Category Archives: הערכה מדעית
דרוג האוניברסיטאות בעולם 2018
רשימת דרוג האוניברסיטאות בעולם לשנת 2018 של Times Higher Education כוללת 1000 אוניברסיטאות -5% מכלל 20000 המוסדות להשכלה גבוהה בעולם.77 מדינות מיוצגות ברשימה. הדרוג התבסס על 13 אינדיקטורים שבאו להעריך את הפעילות הכללית של המוסד כולל הוראה, מחקר, העברת ידע, … להמשיך לקרוא
שבוע ה- peer review בדגש על שקיפות התהליך
תהליך ה- peer review, ביקורת עמיתים, הוא תהליך השיפוט של כתב יד על ידי מומחים, לעתים בצורה אנונימית ולרוב לא תשלום. השופטים, שמונו בדרך כלל על ידי העורך קוראים את כתב היד, מעירים הערות לשיפור וכוללים המלצות לגבי פרסומו . … להמשיך לקרוא
R-Factor – מדד חדש להדירותו של מאמר מדעי
חשוב שמחקרים מדעיים יתאפיינו בהדירות של תוצאות כלומר תוצאות שניתנות ליצירה מחדש, שתהיה יכולת לשחזר את אותן התוצאות. מחקרים רבים נכתבים לצורך קידום אקדמי וצבירת ציטוטים אבל כמה מהם כוללים תוצאות ברות תוקף? מעריכים שכמחצית ממימון מחקרים מושקע במחקרים מדעיים היעדרי … להמשיך לקרוא
מובילים בתעשיית המו"לות על התפתחויות אחרונות ועתיד המדדים הביבליומטריים
ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017. בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics ,Taylor & Francis ענו על שאלות הקשורות להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics ועתידו של מדד – journal … להמשיך לקרוא
I40C – היוזמה לציטוטים פתוחים – Initiative for Open Citations
ציטוטים, כידוע, מהווים מדד לאמינות וליוקרה אקדמית . מאגרים ידועים למידע על ציטוטים הם web of science ו Scopus שתוכניהם סגורים מאחורי חומת תשלום. מערכת ציטוטים פתוחים יכולה לסייע בהנגשת מידע חשוב זה לכול. מן הראוי לציין, שמידע על ציטוטים מדעיים, מעבר לחשיבותם … להמשיך לקרוא
הורדתה של רשימת כתבי העת הטורפים השחורה של Jeffrey Beall – פרשנויות ותגובות
בפוסט קודם כתבתי על נושא כתבי העת הטורפים. כתבי העת הטורפים פועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה ,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים, שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו PLOS , BioMed Central, eLIFE שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית, כתבי העת … להמשיך לקרוא
הערכה מדעית וקידום בשיטה אחרת – פחות מספרים ויותר מדדים איכותניים
הערכה מדעית וקידום אקדמי מתבססים היום, בדרך כלל, בעיקר על מדדים ביבליומטריים כמותניים – מספר פרסומים, איכות כתב העת, h-index ושאר מדדים מבוססי ציטוטים, שעוררו לאחרונה לא מעט דיונים וביקורת. במאמר מעניין, שהתפרסם באוקטובר 2016 בכתב העת ,nature מתוארים 2 … להמשיך לקרוא
Open Syllabus Explorer וכרית מידע – מנוע חיפוש ייעודי לסילבוסים
למרות התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016 כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק השיקו את Open … להמשיך לקרוא
תפוקה מוגברת של סקירות שיטתיות ומטה אנליזות מעוררת דאגה
סקירות שיטתיות נועדו לענות על שאלות קליניות מוגדרות וכוללות לצורך כך חיפוש מקיף במאגרי מידע במטרה לאתר כל מחקר (שפורסם ולעתים גם שלא פורסם) שעונה על קריטריונים שנקבעו מראש, ניתוח שיטתי של הממצאים של המחקרים שנכללים בסקירה לצורך הערכת התוקף … להמשיך לקרוא
שבוע ה- peer review הבינלאומי – 2016
בשבוע הקרוב 19-25 בספטמבר 2016 יתקיים, זו השנה השנייה, שבוע ה- peer reiew ( ביקורת עמיתים) הבינלאומי. זוהי יזמה בינלאומית שנועדה לציין את חשיבות תהליך ביקורת העמיתים/הערכת עמיתים האקדמי (peer review), תהליך חשוב שלעתים ממעיטים בערכו. בשנה שעברה, השבוע הושק על … להמשיך לקרוא
עולם המידע 