שבוע הגישה הפתוחה –  23-29 באוקטובר 2017

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי בשבוע האחרון של אוקטובר.  זו השנה העשירית  לקיומו של שבוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר שבוע הגישה הפתוחה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו ויתקיימו ברחבי העולם בשבוע זה – סדנאות, מצגות , דיונים, וובינרים ועוד בנושאים שקשורים לנושא, כגון מקורות מידע חופשיים למחקר משפטי, אסטרטגיות חשובות בתקשורת מדעית ועוד.

מן הראוי לציין, שבמסגרת שבוע זה ולכבודו,  אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה פתחה בגישה פתוחה את עבודת הדוקטורט של סטיבן הוקינג משנת 1966, Properties of expanding universes  בנושא תכונות של יקומים מתפשטים, שעסקה בהתרחבות היקום ובהשלכותיה. עבודת הדוקטורט זמינה כיום להורדה  חופשי בכתובת: https://doi.org/10.17863/CAM.11283. התעניינות הציבור בעבודה הייתה כה רבה, ומספר ההורדות היה גדול עד שהביא לקריסתו של השרת בו אוחסנה העבודה.

 

למידע נוסף באתר  שבוע הגישה הפתוחה

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | כתיבת תגובה

יוזמת  HuMetricsHSS – פרדיגמת הערכה מבוססת ערכים ויישומה בספריות

יוזמת  HuMetricsHSS  מתוארת  במאמר שהוצג בכנס .IFLA 2017  שהתקיים השנה  ב- 19-25 באוגוסט בורוצלב  שבפולין. יוזמת  HuMetricsHSS   קוראת לעבור באקדמיה  ובספריות לפרדיגמת הערכה מבוססת ערכים.

ההנחה בבסיס יוזמה זו היא  שהמדדים להערכה מדעית במדעי החברה והרוח מבוססים על נורמות שונות מאלה שבתחום המדעים STEM ,  ובכלל יש צורך שמדדים להערכה ייקחו בחשבון לא רק את המחקר אלא גם שירות, הוראה, הדרכה  ואספקטים  אחרים של עבודת החוקר .

valueעל פי   HuMetricsHSS מדדים להערכה צריכים לבדוק עד כמה  מתקדמים לקראת 5 ערכי יסוד מרכזיים במדעי הרוח והחברה והם:

  • Equity הגינות – הנכונות להתחייב לצדק חברתי במחקר ובגישה אליו כאשר טובת הכלל ניצבת מנגד.
  • Openness – פתיחות
  • Collegiality קוֹלֶגְיָאלִיּוּת – שיתוף פעולה וסולידריות בין עמיתים, עֲמִיתָנוּת
  • Quality איכות
  • Community –קהילתיות

המאמר סוקר ערכים אלה  ואת נושא יישומם הפוטנציאלי בשירותי הספרייה

Equity  וניהול האוסף–ערך ה- equity יכול לבוא לידי ביטוי בניהול האוסף בספרייה על ידי הקצאת משאבים נוספים לתמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה, באופן שכולם במישור הגלובלי יוכלו ליהנות מייצור ידע במישור המקומי, במיוחד חשובה התמיכה במונוגרפיות.. כמו כן תקציב פיתוח האוסף יוקצה באופן שתינתן עדיפות  לחומרים שלהם זקוקות קהילות מקומיות שבשוליים, כגון מחקר שקשור למהגרים ופליטים.

מאמצים אלה יוכלו להימדד בקלות יחסית על ידי מידת ההשקעה בתקציב לחומרים הרלוונטיים. כמו כן מידת הגידול בציטוטים למחקר בגישה פתוחה של המוסד יכולה לשמש כאנדיקטור על הגידול בגישה ומכאן על מידת ה- equity.

Openness והחלטות   רכש – תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בתמיכת הספריות במינויים לכתבי עת שתומכים בזכויות המחברים לארכוב עצמי או ברשיונות גמישים לפרסומים שלהם. כמו כן תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בהקצאת תקציב האוסף למיזמים  כגון Open Library of the Humanities,  ואופציות נוספות של כתבי עת במסלול הזהב ומונוגרפיות בגישה פתוחה.

