עולם המידע

 מנוע החיפוש you .com  שהושק בגרסת ביטא בראשית נובמבר 2021  מוסיף להשתכלל .. סקירה על כך אפשר למצוא בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת המידען עמי סלנט

https://amikamsalant.blogspot.com/2024/08/youcom-ai.html

על פי סקירה זו של עמי , בשבוע האחרון מנוע החיפוש  מבוסס בינה מלאכותית   you.com  הוסיף שכבת חיפוש נוספת המבוססת על מודל השפה של מטא(פייסבוק) Llama 3.1 405B

בסקירה  זו של עמי אפשר למצוא גם השוואה בין מנוע החיפוש you.com לבין מנוע החיפוש     Perplexity.ai

על פי השוואה זו בין 2 מועי החיפוש -מנוע החיפוש you.com .ai מניב יותר ממצאים לבקשת החיפוש . לעומת זאת Perplexity.ai מציג את התשובות והממצאים בצורה יותר תמציתית עם פחות עומס מידע .

המסקנה של עמי  מבחינה מידענית : צריך לעשות שימוש בשני מנועי חיפוש אלו . לצרכי מחקר YOU.COM עדיף.

לסקירה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת עמי סלנט

תודה לעמי על המידע ועל  תרומתו  לתחום המידענות באתרי התוכן המגוונים שלו.

למרות החשיבות ההולכת וגוברת של אוריינות מידע וניהול מידע יעיל בחברה המבוססת יותר ויותר על ידע, תוכניות LIS מתמודדות עם אתגרים במשיכת ושימור של תלמידים. מחקרים הראו שסטודנטים רבים נכנסים לתוכניות LIS עם ידע מוקדם מוגבל בתחום, לעתים קרובות כפשרה ולא כבחירה ראשונה (Sibiya & Shongwe, 2021). מצב זה מעלה שאלות קריטיות לגבי הנראות, הערך הנתפס וההבנה של קריירות LIS בקרב סטודנטים פוטנציאליים.

הגורמים המשפיעים על בחירת הקריירה במדעי המידע הם מורכבים ורבי-פנים. מחקרים הדגישו את החשיבות של סיכויי עבודה, יציבות סביבת העבודה והאופי המתפתח של המקצוע כגורמי מפתח המניעים תלמידים להמשיך בקריירה של LIS (Aslam, 2022; Sibiya & Shongwe, 2021). עם זאת, אתגרים כמו מעמד מקצועי נמוך, הזדמנויות קידום מוגבלות ותגמול כספי לא הולם זוהו כגורמים מרתיעים פוטנציאליים (Merga, 2019; Yusuf & Fehintola, 2021

יתכן גם שהתפיסות של ספריות וספרנים בקרב סטודנטים ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב המעורבות שלהם במשאבים ובשירותים של הספרייה, כמו גם בהתייחסותם ל-LIS כמסלול קריירה פוטנציאלי

מחקר שהתפרסם בספטמבר 2024 שם לו למטרה לחקור את הגורמים המשפיעים על אי ההרשמה לתוכניות LIS בקרב סטודנטים באוניברסיטה.

באופן ספציפי, המחקר מבקש:

1. לבחון את תפיסות התלמידים לגבי ספרנים ותפקידיהם במסגרות אקדמיות.

2. לבדוק את הסיבות של תלמידים לאי-הרשמה לתוכניות LIS.

3. לחקור את תפיסות הסטודנטים לגבי חשיבותן של ספריות אוניברסיטאות.

שיטת המחקר לבדיקת מטרות המחקר הייתה סקר עליו ענו -537 סטודנטים ..

התוצאות מצביעות על תפיסות חיוביות ביותר של ספרנים כאנשי מקצוע בעלי ידע, נגישים ומתייחסים היטב לאנשים.

המניעים העיקריים לאי הרשמה  למדעי הספרייה היו חוסר עניין/שאפתנות אישיים ולא השקפות שליליות על התוכנית עצמה.

סטודנטים הסכימו ברובם המכריע שספריות הן משאבים חיוניים באוניברסיטאות, ושהמשאבים המקוונים לא יכולים להחליף במלואם את הספריות הפיזיות. התוצאות יכולות לספק אסטרטגיות לאופטימיזציה של שירותי הספרייה ומשיכת אנשי מקצוע עתידיים לתחום.

למחקר

כנס  החינוך הפתוח לשנת 2024 (OpenEd24) יתקיים  השנה ב-8-10 באוקטובר 2024 כאירוע היברידי, עם נוכחות אישית/פיזית  בפרובידנס, RI, ארה"ב, ונוכחות וירטואלית שתתקבל בברכה מרחבי העולם.

