עולם המידע

מסדי נתונים מסורתיים, בדרך כלל מחזירים רשימות ליניאריות של מאמרים שמאפשרות לקרוא ולבחור  וחיפוש הספרות בהם מתבצע באמצעות  התאמת מילות מפתח או הפניות לציטוט.

לאחרונה עם העלייה של נתונים ביבליוגרפיים אקדמיים פתוחים, ישנם יישומים שמציגים עבודות מחקר בגרפים דו-ממדיים; אפשר  בקלות לראות את הקשרים בין המאמרים, בין אם בגלל שהם דומים בתוכנם או שיש להם קשרי ציטוט. זה יכול לסייע  למצוא את הספרות העדכנית ביותר, להבין איך רעיונות קשורים זה בזה, לסייע בבניית  תובנות טובות יותר לגבי הנושאים הנחקרים ומאפשר אפילו לגלות מחקרים  שלא ניתן היה למצוא בדרך אחרת ויש בהם להאיץ את המחקר האקדמי.

מספר כלים כאלה לדוגמה הם : Inciteful , VOSviewer , ResearchRabbit , Connected Paper, ולאחרונה גם Litmaps

מידע מפורט על כול אחד מהכלים אפשר למצוא בכתבות הבאות:

https://library.ust.hk/sc/researchrabbit/

https://library.ust.hk/sc/vosviewer-video/

https://library.ust.hk/sc/connected-papers/

https://library.ust.hk/sc/inciteful/

https://library.ust.hk/sc/litmaps/

קישור למאמר שמתאר את השימוש בכלי litmaps והתפרסם לאחרונה ב- Library Hi Tech News

דוח מערכות ספרייה  2022  שהתפרסם בראשית מאי 2022 , מתעד השקעות מתמשכות של ספריות במוצרי טכנולוגיה אסטרטגיים למיכון וניהול משאבי הספרייה בשנת  2021  במישור הגלובלי

הדוח מכסה ארגונים/חברות  למטרות רווח וארגונים ללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים אסטרטגיים – במיוחד מערכות ספריות משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה  ומוצרי גילוי מקיפים.

הדוח מתבסס על סקר ספקים שבו התבקשו למסור פרטים על הארגון, מכירות, והסברים נרטיביים על הישגיהם.  מקורות נוספים שנבדקו  כוללים הודעות לעיתונות, מאמרי חדשות ומידע אחר זמין לציבור . רוב הארגונים סיפקו רשימות של ספריות המיוצגות בסטטיסטיקה המדווחת, מה שאיפשר ניתוח ואימות מפורטים יותר.

להלן כמה מגמות מסתמנות :

צעד בעל השלכות מסיביות על ספריות הוא רכישתה של  ProQuest על ידי Clarivate  -חברה גדולה ונסחרת בבורסה בתחום התקשורת המדעית והקניין הרוחני. העסקה בשווי של 5.3 מיליארד דולר, שהוכרזה במאי 2021, עולה על כל עסקה קודמת בתחום הספרייה.

תהליך השילוב של ProQuest לתוך Clarivate צפוי להימשך שנה או יותר. לקראת המיזוג, גם אקס ליבריס וגם Innovative דיווחו על מאמצי פיתוח ומכירות משמעותיים.

אקס ליבריס ממשיכה לראות מכירות חזקות של פלטפורמת שירותי הספרייה עלמא שלה. עם 182 החוזים שנחתמו ב-2021  סך ההתקנות הגיע ל-2,261. מספר  הארגונים שחתמו על עסקאות לרכישת עלמא היה גדול מבכל שנה קודמת. פרימו נבחרה על ידי 176 ספריות, ובכך עלה מספר ההתקנות ל-2,910; עוד 55 ספריות נרשמו ל-Summon ב-2021, מה שהביא את סך הכל ל-860. Summon ו-Primo מציעות ממשקי משתמש ייחודיים אך שתיהן מבוססות על Ex Libris Central Discovery Index (CDI) לתוצאות חיפוש ברמת המאמר. אקס ליבריס ביצעה 43 מכירות חדשות של אפליקציית רשימת הקריאה Leganto שלה. תשע המכירות של פלטפורמת שירותי המחקר של אקס ליבריס Esploro הגדילו את סך ההתקנות ל-37. אקס ליבריס דיווחה על כוח אדם של 921, ירידה של 52 משרות מהשנה שעברה. ב-Innovative  כוח האדם שלה גדל מ-254 ל-270.

