עולם המידע

השימוש בכלי בינה מלאכותית למחקר נעשה יותר ויותר רווח. מחקר מעניין בחן את יעילותם של כלי בינה מלאכותית  בתחומים:  חיפוש מידע,  גילוי ידע   וסקירת ספרות

הכלים שנבחנו (חלקם בתשלום וחלקם חינמיים דורגו על  ידי  ספרנים וסטודנטים ) הם :

• ChatGPT
• Connected Papers – חופשי
• Connected Papers – בתשלום
• Dimensions AI
• Elicit – חופשי
• Elicit – בתשלום
• Inciteful
• Litmaps – חופשי
• Litmaps – בתשלום
• Microsoft Copilot
• Research Rabbit
• Scholarcy
• Scite
• Semantic Scholar
• Undermine

מתוצאות המחקר עולה :

Scite קיבל את הציון הגבוה ביותר עבור גילוי (M = 16.5) ו-Elicit קיבל את הציון הגבוה ביותר הן עבור חיפוש (M = 17.67) והן עבור סקירות (M = 16). הגרסאות בתשלום של Elicit ו-Undermind נמצאו ככלי הבינה המלאכותית המדורגים ביותר עבור חוקרים. התוצאות  מצביעות גם על כך שגרסאות בתשלום של כלי בינה מלאכותית עשויות להציע פונקציונליות משופרת למחקר אקדמי, אם כי יש לבצע מחקר נוסף בתחום זה כדי לנתח את יחס העלות-תועלת של כלים אלה.

למחקר

מחקר מעניין בדק  הטיה בייצוג החזותי של ספרנים שנוצר על ידי ChatGPT       ב-3 סוגי ספריות שונות – ספרית בית ספר, ספרייה ציבורית וספרייה אקדמית . המחקר התמקד בניתוח הטיות שקשורות למגדר, מוצא אתני , גיל , לבוש ועיצוב השיער

התמונות של ספרנים בסביבות שצוינו, תארו ספרנים באינטראקציה עם ספרן אחר או ביעץ למשתמשי הספרייה. התמונות שנוצרו הוערכו לאחר מכן על סמך קריטריונים כגון מיקום, רמזים חזותיים המצביעים על גיל ומגדר ומאפייני סביבת הספרייה

הניתוח גילה הטיות משמעותיות בתמונות שנוצרו..

מבחינת הייצוג המגדרי הייתה הפרזה  בנוכחות גברים בכל הספריות, בעיקר בספריות אקדמיות שבהן רק 6% מהספרנים האקדמיים מתוארים כנשים. בנוסף, הייתה מגמה ניכרת כלפי ספרנים מבוגרים יותר במסגרות ציבוריות ואקדמיות, וגודל מבני הספרייה גדל מספריות בתי ספר לספריות אקדמיות.

ממצאים אלה מדגישים את חיזוקם של סטריאוטיפים, ובמיוחד את הצגתם של גברים בעמדות כוח יחסית לנשים. מחקר זה תורם לגוף הגדל של מחקרים על הטיות בתוצרי בינה מלאכותית יוצרת, תוך הדגשת הסכנות הפוטנציאליות של הסתמכות על כלים כאלה ליצירת תמונות. הוא מדגיש את החשיבות של בחינה ביקורתית של תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית כדי למנוע הנצחת אפליה ואי-שוויון במקצוע הספרנות. הממצאים משמשים כהערה אזהרה בנוגע להשלכות של שימוש בבינה מלאכותית יוצרת לייצוג חזותי בהקשרים מקצועיים.

למחקר

חברת Ex Libris   הודיעה לאחרונה על השקתו של מרכז סקירות חדש

באתר זה ניתן למצוא מידע בנושאים מגוונים רלוונטיים לספריות כגון :

התפקיד המתפתח של ספריות בבינה מלאכותית באקדמיה , הצלחת סטודנטים, אימוץ טכנולוגיה ושינוי חוויית משתמש.

