עולם המידע

מנוע החיפוש המדעי Google Scholar   ומאגרי המידע  Web of Sciences  ו- Scopus   – כולם מקורות טובים לחומר מדעי. . מענין לדעת מה מידת הכיסוי של כול אחד מכלים אלה בתחומי המחקר השונים..

מחקר שבדק זאת במדגם של 2500 מסמכים ב- 252 קטגוריות נושאיות מצא שכמות משמעותית של מסמכים במדעי החברה ובמדעי הרוח שנמצאו בגוגל סקולר לא כוסו במאגרי המידע Web of Sciences  ו- Scopus  . הסיבה הייתה שמאגר המידע לא כיסה את כתב העת בזמן  פרסום המאמר.

כמו כן נבדקו מידת החפיפה והיחודיות בין 3 הכלים הנבדקים במדגם חדש של 2.5     מיליון ציטוטים (מכול 3 הכלים הנבדקים)  של המסמכים המצוטטים ביותר במדגם   המקורי. בדיקה זאת סיפקה תמונה מפורטת יותר על ההבדלים בכיסוי בין 3 הכלים הנבדקים לא רק במישור הרחב אלא גם ברמה של 252 תתי קטגוריות.

במישור הרחב נמצא שגוגל סקולר מצא את רוב הציטוטים למאמרים במדעי החברה – 94%  בעוד ש- Web of Science ו- Scopus מצאו רק35%  ו- 43% בהתאמה. יתירה מזאת גוגל סקולר מצא 93% מהציטוטים שנמצאו ב- Web of Science ו -89% מהציטוטים שנמצאו ב- Scopus. כמו כן למעלה מ- 50% מכול הציטוטים למאמרים במדעי החברה נמצאו רק בגוגל סקולר.. ניתוח דומה נעשה לגבי 252 תתי הקטגריות  והוא ניתן לצפייה באפליקציה אינטראקטיבית.

מחקר זה מניח  מקום למחשבה לחוקרים בבואם לבחור את כלי החיפוש בהתאם להעדפתם – כיסוי מלא יותר יותר או חיפוש מובנה יותר.

מידע נוסף כולל סוג החומרים שכוסו רק בגוגל  סקולר במאמר המלא.

​בימים אלה אנו עדים להתפשטות  נגיף הקורונה – COVID-19. בכדי לסייע לרשויות בריאות הציבור, לחוקרים, לקלינאים, לאחיות  ולציבור הרחב  המו"ל Elsevier   העלה לרשת  מרכז מידע בנושא – Novel Coronavirus Information Center. האתר מאפשר גישה חופשית למידע מעודכן בנושא – מידע מכתבי עת כולל Lancet and Cell Press וקישור לאתר של sciencedirect  בנושא, ספרי לימוד מדעיים ורפואיים ומגוון משאבים נוספים אחרים .

למרכז המידע

​הפרסום “Understanding the Impact of OER: Achievements and Challenges”  הוא פרי שיתוף פעולה  בין מכון אונסק"ו לטכנולוגיות מידע בחינוך (UNESCO IITE) לבין OER   אפריקה, יוזמה שהוקמה על ידי SAIDE – המכון ללמידה מרחוק בדרום אפריקה.

הפרסום, בן 178 עמודים, כולל סקירה  על   הגידול במשאבי החינוך הפתוחים (OER) ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהם על מערכות חינוך ברחבי העולם; ומצביע על כמה הישגים משמעותיים ואתגרים מרכזיים' שמעכבים את הצמיחה והפוטנציאל של OER, שצריך לטפל בהם.

הפרסום מופנה למקבלי החלטות, מחנכים ומחדשים, ומטרתו לעורר את הוויכוח על השפעות ה OER ולעודד ממשלות לעסוק עם OER בדרכים שיניעו שיפורים פדגוגיים.

הפרסום מסכם את מסקנות סדרת מחקרי המקרה שנערכו על ידי מומחים מאוסטרליה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, סין, גרמניה, מקסיקו, מונגוליה, ניו זילנד, ניגריה, סלובניה, דרום אפריקה, טנזניה, תוניסיה ובריטניה. .  כמו כן, הוא מנסה לשפוך  אור על נושאים חשובים כמו הערך הכלכלי והפדגוגי של השקעה ב- OER, תפקידם של ה OER וחתירה לשיפור איכות וחדשנות; ולבסוף, עד כמה נחקרים סוגיות חשובות אלה.

