ספרנים ומשתמשים בעידן הדיגיטלי  – דוח סקר מקיף 

land1חלקו השלישי של “Librarian Futures, דוח מקיף שעוסק ביחסי  ספרנים ומשתמשים ותפקידי הספרנים  בעידן הדיגיטלי  התפרסם

מ- 2 חלקיו הקודמים של הדוח עולה שקיים  פער ידע שמשפיע גם על ספרנים וגם על משתמשי  הספרייה. משתמשי  הספרייה אינם מודעים לחלק גדול מהתמיכה שזמינה דרך הספריות  וספרנים לא היו מודעים להיקף הצרכים של משמשי הספרייה המתעוררים וכתוצאה מכך לא היו מוכנים לתת מענה לצרכים אלה .

land2הדו"ח החדש השלישי שמתבסס על סקר שלמעלה מ- 2000 נחקרים  – אנשי מקצוע בספריות אקדמיות,  בוחן את המיומנויות המתפתחות הנדרשות כדי למלא את המשימה של הספרייה.  ממצאים מרכזיים מהדו"ח:

לספרנים יש מידה רבה של ביטחון ביכולתם לענות על צורכי   המשתמשים , אבל רק פחות ממחצית הסכימו שהם מרגישים בטוחים בקידום הקריירה שלהם.

ספרנים רבים (37%) מרגישים לא מוכנים לענות על שאלות של משתמשים  בכול הקשור לבינה   מלאכותית יוצרת  .

פחות מ-20% מהספרנים מרגישים שהמאמץ שלהם ללמוד מיומנויות חדשות מוערך על ידי המשתמשים.

46% מהספרנים מרגישים שאין מספיק תקציב לשיפור המיומנות, ו-47% לא מרגישים שיש מספיק זמן.

התקווה היא שדוח זה יהווה השראה לשיח פורה בספריות .

מידע נוסף בדוח :

https://www.technologyfromsage.com/wp-content/uploads/2023/11/TfS_Librarian_Futures_Part_3.pdf

להורדת הדוח :  https://www.technologyfromsage.com/librarian-futures-report-part-3/

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, מעולם הספריות | כתיבת תגובה

מצגות וקובצי וידיאו חופשיים של ALA לכנס IFLA בנושא גישה פתוחה

ifla8המצגות וקובצי הוידאו של כנס הלוויאן של איגוד הספריות האקדמיות ALA     לכנס ה-88 של  IFLA    בנושא הגישה הפתוחה  שהתקיים באוגוסט 2023 באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם  שבהולנד  זמינות כעת (אוקטובר) לצפייה חופשית .

ערכה של הגישה הפתוחה בתקשורת המדעית רב .  מעבר לאפשר מחקר באיכות גישה פתוחה, הגישה הפתוחה אמורה  ליצור הזדמנויות חדשות להשתתפות כוללת ושוויונית במערכת המחקר העולמית והתקשורת המדעית. בכנס ניתן ללמוד כיצד ספריות יכולות להשפיע על הכוחות הפועלים בנוף הנוכחי לאפשר מחקר באיכות גישה פתוחה, וליצור הזדמנויות חדשות להשתתפות כוללת ושוויונית במערכת המחקר העולמית והתקשורת המדעית.

למצגות וקובצי הוידיאו של כנס הלוויאן של ALA

לכנס IFLA

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי, כנסים | כתיבת תגובה

בינה מלאכותית לספרנים – מגוון כלים

30כתבה שהתפרסמה בסוף יוני 2023 מונה 30 כלים מבוססי בינה מלאכותית לספרנים . כלי הבינה המלאכותית מסייעים לספרנים בכך שהם הופכים תהליכי עבודה לאוטומטיים החל מהמלצות ספרים ועד לארכוב חומרים נדירים, מאוטומציה של משימות יומיות ועד לסיוע למשתמשים במחקר.   הכלים ממוינים בכתבה על פי מספר קטגוריות:

כלי בינה מלאכותית לאקדמיה ולמחקר

כלי בינה מלאכותית לשיפור חוויות המשתמש

כלי בינה מלאכותית להאצת יעילות עבודת הספרנים

כלי בינה מלאכותית לסיוע בשיווק וקידום הספריות

כלים אלה של בינה מלאכותית שמסוגלים  להתמודד עם משימות שגרתיות  יכולים לשחרר את הספרנים ממשימות אלה ומאפשרים להם להתמקד בתפקידים ברמה גבוהה יותר כגון לימוד חשיבה ביקורתית , אצירת אוספים וסיוע  למשתמשים לנווט במידע מורכב

לכתבה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית | כתיבת תגובה

בינה מלאכותית יוצרת וספריות – מסמך שפרסמה Ex Libris

IMPACTחברת Ex Libris  פרסמה לאחרונה מסמך בנושא בינה מלאכותית יוצרת וספריות . המסר הוא  שספריות אקדמיות אינן יכולות להתעלם מהיתרונות הפוטנציאליים המשמעותיים של הבינה המלאכותית היוצרת .

