ולפיתוח שירותי ערך מוסף המבוססים על תוכן פתוח במאגרים.

.

קישורים רלוונטיים

https://coar-repositories.org/what-we-do/coar-international-repository-directory/

למאגר

לדפדוף במאגר –למדריך הנושאי של המאגר

https://ird.coar-repositories.org/

אודות  -מידע כללי

https://ird.coar-repositories.org/about?lang=en

לידיעה – COAR הוא ארגון בינלאומי עם למעלה מ-130 חברים ושותפים מרחבי העולם המייצגים ספריות, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, גופי מימון ממשלתיים ואחרים. COAR מאגדת מאגרים בודדים ורשתות מאגרים על מנת לבנות יכולות, ליישר קו בין מדיניות ונהלים, ולפעול כקול עולמי עבור קהילת המאגרים.

כתבה מ-4 באוגוסט 2025 כוללת תוצאות מחקר של מייקרוסופט שבדק כיצד מקצועות שונים משנים את תחומי האחריות שלהם בתגובה להתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית

המחקר ייחודי משום שהוא ניתח את השימוש בפועל בבינה מלאכותית משיחות Copilot בשנת 2024 במקום להסתמך על הערכות תיאורטיות.

הכתבה כוללת  25 מקצועות מובילים שהושפעו הכי הרבה והכי פחות מהבינה המלאכותית,.

מהכתבה עולה שמקצועות המתמקדים בידע ובתקשורת נמצאים בקטגוריות הפגיעות הגבוהה. ואלו מקצועות הכרוכים בעבודה פיזית, נוכחות פיזית או הפעלת מכונות דורגו במקום הנמוך ביותר

כך למשל  ברשימת  הנפגעים היסטוריונים, סופרים , נציגי מכירות ועוד לעומת זאת קבלני גגות ועבודות אחרות הדורשות עבודה פיזית הן הכי פחות פגיעות להשפעת בינה מלאכותית,

החוקרים ציינו כי הנתונים שלהם מראים רק חפיפה בין יכולות בינה מלאכותית לפעילויות עבודה, ולא פיזור עובדים בפועל. שכן דוגמאות היסטוריות מראות שאוטומציה יכולה לעיתים להגדיל ולא להקטין את התעסוקה במגזרים שנפגעו.

לכתבה

קיימים היום כלים לחיפוש מידע אקדמי מעבר למנועי חיפוש אקדמיים כמו גוגל סקולר ומאגרי מידע קונבנציונליים

כתבה מפורטת, מעניינת ושימושית של המידען ,איש החינוך  והחוקר עמי סלנט בנושא כלי חיפוש ואחזור מידע בגישה שונה לחיפוש מחקרים אקדמיים  התפרסמה ב- 8 ביולי 2025  .

הכתבה כוללת:

רשימה של כלי חיפוש מתקדמים ותיאור היכולות שלהם

והמלצות של עמי על סמך ניסיונו כמדען וחוקר

לכתבה

תודה רבה לעמי על מידע מפורט ומעניין זה ועל המידע בשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

סקירה שיטתית מעניינת בנושא מעורבות  ספריות ברחבי העולם במדע אזרחי פורסמה ב-26 ביוני 2025

מדע אזרחי משלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע והוא שייך למטרייה הרחבה של מדע פתוח

סקירה שיטתית זו נערכה בארבעה מאגרי מידע עיקריים: Web of Science, Scopus, LISTA, ו-Library & Information Science Collection. המאמרים נכללו במחקר על סמך הרלוונטיות שלהם למדע אזרחי בספריות, כאשר קריטריונים כוללים את כל סוגי הספריות, כיסוי גיאוגרפי עולמי ומקורות רב-לשוניים.

סך הכל נותחו 58 מאמרים העוסקים ישירות בספריות ובמדע אזרחי. הממצאים מגלים כי העבודות שנותחו עוסקות במספר נושאים ומושגים תיאורטיים מרכזיים, כולל מדע פתוח כמושג מרכזי, ספריות כמנחות ומרכזים למעורבות, מעורבות קהילתית ומיקור המונים, תפקידים חינוכיים ובניית יכולות, מדעי הרוח הדיגיטליים ופרויקטים היסטוריים, ותרומות לפיתוח בר-קיימא.

