עולם המידע

LYRASIS    הוא ארגון שלא למטרות רווח של ספריות, מוזיאונים ארכיונים ומוסדות מחקר בארה"ב . במטרה ללמוד עד כמה החברות בו משתתפות בתנועת התכנים הפתוחים  הוא ערך סקר בנושא בקרב  החברות בארגון בתקופה 31 בינואר 2020 – 22 מרץ 2020. דוח הסקר בן 53 עמודים התפרסם ביוני 2020.

הסקר התייחס ל- שלוש קטגוריות של תכנים פתוחים –  ספרות מחקרית, נתונים פתוחים, ומשאבי חינוך פתוחים.  תכנים פתוחים לצורך הסקר הוגדרו באופן הרחב ביותר- מידע נגיש חופשי ללא צורך בססמאות או הזדהות מוסדית.  בכוונה תחילה נבחר המונח  תכנים פתוחים ולא גישה פתוחה , שעשוי לכלול  גם   תנאים מסוימים לשימוש חוזר הפצה וכו'..

קטגורית הספרות המחקרית כוללת כול עבודה שנכתבה על ידי חוקרים, אנשי סגל וסטודנטים . קטגוריה זו כוללת -תזות, מאמרים בכתבי עת, מונוגרפיות , הדפסים מקדימים ועוד. קטגורית הנתונים הפתוחים כוללת כול סט של נתוני מחקר גולמיים שנאספו בנפרד או בצמוד לפרסום המחקר, וקטגורית משאבי חינוך פתוחים כוללת חומרי הוראה שונים –  ספרי לימוד, סילבוסים, סמינרים מקוונים (וובינרים)  ועוד..

מספר המשיבים שעליהם התבסס ניתוח הסקר היה 166  ורובם מספריות אקדמיות.

מממצאי הסקר :

להרבה מוסדות אין אסטרטגיה מוסדית כוללת ביחס לשלוש  הקטגוריות של התכנים הפתוחים.

ספריות אקדמיות לרוב מאמצות את המאגרים המוסדיים, אך עדיין קיימת שליטה מצומצמת בהעלאת חומרים של אנשי הסגל האקדמי.

פחות ממחצית המוסדות תומכים פיננסית ביזמות חיצוניות של גישה פתוחה דוגמת Knowledge Unlatched או Open Library of the Humanities  והרוב אינם תומכים ב-APC   .בקרב אלה מהמוסדות שתומכים בגישה פתוחה במוסד או מחוצה לו, אין מודל תמחור/עסקי אחד מועדף.

ביחס לנתונים פתוחים אין בשלב זה אימוץ עקבי   ומעט מאוד מוסדות תומכים פיננסית ביוזמות חיצוניות של נתונים פתוחים.דוגמת   DBPedia . רק מעט מהמוסדות מציעות אירוח נתונים מסוג זה . לאחוז קטן מהספריות הציבוריות יש מאגרי נתונים דמוגרפיים או גנאלוגים.

ביחס למשאבי חינוך פתוחים רוב המוסדות אינם מספקים גישה למשאבים אלה במאגרים המוסדיים שלהם. ורוב המוסדות גם אינם מספקים מימון ישיר לסגל לעבור למשאבי חינוך  פתוחים. אך הם כן תומכים  ביוזמות חיצוניות בתחום באמצעות קונסורציומים או ספריות לאומיות.

התוצאות אינן מפתיעות שכן ספריות רגילות ונוטות יותר לספק תמיכה פיננסית לספרות מחקרית בעוד שסוגים חדשים של תכנים פתוחים – נתונים פתוחים וחומרי לימוד פתוחים זוכים פחות לתמיכה פיננסית ישירה. יחד עם זאת חשוב לציין שהסקר נערך לפני משבר  הקורונה ויתכן שבעקבות התקופה, בה ניתן דגש ללמידה מרחוק, המגמה תשתנה בעתיד.

מידע נוסף בדוח המחקר המלא

דוח מקיף בן 97 עמודים בנושא למידת מכונה וספריות : תיאור מצב,   פורסם ב-14 ביולי 2020. הדוח, הוזמן על ידי ספריית הקונגרס בארה"ב, במסגרת שורה של יזמות של ספריית הקונגרס ב- 2019  ללמידת הנושא של למידת מכונה  לצורך שיפור השירות והגשמת חזון האסטרטגיה הדיגיטלית שלה.   הדו"ח נכתב על ידי ד"ר קורדל – פרופסור חבר לאנגלית באוניברסיטת נורת'איסטרן ועוסק במדעי הרוח הדיגיטלית .

