עולם המידע

גיליון מיוחד של IFLA journal  מתמקד בשאלה כיצד מגפת הקורונה יכולה לשמש חלון הזדמנויות לחדשנות בספרייה.  הגיליון המיוחד שמשתרע על פני 260 עמודים כולל 18 מאמרים במישור הגלובלי  ממגוון סוגים – מחקרים מקוריים, חקר מקרים, ומאמרי סקירה .המתודולוגיה העיקרית להשגת הממצאים – סקרים.

הנושאים מגוונים: סקירות על שינויים שיושמו בספריות שמלמדים על מגוון האתגרים שצריכים להיות מטופלים ברמה המוסדית. כך למשל, ניתן למצוא דוגמאות מועילות לשימוש במחברת יופיטר (סביבת מחשוב אינטראקטיבית, שמאפשרת למשתמשים להתנסות בקוד ולשתף אותו , מאפשרת גם יצירה של פלט מסודר של חישובים וגרפים אותו ניתן לשתף עם אחרים),  פיתוח השימוש של שירות הספרייה הפופולרי – LibGuides ,  תרחישים טכנולוגיים שהופיעו ושינויים בשימוש של יישומים דיגיטליים, שירותים, סיוע למשתמש והכשרת ספרנים , מחקרים משווים של התנהגות המידע של קשישים , צורכי המידע של אנשי מקצוע בספריות  , שינויים בתהליך הכנסת צוות חדש, ספריות ולמידה מרחוק, שינוי בתפקידים של מומחי מדיה  ועוד..

התקווה היא  שהגיליון המיוחד הזה יספק דוגמאות מעשיות לחקור את השינויים בפרקטיקה של הספרייה ויתמוך באנשי מקצוע בספרייה בתהליך הרחבת  השירותים שלהם ובמעורבות של הקהילות שלהם.

לגיליון   לקובץ pdf

והפעם מידע אחר מעניין – תוצאות מחקר איכותני שלולא ספרו החדש של בני מתן "זה לא קולנוע זה מפגש חברתי" לא הייתי נחשפת אליו ואני שמחה לשתף.

הספר "זה לא קולנוע זה מפגש חברתי : קהילתיות וגבולות חברתיים בתרבות הפנאי החרדית" בהוצאת מוסד ביאליק הוא פרי מחקר איכותני אתנוגרפי מרובה אתרים, שבו  ביקש המחבר כפי שהוא מעיד על עצמו "לבחון את התכנים המוצגים בסרטים החרדיים, את תהליכי ההפקה וההפצה, את התקבלותם של הסרטים בקרב צרכניהם  החרדים  ואת היחסים בין הקולנוע החרדי ויוצריו לקולנוע הישראלי וסוכניו" .

לצורך כך בילה המחבר 3 שנים תמימות מחודש מארס 2010 ועד מאי  2013 בהפקות ובהקרנות של סרטים חרדיים, ליווה את היוצרים והיוצרות באירועים אחרים שקשורים לנושא, שימש כעוזר בכול תהליכי הצילום וההפקה וכסדרן בהקרנות. מלבד התצפיות גם ראיין אנשי מפתח בתחום וגם צופים וצופות, ניהל קבוצות מיקוד, וכדי לבחון את תוכן הסרטים ניתח  עשרה סרטים חרדיים  -שבעה סרטי גברים ושלושה סרטי נשים –   והתוצאה מעניינת ומפתיעה.

עובדה מעניינת שמשכה את תשומת ליבי היא העובדה שצופות חרדיות אינן שומרות על נאמנות עיוורת ליוצרות מסוימות, אך בחירתן קשורה בדרך כלל להצלחת סרטה הקודם של היוצרת – רואים את הסרט הראשון אם היה טוב  הולכים לשני ולשלישי ומכאן ניתן ללמוד על כוחן של הצופות וההשפעה שיש להן על המפיקים ועל סרטיהם.