על ידי מינוף היתרונות של הבינה המלאכותית היוצרת ניתן :

 לשפר את שירותי הגילוי והמשתמשים תוך שימת דגש על שקיפות, וזכויות קניין רוחני

לשפר את תוצאות הלמידה בסביבת למידה מכילה והוליסטית יותר

לפשט את זרימת העבודה בספרייה ולהעצים פתרונות ספרייה

ולהתעדכן בטרנספורמציה הדיגיטלית

פירוט במסמך המלא אותו ניתן להוריד לאחר הרשמה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית | תגובה אחת

בינה מלאכותית יוצרת בתחום החינוך – מדריכים בולטים

בינה מלאכותית יוצרת Generative Artificial Intelligence היא "סוג של בינה מלאכותית המסוגלת לייצר תוכן חדש כגון טקסט, תמונות או מדיה אחרת. בינה מלאכותית יוצרת משתמשת במודלים ג'נרטיביים הלומדים דפוסים מממאגרי נתונים  גדולים ואז יוצרים תוכן חדש על סמך הלמידה הזאת" (ויקיפדיה – בינה מלאכותית יוצרת) .

ההתפתחויות האחרונות בתחום הולידו את הצורך במדריכים והנחיות בנושא בינה מלאכותית בתחום החינוך .

unescoאונסק"ו, ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות, פרסמו את ההדרכה הראשונה שלהם בנושא בינה מלאכותית לחינוך בפורמט ספר בגישה פתוחה  שמכסה מספר תחומים: :

הגדרה בסיסית של בינה מלאכותית יוצרת וכיצד זה עובד, חששות לגבי ישום בינה מלאכותית יוצרת בתחום החינוך בטווח הקצר כמו רמאות ובטווח  הארוך כמו הרחבת הפער הדיגיטלי והחמרה בחוסר השיוויון  בין מדינות כאשר מדינות עם פחות יכולת לפיתוח מודלים כאלה ידחקו לשוליים והצורך של קובעי המדיניות להיות מודעים ולנקוט פעולה כדי לטפל בהחמרה בחוסר השוויון שנגרם מהפער המתרחב בהדרכה ובשליטה במודלים של GenAI. הצורך ברגולציה בנושא , הצורך לחנך תלמידים ומורים הן כיצד פועלת AI וכיצד ניתן למנף אותה  אלה לשיפור החינוך. כמו כן דובר על הצורך ליצור  – EdGPT – סדרה של מודלים בסיסיים המתמקדים בסיוע לחינוך.

aiyמדריך בולט נוסף בנושא הוא זה של OpenAI – מסמך זה, של OpenA שמיועד בעיקר למחנכים, מכסה רעיונות כיצד להשתמש ב-ChatGPT בהוראה. הדוגמאות כוללות תרגילים שמורים יכולים לעשות עם תלמידים, הוראה לדוגמה וכו'

מדריך אונסקו

מדריך OpenAI

כתבה בנושא 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

טיפים להנחיות למגוון פלטפורמות של בינה מלאכותית

promptsכתבה שהתפרסמה ביולי 2023  כוללת טיפים להנחיות (prompts) למגוון פלטפורמות של בינה מלאכותית  . (הנחיות בינה מלאכותית הן כל סוג של טקסט, נתונים או שאלה שאומרים ל-AI את התגובה הרצויה שמחפשים.) המאמר מתמקד בשיווק אך מתוכנה אפשר להסיק וללמוד על פלטפורמות בינה מלאכותית בתחומים השונים   ולקבל רעיונות להנחיות נכונות..