בין הנושאים שידונו בכנס

חינוך פתוח בחינוך היסודי והתיכוני.

חינוך פתוח ותנועות פתוחות אחרות

בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתפתחות ועוד

מן הראוי לציין שבאתר הכנס אפשר למצוא הקלטות של הרצאות משנים קודמות

לאתר הכנס

ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת  מספקת הזדמנויות להעשיר חוויות לימוד , אך גם מעוררות חששות לגבי יושרה אקדמית.

מרצים לא אחת מהססים מלשלב בינה מלאכותית יוצרת במסגרת ההוראה  שלהם והם זקוקים להמלצות והכוונה מהמוסדות שלהם לשילוב בינה מלאכותית יוצרת בכיתותיהם בצורה יעילה

מחקר שהתפרסם ב- 12 ביולי 2024  ב-arXiv שם לו למטרה לחקור כיצד אוניברסיטאות ומרצים  מתייחסים לנושא.

המחקר מסתמך על  ניתוח מדיניות הקיימת לגבי השימוש בבינה מלאכותית יוצרת ו במיוחד ב- ChatGPT באוניברסיטות בארה"ב .

מקורות הנתונים כוללים מדיניות אקדמית,הצהרות, הנחיות ומשאבים רלוונטיים שסופקו על ידי 100 אוניברסיטאות מובילות בארה"ב

נמצא שרוב האוניברסיטאות הנחקרות  מאמצות גישה פתוחה אך זהירה כלפי בינה מלאכותית יוצרת , .

החששות העיקריים קשורים  בשימוש אתי, דיוק ופרטיות נתונים.  רוב האוניברסיטאות מגיבות באופן פעיל ומספקות סוגים מגוונים של משאבים להכוונה בשימוש : : סילבוסים, סדנאות, מאמרים משותפים וייעוץ אישי שמתמקד במגוון נושאים :מבוא טכני כללי, חששות אתיות, פרטיות מגבלות וכלי בידוק

הממצאים מספקים ארבע המלצות  פדגוגיות מעשיות למחנכים בפרקטיקות הוראה: לקבל את הנוכחות של הבנה מלאכותית היוצרת , להתאים   את השימוש בה  ליעדי הלמידה, למנוע שימוש לרעה, ולאמץ אסטרטגיות הערכה רב-גוניות במקום להסתמך על גלאי AI.

בקביעת מדיניות הומלץ למרצים לקבוע מדיניות והנחיות ספציפיות למשמעת, ולנהל מידע רגיש בזהירות.

למחקר 

קיימים ברשת  שפע של כלי בינה מלאכותית יוצרת . מעניין עד כמה סטודנטים משתמשים בכלים אלה במסגרת העבודה האקדמית שלהם .  סקר בנושא של 360 סטודנטים לתואר ראשון ושני נערך באונבירסיטת הרווארד . הנתונים נאספו ונותחו באמצעות  Qualtrics. דוח הסקר התפרסם ביוני 2024 

מטרת הסקר הייתה להבין כמה סטודנטים לתואר ראשון ושני משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת כחלק מהעבודה האקדמית שלהם, באיזו תדירות הם משתמשים בה ולאילו משימות. כמו כן נבדק כיצד סטודנטים מוצאים כלי בינה מלאכותית יוצרת וכיצד יתייחסו לכלי בינה מלאכותית יוצרת שמתוחזקים באופן מקומי , נבדקה גם התעניינות הסטודנטים  בהכשרות הקשורות לשימוש ב-בינה מלאכותית יוצרת בעבודה אקדמית.

מתוצאות המחקר:

כ- 65% מהנחקרים  השתמשו או מתכננים להשתמש בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית יוצרת  לעבודה אקדמית, למרות שרוב המשיבים (65%) סבורים שהתפוקות שלהם אינן מהימנות מספיק לעבודה אקדמית. הממצאים מראים שסטודנטים  משתמשים בכלים אלו באופן פעיל אך רוצים הדרכה לגבי שימוש יעיל בהם.

המסקנה המתבקשת היא שספרנים חייבים להיות בחזית ההבנה של ההשפעה המשמעותית שתהיה לטכנולוגיה הזו על התנהגויות חיפוש מידע והרגלי מחקר. כדי לתמוך ביעילות בסטודנטים, ספרנים חייבים לדעת כיצד להשתמש בכלים אלה כדי לייעץ לסטודנטים כיצד להעריך באופן ביקורתי את תפוקת הבינה המלאכותית ולשלב אותה ביעילות במחקר שלהם.

