הערכה מדעית וקידום בשיטה אחרת – פחות מספרים ויותר מדדים איכותניים

הערכה מדעית וקידום אקדמי מתבססים היום, בדרך כלל, בעיקר על מדדים ביבליומטריים כמותניים – מספר פרסומים, איכות כתב העת, h-index   ושאר מדדים מבוססי ציטוטים, שעוררו לאחרונה לא מעט דיונים וביקורת.

fewבמאמר מעניין, שהתפרסם באוקטובר 2016 בכתב העת ,nature  מתוארים 2 מקרים שניסו לחרוג מדפוס החשיבה הביבליומטרי ולהשתמש בהערכה מדעית וקידום אנשי סגל במדדים איכותניים לצד המדדים הכמותניים.

האחד – במרכז הרפואי באוניברסיטת אוטרכט, שבהולנד . במרכז נוכחו שבתהליך קידום אנשי סגל, פרסומים שהשפיעו ישירות על החולה הוערכו לא יותר מאשר מחקר אחר, ואפילו פחות אם הוא הופיע בספרות אפורה, למשל בדו"ח רשמי ולא בכתב עת מדעי. יתירה מזאת, מספר חוקרים נמנעו מלעסוק בפרסומים שעשויים לקדם את  הרפואה, אך  עלולים לזכות  במעט ציטוטים. כול זאת הוביל הרבה אנשי סגל, בעיקר צעירים, להתלונן שהלחץ לפרסם מונע מהם מלעסוק בנושאים חשובים, כגון קשר עם ארגוני בריאות או ניסיונות  לטיפולים מבטיחים בעולם האמיתי.

לאור כול זאת, החלו באימוץ גישה שחורגת מדפוס החשיבה הביבליומטרית  ובתהליך קידום אנשי הסגל החלו להשתמש במדדים איכותניים, על פיהם חוקרים ישפטו על פי תרומתם האמיתית ולא על פי מספר הפרסומים שלהם. המועמדים לקידום  התבקשו להציג את ההישגים שלהם בחמישה תחומים:

  • אחריות ניהולית ותפקידים אקדמיים כגון השתתפות בתהליכי בקורת עמיתים בכתבי עת ותרומה לוועדות פנימיות וחיצוניות
  • הזמן שמוקדש לסטודנטים, הקורסים שפיתחו ושאר תחומי אחריות שנטלו.
  • עבודה קלינית , השתתפות בניסויים קליניים ומחקר חדשני בתחום הטיפולי והאבחנתי.
  • יזמות
  • תרומה לקהילה

אספקט נוסף של חריגה מדפוס החשיבה הביבליומטרי בא לידי ביטוי גם בהערכת תכניות המחקר הרב-תחומיות  וביסוסה על אינדיקטורים איכותניים  למחצה.   גם בחירת "המנחה של השנה" התבססה על איכות ההנחיה ולא על פי מספר הדוקטורנטים שהוא  הנחה, כפי שהיה נהוג בעבר.

ניסיון  נוסף של חריגה מדפוס החשיבה הביבליומטרית מתאר דיקן לשעבר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה, שסבר שכאשר הקריטריון העיקרי להערכה הוא כמותני כלומר מספר פרסומים או ציטוטים,  מתעלמים לפעמים מהעיקר הבסיסי – מה עשה המדען ומדוע זה חשוב. בתקופת כהונתו במוסד הוא הנהיג שיטה שונה לקידום אנשי הסגל, בה הושם דגש  על עבודה חשובה ומשמעותית.  המועמדים התבקשו לשלוח את שלושת הפרסומים החשובים שלהם לדעתם ולנמק מדוע. הם נשאלו מה הם גילו, מדוע זה חשוב ומה נעשה בנדון. במקביל כדי שירגישו נוח עם שיטת הערכה חדשה זו, מי שרצה יכול היה לשלוח רשימה של שאר הפרסומים המדעיים שלו. שיטת הערכה זו מאפשרת לחברי הוועדה המעריכה לקרוא את הפרסומים שנשלחו, שלא כבשיטות  אחרות שכרוכות בסקירה מייגעת של רשימת פרסומים ארוכה.הדגש היה על עבודה חשובה ומשמעותית עם פוטנציאל כלכלי ואימפקט חברתי.

כאשר הדיקן הנ"ל עזב את המוסד,  השיטה שהנהיג בוטלה . אחת הסיבות לכך הייתה שחברי הוועדה חשו שהערכה מסוג זה יכולה להיות סובייקטיבית, וחשו יותר בנוח ובטוחים יותר עם הערכה כמותנית  שמושתתת על מספרים.

חשיבה זו של הדיקן באה לידי ביטוי בתפקידו הנוכחי  ב- Science Foundation Ireland ושינויים ברוחה יוכנסו לטופסי הבקשה למימון מחקרים.

אם יותר ארגוני  מחקר בינלאומיים וגופים מממני מחקר ישובו לעקרונות הבסיסיים לקידום, מינויים והערכה אז יתכן שיהיה שימוש נכון במדדים הכמותניים שמכונים במאמר surrogates  – מידע תומך אך לא סופי ומכריע.

למאמר

 

 

מודעות פרסומת

אודות information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, ציטוטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s