מעניין גם המרכיב הקרנבלי המרכזי שבא לידי ביטוי בהקרנות סרטי נשים והוא ההתנהגות האקספרסיבית ה"לא צנועה" של צופות צעירות באולמות הארועים בימי חג ומועד,  שכרוכה בהפרת כללי ההתנהגות הנשית הנלמדים בקהילה החרדית מגיל ילדות במסגרת החינוך לצניעות.

על המוטיבים הקרנבליים בסרטי נשים והחוויה של שבירת השגרה והיחודיות של הקרנת הסרטים והטקסיות שלהן שבניגוד לאולמות הקולנוע בחברה החילונית אולם ההקרנה הוא מקום המשמש למפגשים חברתיים כמו מסיבות  – על כול אלה  ניתן לומר "זה לא קולנוע זה מפגש חברתי "   וחוויה זו העניקה לספר את שמו..

מעניין הניתוח של שבעה סרטי גברים ושלושה סרטי נשים שהוצגו במסגרת זו , המלמדים על העיסוק של יוצרי ויוצרות סרטים חרדים בזהויות חרדיות מודרניות ובמעמדות חברתיים,  זאת ועוד תובנות ועובדות מעניינות תוכלו לגלות בספר

מן הראוי לציין, שהספר נבחר כספר המצטיין לשנת 2021  מטעם האגודה הישראלית לתקשורת. הספר יוכרז כזוכה בכנס השנתי הקרוב של האגודה הישראלית לתקשורת  ויפורסם בתוכנית הכנס. 

קישור לספר מההוצאה לאור ופרטי רכישה 

על המחבר:

פלטפורמת החינוך הפתוח של Creative Commons – CC Open Education. היא מרחב לתומכי חינוך פתוח ולעוסקים בחינוך פתוח לזהות, לתכנן ולתאם תכנים, פרקטיקות ופעילויות מדיניות של חינוך פתוח רב-לאומי כדי לטפח שיתוף טוב יותר של ידע.

כיום חברים בה  למעלה מ-1100 חברים מ-90+ מדינות. רוב החברים הם תומכי חינוך פתוח הפועלים בחינוך פתוח בהיבטים שונים: משאבים, שיטות עבודה ו/או מדיניות. כל מי שמתעניין בחינוך פתוח מוזמן להצטרף לפלטפורמה CC Open Education

לכבוד שבוע החינוך הפתוח שהתקיים השנה ב- 7-11 במרץ  פלטפורמה החינוך הפתוח הציעה Lightning Talks,  ומצגות בנות שבע דקות על עדכונים או סיפורים ספציפיים בחינוך הפתוח.

השיחות הקיפו מגוון נושאים החל ממינוף חקיקת מס למימון חינוך פתוח , תיאוריות ופרקטיקות  כולל הצגת אתרים רלוונטיים.

לכתבה למצגות והקלטות

לקובץ ההקלטות (למטה בהמשך)

מעוניינים לדעת  מה לחפש , באילו כלים וכיצד  – הספר "לנצח דרך הרשת" יספק לכם מענה.

הספר שמתמקד  במודיעין עסקי כפי שכתב המחבר  אמיר פליישמן נועד לאפשר איתור מתוחכם של מידע עסקי באינטרנט ליצירת יתרונות תחרותיים על פני יריבים עסקיים, אך למעשה הוא מתאים לכול מי שמעוניין להרחיב את מיומנותו בחיפוש מידע כלשהו באינטרנט.

הספר כולל מידע מגוון על כלים לאיתור מידע  טכסטואלי ויזואלי וגם מידע מסרטונים ברשת האינטרנט הנראית והלא נראית – מנועי חיפוש כלליים, מנועי חיפוש ייעודיים, מדעיים ומקומיים, מנועי –על, כלים לדחיפת מידע  ויקיפדיה ועוד..

הספר כולל  גם מידע כיצד לחפש  בכלים השונים – מידע על אופרטורים של חיפוש לסינון ולמיקוד תוצאות החיפוש.

