ביום רביעי 10.5.2017 התקיים במסגרת "INFO 2017"- – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-32 ,יום עיון בנושא: " מידע וטכנולוגיה 2017 ברשת האינטרנט ובארגון: תכנים ויישומים"
יום העיון התמקד בחיפושי מידע ברשת – מגמות מתפתחות, מידע פתוח, חידושים, כלים וטיפים, חדשנות בטכנולוגיות למידה בחינוך כולל מציאות רבודה, יישום המציאות המדומה בתחום הנדל"ן, נתונים גדולים האינטרנט של הדברים ורפואה, יזמות חברתית וטכנולוגיה – יוזמות וכלים ברשת להנגשת המידע הציבורי, תופעת הכלכלה השיתופית המתפשטת והקשר שלה עם החדשנות וטכנולוגיות מתקדמות, ותחזיות לעתיד בהרצאתו של "ר רועי צזנה בגופו הרובוטי בנושא עבודה ללא עובדים .
לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים.
להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, קיצורי ההרצאות, כפי שדווחו על ידי המרצים, ומצגות מיום העיון .
יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח
ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א : הרצאת אורח
?Are you Ready פרדריק בלסן
מושב ב : חיפושי מידע ברשת האינטרנט – מגמות, חידושים, כלים ותכנים
חיפוש מידע ברשת – חידושים ומגמות , ד"ר יפה אהרוני, המכללה האקדמית בית ברל, בלוג עולם המידע, infoscienet.com
ההרצאה עסקה בחידושים ומגמות בחיפושי מידע ברשת והתמקדה במספר נושאים – ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה, מנועי חיפוש וחיפוש ויזואלי, התרומה של הבינה מלאכותית לחיפוש , המובייל וחיפושי מידע, והמגמה לידע את המשתמשים על מידת אמינות המידע בכול הקשור למידע חדשותי.
אונטולוגיות והיתוך מידע – כלים מתקדמים למידענות חקרנית, ד"ר אוהד זוהר, אומניסול מערכות מידע
הרשת היא המסר, תפקידם של קשרים חברתיים בהערכת אמינותם של תכנים מקוונים, ד"ר צחי חייט , המרכז הבינתחומי הרצליה
הערכת אמינות משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי עיצוב העמדות לגבי המידע , והנכונות לקבלו. הוצג מחקר בו נבחן תפקידם של קשרים חברתיים בינאישיים במסגרת תהליך הערכת אמינותו של מידע. באופן ספציפי יותר, ההרצאה התייחסה לרולוונטיות של גיוון הקשרים החברתיים דרכם נחשף אדם למידע, כמו גם עוצמת הקשר עם מקורות אלו, במסגרת תהליך הערכת האמינות.
למה לי פתוח עכשיו? כשהאקרים חברתיים פגשו את הממשלה, שבי קורזן, מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי
ההרצאה עסקה במסע (המפרך אך גם מתגמל) של אקטיביסטים טכנולוגיים לשחרור מידע ממשלתי וליצירת תרבות של שיח אזרחי מבוסס עובדות והגברת אחריותיות ממשלתית.
כול זאת במסגרת הסדנא לידע ציבורי- ארגון ללא מטרות רווח, מבוסס מתנדבים, הפועל לקידום שקיפות שלטונית ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח – אתרים ואפליקציות – לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של מוסדות ציבוריים. בסדנא מתנהלים כ-15 פרוייקטים שונים שעוסקים במידע בעל עניין ציבורי אודות פעילות הכנסת, תקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות, תאונות דרכים, תחבורה ציבורית, מידע תכנוני, מדיניות השקעות של קרנות פנסיה ועוד. הסדנא זכתה באות מידות לאפקטיביות בשנת 2013 והופיעה פעמיים ברשימת 100 המשפיעים של עיתון דה מרקר (2015,2016) וכלכליסט (2016).
