OpenStax הפלטפורמה לספרי לימוד פתוחים בביקורת עמיתים מיוזמתה של אוניברסיטת רייס שבארה"ב מונה היום 60 ספרים בגישה פתוחה. הפלטפורמה נתמכת גם על ידי קרנות פילנתרופיות.
באתר יש מדריך נושאי בו ניתן לדפדף על פי תחומי מחקר מגוונים: עסקים, מדעי הרוח , מתמטיקה , מדעים, מדעי החברה ועוד. כולל גם חומרי K12 .
האתר מספק מספר אופציות לשימוש בספרים : צפייה חינמית , הורדה חינמית כקובץ pdf ועוד , הגרסה בדפוס של הספר זמינה בתשלום.
שבוע החינוך הפתוח (OE Week) ) הוא הזדמנות לשתף וללמוד באופן פעיל על ההישגים האחרונים בחינוך הפתוח ברחבי העולם.
Open Education Week הושק כבר בשנת 2012 על ידי Open Education Global כפורום פתוח שיתופי שנבנה בקהילה. ומאז בכל שנה שבוע OE מעלה את המודעות ומדגיש הצלחות חדשניות בחינוך פתוח ברחבי העולם. שבוע OE מספק למחנכים ולסטודנטים הזדמנות לבנות הבנה גדולה יותר של פרקטיקות חינוכיות פתוחות ולקבל השראה מהעבודה הנפלאה שמפתחת הקהילה ברחבי העולם.
השנה שבוע החינוך הפתוח מתקיים בין התאריכים 6-10 במרץ, אם כי חלק מהאירועים מתרחשים במהלך חודש מרץ.
מוסדות, ארגונים ואנשים מרחבי העולם שמחויבים לאידיאלים של חינוך פתוח מוזמנים להצטרף, לעסוק ולתרום לשבוע החינוך הפתוח. ההשתתפות חופשית ופתוחה לכולם.
התרומה יכולה להתבצע במספר דרכים לשתף פעילות או אירוע , לשתף משאבים, פעילויות ודיונים להשתתף באירועים ולקדם את השבוע #OEWeek ברשתות החברתיות ובקהילה.
באתר אפשר לראות את רשימת האירועים שצפויים להתקיים בשבוע זה, ואוסף משאבי חינוך פתוחים שהועלו/שותפו באתר לרגל האירוע
Openverse הוא מנוע חיפוש חופשי בקוד פתוח שכולל למעלה מ-600 מיליון תמונות וקובצי אודיו ברישיון גמיש של Creative Commons . ניתן להגביל מראש את החיפוש לתמונות או לקובצי אודיו.
מידע מפורט על המקורות בהם מנוע החיפוש עושה שימוש אפשר למצוא בדף המקורות באתר .משתמשים יכולים לאתר, לשתף, לערוך ולייחס יצירות ברישיון CC ברחבי האינטרנט. יחד עם זאת חשוב לציין, שיש לאמת באופן עצמאי את סטטוס הרישוי ופרטי הייחוס לפני שימוש חוזר בתוכן.
נכון להיום Openverse מחפש רק תמונות ואודיו, כאשר חיפוש וידאו אפשרי דרך מקורות חיצוניים. אבל בתכנון הוספת סוגי מדיה נוספים כמו טקסטים פתוחים ומודלים תלת-ממדיים, במטרה סופית לקטלג ולשתף את כל היצירות המוכרות ברישיון ציבורי ברחבי האינטרנט .( כ-2.5 מיליארד)
Openverse הוא פרויקט קוד פתוח מונע על ידי קהילה וכל אחד יכול לתרום לקוד. בנוסף, Openverse כולל תרגומים בלמעלה מ-40 שפות ומנשק משתמש מונגש למשתמשי קורא מסך ומקלדת.