הדוח , לאחר שהגדיר את למידת המכונה והבדיל אותה מהקטגוריה  הרחבה של בינה מלאכותית,  מתאר את יישום למידת המכונה בספריות  ובמוסדות מורשת תרבות אחרים,  היסטוריה ותיאור מצב קיים , האפשרויות והאתגרים.

למידת מכונה כוללת מגוון שיטות שדרכן מחשבים לומדים מנתונים מבלי שתוכנתו במפורש ליצור פלט מסוים. הדוח מעודד שימוש זהיר בלמידת מכונה בספריות תוך ציון הסיכונים ומרחיב על יישומים מבטיחים בתחום – מיקור המונים,  חיפוש של מסמכים בכתב יד וחומרים אורקוליים, ניהול אוספים, ושימור. הדו"ח מסיים בהמלצות ליישום אחראי של למידת מכונה, שיפור הגישה לנתונים, פיתוח תשתיות וטיפוח מומחיות.

לדוח המלא

מן הראוי לציין בהקשר זה שבמסגרת יזמות ספריית הקונגרס ללמידת הנושא של למידת מכונה התקיים בספטמבר 2019 כנס בנושא . מטרתו הייתה לסקור את מגוון הפרויקטים השוטפים בנוף המורשת התרבותית הרחבה יותר;  להציף אפשרויות וחסמים מרכזיים ליישום למידת מכונה במסגרת ספרייה; ולהדגים את האפשרויות של למידת מכונות לשימוש בספריית הקונגרס

דיוווח על הכנס אפשר למצוא בכתובת https://labs.loc.gov/static/labs/meta/ML-Event-Summary-Final-2020-02-13.pdf

לעתים נרצה לחפש תמונות חופשיות להוסיף  לפוסטים בבלוג , מצגות או לצרכים אחרים מבלי להסתכן בהפרת זכויות יוצרים. כמובן שנוכל לחפש בגוגל תמונות, שהוא כלי פשוט וטוב לחיפוש תמונות על פי סוגי רשיונת שונים,  ושם לבחור ברישיון גמיש בהתאם לבחירתנו .

הכרת טיפים מתקדמים יוכלו לסייע להשתמש בו ביעילות רבה יותר . טיפים מתקדמים כאלה אפשר למצוא בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ,  ותמיד צריך לזכור כי באחריות המשתמש לוודא שיש לו הרשאה להשתמש בתמנות שהוא מוצא בגוגל.

מלבד גוגל תמונות קיימים ברשת אתרים שהתכנים שלהם חופשיים על פי רישיון CC0        שמאפשר שימוש בתמונות באופן בטוח  מבלי לבקש רשות או אפילו מתן קרדיט גם לצרכים מסחריים כגון Pixabay  ואתרים נוספים שניתן להשתמש בהם על פי רישיונות גמישים .  כתבה ובה רשימה של אתרים חופשיים לחיפוש תמונות תוך ציון סוג הרישיון ותנאי השימוש התפרמה לאחרונה

מידע על סוגי הרשיונות אפשר למצוא באתר של creative commons  – מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו להרחיב את  טווח היצירות הזמין חופשי  לציבור על מנת שאפשר יהיה  לפשט את השיתוף בתוכן באופן חוקי, תוך שימוש ברישיונות גמישים. רישיונות שחיבר נועדו למטרה זו- פישוט השיתוף בתוכן באופן חוקי.

