מדריכים לכתיבה אקדמית

כללי הכתיבה האקדמית משתנים בהתאם לסוג המשימה והנושא. כתיבת דו"ח ספר (בוק ריפורט ) שונה מכתיבת מאמר אקדמי. כתיבה של תזה שונה מכתיבת דו"ח מעבדה. כללי הכתיבה האקדמית יכולים להשתנות גם בהתאם לתחום המחקר והנושא.

לאור זאת אין ספק שהמשימה מורכבת, האתר The Ultimate Academic Writing Guide (Inspired by 37 Top Universities)  יכול לסייע בכך.

באתר  אפשר למצוא הנחיות כלליות לכתיבה אקדמית וקישורים להנחיות כלליות לכתיבת סוגים שונים של כתיבה אקדמית :

מאמרים, דו"חות ספרים, דו"חות מעבדה, סקירת ספרות, בקשות למענקים, כתיבה תזות ודיסרטציות

ובעיקר ריכוז של   מדריכים בנושא כתיבה אקדמית  מ-37  אוניברסיטאות מובילות

לרשימת המדריכים מ- 37 האוניברסיטאות

 

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, מדריכים | כתיבת תגובה

הנתונים הפתוחים המדעיים – תמונת מצב

קיימת היום הכרה בדבר חשיבותם של נתונים פתוחים לצד תוצאות המחקר. מעניין מה התקדם בתחום?

הדוח השנתי 2017 של Figshare  על מצב הנתונים המדעיים הפתוחים כולל בין היתר  ממצאיו של סקר  שכלל  2300 משיבים והשוואה  עם המצב ב- 2016

מממצאים עיקריים של הסקר :

הנתונים הפתוחים מוטמעים ומוכרים יותר בקהילה האקדמית  82% ב- 2017 מודעים לסטים של הנתונים הפתוחים לעומת  73% אחוזים ב- 2016, והנכונות של החוקרים לעשות שימוש חוזר בסטים של נתונים גדל ב- 10% יחסית ל-2016 והגיע ל- 80%

אחוז גבוה יותר של חוקרים אוצרים את הנתונים לצורך שיתוף. מספר החוקרים שמשתפים נתונים גדל אבל עדיין רק 20-30 אחוזים דווחו שהם משתפים את הנתונים לעתים קרובות, לעומת קרוב ל50% שמשתפים לעתים רחוקות או אינם משתפים כלל.

נראה שבעוד שהגישה הפתוחה לפרסומים הפכה למודל עסקי ורוב המו"לים הגדולים מאמצים ומקדמים אותה , לא כן המצב לגבי הנתונים הפתוחים.

אי תמיכה בפרסומים ללא נתונים שעברו שיפוט, ופתרון בעיית המימון יסיעו בשינוי המצב.

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, כללי, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

יום עיון – עולם המידע 2018 : חדשנות, תכנים, טכנולוגיות ויישומים – הזדמנויות ואתגרים

לעולם המידע שמאופיין כיום בטכנולוגיות חדשניות, שיתוף ופתיחות יש השפעה מהותית  על כל תחומי חיינו כפרט וכחברה, והוא אינו מפסיק להציב לנו אתגרים.

על  החידושים החדשנות והאתגרים תוכלו לשמוע ביום העיון  "עולם המידע 2018 : חדשנות, תכנים, טכנולוגיות ויישומים – הזדמנויות ואתגרים"  שיתקיים במסגרת כנס המידע  2018.

יום  העיון יתמקד בתכנים חופשיים מדעיים ואחרים ברשת והתפתחויות בתחום, טכנולוגיות מתפתחות ומתקדמות- מערכות מושתתות בינה מלאכותית – מערכות אוטונומיות ומערכות בריאות,   מהפכת הבלוקצ'יין ומטבע הביטקוין, רשתות חברתיות, ויזמות וחדשנות בתחומי החיים השונים כולל תחום החינוך, תיירות, פיננסים ושיווק דיגיטליים.

מפי אנשי אקדמיה, יזמים,  ואנשי מקצוע וטכנולוגיה נכיר יישומים, מיזמים ופרויקטים, כלים וטיפים לחיפוש מידע,   ונשמע מפי עורכי דין על האתגר של ההתמודדות עם בעיית השמירה על הפרטיות, לצד ההזדמנויות,  בעידן של האינטרנט של הדברים והנתונים הגדולים.

