עולם המידע

The Google Teacher Tribe Podcast הוא פודקאסט (מעין תוכנית רדיו שאפשר להירשם אליה כמנוי לעדכונים) שבועי שנועד לתת למורים רעיונות פרקטיים כיצד להשתמש בכלים של גוגל בכיתה, כולל טיפים וטריקים של גוגל ועדכונים חשובים. אפשר להירשם לפודקאסט באמצעות RSS   או iOS, Android, Stitcher. אפשר גם לקבל עדכונים לדואר על ידי הצטרפות לרשימת התפוצה הייעודית. מידע על היישום אפשר למצוא באתר

סדרה ראשונה של הפודקאסט שכללה 20 אפיזודות/פרקים החלה בינואר 2017 והסתיימה ב-5 ביוני 2017. את כול 20 האפיזודות אפשר למצוא באתר  ולהוריד אותם .

אפשר גם להירשם לרשימת תפוצה לקבלת עדכונים ומידע לגבי הסדרה הבאה  של הפודקאסט.

המארחים בפודקאסט הם  Matt Miller ו- Kasey Bell  ומקורות מידע רלוונטיים ומעניינים נוספים אפשר  למצוא באתרים שלהם  DitchThatTextbook.com ו-  ShakeUpLearning.com. שם תחת הכותרת:

20 Reasons to Listen to The Google Teacher Tribe Podcast

אפשר למצוא גם תקצירים של 20 האפיזודות שהועלו עד כה, להאזין ולהוריד אותן. הנושאים מגוונים- טפסים בגוגל, גוגל דרייב, google keep, תוספים לגוגל כרום, google earth,  google docs, google slides ועוד

לאתר הפודקאסט

!

ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017.

בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics  ,Taylor & Francis  ענו על שאלות  הקשורות        להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics  ועתידו של מדד – journal Impact Factor  ומדדים נוספים.

מדדים  עולים חדשים הם המדדים הביבליומטריים לספרים. ספרים ככתבי עת מצוטטים בספרות מדעית, מאוזכרים במדיה חברתית ובפלטפורמות מקוונות ומורדים  כקבצים מהרשת. פרויקט חלוצי בתחום הוא Bookmetrix – פלטפורמה  ייחודית שפותחה על ידי Springer  בשיתוף עם Altmetric ומספקת מדדים ביבליומטריים שונים שקשורים לספרים, וגם מו"לים נוספים ופלטפורמות נוספות מתפתחות בתחום כך למשל, Scopus מרחיב את הפעילות גם   לתחום הספרים, ו- Times Higher Education  מתחשב בדרוג האוניברסיטאות שלו  גם במדדי הציטוטים לספרים בנוסף לציטוטים מכתבי עת .

הודגש הצורך בשיתוף פעולה ויתר מעורבות בין קהילת המחקר וקהילת אנשי הבבליומטריקה, כמו כן הודגשה חשיבות המזהים הייחודיים של חוקרים כגון Researcher ID, ORCID  והמאמצים לקראת מזהים מוסדיים ייחודיים.

הודגשה חשיבות השילוב בין מדדים מסוגים שונים- altmetrics , ציטוטים ומספר הורדות  לצורך הערכה ותובנות נכונות.

לצד עליתם של ה- altmetrics עדיין מדד ה- Journal Impact Factor  ממשיך לתפוס מקום חשוב כמדד לטווח רחוק בהערכת כתבי עת. ככול שתהליך הערכת מאמר יהיה קל יותר וזול יותר מדד ה- Journal Impact Factor יהיה פחות בשימוש ככלי להערכה מדעית, ויחזור למטרתו העיקרית ככלי לניהול אוספים והערכת כתבי עת.

אשר לריבוי מספר  המדדים להערכה מדעית – הובעה דעה שהבעיה אינה במורכבות המדדים או במספרם אלא בשימוש במדד לא נכון במקום הלא נכון. לא תמיד ברור מתי ולאיזה צורך ומטרה יש להשתמש במדד כלשהו ומתי אין להשתמש בו..