לדוח המחקר

כתבה שהתפרסמה ביוני 2024 בוחנת  את הנושאים והסוגיות שהיו במגמות בספריות אקדמיות בשנתיים האחרונות. היא  מסתמכת  על מחקר ויוזמות של ספרנים ברחבי המקצוע, ומדגישה את השינויים  הוהאתגרים   שעומדים  בפני ספריות.

הסוגיות שבהן דנה הכתבה הן:

בינה מלאכותית

השקת ChatGPT עוררה דיונים על ההשפעה הפוטנציאלית של בינה מלאכותית, עם הפופולריות הגוברת של כלים אלה בקרב סטודנטים, אנשי הסגל פונים יותר ויותר לספרנים כדי לעזור לטפח אוריינות בינה מלאכותית,

ובתוך הספריות –  ספריות מקימות   מרחבי מחקר בינה מלאכותית, חקר רובוטיקה, חקירת סוגיות אתיות והטיה מרומזת בלמידת מכונה, והתנסות בשימוש בבינה מלאכותית לסיווג תמונות, חידוד מטא נתונים ושיפור הגילוי

משאבי חינוך פתוחים ופדגוגיה פתוחה

פדגוגיה פתוחה מחייבת את התלמידים להיות מעורבים באופן פעיל בעיצוב, יצירה ואוצרות של חומרי למידה פתחים  OER באמצעות מטלות מתחדשות. מטלות אלו מזמינות את הסטודנטים לתרום להפקה ולהפצה של ידע, לדחוף אותם מעבר לפרויקטים מסורתיים יותר של ספרייה. מטלות ויקיפדיה הן בין הצורות הפופולריות ביותר של מטלות מתחדשות, ומעודדות תלמידים למצוא, להעריך ולשפר את המידע שבעמודיה.. דוגמאות אחרות למטלות מתחדשות כוללות יצירת ערכות כלים למחקר, קורסים מקוונים, ספרים אלקטרוניים ואתרי אינטרנט  כול אחת מהמשימות המתחדשות הללו מאפשרות לתלמידים לראות את עצמם כיוצרים פעילים של מידע ולא כצרכנים פסיביים

מדע פתוח ושחזור תוצאות מחקר 

בתור תומכות במדע פתוח, ספריות תורמות גם לאחת התוצאות המרכזיות שלו : יכולת לשחזור.ממצאי מחקר.  תחום שירות חדש זה מחייב את הספרנים להשתלב בקהילות מחקר, להבין את הצרכים והכלים של החוקרים ובו זמנית למנף את מיקומם הייחודי כמרכזים מוסדיים. לחבר בין מחזיקי עניין ושותפים לשירותי מחקר. ספרני מדעי הבריאות התגלו כשחקני מפתח בחינוך חוקרים בנושאים אלו. סיפורי ההצלחה שלהם מציגים את הפוטנציאל של ספריות לספק הדרכה חשובה בתחום חיוני זה,

גישה פתוחה ומדע פתוח

מגמות אלה המשיכו לצבור תאוצה

ממצאים מראים שתפיסות אנשי הסגל  לגבי פרסום בגישה פתוחה נותרו כמעט זהות בעשרים השנים האחרונות, תוך ציון אתגרים שכיחים שטרם נפתרו: חוסר ודאות סביב היוקרה של כתבי עת בגישה פתוחה, בלבול סביב סוגי גישה פתוחה וחוסר בהירות. וקבלת גישה פתוחה בתהליך הקידום והקביעות. מצד שני, תלמידים מסתמכים יותר ויותר על מאמרים בגישה פתוחה במטלות שלהם. מחקר שנערך בקרב סטודנטים במכללות מצא כי 56.8% מהציטוטים שלהם היו מאמרים בגישה פתוחה, כאשר יתרון מרכזי אחד הוא ש"עדיין תהיה להם גישה לכלי חיפוש בגישה פתוחה לאחר סיום לימודיהם במוסדות החינוך.

נושאים נוספים וסוגיות שהיו במגמות בספריות אקדמיות בשנתיים האחרונות הם :

הערכה מחדש של אוספי ספריות ונוהלי ניהול אוספים,  חופש אקדמי ואיגוד , סביבות עבודה היברידיות , תמיכה ברווחת הסטודנטים לאחר מגיפת הקורונה, וחללי עבודה וחללים טכנולוגים בספרייה אשר מאפשרים למשתמשים להתמקד בייצור דיגיטלי תוך שימוש בציוד ממוחשב מונע על ידי תוכנה כגון מדפסות תלת מימד .

