OpenCorporates מאגר מידע חופשי לחברות בעולם ממשיך לגדול והוא כולל כיום מידע על למעלה ממאה מיליון חברות בעולם.
המטרה המוצהרת של פיתוח המאגר היא להפוך את המידע על חברות לנגיש ומועיל לציבור, במיוחד כדי לסייע בהתמודדות עם תופעות לא רצויות כגון שחיתויות, הלבנת הון ופשע מאורגן.
מתכננים נסיעה לחו"ל בחופשה הקרובה ? אפליקצית גיידול, פיתוח של המיזם הישראלי Guidol, תזהה היכן אתם ותציע הדרכות קוליות על המקום מהיבטים שונים, לבחירתכם.
דברי ד"ר נדב דפני מנכ"ל ומייסד-שותף של Guidol על המיזם:
"Guidol הוא סטארטאפ ישראלי שמפתח אפליקציית הדרכות לכל העולם, תחת הסיסמה Tour different! רוצים להצטרף? הצוות מזמין אתכם להצטרף לתכנית הבטא שלו.
האפליקציה והאתר מציעים לכם למעלה מ-1000 מדריכים קוליים חינמיים בעברית ליעדים שונים, כרגע בעיקר באירופה וארה"ב, בכ-70-100 אתרי תיירות ומקומות בכל יעד. כל הזמן עולים יעדים חדשים, בקצב של 1-2 לחודש.
עם האפליקציה המיוחדת הזו תוכלו לטייל גם ספונטנית, למקומות קרובים, עם ניווט לכל אתר וזמן ההליכה אליו, מדריכים קוליים (לא ויקיפדיה!), זמני פתיחה והאם פתוח עכשיו, אתרי תיירות קרובים בסביבתכם ועוד ועוד.
הצוות פיתח בעבר ומפעיל את אתרי האינטרנט "סטיפס" ו"אאוריקה". מכירים? – אם כן, אתם כבר יודעים שהכול אצלם בחינם ובלי חוכמות. הפרטים שלכם לא יועברו לאף אחד ולא תקבלו דואר זבל או שטויות אחרות.
זו רק ההתחלה. כשתצא האפליקציה המלאה משתמשי הבטא יהיו הראשונים שיגלו בה שפע של פיצ'רים שיהפכו את הטיול בחו"ל לחוויה כיפית מתמיד, אבל גם זולה, נוחה, מהירה, טעימה ומשוכללת מאי-פעם. לטייל – אבל ממש אחרת.
השתמשו כבר הקיץ באפליקציית גיידול ובקיץ הבא לא תצטרכו את הספר הכבד והלא-מעודכן, את הדפים המקומטים מהאינטרנט, לא תיצמדו לקבוצות מפורטוגל כדי להקשיב למדריך, לא תפסידו אתרי חובה, לא תגיעו למקומות סגורים ולא תיפלו על מלכודות תיירים עם אוכל רע – העתיד של הטיול שלכם הגיע!
המחקר השתמש לצורך זה ב- 3 מדגמים בני 100,000מאמרים כול אחד, כדי לבדוק את מצב הגישה הפתוחה ב-3 אוכלוסיות:
כול המאמרים בעלי DOI של Crossref
מאמרים עדכניים מתוך Web of Science
מאמרים שנצפו על ידי משתמשי התוסף לדפדפן Unpaywall שמשמש לזיהוי מאמרים בגישה פתוחה תוך שימוש ב- oaDOI,
ההערכה היא שלפחות 28% מהספרות המדעית/מחקרית היא בגישה פתוחה ושיעור זה גדל במיוחד בשל הגידול במסלול הזהב (מאמרים בגישה פתוחה מכתבי עת ) והמסלול ההיברידי.
מן הראוי לציין שהמכניזם הנפוץ לגישה חופשית הוא לא מסלול הזהב, או המסלול הירוק או ההיברידי אלא מסלול שמכונה במחקר זה– מסלול הארד (ברונזה) : מאמרים שחופשיים לקריאה באתר המו"ל ללא ציון ברור של רישיון בגישה פתוחה.
המחקר בדק גם את אימפקט הציטוטים של המאמרים בגישה פתוחה. מבדיקה זו עולה שהמאמרים בגישה פתוחה זכו ב 18% ציטוטים מעל הממוצע.