מידע נוסף בכתבה

Data.world היא פלטפורמה חברתית לשיתוף נתונים אליה ניתן להעלות סטים של נתונים פתוחים לציבור, ופרטיים.

על פי מה שמצוין באתר  הפלטפורמה משתמשת בטכנולוגיה סמנטית מתקדמת.

החיפוש בפלטפורמה הוא חופשי. אשר לאחסון הנתונים – בשלב זה השימוש בפלטפורמה  לצורך אחסון הוא חופשי. יתכן שבשלב מתקדם יותר אחסון נתונים באופן פרטי יהיה כרוך בתשלום.

כמות הנתונים הפתוחים גדלה. כיום יש לפחות 8 מיליון סטים פתוחים של נתונים עם פוטנציאל גדול לחברה.ב- Data.world אפשר לחפש חופשי באלפי  סטים של נתונים פתוחים ממשלתיים ואקדמיים .החיפוש אפשרי גם מבלי להיכנס לאתר, דרך סרגל החיפוש בגוגל כרום. מזינים בסרגל החיפוש של הדפדפן את ה URL – data.world  ולוחצים על מקש הרווח או הטאב במקלדת,  ולאחר מכן מזינים את מלות החיפוש.

המידע לגבי כול סט כולל שם סט, שם בעליו, האם הסט פרטי או ציבורי, תאריך עדכון אחרון, סוג רישיון, תקציר,רשימה של אנשים עם דרגות שונות של גישה, אפשרות חיפוש בתוך הסט גם מבלי להוריד אותו  ואפשרות לדיון

הפלטפורמה גמישה ומספקת מענה בטוח גם לסטים רגישים של נתונים.  היא מאפשרת לבעליהם שליטה במידת השיתוף. אפשר לשומרם  כפרטיים או לשתפם עם קהל מצומצם על פי בחירה.

באתר יש  מערכת עזרה מפורטת על אופן השימוש בו

לאתר

לפני כשנתיים המו"ל Elsevier הגיש תביעה משפטית לבית המשפט הפדרלי בארה"ב כנגד האתרים הפיראטיים  Sci-Hub, Libgen והעומדים מאחוריהם ובראשם Alexandra Elbakyan באשמה של הפרת זכויות יוצרים.  צו מניעה שהוגש בעקבות כך בסתיו 2016 להפסיק את הפעילות הפיראטית  לא כובד ומספר ההורדות של מאמרים פיראטיים רק גדל.

ב- 21 ביוני 2017 בית המשפט בניו-יורק פסק לטובתו של Elsevier והטיל על הנתבעים לשלם ל- Elsevier קנס של 15 מיליון דולר  בשל הנזק שנגרם לו. כמו כן הצו על פיו Sci-Hub ו- , Libgen איבדו כמה דומיינים הפך לקבוע..

Alexandra Elbakyan  בתגובה להחלטת בית המשפט  טענה  שגם אם הייתה רוצה לשלם את הקנס שהוטל עליה אין לה את הכסף לעשות זאת.  כמו כן טענה שהאתר  הפיראטי ימשיך לפעול כרגיל . במקרה של בעיות עם שמות הדומיין,  משתמשים יוכלו להסתמך על TOR scihub22266oqcxt.onion.

מן הראוי לציין, שארגון המולים בארה"ב קיבל בברכה את הכרעתו של בית המשפט

יתירה מזאת, דוברו של  הארגון הבינלאומי של המולים STM  באוקספורד  אף  הרחיק לכת  וטען שהאתר Sci-Hub  אינו מביא כול תועלת לקהילה המדעית, ואינו מקדם את המדע. זה רק אתר להורדת  תכנים גנובים ותו לא.