מן הראוי לצין שרכישתה של  ProQuest על ידי Clarivate והופעתו של עסק כה גדול בצמרת הענף האיצה את החיבור בקרב שחקנים בינוניים שמטרתם להגדיל את ההיקף והיעילות כדי להישאר תחרותיים. התוצאה יותר רכישות שלהם מכול שנה קודמת .

כמו כן אירועים מסוימים בשנת 2021 קראו תיגר על מגמות מבוססות  כך למשל פרויקט FOLIO נועד להאט את המומנטום של עלמא בספריות אקדמיות, ומזמין את השאלה: האם פרויקט עולה חדש יכול לשבש את הצלחתו של פתרון מוכח שיש לו יותר מעשור של פיתוח מתמשך?

השינויים הכרוכים בספריות האקדמיות מנוגדים בצורה חדה למגזר הטכנולוגיה של הספריות הציבוריות, שבו המוצרים מציעים שינויים  קלים בלבד. מוצרי מערכת ספרייה משולבת (ILS) המשרתים ספריות ציבוריות נוטים להתפתח ולא להשתנות, המגמה היא להוסיף שכבות על מוצרים קיימים כדי לחדש את ממשקי הלקוחות ולבנות ערוצים למעורבות משתמשים  משופרת.

מגמה בולטת נוספת – מערכות ניהול ספריות המבוססות על תוכנת קוד פתוח נמצאות בצמיחה מתמדת. Koha,  למשל שנתמכת על ידי ByWater Solutions,  ממשיכה  לעשות חייל  בקרב ספריות ציבוריות ואקדמיות בארה"ב

ספריות קטנות יותר זוכות לשירות טוב על ידי חברות המציעות מערכות משתלמות ומתוחכמות יותר ויותר. עסקים אלה מוסיפים טקסטורה חשובה לתעשייה, מטפלים בתחומי נישה מהם התעלמו השחקנים הגדולים ומספקים מערכות ושירותים לספריות בתקציב צנוע. בעוד שההשפעה הכלכלית שלהם קטנה ביחס לענף הכולל, תרומתם המעשית רבה.

אלה מגמות בולטות מהדוח שכולל פרטים רבים אותם ניתן למצוא בדוח המלא

כמו כן מידע נוסף על כוח אדם וסטטיסטיקות מכירות זמינים במדריכי הטכנולוגיה של הספרייה

בימים אלו הושק המיזם " ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים – מרכז ידע"   פרי יזמתו ועבודתו של המידען ואיש החינוך עמי סלנט.

כידוע, כפי שמצוין באתר " מאז שפרצה לחיינו מגפת הקורונה, על כל נגזרותיה, יש התפתחויות רבות בתחומי הספריות הדיגיטליות והספרים הדיגיטליים.
ההתפתחויות באות לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של ספריות דיגיטליות קיימות, בהקמת ספריות דיגיטליות חדשות ובהרחבת מפלס הספריות הדיגיטליות של הספריות הציבוריות בישראל."

מטרתו המוצהרת של המיזם היא לרכז את כל המידע אודות ההתפתחויות בתחומי הספריות הדיגיטליות בישראל ובעולם. וכפי שמצוין באתר, לצורך כך פותחה מערכת מקוונת לאיסוף מידע אודות ההתפתחויות בספריות דיגיטליות בארץ ובעולם,  והמידע המעודכן  והחשוב  מוצג באתר לאחר סינון ותמצות.

האתר כולל גם מידע  על  ההתפתחויות  בתחום קוראי ספרים אלקטרוניים (כגון קינדל ואחרים) וכלים דיגיטליים  להפקת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים.

המידע הרב באתר מסווג למספר קטגוריות מרכזיות שמקלות על הניווט בו : מרכז הידע,  ספריות דיגיטליות – מחקרים, מאגרי תזות ודיסרטציות, ומה חדש במרכז הידע.  בנוסף לאפשרויות דפדוף נוחות אלה  באתר יש מנוע חיפוש שמאפשר חיפוש במידע הרב על פי מילים. את תוצאות החיפוש המתקבלות ניתן למין על פי ההתאמה הטובה ביותר או החדשה ביותר .