מידע מפורט יותר על מנוע החיפוש אפשר למצוא בדף אודות המנוע
ההוצאה לאור האקדמית משתנה עם דגש על הגישה הפתוחה שבאה להקל על חילופי ידע חופשיים . לרוב זה כרוך בפרסום מאמרים אקדמיים, ספרים משאבים ותכנים תחת רישיונות זכויות יוצרים ציבוריים בדרך כלל רישיונות Creative Commons כדי לאפשר הפצה חופשית ושימוש חוזר בתנאים מסוימים. הוצאות לאור של האוניברסיטאות הולכות ונרקמות באופן מהותי עם מרקם הנוף החדש.
התופעה בולטת מאוד בקרב מוציאים לאור ותיקים שמזוהים עם אוניברסיטאות כמו Cambrige University Press . לאחר שעברה את רף 50 האחוזים ממאמרי המחקר שלה –כ- 10000 מאמרים פתוחים במלואם בשנה – הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' שואפת שהרוב המכריע של מאמרי המחקר שלה יפורסמו בגישה פתוחה לחלוטין עד 2025. על כך הודיעה בהצהרתה ב- 5 בפברואר 2023 – "That’s why we will not stop at half of our journal papers being open access: we are working to make the vast majority of such research fully open by 2025. ”
במסגרת מגמה זו אף פיתחה פלטפורמת מחקר/חיפוש פתוחה משלה, Cambridge Open Engage, שכוללת מנוע חיפוש לחומרים בגישה פתוחה , כדי להאיץ את ההפצה ושיתוף הפעולה.
דוגמה נוספת היא אוניברסיטת MIT – ויוזמת ה- shift +OPEN החדשה שלה
אך עדין למרות היזמות הברוכות והמתקדמות הנ"ל המטרה של המדע הפתוח (OS) Open Science להנגשת מחקר מדעי, נתונים והפצתם לכל, עדיין לא הושגה במלואה.,פלטפורמת Code Ocean באה לקדם את הנושא. פלטפורמת Code Ocean היא פלטפורמת שחזור חישובית מבוססת ענן שמספקת לחוקרים ולמפתחים דרך קלה לשתף, לגלות ולהפעיל קוד שמתפרסם בכתבי עת אקדמיים ובכנסים. הפלטפורמה מספקת גישה פתוחה לקוד התוכנה ולנתונים שכולם יוכלו לראות ולהוריד בחינם .
אנו שומעים לאחרונה על ההתקדמות של חיפוש המידע ברשת האינוטרנט שמתבססת על הבינה המלאכותית כגון צ'אטבוט הבינה המלאכותית האחרון, ChatGPT, שהושק בנובמבר 2022 על ידי OpenAPI , גרסה חדשה מבוססת בינה מלאכותית של גוגל ומוצרים נוספים של גוגל ו- בארד כלי הבינה המלאכותית שיכנס למנוע -התשובה של גוגל ל- ChatGPT , אבל עדיין יש הרבה כלים מסורתיים לחיפוש מידע.
Marcus P. Zillmann מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע ברשת האינטרנט בנושאים שונים לאחרונה פרסם את מדריך 2023 לחיפוש מידע באינטרנט שכולל מספר דרכים ושיטות לחיפוש מידע באינטרנט .
מונה 4 סוגי מקורות לחיפוש מידע
מדריך זה כולל מידע והסבר קצר על כול אחד מסוגי מקורות החיפוש הללו ורשימה ארוכה של דוגמאות ומקורות מידע בכול אחד מהם. מלבד מדריך זה ניתן למצוא באתר שלו קישורים להרבה רשימות כמו מדריכים למנועי חיפוש מדעיים , מדריכים נושאיים לחיפושי מידע שכוללים מקורות מידע על פי מגוון נושאים כגון חיפוש אנשים ועוד ..
לאור הניסיון בעבר עם הרשימות הנ"ל יתכן שימצאו קישורים שבורים או לעיתים מידע לא מעודכן אך המידע הוא רב וניתן להיעזר בו באיתור מקורות מידע רלוונטיים לנושא
למדריך 2023 לחיפוש מידע באינטרנט
כתבה שהתפרסמה ב-27 בינואר 2023 עוסקת בנושא אופטימיזציה לחיפוש.