תגובות שונות נשמעו מפי  קוראים ומשתמשים באתר  .  על פיהן :השימוש באתר הפיראטי ידידותי הרבה יותר מהפלטפורמות השונות של המו"לים, לכן האתר הפך להיות פופולרי ואפילו כפלטפורמת ברירת המחדל גם בקרב חוקרים  ששייכים למוסד שמנוי על המאגרים. שלא לדבר על ערכו למשתמשים במדינות מתפתחות שם אין את המשאבים הפיננסיים לרכוש את המאגרים וכתבי העת. על המ"ולים להסיק מסקנות, להשתפר  ולהפוך את הפלטפורמות שלהן לידידותיות יותר, והיו מי שהעידו שהם תורמים לאתר  והעידו שאפילו ספריית אוניברסיטה  שוקלת לעשות כך מכיוון שמקבלים מהאתר הרבה יותר מאמרים מהמו"לים.

לאור כול זאת,  יתכן שהמאבק המשפטי בו זכה Elsevier  ירשם כניצחון על הנייר בלבד.. על כך ימים יגידו..

Global Open Data Index   הוא פרסום שנתי של Open Knowledge Network  שמטרתו למדוד  את מידת הפתיחות של הנתונים הממשלתיים במישור בגלובלי על פי ההגדרה של הפתיחות :

Open means anyone can freely access, use, modify, and share for any purpose .

פרסום זה מהווה משוב חשוב,  שלרוב, חסר לממשלות.. בנוסף להיותו כלי הערכה הוא מהווה כלי לדיאלוג  ולרב שיח.

הנתונים הסופיים של הדוח לשנת 2016/.2017  התפרסמו ב-15 ביוני 2017 ומהם ניתן ללמוד על מצב הפתיחות של הנתונים הממשלתיים ב-94 מדינות. באתר אפשר למצוא את הציון הסופי המשוקלל של כול אחת מהמדינות. ישראל מדורגת במקום ה-41 עם ציון של 41%   תיאור מפורט של המתודולוגיה עליה התבסס הדוח אפשר למצוא באתר

השנה  התפרסם גם דוח מסכם שהתמקד בקידום מצב הנתונים הפתוחים . הדוח זיהה 3 גורמים שמעכבים את השימוש בנתונים הפתוחים:קושי באיתור הנתונים, מערכות לא ידידותיות  למשתמש, והעובדה שלרוב  הנתונים  אינם ברישיון פתוח, הדוח עוסק בגורמים מעכבים אלה, כולל המלצות בנושא לעושי המדיניות הרלוונטיים ומתמקד באופן בו דיאלוג ציבורי יכול לסייע בהסרת הגורמים המעכבים..

כדאי לציין שאתר דומה שמשווה את מצב הנתונים הפתוחים הממשלתיים ברחבי העולם הוא  Open Data Barometer על פיו הציון שקיבלה ישראל בדוח ממאי   2017, שהתייחס לתקופה יולי 2015- יוני 2016 ,הוא  46.26. במקום גבוה ביותר על פי שתי הפלטפורמות נמצאת אנגליה. .

לאתר Global Open Data Index עם הנתונים

לדוח המסכם

 Creative Commons הוא   מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו להרחיב את  טווח היצירות הזמין חופשי  לציבור על מנת שאפשר יהיה  לפשט את השיתוף בתוכן באופן חוקי, תוך שימוש ברישיונות גמישים. רישיונות שחיבר נועדו למטרה זו- פישוט השיתוף בתוכן באופן חוקי.

הדוח השנתי על מצב  ה- commons   –   יצירות  זמינות חופשיות לציבור  ברישיונות של Creative Commons התפרסם באפריל 2017.

מהדוח עולה שמספר היצירות  במסגרת הרישיונות הגמישים של Creative Commons נמצא בגידול עקבי מדי שנה והגיע בשנת 2016 ל-1.2 ביליון. כמו כן חל גידול בשימוש בסוג הרישיונות הגמישים יותר שמאפשרים שימוש חוזר, מסחרי ושיתוף, ומספר התכנים בסוג רישיונות אלה  הגיע ל-65% מכלל התכנים המשותפים.