ספריות יכולות גם לשקול להקצות משאבים לשירותים שתומכים בשקיפות המחקר כגון Figshare לשיתוף נתונים או בכלים ביבליוגרפיים כגון  Zotero  שתומכים ביתר שקיפות במהלך עבודתו של החוקר..

מדד/אינדיקטור להערכת ההצלחה בפתיחות יכול להיות גידול במספר הציטוטים.

Community ושירותי שימור דיגיטלי – ספריות יכולות לתמוך בערך הקהילתיות על ידי תפקידן בתחום שימור ארכיונים פזיים ודיגיטליים ואוספים מיוחדים. אוספים מיוחדים שמשמרים ומשתפים היסטוריה מקומית בפורמטים נגישים כגון האוסף  North Carolina African American Education הם בעלי ערך עצום לקהילה. יתירה מכך הזמינות של אוספים מסוג זה לחוקרים ברחבי העולם מהווה מרכיב חשוב וחיוני לבניית קהילה במדעי הרוח והחברה.

אינדיקטורים להערכת יישומו של ערך ה-community  בספריות יכולים להיות מספר בתי ספר מקומיים שמשתמשים באוספי הספרייה למטרות מחקר, מספר התושבים המקומיים שמבקרים באוספים הפיזיים של הספרייה למטרות מחקר גֶּנֶאָלוֹגִי ,מעקב אחר שיתוף אוספים דיגיטליים מיוחדים במדיה החברתית ועוד.

Quality  ושירותים לניהול נתונים – ספריות אקדמיות מציעות יותר ויותר שירותים לניהול נתונים. שמבטיחים תשתית חשובה להבטחת  שכפולו  והדירותו של המחקר המדעי (ומכאו את איכותו)

מערכות לארכוב ושיתוף נתונים כגון ICPSR    מקלות על החוקרים בתהליך המחקר  הכמותני והאיכותני כאחד.על ידי  תמיכה במאמצים אלה  בשיתוף עם החוקרים ספריות יכולות לתרום לערך האיכות

אינדיקטורים לאיכות  יכולים להיות הגידול בהפקדת נתונים, תוכנה וחומרים קשורים בארכיונים של נתונים, מספר ההדרכות  המוצעות בשנה לחוקרים בניהול נתונים. שימוש מחדש בנתונים, שיטות ותוכנה כפי שנמדד על ידי ציטוטים, או כלי דוגמת Depsy ,יכולים לשמש כאינדיקטור נוסף לתמיכתה של הספרייה באיכות.

Collegiality ואִינְטֶרְאַקְצְיָה  עם קולגות – סולידריות בין עמיתים  היא  נדבך חשוב בערך הקוֹלֶגְיָאלִיּוּת . הבנה שספרנים באשר הם, שואפים לאותן מטרות יכולה להביא לחביבות, נדיבות לב ואֶמְפַּתְיָה באינראקציה עם   ספרנים עמיתים ולהוביל לסולידריות מקצועית.

מן הראוי לציין, שבנוסף ליישומם של ערכים אלה בספריות, חשוב לעודד ספרנים לחשוב גם על אופן יישומם בקרב החוקרים במדעי החברה והרוח אותם הם משרתים.

המאמר אמנם עוסק במדעי החברה והרוח אבל  נראה לי שפרדיגמה זו מבוססת ערכים יכולה להיות מיושמת גם בתחומי מחקר אחרים, לפחות כהשלמה למדדים הכמותיים הקיימים.

למאמר המלא

 

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

Listen Notes – מנוע חיפוש לפודקסטים


פודקסטים – קובצי אודיו שאפשר להירשם אליהם לקבלת עדכונים , הפכו להיות פופולריים
. הם מפוזרים באתרים שונים וקשה יחסית לאתרם. בפוסט קודם כתבתי על. Podcat שנוצר כדי לסייע למשתמשים לגלות פודקסטים חדשים ולקדם יוצרי פודקסטים .

lsכלי נוסף  לחיפוש פודקסטים הוא Listen Notes

Listen Notes – מנוע חיפוש ייעודי לפודקסטים מתאפיין באינדקס גדול יחסית ובאפשרות לחפש גם על פי אפיזודות. על פי מה שכתוב באתר, נכון להיום,  מחפש ב- 377,383  פודקסטים וב- 21,007,443  אפיזודות (פרקים). אפשר לחפש על פי מילות מפתח – אנשים, מקומות, ונושאים שונים.