המידע זמין בגישה פתוחה ולעתים נדרשת  הרשמה

האוסף נועד לסייע לספרנים, סגל ומנהיגים מוסדיים להבין וליישם  מגמות מתפתחות

לאתר 

השקת ChatGPT בסוף 2022 הולידה תשומת לב ציבורית ומקצועית רבה לבינה מלאכותית יוצרת (AI). מאז, אנשי מקצוע בתחום המידע בכל סוגי הספריות ומסגרות המידע התמודדו עם שאלות לגבי האופן שבו טכנולוגיה מתפתחת במהירות זו תשפיע על יצירת וצריכת מידע, ועל שירותי ספרייה השונים. ספרנים התמודדו גם עם חששות אתיים, החל מאופן השימוש בכלי מידע בעל פוטנציאל להפקת מידע לא מדויק או מוטה, דרך שאלות של יוצרים וזכויות יוצרים, ועד התמודדות עם שיטות עבודה מזיקות ועלויות סביבתיות הקשורות לכלי בינה מלאכותית.

2 גליונות של Library Trends  עוסקים בנושא ומספקים מבט רחב על האופן שבו בינה מלאכותית יוצרת משפיעה על תחום מדעי הספרייה והמידע (LIS), מעלים שאלות חשובות לגבי ההשלכות האתיות של כלים אלה, עוסקים גם בנושאים  בינה מלאכותית וגישה פתוחה, בינה מלאכותית ומדע פתוח  בינה מלאכותית וניתוח ספרות מדעית ומציעים כיצד ספרנים יכולים להיות מובילים ביישום מושכל (או דחייה) של בינה מלאכותית יוצרת. בשני הגיליונות, המאמרים שנאספו מספקים שילוב של מחקר מקורי, מקרי בוחן וקטעי מחשבה וספקולציות לגבי עתידים אפשריים ורצויים. חלק מהמחברים מאמצים את האפשרויות של בינה מלאכותית יוצרת, חלקם נוקטים בגישה פרגמטית לעבודה עם מה שנראה בלתי נמנע, וחלקם טוענים לדחייה של עתיד טובע בבינה מלאכותית..

https://muse.jhu.edu/issue/54940  גיליון 1 של  כתב העת Library Trends- רשימת מאמרים

https://muse.jhu.edu/issue/55500     גיליון 2 של כתב העת  Library Trends- רשימת מאמרים

https://muse.jhu.edu/article/961188/pdf   -מבוא – מאמר סקירה על הגיליון הראשון

https://muse.jhu.edu/article/968488  מבוא -מאמר סקירה על  הגיליון  השני

ב-8 ביולי 2025     COAR) – The Confederation of Open Access Repositories (השיקה רשמית את IRD  – מדריך המאגרים המוסדיים והנושאיים בגישה פתוחה הבינלאומי (IRD).

המדריך שואף להיות מקור מידע סמכותי על מאגרים בגישה פתוחה , ולספק לקהילה תיעוד מדויק ועדכני של נוף המאגרים הנוכחי. הוא מכיל מידע רב ומגוון כגון סוגי מאגרים – מוסדיים, ממשלתיים , נושאיים וכו  וגרסאות של פלטפורמות בשימוש, היקף אוספי המאגרים, מיקום גיאוגרפי, שיוכים מוסדיים, נושאים מרכזיים במאגר – מדעים, מדעי הרוח  רפואה וכו' ,פורמטים של מידע על , פונקציונליות נתמכת ועוד

מדריך זה  חשוב מתמיד כעת, כאשר מדינות רבות עוברות במהירות למדע פתוח נרחב ולפיתוח שירותי ערך מוסף המבוססים על תוכן פתוח במאגרים.

.

קישורים רלוונטיים

https://coar-repositories.org/what-we-do/coar-international-repository-directory/

למאגר

לדפדוף במאגר –למדריך הנושאי של המאגר

https://ird.coar-repositories.org/

אודות  -מידע כללי

https://ird.coar-repositories.org/about?lang=en

לידיעה – COAR הוא ארגון בינלאומי עם למעלה מ-130 חברים ושותפים מרחבי העולם המייצגים ספריות, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, גופי מימון ממשלתיים ואחרים. COAR מאגדת מאגרים בודדים ורשתות מאגרים על מנת לבנות יכולות, ליישר קו בין מדיניות ונהלים, ולפעול כקול עולמי עבור קהילת המאגרים.

