עולם המידע

​מחקר שהתפרסם בינואר 2021 נועד לבדוק את עמדתם של ספרנים בספריות אקדמיות ביחס לבינה מלאכותית בכדי להבין טוב יותר את יכולתו של מקצוע הספרנות לתקשר ולהשתלב עם יישומים חדשים אלה. דגש נוסף הושם על עוזרים וירטואלים כגון Google Assistant, Siri, Alexa ו- Cortana.

שיטת המחקר  הייתה סקר מקוון של 24 שאלות שהופץ דרך רשימות התפוצה של ספריות בקנדה ובארה"ב בתקופה 19 ביולי עד 6 בספטמבר 2019  .

מספר הנחקרים שהשיבו לסקר היה 374 מתוכם 222 תשובות מלאות . למרות שהמחברים התכוונו בתחילה לסקר של ספרנים מספריות שונות  אקדמיות ציבוריות וכו' ,  רוב התגובות הגיעו מהספרנים בספריות אקדמיות (163). בהתחשב בכך ששיעור התגובה משאר סוגי הספריות היה נמוך מכדי להשפיע סטטיסטית ולא ניתן היה להשתמש בהם להסקת מסקנות, הם הוסרו מהניתוח.

שאלות המחקר היו:

1.מהן התפיסות האישיות של הספרנים בספריות אקדמיות  לגבי בינה מלאכותית?

2. האם ספרנים בספריות אקדמיות משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית? ואם כן, באיזה הקשר?
3. האם ספרנים בספריות אקדמיות מספקים כלי בינה מלאכותית, תמיכה או הדרכה למשתמשי הספרייה?

מתוצאות המחקר:

תפיסות אישיות

מכלל האוכלוסייה, כמעט 77% מהנשאלים ציינו כי הם משתמשים בבינה מלאכותית בחייהם האישיים, ואילו כמעט 60% ציינו כי השתמשו בעוזרים  וירטואליים בחייהם האישיים

העוזר הווירטואלי הפופולרי ביותר בו נעשה שימוש הוא  Google Assistant

מרבית ההערות לגבי השימוש בטכנולוגיות אלו כללו  חששות ביחס לפרטיות ולאתיקה וכן חששות לגבי דיוק התשובות המסופקות.

ספרנים שהשתמשו בעוזרים וירטואליים דירגו את רמת שביעות הרצון שלהם מהתשובות שקיבלו מהמכשירים. בסך הכול, הספרנים ציינו רמה גבוהה יותר של חוסר שביעות רצון מהתשובות שמספקים מכשירי ה- VA שלהם מאשר שביעות רצון

שימושים של ספרנים בספריות אקדמיות בטכנולוגיות של בינה מלאכותית

12% מהספרנים סבורים שהספרייה שלהם מחזיקה בטכנולוגיית AI כלשהי, אולם רק 8% מהנשאלים הסכימו שהספרייה שלהם משתמשת באופן פעיל בבינה מלאכותית. בנוסף, 22% מהספרנים ציינו כי קיימו אינטראקציה עם AI במסגרת תפקידם  בספרייה..שירות היעץ הוירטואלי צוין כשירות.הנפוץ ביותר בספרייה שעושה שימוש בבינה מלאכותית.

בינה מלאכותית למשתמשי הספרייה  

ספרנים התבקשו לציין אם הם סבורים  שמשתמשי הספרייה  שלהם מעוניינים להשתמש בבינה מלאכותית – 20% השיבו בחיוב. ספרנים במוסדות גדולים ציינו אחוז ממוצע גבוה יותר (30%) של התעניינות המשתמשים ב- AI בהשוואה לספריות הקטנות הממוצעות מתחת ל -30,000

אף על פי שמעטים הספרנים שציינו שהם כבר מעבירים סדנאות בנושא AI בספריותיהם, מספר קטן ציינו שהם יבחנו את הנושא

מידע מפורט במאמר המלא

​Marcus P. Zillmann   מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימה מוערת של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021 במתכונת של קובץ pdf  חופשי בן 82 עמודים בעריכתו, התפרסמה ב-4 בינואר 2021 .