ייחודו של הדו"ח השנה לעומת דוחות של השנים הקודמות הוא שמעבר לנתונים הכמותיים הוא מתמקד בסיפורם של המיזמים והאנשים היוצרים שתרמו לחיזוק התנועה ברחבי העולם כולו.

דוגמאות לפרויקטים בולטים וחשובים השנה:

• Metropolitan Museum of Art ששיתף 375000 יצירות שבנחלת/רשות הציבור
• פרויקט ספרי הילדים באפריקה
• אתר ה- GeoNet שמאפשר הודות לנתונים הפתוחים מעקב והבנה של  רעידות אדמה ואסונות גיאולוגיים בני-זילנד
• המוזיאון הבריטי ששחרר 128 מודלים בתלת ממד של פסלים מהתקופה הרומית והמצרית בפלטפורמה Sketchfab
• OpenStax College Physics Textbook שנמצא בשימוש של מאות אלפי סטודנטים ברחבי העולם
• האלבום המשותף Freeharmonic Orchestra של  12 מוזיקאים שחברו ב-FMA      – הארכיון החופשי למוסיקה, שבו מספר היצירות החופשיות  ברישיונות הגמישים של Creative Commons הגיע ל-108770  .

אלה רק מקצת מה- commons .

מידע נוסף בדוח המלא           

IFind3D  הוא מנוע חיפוש חדש חופשי בגרסת בטא, הושק בראשית מאי 2017,  שבא לתת מענה לאותם מייקרים (יוצרניים) שמתקשים למצוא את המודלים הנכונים להדפסת תלת ממד.

בעוד שמייקרים מתקדמים יכולים לעצב מודלים משלהם, לא לכול אחד יש את המיומנות והזמן ליצור עיצובים מוזמנים שעונים  על צרכיו של לקוח מסוים. מציאות זאת מעודדת שימוש בפלטפורמות שיתופיות קיימות למודלים בתלת ממד.

בפלטפורמות כאלה כגון : Thingiverse, Pinshape, Yeggi,  משתמשים יכולים לחפש באוספים של מודלים בתלת ממד שעוצבו על ידי מייקרים מרחבי העולם, אלא שאף אחת מפלטפורמות אלה אינה מקיפה, ויתירה מזאת הן כוללות סוגים שונים של מודלים בתלת ממד,  גם כאלה שלא מתאימים להדפסה בתלת ממד.

בכך ייחודו של מנוע החיפוש החדש IFind3D  מבית 3D Ninja.

מנוע חיפוש זה משתמש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית ומסוגל לסרוק מודלים להדפסה בתלת ממד  ממגוון רחב של פלטפורמות. על פי דברי החברה, IFind3D הוא מנוע החיפוש הראשון שמיועד  במאת האחוזים למודלים של הדפסה בתלת ממד.

כיום, IFind3D מקושר ל-11 ספריות שונות של מודלים בתלת ממד, ומארח למעלה מ- 700000  עיצובים, (מספר שגדל באלפים מדי יום). עד סוף השנה החברה מקווה להיות מחוברת ל- 20 מדריכים/ספריות ולארח במאגר 90%  מכלל  המודלים להדפסה. חשוב לציין ,שהפלטפורמה אינה שומרת במאגר משלה את העיצובים אלא מפנה ומקשרת אליהם. עובדה זו מאפשרת למנוע החיפוש לגדול במהירות מבלי לפגוע במהירות תגובה או בשמישות (usability) של המנוע.

החברה מייחסת את יעילות המנוע לאלגוריתמים של למידה חישובית שתורמים לחוויית משתמש אופטימלית. על פי דברי החברה המנוע משתמש ב-100 משתנים/פרמטרים להצגת תוצאות החיפוש.

מנוע החיפוש הוא חופשי, ומאפשר למשתמשים ליצור חשבון אישי לשמירת מודלים להדפסה בתלת ממד. קיימת לאתר גם גרסת מובייל.

