עולם המידע

מאגרי מידע סיינטומטריים  הם אוספים ביבליוגרפיים של משאבים מדעיים  – כתבי עת אקדמיים  ומאמרים .פרסום במאגרי מידע בינלאומיים מציע לחוקרים  הזדמנויות רבות: כולל הכרה עולמית בפעילות מדעית, , הבטחת מימון למחקר מדעי ועוד.

כתבה עם מאגרי מידע סיינטומטריים הטובים ביותר לפרסום מדעי לשנת 2024  פורסמה לאחרונה.הכתבה מונה  10 מאגרי מידע ובראשם  Web of Science (WoS)  ו- Scopus היקרים.

לצד מאגרי מידע יקרים אלה  ואחרים קיימים גם מאגרי מידע פתוחים חופשיים  כגון dimentions  ועוד.

לאור התמיכה שהולכת וגוברת במדע פתוח בחוגים אקדמיים בשנים אחרונות נשאלת השאלה   האם  מאגרי מידע סיינטומטריים פתוחים יכולים לשמש חלופות ל- Scopus ו-Web of Science בפתרון בעיות מחקר .

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק את הנושא

במחקר זה  נבחנו לצורך כך מסדי הנתונים המדעיים  הפתוחים והחופשיים הבאים:  OpenAlex , AMiner, Wizdom.ai, Lens, Dimensions  עבור הנושא  regional resilience  (חוסן אזורי),   שהיכולת שלהם הוכחה עבור נושא זה

מתוצאות המחקר: מאגרי מידע פתוחים משלימים ומרחיבים נתונים ומידע אך אינם מבטיחים איכות גבוהה של חומרים  ומספקים  רמה נמוכה יחסית של מטא נתונים. בניגוד למאגרי מידע פתוחים, ל-Scopus ול-WoS יש דרישות גבוהות מאוד בנוגע לכתבי עת שנכללים במאגרים, מה שמבטיח שהם מייצגים מחקר איכותי ביותר. בנוסף, אף מסד נתונים פתוח לא כולל כיום  את מערך הכלים האנליטיים החזקים שמציעות Scopus ו-WoS, שמתרחבות כל הזמן. הנתונים הסטטיסטיים הייחודיים הזמינים במאגרי מידע אלו מקדמים פיתוח מערכות ביבליומטריות פתוחות, וכן מאפשרים למדענים לבצע מחקר בתחומים מדעיים שונים.  לפיכך, מוקדם מדי לנטוש את השימוש ב– Scopus וב-Web of Science בפעילויות מחקר.

עוד בהקשר של  מאגרי מידע סיינטומטריים  לאור העובדה שהם פותחו בהקשרים שונים, מאופיינים בהטרוגניות מבנית ותפקודית – מה שמקשה על בחירתם ,  מומלץ לאמץ גישה סלקטיבית בבחירתם  תוך התחשבות באילוצים פיננסיים ואחרים כמו גם בפרטים של בעיות המחקר.

למחקר.

יישומי הבניה המלאכותית  רבים והם משמשים למטרות שונות . כתבה שהתפרסמה  ב-14 בינואר 2025  מונה ומתארת  את 40  ישומי הבינה המלאכותית הטובים ביותר ל-2025 מסווגים על פי קטגוריות  כגון : חיפוש, יצירה ועריכת וידאו , כתיבה, שיפור דקדוק וכתיבה, מוסיקה,  יצירת תמונות , ניהול מדיה חברתית, מצגות  עיצוב גרפי , שירות  לקוחות , ניהול פרויקטים , ניהול ידע  ועוד

יישומים שיכולים להיות שימושיים ומועילים גם  בספריות .

ואכן  קהילת מדעי המידע, לרבות מדעי הספריות, הייתה מוקד לדיונים ומחקר משמעותיים עקב ההתקדמות האחרונה בתחום הבינה המלאכותית (AI) .

מחקר  שהתפרסם בדצמבר 2024 מזהה תחומים אפשריים ליישום של AI בשגרת ספרייה וכיצד הוא יכול לשפר את פעולות הספרייה, כגון יעץ, רכש, שירותי עזר, , משאבים דיגיטליים ושירותים טכניים.

