עולם המידע

הערכה מדעית וקידום אקדמי מתבססים היום, בדרך כלל, בעיקר על מדדים ביבליומטריים כמותניים – מספר פרסומים, איכות כתב העת, h-index   ושאר מדדים מבוססי ציטוטים, שעוררו לאחרונה לא מעט דיונים וביקורת.

במאמר מעניין, שהתפרסם באוקטובר 2016 בכתב העת ,nature  מתוארים 2 מקרים שניסו לחרוג מדפוס החשיבה הביבליומטרי ולהשתמש בהערכה מדעית וקידום אנשי סגל במדדים איכותניים לצד המדדים הכמותניים.

האחד – במרכז הרפואי באוניברסיטת אוטרכט, שבהולנד . במרכז נוכחו שבתהליך קידום אנשי סגל, פרסומים שהשפיעו ישירות על החולה הוערכו לא יותר מאשר מחקר אחר, ואפילו פחות אם הוא הופיע בספרות אפורה, למשל בדו"ח רשמי ולא בכתב עת מדעי. יתירה מזאת, מספר חוקרים נמנעו מלעסוק בפרסומים שעשויים לקדם את  הרפואה, אך  עלולים לזכות  במעט ציטוטים. כול זאת הוביל הרבה אנשי סגל, בעיקר צעירים, להתלונן שהלחץ לפרסם מונע מהם מלעסוק בנושאים חשובים, כגון קשר עם ארגוני בריאות או ניסיונות  לטיפולים מבטיחים בעולם האמיתי.

לאור כול זאת, החלו באימוץ גישה שחורגת מדפוס החשיבה הביבליומטרית  ובתהליך קידום אנשי הסגל החלו להשתמש במדדים איכותניים, על פיהם חוקרים ישפטו על פי תרומתם האמיתית ולא על פי מספר הפרסומים שלהם. המועמדים לקידום  התבקשו להציג את ההישגים שלהם בחמישה תחומים:

• אחריות ניהולית ותפקידים אקדמיים כגון השתתפות בתהליכי בקורת עמיתים בכתבי עת ותרומה לוועדות פנימיות וחיצוניות
• הזמן שמוקדש לסטודנטים, הקורסים שפיתחו ושאר תחומי אחריות שנטלו.
• עבודה קלינית , השתתפות בניסויים קליניים ומחקר חדשני בתחום הטיפולי והאבחנתי.
• יזמות
• תרומה לקהילה

אספקט נוסף של חריגה מדפוס החשיבה הביבליומטרי בא לידי ביטוי גם בהערכת תכניות המחקר הרב-תחומיות  וביסוסה על אינדיקטורים איכותניים  למחצה.   גם בחירת "המנחה של השנה" התבססה על איכות ההנחיה ולא על פי מספר הדוקטורנטים שהוא  הנחה, כפי שהיה נהוג בעבר.

ניסיון  נוסף של חריגה מדפוס החשיבה הביבליומטרית מתאר דיקן לשעבר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה, שסבר שכאשר הקריטריון העיקרי להערכה הוא כמותני כלומר מספר פרסומים או ציטוטים,  מתעלמים לפעמים מהעיקר הבסיסי – מה עשה המדען ומדוע זה חשוב. בתקופת כהונתו במוסד הוא הנהיג שיטה שונה לקידום אנשי הסגל, בה הושם דגש  על עבודה חשובה ומשמעותית.  המועמדים התבקשו לשלוח את שלושת הפרסומים החשובים שלהם לדעתם ולנמק מדוע. הם נשאלו מה הם גילו, מדוע זה חשוב ומה נעשה בנדון. במקביל כדי שירגישו נוח עם שיטת הערכה חדשה זו, מי שרצה יכול היה לשלוח רשימה של שאר הפרסומים המדעיים שלו. שיטת הערכה זו מאפשרת לחברי הוועדה המעריכה לקרוא את הפרסומים שנשלחו, שלא כבשיטות  אחרות שכרוכות בסקירה מייגעת של רשימת פרסומים ארוכה.הדגש היה על עבודה חשובה ומשמעותית עם פוטנציאל כלכלי ואימפקט חברתי.