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

דוח  מקיף על שימוש והשקעות  של ספריות במוצרים טכנולוגיים במהלך 2016 התפרסם במאי 2017. הדוח כולל סקירה על ארגונים למטרות רווח ושלא למטרות רווח שמציעים מוצרים שמהווים את התשתית הטכנולוגית של הספרייה, במיוחד  תוכנות לניהול הפונקציות  השונות בספרייה – קטלוג, השאלה, רכש וכו' שידועות בשם ILS  – The Integrated Library Systems , פלטפורמות לשירותי הספרייה ,וכלים לגילוי ידע . הדוח מבוסס על מגוון מקורות ידע- סקר ספקים על המוצרים, נתוני מכירה וכו', מאמרי חדשות, ומידע ציבורי נוסף.

הפעילות שקשורה לטכנולוגיות בספרייה גדלה ומתרחבת אופקית ואנכית . הגידול האופקי בא לידי ביטוי ברכישה והתרחבות של חברות  באותה פעילות שעמה הן מזוהות. דוגמה לכך הן השחקניות הגדולות בתחום:Follett, Infor Library, Information Solutions, Innovative Interfaces, Lucidea, OCLC, SirsiDynix, TLC  שכול אחת מהן רכשה  לפחות אחד ממתחריה הישירים.   הגידול האנכי בא לידי ביטוי בגיוון פעילויות –  דוגמה בולטת לכך היא רכישתה של Ex Libris  על ידי Proquest שידועה  בעיקר כספקית תוכן..  במקרה זה חברה שידועה בעיקר כספקית תוכן זכתה לסטטוס של ספקית גדולה של טכנולוגיות ספרייה. אמביציה דומה של EBSCO   הוא תמיכתה בפלטפורמה לשירותי הספרייה בקוד פתוח FOLIO  ששונה בחזון ובארכיטקטורה הטכנולוגית  ממוצרים מבוססים כמו Alma ו-  WorldShare

הדוח מתייחס גם לסוגי הספריות השונות – אקדמיות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות.

ספריות אקדמיות  פונות לפלטפורמות  לשירותי הספרייה בעלות יכולת לנהל אוספים מורכבים  ומרובי פורמטים. בתחום זה חזקות   Ex Libris Alma ו OCLC’s WorldShare Management Services.

מהדוח עולה ש-Ex Libris ממשיכה להוביל בספריות מחקר ובספריות אקדמיות עם ארסנל המוצרים שלה: ALMA, Primo ,Summon, Aleph ,Voyager  ו- Rosetta, ועם כ-7000 לקוחות ברחבי העולם ורווחים של מעל 130 מיליון דולר ב- 2016. היא מובילה במכירות  עם נתונים מרשימים של גידול במכירות/חוזים של Alma – מ- 17 ב-2012 ועד 132 ב- 2016.(מה שמוביל לסך מכירות  ל- 829 ספריות)

SirsiDynix מובילה במכירות של תוכנות ILS עם 142 חוזים ל- Symphony.

בספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות  תוכנות אחרות דומיננטיות.

מידע נוסף בדוח

מדריך ספקים

ביום רביעי  10.5.2017 התקיים במסגרת  "INFO 2017"- – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-32 ,יום עיון בנושא: " מידע וטכנולוגיה 2017 ברשת האינטרנט ובארגון: תכנים ויישומים"
יום   העיון התמקד בחיפושי מידע ברשת – מגמות מתפתחות, מידע פתוח, חידושים, כלים וטיפים,   חדשנות בטכנולוגיות למידה בחינוך  כולל מציאות רבודה, יישום המציאות המדומה בתחום הנדל"ן, נתונים גדולים האינטרנט של הדברים ורפואה, יזמות חברתית  וטכנולוגיה – יוזמות וכלים  ברשת להנגשת המידע הציבורי, תופעת הכלכלה השיתופית המתפשטת והקשר שלה עם  החדשנות וטכנולוגיות מתקדמות,  ותחזיות לעתיד  בהרצאתו של "ר רועי צזנה בגופו הרובוטי בנושא עבודה ללא עובדים .