מיזם חשוב ומבורך זה מצטרף  למיזמים קודמים חשובים  של עמי סלנט.  מידע על מיזמים קודמים אפשר למצוא באתר המרכזי של עמי סלנט "ידע וסקרנות דיגיטלית"

לדף הבית של מרכז הידע

לדף אודות המיזם

ושם יש גם מידע על יצירת קשר :

לדף הפייסבוק של עמי סלנט 
לקבוצת הפייסבוק של עמי סלנט 

מחקרים לא מעטים  עוסקים ביתרונות של שימוש במשאבי חינוך פתוחים (OER) בעיקר מבחינת זמינות החומרים לסטודנטים , דו"ח מחקר שהתפרסם באפריל 2022  ומשתרע על פני 64 עמודים מיוחד בכך שהוא בודק האם השימוש במשאבי חינוך פתוחים OER   מוביל לשינוי בהוראה, כיצד משאבי חינוך פתוחים תורמים לפדגוגיה פתוחה  (OEP) ,כיצד פדגוגיה פתוחה  – נראית בכיתה וכיצד השימוש בפרקטיקות אלה משפיע על התלמידים והאם השימוש במשאבי חינוך פתוחים יכולים לתמוך בחינוך שיוויוני  , במיוחד במסגרות חינוכיות מגוונות. הדוח מציג ממצאים ממחקר איכותני שהתבסס על ראיונות עם סגל ומנהלים,קבוצות מיקוד של תלמידים, ותצפיות בקורסים בשמונה מכללות קהילתיות בארה"ב.

על פי ממצאי הדוח –   משאבי חינוך פתוחים תרמו לפדגוגיה פתוחה – אפשרו למדריכים "להאט" את הקצב שלהם, להדגיש חקירה מעמיקה יותר של נושאים, לאפשר הוראה ממוקדת תלמיד יותר, ליצור מקום לקולות תלמידים ולאפשר דמוקרטיזציה של הזדמנויות גישה והשתתפות ביצירת ידע, במיוחד עבור אוכלוסיות מודרות היסטורית.

בסך הכל, מחקר זה סיפק הוכחות לכך שאימוץ OER יכול להוביל לשינויים בהוראה , והיישום תלוי במדריכים,  בסוג הקורס, במידת חופש הפעולה שהמדריכים חשים.

עם זאת, עדויות מהמחקר מצביעות על כך שיישום הפרקטיקות האלה רחוק מלהיות נפוץ , לרוב המכללות במחקר לא הייתה מדיניות ושיטות עבודה כדי לקיים או להרחיב את השימוש בפרקטיקות אלה.

מידע נוסף בדוח המחקר

 לאחרונה קיימת התלהבות ממה שמכונה  ה"חזרה לשגרה" לכנסים אקדמיים ובעיקר ההתלהבות לנוכחות פיזית ומפגשים אישיים עם עמיתים לאחר שנוצרה עייפות מסוימת מהזום.  וגם אני חלקתי את התחושה הזאת בכנס טלדן האחרון

אך חשוב גם לזכור שכשהמגיפה אילצה לראשונה את רוב הכינוסים המדעיים, אם לא את כולם, לעבור לאינטרנט, התברר שהאוכלוסייה שהשתתפה בכנסים (מקוונים) הייתה שונה באופן מהותי מבעבר. יותר אנשים מאוניברסיטאות פחות עשירות (בארה"ב) ומכל העולם הצטרפו לראשונה לכנסים בינלאומיים. זה כלל גם סטודנטים לדוקטורט (בדרך כלל עם תקציבי נסיעות נמוכים) וסגל זוטר, להם חשוב ביותר להשתתף בכנסים.