 

לתוכנית היום

פורסם בקטגוריה כללי, כנסים | כתיבת תגובה

PreLights  – הארה על   תדפיסים מקדימים בביולוגיה

PreLights  הוא שירות חדש של company of biologists ומטרתו לרכז תדפיסים מקדימים נבחרים בביולוגיה. השירות כולל תקציר של כול תדפיס מקדים, קישור לטקסט המלא, הסיבה שהוא נבחר ודעתם של הבוחרים על המשמעות והחשיבות שלו, ולעתים גם הערות ממחברי התדפיס המקדים.

ניתן לראות בתדפיס מקדים preprint  גרסה מוקדמת של מאמר מדעי. הוא מוצג לרוב  בשרת של תדפיסים מקדימים  לפני פרסומו בכתב עת מדעי. לאור הגידול במספר התדפיסים המקדימים בביולוגיה נראה ששירות זה של PreLight  יכול לסייע לקהילת הביולוגים לאתר ולדון בתדפיסים מקדימים חשובים בתחום.

באתר אפשר לחפש ואפשר גם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות. השירות חדש ומספר התדפיסים המקדימים בו בשלב זה אינו גדול, אבל עם הזמן כאשר מספר התדפיסים המקדימים בו יגדל הוא יכול להוות פלטפורמה מעניינת למתעניינים ולחוקרים בתחום.

לאתר

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

גישה פתוחה – מחקר כמותי מקיף

ברחבי העולם ניכרת התעניינות גוברת בקרב חוקרים, מוסדות מחקר, גופי מימון והוצאה לאור בהיבט הכמותי של הפרסומים בגישה פתוחה. מחקר כמותי שבוצע לאחרונה תוך שימוש במאגר המידע Web of Science יכול לשפוך אור על הנושא.

החל מ-דצמבר 2017 קיימת אפשרות במאגר Web of Science לסנן את תוצאות החיפוש למאמרים בגישה פתוחה  על ערוציה השונים. הוספת אופציה זאת של סינון לגישה פתוחה ברמת המאמר  אפשרה את המחקר. המחקר, שאיסוף הנתונים בו התבצע בתקופה 20 בדצמבר 2017 – 5 בינואר 2018 ,  השתמש באופציה זו בצרוף אופציות סינון נוספות שקיימות במאגר, ובדק את רמת הגישה הפתוחה על פי תחומי מחקר, שפות, ארצות, מוסדות, גופי מימון ונושאים.  אוכלוסיית המחקר הייתה פרסומים מהשנים 2010-2017.

דוח המחקר שמשתרע על פני 45 עמודים התפרסם בינואר 2018 ב- PeerJ Preprints

oawמתוצאות המחקר:

  • חלק נכבד מהמאמרים ומאמרי סקירה שפורסמו בשנים 2010—2017 הם  בגישה פתוחה – 30% ב-2015 ב-2016. בשנת 2017 נרשמה ירידה מסוימת שיש ליחס אותה גם לתקופת האמברגו שחלה על מאמרים.
  • משתנה תחומי המחקר- רמה גבוהה מעל 50% של מאמרים בגישה פתוחה נמצאה במדעי החיים וביו-רפואה, פיסיקה וטכנולוגיה  ופחות מתחת ל-20% במדעי החברה והרוח ואמנויות
  • משתנה השפה – רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בשפה הפורטוגזית והספרדית, עם ירידה  מסוימת החל משנת 2015 ,כנראה בהשפעת הוספתה של מהדורת  ESCI הרב תחומית למאגר. לתוספת זו הייתה השפעה הפוכה של עליה בשאר השפות, שבדרך כלל נמצאו בהן רמות נמוכות יותר של פרסומים בגישה פתוחה.
  • משתנה הארצות- רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בארה"ב והולנד, למרות זאת הרמה עדיין נמוכה מהרמה של ברזיל וטנזניה.
  • משתנה המוסדות – בקרב המוסדות במערב רמות גבוהות של פרסומים בגישה פתוחה נמצאו בהרווארד וקיימברידג' . בדרום – ערכים גבוהים נמצאו במוסדות במדינות שמדרום לסהרה. רמות נמוכות יותר נמצאו במוסדות באסיה ובמזרח התיכון
  • משתנה גופי המימון – בלטה הרבגוניות של הגופים והיציבות לאורך השנים. רמות גבוהות נמצאו אצל Wellcome  באנגליה ו- NIH    בארה"ב, רמות גבוהות נמצאו גם במספר גופי מימון של חברות תרופות. בשל מגבלות מסוימות של המחקר יש להתייחס לתוצאות אלה בזהירות.
  • משתנה הנושאים –נגיף הזיקה ומחלת המלריה נמצאו בראש הרשימה, עם אחוזי פרסומים גבוהים בגישה פתוחה, אך עדיין לא חצו את טווח החמישים אחוז מהפרסומים ב- 2017.