כתבה מ-4 באוגוסט 2025 כוללת תוצאות מחקר של מייקרוסופט שבדק כיצד מקצועות שונים משנים את תחומי האחריות שלהם בתגובה להתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית

המחקר ייחודי משום שהוא ניתח את השימוש בפועל בבינה מלאכותית משיחות Copilot בשנת 2024 במקום להסתמך על הערכות תיאורטיות.

הכתבה כוללת  25 מקצועות מובילים שהושפעו הכי הרבה והכי פחות מהבינה המלאכותית,.

מהכתבה עולה שמקצועות המתמקדים בידע ובתקשורת נמצאים בקטגוריות הפגיעות הגבוהה. ואלו מקצועות הכרוכים בעבודה פיזית, נוכחות פיזית או הפעלת מכונות דורגו במקום הנמוך ביותר

כך למשל  ברשימת  הנפגעים היסטוריונים, סופרים , נציגי מכירות ועוד לעומת זאת קבלני גגות ועבודות אחרות הדורשות עבודה פיזית הן הכי פחות פגיעות להשפעת בינה מלאכותית,

החוקרים ציינו כי הנתונים שלהם מראים רק חפיפה בין יכולות בינה מלאכותית לפעילויות עבודה, ולא פיזור עובדים בפועל. שכן דוגמאות היסטוריות מראות שאוטומציה יכולה לעיתים להגדיל ולא להקטין את התעסוקה במגזרים שנפגעו.

לכתבה

קיימים היום כלים לחיפוש מידע אקדמי מעבר למנועי חיפוש אקדמיים כמו גוגל סקולר ומאגרי מידע קונבנציונליים

כתבה מפורטת, מעניינת ושימושית של המידען ,איש החינוך  והחוקר עמי סלנט בנושא כלי חיפוש ואחזור מידע בגישה שונה לחיפוש מחקרים אקדמיים  התפרסמה ב- 8 ביולי 2025  .

הכתבה כוללת:

רשימה של כלי חיפוש מתקדמים ותיאור היכולות שלהם

והמלצות של עמי על סמך ניסיונו כמדען וחוקר

לכתבה

תודה רבה לעמי על מידע מפורט ומעניין זה ועל המידע בשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

סקירה שיטתית מעניינת בנושא מעורבות  ספריות ברחבי העולם במדע אזרחי פורסמה ב-26 ביוני 2025

מדע אזרחי משלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע והוא שייך למטרייה הרחבה של מדע פתוח

סקירה שיטתית זו נערכה בארבעה מאגרי מידע עיקריים: Web of Science, Scopus, LISTA, ו-Library & Information Science Collection. המאמרים נכללו במחקר על סמך הרלוונטיות שלהם למדע אזרחי בספריות, כאשר קריטריונים כוללים את כל סוגי הספריות, כיסוי גיאוגרפי עולמי ומקורות רב-לשוניים.

סך הכל נותחו 58 מאמרים העוסקים ישירות בספריות ובמדע אזרחי. הממצאים מגלים כי העבודות שנותחו עוסקות במספר נושאים ומושגים תיאורטיים מרכזיים, כולל מדע פתוח כמושג מרכזי, ספריות כמנחות ומרכזים למעורבות, מעורבות קהילתית ומיקור המונים, תפקידים חינוכיים ובניית יכולות, מדעי הרוח הדיגיטליים ופרויקטים היסטוריים, ותרומות לפיתוח בר-קיימא.

סקירה שיטתית זו מאשרת כי ספריות ברחבי העולם ממלאות תפקיד משמעותי במדע אזרחי באמצעים שונים, כולל מתן גישה לתשתיות מדע פתוח, עידוד השתתפות קהילתית ומינוף כלים דיגיטליים ליצירה והפצת ידע.       הן תורמות לשיפור האוריינות המדעית, שימור המורשת התרבותית והתמודדות עם אתגרים חברתיים באמצעות פרויקטים מחקריים משתפים.