כאשר הדיקן הנ"ל עזב את המוסד,  השיטה שהנהיג בוטלה . אחת הסיבות לכך הייתה שחברי הוועדה חשו שהערכה מסוג זה יכולה להיות סובייקטיבית, וחשו יותר בנוח ובטוחים יותר עם הערכה כמותנית  שמושתתת על מספרים.

חשיבה זו של הדיקן באה לידי ביטוי בתפקידו הנוכחי  ב- Science Foundation Ireland ושינויים ברוחה יוכנסו לטופסי הבקשה למימון מחקרים.

אם יותר ארגוני  מחקר בינלאומיים וגופים מממני מחקר ישובו לעקרונות הבסיסיים לקידום, מינויים והערכה אז יתכן שיהיה שימוש נכון במדדים הכמותניים שמכונים במאמר surrogates  – מידע תומך אך לא סופי ומכריע.

למאמר

למרות  התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016  כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה  בניו יורק השיקו את Open Syllabus Explorer – כלי שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש  במידע זה.

מידע על המנוע אפשר למצוא בדף שאלות נפוצות  שבאתר  ולאחרונה, ב- 31 באוקטובר 2016 התפרסם בכתב העת nature  מאמר מעניין על המנוע, שכולל מידע מפי אחראים  ומעורבים בנושא.

בגרסתו הנוכחית  מנוע החיפוש מחפש בלמעלה ממיליון סילבוסים משנת 2000 ואילך,  שכוללים הפניות ל- 20 מיליון טקסטים ומציג נתונים על הטקסטים הנלמדים,  וכמה פעמים מופיע טקסט מסוים בסילבוסים. אפשר לחפש מידע זה על פי מחבר, כותר, מוסד ותחום מחקר אקדמי. כמו כן הכלי מספק נתונים על ספרי לימוד שבדרך כלל משתמשים בהם יחד, ומדרג את הטקסטים על פי התדירות שהם נלמדים/נכללים בסילבוסים. ב- 21 בינואר 2017  צפויה   לעלות גרסה חדשה של המנוע עם 3 מיליון סילבוסים שמפנים ל-150 מיליון טקסטים. טקסטים אלה יכללו חומרים לפני פרסום מ- arXiv , חומרים מ- CrossRef  ומ- Virtual International Authority File.  הגרסה המעודכנת תכלול גם אופציות חיפוש נוספות כגון חיפוש על פי תאריך, סוג מוסד, מידע היכן למצוא את החומרים וגישה לטקסט המלא של הסילבוסים,  שלהם תינתן לכך הרשאה מהמחברים.

מן הראוי לציין, ש- Open Syllabus Explorer   מחפש רק סילבוסים חופשיים ברשת הציבורית, לא כאלה שנמצאים מאחורי חומת  התוכנות הפרטיות לניהול  קורסים . הוא כולל חומרים גם מ- Syllabus Finder  – כלי/מנוע חיפוש  קודם  ייעודי לסילבוסים  שכולל חומרים, כולל טקסט מלא של הסילבוסים,   מהשנים 2002-2009 .

חשיבותו של  – Open Syllabus Explorer  לאנשי חינוך/מרצים שמכינים סילבוסים לקורסים שלהם ברורה, שכן הוא מסייע למצוא ספרות מתאימה לקורסים, חוסך מאמץ ומותיר זמן למשימות אחרות. מעבר לכך, המדד בו הוא משתמש "teaching score" , שמודד עד כמה טקסט מסוים נכלל בסילבוסים, יכול לשמש מדד נוסף אלטרנטיבי  לאימפקט המדעי ולקידום מחברי הטקסטים.

מידע נוסף במאמר  ב-nature

שאלות נפוצות באתר

למנוע החיפוש

דו"ח הסקר  השנתי החמישי 2016-  של  Inside Higher Ed, בן  52 עמודים,  בנושא עמדת אנשי הסגל/הוראה ביחס לטכנולוגיה  התפרסם לאחרונה. הסקר נשלח בדואר ל- 22933  אנשי סגל ו- 659  אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים.  ענו על הסקר 1671 אנשי סגל ו- 69 אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים .מטרתו של הסקר היא לבדוק ולהבין את יחסם של    אנשי סגל/ הוראה ואַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים מובילי הטכנולוגיה באקדמיה , ללמידה מקוונת ולנושאים נוספים שקשורים לשימוש בטכנולוגיה.