בפוסט קודם כתבתי על ספר חופשי מקיף בנושא   creative commons למחנכים

טיפים מתקדמים לשימוש בגוגל תמונות

רשימת אתרים חופשיים לתמונות לצורכי חינוך

באקדמיה , ביקורת  עמיתים  peer review , תהליך שיפוט חיצוני להערכת חיבורים אקדמיים, מהווה שלב חיוני טרם פרסומו של מאמר או ספר מדעי ונחשב לתוקף האמין של העבודה המחקרית. שילוב בינה מלאכותית  בתהליך ביקורת העמיתים יכול להקל ולקצר את התהליך.  מטרה זו עמדה בפני מפתחים  מהמו"ל בגישה פתוחה Frontiers   שגייסו את הבינה המלאכותית לצורך פיתוח  העוזרת לביקורת עמיתים  ( Artificial Intelligence Review Assistant (AIRA

על פי כתבה שהתפרסמה ב- 27 ביולי 2020  ב- IEEE-SPECTRUM   – לדברי מנהל הפרויקט,  הפלטפורמה המקוונת האינטראקטיבית של AIRA, שנמצאת בפיתוח מזה שלוש שנים,  מבצעת שלוש פונקציות רחבות:  הערכת איכות כתב היד, הערכת איכות ביקורת עמיתים והמלצה על עורכים ובודקים. בשלב האימות הראשוני, הבינה המלאכותית יכולה להעלות עד 20 המלצות ולסמן סוגיות אפשריות, כולל איכות שפה, פלגיאט, שלמות תמונות, ניגודי עניינים ועוד.   כול זה קורה כמעט באופן מיידי ובדיוק רב  הרבה מעבר לשיעור בו ניתן היה לצפות שאדם יבצע משימה דומה.

מידע נוסף כולל פרטים טכניים בכתבה

Google Scholar Metrics הוא יישום לא חדש של גוגל שמאפשר למחברים לאמוד במהירות את הנראות וההשפעה של מאמרים אחרונים בפרסומים מדעיים וכתבי עת מובילים בתחומי המחקר השונים.. Google Scholar Metrics  מציג מדדי הערכה מדעית  שמבוססים על מספר ציטוטים אחרונים לפרסומים רבים כדי לעזור למחברים לשקול היכן לפרסם את המחקר החדש שלהם.

ב-  7 ביולי 2020 הושקה הגרסה האחרונה של  Google metrics/   –  Google Scholar Metrics   -2020

גרסה זו מכסה מאמרים שהתפרסמו בשנים 2015-2019  וכוללים ציטוטים מכול המאמרים שנכללו באינדקס של Google Scholar    ביוני 2020. כתבי עת עם פחות מ- 100 מאמרים בשנים 2015-2019 או שלא צוטטו בשנים אלה לא נכללו  ביישום

אפשר לראות את 100 כתבי העת  המובילים במספר שפות ממוינים על פי מדדי h5-index and h5-median , אפשר לבחור בקטגוריות נושאיות רחבות ובתתי קטגוריות וגם לדפדף ב- 100 כתבי העת המובילים על פי שפות  כמו כן אפשר לראות  את המאמרים בכתבי העת השונים עם מדדי הציטוטים שלהם.

פוסט של גוגל על השקת הגרסה האחרונה 2020 של google scholar metrics

גרסה אחרונה 2020 של Scholar metrics

h5-index is the h-index for articles published in the last 5 complete years. It is the largest number h such that h articles published in 2015-2019 have at least h citations each

h5-median for a publication is the median number of citations for the articles that make up its h5-index.

איגוד הספריות האמריקאי , מאמין שלספריות יש תפקיד חשוב בקהילה בתקופת משבר זו של הקורונה – תפקיד חיוני בהתאוששות ובחוסן הלאומי, ולצורך כך השיק ב- 15 ביולי את ALA- Covid-19 recovery   – מאגר מקוון של כלים מדריכים ומשאבים כדי לסייע בהדרכת הקהילות, עובדי הספריות ותומכי הספריות בדרך להתאוששות מהמשבר. כדברי בכיר באיגוד:

“We are launching the beginning of what we hope will be a growing resource for the field because we know that library workers and users have questions about what comes next and how libraries can help shape the answers. This collection of actionable guidance is designed to help our members and the sector as a whole access and share timely information, models, and strategies no matter where they are in their recovery plans. Libraries have a vital role to play in national recovery and resilience, and ALA remains committed to helping support them.”

המידע באתר מסודר ב-  4 קטגוריות –  מדיניות, חינוך, נתונים ומחקר והדרכה .

במסגרת זו כולל/יכלול מידע רב רלוונטי: מידע עדכני על פתיחת ספריות מחדש בבטחה  והגנה על עובדי הספריה ועל הקהילה בזמן התכנון  להחזיר מגוון מלא של שירותי הספרייה, הזדמנויות מימון ברמות השונות,  תובנה מהמחקר העדכני ביותר אודות ההשפעות של COVID-19 על ספריות, צוות הספריה ועבודת השירות לקהילה, . קישורים לסקרי הספריות ותוצאות מחקר קשורות מהתחום, ועוד..