עם זאת, בעוד שיוזמות רבות מדגישות את הפוטנציאל של ספריות במדע אזרחי, נותרו אתגרים בשימור מימון, טיפוח תמיכה מוסדית והבטחת מעורבות ארוכת טווח של משתתפים.

פערים במוכנות המוסדית, במדיניות אזורית ובגישה למשאבים טכנולוגיים ממשיכים לעצב את יעילותם של מאמצים אלה.

לסיכום, סקירה זו מדגישה את תפקידן החיוני של ספריות בקידום מדע אזרחי בקנה מידה עולמי.

על ידי אימוץ שיטות עבודה מומלצות, אבטחת משאבים בני קיימא וחיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים, ספריות יכולות להמשיך לשמש כזרזים למעורבות ציבורית במחקר, ולתרום לידע מדעי כוללני ונגיש יותר.

למחקר

המידען ואיש החינוך עמי סלנט פירסם לאחרונה מספר סקירות  מעניינות מחדשות הבינה המלאכותית בבלוג המידענות שלו

הפוסטים עונים על מספר שאלות מעניינות :

האם גם ספרים עוברים אימון ע"י צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית AI ?

 מסתבר שלאחרונה,  גם  ספרים משמשים כחלק מהאימון של צ'אטבוטים מבוססי AI . עדיפות ניתנת לאימון ספרי עיון, מדוע ? ואיך זה עובד  ?  ומה עם סוגיות של זכויות יוצרים   על כך ועוד  בסקירה המלאה .

 לסקירה המלאה

האם גוגל משתמשת גם בספרייה של 20 מיליארד סרטונים של יוטיוב כדי לאמן את מודלי הבינה המלאכותית שלה?  ומה בדבר  ההסכמים עם יוצרי התוכן  על כך בסקירה המלאה

 לסקירה המלאה

ומהו מאפיין סקירות  AI  החדש של גוגל והאם חלו בו שינויים לאחרונה

על מה מבוסס מאפיין זה , למה הוא מיועד , וכיצד להפעילו ועוד  .. על כך בסקירה המלאה

 לסקירה המלאה 

תודה לעמי על תרומתו הרבה   בסקירות אלה  ובשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

לאור הגידול ביישומי   הבינה המלאכותית ובתכנים הנוצרים  בהם מתעוררת השאלה כיצד מקטלגים חומרים אלה

נכון למאי 2025, פלטפורמת אירוח המודלים הפופולרית של בינה מלאכותית, Hugging Face, רשמה 1.5 מיליון מודלים המתמחים במשימות, החל מראייה ממוחשבת ועד עיבוד שפה טבעית, דרך יצירת תמונה ואודיו ועד לרובוטיקה, הזמינים באתר האינטרנט שלה

נראה שכמות המשאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית תמשיך לגדול, ועמה הצורך של מקטלגים ליצור תיאורים מדויקים, ספציפיים ושימושיים שלהם

מאמר שהתפרסם ביוני 2025 סוקר בקצרה את ההיסטוריה והמצב הנוכחי בכול הקשור לקטלוג של משאבים שנוצרו על ידי מחשב, כמו גם את מושג המחבר בתקני קטלוג ומתמקד באופן שבו מקטלגים מתארים משאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית וכיצד ניתן לייצג משאבים אלה ברשומות ביבליוגרפיות..

הנחיות PCC בנושא "קטלוג משאבים שנוצרו באמצעות תוכנת בינה מלאכותית (AI)" מספקות נקודת התחלה מועילה, אך קהילת הקיטלוג יכולה לבנות עליה עוד יותר. חלופות מוצעות כגון שדות MARC חדשים או שעברו שימוש מחדש, שימוש מורחב במאפייני BIBFRAME ואוצר מילים מבוקר חדש שיאפשרו למקטלגים לייצג משאבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית באופן המשקף את נקודות המבט של מחבריהם האנושיים.

למאמר