הנושאים הם:

• הערכת יעילות שיטות הערכה  כמותיות  נהוגות במוסד על שיפור איכות ההוראה  – בנושא זה   רק 27% מאנשי סגל הסכימו/הסכימו מאוד  שהערכות אלה   משפרות את איכות ההוראה והלמידה במוסד שלהם, לעומת 42%   שלא הסכימו/ לא הסכימו מאוד עם היגד זה.
• אבטחת מידע וסייבר בקמפוס – רוב הנשאלים דווחו על תחושת ביטחון בנושא זה. 76% אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים בקמפוס  ו- 58% מאנשי הסגל בטוחים מאוד/בטוחים במידה מסוימת, שהמידע שלהם ושל הסטודנטים בטוח.  כמו כן רובם גם לא חוששים לפגיעה בפרטיות שלהם כתוצאה מצעדים שננקטים במוסד לאבטחת המידע ולמניעת מתקפות סייבר.
• עמדות ביחס לכתבי עת בגישה פתוחה – אנשי הסגל נוטים להעריך יותר פרסומים בכתבי עת בתשלום (49%) על פני פרסומים בגישה פתוחה (8%)  . יחד עם זאת 43% אינם רואים בסוג כתב העת, בו מתפרסם המאמר , גורם משפיע על מידת הערכתם את המאמר. כמו כן,  הם סבורים שכתבי העת בתשלום יקרים מדי , לפרט ולספריות , והובעה גם דאגה מפיצוי לא הולם  למחברים ולאלה שעוסקים בביקורת עמיתים.
• איכות ההוראה המקוונת– בנושא זה קיים פער בין עמדות אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים  ואנשי הסגל.  רוב אנשי הסגל, ובמיוחד אנשי סגל קבועים , לא מסכימים /לא מסכימים מאוד שקורסים מקוונים יכולים להשיג אותן תוצאות כמו קורסים פרונטליים.  זאת בניגוד לעמדות אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים בנושא. עמדתם של אנשי סגל  שלימדו אישית קורסים מקוונים חיובית יותר ביחס להישגים של הקורסים המקוונים מאלה שלא לימדו מעולם קורסים מקוונים.
• ניסיון בהוראה מקוונת – 39% דווחו שלימדו קורסים מקוונים , 43%  לימדו קורסים היברידים או מעורבים / מודל בלנדד
• תמיכה מוסדית בהוראה מקוונת – אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים נוטים להיות חיוביים ביחס לתמיכת המוסד בתוכניות הלמידה המקוונת שלא  כאנשי הסגל.
• הערכת ההשקעה בטכנולוגיה חינוכית – אנשי הסגל ו אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים כאחד מאמינים שהטכנולוגיה החינוכית הביאה לשיפור הישגי הסטודנטים, יחד עם זאת הם סבורים שהתרומה עדיין צנועה.
• שימוש אנשי הסגל בטכנולוגיה – בכול הקשור לשימוש במערכות ניהול בהוראה (LMS )    כגון שימוש במודל ותוכנות דומות , השימושים במערכות אלה מגוונים – לשיתוף סילבוסים – 85% דווחו על שימוש במערכת למטרה זו,  לרישום ציונים ( 71% ), לתקשורת עם הסטודנטים (69% ) ולהעלאת חומרי לימוד. בכול הקשור  למעקב אחר פעילות הסטודנטים דווח על שימוש פחות.
• ספרי לימוד textbooks – כמעט כולם הביע דאגה מהמחיר הגבוה של הספרים, והם סבורים שיש לקחת את מחיר חומרי הקורס כמרכיב משמעותי במטלות הקריאה שלו. חלקם תומכים בשימוש בחומרי הוראה פתוחים.
• פְּלַגְיָאט –  גידול השימוש בטכנולוגיה מקלה על הסטודנטים לבצע גניבות ספרותיות אך במקביל מספקת כלים חדשים למלחמה בתופעה. 51%  מאנשי הסגל סבורים שהתוכנה שבה הם משתמשים חושפת את כול או את רוב מקרי  ה פלַגְיָאט.
• שימוש במדיה חברתית מוסדית או אישית – אתרים חברתיים כגון פייסבוק , טוויטר יצרו ערוצים חדשים למרצים לסטודנטים ולאַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים  להביע  דעה, אך לעתים  הובילו למתקפה תקשורתית על הדברים. פעילות ברשתות החבריות היא עדיין אינה בגדר נורמה בקרב המרצים- 70%  דווחו שאינם משתמשים במדיה חברתית להבעת דעות פוליטיות . 10% משתמשים ברשתות החברתיות רק להבעת דעה בעניינים מקצועיים. המצב שונה בקרב אַדְמִינִיסְטְרָטוֹרים שנוטים יותר להשתמש ברשתות חברתיות.