לעתים, היום, תוצאות החיפוש במנועי חיפוש אינן כל כך רלוונטיות ו"חכמות" כפי שהיינו מצפים. בנוסף, לעתים הן חוזרות על עצמן במקום לספק מידע חדש או תובנות.
,Matthew Lease פרופסור חבר בבית הספר למידע באוניברסיטת טקסס באוסטין, מאמין שיש דרכים טובות יותר לגייס את כוח המחשוב עם מוח האדם כדי ליצור מערכות אחזור מידע חכמות יותר.
במאמרים שהוצגו הם מתארים כיצד הוא ושותפיו מפתחים גישות חדשות בתחום אחזור מידע על ידי שילוב של בינה מלאכותית , תובנות ופרשנות של בני אנוש לתכנים תוך שימוש במיקור המונים, ומידע שמצוי במספר מקורות ייחודיים לתחום כגון WordNet, לקסיקון סמנטי של השפה האנגלית שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. פיתוחים אלה יתרמו למנועי חיפוש כלליים ולמנועי חיפוש ייעודיים בתחומים מסוימים כגון בתחום הביו-רפואי או טקסטים שאינם בשפה האנגלית .
אין ספק ש- Sci-Hub האתר הפיראטי המפורסם הוא פופולרי מאוד , אבל עד כמה גדול מאגר המידע שלו? ומה מידת הכיסוי שלו ?. על כך ניסו לענות מדען הנתונים Daniel Himmelstein מאוניברסיטת פנסילבניה והקולגות שלו.
מממצאי המחקר: Sci-Hub כולל 68.9% מתוך כלל 81.6 מיליון המאמרים המדעיים הקיימים, ו-% 85.2 מהמאמרים שפורסמו בכתבי עת סגורים שמחייבים מנוי.
מידת הכיסוי שונה בתחומי המחקר השונים. מידת הכיסוי הגבוהה ביותר נמצאה בכימיה – 92.8% מכלל המאמרים, לעומת הנמוכה ביותר בשיעור של 76.3% שנמצאה במדעי המחשב. הכיסוי משתנה גם בהתאם למו"ל . כך למשל 97.3% מהמאמרים של Elsevier נמצאים בשרתים של Sci-Hub ונגישים חופשי.
לאור הנתונים, המסקנה של המחקר היא שמודל המנויים לכתבי עת אינו בר-קיימא, והמצב מצריך מודלים פתוחים רבים יותר שיהוו תחליף.
דעה זו הביע מדען הנתונים Daniel Himmelstein בעל המחקר גם בראיון עמו שהתפרסם ב- 27 ביולי 2017 ובו ניתן למצוא פרטים מלאים יותר על אופן החישוב של הנתונים שלעיל, הסבר שלו לשונות במידת הכיסוי בתחומי המחקר השונים, את דעתו על עתידו של Sci-hub , עמדת הספרנים והמו"לים בנושא ותקוותו שהמחקר הנ"ל יזרז את הבלתי נמנע – יותר מודלים פתוחים שיחליפו את מודל המנויים לכתבי עת .
כתבה שהתפרסמה ב-12 ביולי 2017 מציעה רשימה של 12 אתרים, בהם אפשר לקבל פרטים על אנשים שאת שמם מזינים בתיבת החיפוש. לרוב רצוי לצרף פרטים נוספים ידועים כמו שם מדינה , גיל וכו'
מנוע חיפוש נוסף ברשימה הוא המנוע הוותיק לחיפוש תמונות ב- reverse – TINEYE – בו לצורך חיפוש אנשים אפשר להזין תמונה, אם היא מצויה בידי מחפש המידע, ולקבל עליו מידע.
אתרים נוספים שמוזכרים בכתבה הם אתרים של רשומות ציבוריות, שמידע מפורט בהם כרוך בתשלום, וגם הם כנראה מצטמצמים לאנשים בארה"ב
עם העלייה במחירי המנוי לכתבי עת מדעיים והמגמה הגוברת לגישה פתוחה, מסתמנת מגמה בקרב מוסדות אקדמיים באירופה ומחוצה לה, להיאבק למען הסכמים טובים והוגנים יותר עם החברות להוצאה לאור.
במסגרת זו -בגרמניה ב-30 ביוני 2017 ארבעה מוסדות אקדמיים גדולים בברלין הודיעו שלא יחדשו את המנוי שלהם ל-ELSEVIER שמסתיים בסוף דצמבר. ב- 7 ביולי תשע אוניברסיטאות ב- Baden-Württemberg שבגרמניה הצהירו על כוונתם לבטל את ההסכמים שלהם עם המו"ל בסוף 2017. מוסדות אלו מצטרפים ל-60 מוסדות נוספים בגרמניה שלא חידשו הסכמים שהסתיימו בשנה שעברה.