אפשר לחפש פוקאסטים, אפיזודות, להציג את תוצאות החיפוש על פי תאריך  או רלוונטיות   ולסנן את תוצאות החיפוש על פי שפה.(עברית לא נכללת בשפות המוצעות)

כלים אלטרנטיביים נוספים שיכולים לסייע באיתור פודקסטים אפשר למצוא בכתבה Alternative products to Listen Notes 2.0  ובכתבה 5 Places to Discover New Podcasts That You'll Love.

לכתבה על Listen Notes

 

פורסם בקטגוריה כללי, מנועי חיפוש, פודקאסטים | תגובה אחת

מאמר שהוצג בכנס IFLA 2017 – בקופנהגן ספריות נמצאות בכול מקום

ifla5sכנס IFLA  2017 התקיים השנה  ב- 19-25 באוגוסט בורוצלב  שבפולין. אחד המאמרים המעניינים שהוצגו בכנס עוסק בתפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות בקופנהגן.

היעד המוצהר של הספריות הציבוריות בדנמרק הוא לקדם מידע , חינוך ופעילות תרבותית על ידי הנגשת מקורות מידע מגוונים כפי שהוגדר בחוק שירותי הספרייה משנת 2000:

"The objective of the public libraries is to promote information, education and cultural activity by making available books, periodicals, talking books and other suitable material, such as recorded music and electronic information resources"

אלא שכיום הספריות בקופנהגן מבינות שאין די באספקת גישה לחומרים בספריות כדי למלא את היעד המוצהר. ויש צורך בגישה פרואקטיבית ומעורבות בקרב האוכלוסייה מחוץ לספרייה. גישה זו מוצגת באופן ברור באסטרטגיית 2014-19

proactive3

לכן הספריות נוקטות ביוזמות שמטרתן להקל על האוכלוסייה, להיות מעורבת ולהשתלב בפעילות הספרייה, גם במובן המסורתי וגם במגוון אירועים בספרייה ומחוצה לה.

המטרה היא להיות חלק אינטגרלי מהציבור, כאשר המניע מאחורי היזמות הוא מתן "הזדמנות שווה"  לכול' תוך גישור על הפערים הסוציו-אקונומיים. יישום המטרה בא לידי ביטוי בפעילויות מגוונות בתוך הספרייה עצמה, אך חשוב מזה יציאה יזומה במגוון אירועים ופעילויות אל הציבור והקהילה מחוץ לספרייה. הפעילויות בתוך ומחוץ לספרייה מגוונות וכוללות  הרצאות וסמינרים חופשיים לציבור בנושאים אקטואליים כגון  פייק ניוז (חדשות מזויפות) , דמוקרטיה, נתונים גדולים  ונושאים חמים נוספים. שימוש ברובוטים, מרחביוצרים  (מייקרספייסס)– מרחבי עבודה ויצירה למייקרים ולציבור הרחב ועוד

 

מידע נוסף במאמר    

פורסם בקטגוריה כללי, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

רשימת מקורות למדריכים  בנושאים שונים 2018

Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים. רשימה מעודכנת לאוקטובר 2017  של מדריכים ללומד בנושאים שונים התפרסמה לאחרונה.

הרשימה אינה מוערת  ואינה מאורגנת על פי קטגוריות נושאיות או קטגוריות על פי סוגי מקורות מידע וזה חבל.

מעיון ברשימה התרשמתי שהיא כוללת סוגים שונים של מקורות מידע (ולאו דווקא מדריכים או דפי הדרכה במובן הצר של המילה) בהם:

ועוד..