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, קיצורי ההרצאות, כפי שדווחו על ידי המרצים, ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א : הרצאת אורח

?Are you Ready פרדריק בלסן

מושב ב : חיפושי מידע ברשת האינטרנט – מגמות, חידושים, כלים ותכנים  

חיפוש מידע ברשת – חידושים ומגמות , ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל,  בלוג  עולם המידע, infoscienet.com

ההרצאה עסקה בחידושים ומגמות בחיפושי מידע ברשת והתמקדה  במספר נושאים – ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה, מנועי חיפוש וחיפוש ויזואלי, התרומה של הבינה מלאכותית לחיפוש , המובייל וחיפושי מידע, והמגמה לידע את המשתמשים על מידת אמינות המידע בכול הקשור למידע חדשותי.

למצגת ההרצאה

אונטולוגיות והיתוך מידע – כלים מתקדמים למידענות חקרנית,  ד"ר אוהד זוהר, אומניסול מערכות מידע

למצגת ההרצאה

הרשת היא המסר, תפקידם של קשרים חברתיים בהערכת אמינותם של תכנים מקוונים, ד"ר צחי חייט , המרכז הבינתחומי הרצליה

הערכת אמינות משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי עיצוב העמדות לגבי המידע , והנכונות לקבלו. הוצג מחקר  בו  נבחן תפקידם של קשרים חברתיים בינאישיים במסגרת תהליך הערכת אמינותו של מידע. באופן ספציפי יותר, ההרצאה  התייחסה לרולוונטיות של גיוון הקשרים החברתיים דרכם נחשף אדם למידע, כמו גם עוצמת הקשר עם מקורות אלו, במסגרת תהליך הערכת האמינות.

למצגת ההרצאה

למה לי פתוח עכשיו? כשהאקרים חברתיים פגשו את הממשלה, שבי קורזן, מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי

ההרצאה עסקה במסע (המפרך אך גם מתגמל) של אקטיביסטים טכנולוגיים לשחרור מידע ממשלתי וליצירת תרבות של שיח אזרחי מבוסס עובדות והגברת אחריותיות ממשלתית.

כול זאת במסגרת  הסדנא לידע ציבורי- ארגון ללא מטרות רווח, מבוסס מתנדבים, הפועל לקידום שקיפות שלטונית ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח – אתרים ואפליקציות – לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של מוסדות ציבוריים. בסדנא מתנהלים כ-15 פרוייקטים שונים שעוסקים במידע בעל עניין ציבורי אודות פעילות הכנסת, תקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות, תאונות דרכים, תחבורה ציבורית, מידע תכנוני, מדיניות השקעות של קרנות פנסיה ועוד.  הסדנא זכתה באות מידות לאפקטיביות בשנת 2013 והופיעה פעמיים ברשימת 100 המשפיעים של עיתון דה מרקר (2015,2016) וכלכליסט (2016).

למצגת ההרצאה

מושב ג' : מידע וטכנולוגיה 2017  – נתונים גדולים, האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה ומציאות מדומה

אתגרי Big Data ו IoT ברפואת המאה ה- 21 – ד"ר רפאל ברכאן, HIT  מכון טכנולוגי חולון

המונח "Big Data" הוא מונח כוללני, המתייחס לשימוש בנתונים בכמות גדולה יותר מיכולת העיבוד של מערכות בסיסי נתונים קונבנציונליות. בחמישים השנים האחרונות כמות זו גדלה מסדר גודל של מגה-בתים (202 בתים) לסדר גודל של אקסה-בתים (602 בתים), והיא צועדת לעבר סדרי גודל של זטה-בתים (702בתים) ויוטה-בתים (802 בתים).