לסיכום: העתיד טומן בחובו אתגרים  רבים עבור ספרנים אקדמיים, כמו ההשפעות האפשריות של AI על ההשכלה הגבוהה ואי הוודאות של תקציבי תפעול. זאת לצד  אפשרויות חדשות לעבודת צוות היברידית ולחללי עבודה, ושילוב של שיטות חדשניות כדי לספק גישה למשאבים המשותפים שלנו. אתגרים אלו ידרשו מדיניות ופרקטיקות חדשות, אך הם גם יאפשרו לספריות לחדש, להסתגל ולהגיב לתופעות מורכבות ומתפתחות בחתירה המשותפת  לתמוך בהישגי התלמידים שיפור ההוראה , הלמידה והמחקר האקדמי.

לכתבה המלאה

מדריך בגישה פתוחה בן 30 פרקים  מאת מומחים בתחום לימודי אירופה שנועדו לסייע לספרנים חדשים בפיתוח אוסף לאזורים באירופה ובאירואסיה , למצוא משאבים מרכזיים לפיתוח אוספים ולהציע הדרכה לעבודה עם סגל וסטודנטים שמתמקדים בתחומים אלה

למדריך

כלי בינה מלאכותית יכולים  לסייע במחקר במדעי החברה  באופנים שונים.  מסד נתונים מעניין של כלי בינה מלאכותית לשיפור המחקר במדעי החברה שפותח על ידי חוקרים במדעי החברה זמין  כעת חופשי להורדה

מסד הנתונים זמין כקובץ אקסל כולל רשימה של 250 כלי בינה מלאכותית . 

מסד הנתונים כולל מידע על כול כלי עם תיעוד האם הוא מועיל לסקירת ספרות, איסוף וניתוח נתונים או הפצת מחקר. על פי מידע זה מסד הנתונים כולל  131 כלי בינה מלאכותית שימושיים לסקירות ספרות, סיכומים או כתיבה. לא פחות מ-146 כלי AI שימושיים לאיסוף או ניתוח נתונים, ו-108 שימושיים להפצת מחקר.  מסד הנתונים כולל קישורים לכלים , מידע על עלויות, כניסות ותוספי הפלגאין שזמינים עבור כול כלי.  

מאז פרסום מאגר יישומי הבינה המלאכותית למחקר מדעי החברה ב-5 באוקטובר 2023, הוא הורד למעלה מ-400 פעמים ב-49 מדינות. .

(לצורך ההורדה חשוב להסכים  לcookies)

לאתר להורדת המאגר

אודות המאגר

האוקיינוסים ​​מספקים  למעלה ממחצית מהחמצן שאנו נושמים, סופגים את הפחמן הדו-חמצני שלנו, מספקים לנו מזון ותומכים בפרנסתם של מיליוני אנשים. שינויי אקלים, דיג יתר, פלסטיק באוקיינוס ​​ולחצים רבים אחרים מהווים איום רציני על האוקיינוס ​​ועל כדור הארץ בכללותו. ישנה מודעות גלובלית הולכת וגוברת לאיומים השונים על בריאות האוקיינוסים, ואנו רואים מאמצים מהרמה הגלובלית ועד המקומית להתמודד עמם.  אף על פי כן, פעולות הממשל והאגודות לעיתים קרובות מנותקות ואינן מתואמות ולעיתים קרובות בסופו של דבר אינן כוללות את הקהילות הנשענות ביותר על האוקיינוס.

The One Ocean Hub היא תוכנית בינלאומית של מחקר לפיתוח בר קיימא, ששואפת לקדם גישה אמיתית כוללת בתחום

The One Ocean Hub מובל על ידי אוניברסיטת Strathclyde (גלאסגו, בריטניה), ויש לו 18 ארגונים שותפים ו-21 שותפי מחקר ברחבי העולם. המרכז ממומן על ידי מחקר וחדשנות של בריטניה (UKRI) באמצעות קרן מחקר האתגרים הגלובלית (GCRF)

פלטפורמת ידע מקוונת שנתמכת על ידי The One Ocean Hub היא One Ocean Learn שהושקה ביוני 2022 בפסגת האוקיינוס , ואשר מתמקדת בחיבור ידע בין מקורות שונים, במטרה לתרום להחלטות בנות קיימא יותר על האוקיינוס.