הרשימה נקראת  "Tutorial Resources on the Internet 2018",  ומצוין בקובץ הרשימה שהיא מעודכנת ל- 7 באוקטובר 2017, למרות זאת פה ושם מצאתי אתרים לא מעודכנים. מצוין באתר שהרשימה  מתעדכנת באופן מתמשך וקבוע לכן כדאי לשמור את הקישור.

לרשימה

פורסם בקטגוריה כללי, מדריכים, מקורות מידע | כתיבת תגובה

Kopernio  – קיצור דרך לקובצי PDF

לעתים הגישה לקובצי PDF  של מאמרים חופשיים וגם מאמרים מאחורי חומת תשלום מסורבלת למדי.  זוהי אחת הסיבות שחוקרים פעמים מעדיפים להשתמש באתרים פירטיים כמו SCI-HUB  להורדת מאמרים, למרות שהקבצים זמינים להם באופן חוקי דרך מנויים של הספרייה והמוסד האקדמי .

Kopernio – תוסף לדפדפני כרום ופיירפוקס שהושק במרץ 2017 יכול לסייע בפתרון הבעיה. בשלב זה התוסף חופשי

לאחר התקנתו של התוסף בדפדפן מתאפשרת גישה ישירה לכול,  לקובצי PDF  חופשיים ברשת,  ולמנויים מתאפשרת גישה ישירה גם לקבצים שמאחורי חומת תשלום.  תוסף זה מזכיר את  התוסף Unpaywall עליו כתבתי בפוסט קודם . ייחודו ויתרונו של Kopernio  על פני Unpaywall  הוא בכך שהוא כולל גישה ישירה, לזכאים לכך, גם לקובצי PDF    שמאחורי חומת תשלום. הדפדפן מזהה אוטומטית מאחורי הקלעים את הגדרות הפרוקסי של המייל האקדמי של המשתמש ומציג למשתמש את קובצי ה- PDF    ישירות ללא צורך בהזדהות, ומעבר דרך כמה מסכים, כפי שלעתים כרוכה ההגעה לקובץ ה- PDF .

בנוסף הקבצים נשמרים בספרייה מיוחדת   LOCKER שם אפשר גם לחפש בהם .מן הראוי לציין שפרטי הפרוקסי של המשתמש נשמרים מוצפנים בתוסף, ללא שיתוף עם שרתי Kopernio או שרתים אחרים.

התוסף עובד במשולב עם גוגל סקולר ומאגר המידע הביו-רפואי -Pubmed

בראשית דרכו התוסף נקרא  Canary Haz  ומפתחיו הם ד"ר    Peter Vincentמהמחלקה  לאֲוִירוֹנָאוּטִיקָה  ב- Imperial Collegeבלונדון  והיזם   Benjamin Kaube.  מראיון עמם ניתן ללמוד על מטרתם בפיתוח המוצר- למנוע תסכול של חוקרים מגישה מסורבלת לספרות מחקרית כפי שהם חוו,   ועל כך שאין בו משום פגיעה כלשהי בזכויות יוצרים.  בעתיד מספר מקורות המידע שנגישים דרך התוסף יגדל.

 

פורסם בקטגוריה אפליקציות, טכנולוגיות, כלים, כללי, תוכנות | כתיבת תגובה

שבוע ה- peer review בדגש על שקיפות התהליך

תהליך ה- peer review, ביקורת עמיתים, הוא תהליך השיפוט של כתב יד על ידי מומחים, לעתים בצורה אנונימית ולרוב לא תשלום. השופטים, שמונו בדרך כלל על ידי העורך קוראים את כתב היד, מעירים הערות לשיפור וכוללים המלצות לגבי פרסומו .

שבוע ה- peer review  הוא אירוע גלובלי שבא לציין את חשיבותו הקריטית  של תהליך ביקרת העמיתים בשמירה על האיכות המדעית.  שבוע זה התקיים השנה בתאריכים 11 -17 בספטמבר  2017 במהלכו התקיימו מגוון פעילויות ואירועים וירטואליים ופיזיים במישור הבינלאומי –ובינרים, ראיונות, פעילויות ברשתות החברתיות , כינוסים ועוד,  שמטרתם לשפר את ההבנה של עיקרון ה- peer review,  וכיצד הוא מיושם בקהילה האקדמית. ולהדגיש את חשיבותו של התהליך.