כיום עם החזרה לכנסים הפיזיים נשאלת השאלה האם יש  מודל שיכול לאפשר נוכחות פיזית ובה בעת להנציח את המצב שהיה קיים בכנסים המקוונים גם מבחינת ההכלה של המשתתפים. יתכן שכנס היברידי שהא ארוע שמשודר בזמן אמת אונליין ואשר בו במקביל לנוכחות פיזית של משתתפים קיימת גם נוכחות וירטואלית של משתתפים, יכול להיות הפתרון

מחקר שעליו דווח בכתבה  מ- 16 במאי 2022 מתמודד עם השאלה . במחקר נשאלו חוקרים על הניסיון שלהם עם כנסים מקוונים ועל נכונותם להשתתף בכנסים מרחוק בעתיד, כולל כנסים היברידיים. המדינות שנבדקו היו: בנגלדש (20 חברים), ברזיל (49 חברים), אתיופיה (44 חברים), מלזיה (84 חברים), פקיסטן (26 חברים), והמזרח התיכון וצפון אפריקה (110 חברים). איסוף הנתונים נמשך 19 ימים במאי 2021, והניב 72 תגובות תקפות (שיעור התגובה היה 24%). הנשאלים כללו סטודנטים לתואר שלישי (2%), אנשי סגל עם קביעות (53%) ואנשי סגל ללא קביעות (16%). השתתפו בסקר  גם כמה עמיתים (בעיקר מארה"ב) ששימשו בעבר כיו"ר ועידה/תוכנית של מפגשים בינלאומיים רחבי היקף.

נקודת מבט של המשתתפים בכנסים

ניתוח הנתונים של תשובות המשתתפים בכנסים הדגיש שלוש סוגיות הקשורות להשתתפות בכנסים, אשר נפתרו במידה ניכרת על ידי אפשרויות מרוחקות. ראשית, בעיות פיננסיות: רוב האנשים דיווחו שהם יכלו להשתתף בכנס בינלאומי בפעם הראשונה, מכיוון שהם לא יכלו להרשות לעצמם עלויות נסיעה . שנית, גמישות: מספר נחקרים ציינו שהם יכולים לנהל טוב יותר את ההתחייבויות המקצועיות והאישיות (המשפחתיות) שלהם על ידי השתתפות מרחוק ויכולת לצפות בשידורים בזמן אמת  של המפגשים (זה היה נכון במיוחד עבור נשים, שהן עדיין, לרוב, המטפלות העיקריות בילדים, כפי שצוין על ידי עיתון PNAS משנת 2020). ואחרון, בטיחות: זה נוגע לבריאות. בסך הכל, המסר היה ברור: כנסים היברידיים יגדילו את הנוכחות של אנשים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה, כשהיתרונות עולים במידה ניכרת על האתגרים.

נקודת המבט של המארגנים

למרות שהמארגנים תומכים בהכללה נוספת באמצעות השתתפות מרחוק, הם העלו גם כמה חששות . ראשית, הם ציינו כי אונליין בלבד היא סביבה הרבה יותר טובה מהיברידית מכיוון שיש רק סוג קהל אחד. האתגרים הקשורים לכנסים היברידיים כוללים ציוד ויכולות טכניות: כנסים המופעלים במצב היברידי זקוקים לאולמות אירועים עם מסכים גדולים, מיקרופונים וחיבורי אינטרנט יציבים. דרישות אלו עשויות להוביל את המארגנים לבחור במקומות יקרים שבהם מרכזי כנסים יכולים להציע טכנולוגיות אלו, אשר, באופן פרדוקסלי, ימנעו אפילו יותר נסיעות ממדינות בעלות הכנסה נמוכה. דאגה נוספת היא דמי הכנס: אם כנסים היברידיים דורשים יותר טכנולוגיה, דמי הכנס עשויים להתייקר, ולמנוע יותר אנשים להשתתף (באופן אישי או מרחוק). כמו כן הועלו בעיות פרטיות. תפיסות הפרטיות משתנות ממדינה למדינה. לדוגמה, ייתכן שחלק מהאנשים לא ירגישו בנוח להיות מוקלטים בשידור ישיר.

