עולם המידע

​IPLI      שבאוניברסיטת Syracuse  שבארה"ב  הוא מרכז שמתמקד בחדשנות בספריות ציבורית ומהווה גם מרכז  מחקר לסטודנטים למדעי המידע.

דו"ח מחקר של  IPLI        שהתקיים בסתו 2018 (תוצאותיו התפרסמו באפריל 2019 ) בדק  אתרי בית ממשלתיים של 50 מדינות בארה"ב  במטרה לשפר, והוא רלוונטי לכול סוגי הספריות,  גם אם הן שונות מבחינת קהל, משאבים, גודל יכולות טכניות ותקציב.

בבחינת אתרי הבית הממשלתיים נצבו השאלות הבאות:

• מהן התוצאות של אתר ספרייה דל מבחינה עיצובית וחווית המשתמש?
• מדוע קיים חוסר עקביות באתרי הבית של הספריות?
• מה הופך אתרי בית למוצלחים יותר מאחרים ?

דו"ח המחקר נועד לענות על שאלות אלה והוא עוסק בנושאים הבאים:

• אבטחת מידע
• עיצוב ושימושיות
• נגישות
• איתור מידע ליצירת קשר עם הספרייה
• מאפיינים ייחודיים שיש לתת עליהם את הדעת

בנושא אבטחת מידע המחקר מדגיש ועוסק בחשיבותו של  פרוטוקול ה- HTTPS     בהשוואה ל- HTTP

מבחינת עיצוב האתר חשוב לשמור על מינימליסטיות ופשטות שתורמים לידידותיות האתר וקלות הניווט בו. המחקר דן באלמנטים שמסייעים להשיג זאת כגון הופעה בו זמנית של אלמנטים בודדים  בלבד, תמונות גדולות , טיפוגרפיה קלה לקריאה ועוד.

מבחינת נגישות, חשוב לשמור על מאפיינים חדשניים שמאפשרים נגישות נוחה גם לבעלי מוגבלויות כגון תמונות עם טקסט אלטרנטיבי, הימנעות מפונטים קטנים ומטקסט בצבעים לא קריאים, כמו כן חשוב לשמור על ניגודיות של צבעים   של הטקסט והרקע, אפשרות ניווט באתר באמצעות המקלדת  ועוד..

מבחינת איתור מידע ליצירת קשר,  טלפון ופקס אינם מספיקים, חשוב מייל ייעודי של "שאל את הספרן", דף ייעודי של "צור קשר", רשימת טלפונים של סגל הספרייה , משוב , רשתות חברתיות: Pinterest, Instagram, Tumblr, Twitter, Facebook.

כמו כן בספריות גדולות כדאי לספק מידע סטטיסטי על פעילות הספרייה: מספר מבקרים, נתוני השאלה וכו' שמעצימים את תדמית הספרייה וחשיבותה .

וכמובן עדכון שוטף של האתר…

מידע נוסף בדו"ח

Unrein, Sabrina. (2019). “What Makes a Good Library Website?” Syracuse, NY: iSchool
Public Libraries Initiative at Syracuse University.

מחפשים איורים חופשיים למצגות לפרוייקטים וכו'  אפילו ללא צורך במתן קרדיט ? – האתר ManyPixels  יכול לסייע . האתר ManyPixels  הוא שירות  מסחרי שנותן שירותי עיצוב בתשלום,  אך יש לו גלריה של איורים חופשיים שאפשר להשתמש בהם למצגות לפרויקטים וכו' אפילו ללא מתן קרדיט . על פי מה שכתוב באתר

"All images, assets and vectors published on ManyPixels Illustrations Gallery can be used for free. You can use them for noncommercial and commercial purposes. You do not need to ask permission from or provide credit to the creator or ManyPixels".

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות רבות  במגוון נושאים.   בסוף כול עמוד לחיצה על view more  מציגה  עמוד נוסף של איורים על פי קטגוריות נושאיות. יש באתר גם מנוע חיפוש אבל הוא פחות יעיל. הרקע של האיורים המוצגים הוא בכחול  אך קיימת באתר גם אופציה לשינוי צבע הרקע של האיורים.

אתר מעניין נוסף שאפשר להשתמש בו בפרויקטים וכו'  הוא https://thispersondoesnotexist.com/  שמשתמש  בבינה מלאכותית בשיטה מיוחדת  Generative Adversarial Networks (GAN)   ליצירת פנים.  לחיצה על Click for another person Link to image  בתחתית העמוד תציג כול פעם דמות חדשה

לגלרייה לאיורים חופשיים

מידע נוסף ומקורות נוספים חופשיים לתמונות בכתבה ב-  makeuseof

במהלך 20 השנים החולפות נֶהֱגו  הרבה אסטרטגיות לקידום גישה פתוחה לפרסומים מדעיים מחקריים  כולל פיתוח מאגרים מוסדיים וערוצי פרסום חדשים . למרות זאת עדיין רוב המאמרים המדעיים נמצאים מאחורי חומת תשלום של כתבי העת המסורתיים.