מחקר זה מתווה אסטרטגיות להגברת המעורבות בספרייה בתוך נוף מתפתח טכנולוגית, תוך הדגשת המשמעות של התאמת חידושים כאלה לדרישות המשתמשים ומשימות הספרייה. הממצאים מציעים שיקולים מכריעים לספריות ששוקלות שילוב בינה מלאכותית, במיוחד ביחס לתשתית טכנולוגית, מומחיות ספרנית בבינה מלאכותית ויצירת  תפקידים לפיקוח על יוזמות בינה מלאכותית.

בכך הוא ממלא תפקיד חיוני בקידום האימוץ של AI בקהילת הספריות העולמית.

ובפועל exlibris  חלק מ-Clarivate, פותחת את 2025 בהצהרת עיתונאית בנושא ובהצגת חידושי שירותי הבינה המלאכותית שלה בדף אינטרנט ייעודי חדש. המשאב מדגיש קבוצה ראשונית של כלים מבוססי בינה מלאכותית, שפותחה בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילה האקדמית, שנועדה לשפר את פעילות הספרייה ואת חווית המשתמש. בתחומים מגוונים: חיפוש, קטלוג, מידע על , אוספים דיגיטליים ועוד.  פתרונות אלה מדגימים את המחויבות של אקס ליבריס לספק שירותים מהשורה הראשונה שמשפרים את המחקר, משפרים את תוצאות הלמידה של התלמידים ומגדילים את הפרודוקטיביות של הצוות.

אחד מתחומי המיקוד המרכזיים של Clarivate הוא לפשט את תהליך המחקר עבור משתמשי הספרייה. כך למשל כלי AI מתקדם כזה שזמין דרך Ex Libris הוא Primo Research Assistant., זה מקל על התחלת מחקר ומחדד חיפושים על ידי מתן סיכומים והפניות מקור למשתמשים. גישה אינטואיטיבית זו עוזרת למשתמשים לצלול עמוק יותר לתוך נושאים עם פחות תסכול . כלים נוספים בדף הייעודי

למידע נוסף :

כתבה עם יישומי הבינה המלאכותית 2025 הטובים ביותר

למחקר – בינה מלאכותית וספריות

https://exlibrisgroup.com/artificial%20intelligence/ – הצגת שירותי הבינה המלאכותית של  exlibrisgroup

https://librarytechnology.org/pr/30900  להצהרה העיתונאית של exlibris

לאחרונה, גוגל מפתחת כלים חדשים המופעלים על ידי בינה מלאכותית, אשר הופכים חומרי כתיבה וטקסט וסרטוני YouTube לאודיו או לפודקאסטים כדי לסייע לחוקרים בתהליכי הלמידה שלהם

החברה מתנסה כעת בכלי חדש המופעל על ידי בינה מלאכותית בשם Illuminate, שמאפשר למשתמשים להמיר מאמרי מחקר וספרים ארוכים וצפופים לשיחות אודיו תמציתיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

Illuminate כפי שמתאר אותה גוגל , היא טכנולוגיה ניסיונית המשתמשת ב-AI כדי להתאים תוכן להעדפות הלמידה של המשתמש . Illuminate מייצרת בעזרת בינה מלאכותית אודיו עם שני קולות  שדנים בנקודות המפתח של מאמרים וחומרים מורכבים אחרים. Illuminate מותאמת כעת יותר עבור מאמרים אקדמיים טכנולוגיים בעיקר.

לפי גוגל, Illuminate זמין כרגע עבור כל תוכן האינטרנט, למעט תוכן עם חומת תשלום, אתרים שביטלו את הצטרפותם לאינדקס של AI ותוכן שסומן על ידי מסנני הבטיחות שלנו. גוגל מצפה   להוסיף עוד דרכים להזנת תוכן, כמו העלאת קבצים

כמוצר ניסיוני, האודיו שנוצר עם שני קולות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בשיחה לא תמיד יכול לתפוס בצורה מושלמת את הניואנסים של מאמרי המחקר המקוריים. יש לשים לב  לב שייתכנו שגיאות או חוסר עקביות מדי פעם וכי על פי גוגל  הם  פועלים ללא הרף כדי לשפר את חווית המשתמש.