זו השנה השלישית ששבוע זה נחוג. ראשיתו  בשנת 2015  ביוזמת  ORCID, ScienceOpen, Sense About Science ו- Wiley. מאז ההתלהבות וההשתתפות בשבוע זה גדלה, והשנה למעלה מ- 20 ארגונים השתתפו בוועדה המארגנת.

השנה הדגש היה על שקיפות התהליך. הודגשה חשיבות שקיפות התהליך , שכן שקיפות התהליך לעמיתים שמבצעים את תהליך השיפוט ולקוראים, בין אם התהליך עצמו אנונימי או גלוי , בונה הבנה ואמון בתקשורת המדעית.

במהלך השבוע נערך בין היתר גם דיון של מומחים בתחום בנושא שקיפות ה- peer review. הדיונים המוקלטים זמינים כאן. .  בדיונים, מומחים הביעו דעתם בנושא: מהי עבורם המשמעות של שקיפות בתהליך השיפוט.

נשמעה בין היתר הדעה ששקיפות מתייחסת לשקיפות הפעילות של כול המשתתפים בתהליך – כתבי עת בכול הקשור לשיתוף מידע שנוגע למדיניות ולוחות זמנים /ציר הזמן, המחברים –מבחינתם שקיפות בכול הקשור לניגוד אינטרסים, מימון וחומרי מחקר, כמו כן נשמעה הדעה שהתכנים של דוחות השיפוט, לאו דווקא שמות השופטים,  יפורסמו לצד המאמרים , מודל שמיושם למשל בכתבי העת EMBC – ו- Nature Communication

בפועל, היום מיושמים  מגוון מודלים של שקיפות בתהליך בקורת העמיתים– יש כתבי עת דוגמת Frontiers  ו – Nature  שמשתפים את שמות השופטים אך לא את הדוחות. המודל השקוף ביותר הוא המודל הפתוח שמיושם בכתבי העת  של BMC כבר מאז 1999, על פיו דוחות ביקורת העמיתים מצורפים לפרסום. מודל פתוח זה מאפשר ציטוט של הדוחות ומביא להערכת עבודתם של השופטים.

אחד האירועים החשובים והמעניינים שהתקיים במסגרת שבוע זה הוא הקונגרס הבינלאומי ל- peer review  והוצאה לאור מדעית שהתקיים ב-10-12 בספטמבר  2017,.  במסגרתו נדונו בעיות ב- peer review  והוצאה מדעית , שיפור ה- peer review, וחידושים ב- peer review ובהוצאה לאור המדעית.תקצירי ההרצאות זמינים חופשי באתר .

בין הנושאים המעניינים שנדונו היה ה- open peer review . מן הראוי לציין ש-  BMC מבית Springer Nature הוא אחד החלוצים הראשונים של open peer review ופרסם בראשית השנה דוח שמבוסס על הדיונים בכנס SpotON שבלונדון שדן בשיפור ה-peer review  לדורות הבאים.

אחת היזמות החדשות השנה שמהווה צעד לשיפור השקיפות בתהליך ה- peer review היא ה- registered reports  – זהו פורמט חדש בו שאלת המחקר ואיכות המתודולוגיה נבדקת לפני איסוף הנתונים וניתוחם. יש הרואים בכך צעד חשוב לשקיפות והדירות במחקר הביורפואי. BMC Medicine הוא כתב העת הרפואי הראשון שמציע את registered reports

נושא נוסף שנדון הוא העומס הלא מחולק שווה בתחומי מחקר מסוימים על  השופטים שנוטלים חלק בתהליך, כפי שמשתקף מהנתונים באתר Publons – האתר הגלובלי של קהילת העוסקים בשיפוט עמיתים.

אלה מקצת מהפעילויות והנושאים שנדונו במסגרת שבוע זה, מידע נוסף על הפעילויות בשבוע ה- peer review  אפשר למצוא באתר  הייעודי לשבוע זה ולעקוב אחר #PeerRevWk17 ו- #TransparencyinReview  ברשתות החברתיות.