כדי לקדם את הגישה הפתוחה למאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים ובערוצי פרסום אלטרנטיביים, cOAlition S    – קונסרציום גלובלי של מממני מחקר  ו-   OA20200      – רשת גלובלית של ארגוני מחקר, פועלים בסינרגיה בשני  היבטיה של שרשרת הפרסום המדעי.

בהצהרה משותפת שפרסמו ב—9 למאי 2019 הדגישו את דבקותם במטרה ובחזון וקראו לארגוני מחקר וארגונים מממני מחקר להצטרף למאמצים.  מההצהרה ניתן ללמוד על העקרונות והיזמות של 2 גופים חשובים אלה.  ההצהרה כוללת קישורים למסמכים והצהרות חשובות של 2 הגופים כגון  Plan S Principles   על פיה :

“After 1 January 2020 scientific publications on the results from research funded by public grants provided by national and European research councils and funding bodies, must be published in compliant Open Access Journals or on compliant Open Access Platforms.”

ו- 10 העקרונות הקשורות לנושא. ההצהרה כוללת גם קישור לרשימת 136 ארגונים שחתמו רשמית על Expression of Interest.  ליישום גישה פתוחה לכתבי עת מדעיים , transformative agreements ועוד

להצהרה המשותפת

סקר מחיר כתבי עת התפרסם ב- 4 באפריל 2019. הסקר כולל נתונים על מחירי כתי העת , ודן בהשלכות לגבי הספריות והמעבר למודל הגישה הפתוחה. הסקר העדיף, ככול שהתאפשר,  להשתמש במחירי כתבי העת בגרסה מודפסת, והתבסס על נתונים ממספר מאגרי מידע – Clarivate Analytics (formerly ISI) Arts and Humanities Index, Science Citation Abstracts,  Social Science Citation Index שכוללים כותרים שבשימוש  ספריות אקדמיות גדולות, ­EBSCO’s Academic Search Ultimate שמיצג כתבי עת בספריות אקדמיות וציבוריות ו- EBSCO’s MasterFILE Premier שכולל כותרים שמייצגים ספריות ציבוריות קטנות וספריות בתי ספר.

ממצאיו של הסקר: מחירי כתבי העת בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה STM  גבוהים יותר מתחומי מחקר אחרים, והגבוהים ביותר הם מחירי כתבי העת בכימיה. העליה במחירים נמשכת לאורך השנים בשיעור של 5%-6

ברוב הספריות האקדמיות הגדולת נותר הסְטָטוּס קְווֹ  של רכש חבילות גדולות למרות הירידה בתקציבים. אך ישנה מגמה של ביטול עסקאות . מידע מפורט ומעקב אחרי ביטולים אפשר למצוא בטבלה מפורטת של SPARC.

בניגוד למגמה של צמצום תקציבים בספריות, נמשכת המגמה של  עלייה ברווחי המולים  ומודל הגישה הפתוחה מסתמן כערוץ רווחים נוסף עבורם שנמצא במגמת עלייה.  שלושת המולים המובילים במכירות המנויים המסורתים הם גם מובילים בשוק  הפרסומים בגישה פתוחה .

ניתן לומר שתנועת הגישה הפתוחה הפכה למודל העסקי  דֶּה-פַקְטוֹ. באירופה, למשל, הושקה תוכנית על פיה עד שנת 2020  כול המחקרים שמומנו על ידי  כספי הציבור חייבים להתפרסם בגישה פתוחה . למרות זו עדיין 85% מתפוקת המחקר המדעי נמצאת מאחורי חומת תשלום. בעוד שמו"לים מסחריים גדולים מוכנים למעבר לגישה פתוחה , אגודות וארגונים שלא למטרות רווח פחות מוכנים בשלב זה למהלך ומחכים עד שהעניינים יתבהרו.

באופן כללי, קיימים עדיין חששות מהמודל שמציב לא מעט אתגרים ואי בהירות לגבי ההשלכות על הוצאות ותקציבי הספריות. הרבה שאלות עדיין נשארו לא פתורות, והעליה של 6%  במחיר הרכש של כתב עת שנצפתה לשנת 2019 צפויה   להישאר גם בשנת 2020.