ההחלטה לבטל מנויים נעשתה במטרה להפעיל לחץ על Elsevier בתהליך המשא ומתן על התמחור.
“The general issue is that large parts of the research done is publicly funded, the type setting and quality control [peer review] is done by people who are paid by the public, [and] the purchase of the journals is also paid by the public,” So it’s a bit too much payment.”
מן הראוי לציין שהמוסדות שבטלו את המנוי שלהם עם ELSEVIER תומכות בשלוש הדרישות העיקריות של DEAL;
תמחור הוגן בהתאם למספר כתבי העת
גישה פתוחה לכול הפרסומים של חוקרים במוסדות בגרמניה
גישה קבועה לגופים המדעיים המיוצגים על ידי DEAL לכול כתבי העת של ELSEVIER
אם דרישות אלה ימולאו המודל הכלכלי של השימוש בכתבי העת ישתנה.
אחת הטענות של ELSEVIER היא שיש לה מודל של גישה פתוחה, אך הטענה שמנגד היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר בגישה פתוחה ב- ELSEVIER, שנעה בין 500 דולר ל- 5000 דולר.
מן הראוי לציין שהדיונים והמאבק לדמי מנוי הוגנים יותר, אינם מצטמצמים רק לגרמניה ומתקיימים גם במדינות נוספו באירופה כגון בהולנד ופינלנד. וגם מחוץ לאירופה. ב– טאיוואן מתנהל משא ומתן דומה עם ELSEVIER .
אחראים מקווים שהמשא ומתן עם המו"לים ישא פרי, ואם לא הם סבורים שתרבות ההוצאה לאור תשתנה, והאוניברסיטאות והחוקרים ימצאו את הדרכים שלהם להוצאה לאור באמצעות האינטרנט והקמת תשתית מידע חדשה שמתאימה לצרכים שלהם.
עוסק בפרסום בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח – אתגרים , פתרונות ומצב.
ההתקדמות בפרסומים בגישה הפתוחה במדעי הרוח איטיות יחסית למדעים. אם ניקח לדוגמה את Public Library of Science או ArXiv במדעים, נראה עד כמה מאחור בכול הקשור לגישה הפתוחה נמצאים מדעי הרוח . יתירה מזאת, השיח המתקיים בנושא גישה פתוחה בתחום מדעי הרוח רחוק מלהיות חיובי, ולא אחת נשמעת עמדה שלילית, מסתייגת, וחוששת מהנושא.
אחד האתגרים העומדים בפני יישום הגישה הפתוחה בתחום מדעי הרוח הוא יישום המודלים הכלכליים המקובלים בתחום. מאחר שהעניין בגישה פתוחה החל בתחום המדעים, המודלים הכלכליים של הגישה הפתוחה התמקדו במאמרים מכתבי עת. אחד המודלים הנפוצים לגישה חופשית ללא תשלום למשתמשים הוא –APC ,על פיו המחברים, המוסדות או גופי המימון מממנים את הוצאות ההוצאה לאור של המאמר. מחיר פרסומו של מאמר בגישה פתוחה על פי מודל זה נע בין 2000 – 3000 דולר.בתחום מדעי הרוח, הרבה מהפרסומים הם ספרים ולא מאמרים. ועלות הפרסום של ספר גבוהה הרבה יותר ממחיר הפרסום של מאמר, ועשויה לנוע בין 15,140 דולר ל- 129,909 דולר לספר. מכאן מובן הקושי ביישומו של המודל.
למרות אתגרים אלה, אנו עדים להתפתחות מתמשכת בפרסומים בגישה פתוחה גם בתחום מדעי הרוח.
גם אם נראה קצת לא צפוי, גם Wellcome Trust שמזוהה עם מדעים הוא תומך נלהב של פרסום ספרים בגישה פתוחה, ומממן מחקרים משותפים לתחומי הרפואה והרוח. הוא אחד מגופי המימון המעטים שמתעקשים על כך שכול התפוקה המחקרית תהיה בגישה פתוחה והוא משלם את הוצאות ההוצאה לאור של ספרים למחקרים שהוא מממן.