המונח Big Data מתייחס לא רק למידע עצמו כי אם גם לכלים החדשים של אינטליגנציה מלאכותית (AI) בכלל ולמידת מכונה (ML) בפרט, אשר נוצרו לשם עבודה עם מידע מסוג זה, ומאפשרים כיום לייצר תחזיות מדויקות ומפורטות לתופעות טבעיות ולהתנהגות האנושית, גם ללא תהליך מדעי מסודר של העלאת השערות וזיהוי חוקיות.

העלייה בכוח העיבוד (המחשובי) בשילוב עם התפתחויות בבינה מלאכותית, כדוגמת עיבוד שפה טבעית (NLP) ולמידה עמוקה (Deep Learning), מאפשרים היום להפיק תוצרים ממשיים ומשמעותיים מה- Big Data ברפואה, ולהתחיל ולהפוך את החזון של הדרכה רפואית מותאמת-אישית באמצעות מכונה, כמו גם את ניתוח המידע הרפואי העצום אודות אוכלוסיות למשימות ריאליות ואפשריות.

יכולות חדשות אלה עומדות לשנות באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב את תפקיד הרופא ואת היחסים בינו לבין המטופל. ההרצאה עסקה בנושאים אלו.

למידה ניידת ומציאות רבודה – גימיק או למידה פעילה?, ד"ר אסנת דגן ראש היחידה האקדמית לתקשוב, המכללה  האקדמית בית ברל

בתקופה זו בה זמינות המכשירים הניידים – טלפונים חכמים וטבלטים רבה מאד, והשימוש במכשירים אלה הורחב מעבר לאמצעי תקשורת פשוט לאיתור מידע, לתיעוד, ליצירת מידע ועוד אנו מצפים כי הם יוכלו לשמש אותנו גם להוראה ובעיקר ללמידה. למידה שבה הלומד יותר אקטיבי, קונסטרוקטיביסטי, הלמידה יותר מותאמת אישית ואותנטית וכן אפשרות לשיתופי פעולה רבים יותר. עם זאת השימוש במכשירים ניידים אלה ללמידה פעילה, משמעותית ואמיתית מחייבת תכנון כדי שהיא לא תהיה סתם עוד שימוש בטכנולוגיה סקסית וגימיק.

בהרצאה זו הוצגו הנושאים הבאים: א) התאוריה של למידה ניידת כפי שהיא נמצאת בספרות המחקרית; ב) האפשרויות הטמונות בלמידה הניידת ובמציאות הרבודה כחלק מממנה; ג) דוגמאות ללמידה אחרת באמצעות כלים טכנולוגיים אלה; ו- ד) תהליך הטמעה של שימוש בטכנולוגיה ניידת בקרב המרצים במכללה האקדמית בית ברל

למצגת ההרצאה

מדמיון למציאות: המציאות המדומה ככלי חיוני בעולם הנדל"ן, מיכאל רזניק, מנכ"ל ובעלים, חברת מטנויה

הקידמה הטכנולוגית בה אנחנו מצויים כיום מכתיבה צורך בשינוי תפיסתי אצל מוכרי מוצרי חיפוש/מורכבים. כאן הנדל"ן נכנס לתמונה, כמוצר שמושקעים בו משאבים רבים ובו פרטים רבים ושונים שיכולים להשפיע על איכותו. המציאות המדומה מביאה איתה יכולת, לא רק להשתמש, אלא לחוות ולשנות/"לתקשר" עם הסביבה – צורך בסיסי אצל לקוחות שוק הנדל"ן היום. בנושאים אלה עסקה ההרצאה.