לאתר הסקר – שם אפשר להוריד את הדוח המלא

לכתבה בנושא

ספריות מאז ומעולם שיתפו מידע עם הקהילות שלה וקידמו את הידע. האמצעים לאיסוף , לגישה ולהפצת המידע  ימשיכו להשתנות. קיימות הזדמנויות  לשיפור האינטראקציה עם המידע באמצעות מודלים חדשים של פרסום, מכניזם לאיסוף, אחסון, קטלוג, גילוי ,שימוש והפצת המידע .

מתוך הכרה במצב המשתנה,  באוקטובר 2015  מנהל הספריות ב-MIT      התבקש  לכנס ולהוביל כוח משימה המופעל אד-הוק  בנושא עתיד הספריות. על כוח המשימה הוטל לבדוק בעזרת קהילת MIT     ומומחים בתחום, כיצד ספריות MIT    תוכלנה לקדם את הייצור, ההפצה והשימור של ידע ולשמש כמובילות בהמצאה מחדש של ספריות המחקר. כדברי מטיל המשימה:

“The time is right for MIT to articulate a bold new vision for a modern research library. I’m asking the Future of Libraries Task Force to think broadly and creatively about the unique role MIT Libraries should play as a leader in defining the future of libraries.”

לאחר שנה של פעילות, דו"ח פְּרֶלִימִינָרִי של כוח המשימה  התפרסם  ב- 24 באוקטובר 2016 . הדו"ח כולל מספר הצעות והמלצות, שמטרתן בסופו של דבר להפוך את מערכת הספריות ב- MIT   לפלטפורמה גלובלית פתוחה שתאפשר גילוי, שימוש  וניהול  המידע והידע למען הדורות הבאים. פלטפורמה פתוחה זאת, שתיבנה היא גולת הכותרת של עתיד הספריות, היא תשרת את הקהילה הגלובלית של MIT  ותאפשר גם לספריות אחרות לבנות כלים חדשים.

הדו"ח כולל  10 המלצות  של כוח המשימה להשגת חזון זה .
ההמלצות  מתמקדות ב- 4 נושאים/עמודי תווך  עיקריים  והם:

• Community and Relationships – היחסים עם הקהילה המקומית והגלובלית.
• Discovery and Use – גילוי המידע והשימוש בו.
• Stewardship and Sustainability – ניהול ודאגה לקיימות לאורך זמן והגנה על משאבי המידע  של MIT .
• Research and Development – מחקר ופיתוח- ניתוח הצרכים של ספרייה.

ההמלצות שהתקבלו הן :

בנושא היחסים עם הקהילה המקומית והגלובלית :  

• ספריות MIT  תשמשנה כספרייה גלובלית .
• תוקם קבוצת עבודה לגיבוש המלצות בכול הקשור לתכנון מחדש של החללים הפיזיים בהתאם לרוח החזון והנושאים שבדוח.
• הספריות תקנינה לקהילת MIT  מיומנויות נדרשות ליצירת ידע חדש ויצירת פלטפורמות להפצתו .

בנושא הגילוי והשימוש :

• ברוח הערכים של הפתיחות והשירות, ספריות MIT   תשמשנה ככלי להפצת המחקר ב- MIT  לעולם.
• הספריות  תספקנה גישה דיגיטלית כוללת לאוספים , על ידי רכש ויצירת תכנים דיגיטליים חדשים ודיגיטציה של אוספים אנלוגיים קיימים.
• באמצעות שיתוף פעולה מוסדי רב תחומי הספריות תיצורנה פלטפורמות תוכן מאופיינות  באינטראופרביליות (תאימות תפעולית),   שתשמשנה ליצירת דרכים חדשות לשימוש, יצירה, שיתוף ושימור ידע ולקידום מתודולוגיות חדשות לגילוי וארגון מידע, אנשים, רעיונות ורשתות.
• כוח המשימה ממליץ על הקמתו של כוח משימה נוסף בנושא הגישה הפתוחה, לעיון במדיניות הגישה הפתוחה הנוכחית של הסגל ב-MIT   ויישומה,  במטרה להרחיבה ולפתחה ברוח היעדים להפיץ את פירות המחקר  במוסד בצורה גלובלית ורחבה ככול האפשר.

