עולם המידע

Visipedia – Visual Encyclopedia – היא פרויקט משותף של  מומחים בראיה ממוחשבת  מ-Caltech ו- Cornell Tech. הפרויקט  מתמקד   בסיווג עצמים בתמונות.

במאמר בנושא,  Visipedia    מוגדרת כך:"a network of people and machines designed to harvest and organize visual information and make it accessible to anyone who has a visual query"

שיתוף הפעולה בין המומחים החל בפרויקט לסיווג ציפורים, תוך שימוש בטכנולוגיית הלמידה העמוקה, אשר    מעניקה למחשבים יכולת ללמוד על סמך דוגמאות ולהשתפר כול הזמן עם הזנת נתונים חדשים.

מפתחי הפרויקט עבדו עם מומחים באיסוף מידע מפורט על הציפורים, המידע הוזן לאלגוריתם שלמד לזהות ציפורים על פי המאפיינים שלהם. התוצאה שהאלגוריתם מסוגל עד כה לזהות למעלה מ-550 מינים של ציפורים בצפון אמריקה, ולאחרונה יושם באפליקציה בשם  Merlin  שמאפשרת למשתמשים להעלות תמונה כדי למצוא מידע אודותיה.

לאחרונה הושק פרויקט דומה  לסיווג עצים ,שפירותיו קטלוג חכם של עצים .

אם יש למשתמש תמונה של עץ מסוים , המשתמש לא צריך לדעת עליו דבר, האלגוריתם החכם עושה זאת עבורו על ידי השוואת התמונה למידע שנאסף על מינים שונים של עצים. בעזרת אלגוריתם זה אפשר יהיה להשיג  מידע עדכני על מצב העצים באזור מסוים ולטפל בהתאם.

מפתחי האלגוריתם צופים שהוא יוכל להיות מיושם על עצמים שונים החל מצמחים וחיות וכלה בסימפטומים רפואיים כגון תפרחות עור.

את הסטים של הנתונים  בהם נעשה שימוש  אפשר לראות בכתובת https://sites.google.com/visipedia.org/index/datasets. הסט  של הציפורים, שכולל 11,788 ציפורים ב- 200 קטגוריות, פתוח וניתן לדפדוף בכתובת:

http://www.vision.caltech.edu/visipedia-data/CUB-200-2011/browse/index.html

הסט של העצים שכולל 30,000 עצים, פתוח רק לצורכי מחקר והשימוש בו אפשרי לאחר הפנית בקשה לכתובת  registree@googlegroups.com. .

עדכון לפוסט : לידיעה, אפליקצית מובייל עם פונקציה דומה. לזיהוי צמחים ובעלי חיים על סמך תמונה היא Cnature

למאמר  על Visipedia

למאמר עם מידע מפורט על פרויקט העצים

רשימת פרסומים נוספים בנושא

האינטרנט של הדברים מייצג את הפרדיגמה על פיה  דברים פיזיים מחוברים לאינטרנט  ומשתפים מידע אלה עם אלה בצורה חכמה.  מספר המכשירים המחוברים באינטרנט של הדברים צפוי לגדול בקצב מואץ  בעתיד, ולהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו,  על כול היתרונות שבכך, אך גם הסיכונים.

נוכח סוגי סיכונים חדשים של פשע ומתקפות טרור יש להיערך.

.מחקר  מעניין של חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה,  שפורסם  לאחרונה, ועוסק בסיכונים שטומן בחובו האינטרנט של הדברים יכול לסייע בכך.

במחקר השתתפו 50 מומחים, בתחום אבטחת מידע ולוחמת סייבר ותחומים נוספים,  שפיתחו, תוך שימוש בטכניקת GMA- general morphological analysis,  עשרים ואחד תסריטים אפשריים בדבר  פשע ומתקפות טרור  בעולם של  האינטרנט של הדברים. פיתוח התסריטים נעשה תוך שימוש ב"חוכמת המומחים"  בפלטפורמה Wikistrat.

