דוח מחקר שהתפרסם בראשית אוקטובר 2019   ערך השוואה בין מאגרי מידע מסחריים ומערכות בגישה פתוחה מבחינת  היקף וייחודיות הכיסוי . ייחודיות הכיסוי היא הצד השני של החפיפה, כלומר נמדד עד כמה הרשומות המאוחזרות ייחודיות  למערכת מסוימת ולא נמצאו במערכות אחרות.

המערכות שנבדקו :

מאגרי מידע מסחריים בתשלום:

Web of Science  ו- Scopus

מערכות חופשיות:

מנוע חיפוש – Google Scholar

אגרגטורים של מאגרי מידע מוסדיים-   OAIster ו – OpenDOAR

מאגר מידע נושאי בפיסיקה – arXiv

קבוצת המדגם הייתה 6094 מאמרים של 34 חתני פרס נובל בפיסיקה בשנים  2001 -. 2013 כמו כן נבדק סט שני שכלל  את כול   המאמרים של חתן פרס הנובל   Frank Wilczek  ואחד ממאמריו בפרט.

נמצא שמידת הכיסוי  במנוע החיפוש גוגל סקולר הייתה הגבוהה ביותר – גבוהה יותר מאשר זו של מאגרי המידע המסחריים, אך נמצא גם שלמאגרי המידע המסחריים כיסוי טוב יותר מהמאגרים המוסדיים החופשיים. מידת הכיסוי על פי סדר: בראש המערכות – גוגל סקולר עם כיסוי של 96.8% . מבין מאגרי המידע –    –  Scopus 89.6% , Web of Science – 84.8%. הכיסוי של מאגרי המידע המוסדיים הכלליים נמוך מהמאגר הנושאי arXiv – 49% , OpenDOAR – 48.2%  –  arXiv      . הנמוך ביותר – OAIster’s-45.3%,.  אך מן הראוי לציין שלמרות שהכיסוי של המאגרים המוסדיים נמוך מבין שלושת הסוגים הנחקרים הרי הם כוללים לעתים מקורות ייחודיים שמאגרי המידע המסחריים אינם מכסים.

מבחינת ייחודיות – המאגרים המוסדיים קבלו 0% של ייחודיות בהשוואה לגוגל סקולר. העניין מוסבר בכך שהחומרים מהמאגרים המוסדיים נמצאים באינדקס של גוגל סקולר. אשר לייחודיות של מאגרי המידע המסחריים – Web of Science and  Scopus  ביחס לגוגל סקולר התוצאות היו 1.53% ו- 1.45%, בהתאמה, אך הייחודיות של גוגל גבוהה 8% – 14% ביחס  ל- Web of Science  ו- Scopus.

כמובן שלמחקר יש מגבלות, אך הוא יכול לספק תמונה כללים על  מידת הכיסוי והייחודיות של המערכות השונות הנבדקות ושוב נראה שגוגל סקולר הוא המנצח.

מידע נוסף במאמר  (המאמר המלא בתשלום /זמין למנויים)