מקורות המידע  ברשימה מגוונים – חומרי ארכיון ומקורות ראשוניים,  קובצי וידאו, מאגרי תזות, מאגרים מוסדיים בגישה פתוחה, כתבי עת, ספריות דיגיטליות, קטלוגים, מנועי חיפוש, אוספי מפות, מאגרי נתונים, שרתי תדפיסים מקדימים  ועוד.

הרשימה היא רשימה אלפביתית.  חבל שאינה מסודרת על פי קטגוריות נושאיות או  קטגוריות לפי סוגי חומרים – סידור שהיה יכול להקל את השימוש בה, אך התיאור המפורט של כול משאב יכול לסייע    ולאפשר גם חיפוש נושא כלשהו ברשימה.

יתכן שמספר מקורות מידע ברשימה אינם מעודכנים, אבל בסך הכול הרשימה  יכולה לסייע לכול מי שמנסה למצוא מידע וידע אקדמי   גם חופשי זמין ברשת.

לרשימה

חיפוש בגוגל שם את המידע העולמי בהישג יד ומסייע לאנשים למצוא תוצאות מועילות עבור מיליארדי שאילתות מדי יום. כתבה מעניינת במסגרת סדרה שפרסמה גוגל  עוסקת   במקורות המידע של גוגל

מאז היווסדה של גוגל לפני למעלה  מ- 22 שנה, היא ממשיכה במשימתה  השאפתנית של ארגון המידע העולמי והפיכתו לנגיש ושימושי . גוגל אמנם התחילה בארגון דפי אינטרנט, אבל המשימה שלה  תמיד הייתה רחבה יותר. לא רק את ארגון המידע באינטרנט, אלא את כל המידע העולמי.

המידע שמוצג בתוצאות החיפוש מקורו במספר מקורות :

• מידע מהווב הפתוח – דפי ווב שגוגל סורקת וכוללת באינדקס של מנוע החיפוש שלה  תוך התחשבות בהוראות בעלי האתרים . כלי המפתחים של גוגל מאפשרים לבעלי האתרים לבצע  אופטימיזציה לאתרים שלהם כדי לשפר אתת הצגתם בתוצאות החיפוש  במטרה להשיג יותר תנועה בחינם מאנשים שמחפשים את המידע והשירותים שהם מציעים.
• ידע כללי ומקורות מנתונים ציבוריים – יוצרים, מפרסמים ועסקים בכל הגדלים פועלים ליצירת תוכן, מוצרים ושירותים ייחודיים. אבל יש גם מידע שנכנס לקטגוריה של ידע כללי – מידע שלא נוצר באופן ייחודי או שאינו "שייך" לאף אדם אחד, אלא מייצג סט עובדות ידוע,  לדוגמה  תאריך הלידה של דמות היסטורית, גובה הר מסוים וכו'. מידע זה שמוצג בדרך כלל בגרף הידע של גוגל לצד תוצאות החיפוש   מגיע ממגוון רחב של מקורות גלויים כמו ויקיפדיה, האנציקלופדיה של החיים, מאגר הנתונים בנושא וירוס הקורונה של  אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ו- Data Commons,  – מאגר נתונים פתוח שמתמקד   בצבירת נתונים חיצוניים, שכבר זמינים (עם דגש על נתונים סטטיסטיים) מסוכנויות ממשלתיות וממקורות סמכותיים אחרים.
• ידע שהוא תוצר של חישובים– מידע שגוגל מייצרת לרוב באופן ישיר. כגון  המרה של זמן ("מה השעה בלונדון?") או מדידה או חישובי שורש ריבועי, ואפילו חישוב זמני הזריחה והשקיעה עבור מיקומים על בסיס קוי רוחב ואורך.
• שיתוף פעולה/רישיונות עם חברות וספקים שפועלים לארגון מידע מסוים כגון ציוני ספורט  מידע על תוכניות וסרטים בכדי להבטיח כי ספקים ויוצרים (כמו מפרסמי מוסיקה ואמנים) מקבלים פיצוי על עבודתם. בנושאים בהם גישה קלה למידע אמין וסמכותי  חשובה, גוגל  עובדת עם ארגונים כמו רשויות בריאות מקומיות, כגון ה- CDC בארה"ב, וארגונים ללא מטרות רווח ועמותות כמו Democracy Works כדי להפוך מידע סמכותי לזמין בגוגל.
• מידע שאנשים ועסקים מספקים לגוגל ישירות גם אם אין להם אתר . למעשה, בכל חודש חיפוש בגוגל מקשר אנשים עם יותר מ -120 מיליון עסקים שאין להם אתר. בממוצע, תוצאות מקומיות בחיפוש מביאות יותר מ -4 מיליארד חיבורים לעסקים מדי חודש, כולל יותר מ -2 מיליארד ביקורים באתרים וכן חיבורים כמו שיחות טלפון, הוראות הגעה, הזמנת אוכל וכו'. יש לציין שגוגל משקיעה רבות בטכניקות חדשות כדי להבטיח את המידע המדויק האחרון. זה יכול להיות מאתגר במיוחד מכיוון שהמידע המקומי משתנה כל הזמן.
• גוגל מספקת גם דרכים לאנשים לשתף את הידע שלהם אודות מקומות ביותר מ -220 מדינות וטריטוריות. הודות למיליוני תרומות שהמשתמשים מגישים מדי יום – מביקורות ודירוגים ועד תמונות, תשובות לשאלות, עדכוני כתובות ועוד – אנשים ברחבי העולם יכולים למצוא את המידע המקומי העדכני והמדויק ביותר בחיפוש Google ובמפות.
• מידע ותובנות שנוצרו לאחרונה מגוגל באמצעות התקדמות בתחום ה- AI ולמידת מכונה, מידע שיכול לא רק לעזור להם בחיי היומיום שלהם, אלא גם לשמור עליהם.