בנושא הניהול והדאגה לקיימות והגנה על משאבי המידע של MIT:

• באמצאות פעילות ארכיונית הספריות תשמשנה כמאגר לכול התוצר המחקרי ב- MIT  ברוח היעד שלהן לשמש כזיכרון המוסדי.
• הספריות ב-MIT  תמשכנה להוביל מאמצים  גלובליים לפיתוח מודלים ומערכות לניהול רחוק טווח ושימור מחקר דיגיטלי.

בנושא מחקר ופיתוח:

• פיתוח יוזמה לחקר האתגרים הגדולים בתחום מדע המידע ותקשורת מדעית .

ארבעת  הנושאים  העיקריים בהן התקבלו ההמלצות הנ"ל מהווים את עמודי התווך לפלטפורמה  הגלובלית שהספריות שואפות להקים. מודגשת בדו"ח חשיבותם של המשתמשים והאופן בו ינצלו את המשאבים, הכלים, השירותים והידע , כפי שנאמר במשפט המסיים של הדו"ח:

"The success of our vision for the MIT Libraries will be realized through the creative ways in which scholars and global users exploit our resources, tools, services, spaces, and expertise to accelerate science and knowledge in the service of solving the world’s greatest challenges"

כוח המשימה  מצפה למשוב על הדוח , לאורו,  בהמשך יפורסם הדו"ח הסופי.

לדו"ח המלא

לתקציר הדו"ח

בשבוע הקרוב 24-30 באוקטובר יתקיים, זו השנה התשיעית, שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי.
השנה הוא מתקיים תחת הסיסמה  open in  action  – סיסמה שמדגישה את המעבר מדיונים למעשים.
המדריך שפורסם על ידי Jisc – guide to implementing open access שנערך גם בשיתוף עם ספריות יכול לסייע בכך.

מטרתו של שבוע זה היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר, והוא  מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה וברירת מחדל חדשה במחקר.   כבכול שנה , מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, מכללות, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

בפורטל שהוקם במטרה לקדם את הנושא הלכה למעשה  צוינו בשאלון שמופנה לציבור  6 צעדים מעשיים לקידום תנועת הגישה הפתוחה  והסבר כיצד לממשם.

באתר המרכזי של שבוע הגישה הפתוחה אפשר למצוא מידע רב על האירועים, קבוצות משתתפות קובצי מדיה בנושא ועוד..

המו"ל  Mary Ann Liebert, Inc  השיק לאחרונה  את  LiebertOpenAcees.com  – פלטפורמה חדשה שמרכזת את כול הפרסומים והשירותים של המו"ל בגישה פתוחה במקום אחד.

באתר יש מנוע חיפוש דרכו  אפשר לאתר את כול החומרים  בגישה פתוחה,   שפורסמו בכתבי העת השפיטים של  Mary Ann Liebert, Inc – מאמרים מכתבי עת בגישה פתוחה, ומאמרים בגישה פתוחה שהתפרסמו בכתבי עת בתשלום.   כמו כן, אפשר  לדפדף במאמרים חופשיים שמתפרסמים מדי יום.

החומרים  חופשיים לכול להורדה, קריאה ושיתוף.

פלטפורמה זו היא יוזמה נוספת של המו"ל בפיתוח תוכנית הגישה הפתוחה שלו,  ומהווה מקור מידע חופשי חשוב לקהילה המדעית במיוחד בתחום הביורפואי והביוטכנולוגי.