הספר כפי שמעיד עליו המחבר אמיר פליישמן נכתב לאחר אלפי שעות של הרצאות על חיפושי מידע ברשת האינטרנט שהעביר בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם בסקטורים מגוונים ולפני משתתפים רבים. ובהזדמנות זו אני שולחת את תודתי  לאמיר שנענה תמיד ברצון ברוח טובה וללא תמורה להזמנתי אותו להרצות בימי עיון  בכנסי  המידע השונים  כולל ביום העיון בכנס הבא  הקרוב .

על המחבר כפי שלקוח מכריכת הספר :

פרטים להתקשרות ורכישת הספר:

אנו חיים בעולם בו הטכנולוגיה, שמאפשרת את פישוט חיפוש המידע  הנגשתו ואבטחתו,  תופסת תאוצה ומשפיעה על כול תחומי החיים, והיזמות והחדשנות הולכות בד בבד. התפתחויות אלה כרוכות גם באתגרים, אתיים ואחרים.   על התפתחויות ואתגרים אלה תוכלו לשמוע ביום העיון מידע וטכנולוגיה 2022  : . התפתחויות ברשת –אתגרים והתמודדות שיתקיים במסגרת כנס המידע טלדן 2022

מפי אנשי אקדמיה, יזמים, ואנשי מקצוע וטכנולוגיה נשמע על תופעת הפייק ניוז ופעולות לא אתיות שונות ברשת האינטרנט, חיבור בין קהילות דיגיטליות ופיזיות , חדשנות וספרייה , השפעת תקופות הקורונה על עולם הסייבר, נתוודע להתפתחויות טכנולוגיות – בינה מלאכותית בעולם של האינטרנט של הדברים, מציאות מדומה , ערים חכמות, למידת מכונה ויישומים אפשריים עם התייחסות גם לתחום החינוך והספריות ונדון גם באתיקה של הטכנולוגיה, באתגרים הנלווים ובדרכי ההתמודדות .

.

לתוכנית יום העיון 

בזמנו כתבתי על הכלי Open Syllabus  Explorer. הכלי ממשיך להתעדכן וכדאי להיזכר בו.

Open Syllabus  Explorer  הוא תוצר של   Open Syllabus  – ארגון מחקר ללא מטרות רווח שאוסף ומנתח מיליוני סילבוסים  בשפה האנגלית כדי לתמוך ביישומי הוראה ולמידה. הוא משתמש בלמידת מכונה ובטכניקות אחרות כדי לחלץ ציטוטים, תאריכים, שדות ומטא נתונים אחרים ממסמכים אלה. התוצר של כריית המידע, נכון להיום על פי מה שמצוין באתר,  מ-7,292,573   סילבוסים מ-96 מדינות ברחבי העולם הוא Open Syllabus  Explorer . אפשר לחפש  וגם לדפדף בו ספרות על פי תחומי מחקר, על פי מחברים, כותרים, מדינות, מוסד אקדמי,  ומו"לים

הכלי מדרג את הטקסטים על פי התדירות שהם נלמדים/נכללים בסילבוסים.

חשיבותו של   Open Syllabus Explorer  לאנשי חינוך/מרצים שמכינים סילבוסים לקורסים שלהם ברורה, שכן הוא מסייע למצוא ספרות מתאימה לקורסים, חוסך מאמץ ומותיר זמן למשימות אחרות.

כמו כן הוא יכול לסייע לספריות לנהל אוספים, למו"לים בהוצאה לאור, ולסטודנטים במחקר.. המדד בו הוא משתמש "teaching score", שמודד עד כמה טקסט מסוים נכלל בסילבוסים, יכול לשמש מדד נוסף אלטרנטיבי לאימפקט המדעי ולקידום מחברי הטקסטים.

הפרויקט נוסד ב-The American Assembly  – מכון למדיניות ציבורית שקשור לאוניברסיטת קולומביה. הוא עצמאי מאז 2019.