בתחילת שנות ה-2000, החיפוש באינטרנט התמקד בעיקר במנועי חיפוש ובמדריכים נושאיים שהיו זמינים באותה תקופה וההתמקדות הייתה באופטימיזציה למנועי חיפוש במטרה לשפר את הנראות בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש (כלומר במיטוב – התאמת דף מרשתת או אתר כך שייסרק בצורה הטובה ביותר על ידי מנועי החיפוש, ויופיע במקום גבוה בתוצאות החיפוש לגולש) . אבל מאז עברנו כברת דרך.
אופטימיזציה למנועי חיפוש עדיין חשובה כיום. אבל משתמשים כבר לא מסתמכים רק על מנועי חיפוש מסורתיים כדי לחפש מידע. לכן על אנשי קידום אתרים לחשוב מעבר לגוגל ומנועי החיפוש ולהבטיח את שיפור הנראות של הלקוחות, לא רק במנועי חיפוש כמו גוגל, אלא גם בפלטפורמות מדיה חברתית שבהן קהלי היעד שלהם מחפשים. יש להתמקד בנראות הכוללת באינטרנט ולא רק לתת חשיבות לתוצאות של מנועי החיפוש המסורתיים. נטען בכתבה שהופעה בתוצאות החיפוש של מדיה חברתית היא חיונית עבור מותגים מהסיבות הבאות :
פלטפורמות מדיה חברתית הקצו תקציבים הגונים כדי לשפר עוד יותר את פונקציונליות החיפוש שלהן. לכן, סביר להניח שגם תוצאות החיפוש החברתיות ישתפרו עם הזמן.
אנשים מבלים יותר זמן במדיה חברתית מאשר במנועי חיפוש. למרות שחיפוש Google עדיין בעל חשיבות רבה, השימוש בחיפוש חברתי גדל לצד השימוש במדיה חברתית. כל למשל משתמשי דור Z בארה"ב מבלים כ-5 שעות בשבוע באינסטגרם.
לתוצאות חיפוש חברתי יש מסננים רבים כמו האשטאגים, שירותים, חברות, משרות, אירועים, אנשים וכו'. לפיכך, התוצאות מעודנות וממוקדות יותר.
פלטפורמות חברתיות מתמקדות גם בגילוי עסק מקומי.
תוצאות החיפוש של מדיה חברתית מציגות אינטראקציה: תגובות, לייקים, שיתופים, מעקבים ושיחות.
מחקרים מראים שאנשים סומכים על מה שיש לאנשים אחרים (לקוחות, לקוחות וספקים) לומר ולא במה שבעלי עסקים מציגים באתרים שלהם.
הכתבה מדגישה גם את הייחודיות של תוצאות חיפוש במדיה חברתית לעומת תוצאות של מנועי חיפוש:
בעוד שתוצאות מנועי החיפוש מציגות בדרך כלל דפי אינטרנט מתאימים, חיפוש חברתי מתמקד בעיקר ברלוונטיות ומעורבות.
מכיוון שתוצאות חיפוש של מדיה חברתית מחזירות תוכן מפוסטים ואינטראקציות של משתמשי מדיה חברתית, יש פחות ספאם מתוצאות מנועי חיפוש טיפוסיות.
תוצאות מנוע החיפוש מספקות מידע בדרך כלל. תוצאות חיפוש חברתי יכולות להיות משפיעות.
מכאן שהגיע הזמן לדבר על "אופטימיזציה לחיפוש" במקום על המושג המגביל של "אופטימיזציה למנועי חיפוש". ובכך עוסקת הכתבה שהתפרסמה ב- 27 בינואר ב- Search Engine Land .