גם  המשתתפים וגם המארגנים ציינו שהגבלת נסיעות למרחקים ארוכים תשפיע לטובה על הסביבה, שכן דלק סילוני הנוכחי הוא מקור לזיהום עולמי

לסיכום, בהתחשב בתשובות הנחקרים  על היתרונות שבכנסים וירטואליים  מחד ובהתחשב בעובדה שבני אדם הם חברתיים מטבעם, ומגע אישי, צ'אטים לא פורמליים וכו' הם בסיסיים לרווחתנו האישית, כמו גם לאינטראקציות החברתיות ניתן לומר  שהיברידיות, עשויה להיות פשרה טובה… אבל עם כמה אזהרות.   על כך בכתבה

ביום שני   9.5.2022 התקיים במסגרת  "INFO 2022"- – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-36 ,יום עיון בנושא: " מידע וטכנולוגיה 2022 : התפתחויות ברשת – אתגרים והתמודדות

יום העיון עסק בתופעות ויישומים מתפתחים בתחום המידע והטכנולוגיה – אתגרים ודרכי התמודדות. מפי אנשי אקדמיה, יזמים, ואנשי מקצוע וטכנולוגיה שמענו על תופעת הפייק ניוז ופעולות לא אתיות שונות ברשת האינטרנט, חיבור בין קהילות דיגיטליות ופיזיות , חדשנות וספרייה , מלחמת הסייבר במלחמה בין רוסיה ואוקריאנה, התוודענו להתפתחויות טכנולוגיות – מציאות מדומה , ערים חכמות, למידת מכונה ויישומים אפשריים עם התייחסות גם לתחום החינוך והספריות ודנו גם באתיקה של הטכנולוגיה, באתגרים הנלווים ובדרכי ההתמודדות .

.לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת את המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. בהמשך אם אקבל אישור להעלאת מצגות נוספות אוסיף אותם בפוסט זה

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, מידענית, בלוג עולם המידע  

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א: מרצה אורחת : קרן מרציאנו, העוזרת הכלכלית של חדשות ערוץ 12

כלכלה ביום שאחרי הקורונה

מושב ב : בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות,  התפתחויות ברשת, אתגרים ואתיקה 

דברי פתיחה , ד"ר יפה אהרוני

בינה מלאכותית בעולם האינטרנט של הדברים , ד"ר לואי, חבר סגל בכיר במכללת עמק יזרעאל, מייסד ומנהל חברת אקסבידא, חברה לפיתוח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת.

למצגת ההרצאה

ביג דאטא והעיר הגדולה: אורבניזציה דיגיטלית, נתונים ומדיניות, ד"ר דוד בורג , המכללה האקדמית תל חי ..

ההרצאה מתבססת על תחום המחקר של ד"ר דוד בורג בשנים האחרונות שמתמקד ב-"מתמטיקה של החברה" – מודלים מתמטיים של תהליכים חברתיים, דינמיקה של מערכות מורכבות בזמן ובמרחב,רשתות. בדגש על ניתוח של מערכות אורבניות

פייק ניוז ושיטוי מקוון – מאפיינים, דוגמאות וכלים להתמודדות עם התופעה, אמיר פליישמן, מנכ"ל חברת סיקום גלובל, הוא חוקר, יועץ, מרצה, מוביל דעה עולמי בתחום המודיעין התחרותי ומחבר הספר "לנצח דרך הרשת". הספר מלמד באופן פרקטי כיצד לאתר מידע באינטרנט, לגבור על יריבים עסקיים ולהפוך את עבודתנו ליעילה ביותר ברשת

למצגת ההרצאה

בואו לשמוע איך תקנות ה GDPR והגנת הפרטיות חלות על אירגונים!, עו"ד מיכאל גילינסקי , אודיט בקרה וביקורת מיכאל מרכז במשרד את הטיפול בכלל ההיבטים הרגולטוריים בתחום דיני הגנת הפרטיות. במסגרת זו, מסייע מיכאל לארגונים מסוגים שונים להטמיע תהליכי עבודה ובקרות במטרה לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות

למצגת ההרצאה

מלחמת הסייבר במלחמה המתנהלת בין רוסיה ואוקראינה,  ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר, מכון טכנולוגי, חולון

ד"ר הראל מנשרי ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT ומרצה בכיר שם, מרצה באונ' בר אילן במחלקה למדעי המידע, באונ' תל אביב בפקולטה לרפואה – בבית הספר לבריאות הציבור, עמית מחקר במכון לחקר הטרור באונ' רייכמן, יועץ לארגונים שונים בארץ ובחו"ל ועוד.