אשר לערוצי הפרסום – בשנים 2010-2016 נמצאה עליה מתמדת בפרסומים במסלול הזהב. כמו כן נרשמה בשנים 2015-2016 עלייה במסלול ההיברידי. לעומת זאת במסלול הירוק נמצאה רמה נמוכה של 7% בלבד. אחוז הפרסומים בגישה פתוחה במסלול הברונזה גבוה במיוחד.בקרב פרסומים ישנים יותר שקדמו לשנים 2014-2015

מן הראוי לציין, שתוצאות מחקר אלה על השונות במשתנים השונים שנבדקו,  יכולות להיות משמעותיות ומועילות לגבי עושי המדיניות. מעניין יהיה ללמוד ממדיניות מצליחה בתחומי מחקר כמו אַסְטְרוֹנוֹמְיָה ואַסְטְרוֹפִיזִיקָה, בארצות כמו טנזניה, הולנד, לטביה, פולין, פרו ובנגלדש,במוסדות כמו הרווארד ובגופי מימון כמו Wellcome  ו- NIH,  שעל פי ממצאי המחקר הניבה רמות גבוהות וגדלות של פרסומים בגישה פתוחה

מידע נוסף בדוח המחקר  

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה | 2 תגובות

101 כלים ומקורות מידע לכתיבת ספר אלקטרוני

חיבור ספר אלקטרוני מצריך  תוכנית משולבת של מחקר, כתיבה, עיצוב ושיווק. למרבה המזל, קיימים ברשת מגוון כלים, טיפים ומקורות מידע שיכולים לסייע לעשות את המלאכה ביעילות.

פוסט שהתפרסם  בינואר 2018  כולל רשימה ארוכה , שימושית ומועילה של 101 כלים/מקורות מידע  ,רובם חינמיים, מסווגים על פי השלבים השונים ,הפעילויות השונות והצרכים שמעורבים בכתיבה:

  • השלב המקדים להשראה ולקבלת רעיונות
  • שלב הכתיבה
  • מקורות מידע ונתונים
  • ויזואליזציה של המידע
  • עיצוב הספר האלקטרוני
  • שיווק
  • אופטימיזציה של מנועי חיפוש

הכלים ומקורות המידע השונים,  יכולים כמובן, בהתאם לפונקציונאליות שלהם,  לשמש למטרות ולצרכים נוספים

לרשימת הכלים המלאה

פורסם בקטגוריה כללי, ספרים אלקטרוניים | כתיבת תגובה

הסגירה הקרבה של PubMed Commons, ופלטפורמות חלופיות

PubMed Commons   מיזם  של NIH’s National Center for Biotechnology Information  שראשיתו ב- 2013 עומד להיסגר. שירות זה אפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח, להביע דעה, להעיר ולהאיר  על מאמרים  שהתפרסמו במאגר הביו-רפואי PubMed .

באופן זה חוקרים יכלו לקבל משוב  על הפרסומים שלהם,,להעיר על   הפרסומים שלהם,  להגיע למקורות מידע נוספים, לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביו-רפואי .

הסיבה המוצהרת להפסקה הצפויה של  הפעילות של PubMed Commons  היא הפעילות המעטה  בו  .

עד כה נוספו לו הערות על  6000  מאמרים מתוך 28 מיליון מאמרים שכולל Pubmed.