פלטפורמה זו כוללת אוקיינוס ​​של משאבים בתחומים מגוונים רלוונטיים לתחום  – אמנות, אירועים, ספריות, הזדמנויות, ארגונים ואנשים

הרציונל לפלטפורמה החדשה הזו הוא שהידע החדש על האוקיינוסים נוצר על פני כמה יוזמות לאומיות ומקומיות גלובליות, אזוריות, אבל הוא צריך להגיע ליותר אנשים ולהיות מחובר בצורה ברורה יותר כדי שיהיה יותר סיכוי להוביל לפעולה חיובית. הפלטפורמה שואפת להאיר במיוחד את "הכוכבים הרחוקים ביותר", כלומר יוזמות מקומיות ולאומיות על האוקיינוס, שלעתים קרובות מוסתרות בגלל עומס המידע הזמין באינטרנט.

לפלטפורמה ONE OCEAN LEARN

לתחילת המסע

דוח מערכות הספרייה לשנת 2024 מתעד השקעות מתמשכות של ספריות במוצרי טכנולוגיה אסטרטגיים בשנת 2023. הוא מכסה ארגונים למטרות רווח וארגונים ללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים אסטרטגיים – במיוחד מערכות ספריות משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה – ומוצרי גילוי מקיפים.  

הספקים שנכללו ענו לסקר בו התבקשו  למסור  מידע   שכלל פרטים על הארגון שלהם, ביצועי המכירות והסברים נרטיביים על הישגיהם. מקורות נוספים שנבדקו לצורך הדוח כללו הודעות לעיתונות, מאמרי חדשות ומידע אחר זמין לציבור . רוב הארגונים סיפקו רשימות של ספריות המיוצגות בסטטיסטיקה המדווחת, מה שאיפשר ניתוח ואימות מפורט יותר.

הדוח כולל מידע על  המצב בספריות אקדמיות, ספריות ציבוריות , ספריות קטנות, ספריות מיוחדות וספריות בתי הספר  

מספר מגמות שעולות מהדוח :

לתעשיית הטכנולוגיה של הספריות הייתה שנה שקטה בשנת 2023. אך בהיעדר מהלכים עסקיים ורכישות גדולות, חברות שמו את הכוונת שלהן לביצוע אסטרטגיות לחיזוק מעמדה בשוק.

ספריות רבות עוברות ממוצרים קנייניים למוצרי קוד פתוח כדי לחסוך בעלויות, אך כעת ישנן גם דוגמאות למוסדות שמתרחקים ממוצרי קוד פתוח

דינמיקה תחרותית בין חברות גדולות המציעות פתרונות דומים הגבירה את הלחץ לחדשנות ולפיתוח מוצר משמעותי

הלא ידוע האמיתי הוא AI. בעוד שחברות רבות שהופיעו בדוחות השנה ובשנה שעברה הכריזו על תוכניות מתמשכות להוסיף בינה מלאכותית להצעות שלהן, טכנולוגיה זו עדיין לא שולבה באופן משמעותי. ככל שהתעשייה ממשיכה לעבוד על רתימת AI בדרכים המגבילות הטיה ושגיאות, ספריות יכולות לצפות שימוש בולט יותר בטכנולוגיה זו במוצרים במהלך השנה הקרובה.

 מספר עובדות בולטות שעולות מהדוח:  Ex Libris ממשיכה להיות הספקית  העיקרית של מוצרים טכנולוגיים לספריות אקדמיות, לאומיות ואחרות בקנה מידה גדול -Alma   שלה נבחרה כעת על ידי יותר מ-2,500 ספריות. למרות התחרות האחרונה מצד Alma, FOLIO ממשיכה לממש מכירות רבות, כשהיא משיגה 83 חוזים בשנת 2023..

רוב האתרים המיישמים את Alma משתמשים גם ב- Primo כשירות הגילוי שלהם, כאשר מספר קטן בוחר ב-Summon. שני הממשקים מסתמכים על Ex Libris Central Discovery Index, המאפשר גישה לתוכן מדעי כמעט מכל המוציאים לאור. בשנת 2023 נחתמו 94 חוזים עבור Primo, ובכך עלה  סך ההתקנות ל-2,777. 47 חוזים נחתמו עבור Summon, ובכך עלה  סך ההתקנות ל-1,680.

רשת המפתחים של Ex Libris מספקת פורום וכלים המאפשרים ללקוחות לעבוד עם ממשקי ה-API של מוצריה, לשתף קוד שמשתלב עם מערכות חיצוניות וליצור רכיבים ושירותים חדשים.

בדוח ניתן למצוא מידע נוסף על כוח אדם, סטטיסטיקות מכירות ונרטיבים שסופקו על ידי הספק זמינים במדריכים הטכנולוגיים של הספרייה

 לדוח