ספר בגישה פתוחה – OPEN ACCESS AND THE HUMANITIES בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' עוסק בנושא גישה פתוחה במדעי הרוח . הספר כולל מידע בהיבטים שונים של הנושא : היסטוריה , היבטים כלכליים, נושא הרישוי הפתוח וזכויות יוצרים, מונוגרפיות בגישה פתוחה, ההקשרים והמחלוקות בכול הקשור לנושא הגישה הפתוחה במיוחד בכול הקשור למדעי הרוח .

על פי מה שמצוין  בספר,  הוא נכתב עבור אקדמאים, קובעי מדיניות, ספרנים, מממנים, אוצרים, מוציאים לאור והציבור המתעניין בכלל.  אך למרות שעבודה זו, עשויה לשמש כבסיס למי שלא מכיר את הגישה הפתוחה הוא מתוכנן פחות כהקדמה מקיפה,  ויותר כחקירה ביקורתית על ההשפעות שיכולות להיות להפצה דיגיטלית פתוחה ולשימוש חוזר על דיסציפלינות של מדעי הרוח ועל פרסום אקדמי .  מי שמחפש היכרות כללית יותר טובה טוב יעשה אם יעיין  בגישה הפתוחה של פיטר סובר

משאבים  בתחום המדע שמתאימים ללמידה והוראה לא חסרים ברשת. משאבים כאלה מצויים גם לתלמידים צעירים יותר.

רשימה מרוכזת כזו שמיועדת בעיקרה לתלמידים צעירים יותר ממוינת על פי סוגי חומרים יכולה אולי לסייע להורים, למורים,  לספרנים בספריות בתי ספר ובספריות ציבוריות ולכול המעוניין.

רשימה מעודכנת כזאת התפרסמה לאחרונה. הרשימה כוללת מגוון סוגי מקורות רלוונטיים : ערוצי יוטיוב לתלמידים צעירים , ערוצי יוטיוב למורים, אתרי הסכתים למורים ולתלמידים, מילונים מדעיים  שיעורי וידאו להעשרה ופלטפורמות ייעודיות אחרות. .

לרשימת המקורות

עוד בהקשר זה חשוב לציין את הוראת כתיבת קוד . כתיבת קוד  הפכה  למיומנות חשובה בחינוך של היום.כתיבת קוד  עוסקת לא רק בלימוד ידע טכני הקשור לאופן שבו מחשבים פועלים, אלא  גם בפיתוח מספר מיומנויות וכישורים הקשורים זה בזה שהם המפתח להצלחת התלמידים בבית הספר ומחוצה לו.

כשהתלמידים חוקרים את עולם כתיבת הקוד  ומתחבטים בשפות תכנות הם רוכשים  מספר מיומנויות רבות  לאורך הדרך. אלה כוללים: חשיבה ביקורתית, חשיבה עיצובית, חשיבה יצירתית, חשיבה גמישה, קבלת החלטות, פתרון בעיות, חשיבה אסטרטגית, ביטוי עצמי, חשיבה לוגית, חשיבה מתמטית, ועוד. .

גם רשימה לאתרים רלוונטיים בתחום כתיבת קוד  אפשר למצוא באתר

המדריך ספריות והוצאה לאור 2022 שחובר על ידי Library Publishing Coalition (LPC)   בשיתוף IFLA מפרט את מגוון פעיליות ההוצאה לאור של ספריות ברחבי ארה"ב והעולם. המדריך שמשתרע על פני 367 עמודים מספק סקירה מפורטת על תחום ההוצאה לאור המגוון של הספריות , שיתופי הפעולה, טכנולוגיות התפתחויות  מבנה ארגוני  שותפויות אסטרטגיות וסדרי עדיפיות של הוצאות לאור של ספריות ברחבי העולם.