.מן הראוי לציין שלא די באיסוף  מגוון רחב של מידע. ארגון המידע חשוב להנגשתו.  וארגון המידע כמו איסופו ממשיך להתפתח. הסדרה שפרסמה גוגל כוללת כתבות מעניינות נוספות ששופכים אור על האופן בו  גוגל מארגנת  את המידע בצורה יעילה ומקלה על החיפוש,  כיצד מתנהל מנגנון הפרסומות בגוגל, כיצד המידע על מיקום המשתמש מסייע בתוצאות החיפוש, ומידע על אופן יצירת מאפיין ההשלמה האוטומטית של שאילתת החיפוש Autocomplete prediction

לכתבה על מקורות המידע בגוגל

לסדרת הכתבות  שעוסקות במידע בגוגל ארגונו והצגתו

דוח מחקר של מנהלי ספריות אקדמיות בארה"ב שהתפרסם בדצמבר 2020 בחן שינויים אסטרטגיים שננקטו בתקופת משבר הקורונה. לסקר ענו 638 מנהלי ספריות . מממצאי הסקר :

• מגפת ה- COVID-19 חיזקה והאיצה את המגמה של השקעות הספרייה במשאבים ושירותים אלקטרוניים. עוד לפני המגיפה, הספריות השקיעו באופן משמעותי יותר ברכש ורישוי של אוספים אלקטרוניים והרוב המכריע של מנהלי הספריות צופה כי מגמה זו, יחד עם השקעות נוספות בשירותים וירטואליים, תמשיך  גם בעתיד.
• מנהלי הספריות חשים שהם זכו להכרה ביכולתם להתמודד בצורה טובה בכול הקשור לתמיכתם במחקר, הוראה ולמידה מרחוק..70% ממנהלי הספריות חשים שהספרייה שלהם הייתה ערוכה לשירותים וירטואליים . עובדה זו תרמה לדעתם להכרה בערך  תפקידם והפך את המגמה השלילית של ירידת ערכם כפי שנמצא בסקרים קודמים.
• מנהלי הספריות העדיפו את רווחת הצוות ואת כספי הארגון  בקבלת החלטות שלהם. רובם הצליחו לסגור ולפתוח מחדש את הספרייה הפיזית ולהקצות שינויים לאוספים וכוח אדם  באופן עצמאי למדי. בקבלת ההחלטות הללו ביקשו מנהלי הספריות להבטיח את ביטחון העובדים ורווחתם בספרייה. עם זאת, כמעט בשליש מהמוסדות התקבלו החלטות על הקצאת כוח אדם על ידי קבוצה אחרת במוסד הרחב יותר. רק מעט יותר ממחצית המנהלים סומכים  על אמצעי הביטחון הרחבים יותר של המוסד שלהם.
• רוב הספריות חוו קיצוץ בתקציב בשנת הלימודים הנוכחית וקיימת אי וודאות רבה לגבי התאוששות פיננסית בטווח הארוך יותר. שבעים וחמישה אחוז מהמנהלים פעלו בתקציבים מופחתים, בין אחוז לתשעה אחוזים בשנת הכספים 2020-2021. עבור 20 אחוז מהספריות שבהן לא נקבע תקציב עד למועד הסקר, יש אינדיקציות לכך שהמנהלים כפופים לבקרת הוצאות, ונדרשים להשהות את ההוצאות ככול האפשר. רוב מנהלי הספרייה עדיין לא בטוחים אם תקציב הספרייה יתאושש לאחר המגיפה.
• קיצוץ העובדים השפיע ביותר על מי שעובד במרחבים הפיזיים של הספרייה, אם כי רוב מנהלי הספריות רואים במרחבים אלה חשיבות מכרעת לביצוע משימותיהם בטווח הארוך.
• הקיצוץ בתקציב לא היה במידה שווה בכול סוגי הספריות – אוניברסיטאות מחקר ומוסדות ציבור נטו להיות מושפעים ביותר לעומת  ספריות במכללות פרטיות. כמחצית מהמשיבים במכללות פרטיות לבגרות דיווחו כי טרם נדרשו לבצע קיצוצים.

