Research 2.0 ותפקיד הספריות האקדמיות בתמיכה במחקר

באופן מסורתי ספריות אקדמיות התמקדו בעיקר בנושאים שקשורים לפלט של התקשורת המדעית- אוסף כתבי העת, הספרים ופרסומים אחרים.

כיום, אין ספק, שלאור השינויים בהתנהגות המידע של החוקרים ובעולם ההוצאה לאור, מתבקשים גם שינויים בתפקידה  של הספרייה האקדמית . שינויים אלה מושפעים מהופעתו של Research 2.0

Research 2.0  מוגדר כמחקר במדעים, מדעי החברה והרוח שעושה שימוש בכוחה של רשת האינטרנט,  שמאפשרת צורות חדשות של פיתוח רשת קשרים במישורים השונים, מעודדת פתיחות ומאפשרת גישה וטיפול בכמויות מסיביות של נתונים.

מאמר מעניין עוסק בתפקידיה של הספרייה האקדמית בעידן זה בארבעה תחומי פעילות עיקריים:

  • חינוך לאוריינות מידע
  • שירותי נתוני מחקר
  • העלאת המודעות במגוון נושאים
  • ותמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי

חינוך לאוריינות מידע – אוריינות מידע חיונית לא רק  לאיתור, ניתוח והערכת מידע וחיפוש ספרות, אלא גם להוצאה לאור, כלומר  לכול   תהליך המחקר. התפתחות חדשה וחשובה היא תשומת הלב הגדלה לאוריינות נתונים.  אוריינות נתונים יכולה להיות מוגדרת כמיומנות ספציפית שמאפשרת לפרט להפוך נתונים למידע ולידע.  החינוך לאוריינות נתונים חייב לשלב את האספקטים החברתיים והטכניים שקשורים לנתונים. במסגרת זו כלולה שורה ארוכה של מיומנויות כגון:בחירת הנתונים ושילובם במקורות מידע אחרים, הערכת נתונים והמקורות שלהם, שימוש נכון ומתאים בשיטות מחקר, ניתוח הנתונים ועוד..

שירותי נתוני מחקר – ספריות אקדמיות יכולות לתרום בכול הקשור לניהול  נתוני מחקר ולאוֹצְרוּת הנתונים (data curatIon) שהוא תהליך רחב יותר מניהול הנתונים וכולל תחזוקה, שימור והוספת ערך לנתונים הדיגיטליים בכול מחזור החיים שלהם.

שירותים אלה הם בנוסף לשירותים המסורתיים, וכוללים התייעצות עם אנשי הסגל, והסטודנטים בדבר התוכניות לניהול הנתונים, תקנים בכול הקשור למידע על, שירותי יעץ לאיתור וציטוט נתוני מחקר, תמיכה לשימוש במאגרי הנתונים המוסדיים, בהכנת הסטים למאגרים המוסדיים ובחירתם.

הפעילות הטכנית החשובה ביותר בתהליך היא יצירת מידע-על לסטים של הנתונים – מידע נוסף ומשלים למידע על המסורתי של ספרים וכתבי עת.

העלאת המודעות במגוון נושאים – ספריות אקדמיות יכולות להגדיל את המודעות לאתרי מדיה חברתיים שמיועדים   במיוחד לחוקרים כגון Academia.edu ו- Researchgate, לתרום למידע בכול הקשור לגישה הפתוחה על כול ערוציה, לבעיית כתבי העת הטורפים, ולהכרה בכול הגבולות הלגיטמיים של הפתיחות – פרטיות  ובטיחות. ספריות יכולות לתרום גם למודעות לפרויקטים ומיזמים שקשורים לנתונים ולמדדים חדשים להערכה מדעית.

תמיכה אינדיבידואלית באנשי הסגל האקדמי –  ספריות אקדמיות רבות תומכות בפעילויות שקשורות לקבוצות שונות של חוקרים,  אבל אינן מספקות תמיכה אינדיבידואלית לחוקרים. חשוב לחזק תמיכה כזו שיכולה להיות קשורה במגוון פעילויות כגון מידע על שירותי אלרט , יצירה של ייצוג ויזואלי של הנתונים ועוד.

התפקידים החדשים המוצעים לספרנים ולספריות האקדמיות  מגוונים, וכנ"ל גם הכינויים לספרנים החדשים כגון– blended librarians, embedded librarians , data librarian . מה שברור, שאין ספק, שכדי שספריות אקדמיות תשארנה רלוונטיות הן צריכות לאמץ מודלים חדשים בכול הקשור לתפקידן.

מידע נוסף במאמר המלא

 

מודעות פרסומת

אודות information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה science 2.0, כללי, מעולם הספריות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s