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

R-Factor – מדד חדש  להדירותו של מאמר מדעי

חשוב שמחקרים מדעיים יתאפיינו בהדירות של תוצאות כלומר תוצאות שניתנות ליצירה מחדש, שתהיה  יכולת לשחזר את אותן התוצאות.  מחקרים רבים נכתבים לצורך קידום אקדמי וצבירת ציטוטים אבל כמה מהם כוללים תוצאות ברות תוקף?

מעריכים שכמחצית ממימון מחקרים מושקע במחקרים מדעיים  היעדרי הדירות.

נעשו ניסיונות כדי להתמודד עם התופעה, בכלל זה ניסיונות לשחזר מחקרים קודמים. אבל אלה כרוכים בלא מעט בעיות של עלות ואפקטיביות.

כדי להתמודד עם הבעיה ולהרתיע חוקרים מלפרסם תוצאות מרשימות אך לא הדירות  – חוקרים מציעים מדד איכות חדש לדרוג הדירותו של מאמר מדעי – R-factor. מדד זה נועד למדוד את מידת הדיוק של מחקר ולפתור את המשבר הגובר של אמינות מדעית.

מאמר מדעי שמפורסם  יכול להיות מצוטט על ידי מאמר אחר. המאמר המצטט יכול לאשר, להפריך או לאזכר אותו בלבד.

R-Factor בא לציין באיזו מידה טענה מסוימת אושרה/אוששה. הוא מחושב על ידי חלוקת  מספר דוחות שאישרו טענה מדעית מסוימת מחולק במספר הניסיונות לעשות זאת. ככול שהוא קרוב ל-1 המחקר אמין יותר.הצמדתו של R-factor למאמר יכול לתרום להדירותם ולאמינותם של מחקרים מדעיים כדברי אחד ממציאיו של המדד , Josh Nicholson :

"Attaching an R-factor to a paper should give researchers “a bit of pause before they actually publish stuff” – because the metric will rise or fall, depending on whether later work corroborates their findings"

לצורך קידום המדד הוקם האתר Verum Analytics

אך ספק אם מדד זה יכול להיות הפתרון האולטימטיבי לבעיית הדירותם ואמינותם של מחקרים, שכן   יש לו  מספר מגבלות  והופנו כלפיו  לא מעט דברי ביקורת.  בין דברי הביקורת :

  • העובדה שבחישוב המדד ניתן משקל שווה לכול המחקרים המצטטים ללא התחשבות בגודל המדגמים במחקרים השונים
  • פשטנות יתר והתעלמות משאלות קשות למשל הטענה שתרופות נוגדות דיכאון גורמות לאובדנות – אם מחקר מסוים מצא שתרופות נוגדות דיכאון מגבירות את ניסיונות ההתאבדות אבל לא את מקרי המוות מההתאבדות האם זה מאושש את ההשערה, מפריך אותה או לא זה ולא זה
  • אין למדד זה יתרונות על מטה אנליזה שכן שתי השיטות משתמשות במספר רב של מחקרים להשגת תוצאות
  • אינו מתאים לכול תחומי המחקר בהתחשב בשונות בשיטות המחקר- מחקר כמותני או איכותני

ועוד…

למידע כללי נוסף על המדד

דברי ביקורת על המדד

 

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית | כתיבת תגובה

גישה פתוחה – חמישה  עקרונות למשא ומתן עם מו"לים

LIBER  – ארגון ספריות המחקר באירופה  מייצג את האינטרסים של למעלה מ- 400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מחקר באירופה. הארגון הציג בראשית ספטמבר 2017 לספריות חמישה  עקרונות שנוגעות למשא ומתן עם מו"לים בכול הקשור לגישה פתוחה.

העקרונות מבוססים על הניסיון של הספריות החברות בארגון בשנתיים החולפות ומטרם להדריך את הספריות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמים במעבר ממודל המנויים – מודל בו הקורא משלם  עבור הוצאות ההוצאה לאור  למודל הגישה הפתוחה, בו המחבר משלם – APC – Article Processing Chages.