לאתר

לאחר ההצהרה באפריל 2015 על התוכנית לפתוח את OpenTrials–  מאגר מידע פתוח בינלאומי בנושא ניסויים קליניים ,  ב- 10 באוקטובר 2016  Open Knowledge International   הודיעה על השקתו של  OpenTrials. המאגר הוא פרויקט משותף של Open Knowledge ו- ד"ר Ben Goldacre  מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד

OpenTrials שואב נתונים ממגוון מקורות  חיצוניים:

• ClinicalTrials.gov –Terms and Conditions
• Cochrane Schizophrenia Group
• EU Clinical Trials Register –Terms and Conditions
• FDA Drug Labels –Terms and Conditions
• Health Research Authority –Terms and Conditions
• ICD-CM
• ICD-PCS
• PubMed –Terms and Conditions
• U.S. Food and Drug Administration
• WHO ICTRP –Terms and Conditions

קיימים מספר מקורות מידע שאינם מוצגים בשל בעיות הרשאה  שמשתדלים לפותרן. . לאחר שלב הביתא מתוכנן להוסיף סקירות שיטתיות מ– Epistemonikos ומקורות נוספים.

מנשק החיפוש במאגר כולל מנשק בסיסי ומנשק מתקדם עם  אופציות לסינון תוצאות על פי מספר קריטריונים כגון תרופות ומחלות. .

השלב הראשון של פרויקט Open Trials  אמור להסתיים במרץ 2017 . מעקב אחר עדכונים אפשרי ב- @opentrials בטוויטר  וב- OpenTrials blog

מידע נוסף אפשר למצוא באתר השאלות נפוצות באתר

מאמר על הפרויקט וחזונו

לאתר

סקירות שיטתיות נועדו לענות על שאלות קליניות מוגדרות וכוללות לצורך כך חיפוש מקיף במאגרי מידע במטרה לאתר כל מחקר (שפורסם ולעתים גם שלא פורסם) שעונה על קריטריונים שנקבעו מראש, ניתוח שיטתי של הממצאים של המחקרים שנכללים בסקירה  לצורך הערכת התוקף שלהם,   והצגה  שיטתית של מאפייני המחקרים ותוצאותיהם. מטה –אנליזה מוסיפה את הניתוח הכמותי, של הסקירה השיטתית  – סיכום סטטיסטי של תוצאות המחקרים שבסקירה.

לכן סקירות שיטתיות ומטה אנליזות נחשבות לסוג מחקר משפיע, מסייע בקבלת החלטות טיפוליות וכלי מפתח  בעל תרומה רבה לניהול חולים ברפואה מבוססת ראיות.

אך על פי מחקר שפורסם לאחרונה  מספרן של הסקירות השיטתיות גדל בקצב מואץ שמעורר דאגה.

החוקר בדק את מספר המאמרים שתויגו במאגר הביו-רפואי PubMed  כסקירות שיטתיות ומטה אנליזות בתקופה 1991-2014. הגידול היה ביותר מ- 2,600% והגיע ל- 28,959 סקירות שיטתיות  ו- 9,135 מטה אנליזות. באותה תקופה כלל המאמרים ב- PubMed גדל רק ב- 153%.

גידול זה מעורר דאגה נוכח ממצאי המחקר  שסקירות רבות לא חיוניות, חוזרות על עצמן,  מיותרות, מטעות   ו/או  סותרות . החוקר סבור שאחת הסיבות לגידול במספר המחקרים היא העובדה שחלקם  נועדו לשרת קבוצות תעשייתיות וצורכי שיווק  . על פיו:

"One topic — the use of drugs called statins to prevent a common heart arrhythmia after heart surgery — had been covered by 21 meta-analyses in seven years; another 185 had been written about antidepressants in a similar period, and about one-third of these had co-authors employed by a drug manufacturer."

ממצאים דומים מעוררי דאגה נמצאו במחקר נוסף שפורסם השנה  .

הטיפול בנושא מצריך הדרכה נכונה לעריכת המחקרים וביקורת עמיתים קפדנית יותר, ולמרבה הצער, לא תמיד קיימים המשאבים הדרושים לכך .

למידע נוסף במאמר שפורסם ב- nature  ב-21 בספטמבר 2016 שסוקר את הנושא.

בכנס Pubcon 2016   לשיווק דיגיטלי שהתקיים בלאס וגאס ב-11-13 באוקטובר ,2016 ,בכיר בגוגל Gary Illyes , בנאום המפתח שלו הודיע על כך שבעתיד הקרוב  יהיה למנוע החיפוש גוגל אינדקס נפרד לאתרי מובייל. יתכן שמשמעות הדבר שהמשתמש יקבל תוצאות שונות לאותה שאילתה כאשר יחפש בגוגל השולחני לעומת גוגל במובייל..