מהפרסום עולה שנעשו מאמצים רבים לקידום תנועת ה- OER והשימוש ב- OER  באמצעות מימון ותמיכה של תורמים וארגונים בין ממשלתיים, ממשלות ומוסדות חינוך רבים. היו כמה הישגים ראויים לציון בעשרים השנים. עם זאת, מחקר זה מצביע על כך שנראה כי OER נשארו לרוב בשוליים במערכות חינוך, והם מושפעים  משינויים פוליטיים וממשלתיים,  וגם מהיעדר מימון שיטתי ומשולב שיבטיח קיימות של היוזמות בתחום. כמו כן יש בלבול בטרמינולוגיה סביב פתיחות, ויש צורך  להבהיר את הנושא. מימון ושיתוף פעולה חיוניים לצידה של מדיניות תומכת.

מידע נוסף בפרסום המלא

רשת האינטרנט מהווה מקור חשוב ללמידה מקוונת. תופעת ה-MOOC  – קורסים שפתוחים למספר רב של משתתפים אינה חדשה. אוניברסיטאות חשובות מציעות קורסים חופשיים ברשת, ומספר הפלטפורמות שמציעות קורסים כאלה הוא רב. מגוון האתרים הגדול ברשת ללמידה בכלל, כולל למידה חופשית מקוונת  מקשה למשתמש את הבחירה ובנוסף לכך,  אתרים רבים מגבילים את ההיצע רק לקורסים בפלטפורמות שלהם.

אז כיצד לאתר את ה- MOOC    הטובים ביותר, החופשיים ביניהם?

כתבה שהתפרסמה  לאחרונ מציעה מספר מנועי חיפוש שיכולים לסייע בכך:

מנועי החיפוש הם:

Class Central – כולל בעיקר קורסים חופשיים אך גם קורסים בתשלום. כולל מנשק חיפוש עם מגוון אפשרויות סינון וגם מנשק דפדוף. בכול עת מציע את 100 האתרים הטובים בתחום, וגם רשימות שנתיות של הטובים ביותר.

Course Root – אחד ממאגרי המידע המקיפים ביותר בתחום של קורסים חופשיים ובתשלום. מגוון הפילטרים שהוא מציע על פי נושא ולאחר מכן פילטרים נוספים כולל רמת קושי, עלות- חופשי או לא, מספר שעות להשלמת הקורס ועוד  -כול אלה מקלים על הבחירה .

Mooc-List   – מספר אופציות סינון החיפוש הגדול באתר הופך אותו לאחד המקורות הטובים למתחילים בתחום הלמידה ברשת.

Course Talk – אתר שמאפשר בחירה של קורסים בהתבסס על סקירות, ביקורות  והערכה של סטודנטים.

MOOCLab – אתר שמאמין שאם משלבים את הקורסים הנכונים ממשאבי למידה מקוונים שונים, (learning playlists Degree Paths) אפשר לקבל חינוך שקרוב לקורס תואר ראשון מסורתי. נכון להיום הוא מציע 272 מסלולים כאלה ב-4 קטגוריות עיקריות- מדעי המחשב, מנהל עסקים, מדעי הבריאות וחינוך.

מידע נוסף בכתבה

​ב- 16 בפברואר 2020 ,  הושק "אינדקס נושאים בתחומי המידענות וניהול התוכן"  –   פרי יזמתו ועבודתו של המידען עמי סלנט – המייסד והעורך של האינדקס.

האינדקס כולל  אופציה של דפדוף על פי קטגוריות ותגיות  נושאיות. כמו כן הוא כולל אופציה של חיפוש .  הקטגוריות הנושאיות מגוונות ומכסות את תחומי המידע  השונים – מנועי חיפוש, מאגרי מידע אקדמיים וייעודיים בתחומי רפואה, כלכלה ופיננסים,  מאגרי תמונות ומאגרי נתונים, קטלוגים, ספריות דיגיטליות, רשתות חברתיות אקדמיות, תוספי מידע לדפדפנים, אוריינות מידע,  אוצרות תוכן  ופעיליות הקשורות למידע –איסוף, הפצה, ניהול וארגון.

מקורות המידע באינדקס כוללים אתרים, סקירות, מאמרים, וגם  פוסטים חשובים  מרשתות חברתיות . האתר מכסה באופן קבוע  אתרים, קבוצות פייסבוק ובלוגים מובילים בתחום  כולל המרפסת של עמי סלנט:תמונת הידע המידעני.

המיזם כולל גם בלוג שכולל תמונת מצב על האינדקס וקבוצה ציבורית בפייסבוק אליה ניתן להצטרף ולהתעדכן.

