למו"לים יש דרכים שונות לכסות את העלות של פרסומים בגישה פתוחה. השיטה הידועה ביותר היא APCs – Article processing charges שידועה גם בשם author publication fees, על פיה המחבר משלם עבור פרסום המאמר שלו. כיום מספר לא מבוטל של ספריות אקדמיות מקצות סכומים מיוחדים לצורך השתתפות במימון ה- APCs.
תמיכה זו של ספריות במימון ה- APCs מובנת, לאור התמיכה המוצהרת של מחברים, ספרנים ומוסדות לתמוך בתנועת הגישה הפתוחה. אך העלות של מודל זה יכולה להיות גבוהה, והתמיכה הכספית מיועדת בכול פעם למאמר מסוים. .
יישומו של מודל תמיכה זה של ספריות לעתים קשה, שכן פעמים הדרישה של המחברים להשתתפות במימון ה- APCs עולה על התקציב האפשרי של הספריות . על פי SPEC Kit 353: Funding Article Processing Charges-November 2016 של ארגון ספריות המחקר האמריקאיות, מספר משמעותי של ספריות החלו או ממשיכות בהקצאת תקציב למימון ה-,APCs אך 62% מהספריות הפסיקו זאת, או לא מתכוונות להתחיל בכך בשל בעיות תקציב.
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת collection management נטען שאין צורך בתוספת תקציב לספריות כדי לתמוך בגישה הפתוחה, אלא יש להפנות את המשאבים הקיימים בצורה יעילה יותר, שתאפשר גם תמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה תוך הפחתת עלויות. .
המאמר מציע מודל חלופי לתמיכת הספריות בגישה פתוחה – מודל שמושתת על מימון המונים.
הרעיון של מימון המונים בהקשר זה הוא, שכול אחת מהספריות המשתתפות תקצה סכום מסוים לתמיכה במו"ל או בפרויקט מסוים בגישה פתוחה, וכאשר יושג יעד מסוים, שעליו הוחלט מראש, המו"ל יפרסם את תכניו בגישה פתוחה לכול, ללא תשלום נוסף מהמחברים או הקוראים.
במאמר מתוארים 10 פרויקטים/פלטפורמות להוצאה לאור בגישה פתוחה, ומוצגים חישובים מפורטים מה אפשר היה לממן ב- 25000 דולר, שאותם אפשר להשיג בנקל במודל של מימון המונים, לטובת פרסומים בגישה פתוחה, בכול אחד מפרויקטים אלה. הפרויקטים הם:
Knowledge Unlatched , SCOAP3, arXiv, Open Library of the Humanities, Unglue.it, Reveal Digital, Lever Initiative / Lever Press, Open Book Publishers, UC Press Luminos, Open Access Monograph Publishing Initiative
פרויקטים אלה והחישובים המתוארים, מהווים דוגמאות והוכחות לכך, שספריות יכולות להקצות משאבים לרכש של ספרים וכתבי עת מסורתיים, ובה בעת, בשיתוף עם ספריות אחרות לספק גישה פתוחה ליותר ספרים מאמרים ושאר חומרים בגישה פתוחה.
לאור זאת, ברור שספריות צריכות לשקול מחדש את ההוצאות שלהן על APCs , שהן דרך יקרה יותר מאשר אופציות חלופיות חדשות. לדוגמה אותו סכום כסף שדרוש למימון 12.5 מאמרים בשיטת ה- APCs יכול לשמש לתמיכה ב- 471 ספרים בגישה פתוחה ב- Knowledge Unlatched , או תמיכה פיננסית לכמה שנים בפרויקטים כגון :arXiv, Lever Press, SCOAP3 , or UC Press Luminos.
ההמלצה היא' שספריות תתמוכנה במודלים חדשים של הוצאה לאור, ותזהינה פרויקטים שכדאי להשקיע בהם.
התשובה לשאלה המתבקשת, כיצד ספריות שממילא מתמודדות עם בעיות תקציב תוכלנה לתמוך בפרויקטים חדשים, היא בהסבר של Peter Suber:
“Money already spent on journals by academic libraries is more than enough to pay for high-quality OA journals in every scholarly niche. We don’t need new money, we just need to redirect the money we already spend” (LaGuardia 2015