מידע נוסף מפורט בדוח המלא

​OpenBook Publishers היא הוצאת ספרים שמפרסמת  את הספרים שלה בכמה מהדורות   –  כריכה קשה וכריכה רכה, גרסה אלקטרונית בפורמטים של קובצי  EPUB ו- MOBI  כל אלה בתשלום –במחירים משתנים – הספר בכריכה קשה הוא היקר ביותר ובגרסה האלקטרונית הוא זול יותר.

אך ייחודה של ההוצאה הוא שהיא מפרסמת בנוסף בחינם בגישה פתוחה גם מהדורות מקוונות של כול כותר בפורמטים של pdf  ו-xml  . בכך ניתן לומר, כפי שהיא מעידה על עצמה, שהיא משנה את אופיו של הספר האקדמי המסורתי.

​הספרים החופשיים ניתנים לקריאה דרך אתר האינטרנט של ההוצאה, להורדה , לשימוש חוזר או להטמעה בכול מקום. הספרים באתר מסווגים על פי קטגוריות נושאיות.

לאתר

ב- 23 בנובמבר 2020 פרסם וינט סרף סגן נשיא גוגל  וה"מטיף הטכנולוגי" של החברה את הפוסט

"A Fair Code for an Open Internet"

ובו הציג את עמדתה של גוגל ביחס לדרישתה  של  ממשלת אוסטרליה מהחברות גוגל ופייסבוק לחלק את הרווחים שלהן משיתוף תכנים בפלטפורמות שלהן עם גופי מדיה ועיתונות ביבשת.

דרישה זו של ממשלת אוסטרליה היא במסגרת מאבק שמתנהל זה מספר חודשים  בנושא  בין ממשלת אוסטרליה בראשותו של סקוט מוריסון ובין פייסבוק וגוגל.

בראשיתו הומלץ על קוד התנהגות חדש שיוסכם על הצדדים על פיו גוגל ופייסבוק יחלקו רווחים מתכנים בפלטפורמות הדיגיטליות שלהן עם יצרניות התכנים ביבשת בתמורה להמשך הפעילות ביבשת .

בהמשך,  משהעניין התמהמה,  ההמלצה על קוד תקנות וולונטריות עברה לגיבוש תכנית באופן חד צדדי על ידי ממשלת אוסטרליה שתחייב  את גוגל ופייסבוק לחלוק רווחים על פי חוק.

הטיעונים של חברות הטכנולוגיה כנגד טיוטת הקוד המוצע הן:

הוויכוח על קוד מיקוח חדשות מדיה באוסטרליה הוא חלק משיח רחב  יותר על אופיו וכיוונו של האינטרנט עצמו.

