עולם המידע

ChatGPT כבש את העולם בסערה אך עדיין לא אחת מתקשים לקבל את התוצאות הרצויות.

כתבה שהתפרסמה ב-1 ביולי 2023   כוללת  12 טיפים לייעול ההנחיות ל- ChatGPT במטרה להשיג תוצאות טובות יותר.

הטיפים הם:

1. הקצו ל- ChatGPT תפקיד ספציפי – כדאי לכתוב הנחיה שכוללת תיאור ספציפי וקונקרטי של הדמות שמעוניינים  ש ChatGPT  ייקח על עצמו. כך למשל התחילו את ההנחיה ב"פעל כפרופסור" או "פעל כמקצוען שיווק", ולאחר מכן תיאור של התוצאה הרצויה
2. היו ספציפיים – ותנו ל ChatGPT- רק משימה אחת בכל פעם
3. צמצמו את ההנחיות ל- ChatGPT על סמך פלטים קודמים בתהליך של "קילוף בצל", אם הפלט הראשוני אינו תואם את הציפיות, נסחו מחדש את ההנחיה, הוסיפו פרטים נוספים או הבהירו את ההקשר
4. ספקו הקשר – ההנחיות ל- ChatGPT  צריכות לכלול הקשר כגון מידע היסטורי , פרופילי משתמשים , העדפות או כול פרט רלוונטי כדי להנחות את תגובתו. כך למשל במקום לבקש "צור לי אסטרטגיית שיווק ההנחיה צריכה להיות " אני [תפקיד]  ברמה עולמית שעוזר [ לקהל יעד ] לצמיחה עסקית המותג שלנו ידידותי … צור לי אסטרטגיית שיווק שתעזור לבנות את המותג שלי בפייסבוק ובאינסטגרם על ידי מינוף הפודקאסט שלי."
5. חלקו את הפלט הרצוי למספר שלבים, הנחיה ארוכה עלולה להיות לא מועילה. כדי להימנע מכך, רצוי לפרק את הפלט הרצוי לסדרה של שלבים. בדרך זו, אם הצ'אט בוט מייצר שגיאות, המשתמש יכול לאתר מה בדיוק הצ'אטבוט לא הבין
6. בקשו מ-ChatGPT עצה כיצד לבקש טוב יותר, שאלו אותו אילו פרטים נוספים הוא צריך כדי להפיק את הפלט הטוב ביותר
7. יש לספק הנחיות ברורות וספציפיות שכן אלה מובילות לתגובות רלוונטיות ושימושיות יותר, כך למשל יש לשנות את ההנחיה "השווה והשונה בשימוש  בתנור לעומת מיקרוגל להכנת ארוחת ערב," להנחייה "האם אתה יכול להשוות את היתרונות והחסרונות של שימוש בתנור מסורתי לעומת מיקרוגל להכנת ארוחת ערב משפחתית?"
8. מומלץ להשתמש בתיזאורוס כדי למצוא את המילים שיכולות להגדיל את הסיכויים לקבל את מה שרוצים  מהצ'אטבוט.
9. שימו לב לפעלים באופן שישקפו את הכוונות שלכם. התיזאורוס יכול לסייע בכך.
10. היו מנומסים, אך ישירים. דיבור עם ה-AI כאל חבר תוך שימוש בשפה מנומסת וישירה – מניב את התוצאות הטובות ביותר
11. לאחר שהצ'טבוט פולט תגובה שאתם אוהבים, הביעו הכרת תודה על ידי אמירת משהו כמו, "זה נהדר. תודה רבה לך!" ואחריו בקשה לבצע שינויים בפלט שלו
12. אם מעוניינים בפוסטים ארוכים כדאי לתת מבנה ומתאר ספיציפיים ומפורטים.

לכתבה

CORE כפי שמעיד על עצמו הוא שירות ללא מטרות רווח  שמוקדש למשימת הגישה הפתוחה , למעשה הוא אגרגטור של פרסומים בגישה פתוחה.

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת nature  עוסק בתיאורו של CORE    אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים  בגישה פתוחה. CORE נוצר במטרה לאפשר כריית טקסט ונתונים של ספרות מדעית ובכך לתמוך  בגילוי מדעי  והוא משמש כמנוע חיפוש/ מקור לפרסומים מדעיים בתחומים שונים:  חינוך, תעשייה, ארגונים לא למטרות רווח,  ומשמש גם את הציבור הרחב.