לאתר

להצהרה על השקת האתר

דוח מחקר של OCLC בנושא מצב הגישה הפתוחה ותכנים פתוחים בספריות ברחבי העולם התפרסם ביולי 2020.

המחקר נערך בסוף  2018,  השתתפו בו ספריות  מסוגים שונים – לאומיות, ציבוריות, מיוחדות ואקדמיות  מ-82 מדינות ברחבי העולם . מספר המשיבים  היה 705 ,  רובם מספריות  אקדמיות וספריות מחקר.

מממצאי המחקר – 97% מהמשיבים בספריות אקדמיות וספריות מחקר מעורבים בפעילויות שקשורות לגישה פתוחה ורובם מתככנים פעילויות חדשות. צפוי גידול של 10-18 אחוזים בפעילויות מסוג זה.

הפעילויות העיקריו ת בספריות אקדמיות ומחקר בתחום הן :

• ניהול המאגרים המוסדיים שלהן עם תכנים פתוחים
• דיגיטציה והפיכת האוספים שלהן למקוונים ברשות הרבים
• ניהול הספרייה הדיגיטלית שלהן עם אוספים פתוחים

פעילויות אחרות בתחום התוכן הפתוח פחות בשלות, עדיפות רבה ניתנת לשירותי נתונים וזהו תחום שכנראה יתפוס תאוצה בעתיד.

הממצאים מצביעים על הבדלים בתחומי הפעילות השונים בין מדינות  שונות. כך למשל נושא המאגרים המוסדיים   חזק יותר באוסטרליה ובאירופה מאשר בצפון אמריקה.

בדרך כלל ספריות אינן   מבחינות בתהליך התקצוב והתכנון שלהן בין תוכן פתוח ותוכן בתשלום וההשתתפות בסקר הגבירה אצלן את המודעות בתחום זה ..

עוד עולה ממצאי הסקר, שספריות רואות ב- OCLC תומך ובעל תפקיד עתידי בתמיכה בפעילויות  התוכן הפתוח בספריות ,  ומבחינת  OCLC תוצאות הסקר תומכות  במאמציו הנוכחיים בתמיכה ובהשקעה בחיזוק תשתית התוכן הפתוח בספריות .

מן הראוי לציין, שנתוני המחקר נאספו בסוף 2018 ומשקפות תמונת מצב של  התקופה שלפני הקורונה. בתקופה זו של מגיפת הקורונה אנו עדים ליוזמות חסרות תקדים להנגיש ספרות מדעית, ממצאים ומאגרי נתונים שקשורים לנגיף בגישה פתוחה כדי להאיץ את המחקר ופרקטיקות יעילות לטיפול. זה מהווה זריקת ענק למגמה לפתוח את נתוני המחקר ומידע מדעי. מעניין יהיה לראות את ההשפעות המתמשכות של התפתחויות אלה על תכנים פתוחים בספריות.

למידע נוסף בדוח המלא   

אפשר לבצע  ברשת חישובים מתמטיים באמצעות  מנועי חיפוש ייעודיים כגון Wolfram Alpha   , Math Stack Exchange  וגם גוגל ויישומים  אחרים מסייעים בכך. לשם כך צריך להזין את הנוסחה המתמטית שרישומה מהווה לא אחת אתגר , כי זה יכול להיות קשה לבטא במדויק מתמטיקה מתוחכמת מבלי להבין את שפת הסימון המדעית LaTeX .  מנשק החיפוש MathDeck    בא לסייע  ולענות על האינטרס הציבורי הגדל לבצע חישובים ברשת.

בעזרת MathDeck,  משתמשים יכולים כעת להזין , ליצור ולערוך נוסחאות במספר דרכים, כולל כתב יד, העלאת נוסחאות וסמלים מורכבים במדויק, , וקלט טקסט באמצעות .LaTeX . באמצעות עיבוד תמונה וטכניקות למידת מכונות, המנשק מסוגל לזהות תמונות, פורמולות וסמלים מצוירים ביד.