האינטרנט המודרני נועד להעצים אנשים פרטיים – כמערכת חופשית, פתוחה ודמוקרטית לחילופי מידע. גוגל נוסדה במטרה לסייע למשתמשים למצוא מידע באוקיאנוס זה של דפי אינטרנט. זה עוזר לחבר אנשים למיליוני עסקים, נותני שירותים ומקורות ידע ומאפשר לבעלי אתרים להרוויח כסף באמצעות פרסום מקוון.

רק חלק קטן מהמידע מתייחס למקורות חדשות מסורתיים. האמת היא שתוכן חדשותי מהווה חלק זעיר ממה שמשתמשים  מחפשים באינטרנט (אחוז אחד, באוסטרליה).

הסיבה שעסקי החדשות מרוויחים פחות היא לא בגלל שגוגל קיימת. הסיבה לכך היא שבשוק דיגיטלי פתוח ומגוון הרבה יותר, עסקי חדשות התחילו להתמודד עם אתרים של פרסום מסווג ברשת, כולל פלטפורמות אוסטרליות כמו Seek ו- Domain., מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי AlphaBeta מבהירים כי חברות אלה תרמו לרוב המכריע של הירידה האחרונה בהכנסות העיתונים.

אחד הטיעונים המרכזיים העומדים מאחורי הקוד הוא הרעיון שגוגל צריכה לשלם עבור תוכן חדשותי שהוא זמין דרך תוצאות החיפוש. אבל הטענה של גוגל היא שמנועי חיפוש לא עובדים כך אלא בצורת קישורים לאתרים ובכלל זה גם קישורים למאמרי חדשות   וקישורים הם אבני היסוד של גישה פתוחה למידע מקוון; דרישה שמנוע חיפוש (או מישהו אחר) ישלם עבורם מערערת את אחד העקרונות הבסיסיים של האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו כיום. אינטרנט חופשי ופתוח, הבנוי בזמינות קישורים וקטעי מידע בתוצאות החיפוש ויכולת קישור בין אתרים ללא אישור מראש,  הוא  מאבני היסוד של הכלכלה הדיגיטלית והיתרונות העצומים שהוא יוצר עבור אנשים ועסקים באוסטרליה ובכל מקום אחר.

זאת ועוד.. טיוטת הקוד  פוגעת  באינטרנט הפתוח גם בדרישה  למסור מידע על שינויים באלגוריתם של גוגל, באופן זה עסקי חדשות  יקבלו פריבילגיה והערכה גבוהה יותר על פני שירותים מקוונים אחרים .. ומהנתונים והתנהגות האנושית ניתן ללמוד שאין זה כך.

יחד עם זאת, אין להכחיש  שלחדשות תפקיד חיוני בדמוקרטיה ובהפצת הידע., ויש לתמוך בתפקיד זה כראוי – וגוגל מבקשת לעשות באמצעות שותפויות מסחריות הוגנות.

הקוד המוצע על ידי ממשלת אוסטרליה מושתת  על מודל משא ומתן חד-צדדי לא מסחרי וחסר תקדים באוסטרליה, שמבטא בצורה לא נכונה את הערך שאתרי חדשות מספקים   לגוגל  ומתעלמים מערך שנתי של יותר מ -200 מיליון דולר שמספקת גוגל לבעלי אתרים

על הקוד לשמור על מערכת שבה מפרסמים רשאים להחליט אם ניתן למצוא את התוכן שלהם בחיפוש במנוע החיפוש  Google או ב-  Google News וכמה מידע הם כוללים בתצוגה מקדימה , במקום מערכת  שכוללת  קטעי טקסט וקישורים לתוכן חדשותי, ולאלץ את גוגל  לשלם על כך שמידע זה יופיע בתוצאות החיפוש.

שום קוד התנהגות אחר באוסטרליה לא מאלץ חברה אחת לספק שירותים לחברה אחרת ולשלם להם עבור השירותים מהם היא נהנית.

אלה הם הטיעונים של חברת גוגל ביחס לקוד ההתנהגות החדש המוצע.