אתיקה של הטכנולוגיה בדגש על מציאות מדומה ורבודה, ד"ר יונתן גירון , מרכז החדשנות אוניברסיטת רייכמן

יונתן הינו ד"ר לביולוגיה עם התמחות בעולמות וירטואלים איפיון ומחקר אינטראקציית אדם מכונה, הינו מייסד שותף ומנהל תפעול של מרכז החדשנות באוניברסיטת רייכמן

מושב ג'  מידע ויישומים ברשת 2022 – כלים, התפתחויות וחידושים מאתגרים

חדשנות וספרייה: השילוב הטבעי – שיתוף הפעולה הפורה בין חממת החדשנות והספרייה.הרפואית במרכז רפואי רבין, נועם יורפסט וד"ר משה שמש,  הספרייה הרפואית במרכז רפואי רבין

למצגת ההרצאה

קהילות דיגיטליות ופיזיות מתחברות- למה זה קורה ומה האתגרים, ד"ר איריס גינזבורג, ראש תכנית ה MBA בטכנולוגיה, יזמות וחדשנות באוניברסיטת תל אביב, בשנים האחרונות  מרצה בתחום הקהילות ושותפה במיזמים מבוססי קהילה. בעבר יזמה והקימה תחום יעוץ בחדשנות בחברת IBM, היא בעלת דוקטוראט בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול טכנולוגיה מ MIT.

מנותקים, מחוברים ומה שביניהם – האתגר של מורי העתיד, ד"ר תמי זייפרט, מרצה בכירה בתחום טכנולוגיות למידה במכללת סמינר הקיבוצים. מומחית ליישום וחקר סביבות חדשניות, יזמות ופדגוגיה חדשנית בהוראה. מנחה ומכשירה סגל אקדמי לפיתוח ולהטמעה של מגוון דרכי הוראה-למידה-הערכה חדשניות בהתמחות "תכנון לימודים בעידן המידע" במכון מופ"ת. רקדנית ותרפיסטית בתנועה. כיום משלבת בין תחום התנועה והטכנולוגיה בהוראה ובמחקר.

למצגת ההרצאה

.למידת מכונה ולמידה עמוקה בשירותים משבשי שווקים בעולמות הידע, יישומים אפשרים גם בתחום הספריות והחינוך, ד"ר נדב דפני יזם אינטרנט ואיש פיתוח מייסד ומנהל הרשת החברתית לשאלות ותשובות סטיפס ואאוריקה – האנציקלופדיה של הסקרנות

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2022 מחברת טלדן

יום העיון מידע וטכנולוגיה 2022  : . התפתחויות ברשת –אתגרים והתמודדות שיתקיים במסגרת כנס המידע טלדן 2022 מתקרב

מפי אנשי אקדמיה, יזמים, ואנשי מקצוע וטכנולוגיה נשמע על תופעת הפייק ניוז ופעולות לא אתיות שונות ברשת האינטרנט, חיבור בין קהילות דיגיטליות ופיזיות , חדשנות וספרייה , השפעת תקופות הקורונה על עולם הסייבר, נתוודע להתפתחויות טכנולוגיות – בינה מלאכותית בעולם של האינטרנט של הדברים, מציאות מדומה , ערים חכמות, למידת מכונה ויישומים אפשריים עם התייחסות גם לתחום החינוך והספריות ונדון גם באתיקה של הטכנולוגיה, באתגרים הנלווים ובדרכי ההתמודדות .

.

לתוכנית יום העיון 

Open Textbook Library שנתמכת על ידי קהילת Open Education Network הוקמה במטרה לרכז ספרי לימוד פתוחים של מגוון סופרים ומוציאים לאור במקום אחד.

האתר כולל אפשרות לחיפוש וגם לדפדוף על פי נושאים – נכון להיום על פי נושאים רחבים :עסקים 93 ספרים,  מדעי המחשב  -92 ספרים,  חינוך – 72 ספרים, הנדסה – 52 ספרים, מדעי הרוח – 268 ספרים, עיתונות ותקשורת – 36 ספרים, מתמטיקה – 125 ספרים, רפואה – 35 ספרים, מדעי החברה   -135 ספרים. כול אחד מהנושאים הרחבים כולל תתי נושאים.

ספרי לימוד בספריית ספרי הלימוד הפתוחים יכולים להיות בפורמט מודפס או דיגיטלי, הם  חופשיים לשימוש ולהפצה, והם מורשים להתאמה או שינוי  באופן חופשי עם ייחוס מתאים.