לאחר יצירת הנוסחה אפשר לבחור את אחד ממנועי החיפוש המוצעים באתר לביצוע היפוש .  כך ניתן  למצוא  תשובות רלוונטיות מתמטיות במהירות וביעילות.. זה יכול גם לעזור לאנשים מתחומים שונים לשתף פעולה, לשתף את הממצאים שלהם ולבצע חיפושים בצורה יעילה יותר.

את מנשק החיפוש MathDeck  פיתח צוות בינתחומי של סגל וסטודנטים מהמכון הטכנולוגי   של רוצ'סטר RIT שבארה"ב . MathDeck הוא חלק מפרויקט גדול יותר שנקרא MathSeer שנתמך על ידי  הקרן הלאומית למדע וקרן Alfred P. Sloan Foundation.. "המטרה של MathSeer היא לייצר טכנולוגיות חדשות שיספקו "חיפוש במתמטיקה להמונים", זה כרוך ביצירת מנשקי חיפוש חדשים, אלגוריתמים AI לקלט בכתב יד ותמונה, וטכנולוגיות של מנועי חיפוש שתומכים טוב יותר בנוסחאות בשאילתות.

MathDeck חופשי לשימוש לציבור הרחב וזמין לשימוש בכתובת   mathdeck.cs.rit.edu.

למנשק החיפוש

לכתבה בנושא

​ביוני 2020  הודיעה חברת  Salesforce  על השקתו של מנוע חיפוש חדש ייעודי לקורונה – COVID-19 Search.  מנוע חיפוש זה שמשתמש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית, פותח, בחסות הבית הלבן, ומספר גופים מובילים בתחום מדיניות הבריאות והבינה המלאכותית  בכדי לסייע לחוקרים ומדענים במאבקם בקורונה

מפברואר עד מאי 2020, מספר הפרסומים המדעיים  שפורסמו בנושא – COVID-19 זינק מ- 29,000 ליותר מ 138,000, על פי הערכות מספר הפרסומים ימשיך לצמוח באופן  מעריכי (אקספוננציאלי), עם תחזיות להגיע  ליותר ממיליון עד סוף 2020.

כמובן שאלה חדשות טובות עבור הקהילה הרפואית וקובעי המדיניות שעובדים על חיסונים וטיפולים – אבל רק אם יהיו  מסוגלים לחפש ביעילות במחקרים אלה. כפי שציינו אחראים שקשורים לפיתוחו של COVID-19 search  – חיפוש בפרסומים מדעיים דורש טכניקות שונות ממנועי חיפוש תואמי מילות מפתח וזה קריטי שמנוע חיפוש בנושא COVID-19 יפרש את המשמעות הראויה בחיפוש נתון, מעבר לחיפוש תוצאות בהתבסס על התדירות שבה מופיעות מילים במסמכים. ועם מסמכים ארוכים, כדאי להעלות במהירות קטעים רלוונטיים בתוצאות החיפוש.

המנוע COVID-19 search  , על פי דברי אחראים לפיתוחו, מטפל בכך ומציף את התוצאות המדעיות הרלוונטיות ביותר, ובכך משרת את המטרה של אלו שנמצאים בקווי החזית של הרפואה וקביעת מדיניות-  האצת  החיפוש אחר חיסונים וטיפולים יעילים.

מהתרשמות ראשונה בחיפוש במנוע זמן התגובה מעט איטי.

למנוע החיפוש

כתבה בנושא

מידע טכני מפורט על המנוע במחקר המלא בנושא

  ד"ר שרון חלבה-עמיר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן  וד"ר יהודית שקולניצקי ממערך הספריות והמידע של אוניברסיטת בר אילן  עורכות מחקר בנושא  תגובתן של ספריות למשבר הקורונה.

מבקשות  להודות לכול מי שזה רלוונטי עבורו מעבודתו במערך הספריות הישראלי לחלוק את הידע שלו ולמלא את השאלון ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020. בנוסף, תודנה להפצת השאלון בקרב חוג מכריכם נושאי תפקידים בספריות אקדמיות וציבוריות.

בהצלחה רבה לד"ר שרון וד"ר יהודית ותודה על תרומתן החשובה לחקר הנושא  ותודה על השתתפותכם החשובה

 לשאלון  ספריות מגיבות למשבר וירוס הקורונה COVID-19 יולי 2020