פלטפורמות לתמונות:

  • DALL-E 2
  • Midjourney
  • Dream by WOMBO
  • NightCafe
  • Canva
  • Stable Diffusion

פלטפורמות לטקסט:

  • Copy.AI
  • Jasper AI
  • Frase
  • WriterSonic

פלטפורמות למוסיקה:

  • Aiva
  • Beatbot
  • Beatoven
  • Mubert
  • Soundful

פלטפורמות לסרטים:

  • Colossyan
  • DeepbrainAI
  • HeyGen
  • InVideo
  • Pictory
  • Synthesia
  • Synthesys
  • Veed.io
  • Colossyan
  • DeepbrainAI
  • HeyGen
  • InVideo
  • Pictory
  • Synthesia
  • Synthesys
  • Veed.io

הנחיות בינה מלאכותית יכולות לעזור לחשוב מחוץ לקופסה וליצור נקודות מבט ייחודיות על נושא נתון. ההמלצה הכללית היא לשאול  שאלות פתוחות או לספק הנחיות שמעודדות חשיבה יצירתית ולהימנע משאלות כן/לא ובמקום זאת לבקש  דעות, תחזיות או נקודות מבט חלופיות.  זה יכול להוסיף עומק וגיוון לתכנים, ולהפוך אותם לאטרקטיבים ומועילים יותר  ובעלי ערך עבור קהלי היעד .

הכתבה כוללת הרבה דוגמות להנחיות מועילות

לכתבה

כתבה נוספת עם מגוון טיפים להנחיות מועילות

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, כללי | כתיבת תגובה

בינה מלאכותית ופרסום מדעי – תוצאות מחקר

binaכתבה שהתפרסמה ב- 17 באוגוסט 2023  של בכיר ב-  Wiley Partner Solutions  עוסקת בנושא  בינה מלאכותית ותרומתה האפשרית לתעשיית הפרסום המדעי בשלבים השונים כתיבה ועריכה, הגשה ושיפוט, פרסום וגילוי והפצה

לצורך כך נבדקו ChatGPT    ו – Google Bard  ובשלב מסוים גם Microsoft Bing

ממצאי המחקר :

ביחס לשלב הכתיבה והעריכה –  נבדקו הביצועים  של  ChatGPT    ו – Google Bard  בארבעה שלבים בתהליך הכתיבה: שיפור איכות הכתיבה והקריאות, הפקת תקצירים וכותרים, הצעות כתבי עת רלוונטיים ויצירת הצעות לנושא.

נמצא ש ChatGPT –    מסוגל להעריך את איכות הכתיבה ולתת משוב סביר  שתואם דיעה אנושית, להבין מונחים ספיצפיים אפילו בצורה מקוצרת ולתקן אותם ולשכתב מחדש את כתב היד עם מבנה משפטים ואוצר מלים טובים יותר כדי לשפר את הקריאות . ל- Bard יש יכולות דומות והוא יכול לחשב אוטומטית ציון קריאה, אך הוא לא טוב בשכתוב כמו  ChatGPT. שני הכלים הציעו גם כתבי עת מתאימים לכתב היד וגם נושאים ומטרות . מן הראוי לציין בהקשר זה ש- Bard  נתן רעיונות חדשים ומעודכנים יותר אבל עם פחות פרטים.

ביחס לשלב ההגשה והשיפוט של כתבי היד – נבדקה יכולתם של הכלים  בכמה משימות שקשורות לשלב זה. הביצועים היו שונים במשימות השונות. כך למשל הביצועים לא היו טובים בזיהוי ציטוטים עצמיים  והפניות מיושנות,  ובהצעת סוקרים רלוונטים התוצאות הכילו בעיות רציניות – ChatGPT הציע לעתים סוקרים לא קיימים  ו- Google Bard   החזיר לעתים את מחברי המאמרים כסוקרים מוצעים.   לעומת זאת שירותי ההצעות לבודקים הייעודיים של Wiley  מספקים תוצאות אמינות יותר עם מידע עשיר יותר. בנושא  זיהוי מידע אישי מזהה  ביצועי ChatGPT  היו טובים. לא כן Bard

בשלבי ההפצה והגילוי שחיוניים לפרסום אקדמי  נמצא שבינה מלאכותית משפרת משמעותית את האיכות את תוצאות החיפוש ובמקביל מציגה דרכים חדשות לגילוי מידע .

מן הראוי לציין, שעבור שאילתות שקשורות למחקר אקדמי גם Google Bard    וגם ChatGPT מגבילים את התשובות שלהם לנתונים שלהם. ChatGPT הוא אינטליגנטי יותר ומבין טוב יותר שאלות ומשימות, אך בעל ידע מוגבל על אירועים בעולם מאז 2021, בעוד ש-Microsoft Bing איטי יותר ומייצר תגובות קצרות יותר, אך הוא מייצר את התוצאות שלו על סמך חיפוש באינטרנט ומספק קישורים למאמרים אמיתיים שקשורים לאחרונה. עבור שאילתות שקשורות למחקר אקדמי, Bing נותן תוצאות טובות יותר מאשר בארד או ChatGPT.