יחד עם זאת גוגל מבהירה  את מחויבותה  לעבוד עם הממשלה ונציבות התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC) כדי להגיע ל גרסת קוד מתאימה והוגנת עבור פלטפורמות, מפרסמים וכל האוסטרלים. כמו כן, היא חיזקה  את נכונותה לסייע בתמיכה בתעשיית החדשות, כולל ההכרזה האחרונה על השקעה גלובלית בסך 1.38 מיליארד דולר בשותפויות עם מפרסמי חדשות, למוצר  חדש  בשם News Showcase.

גוגל עובדת עם ממשלת אוסטרליה על מנת לפתור את הבעיות הברורות עם טיוטת הקוד שינהל את הקשר בין עסקים חדשותיים לפלטפורמות דיגיטליות  ולהביא איזון לגרסה סופית הוגנת של החוק למען המשך קיומו של אינטרנט פתוח . על פי גוגל כל דבר אחר ייצג צעד אחורה לעבר עולם שכבר לא קיים – לא רק לכלכלה הדיגיטלית של אוסטרליה, אלא לאינטרנט הפתוח בעולם.

מעניין כיצד יסתיים מאבק זה  כי הוא  יכול לשמש תקדים למדינות נוספות בעולם ויכולות להיות לו השלכות  על שירותים  שכיום  ניתנים למשתמשים ללא תשלום.

לכתבה בנושא

לכתבה נוספת בנושא

תקופה הקורונה היא תקופה מאתגרת עבור ספרני היעץ בספריות ציבוריות ואקדמיות.  בכתבה שהתפרסמה ב- 10 בנובמבר 2020 ספרני יעץ מספרים על האתגרים שמציבה התקופה ואופן ההתמודדות שלהם .

ספרנים מספרים על עלייה בפניות לדואר היעץ מאז מרץ . ספרנית מדווחת על עליה מממוצע של 70 הודעות דואר מדי יום ל200 הודעות דואר. כך למשל  בחודש יולי  ספרניות היעץ ענו על 4181 פניות בדואר.

כמו כן , שלא כמו בעבר בו ספרנים  הסתפקו בהודעות הדואר שלהם לשואלים בהוראות בלבד עם המלצה להתקשר , אם עדיין יש בעיות,  היום בתקופת הקורונה  ספרנים מנסים להפוך את הודעות הדוא"ל שלהם למקיפות ככל האפשר, ומוסיפים קישורים, סרטונים וצילומי מסך במידת הצורך.

ספרנים מדגישים שתקשורת חשובה מתמיד כשמדובר בשירותים וירטואליים. כך למשל ספרנים מספרם שלפעמים משתמשים, אם הם לא קיבלו תגובה מיידית בצ'אט, הם חשבו שאנחנו לא שם וויתרו  מה שלא קרה בעבר. בתגובה פונקציית הצ'אט של הספרייה הוסיפה הודעה אוטומטית כדי להודיע למשתמשים שהספרנים עוזרים למשתמשים אחרים.. כמו כן הפגישות האישיות עם סטודנטים לא השתנו אבל ההוראות בכול הקשור לפגישות התבהרו עוד יותר כך למשל ספרנית מספרת על ההוראות שמוסרות מידע מפורט על האופציות הקימות  "אם אתה רוצה להיפגש דרך זום, אני אשלח לך את הקישור. אם תרצה להיפגש בטלפון, תתקשר אלי למספר זה"  וכו'

הספריות מעודדות את המשתמשים להשתמש בשירותי היעץ הוירטואליים אבל אם הסטודטים בוחרים לבקר בספריה בפגישות פנים אל פנים הם נדרשים כמובן לעטות מסכות והפגישות תערכנה בחללים שמאפשרים ריחוק של לפחות 6  רגל כלומר קרוב ל- 2 מטר.

סרטונים בשידור חי ביוטיוב מציעים למשתמשים  הזדמנות לתקשר עם ספרנים ללא סיכון בריאותי. כך למשל ב- "שאל ספרן בשידור חי" “Ask a Librarian Live,”  שמתארח ב- YouTube,  כל שבוע ספרנים שונים מתמקדים בנושא כמו מדע, אוריינות מידע וגניאלוגיה, והמשתמשים  יכולים לשאול שאלות ולהגיב באמצעות צ'ט.