CORE מילא תפקיד מרכזי במהלך הגלובלי לעבר גישה פתוחה אוניברסלית על ידי הפיכת ידע מדעי לגלוי בקלות ובחופשיות יותר. המאמר, מתאר את  מערך הנתונים הגדל ללא הרף של CORE  המטרות והמניעים של המפתחים, האתגרים הנלווים לאיסוף שיטתי של מאמרי מחקר מאלפי ספקי נתונים ברחבי העולם,והפתרונות החדשים שפותחו כדי להתגבר על אתגרים אלו. מתאר את  השירותים והכלים שנבנו על גבי הנתונים המצטברים ולבסוף בוחן מספר מקרי שימוש אשר מינפו את מערך הנתונים והשירותים של CORE.

לוידיאו   שמתאר את CORE

http://

לדף הבית של מנוע החיפוש CORE

למאמר ב- nature

ספריות אקדמיות תורמות בדרכים שונות לניהול נתוני מחקר. ביבליוגרפיה שעוסקת בתרומה זו של ספריות אקדמיות לתחום התפרסמה לאחרונה.

הביבליוגרפיה של ספריות אקדמיות וניהול נתוני מחקר כוללת למעלה מ-345 מאמרים וספרים נבחרים באנגלית שמסייעים  בהבנת האופן שבו ספריות אקדמיות מתכננות, מיישמות, מספקות, מעריכות ומבצעות מחקרים על שירותי ניהול נתוני מחקר . רוב המקורות פורסמו משנת 2012 עד 2023. הביבליוגרפיה כוללת תקצירים מלאים עבור יצירות תחת רישיונות Creative Commons מסוימים. זמינה  כאתר אינטרנט וכקובץPDF עם קישורים .

מצוין בביבליוגרפיה שבמידה שימצאו קישורים שבורים ניתן למצוא א המקור ב-Internet Archive Wayback Machine

Citation

Charles W. Bailey, Jr., Academic Libraries and Research Data Management Bibliography (Houston: Digital Scholarship, 2023), https://digital-scholarship.org/al-rdm/library-rdm.htm.

Bailey, Charles W., Jr. Academic Libraries and Research Data Management Bibliography. Houston: Digital Scholarship, 2023. https://digital-scholarship.org/al-rdm/library-rdm.htm.

לביבליוגרפיה

ב- 23 במאי 2023 ארגון הבריאות העולמי ( WHO)  הצהיר על השקתה של הפלטפורמה  Data.who.int ששואפת להיות פלטפורמת נתוני בריאות הציבור המקיפה והנגישה ביותר בעולם. בפעם הראשונה, כל הנתונים יהיו זמינים דיגיטלית בשש השפות הרשמיות של האו"ם, תוך כיבוד מוסכמות העיצוב, התרשימים והצבע המקומיים. וכמובן תוך דאגת לנגישות לכול בעלי המוגבלויות. האמונה בבסיס הקמת האתר היא ש "גישה לנתוני בריאות היא לא רק עניין של מידע; זה עניין של הצלת חיים" כפי שמציינת  בכירה בארגון הבריאות ד"ר סמירה אסמה, עוזרת המנהלת הכללית לנתונים ב- WHO.  באתר אפשר לדפדף על פי אינדיקטורים שונים, וארצות

להצהרה

 לאתר

אודות האתר

מדריך מקיף בגישה פתוחה בן 132 עמודים בנושא ארכוב ושימור מונוגרפיות בגישה פתוחה התפרסם באפריל 2023 .

כיום אין ארכיון שימור מרכזי משותף למונוגרפיות בגישה פתוחה, ומאמצים מהסוג הזה במקומות אחרים נמצאים בתחילתם.

המדריך מכסה מספר תחומים עיקריים משמעותיים לנושא : פורמטים של קבצים, מטא נתונים , בחירת תוכן לשימור, מסלולים קיימים , זכויות יוצרים ועוד. כולל הרבה קישורים למקורות קיימים לארכוב ושימור דיגיטלי וארכיונים קיימים ברשת.

מעניין ושימושי.