ליצירת קשר:ניתן לפנות לעמי סלנט , המייסד ועורך האינדקס באמצעות דף הפייסבוק שלו וגם בדף יצירת קשר שבאתר.

תודה לעמי על יוזמה מיוחדת, חשובה ואתר  שימושי ומועיל  זה, ועל פרויקטים קודמים נוספים שלו 

לדף הראשי של אתר האינדקס

למידע נוסף, כולל מידע מתודולוגי, בדף אודות

Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימת מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים מעודכנת לשנת 2020 אפשר למצוא בקובץ pdf   בכתובת  http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

הרשימה שמשתרעת על פני 80 עמודים, היא אלפביתית ומוערת. מניסיון העבר,  יתכן שימצאו בתוכה  מקורות מידע מעטים לא מעודכנים. כמו כן ,חבל שאינה מחולקת לקטגוריות נושאיות או ממוינת על פי סוגי מידע כדי להקל על הניווט בה,  אך העובדה שהיא מוערת וכוללת מידע על כול אחד ממקורות המידע בה מסייעת בחיפוש מידע רצוי בתוכה.

בנוסף לרשימה זאת ,  באתר של Marcus P. Zillmann  קיימות רשימות מקורות מידע , חלקן מעודכנות לשנת 2020 בנושאים שונים. כגון הרשת העמוקה , כרית נתונים  ועוד  ..

כיום  ספריות אקדמיות רבות מחפשות דרכים להשתלב בתהליכי המחקר בקמפוס. לצורך ליבון הנושא למעלה מ- 120 נציגים של 86 מוסדות מארה"ב, קנדה , צרפת, גרמניה, וניגריה התכנסו ב-11 בדצמבר 2019 בוושינגטון די.סי. בסימפוזיון של יום אחד שאורגן על ידי אוניברסיטת קלגרי שבקנדה כחלק מפרויקט מחקר שלה בנושא: מחקר אקדמי וספריות – מודל חדש לשיתוף פעולה. .

דו"ח מלא proceedings     של הסימפוזיון בן 18 עמודים של  אוניברסיטת קלגרי  מ- 28 בינואר 2020 ,  כולל סיכום ומצגות.

במפגש זה ,במושב הראשון,הוצגו לקחים מפרויקטים קיימים של ספריות אקדמיות ורעיונות כיצד להשתלב בצורה הטובה ביותר במחקר בקמפוס. הפרויקטים שהוצגו (מצגות מקושרות) הם של אוניברסיטת מיאמי , אוניברסיטת סינסינטי ואוניברסיטת קלגרי , הצגת הפרויקטים לוותה ברפלקציה של נציגי המחקר ממוסדות אלה, שהביעו דעתם כיצד ספריות יכולות לתרום לקידום האג'נדה המחקרית באוניברסיטה תוך שיתוף  פעולה פורה עם צוות המחקר .

מושב שני התמקד באסטרטגיות מפתח ספציפיות לתרומת הספריות למחקר בקמפוס.  במושב נטלו חלק במצגות  (מקושרות)    נציגים של אוניברסיטת יורק,  אוניברסיטת צפון קרוליינה  , ואוניברסיטת קולומביה הבריטית

לאחר  המצגות הרשמיות נערך דיון בו המשתתפים התבקשו להביע דיעה  לגבי אסטרטגיות פוטנציאליות לשינוי. המשתתפים זיהו למעלה מעשרים אסטרטגיות ותחומי מיקוד אפשריים מתוכם התבקשו לבחור אסטרטגיה אחת או שתים לדיון בקבוצות קטנות .

להלן רשימת האסטרטגיות המוצעות :

פירוט על הדיונים בדבר ההזדמנויות והאתגרים בתחום שיתוף הפעולה ומידע נוסף בדו"ח המלא.  קישורים למצגות, בפוסט

​ב- 29 בינואר 2020  הוצהר רשמית על השקתה של Open Research Library   – פלטפומה של ספרים ותכנים חופשיים אחרים בגישה פתוחה.

Open Research Library היא פרי יוזמתם של  Knowledge Unlatched  ו BiblioLab    ומתוחזקת על ידם. הפלטפורמה מספקת גישה חופשית לכול, לאוסף מקיף של אלפי מונוגרפיות, כתבי עת קובצי וידיאו ופורמטים נוספים של חומרים מדעיים, עם תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית (Interoperability)  מלאה של תכנים, נתונים ומידע-על .