סקירה שיטתית זו מאשרת כי ספריות ברחבי העולם ממלאות תפקיד משמעותי במדע אזרחי באמצעים שונים, כולל מתן גישה לתשתיות מדע פתוח, עידוד השתתפות קהילתית ומינוף כלים דיגיטליים ליצירה והפצת ידע.       הן תורמות לשיפור האוריינות המדעית, שימור המורשת התרבותית והתמודדות עם אתגרים חברתיים באמצעות פרויקטים מחקריים משתפים.

עם זאת, בעוד שיוזמות רבות מדגישות את הפוטנציאל של ספריות במדע אזרחי, נותרו אתגרים בשימור מימון, טיפוח תמיכה מוסדית והבטחת מעורבות ארוכת טווח של משתתפים.

פערים במוכנות המוסדית, במדיניות אזורית ובגישה למשאבים טכנולוגיים ממשיכים לעצב את יעילותם של מאמצים אלה.

לסיכום, סקירה זו מדגישה את תפקידן החיוני של ספריות בקידום מדע אזרחי בקנה מידה עולמי.

על ידי אימוץ שיטות עבודה מומלצות, אבטחת משאבים בני קיימא וחיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים, ספריות יכולות להמשיך לשמש כזרזים למעורבות ציבורית במחקר, ולתרום לידע מדעי כוללני ונגיש יותר.

למחקר

המידען ואיש החינוך עמי סלנט פירסם לאחרונה מספר סקירות  מעניינות מחדשות הבינה המלאכותית בבלוג המידענות שלו

הפוסטים עונים על מספר שאלות מעניינות :

האם גם ספרים עוברים אימון ע"י צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית AI ?

 מסתבר שלאחרונה,  גם  ספרים משמשים כחלק מהאימון של צ'אטבוטים מבוססי AI . עדיפות ניתנת לאימון ספרי עיון, מדוע ? ואיך זה עובד  ?  ומה עם סוגיות של זכויות יוצרים   על כך ועוד  בסקירה המלאה .

 לסקירה המלאה

האם גוגל משתמשת גם בספרייה של 20 מיליארד סרטונים של יוטיוב כדי לאמן את מודלי הבינה המלאכותית שלה?  ומה בדבר  ההסכמים עם יוצרי התוכן  על כך בסקירה המלאה

 לסקירה המלאה

ומהו מאפיין סקירות  AI  החדש של גוגל והאם חלו בו שינויים לאחרונה

על מה מבוסס מאפיין זה , למה הוא מיועד , וכיצד להפעילו ועוד  .. על כך בסקירה המלאה

 לסקירה המלאה 

תודה לעמי על תרומתו הרבה   בסקירות אלה  ובשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

לאור הגידול ביישומי   הבינה המלאכותית ובתכנים הנוצרים  בהם מתעוררת השאלה כיצד מקטלגים חומרים אלה

נכון למאי 2025, פלטפורמת אירוח המודלים הפופולרית של בינה מלאכותית, Hugging Face, רשמה 1.5 מיליון מודלים המתמחים במשימות, החל מראייה ממוחשבת ועד עיבוד שפה טבעית, דרך יצירת תמונה ואודיו ועד לרובוטיקה, הזמינים באתר האינטרנט שלה

נראה שכמות המשאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית תמשיך לגדול, ועמה הצורך של מקטלגים ליצור תיאורים מדויקים, ספציפיים ושימושיים שלהם

מאמר שהתפרסם ביוני 2025 סוקר בקצרה את ההיסטוריה והמצב הנוכחי בכול הקשור לקטלוג של משאבים שנוצרו על ידי מחשב, כמו גם את מושג המחבר בתקני קטלוג ומתמקד באופן שבו מקטלגים מתארים משאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית וכיצד ניתן לייצג משאבים אלה ברשומות ביבליוגרפיות..