כמו כן , ספרנים יצרו סרטוני הדרכה שיהיו זמינים בפרופילים המקוונים שלהם מתוך מחשבה  ש"זה יעזור לפחות לשבור קצת את הקרח", ומאפשר לסטודנטים לפגוש את הספרנים לפני שהם רואים אותם בפגישות הדרכה או בהתייעצויות אישיות.

אף על פי שמענה על צרכי המידע של המשתמשים  הוא העיקר, חשוב גם להתייחס לדאגות הרגשיות שלהם וגם עליהם לענות כמו  "מה עם פריחת עצי הדובדבן בצידה של הספריה ומי ישקה מה"  וכו'

ספרנים הדגישו את החשיבות של שיתוף הפעולה בתקופה זו בין הספרנים ממחלקות שונות בספרייה ובין הספרנים השונים שעובדים מהבית.

לוחות הזמנים הפכו לבלתי צפויים יותר במהלך המגפה; בהתאם לכך, ספריות אקדמיות רבות התאימו את שעות העבודה  הוירטואליות שלהן וקיימו צ'ט ווירטואלי במקרה הצורך גם בסופי שבוע ובערבים.

יחד עם זאת,  ספרנים מדגישים שחיוני לא פחות שהסטודנטים  יהיו מודעים לצורכי הזמן של הספרנים ושגם  הספרנים  למען בריאותם  צריכים לקחת לעתים פסק זמן … לפחות בסופי שבוע..

מידע נוסף בכתבה.

TLDRs – Too Long; Don't Read הם סיכומים קצרים במיוחד   שכוללים בדרך כלל את  המטרה והתוצאות העיקריות של מאמר מדעי שנוצרו תוך שימוש בטכניקות של בינה מלאכותית. מאפיין חדש זה  שנוסף לאחרונה  למנוע חיפוש המדעי Semantic Scholar זמין  בגרסת בטא לכמעט 10 מיליון מאמרים/פריטי מידע.  הוא מסייע למשתמש לבחור ביתר קלות את המאמרים/פריטי המידע  הרצויים לו.

לדוגמה :

לחיצה על expand  תוביל לתקציר:

למידע נוסף מהאתר של semantic scholar

מידע מפורט  במאמר   TLDR: Extreme Summarization of Scientific Documents

לכתבה מ-MIT technology review  מ18 בנובמבר 2020 בנושא  – תודה לד"ר אריאל פרנק על הקישור לכתבה

​opentexts.world – כפי שמוגדר באתר הוא שירות ניסיוני בגרסת בטא שמסייע למשתמש לגלות  אוספי טקסט דיגיטליים חופשיים ברחבי העולם . ניתן לראותו  כמנוע חיפוש לספרים .

מדי שנה מאות אלפי ספרים  ופריטי  מידע ברחבי העולם עוברם תהליך של דיגיטציה. opentexts.world   מאפשר לחפש באותם אוספים.

על פי מה שנכתב באתר,  האוספים כוללים 8 מיליון פריטים, ב-85 שפות החל מהמאה ה-15  ואילך.

מקורם של הטקסטים הדיגיטליים בספריות שונות ברחבי העולם ו- opentexts.world מאגד מהן את הרשומות הדיגיטליות.   נכון להיום OpenTexts.World מחפש באוספים דיגיטליים מהספריות הבאות:

• HathiTrust (4,425,106 פריטים )
• Internet Archive American Libraries Collection (2,956,349  פריטים )
• DigitalNZ (244,376  פריטים)
• Bodleian Libraries, University of Oxford (231,088  פריטים)
• The Wellcome Collection (182,576  פריטים)
• National Library of Scotland (26,971  פריטים )
• National Library of Wales (2,801  פריטים)
• Queen's University Belfast (186 פריטים )

לחיצה על כותרת הרשומה מעבירה את המשתמש לאתר צד שלישי. את תוצאות החיפוש ניתן לעדן על פי שפה ומקור המידע.

השירות מבוסס על מחקר שנערך על ידי רשת הנתונים הדיגיטליים העולמית, שיתוף פעולה מחקרי אנגלו-אמריקאי, במימון המועצה למחקר מדעי האמנויות והרוח.

תרומתם של ספריות ברחבי עולם לפרויקט תתקבל בברכה. לדף מידע בנושא

למנוע החיפוש

למסך עזרה על השימוש ב-opentexts.world

למידע נוסף