חמשת העקרונות הם:

  • כריכת המשא ומתן בכול הקשור למנויים יחד עם המשא ומתן עם ה-APC  -שניהם הולכים יד ביד

הדילים של  המנויים לכתבי עת קשורים עם הדילים בכול הקשור ל- APC  . אין לשלם בה בעת על מנויים ו-APC  . לכן כול עסקה חדשה חייבת לכלול תנאים שנוגעים לשני הצדדים של המטבע. הוצאות גדלות על APC    חייבות להתקזז באופן פרופורציונלי עם ההוצאות על דמי מנויים.

  • אין גישה פתוחה, אין עלייה במחירים

ספריות שלמו למו"לים במשך שנים סכומים שגדלו ב-8% מדי שנה, כביכול כדי לאפשר למו"לים לחדש.מאפיין מפתח של חידוש בקהילה האקדמית הוא שהתפוקה המחקרית תהיה חופשית. לכן אם אין אפשרות להשיג עם המו"לים הסכמים על גישה פתוחה, אין להסכים לעליות מחירים בעתיד.

  • שקיפות וחשיפה בכול הנוגע לדילים שנוגעים למנויים.

ההתנהלות המעשית של הספריות חייבת לשקף את מחויבותן לגישה פתוחה. לפיכך הסכמים שקשורים למנויים לכתבי עת חייבים להיות פתוחים. החברה לא תקבל הסכמים סודיים בכסף ציבורי, בצורה של הסכמים חסויים.

  • גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

כדי להימנע מהשקעת כספים נוספים במערכת וכדי לחזק את הגישה הפתוחה, חלק מהספריות ותרו על  זכותן לגישה תמידית/נצחית לתכנים. גישה תמידית קריטית בסביבה המשתנה במהירות של ההוצאה לאור. ספריות חייבות להבטיח גישה בַּרת-קַיָּמָה לתכנים

  • דוחות שימוש חייבים לכלול גישה פתוחה

למרות שהסכמי גישה פתוחה מבוססי APC  נעשו פופולריים יותר, הדיווח על השימוש בחומרים בגישה פתוחה הוא נדיר. כשם שספריות מקבלות דיווח על הורדות ושימוש בעולם המנויים, הן חייבות לקבל דוחות על הפרסומים בגישה פתוחה. זה טבעי לקבל תובנות ומידע על מה שאנו משלמים.

חמשת עקרונות אלה  הן בהשראה של הצהרות אחרות כולל   Amsterdam Call for Action on Open Science  ו- OA2020 Initiative.

כמו כן עקרונות אלה עולים בקנה אחד  עם ההמלצות/ההנחיות של  OSPP   שמדגישות קיימות, שקיפות, עידוד מחקר/תמריצים, הערכת מחקר  ומעורבות הקהילה, וקוראות לכול בעלי העניין להעריך ולזהות כיצד להשיג את המטרה של הנציבות האירופית לגישה פתוחה מלאה בשנת 2020.

להצהרה המלאה

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, מחדשות המו"לים, מעולם הספריות | תגובה אחת

הגישה הפתוחה – מסלול היהלום/ הפלטינה ואגודות מקצועיות/מדעיות

קיימים היום כמה מודלים של תנועת הגישה הפתוחה. הידועים  ביותר הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה  והמסלול הירוק  של מאגרים מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה. קיים בנוסף מסלול פחות מוכר שידוע בשם מסלול היהלום או מסלול הפלטינה.

מהו מסלול היהלום ?

מסלול היהלום הוא בעצם מסלול הזהב שאינו תומך ב-APC   כלומר, אינו כולל דרישה מהמחברים או גופים המייצגים אותם לשלם עבור פרסום המאמר שלהם.

לשיטת המימון, על פיה המחברים או הגופים המיצגים אותם משלמים עבור פרסום המאמר חסרונות ויתרונות. אחת הטענות כנגד השיטה היא ששיטת מימון זו משרתת גם את פריחתם של כתבי העת הטורפים, ומסלול היהלום יכול לסייע בהתמודדות עם הבעיה/תופעה

כאמור, מסלול היהלום שמאפשר מאמרים בגישה פתוחה ללא APC   יכול לסייע בהתמודדות עם כתבי העת הטורפים אך מהיכן יבוא המימון?