מן הראוי לציין שהמונח SMO אופטימיזציה למדיה חברתית קיים והוא מתייחס בדרך כלל ליצירה ושיתוף של תוכן במדיה החברתית במטרה להפוך אותו לויראלי. ולא בכך עוסקת הכתבה , אלא בשאלה כיצד להעלות את הדירוג של האתרים בתוצאות החיפוש בחיפושים הפנימיים של הפלטפורמות החברתיות תוך התחשבות באופרטורים של חיפוש שהן מציעות ובהעדפות שלהן בהצגת האתרים . הכתבה מתמקדת בארבע הפלטפורמות החברתיות הפופולריות
טוויטר
לינקדאין
אינסטגרם
יוטיוב
הכתבה מתארת מאפייני חיפוש עיקריים בפלטפורמות החברתיות השונות, מסננים לצמצום התוצאות וכו' ולאור זאת כוללת מספר המלצות שיש בהם כדי להגביר את הסיכויים שהפרופיל של המשתמש יופיע בתוצאות החיפוש בפלטפורמות החברתיות השונות כגון: שיתוף תוכן חדשני באופן קבוע, שימוש בהאשטאגים הנכונים בפלטפורמות שעושות בהם שימוש , ביוטיוב שימוש בכותר נכון ובתיאור נכון של הסרטון ועוד.
המסר העיקרי של הכתבה הוא שיש לבצע אופטימיזציה לחיפוש כדי להגדיל את הנראות היכן שקהלי היעד נמצאים לא רק בגוגל אלא גם בפלטפורמות החברתיות.
רבות נכתב באחרונה על צ'אטבוט הבינה המלאכותית האחרון, ChatGPT, שהושק בנובמבר 2022 על ידי OpenAPI. . כתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה תחת הכותרת 10 Reasons why ChatGPT could Become your New Search Engine שופכת מעט אור על היכולות שלו .
יכולות
ChatGPT יכול לעבד קוד, לכתוב קוד ולעזור למפתחים לנפות באגים גם בקודים. לדוגמה, ניתן להשתמש בו כדי ליצור שאילתות SQL , ידע שהכרחי עבור מדעני נתונים,.
ניתן לשאול את ChatGPT אם קטע קוד מכיל פגיעות אבטחה. המנוע יסביר ללא דופי את ההיגיון מאחורי פסק הדין בשפה פשוטה.
ניתן להשתמש ב-ChatGPT ליצירת תוכן, מכיוון שהוא יכול בקלות לכתוב תוכן על סמך הנחיה. לדוגמה, כלי בינה מלאכותית יכולים לכתוב שיר על סמך פקודה של משתמש. יתר על כן, ChatGPT יכול גם לעזור למשתמשים להוסיף נופך של אלגנטיות לסגנון הכתיבה שלהם ולהשיג את המטרות הספרותיות שלהם.
מדען המחקר Jonas Degrave הראה כיצד ניתן להפוך את ChatGPT למה שנראה כמסוף לינוקס מלא ולקיים אינטראקציה עם 'המכונה הווירטואלית' ישירות מדפדפן האינטרנט של המשתמש.
מקרי שימוש פשוטים יותר עבור מהנדסים ואנליסטים של תוכנות זדוניות כוללים פענוח של מחרוזות base64 והיפוך כלומר קידוד נתונים בינאריים בפורמט טקסטואלי
ChatGPT בעל פוטנציאל עצום בהפקת תרחישי מציאות רבודה
ChatGPT יכול להמיר נתונים לא מובנים לפורמט מובנה על ידי מניפולציה של נתונים. לדוגמה, הכלי יכול לשמש כלי להוסיף נתונים לטבלה, ליצור אינדקסים ולהבין שאילתות
מגבלות:
ChatGPT רגיש לשינויים בניסוח הקלט. לדוגמה, בהינתן ניסוח אחד של שאלה, המודל יכול לטעון שאינו יודע את התשובה, אך בהינתן ניסוח מחדש קל, יכול לענות נכון.
לפעמים הוא כותב תשובות סבירות אך לא נכונות או שגויות עובדתית. באופן אידיאלי, המודל ישאל שאלות הבהרה כאשר המשתמש סיפק שאילתה לא ברורה. במקום זאת, הדגמים הנוכחיים בדרך כלל מנחשים למה התכוון המשתמש
בהתחשב במגוון השאלות בתקשורת מדעית סביב יישום הבינה המלאכותית, אולי יהיה מעניין לראות מה תהיה תגובת ה-ChatGPT לכמה מהן, יחד עם שאלות ספרותיות/טכנולוגיות אחרות. בכתבה שהתפרסמה בכתובת https://scholarlykitchen.sspnet.org/2023/01/11/chatgpt-thoughts-on-ais-impact-on-scholarly-communications/ ניתן למצוא תשובות של ChatGPT על שאלות מסוג זה . תוכלו לבדוק אם אתם חושבים שהתגובות טובות או לא, ואם לא ידעתם את מקור התגובות, האם תוכלו לדעת שהן נגזרו ממכונה.