לגבי מדדים להערכת כתבי העת, למרות הופעתם של מדדים אלטרנטיביים ה- altmetris , המדדים המסורתיים כמו Impact Factor, Eigenfactor  עדיין דומיננטים.

עוד נמצא, בהקשר זה,  שאכן כותרים יקרים יותר הם בעלי Impact Factors and Eigenfactors גבוהים יותר אך העלייה במדדים קטנה יותר בהשוואה לעלייה במחירים.

מידע נוסף ומפורט  כולל טבלאות מפורטות על מחירי כתבי העת במאמר המלא.

בפוסט קודם כתבתי על מנוע החיפוש cc -search  -מנוע חיפוש תמונות חופשיות  ברישיון הגמיש של   Creative Commons

החל מ-30 באפריל 2019  מנוע החיפוש כבר לא  בגירסת הבטא שלו ,  עם למעלה מ-300  מיליון תמונות חופשיות ממגוון אוספים. כולל Metropolitan Museum of Art, Cleveland Museum of Art, Behance, DeviantArt, Flickr, Thingiverse.

נוספו גם שיפורים אסטטיים ופונקציונליים במנשק החיפוש ובזמן התגובה ותוקנו באגים   שזוהו על ידי המשתמשים.

בעתיד מתוכנן להגדיל את מספר התמונות עם עדיפות ל- Wikimedia Commons ו Europeana  ושיפורים נוספים שמפורטים בתכנית העבודה ל-2019

למנוע החיפוש

אודות המנוע

למידע נוסף

הרבה  אוניברסיטאות  ומוסדות מחקר מתחזקים סוגים שונים של מאגרים מוסדיים  שמושתתים לעתים על מערכות ופלטפורמות שונות כדי לענות על על הצרכים השונים של מגוון החומרים המאוחסנים.

פתרון  חדש לבעיה בצורת מאגר מוסדי מקיף אחד שכולל פרסומים ונתוני מחקר, ושהושתת על הפלטפורמה  Figshare for institutions     פותח ב- Carnegie Mellon University, Pittsburgh .  המאגר המוסדי שהושתת על פלטפורמה זו הוא KiltHub

הספריות והספרנים מלאו תפקיד מרכזי בפיתוחו.

מידע מפורט על הפלטפורמה שנבחרה Figshare For Institutions , ואופן פיתוחו של המאגר ותפקיד הספריות והספרנים בפיתוח מתואר במאמר שהתפרסם ב- 26 באפריל 2019 . המאמר מבוסס על מצגת שהוצגה בכנס המאגרים המוסדיים הפתוחים 2018 שהתקיים באוניברסיטת מונטנה .

הפלטפורמה שנבחרה לפיתוח המאגר המוסדי המקיף Figshare for Institutions מאפשרת לאוניברסיטאות לפרסם נתוני מחקר במגוון סוגים של קבצים ולעודד שיתוף פעולה, שיתוף מחקר ושימוש חוזר בנתונים

KiltHub המאגר שפותח מתואר כמאגר מוסדי לעומת מאגרים במוסד והוא מהווה  מרכיב אקטיבי במחזור החיים של המחקר במוסד  ומפנה בתקשורת המדעית בו. אפשר לדפדף במאגר על פי קטגוריות נושאיות ולחפש בו עם מגוון אפשרויות להגבלת החיפוש.

למאגר

למאמר שכולל מידע מלא על אופן פיתוחו והפלטפורמה הנבחרת

דוח מעניין בן 53 עמודים של SPARC   the Scholarly Publishing and Academic Resources- Coalition , שעוסק בתעשיית המו"לות המשתנה והשלכותיה על המוסדות  האקדמיים , התפרסם בסוף מרץ 2019.

הדוח התבסס בין היתר על ראיונות עם הנוגעים בדבר כולל מנהלי ספריות וסטודנטים, אנשי אדמיניסטרציה בחינוך הגבוה במוסדות בצפון אמריקה, מו"לים ומומחי שוק.

הדוח מנתח בפרוטרוט פעילות ואסטרטגיות של מו"לים עיקריים בתחום המחקר וההוראה במוסדות האקדמיים ומסיק שהמו"לות האקדמית  עוברת שינוי גדול  מאספקת תכנים לתעשיית של ניתוח נתונים.

המו"לים העיקריים המובילים בכיוון זה בתחום המחקר הם: Elsevier  ו-Clarivate  ובתחום ההוראה (ספרי לימוד)   Pearsonc    ו-Cengage   שבהדרגה עוברים להיות חברות מנתחות נתונים תוך שימוש בתכנים, בכלים ובשירותים  שהם מספקים .