היסטורית,  לגוגל יש  אינדקס אחד  שולחני – הוא סרק את האתר הוובי השולחני  ודרוג גרסת המובייל של הדפים נקבע על פי הגרסה השולחנית.

היום מאחר  ש- 85% מהתוצאות הן כבר ידידותיות- מובייל, ולמעלה ממחצית מהשאילתות במנוע החיפוש הן ממכשירי מובייל, הגיוני לעבור לאינדקס מובייל כאינדקס ראשוני. כעת בשלב ניסיון – אינדקס נפרד למובייל שיהיה האינדקס הראשוני/עיקרי . האינדקס השולחני יהיה אינדקס משני ויהיה פחות מעודכן . הצפי שיישומו הלכה למעשה יהיה בעוד כמה חודשים.

נראה שיצירתו של אינדקס זה הוא בהמשך למגמה  המתמשכת של תמיכה  באתרי מובייל על ידי גוגל שהחלה בהוספת מאפיינים תומכים במובייל כגון מתו עדיפות בדרוג בתוצאות החיפוש במובייל לאתרי מובייל, ולאחר מכן פרויקט The Accelerated Mobile Pages -AMP

בספטמבר 2016  התפרסמה ידיעה ששני מו"לים ידועים של כתבי עת רפואיים בקנדה  Andrew John Publishing Inc ו-  Pulsus Group.,שמוציאים לאור כתבי עת ידועים ומכובדים כגון :  Plastic Surgery, the Canadian Journal of Pathology, the Canadian Journal of Optometry and the Canadian Journal of General Internal Medicine. , נרכשו על ידי חברת OMICS Group Inc , שנגדה הוגשה באוגוסט תביעה משפטית על ידי ועדת המסחר הפדרלית בארה"ב . התביעה נגד החברה הוגשה  בטענה שהחברה מוליכה שולל חוקרים בדבר האופי המדעי של פרסומיה בטענותיה על תהליך בקרת העמיתים הקפדנית כביכול שהם עוברים לפני פרסומם.   טענות שאינן נכונות.

חדשות אלה מעלות מחדש את הנושא של מו"לים של כתבי עת מסוימים בגישה פתוחה שמוגדרים ככתבי עת טורפים  predatory journals   ש- OMICS ,כנטען, נמנה עליהם.

כתבי העת הטורפים פועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה ,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו  PLOS   , BioMed Central, eLIFE, שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית,  כתבי העת הטורפים הם כתבי עת לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, נוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית.

למרבה הצער,  מספר כתבי האלה גדל בקצב מואץ. מחקר אחרון  מצא שמספר הפרסומים בכתב עת טורפים עלה מ- 53,000  ב- 2010 ל- 420,000  בשנת 2014 ב- 8,000 כתבי עת טורפים פעילים.. כמו כן נמצא, שמחברים, ש-75 אחוזים מהם הם מאסיה ואפריקה,  משלמים כ- $178 תמורת פרסום מאמר בכתבי עת אלה.

Jeffrey Beall  מאוניברסיטת קולרדו מתחזק רשימה שחורה של כתבי עת ומו"לים שעלולים להיות טורפים  . הרשימה שכללה 18 מו"לים כאלה ב-2011 מנתה בראשית  2016, 882   מו"לים.

עיון ברשימה שחורה זו יכול לסייע בזיהוי כתבי עת ומו"לים טורפים.  כמו כן הזמנות מפתות מדי בדוא"ל לפרסום מאמרים, כגון פרסום מִיָּדִי או בטווח קצר ובמחיר נמוך, יכולות לעורר חשד שמדובר במו"לים טורפים .

חשוב לזכור, מודל הגישה הפתוחה ככלל  הוא רעיון טוב עם יתרונות משלו , כולל הגדלת הנראות של המחקרים, מתן אפשרות למדינות בעלות הכנסה נמוכה גישה למחקר מדעי בעלות נמוכה , הגדלת מספר הציטוטים, מרחב גדול יותר לפרסום תוצאות שליליות, ופתיחת הזדמנויות להשכלה ולמידע לציבור הרחב.  לכן אין פלא,  שמספר  גופי המימון שמתנים את מימון המחקרים בפרסום בגישה פתוחה גדל והולך , אלא שיש לנקוט  זהירות בכול הנוגע למו"לים וכתבי הטורפים שגם מספרם הולך וגדל

למידע נוסף