באתר  הספרייה   אפשר למצוא  קבצים  של מאמרים שניתן להמירם לקובצי אודיו

לשימוש בכלי ניתן להירשם לרשימת  המתנה

למידע נוסף 

דפדפן האינטרנט הוא שער לפעילויות מקוונות רבות ומגוונות – גישה  לדואר אלקטרוני, גלישה  במדיה חברתית וביצוע  עסקאות. עם כל כך הרבה מידע רגיש משותף באינטרנט, אבטחה בזמן הגלישה היא חיונית. מספר כתבות שהתפרסמו לאחרונה ב- makeuseof   כוללות המלצות כיצד לעשות זאת : ההמלצות כוללות: 

שימוש ב-5 מאפייני אבטחת מידע בדפדפן

ואם כול אלה לא יעילים דיים  השתמש במנועי חיפוש שומרי פרטיות

שבעת הטובים הם:

• DuckDuckGo
• Startpage
• MetaGer
• Qwant
• Mojeek
• Kagi
• SwissCow 

   Z –LIBRARY   היא    ספריית צללים מקוונת המאפשרת גישה חינמית למאמרים מדעיים, טקסטים וספרים.

הפרויקט הוכרז כלא חוקי במספר תחומי שיפוט, והסטטוס החוקי שלו נתון בוויכוח. אך הגישה אליו והשימוש בו זמינים .

כך באתר https://z-library.sk/   שמגדיר את עצמו כ- Your gateway to knowledge and culture." Accessible for everyone" אפשר לחפש חומרים בחיפוש חופשי כמו כן ניתן להגביל את החומרים על פי מספר פרמטרים כגון סוג חומר –ספרים, מאמרים, שפות , ושנים . כך למשל בהגבלת התכנים לספרים – מצאתי שם את הספר  – NEXSUS ספרו האחרון של יובל נוח הררי שיצא לאור לא מזמן  חופשי לקריאה  ולהורדה.

מחקר שבדק את השימוש באתר  והמניעים לכך  מצא ששימוש   בפיראטיות  דיגיטלית יכול  להיות מיוחס למספר גורמים. – האחת היא נוחות ואולי התכנסות של היכן שהדיגיטלי והחברתי חופפים מבחינה מרחבית וזמנית. ניתן לגשת לתוכן פיראטי מכל מקום, ומתבטל הצורך לבקר בספרייה פיזית. פיראטיות דיגיטלית, כך נראה, הציעה פתרון בכך שהיא מספקת לסטודנטים תכנים  שאולי לא יהיו זמינים במוסד שלהם. או, היכן שהאוניברסיטה שלהם לא יכלה להרשות לעצמה לשלם עבור מנויים. פיראטיות דיגיטלית של ספרים אלקטרוניים שיקפה, גם, זהות קהילתית. לא הייתה תחושה של ריגוש של גניבת ספרות. רבים היו מודעים לתוצאות הניתנות לאכיפה, אך הרגישו אותן רחוקות יותר מאשר, למשל, כישלון בקורס

ממסקנות המחקר – באוניברסיטאות צריך  לשקול מחדש את הפערים הדיגיטליים איתם מתמודדים סטודנטים מקופחים מבחינה סוציו-אקונומית ודיגיטלית, ומוציאים לאור, חייבים לחשוב מחדש על גישתם והפיכת מחקר בגישה פתוחה לשכיח יותר.

למחקר    

ל-z-libray

במלאת 20 שנים למנוע המדעי של גוגל – גוגל סקולר ,   התפרסמה בבלוג של גוגל כתבה נחמדה  בה 20  עובדות מעניינות  על מנוע החיפוש

העובדות  הם בנושאים:

הימים הראשונים

תכונות זמינות ב- Scholar  כגון המאפיין של המנוע  לספק ציטוטים  מוכנים מראש במספר פורמטים / סגנונות על פי בחירה , יצירת ספרייה אישית בגוגל , וושירותי alert

כלים וטריקים כדי להפיק את המֵרַב  מ- Scholar

דרכים לא צפויות שבהן אנשים השתמשו ב-Google Scholar

ממצאים בלתי צפויים בתוצאות החיפוש –Google Scholar  כגון DOI: https://doi.org/10.1103/PhysRevLett.114.191803

לכתבה

כתבי יד של חוקרים שנשלחים למערכות ההוצאה לאור עוברים ביקורת עמיתים / שיפוט לפני פרסומם .