למדריך המלא

דוח מערכות ספרייה 2023  התפרסם ב- 1 במאי 2023. הדוח מתעד את ההשקעות השוטפות של ספריות במוצרי טכנולוגיה  בשנת 2022. הוא מכסה ספקים/ארגונים למטרות רווח וארגונים שללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים אסטרטגיים – במיוחד מערכות ספריות משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה  ומוצרי גילוי מקיפים. הספקים שנכללו ענו לסקר שבו התבקשו למסור  פרטים על הארגון שלהם, ביצועי המכירות והסברים נרטיביים על הישגיהם. מקורות נוספים שנבדקו כוללים הודעות לעיתונות, מאמרי חדשות ומידע זמין לציבור אחר. רוב הארגונים סיפקו רשימות של ספריות המיוצגות בסטטיסטיקה המדווחת, מה שאפשר ניתוח ואימות מפורט יותר.

עובדה בולטת מהדוח היא ההתקדמות בתוכנות קוד פתוח  וההשלכות הגדולות על השוק. למרות שמוצרים קנייניים ממשיכים לשלוט ורוב הספריות עדיין משתמשות בתוכנה קניינית עבור מערכות הליבה שלהן, חלופות קוד פתוח הופכות תחרותיות יותר ויותר. כך למשל, בשנים קודמות, FOLIO הייתה צפויה להיות מערכת אלטרנטיבית בת קיימא, אך ספריות אקדמיות רבות הפסיקו לבחור בה עד להוכחות נוספות. כעת, כש-FOLIO עמדה בסף קריטי של פונקציונליות וקיימות, היא  מהווה כעת חלק מהזירה התחרותית של רכש שוטף עבור ספריות אקדמיות ומחקריות

ניתן  לצפות לגל חדש של רכש בקרב ספריות אקדמיות שהחזיקו במוצרי ILS מדור קודם. הסבב הבא יכלול את  FOLIO יחד עם המוצרים הקנייניים Alma ו-WorldShare Management Services.

ספריות ציבוריות משקיעות יותר ויותר בטכנולוגיות המספקות משאבים ושירותים ישירות ללקוחות.

באופן כללי הצפי בשנה הקרובה הוא  לטכנולוגיות שכוללות  בינה מלאכותית וניתוח.

לדוח מצורפים נתונים  על מכירות, נתונים על המספר הכולל של העובדים המועסקים בכל אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות כפי שדווחו עבור דוח מערכות הספרייה השנתי, ודוחות נוספים רלוונטיים כוללים על מוצרים טכנולוגיים וספריות

מידע נוסף בדוח

כאשר השימוש במנוע הבינה המלאכותית  ChatGPT גדל  וכלים דומים  חדשים צצים  מדי יום, גלאי תוכן בינה מלאכותית צוברים גם הם פופולריות.

כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- searchengineland ב-25 באפריל 2023  סוקרת 16 כלים לזיהוי  תכנים תוצרי יישומי בינה מלאכותית,  מונה ומשווה מאפיינים בצירוף  קטעי פלט לדוגמה.

הכלים שנסקרו בכתבה הם:

Originality.AI

Writer

Copyleaks AI Content Detector

OpenAI's AI Text Classifier

Crossplag AI Content Detector

GPTZero

Sapling AI Detector

 Content at Scale's AI Detector

ZeroGPT

GLTR

ChatGPT Detector on Hugging Face

Corrector AI Content Detector

Writefull GPT Detector

 Hive Moderation’s AI-Generated Content Detection

Paraphrasing Tool AI Content Detector

AI Writing Check

מהתיאור עולה שהכלים חלקם חופשיים וחלקם בתשלום לעתים עם גרסאות חינמיות, אבל הכלים בתשלום נמצאו כבעלי התוצאות הכי מדויקות ו"מאפיינים נדירים" מסוימים .

 פירוט מלא בכתבה

מדענים רבים מקשיבים למוזיקה תוך ביצוע ניסויים, ניתוח נתונים ואפילו כתיבת כתבי יד. אבל האם מוזיקה למעשה משפרת את הפרודוקטיביות במקום העבודה?

כתבה מעניינת שהתפרסמה בגיליון nature  מאפריל  2023  עוסקת בנושא. בכתבה חוקרים כולל מוזיקאים ומדעני מוח מתארים כיצד האזנה למוזיקה בעבודה משפיעה על הקוגניציה והתפיסה  ויכולתה להשפיע לטובה או לרעה  על הפרודוקטיביות  ומשתפים את המנגינות ששומרים אותם ממוקדים.