מושב ד': כלכלה שיתופית ומה צופן העתיד 

כלכלה שיתופית – ההיית או חלמנו חלום?, ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בשנים האחרונות הולכת הכלכלה השיתופית ותופסת את מקומה בגל החדשנות המערערת ששוטף את האינטרנט. כשמדובר על כלכלה שיתופית מתכוונים לשיטה שמאפשרת לבעלי משאבים שונים, שעומדים ללא שימוש או שהם בבעלות פרטית, להשכירם לאחרים, לרוב במחיר זול המשקף את העובדה שהמשכיר אינו עסק כלכלי מובהק ושהשוכר הוא בעל אסטרטגיית מחיר – הוא אינו מחפש מוצר חדש, מתוקתק בהכרח, שתאגיד מטפל ומתחזק אותו – בעלות גבוהה כמובן.

באמצעות הכלכלה השיתופית יכול כל מי שזקוק למוצרים או שירותים שונים, ליצור קשר עם אנשים שמחזיקים בהם או יכולים לתת אותם, מהמשאבים הפרטיים שלהם, בזול כמובן. השיטה מנוהלת אונליין והיא יעילה ומנוהלת על ידי אלגוריתמים במקום בטלפונים והתכתבויות במייל או בפייסבוק.

אבל לאחרונה מצטברים יותר ויותר סימנים ומקרים המעידים על כך שהרגולציה, החוקים והכלכלה הישנה, לא אוהבים את המעקף הזה של השלטון

נשאלת השאלה המתבקשת – האם הכלכלה השיתופית תמשיך לערער על ענפים שהתנהלו במשך תקופות ארוכות באופן מיושן, יקר וללא תחרות של ממש, או שכוחות השוק הישן והפגוע יערערו עליה ואותה ויעיפו אותה לספרי הזיכרונות של האינטרנט? על כך שמענו בהרצאה

. למצגת ההרצאה

הארגונים האוטונומיים הראשונים – עבודה ללא עובדים, ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב . מחבר הספרים: "המדריך לעתיד" –  שעוסק  בדרך בה ישפיעו הטכנולוגיות על החברה. והספר שיצא לאור השנה  – "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה" – העוסק בשלטון בעתיד ובחלוקת הכוח בין הממשלה, התעשייה והציבור, והמעבר לצורת שלטון חלופית אותה מכנה ד"ר צזנה "מדינות ענן", חזון שאכן מתגשם בימים אלו באמצעות הקמת "מדינת הענן היהודית" שאמורה לספק שירותים, ייצוג וכוח משותף לעם היהודי בכל מקום בעולם.

לא רק רכבים יכולים להיות אוטונומיים. גם ארגונים, מסתבר, יכולים להיות נטולי עובדים – ועדיין לבצע עבודה חשובה. בהרצאה נסקרו הארגונים החדשים שמתחילים להתחרות בקיימים, וכיצד הם יכולים להעביר את עולם העבודה מהפכה.

ד"ר רועי נמצא בארה"ב והוא הרצה בגופו הרובוטי – הרובוט בוב רובוט נוכחות מרחוק שמלא את מקומו בהרצאה זו

פלטפורמות על הכוונת: השלכות הכלכלה השיתופית על הזירה הטכנולוגית וההתנגשות החזיתית בעסקים המסורתיים,  דן יופה, מומחה לשיווק אינטרנטי ויועץ אסטרטגי לחברות וסטארטאפים

הזירה האינטרנטית, אשר הושפעה רבות מהתפתחות הכלכלה השיתופית, ידעה בשנים האחרונות לגרום ללא מעט כאבי ראש לעסקים המסורתיים. מזירת התיירות ועד לאלטרנטיבות בנקאיות, בעלי אינטרסים מנסים בכל שעה לחסל את התופעה ולגרום לסגירתן של פלטפורמות העוקפות את צורת המסחר המסורתית. בהרצאה נסקרה השפעת הכלכלה השיתופית על הזירה האינטרנטית העולמית, הפתרונות שמציעות הפלטפורמות האינטרנטיות לקונספט הכלכלה השיתופית, ודובר על המתח הקיים בין העסקים המסורתיים לפלטפורמות הייחודיות ששם אותם בסכנה ממשית מידי יום ביומו.

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2017 מחברת טלדן