בנוסף, יש הטוענים שקיומו של כתב עת חדש בגישה פתוחה אינו בא בדרך כלל כתחליף למנוי לכתב עת יוקרתי באותו נושא, ואינו משחרר את הספריות והמשתמשים מהנטל הכלכלי של המנויים שמחיר הולך ומאמיר.

אחת ההצעות לפתרון שתי הבעיות שלעיל היא שאגודות מקצועיות יחליפו את כתבי  העת שלהם בשיטת המנויים לכתבי עת במסלול היהלום, ומימון הוצאות כתבי העת יהיה חלק מהוצאות האגודות המקצועית

הצעה זו מעוררת  חלוקי  דעות רבים

אחד הנימוקים של המתנגדים לפתרון זה היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר – עלות שתבוא על חשבון שאר השירותים של האגודה לחבריה, דבר שעלול לרוקן  את האגודה מתפקידיה ומחבריה.

במסגרת הטיעונים מובא לדוגמה כתב העת eLife  שנחשב בראשיתו ככתב עת במסלול היהלום אך לא עמד בכך כלכלית וכיום הוא גובה  APC  כ- 2500 דולר  עבור פרסום מאמר.

אחד המתנגדים הוא גם Jeffrey Beall  הספרן שפרסם את  הרשימה השחורה של כתבי העת הטורפים ונאלץ להוריד אותהבראיון עמו הוא תוקף את הספרנים שתומכים בגישה הפתוחה מבלי לידע  את המשתמשים על חסרונותיה וטוען  ששאיפתם  העיקרית  היא להרוג את  המו"לים הגדולים.

באותו ראיון הוא טוען שהגישה הפתוחה פוגעת באגודות המדעיות ברחבי העולם. לדוגמה הוא מביא את האגודה שלו  the American Psychological Association שיש לה כמה כתבי עת במנוי שמניבים לה רווחים . האגודה היא אגודה ללא מטרות רווח וברווחים מכתבי העת היא משקיעה בשאר פעילותיה – ארגון כנסים , הענקת מענקי מחקר וכו'. אם אגודות כאלה תאלצנה  לשנות את  מודל המנויים של כתבי העת  ולאמץ את מודל הגישה הפתוחה כפי שמצפים ממנה, לא יוותרו לה רווחים לשאר הפעילויות שלה שמהווים את ערכה המוסף.

לעומתם, התומכים בכך שהאגודות המקצועיות יהוו את פתרון המימון למסלול היהלום טוענים שתקציב מימון  הוצאת כתבי עת צריך להיות מלכתחילה אחד מסעיפי ההוצאות של האגודה , זה יהיה כרוך גם בצורך לגייס תרומות ואולי להגדיל את דמי המנוי לחבריה,  אך זה יעלה את קרנה של האגודה ויחד עם זאת את מספר חבריה.. יוסיף לה כבוד וגם חברים.

התומכים מביאים דוגמאות לכתבי עת במסלול היהלום כבר מראשיתם הם: First MondayJournal of Science Communication. דוגמה נוספת היא כתב העת ACS Central  Science  חופשי לחלוטין ללא APC  או דמי מנוי. ההוצאה לאור  ממומנת על ידי דמי המנוי של החברים שמספרם מגיע ל- 150000 בערך. הפתרון הוא צמצום מספר המאמרים בכתב העת בהתאם  – לא יותר מ- 200 בשנה. בחישוב זה 4 דולר לחבר  היא הוצאה סבירה.

הצעה נוספת שנשמעת כדי לאפשר את מסלול היהלום היא שיתוף פעולה של כמה פלטפורמות במישור הלאומי כפי שקיים ב- SciELO  ב- 20 השנים האחרונות.

אין ספק שהדיונים בנושא ימשכו , מכול מקום, הנתונים מוכיחים שתנועת הגישה הפתוחה  נמצאת במגמת עליה ומאמרים בגישה פתוחה הופכים להיות יותר פופולריים מאי פעם..

לכתבה בנושא

 

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי | 2 תגובות