במהדורת המדריך  של השנה מוצגים  עבודתם של 143 מוציאים לאור בספריות ברחבי העולם ,רובם  מצפון אמריקה. עם זאת, המדריך של השנה כולל 38 מוסדות מאוסטרליה,ברזיל, סין, קרואטיה, דנמרק, גרמניה, הונג קונג, אינדונזיה, אירלנד,ניו זילנד, נורבגיה, רוסיה, דרום אפריקה, שוויץ, אוקראינה והממלכה המאוחדת.

שיטת המחקר סקר-  סקר מקוצר או מלא. הסקר הקצר יותר כלל  סיכום בסיסי – מידע על הספרייה ותוכנית ההוצאה לאור שלה; בסקר הארוך הספריות התבקשו למלא פרטים נוספים על סוגי פרסום, כמויות פלט, הוצאה לאור, שותפים, השירותים המוצעים, תוכנות ופלטפורמות בשימוש, כוח אדם ומימון.

קצת יותר מ-90% מהמשיבים  מילאו את הטופס הארוך של הסקר, בעוד שקצת פחות מ-10% בחרו למלא רק את הסקר הקצר. המדריך מתבסס על תשובות  מהסקר הארוך

כל המוסדות שמלאו את השאלונים – קצרים או ארוכים  יופיעו ב-IFLA Global Library Publishing Map

מן הראוי לציין שמבחינת סוגי פרסום הוצאות הספריות ממשיכות לפרסם מספר רב של כתבי עת (1,275), מערכי נתונים (1,451) ומונוגרפיות (1,611). כמו בשנים קודמות, הרוב של כתבי עת (771) הם פרסומים המונעים על ידי סגל במוסד מסוים.

המשיבים דיווחו שפרסמו למעלה מ-37,000 תזות אלקטרוניות ועבודות דוקטורט ו-3,500 עבודות תזות לתואר ראשון. הסיקור הנושאי  של תוכניות ההוצאה לאור של הספרייה ממשיך להיות עשיר ומגוון :  היסטוריה (כולל תתי תחומים כגון היסטוריה אזורית ומקומית) וחינוך הם תחומי מיקוד נפוצים מאוד; דיסציפלינות אחרות המדווחות בדרך כלל כוללות אנתרופולוגיה, הנדסה,חקלאות וצדק חברתי.

חשוב לציין שהדוח כולל מידע מפורט על פעילות של כול אחת מ-143 הספריות בתחום, כולל קישור לאתר הבית של הספרייה המוציאה לאור, ומשם יש אפשרות לגשת חופשי לחומרים שהספרייה מוציאה לאור בגישה פתוחה.

מידע נוסף מעניין ומגוון במדריך המלא.

מדריכים משנים קודמות

שבוע החינוך הפתוח שהושק  בשנת 2012  יתקיים השנה בתקופה 7-11 במרץ . שבוע זה מעלה את המודעות , מדגיש הצלחות חדשניות בחינוך פתוח ברחבי העולם  ומהווה  הזדמנות לשתף וללמוד באופן פעיל על ההישגים האחרונים בחינוך הפתוח ברחבי העולם.

מארגני השבוע מצפים לקבל תרומות שיוצגו במהלך השבוע מקהילות החינוך בעולם. את טופס ההגשה ניתן למלא עד 28 בפברואר 2022 .

באתר אפשר למצוא מידע כיצד ניתן לתרום לשבוע זה כולל דוגמאות מעניינות משנים עברו. ולעיין בארכיון הזוכים בפרסים  משנים עברו – עשור של הישגים יוצאי דופן בקהילת החינוך הפתוח. ניתן למצוא מידע מקיף גם  בנושא משאבי חינוך פתוחים

שאלות ותשובות בנושא אפשר למצוא בקובץ השאלות הנפוצות  באתר  ואם עדיין נותרו שאלות לשאול אפשר לעשות זאת בכתובת info@openeducationweek.org

ההאשטאג לקבלת עדכונים ברשתות החברתיות הוא   OEWeek #   

פייסבוק  , טוויטר , יוטיוב 

לאתר שבוע החינוך הפתוח