שחקנים מובילים בקהילת הספריות והגישה הפתוחה  כולל  EBSCO Discovery Service ,Ex Libris Primo , Summon, OCLC   אחדו כוחות לתמיכה בפרויקט .

המיזם נתמך על ידי מימון המונים לצד  עידוד ספריות ברחבי העולם לתמוך בעלות הגוברת של הפרויקט.  אך הפלטפורמה פתוחה לכול ללא קשר לתמיכה הכלכלית וספריות וחוקרים רשאים לגשת לכל התוכן בפלטפורמה באופן חופשי וללא הגבלה בכל עת

לספרייה

להצהרה על השקתה של הספרייה

ספריות אקדמיות מציעות מגוון כלים לאחזור מידע ביניהם גם מאגרי מידע ומערכות כלי גילוי.

מחקר מעניין, שנערך ב-  (California State University, Monterey Bay (CSUMB, ב- 2015  והתפרסם בנובמבר 2019,  בדק את התנהגות החיפוש של סטודנטים במדעי הרוח וההתנהגות בשתי קטגוריות של כלי חיפוש  – מאגרי מידע וכלי גילוי.

קבוצת המדגם כללה 50 סטודנטים. נבדקה התנהגות החיפוש בשני סוגי הכלים ובמיוחד השימוש במאפיין מסנני החיפוש  –  ה- facets   –  שמאפשרים לסנן /לעדן את תוצאות החיפוש על פי מאפיינים שונים  כגון טקסט מלא , פורמט מסוים, מקורות אקדמיים, תאריך, נושא ושפה. שאלת המחקר הייתה מה הקשר בין התנהגות החיפוש ואיכות תוצאות החיפוש.

ממצאי המחקר יכולים לסייע בקבלת  החלטות לגבי  הדרכות הסטודנטים לשימוש בכלים, תצורת מנשק החיפוש והגדרות ברירת המחדל.

החיפושים בוצעו ב-3 כלים – EBSCO's Social Sciences Abstracts שייצג את קטגורית מאגרי המידע ושתי גרסאות של ProQuest's Summon שייצגו את כלי הגילוי.

מממצאי המחקר : נמצא שימוש  שונה  במאפייני חיפוש  במערכות כלי גילוי ומאגרי מידע מסורתיים, וכן קשרים בין שימוש במסנני  חיפוש facets מסוימים לבין איכות המקורות שנבחרו על ידי התלמידים

נמצא קשר בין סוג כלי החיפוש והקונפיגורציה שלו ובין מידת השימוש במסננים השונים. אחד הלקחים היה שמערכות כלי הגילוי אינן כה אינטואיטיביות כפי שרגילים לחשוב. שיפור בחירת המקורות הנבחרים על ידי הסטודנטים הוא לא רק עניין של הדרכות שימוש בכלי  אלא גם עניין של הקונפיגורציה של הכלי.

אחת המסקנות הייתה  לגבי סדר/הבלטת  מסנני החיפוש  והקשר לאיכות התוצאות. לאור זאת הומלץ  להקדים את  scholarly resources לקידמת רשימת המסננים ואת הטקסט המלא להוריד לתחתית רשימת המסננים

ממצאים , מסקנות והמלצות  מעניינות נוספות  במאמר המלא..

​ב-14 בינואר 2020 , Verizon Media  הודיעה על השקתו של Onesearch   – מנוע חיפוש חדש ששומר על פרטיות המשתמש. ממאפיני המנוע  כפי שנכתב בהצהרה:

• אינו משתמש ב-cookies
• אינו משתף מידע אישי עם מפרסמים
• אינו שומר את היסטורית החיפוש של המשתמש
• אינו מסנן את תוצאות החיפוש
• מלות החיפוש מוצפנות

בנוסף, בבחירת Advanced Privacy Mode  הקישור לתוצאות החיפוש יעלם כעבור שעה, ובכך תתווסף שכבה נוספת לפרטיות המשתמש. רלוונטי במיוחד למחשבים משותפים .

בכך מנוע זה מצטרף לרשימה  של 10 מנועי חיפוש ששומרים על הפרטיות, כול אחד בדרכו,  ויכולים אולי להוות אלטרנטיבה לגוגל והם:

DuckDuckGo, Qwant, Startpage, Privatelee, Swisscows, searX, Peekier, MetaGer, Ecosia,

Gibiru

למנוע Onesearch

להצהרה על השקת onesearch

לרשימת 10 מנועי החיפוש הפרטיים הנוספים , תיאור ומאפינים