על כך ופרטים מעניינים נוספים בכתבה  המלאה ..

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית, דוחות מחקר | תגובה אחת

דוח מחקר –  התנועה הפתוחה בנקודת מפנה

openfutureדוח מחקר בנושא  התנועה הפתוחה – נקודת מפנה התפרסם  ביוני 2023. המחקר איכותני שהתבסס על ראיונות עם מומחים בתחום, נערך ב-2022 על ידי  Open Future צוות חשיבה אירופאי שמפתח גישות חדשות לפעילות פתוחה.

השינויים בתנועה נבדקו בארבע קטגוריות: האנשים,רוח הזמן, העולם והקיימות של התנועה פתוחה.

המרואיינים מתארים את התנועה הפתוחה כאילו הגיעה לרמה מסוימת של בגרות, ובכך נדרשת  תחזוקה כדי להיות ברת קיימא. השלב של צמיחת תנועה אורגנית, לפעמים בלתי מבוקרת, הסתיימה. עכשיו זה הזמן לעשות יותר לעיצוב התנועה וגם להכיר בכמה מהאתגרים הפנימיים העומדים בפניה.

המרואיינים ציינו כי עבור התנועה כדי להיות יותר רלוונטית ולהיכנס למיינסטרים, היא צריכה להתקדם  מעבר לקבוצה צרה יחסית ולמצוא דרכים לתקשר עם אחרים שלא בהכרח תומכים אידיאולוגית בפתיחות אבל עדיין יכולים להרוויח מכך.  חיוני עבור התנועה להיות מכילה יותר אנשים מרקע מגוון ומעמדות חברתיים, בדומה לתנועות חברתיות מצליחות אחרות.

המממנים והמימון שהם מספקים הם גורם מפתח בהבטחת קיימות התנועה. היעדר מימון מספיק הועלה כאתגר עבור התנועה מלכתחילה.

"פתיחות" בתור הנרטיב נתפס יותר ויותר כלא מספיק. ניתן לבנות נרטיבים סביב מושגים אחרים, כמו נחלת הכלל, או אפילו דמוקרטיה – תוך שמירה על ערכי הליבה של התְנוּעָה.

המרואיינים נטו  לראות את התנועה הפתוחה לא כמבנה מאורגן,אלא כרשת רופפת.

רבים מהמרואיינים הזכירו מאמצים מתמשכים למסגר מחדש את הפתיחות, לפתח טקטיקות חדשות, או אפילו להגדיר יעדים חדשים של אקטיביזם פתוח.

אג'נדה משותפת כזו ומבנים לשיתוף פעולה הם הכרח עבור רבים מהמרואיינים במחקר.

יש צורך בשיתוף פעולה כדי להבין את המציאות המשתנה. הצורך להסתגל למציאות משתנה היה נושא שחוזר על עצמו בשיחות עם המרואיינים

על כך ועוד   בדוח המלא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר | כתיבת תגובה

ChatGPT     – שיפור האינטראקציה: 12 טיפים ליצירת הנחיות יעילות

ChatGPT כבש את העולם בסערה אך עדיין לא אחת מתקשים לקבל את התוצאות הרצויות.

chatכתבה שהתפרסמה ב-1 ביולי 2023   כוללת  12 טיפים לייעול ההנחיות ל- ChatGPT במטרה להשיג תוצאות טובות יותר.

הטיפים הם:

  1. הקצו ל- ChatGPT תפקיד ספציפי – כדאי לכתוב הנחיה שכוללת תיאור ספציפי וקונקרטי של הדמות שמעוניינים  ש ChatGPT  ייקח על עצמו. כך למשל התחילו את ההנחיה ב"פעל כפרופסור" או "פעל כמקצוען שיווק", ולאחר מכן תיאור של התוצאה הרצויה
  2. היו ספציפיים – ותנו ל ChatGPT- רק משימה אחת בכל פעם
  3. צמצמו את ההנחיות ל- ChatGPT על סמך פלטים קודמים בתהליך של "קילוף בצל", אם הפלט הראשוני אינו תואם את הציפיות, נסחו מחדש את ההנחיה, הוסיפו פרטים נוספים או הבהירו את ההקשר
  4. ספקו הקשר – ההנחיות ל- ChatGPT  צריכות לכלול הקשר כגון מידע היסטורי , פרופילי משתמשים , העדפות או כול פרט רלוונטי כדי להנחות את תגובתו. כך למשל במקום לבקש "צור לי אסטרטגיית שיווק ההנחיה צריכה להיות " אני [תפקיד]  ברמה עולמית שעוזר [ לקהל יעד ] לצמיחה עסקית המותג שלנו ידידותי … צור לי אסטרטגיית שיווק שתעזור לבנות את המותג שלי בפייסבוק ובאינסטגרם על ידי מינוף הפודקאסט שלי."
  5. חלקו את הפלט הרצוי למספר שלבים, הנחיה ארוכה עלולה להיות לא מועילה. כדי להימנע מכך, רצוי לפרק את הפלט הרצוי לסדרה של שלבים. בדרך זו, אם הצ'אט בוט מייצר שגיאות, המשתמש יכול לאתר מה בדיוק הצ'אטבוט לא הבין
  6. בקשו מ-ChatGPT עצה כיצד לבקש טוב יותר, שאלו אותו אילו פרטים נוספים הוא צריך כדי להפיק את הפלט הטוב ביותר
  7. יש לספק הנחיות ברורות וספציפיות שכן אלה מובילות לתגובות רלוונטיות ושימושיות יותר, כך למשל יש לשנות את ההנחיה "השווה והשונה בשימוש  בתנור לעומת מיקרוגל להכנת ארוחת ערב," להנחייה "האם אתה יכול להשוות את היתרונות והחסרונות של שימוש בתנור מסורתי לעומת מיקרוגל להכנת ארוחת ערב משפחתית?"
  8. מומלץ להשתמש בתיזאורוס כדי למצוא את המילים שיכולות להגדיל את הסיכויים לקבל את מה שרוצים  מהצ'אטבוט.
  9. שימו לב לפעלים באופן שישקפו את הכוונות שלכם. התיזאורוס יכול לסייע בכך.
  10. היו מנומסים, אך ישירים. דיבור עם ה-AI כאל חבר תוך שימוש בשפה מנומסת וישירה – מניב את התוצאות הטובות ביותר
  11. לאחר שהצ'טבוט פולט תגובה שאתם אוהבים, הביעו הכרת תודה על ידי אמירת משהו כמו, "זה נהדר. תודה רבה לך!" ואחריו בקשה לבצע שינויים בפלט שלו
  12. אם מעוניינים בפוסטים ארוכים כדאי לתת מבנה ומתאר ספיציפיים ומפורטים.

לכתבה

פורסם בקטגוריה בינה מלאכותית | כתיבת תגובה

CORE  – אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים בגישה פתוחה

core1CORE כפי שמעיד על עצמו הוא שירות ללא מטרות רווח  שמוקדש למשימת הגישה הפתוחה , למעשה הוא אגרגטור של פרסומים בגישה פתוחה.

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת nature  עוסק בתיאורו של CORE    אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים  בגישה פתוחה. CORE נוצר במטרה לאפשר כריית טקסט ונתונים של ספרות מדעית ובכך לתמוך  בגילוי מדעי  והוא משמש כמנוע חיפוש/ מקור לפרסומים מדעיים בתחומים שונים:  חינוך, תעשייה, ארגונים לא למטרות רווח,  ומשמש גם את הציבור הרחב.

CORE מילא תפקיד מרכזי במהלך הגלובלי לעבר גישה פתוחה אוניברסלית על ידי הפיכת ידע מדעי לגלוי בקלות ובחופשיות יותר. המאמר, מתאר את  מערך הנתונים הגדל ללא הרף של CORE  המטרות והמניעים של המפתחים, האתגרים הנלווים לאיסוף שיטתי של מאמרי מחקר מאלפי ספקי נתונים ברחבי העולם,והפתרונות החדשים שפותחו כדי להתגבר על אתגרים אלו. מתאר את  השירותים והכלים שנבנו על גבי הנתונים המצטברים ולבסוף בוחן מספר מקרי שימוש אשר מינפו את מערך הנתונים והשירותים של CORE.

לוידיאו   שמתאר את CORE

http://

לדף הבית של מנוע החיפוש CORE

למאמר ב- nature

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, מנועי חיפוש | כתיבת תגובה