הדו"ח מצביע על הבעיתיות והסכנות שבדבר ובראשן  פגיעה בפרטיות של הסטודנטים והסגל , וכולל הצעות אופרטיביות לאוניברסיטאות להתמודד עם התופעה. האחריות לניתוח הנתונים היא של המוסדות האקדמיים, כך למשל ההערכה של אנשי הסגל צריכה להיות על פי מספר רב של גורמים ובנוסך לאימפקט פקטור של  כתבי העת שבהם הם מפרסמים את מחקריהם יש להתחשב גם גורמים נוספים כגון הנחית סטודנטים, שיתוף וכו'

הדוח מונה צעדים אפשריים למזעור הסכנות של  תופעת ניתוח הנתונים של המו"לים כולל מדיניות בעלות של המוסדות האקדמיים על הנתונים ותנאים בהתאם עם המולים  המסחריים, תוך שקלול תמורות על ידי המוסדות האקדמיים השונים.

מאמין שעדיין לא מאוחר לקהילה האקדמית לפעול בנידון  לפני שהשליטה תצא מידה.

הדוח , מפורט מאוד, כולל נתונים כמותיים  וממנו אפשר ללמוד על מדיניות המו"לים השונים, מגמות, אסטרטגיות, כלים ושירותים בהם הם עושים שימוש לאיסוף וניתוח הנתונים כגון  InCite, Mendeley, SSRN  ועוד.

לדוח המלא

Ithaka S+R     הוא שירות יעץ ומחקר של  ITHAKA  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות מידע דיגיטליות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי   של Ithaka S+R     הוא סקר תלת שנתי שנערך באופן קבוע מאז שנת 2000 לצורך מעקב אחרי  ההתפתחויות בתחום ההוראה המחקר וההוצאה לאור  של הסגל בחינוך הגבוה.   מטרתו של פרויקט זה לספק ממצאים וניתוח שיוכלו לסייע לאוניברסיטאות , מכללות, ושירותים תומכים כגון ספריות אקדמיות , אגודות מלומדות ומולים לתכנן את העתיד.

סקר 2018  השתמש במדגם רנדומלי של 150,941   אנשי סגל אקדמי בארה"ב  מספר המשיבים היה 10,919. הסקר עסק במגוון נושאים:  חיפוש מידע וניהולו,  מחקר, מיומנויות המחקר של הסטודנטים ,ערכה של הספריה , משאבי חינוך פתוחים, כלים לניתוח למידה, ומודלים מתפתחים של תקשורת מדעית,  עם התייחסות, במידת האפשר,  לתחום המחקר, סוג מוסד, ונתונים דמוגרפיים.

דוח הסקר בן 90 עמודים התפרסם ב- 12 באפריל 2019

ממצאים עיקריים:

• מאגרי מידע עדיין משמשים לרוב כנקודת התחלה למחקר, אך מסתמן שימוש גדל בגוגל סקולר ומנועי חיפוש כלליים  לחיפוש מידע התחלתי למחקר.

• גדלה ההעדפה של אנשי הסגל להשתמש בשירותי ענן לאחסון וניהול מידע כגון: Google Drive, Dropbox, Flickr

• גדל העניין של אנשי הסגל במודל ההוצאה לאור בגישה הפתוחה . קרוב לשני שליש מהנחקרים ציינו שהיו שמחים להחלפת מודל המנויים במודל הגישה הפתוחה, אך זה לא בא לידי ביטוי בהעדפת כתבי עת לפרסום המחקרים שלהם.

• גדל העניין בשימוש במשאבים לימודיים פתוחים OER במיוחד  בקרב אנשי סגל צעירים

• תפקיד הרכש עדיין נתפס כתפקיד העיקרי של הספרייה אך מסתמנת עליה בהכרה בתפקיד הספרייה בתחום ארכוב המידע

למידע נוסף בדוח המלא

ב-5 באפריל 2019  התפרסם פוסט בבלוג של DOAJ   – המדריך החופשי של כתבי עת , שכול הנתונים של כתבי העת והמאמרים במדריך ניתנים להורדה כקובץ  . הפוסט מונה את היתרונות של אופציה זאת. היתרון העיקרי של הורדת מידע העל של המדריך כקובץ הוא  האפשרות לעשות עיבודים שונים וחתכים שונים (כגון  ISSN ) על הקובץ בגיליון אלקטרוני  למשל. נפתחת האפשרות לכרית מידע ומחקר.   קובץ מידע העל מתעדכן מדי שבוע.

להורדת הקובץ

למידע על אופציה זו ויתרונותיה