מושב ג' : מידע וטכנולוגיה 2017 – נתונים גדולים, האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה ומציאות מדומה
אתגרי Big Data ו IoT ברפואת המאה ה- 21 – ד"ר רפאל ברכאן, HIT מכון טכנולוגי חולון
המונח "Big Data" הוא מונח כוללני, המתייחס לשימוש בנתונים בכמות גדולה יותר מיכולת העיבוד של מערכות בסיסי נתונים קונבנציונליות. בחמישים השנים האחרונות כמות זו גדלה מסדר גודל של מגה-בתים (202 בתים) לסדר גודל של אקסה-בתים (602 בתים), והיא צועדת לעבר סדרי גודל של זטה-בתים (702בתים) ויוטה-בתים (802 בתים).
המונח Big Data מתייחס לא רק למידע עצמו כי אם גם לכלים החדשים של אינטליגנציה מלאכותית (AI) בכלל ולמידת מכונה (ML) בפרט, אשר נוצרו לשם עבודה עם מידע מסוג זה, ומאפשרים כיום לייצר תחזיות מדויקות ומפורטות לתופעות טבעיות ולהתנהגות האנושית, גם ללא תהליך מדעי מסודר של העלאת השערות וזיהוי חוקיות.
העלייה בכוח העיבוד (המחשובי) בשילוב עם התפתחויות בבינה מלאכותית, כדוגמת עיבוד שפה טבעית (NLP) ולמידה עמוקה (Deep Learning), מאפשרים היום להפיק תוצרים ממשיים ומשמעותיים מה- Big Data ברפואה, ולהתחיל ולהפוך את החזון של הדרכה רפואית מותאמת-אישית באמצעות מכונה, כמו גם את ניתוח המידע הרפואי העצום אודות אוכלוסיות למשימות ריאליות ואפשריות.
יכולות חדשות אלה עומדות לשנות באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב את תפקיד הרופא ואת היחסים בינו לבין המטופל. ההרצאה עסקה בנושאים אלו.
למידה ניידת ומציאות רבודה – גימיק או למידה פעילה?, ד"ר אסנת דגן ראש היחידה האקדמית לתקשוב, המכללה האקדמית בית ברל
בתקופה זו בה זמינות המכשירים הניידים – טלפונים חכמים וטבלטים רבה מאד, והשימוש במכשירים אלה הורחב מעבר לאמצעי תקשורת פשוט לאיתור מידע, לתיעוד, ליצירת מידע ועוד אנו מצפים כי הם יוכלו לשמש אותנו גם להוראה ובעיקר ללמידה. למידה שבה הלומד יותר אקטיבי, קונסטרוקטיביסטי, הלמידה יותר מותאמת אישית ואותנטית וכן אפשרות לשיתופי פעולה רבים יותר. עם זאת השימוש במכשירים ניידים אלה ללמידה פעילה, משמעותית ואמיתית מחייבת תכנון כדי שהיא לא תהיה סתם עוד שימוש בטכנולוגיה סקסית וגימיק.
בהרצאה זו הוצגו הנושאים הבאים: א) התאוריה של למידה ניידת כפי שהיא נמצאת בספרות המחקרית; ב) האפשרויות הטמונות בלמידה הניידת ובמציאות הרבודה כחלק מממנה; ג) דוגמאות ללמידה אחרת באמצעות כלים טכנולוגיים אלה; ו- ד) תהליך הטמעה של שימוש בטכנולוגיה ניידת בקרב המרצים במכללה האקדמית בית ברל
מדמיון למציאות: המציאות המדומה ככלי חיוני בעולם הנדל"ן, מיכאל רזניק, מנכ"ל ובעלים, חברת מטנויה
הקידמה הטכנולוגית בה אנחנו מצויים כיום מכתיבה צורך בשינוי תפיסתי אצל מוכרי מוצרי חיפוש/מורכבים. כאן הנדל"ן נכנס לתמונה, כמוצר שמושקעים בו משאבים רבים ובו פרטים רבים ושונים שיכולים להשפיע על איכותו. המציאות המדומה מביאה איתה יכולת, לא רק להשתמש, אלא לחוות ולשנות/"לתקשר" עם הסביבה – צורך בסיסי אצל לקוחות שוק הנדל"ן היום. בנושאים אלה עסקה ההרצאה.