לא אחת אותו מאמר שנשלח לשיפוט מוערך באופן שונה עד כדי כך שלעיתים הוא נדחה ולעיתים הוא מתקבל בהערכה רבה ובהתלהבות

נשאלת השאלה כיצד יכולה קהילת המלומדים להגביר את האמון במערכת ביקורת עמיתים?

נראה  שנושא זה מעסיק לא מעט  חוקרים.

מריו שעוסק בנושא – מחבר מאמר שהתפרסם בכתב העת nature מאמין שהתשובה יכולה להיות טמונה בפיתוח של שאלות מובנות, שקופות ובסופו של דבר סטנדרטיות עבור סוקרי עמיתים. שאלות אלו יסייעו לבודקי עמיתים למקד את הערותיהם בהיבטים מתודולוגיים, אנליטיים ופרשניים של מאמר, תוך השארת הערכת החידוש, ההשפעה, השפה והעיצוב לצוות כתב העת.

בעקבות ניסוי מבטיח https://www.nature.com/articles/d41586-024-01101-9  ב-23 כתבי עת של Elsevier מריו מעודד עורכים ומוציאים לאור לנסות ביקורת עמיתים מובנית בכתבי העת שלהם.

למאמר

doi: https://doi.org/10.1038/d41586-024-01101-9

באתר זה ניתן למצוא מאמרים נוספים שעוסקים בנושא

מקרה בוחן של חדשנות דיגיטלית שמטרתה להגביר את יכולתם של החוקרים, אנשי המקצוע והציבור הרחב לגשת לפרסומי מחקר בשיטה מוכנה לבדוק את התאמתו למאפיינים המבדילים את הפרסום האקדמי ממקורות מידע אחרים. פורסם בתדפיס מקדים.     ליתר דיוק, החידוש מורכב מיצירת "תווית עובדות פרסום" The Publication Facts Label  (PFL) עבור מאמרים וכתבי עת, המתעדת את עמידתם בשמונה אלמנטים שמשקפים סטנדרטים של פרסום אקדמי. התווית כוללת  נתונים וקישורים עבור זהות מפרסם, פיקוח עריכה אקדמי, שיעורי קבלת מאמרים, הוספה לאינדקס של כתבי עת, סקירת עמיתים של מומחים, תחומי עניין מתחרים, זמינות נתונים ומימון מחקר

ה-PFL מבוסס על תווית העובדות התזונתיות של ארצות הברית, שמאז 1996, הופיעה על מוצרי מזון, והוכיחה את ייעילותה עם אימוץ ברחבי העולם בפורמטים שונים .

בשלב זה, ה-PFL מפותח כפרויקט תוכנה בקוד פתוח  באוניברסיטת סיימון פרייזר לשימוש עם מערכות ה-Open Journal שלה.

במחקר מקרה זה, מוצג הרציונל, העיצוב ואסטרטגיות ההערכה הכרוכות בפיתוח ופיילוט של PFL.

למרות שה-PFL עדיין בשלב מוקדם, הלקחים שנלמדו מצביעים על יעילותו.

לתדפיס המקדים של המחקר

כתבה מעניינת ומועילה של המידען עמי סלנט בנושא חיפוש ועיבוד מידע בעזרת בינה מלאכותית התפרסמה לאחרונה באתר  "ידע וסקרנות דיגיטלית "

בכתבה עמי ריכז רשימה  של סקירות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בנושא חיפוש ועיבוד מידע  באמצעות בינה מלאכותית.  עמי לאור היכרותו בנושא ממליץ לשמור את הרשימה  שתביא תועלת  יישומית והדרכתית.

תודה לעמי על תרומתו הרבה   בכתבה זו ובשאר הכתבות שהוא מפרסם במגוון האתרים שלו 

לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"

.

קיימים  כלי בינה מלאכותית  רבים למטרות שונות וחדשים נוספים  לבקרים.

האתר il.chat   מרכז את היישומים במקום אחד בתפזורת וגם ממיין  אותם בקטגוריות על פי הפונקציונליות שלהם  :  כלים לעסקים, להוראה, לרשתות חברתיות, לתוכן וקידום אתרים,  ליצירת סיפורים ועוד,  והכול בעברית

לפני השימוש באתר כדאי לעיין בתנאי השמוש  קוד תנהגות ותקנון

אזהרה שמופיעה באתר

יכול להיות נחמד , אבל יתכן שעדיף שהיה כולל גם קישורים לישומים המקוריים

לאתר