באתר ניתן למצוא טופס למי שמעוניין להוסיף ספר לספרייה ובו מוגדרים גם הקריטריונים להכללת ספרי לימוד חדשים בספריית ספרי הלימוד הפתוחים. בנוסף לכך שכול התוכן חייב להיות ברישיון פתוח  הספר חייב להיות  בשימוש במספר מוסדות להשכלה גבוהה, או מזוהה עם מוסד להשכלה גבוהה, חברה אקדמית או ארגון מקצועי. כמו כן הוא חייב להיות ספר לימוד מקורי (לא נגזרת של ספר לימוד אחר). חריגים אפשריים לקריטריון זה  הם שינויים המשקפים את הצרכים או ההקשר של קהל חדש לגמרי.

לאתר

LIBER  האיגוד המוביל באירופה לספריות מחקר, הציג לאחרונה  ארבע המלצות דחופות עבור ספריות לשימוש בעת ניהול משא ומתן בגישה פתוחה עם מוציאים לאור. מסמך זה מושתת על חמשת העקרונות למשא ומתן בגישה פתוחה עם מוציאים לאור משנת   2017, בהתחשב באמות מידה חדשות והמלצות שבינתיים אומצו על ידי מוסדות LIBER

ההמלצות הן:

1. גישה פתוחה מותנית בתנאים הוגנים – משתתפי LIBER רבים עשו התקדמות משמעותית

במשא ומתן עם מוציאים מוציאים לאור שכוללים זכויות פרסום בגישה פתוחה עבור

100% ממאמרי המחקר של המוסדות שלהם ללא עלות נוספת, הפחתת עלות כוללת,

ושמירת זכויות המחברים  על כתבי יד שלהם עם ביקורת עמיתים. על סמך

אמות מידה חדשות אלה , שום ספרייה לא צריכה לדרוש פחות

2. שקיפות בכול נושא התמחור
3. הגדרת אסטרטגיה לתמיכה במגוון ערוצי פרסום
4. עירוב בעלי עניין בתהליך המעבר לגישה פתוחה

כיצד ליישם את ההמלצות?

בכתבה מטעם LIBER  מ-1 באפריל 2022 אפשר למצוא פירוט על אופן היישום של כול אחת מההמלצות – צעדים שיש לנקוט ומקורות  מידע

למסמך עם 4 ההמלצות

לכתבה מפורטת בנושא  

גיליון מיוחד של IFLA journal  מתמקד בשאלה כיצד מגפת הקורונה יכולה לשמש חלון הזדמנויות לחדשנות בספרייה.  הגיליון המיוחד שמשתרע על פני 260 עמודים כולל 18 מאמרים במישור הגלובלי  ממגוון סוגים – מחקרים מקוריים, חקר מקרים, ומאמרי סקירה .המתודולוגיה העיקרית להשגת הממצאים – סקרים.

הנושאים מגוונים: סקירות על שינויים שיושמו בספריות שמלמדים על מגוון האתגרים שצריכים להיות מטופלים ברמה המוסדית. כך למשל, ניתן למצוא דוגמאות מועילות לשימוש במחברת יופיטר (סביבת מחשוב אינטראקטיבית, שמאפשרת למשתמשים להתנסות בקוד ולשתף אותו , מאפשרת גם יצירה של פלט מסודר של חישובים וגרפים אותו ניתן לשתף עם אחרים),  פיתוח השימוש של שירות הספרייה הפופולרי – LibGuides ,  תרחישים טכנולוגיים שהופיעו ושינויים בשימוש של יישומים דיגיטליים, שירותים, סיוע למשתמש והכשרת ספרנים , מחקרים משווים של התנהגות המידע של קשישים , צורכי המידע של אנשי מקצוע בספריות  , שינויים בתהליך הכנסת צוות חדש, ספריות ולמידה מרחוק, שינוי בתפקידים של מומחי מדיה  ועוד..

התקווה היא  שהגיליון המיוחד הזה יספק דוגמאות מעשיות לחקור את השינויים בפרקטיקה של הספרייה ויתמוך באנשי מקצוע בספרייה בתהליך הרחבת  השירותים שלהם ובמעורבות של הקהילות שלהם.

לגיליון   לקובץ pdf