מושב ד': כלכלה שיתופית ומה צופן העתיד
כלכלה שיתופית – ההיית או חלמנו חלום?, ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח
בשנים האחרונות הולכת הכלכלה השיתופית ותופסת את מקומה בגל החדשנות המערערת ששוטף את האינטרנט. כשמדובר על כלכלה שיתופית מתכוונים לשיטה שמאפשרת לבעלי משאבים שונים, שעומדים ללא שימוש או שהם בבעלות פרטית, להשכירם לאחרים, לרוב במחיר זול המשקף את העובדה שהמשכיר אינו עסק כלכלי מובהק ושהשוכר הוא בעל אסטרטגיית מחיר – הוא אינו מחפש מוצר חדש, מתוקתק בהכרח, שתאגיד מטפל ומתחזק אותו – בעלות גבוהה כמובן.
באמצעות הכלכלה השיתופית יכול כל מי שזקוק למוצרים או שירותים שונים, ליצור קשר עם אנשים שמחזיקים בהם או יכולים לתת אותם, מהמשאבים הפרטיים שלהם, בזול כמובן. השיטה מנוהלת אונליין והיא יעילה ומנוהלת על ידי אלגוריתמים במקום בטלפונים והתכתבויות במייל או בפייסבוק.
אבל לאחרונה מצטברים יותר ויותר סימנים ומקרים המעידים על כך שהרגולציה, החוקים והכלכלה הישנה, לא אוהבים את המעקף הזה של השלטון
נשאלת השאלה המתבקשת – האם הכלכלה השיתופית תמשיך לערער על ענפים שהתנהלו במשך תקופות ארוכות באופן מיושן, יקר וללא תחרות של ממש, או שכוחות השוק הישן והפגוע יערערו עליה ואותה ויעיפו אותה לספרי הזיכרונות של האינטרנט? על כך שמענו בהרצאה
הארגונים האוטונומיים הראשונים – עבודה ללא עובדים, ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב . מחבר הספרים: "המדריך לעתיד" – שעוסק בדרך בה ישפיעו הטכנולוגיות על החברה. והספר שיצא לאור השנה – "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה" – העוסק בשלטון בעתיד ובחלוקת הכוח בין הממשלה, התעשייה והציבור, והמעבר לצורת שלטון חלופית אותה מכנה ד"ר צזנה "מדינות ענן", חזון שאכן מתגשם בימים אלו באמצעות הקמת "מדינת הענן היהודית" שאמורה לספק שירותים, ייצוג וכוח משותף לעם היהודי בכל מקום בעולם.
לא רק רכבים יכולים להיות אוטונומיים. גם ארגונים, מסתבר, יכולים להיות נטולי עובדים – ועדיין לבצע עבודה חשובה. בהרצאה נסקרו הארגונים החדשים שמתחילים להתחרות בקיימים, וכיצד הם יכולים להעביר את עולם העבודה מהפכה.
ד"ר רועי נמצא בארה"ב והוא הרצה בגופו הרובוטי – הרובוט בוב רובוט נוכחות מרחוק שמלא את מקומו בהרצאה זו
פלטפורמות על הכוונת: השלכות הכלכלה השיתופית על הזירה הטכנולוגית וההתנגשות החזיתית בעסקים המסורתיים, דן יופה, מומחה לשיווק אינטרנטי ויועץ אסטרטגי לחברות וסטארטאפים
הזירה האינטרנטית, אשר הושפעה רבות מהתפתחות הכלכלה השיתופית, ידעה בשנים האחרונות לגרום ללא מעט כאבי ראש לעסקים המסורתיים. מזירת התיירות ועד לאלטרנטיבות בנקאיות, בעלי אינטרסים מנסים בכל שעה לחסל את התופעה ולגרום לסגירתן של פלטפורמות העוקפות את צורת המסחר המסורתית. בהרצאה נסקרה השפעת הכלכלה השיתופית על הזירה האינטרנטית העולמית, הפתרונות שמציעות הפלטפורמות האינטרנטיות לקונספט הכלכלה השיתופית, ודובר על המתח הקיים בין העסקים המסורתיים לפלטפורמות הייחודיות ששם אותם בסכנה ממשית מידי יום ביומו.
תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2017 מחברת טלדן
עולם המידע 