אך ההתקדמות בתחום היא לא רק מעלה – מטה. אחד המודלים המתפתחים הוא מודל השיתוף או דמי החברות/מנוי – על פיו מספר לא מבוטל של ספריות משתתפות בעלות ההוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה לטובת הכלל. אחת היזמות הידועות והגדולות ביותר למונוגרפיות על פי מודל זה בתחום מדעי הרוח והחברה הוא Knowledge Unlatched עם 343 ספרים בגישה פתוחה בשנת 2016 ומארח של ספרים נוספים שנגישים מכבר בפלטפורמות Directory of Open Access Books ו- OAPEN.
מן הראוי לציין, שמודל כלכלי זה של שיתוף ותמיכה כספית מבוזרת מיושמת במדעי הרוח גם בתחום ההוצאה לאור של כתבי עת, והדוגמה הטובה לכך היא Open Library of Humanities שמושתתת על מודל זה. ביוזמה זו 220 ספריות מרחבי העולם משלמות מעין מנוי ל- Open Library of Humanities ובכך מבטיחות גישה חופשית לכלל.
יזמות אלה מקדמות את הגישה הפתוחה גם בתחום מדעי הרוח, שאמנם אינן תורמות לחקר הסרטן או פיתוח טלסקופים, אבל מסייעות לנו להבין את התופעות שמייחדת אותנו כבני אדם. החשיבות של גישה פתוחה למחקר זה רבה שכן, איזו תועלת יש במחקר על האדם אם בני האדם אינם יכולים לקרוא אותו ?
מספר הארצות שפותחות לציבור את הנתונים שלהם ממשלתיים ואחרים גדל. למעלה מ- 200 מדינות ייחדו פורטלים רשמיים ואחרים לנתונים הפתוחים. בארה"ב בלבד כ- 500 פורטלים כאלה.. היכן נוכל לאתר את כול המידע הזה?
באתר יש אפשרות של דפדוף על פי ארצות והוא כולל גם מפה . המידע במאגר כולל שם הפורטל, ארגון, קישור לפורטל ומיקום. כך למשל על פי דפדוף ובחירה בישראל קיבלתי את המידע הבא:
באתר https://opendatainception.io/ אפשר למצוא אופציה לחיפוש ומפה אינטראקטיבית של הפרויקט. אפשר לחפש על פי מקום, נושא והמידע מוצג על פני המפה עם קישור לפורטל, אפשר באתר גם להוריד את סט הנתונים ולהוסיף פורטל. למאגר הפורטלים.
Nextdoor הרשת החברתית של השכונות שונה מרשתות חברתיות ידועות בכך שבניגוד לרשתות החברתיות הידועות שיוצרות בעיקר קשרים וירטואלים היא מתמקדת בקשרים בעולם האמיתי בשכונות.
מטרתה של הרשת היא לחזק קשרים בין שכנים ברחבי העולם. הרשת החלה את דרכה בארה"ב באוקטובר 2011. כיום. חברים בה למעלה מ- 144 אלף שכונות בארה"ב שמהווים למעלה מ- 75% מהמספר הכולל של השכונות בארה"ב. בשנת 2016 Nextdoor החלה להתפשט גם באירופה עם הענות מרשימה של למעלה מ- 40% שכונות באנגליה וגם בהולנד משתמשים ברשת. ב-20 ביוני 2017 הוצהר רשמית על השקתה של הרשת גם בגרמניה עם חברות של כ- 200 שכונות ברשת.
החברים ברשת השכונתיות יכולים לשאול שאלות, להתייעץ ולהמליץ על שירותים וכו' . אחד המאפיינים של הרשת היא השמירה על הפרטיות. החברים בה חייבים להשתמש בשמם ובכתובתם האמיתיים, האתרים מוגנים בסיסמה, והתכנים והמידע על החברים אינה גלויים למנועי חיפוש. הרשת מוגדרת כפרטית וחופשית
OpenCorporates מאגר מידע חופשי לחברות בעולם ממשיך לגדול והוא כולל כיום מידע על למעלה ממאה מיליון חברות בעולם.
החברה שעומדת מאחורי OpenCorporates בשיתוף עם הבנק העולמי מתחזקת את open company data index ובו ניתן למצוא את דירוג המדינות השונות,מבחינת פתיחות המידע על החברות, על פי מספר קריטריונים. מוגדרים.
חלק מהאתרים הם אתרים ייעודיים לחיפוש אנשים :
מאמר מעניין
עולם המידע 