הנחיות PCC בנושא "קטלוג משאבים שנוצרו באמצעות תוכנת בינה מלאכותית (AI)" מספקות נקודת התחלה מועילה, אך קהילת הקיטלוג יכולה לבנות עליה עוד יותר. חלופות מוצעות כגון שדות MARC חדשים או שעברו שימוש מחדש, שימוש מורחב במאפייני BIBFRAME ואוצר מילים מבוקר חדש שיאפשרו למקטלגים לייצג משאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית באופן המשקף את נקודות המבט של מחבריהם האנושיים.

למאמר

הספר The Open Science Cookbook עוסק במגוון היבטים שקשורים למדע פתוח עם דגש על מקומן ותפקידן של הספריות בנושא . הספר מתמקד בניסיונן של הספריות באוניברסיטת קרנגי מלון Carnegie Mellon University שבפנסילביניה בתחום, וזמין גם בגישה פתוחה

ההנחה היא שמדע פתוח הוא עתיד הקידום והחדשנות האקדמיים במגוון רחב של תחומים.

ניתן למצוא בספר  מידע רב שקשור בפיתוח תוכנית מקיפה בנושא

הקמת צוות ושירותים עם דגש על תפקיד הספרנים , אירועים ,שיתופי פעולה ועוד

מן הראוי לציין בהקשר זה שבשנת 2022, משרד המדע ומדיניות הטכנולוגיה של הבית הלבן התריע בפני כל המחלקות והסוכנויות הפדרליות כי תוצאות המחקר במימון פדרלי חייבות להיות זמינות
לציבור באופן מיידי וללא עלות. שינוי מדיניות זה חייב להיות מיושם עד סוף 2025; סוכנויות מימון אחרות מאמצות מדיניות גישה פתוחה דומות.
גישה פתוחה הופכת במהירות לדרך ברירת המחדל לעריכת מחקר, וספריות ימשיכו
למלא תפקיד מפתח על ידי מתן נגישות רחבה, אפשרויות ניהול נתונים והדרכה ייעודית

לספר בגישה פתוחה

קישורים למגוון רחב של קורסים חינמיים בבינה מלאכותית  אפשר למצוא בפלטפורמה החינמית  Udemy.   כתבה שהתפרסמה ב- 5 ביוני 2025 ב- mashable      כוללת קישורים ל-41 קורסים כאלה חופשיים אליהם ניתן להצטרף בחודש זה

כמה דוגמאות

• A Gentle Introduction to Generative AI
• AI-900: Microsoft Azure AI Fundamentals
• AI and Crypto 2025: Trading, Investing, Careers, and AI Automation
• AI Art Generation Guide: Create AI Images For Free
• AI Filmmaking
• AI for Beginners: Learn The Basics of ChatGPT
• AI for Business and Personal Productivity: A Practical Guide
• AI for Everyone

• ChatGPT, Midjourney, Firefly, Bard, DALL-E, AI Crash Course
• ChatGPT Security: Privacy Risks and Data Protection Basics
• Create Faceless YouTube Videos Using Free AI Tools Only

•  ועוד..

לכתבה

טכנולוגיית הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות בתעשיות רבות. עם זאת, פחות מחקר נערך על האופן שבו בינה מלאכותית מיושמת בתעשיית הספריות.

ניתוח ביבליומטרי מראה שמספר מאמרי המחקר בתחום  גדל בהדרגה בין השנים 2015 ל-2024

רוב הפרסומים הם בתחום הרפואה וכתב העת Journal of Medical Internet Research הוא המוביל בתחום

חלק מהמדינות המובילות המעורבות במחקר בינה מלאכותית הקשור לספריות הן ארצות הברית, סין, אנגליה וקנדה

תחומי המחקר המובילים במחקר בינה מלאכותית בספריות בשנים 2015-2024 הם:

כתבי עת ובינה מלאכותית

פיזור המחקר על פי מדינות

יישום בינה מלאכותית במערכות אחזור מידע בספריות

אלגוריתם שמשמשים במערכות מידע בספריות

סקר שנערך בקרב ספרנים אקדמיים בקנדה ובארצות הברית גילה שכמעט 77% מהנשאלים משתמשים בבינה מלאכותית בחייהם האישיים, כאשר כ-60% ציינו שימוש במכשירי עוזר וירטואליים בשגרת יומם. עם זאת, 46% מספרני האקדמיה לא הסכימו עם הרעיון שהספריות שלהם מיישמות באופן פעיל בינה מלאכותית. יתר על כן, 50% מהספרנים לא היו בטוחים האם לקוחותיהם כבר השתמשו בבינה מלאכותית בשירותי הספרייה. כמו כן, כמעט מחצית מהספרנים אמרו שאינם מודעים לכך האם הספריות שלהם משתמשות בבינה מלאכותית כדי לתמוך בשירותים כגון עיון וירטואלי, מדיה חברתית, ניהול אוספים וקטלוג. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בהכשרה וחינוך טובים יותר בתחום הבינה המלאכותית עבור ספרנים

יישום הבינה המלאכותית בספריות אוניברסיטאיות לא רק יעורר חדשנות, אלא גם יגדיל את ערך שירותי הספרייה. חשוב להדגיש כי דעתם של כל הספרנים היא שיש ליישם את השימוש בבינה מלאכותית בכל תחומי פעילות הספרייה. כתוצאה מכך, נראה כי עתיד הבינה המלאכותית בספריות מבטיח

למאמר הסקירה

דוח מחקר של מרכז המחקר פיו  בנושא בני נוער מדיה חברתית ובריאות הנפש  התפרסם ב- 22 באפריל 2025

שיעורים עולים של בריאות נפשית לקויה בקרב צעירים בארה"ב נחשבים כמשבר לאומי. בעוד שלעתים קרובות הדבר קשור לגורמים כמו מגפת הקורונה או עוני, כמה גורמים רשמיים, רואים  במדיה החברתית יום עיקרי על בני נוער.

הסקר האחרון של מרכז המחקר פיו בקרב בני נוער בארה"ב בגילאי 13 עד 17 והוריהם מגלה כי הורים בדרך כלל מודאגים יותר מילדיהם לגבי בריאותם הנפשית של בני נוער כיום.

אך גם בני נוער מודעים יותר מבעבר להשפעה זו.  כמחצית מבני הנוער (48%) אומרים שלאתרים אלה יש השפעה שלילית בעיקר על אנשים בגילם, לעומת 32% בשנת 2022. אך פחות (14%) חושבים שהם משפיעים עליהם באופן אישי לרעה.

רוב בני הנוער מייחסים לרשתות החברתיות את תחושת החיבור הגדולה יותר לחברים. ובכל זאת, בערך 1 מכל 5 אומרים שאתרי מדיה חברתית פוגעים בבריאותם הנפשית, ושיעור הולך וגדל של אנשים חושבים שהם פוגעים באנשים בגילם.

ממצאים מרכזיים נוספים מהסקר:

יותר בני נוער מדווחים על בילוי זמן רב מדי ברשתות חברתיות: 45% מבני הנוער אומרים שהם מבלים זמן רב מדי ברשתות חברתיות בסקר הנוכחי שלנו, עלייה מ-36% בשנת 2022.

חוויותיהן של בנות ברשתות חברתיות נוטות לשליליות יותר, לעיתים: בנות נוטות יותר מבנים לומר שרשתות חברתיות פוגעות בבריאות הנפש שלהן (25% לעומת 14%), בביטחון העצמי (20% לעומת 10%) או בשינה (50% לעומת 40%).

רוב בני הנוער רואים ברשתות החברתיות מרחב חיובי לחברויות ויצירתיות: 74% מבני הנוער אומרים שפלטפורמות אלו גורמות להם להרגיש מחוברים יותר לחבריהם, ו-63% אומרים שהן נותנות להם מקום להראות  את הצד  היצירתי שלהם.

לבני נוער ולהורים יש רמות נוחות שונות כשמדברים על בריאות הנפש של בני נוער: 80% מההורים אומרים שהם מרגישים בנוח מאוד או מאוד לדבר עם בני הנוער שלהם על בריאות הנפש שלהם. חלק קטן יותר של בני נוער (52%) מרגישים אותו דבר.

באשר לנושא מדיה חברתית כמשאב מידע לבריאות הנפש: 34% מבני הנוער אומרים שהם מקבלים לפחות לפעמים מידע על בריאות הנפש במדיה החברתית.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדוח המלא של המחקר

לדוח המחקר