השאלות שנשאל ChatGPT הן:
? What is the best question to test an AI chatbot with
?Is it ethical for an author to use AI in developing a scholarly article
During peer review, if an author is found to have used ChatGPT in producing the paper, should ?the paper be rejected
?Can AI-derived text be novel and creative
Whose responsibility is it to acknowledge to the reader the role of AI in the authorship of ?published works, the author or the publisher
?How big a problem is predatory publishing
?How will the OSTP Nelson memo affect publishing in 2023
?Should AI-driven text be copyrightable
?Should markup in publishing be used more for conveying appearance or semantics
?When will open access overtake subscription publishing of journal articles
? How will publishers adapt to a fully open access ecosystem
?What is the role of a library if all the content is freely available
?What is the best AI text development tool right now
?That is a modest answer. Which do you think is strongest for the creation of journal articles
?In Borges’ The Library of Babel, what is the meaning of the hexagon
? What is one of the current technological limitations of AI systems
?What will people do when robots can do everything
ומה דעתו של העתידן ד"ר רועי צזנה בנושא ? – על כך בכתבה בעברית בנושא
מעניין גם לקרוא את פרסומיו הלא מעטים של המידען עמי סלנט בנושא
ולמעונינים להתחבר ל- צאטבוט ולנסותו באופן אישי – על אופן ההתחברות אפשר למצוא בכתובת https://www.tazkranet.com/iw/how-to-sign-up-for-chat-gpt/#kyfyt_tsjyl_aldkhwl_aly_hsab_Chat_GPT
SciencePOD הציגה את החידוש האחרון שלה ScioWirebeta ביריד הספרים בפרנקפורט 2022 . מנוע החיפוש ScioWire משתמש באלגוריתמים לעיבוד שפה טבעית וכך מייצר באמצעות בינה מלאכותית סיכומים ממאמרים בגישה פתוחה בנושאים שונים על פי בקשת המשתמש.
הוכח שסיכומים אלה מפנים את תשומת לב הקוראים למחקר המקורי, ומניבים השפעה רבה יותר מהמאמר בגודל מלא . עם זאת, סיכומי AI אינם בשום אופן תחליף לטקסט המלא. במקום זאת, הם פועלים כ"טיזר" כדי לעזור לקוראים להחליט אם לקרוא את הפרטים של המאמר המלא או לא.
סיכומים אלו מאפשרים לחוקרים לעיין ברשימה שלהם במהירות ולבחור אילו מאמרים כדאי לקרוא במלואם. המטרה לחסוך זמן אנרגיה והחמצת הזדמנויות לחוקרים , לאפשר חשיפה למסמכי OA הנכונים ולהשקיע יותר זמן בהבנת המחקר עצמו.
מכאן , תרומתו הפוטנציאלית של הכלי למדע הפתוח
ניסיון חינם בכלי בכתובת : https://www.sciowire.com
בכתובת https://magazine.sciencepod.net/ אפשר לראות דוגמאות לתוצאות חיפוש בנושאים שונים
דוח סקר מצב הנתונים הפתוחים 2022 בן 34 עמודים התפרסם לאחרונה . הסקר הוא סקר אורך שזו השנה השביעית שלו בהן התקבלו כ-27,000 תשובות -192 מדינות. השנה הסקר קיבל את המספר הגדול ביותר של תשובות מאז 2019 עם למעלה מ- 5,400 משיבים.
סקר מצב הנתונים הפתוחים שמנתח את המגמות הנוכחיות בנתוני מחקר פתוח הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין Figshare, Digital Science, Springer Nature ונציגים מובילים אחרים בתעשייה ובאקדמיה.