מהכתבה עולה שההשפעות הן מורכבות – כל אחד שונה. כל שיר שונה. כל סביבה שונה האפקטים של המוזיקה משתנים בהתאם למקום, לשעה ביום, למצב הרוח, לאינטראקציות אחרונות ולגורמים רבים אחרים . האזנה למוזיקה משחררת נוירוכימיקלים שונים, ואלה תלויים בסוג המוסיקה – עצובה , מרגיעה וכו' וגם לאופן ההאזנה למוזיקה בצוותא , בנפרד  וכו..

בין הדעות שנשמעו – האזנה למוזיקה יכולה לעזור למדענים בביצוע משימות פשוטות, כגון  בהזנת נתונים, במצבים מסוימים היא הופכת את המאזין ליותר פרודוקטיבי, ולא זו בלבד אלא שהיא יכולה כדי להקל גם על חלק מהרגשות הלא נעימים בביצוע משימות שגרתיות אבל למשימות מורכבות שדורשות  מידה רבה של מחשבה, כגון סיעור מוחות או כתיבת מאמרים, האזנה לכל סוג של מוזיקה – ללא קשר למילים, נפח או מורכבות – יכולה לפגוע בביצועים  מכאן חשיבות   היכולת לבחור לאיזו מוזיקה להקשיב, ומתי.

חשוב לציין שההיצע של יצירות המוזיקה היום מגוון ומאפשר את הבחירה. שירותי הסטרימינג היום כגון Spotify,  apple music   ואחרים מציעים מגוון אין סופי כמעט של יצירות .

למידע נוסף

לכתבה בנושא השפעת המוזיקה על עבודת חוקרים

לכתבה בנושא שירותי הסטרימינג הטובים ב- 2023

דו"ח מחקר שהתפרסם ב- 3 במרץ 2023 עוסק בנושא שיתוף נתונים  במדעי הרוח.

ב-11 בינואר 2023, משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה (OSTP)  הכריז על 2023 כעל "שנת המדע הפתוח" . בהכרזה נאמר שסוכנויות פדרליות ישקיעו את השנה בקידום גישה ציבורית לפרסומי מחקר ולנתונים. ההכרזה התמקדה  בעיקר במדעים, אך היא  גם  מדגישה את המחויבות של הקרן הלאומית למדעי הרוח  בארה"ב ( NEH) ל"טפל בבעיות נגישות ושימושיות, ועיצוב מחקר שוויוני, פתוח, בר-שכפול ובר-קיימא" ב-מדעי הרוח.

כדי לקבל תחושה של מגמות בשיתוף נתונים במדעי הרוח, במסגרת המחקר הנ"ל  נערכו ראיונות חצי מובנים עם אנשי מפתח במספר פרויקטים במדעי הרוח עם מרכיבי נתונים חזקים כגון   https://www.mappingthegayguides.org , https://onthebooks.lib.unc.edu.

הראיונות התמקדו בזיהוי היכן וכיצד הם תכננו לשתף את נתוני המחקר שלהם, כיצד הם דמיינו שהם עשויים לשמש אחרים, ונקודת המבט שלהם על חסמים והזדמנויות לשיתוף נתונים במדעי הרוח.

בין הדברים שעלו מהראיונות :

מערכי נתונים רבים של מדעי הרוח בנויים בצורה לא טובה, מצומצמים מדי בהיקף ולעתים קרובות מדי מאוחסנים בפורמטים של קבצים שמונעים שימוש חוזר. לעתים חסר מידע-על, תיעוד ומתודולוגיות לאיסוף הנתונים, כמה ציינו שאינם מכירים שיטות כמותיות וכשהם משיקים פרויקטים דיגיטליים יש נטייה לחוסר אמון במספרים.

מן הראוי לציין שאג'נדות המחקר, הכישורים ונקודות המבט של האנשים שרואינו  אינם מייצגים את רוב  המחקרים בנושא.  עם זאת, הראיונות מספקים תובנה חשובה על החשיבה של אנשי מדעי הרוח  שכבר עובדים על פני הפער התרבותי סביב נתונים שמפרידים בין מדעי הרוח מרוב הדיסציפלינות האקדמיות האחרות. ניתן להשתמש בהם  כקרש קפיצה לבחינה של מה זה נתונים במדעי הרוח, כיצד לגשת אליהם ולשמר אותם, וכיצד הם משתלבים במטרות הגדולות יותר של יצירת תרבות מחקר פתוחה.

לדו"ח המחקר