נקודות ציון  בתוכנית סגירת הפלטפורמה הן:

  • הערות חדשות תתקבלנה עד 15 בפברואר 2018
  • ניתן יהיה לראות את ההערות ב- Pubmed וב- PubMed Commons  עד 2 במרץ 2018
  • משתמשים שירצו לגשת להערות לאחר 2 במרץ 2018 יוכלו להוריד אותם מהאתר של NCBI

 

פלטפורמה חלופית ל-PubMed Commons   יכולה להיות  PubPeer,– פלטפורמה שהושקה ב- 2012

ושלא כב-PubMed Commons  כותבי ההערות הם אנונימיים, ומספר ההערות בה עד כה רב יותר .

כמו כן   פלטפורמות פנימיות של כתבי עת כמו זו של BMJ , כתבי עת של Public Library of Science, ולאחרונה גם של  eLife יכולות לשמש חלופה.  ככול הנראה פלטפורמות דומות אלה,שידעו לעשות פרסום טוב יותר,  גם נגסו ב- PubMed Commons  האמינה.

למידע נוסף  בפרסום- nature

להצהרה על סגירתו הקרבה של PubMed Common

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה

הערכה מדעית כיצד?  – ערכת כלים חדשה ומקיפה

לאור  המגוון הרחב של מדדים להערכה מדעית למטרת שונות מתעורר לא אחת    קושי מסוים בבחירת המדד הנכון לסוג התוצר המדעי המסוים ולמטרת ההערכה המסוימת,  ומכאן הצורך בהדרכה בנושא.

ערכת כלים חדשה ומקיפה באה לענות על צורך זה.

המדריך החדש כולל מידע על אופן החישוב של כול מדד, היכן ניתן למצוא אותו, ולאיזה סוג הערכה הוא מתאים. אפשר למצוא בו דוגמאות לשימוש במדדים המתאימים לצורך בקשות למענקים,  קורות חיים,  ומסמכים לצורך קידום.

אפשר להשתמש בערכה ב-2 אופנים:

  •  Explore metrics  כדי  לדפדף ולקבל מידע על כול אחד מהמדדים .
  •  או choose metrics  כדי לבחור במדד הנכון לצורך המסוים. במנשק זה  יש אפשרויות  סינון על פי סוג אימפקט, סוג החומר המוערך- ספרים, מאמרים, סטים של נתונים וכו' , ותחום מחקר.

kall

הערכה פותחה על ידי מידענים מומחים בתחום בתמיכה של  OHSU   IUPUIAltmetric.

למדריך/ערכת הכלים

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | תגובה אחת

ספריות ומימון המונים של פרסומים בגישה פתוחה – מודל חלופי ל-APCs

למו"לים יש דרכים שונות לכסות את העלות של פרסומים בגישה פתוחה. השיטה הידועה ביותר היא APCs    – Article processing charges  שידועה גם בשם author publication fees,  על פיה המחבר  משלם  עבור פרסום המאמר שלו. כיום מספר  לא מבוטל של ספריות אקדמיות  מקצות סכומים מיוחדים לצורך השתתפות במימון ה-   APCs.

תמיכה זו של ספריות במימון ה- APCs מובנת, לאור התמיכה המוצהרת של מחברים, ספרנים ומוסדות לתמוך בתנועת הגישה הפתוחה. אך  העלות של מודל זה יכולה להיות גבוהה, והתמיכה הכספית מיועדת בכול פעם למאמר מסוים.  .

יישומו של מודל תמיכה זה של ספריות לעתים קשה, שכן פעמים הדרישה של המחברים להשתתפות במימון ה-   APCs עולה על התקציב האפשרי של הספריות . על פי SPEC Kit 353: Funding Article Processing Charges-November 2016  של   ארגון ספריות המחקר האמריקאיות, מספר משמעותי של ספריות החלו או ממשיכות בהקצאת תקציב למימון ה-,APCs  אך 62% מהספריות הפסיקו זאת, או לא מתכוונות להתחיל בכך בשל בעיות תקציב.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  collection management נטען שאין צורך בתוספת תקציב לספריות כדי לתמוך בגישה הפתוחה, אלא יש להפנות את המשאבים הקיימים בצורה יעילה יותר, שתאפשר גם תמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה תוך הפחתת עלויות. .