הסקר השנה ממשיך לספק מידע מפורט על המניעים, האתגרים, התפיסות וההתנהגויות של חוקרים כלפי הנתונים הפתוחים.
מהסקר עולה שאמנם יש מודעות חזקה לפתיחת נתונים כתורם לתועלת הציבורית אך נראה שהמוטיבציה לציטוטים ונראות מוגברת של מחקר הפרט הם בעלי החשיבות העליונה.
הדו"ח של השנה כולל גם מאמרי אורח בנושא של מומחי נתונים פתוחים במכון הלאומי לבריאות (NIH) משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה (OSTP) מרכז המידע לרשתות מחשבים, האקדמיה הסינית למדעים , מו"לים ואוניברסיטאות.
ניתן להוריד את דוח הסקר כקובץ pdf בכתובת
https://digitalscience.figshare.com/ndownloader/files/37902435
מאמר שהתפרסם לאחרונה עוסק בהתפתחות ההיסטורית-אדריכלית של ספריות אקדמיות בישראל כמבנים עצמאיים. הוא בוחן את הארכיטקטורה של מבני ספריות אקדמיות בישראל והתפתחותם לאורך זמן בעיקר בעשורים שלאחר קום המדינה ב-1948. כמו כן, הוא בוחן את התפתחותה ההיסטורית של הספרייה והשיפורים במרחב הפנימי, הן עבור הקוראים והן עבור הצוות
ההגדרה המקובלת של הספרייה האקדמית מציינת את מטרתה העיקרית לתמוך בתכנית הלימודים ובמחקר של סגל האוניברסיטה והסטודנטים; אך המהות של הספרייה האקדמית כפי שהיא מגולמת בארכיטקטורה שלה היא הרבה יותר מורכבת. הספריות האקדמיות בישראל נחשבות למרשימות ואטרקטיביות יותר מרוב סוגי הספריות האחרות בארץ. הן נבדלות על ידי תהליכי תכנון ייחודיים ותמיכה פיננסית רבה יותר. הנחת יסוד זו באה לידי ביטוי בבירור במראה ובייצוג האדריכלי שלהם: מבנים גדולים, חומרים איכותיים, עיצוב פנים מעודן וריהוט.
האדריכלות של בניין מושפעת ישירות מהשיח האדריכלי העכשווי, התפתחויות טכנולוגיות, תנאים פיזיים ודרישות תוכנית. מרכיבים אלו מתווספים להשפעות עקיפות, כגון אילוצים פוליטיים וכלכליים, גמישות ואווירה חברתית. מלכתחילה הושפעו הספריות האקדמיות בישראל מתהליכים פוליטיים. המאמר מנתח את ההשפעות המשתנות של הפוליטיקה והחברה הישראלית על השיח האדריכלי
הדיון מתמקד בשלושה פרמטרים קריטיים שהשפיעו על המבנה הפיזי של הספרייה האקדמית. ראשית, הכלכלה בישראל לאחר קום המדינה; שנית, פרמטרים המתייחסים לשינויים פוליטיים לאומיים ובינלאומיים כאחד; ושלישית, השיח האדריכלי-תרבותי, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית הברוטליזם.
במהלך הקמת מדינת ישראל עברה הכלכלה מהצנע של שנות ה-50 לעלייה של שנות ה-60. הקמפוסים האוניברסיטאיים המתינו לשיפורים בכלכלה כדי לאפשר הקמת אוניברסיטאות חדשות בעלות איכויות אדריכליות טובות יותר. צמיחתן של הספריות האקדמיות התרחשה במהלך אמצע שנות ה-60 עם הקמת הספריות המרכזיות בקמפוסים
המאמר מתאר בפירוט רב כולל תרשימים, את הספריות בשלבים המורפולוגיים של הספריות ומציין גם משרדי אדריכלים שהיו אחראים לתכנון.
לפני הקמת מדינת ישראל נבנו רק ספריות אקדמיות בודדות כמבנים נפרדים. לדוגמה, 'בית הספרים' הפכה לספרייה הלאומית, השוכנת בהר הצופים (1930) וספריית שוקן (1935), ספרייה פרטית עצמאית לחוקרים וחוקרים.