המאמר  מציע מודל חלופי  לתמיכת הספריות  בגישה פתוחה – מודל  שמושתת על מימון המונים.

הרעיון של מימון המונים בהקשר זה הוא,  שכול אחת מהספריות המשתתפות תקצה סכום מסוים לתמיכה במו"ל או בפרויקט מסוים בגישה פתוחה, וכאשר יושג יעד מסוים, שעליו הוחלט מראש, המו"ל יפרסם את תכניו  בגישה פתוחה לכול, ללא תשלום נוסף מהמחברים או הקוראים.

במאמר מתוארים 10 פרויקטים/פלטפורמות להוצאה לאור בגישה פתוחה, ומוצגים חישובים מפורטים מה  אפשר היה לממן ב- 25000 דולר, שאותם אפשר להשיג בנקל במודל של מימון המונים, לטובת  פרסומים בגישה פתוחה, בכול אחד מפרויקטים אלה. הפרויקטים הם:

Knowledge Unlatched , SCOAP3, arXiv, Open Library of the Humanities, Unglue.it, Reveal Digital, Lever Initiative / Lever Press, Open Book Publishers, UC Press Luminos, Open Access Monograph Publishing Initiative

פרויקטים אלה והחישובים המתוארים, מהווים דוגמאות   והוכחות  לכך, שספריות יכולות להקצות משאבים לרכש של ספרים וכתבי עת מסורתיים, ובה בעת, בשיתוף עם ספריות אחרות לספק גישה פתוחה ליותר ספרים מאמרים ושאר חומרים בגישה פתוחה.

לאור זאת, ברור שספריות צריכות לשקול מחדש את ההוצאות שלהן על  APCs , שהן דרך יקרה יותר מאשר אופציות חלופיות חדשות. לדוגמה אותו סכום כסף שדרוש למימון 12.5  מאמרים בשיטת ה- APCs יכול לשמש לתמיכה ב- 471 ספרים בגישה פתוחה ב- Knowledge Unlatched , או תמיכה פיננסית לכמה שנים בפרויקטים כגון :arXiv, Lever Press, SCOAP3 , or UC Press Luminos.

ההמלצה היא' שספריות תתמוכנה  במודלים חדשים של הוצאה לאור, ותזהינה  פרויקטים שכדאי להשקיע בהם.

התשובה לשאלה המתבקשת,   כיצד ספריות שממילא מתמודדות עם בעיות תקציב תוכלנה לתמוך בפרויקטים חדשים, היא בהסבר של Peter Suber:

“Money already spent on journals by academic libraries is more than enough to pay for high-quality OA journals in every scholarly niche. We don’t need new money, we just need to redirect the money we already spend” (LaGuardia 2015

למידע נוסף במאמר.:

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

ToxicDocs – מאגר חופשי חדש בנושא רעילות כימית

ToxicDocs הוא מאגר חופשי בנושא רעילות כימית שהושק לאחרונה. מאגר חדש זה הוא פרויקט משותף  של Columbia University in New York City and the City University of New York -CUNY

המאגר כולל מיליונים של מסמכים בנושא רעילות כימית, כולל מסמכים פנימיים של גופים  מסחריים ועסקיים שקשורים למוצרים וכימיקלים חדשים  בשוק, ושהיו עד כה חסויים. פיתוחים טכנולוגיים אפשרו את הפיכתם לברי חיפוש. המסמכים כוללים תזכירים, מיילים, מאמרים מדעיים שלא פורסמו, דוחות מומחים ועוד.

המאגר ממשיך להתעדכן ונוספים לו מסמכים ותביעות משפטיות שנוגעות לחומרים שונים רעילים כגון : אַזְבֶּסְט,   בֶּנְזֶן , עופרת, סִילִיקָה , PCBs ועוד. המאגר  יכול להיות שימושי לחוקרים, לעיתונאים ולשאר מתעניינים בחומרים רעילים והתנהגות ארגונית.

למאגר

פורסם בקטגוריה כללי, מאגרי מידע | כתיבת תגובה