לאחר קום המדינה, הבחינה המורפולוגית של התפתחות הספרייה האקדמית מתחלקת לשתי תקופות עיקריות.
השלב הראשון במורפולוגיה של הספרייה בין שנות ה-50 לסוף שנות ה-60 מתאפיין בעיצוב פשוט של תוכנית מלבנית בעיקרה, אם כי ישנן גם דוגמאות ייחודיות .
הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:
הספרייה המרכזית של בית ברל, האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, 1950.
ספריית ויקס, מכון ויצמן, אדריכל אריה אלחנני, 1958.
הספרייה המרכזית בטכניון ע"ש אלישר, אדריכלים אריה שרון, בנימין אידלסון, 1962.
הספרייה המרכזית של אוניברסיטת חיפה, אדריכלים אוסקר נימאייר, שלמה גלעד, 1963.
ספריית גבעת חביבה, אדריכל שמואל מסטצ'קין, 1965.
הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן, אדריכל אריה אלחנני, 1960–1967.
הספרייה המרכזית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון. 1964–1968.
ספריית ארן, קמפוס בן גוריון, באר שבע, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1968–1974.
בשלב השני של הספריות האקדמיות שנות ה-70 וה-80, הספריות השתמשו במורפולוגיה שונה.
בשנות ה-70 הובילו תהליכים פוליטיים גלובליים ומקומיים כאחד לשינויים חברתיים שהשפיעו על השיח האדריכלי- האדריכלות של ספריות הפקולטה. אדריכלים נטשו את הריכוזיות והבליטו את הדמוקרטיה והאינדיבידואליזם של המבקרים, שהתממשה גם ביצירת מרחבי קריאה אינטימיים ופעילות קבוצתית.
רוב הספריות בשלב זה משרתות פקולטה ספציפית והן כמובן קטנות יותר מהספריות המרכזיות. עם זאת, הן מייצגות אופי מכובד וגדול של בניין. כמו כן, הצטמצמו העמודים, מרכיב דומיננטי שהיה בספריות מהשלב הראשון, ומבני הספרייה נבנו על הקרקע.
הספריות האקדמיות שנבנו בתקופה זו:
ספרייה רפואית ע"ש ג'ודית ומורי שוסטרמן., המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, האדריכלים אריה ואלדר שרון, 1971–1974.
ספריית ניימן למדעים והנדסה מדויקים, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1978.
ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך, אוניברסיטת תל אביב, האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, 1987.
ספריית בלומפילד למדעי הרוח והחברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, אדריכלים יעקב רכטר, דורה גד, 1981.
ספריית מוריס וגבריאלה גולדשלגר, מכון ויצמן, האדריכלים יעקב ואמנון רכטר, 1986–1991.
המאמר כולל פירוט רב, כולל גם שמות של אדריכלים ומשרדים
האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר תכננו שמונה ספריות אקדמיות עם שמואל ביקסון ואחר כך עם משה גיל. בצדק, הם זכאים "אדריכלי ספריות". תכנון הספרייה החל עם שיתוף הפעולה המוצלח בספרייה הלאומית בגבעת רם בשנת 1955. באוניברסיטת תל אביב עוצבו חמש ספריות עצמאיות: הספרייה המרכזית סוראסקי (1964) והרחבה שלה, ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה (1984); הספרייה למדעים מדויקים והנדסה ע"ש ניימן (1978); ספריית ברנדר-מוס למדעי החברה, ניהול וחינוך (1987); הספרייה למשפטים ע"ש דוד י. לייט (1995) והספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש (1996). שתי ספריות נוספות הן הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (1972) והספרייה המרכזית של מכללת ספיר (1998).
מן הראוי לציין שהייצוג האדריכלי והמורפולוגיה שהשתנו השפיעו על עיצוב הפנים. הפנים השתנה בעוד המודעות לחשיבותו הביאה להסתגלות לשיטות לימוד חדשות. כיום, ספריות מבצעות כל הזמן שינויים בפנים כדי לענות על הצרכים והדרישות העכשוויות.
.
עולם המידע 