התסריטים דורגו על פי מידת הסבירות  להתרחשותם. המאמר מתמקד בארבעת התרחישים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להתרחשות :

• Smart home blackmailing – סחיטה תוך שימוש במידע אישי רגיש מבתים חכמים
• Insider information – מעקב והשגת מידע רגיש דרך מכשירים לבישים וכו' מאנשי עסקים עשירים ובעלי הון וניצולו למטרות פיננסיות
• Smart city under attack – מתקפת סייבר על עיר חכמה לשיבוש פעילות ותשתיות ואף כהכנה למתקפה פיזית
•  Sex and the smart home – ביצוע עבירות מין  תוך שימוש  במידע שהושג מבתים חכמים או באמצעות הדברים המחוברים עצמם.

מחבר המחקר מצטט את Marc Goodman:

“when every-thing is connected, everyone is vulnerable”

ומסקנותיו של המחקר הן בהתאם:

"The digital world is filled to the brim with digital criminals,hackers, virus programmers, ransomware spreaders,hacktivists and all possible kinds of people who skirt on the edge of the law at best , or violate it completely at worst. As we connect our things to the internet, we will give all of the above access to "our critical infrastructure, our houses and even our bodies.

ואין ספק, שהמחקר הצליח לשפוך אור על הסכנות שבאינטרנט של הדברים ולהתריע על כך  לטובת ממשלות, חברות ואנשים פרטיים.

מידע נוסף במאמר המלא

Marcus P. Zillmann  מפתח ומתחזק רשימות מקורות מידע  ברשת האינטרנט בנושאים שונים.

רשימה מעודכנת ל- 2017 של מנועי חיפוש ומדריכים בתחום מקצועות  הבריאות אפשר למצוא בקובץ PDF  בקישור  http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Healthcare%20Bots%20and%20Subject%20Directories.pdf

הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 36 דפים. היא מחולקת ל- 2 קטגוריות : מנועי חיפוש וקטגוריות נושאיות. מה שמקל מעט על הניווט בה.

הזנת מקורות המידע למנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל יכולה לסייע באיתור מידע בנושא.  מנוע מותאם אישי לנושא שכולל 147 מנועי חיפוש/ מקורות מידע נבחרים בתחום אפשר למצוא בכתובת :

http://ehealthcarebot.blogspot.co.il/

רשימה זו היא רק אחת מני רשימות נוספות של אותו מחבר. רשימות נוספות, חלקן מוארות,  של מקורות מידע  אפשר למצוא בכתובת

http://www.zillman.us/white-papers/

הרשימות הם בנושאים שונים:

מקורות מידע ומנועי חיפוש אקדמיים, בלוגים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, כלכלה, ועוד

הרשימה של מקורות מידע ומנועי חיפוש אקדמיים, על פי מה שכתוב בה, היא מעודכנת ל-1 בינואר 2017. למרות זאת מעיון ברשימה נמצאו בה גם מקורות מידע שכבר אינם קיימים מזמן כגון מנוע החיפוש scirus, ויתכן שקיימים עוד כמה כאלה, ובכל זאת  הרשימה  היא רשימה מוארת, מקיפה משתרעת על פני 76 עמודים והתיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה.

בשעה ש-2016 מפנה מקומה לשנה החדשה, מומחים בתחום הטכנולוגי  חוזים חידושים בתחום, שישפיעו על חיי היום יום שלנו בעתיד הלא כל כך רחוק

מגמות עיקריות שנצפו:

• בתחום הטכנולוגיה הצרכנית – צופים עדכונים חדשים לדברים שקיימים כבר בשוק, יותר מאשר מכשירים חדשים מעוררי השראה. צופים התפתחויות בתחום הרכבים האוטונומיים , ואת הפיכתה של טלוויזיה מסוג OLED– Organic Light-Emitting Diode,  שמתאפיינת בתמונה איכותית יותר,  לפופולרית יותר וזולה יותר.
• עלייתה של הבינה המלאכותית- החל מ- Siri  ו- Cortana  ועד אבטחת הסייבר , בתים חכמים ואפילו צעצועים חכמים, הבינה המלאכותית תופסת היום את מקומה  במגוון תעשיות ויישומים. צופים שהבינה  המלאכותית "תניע" את  הנתונים הגדולים לכיוון של הפיכת החיים לקלים יותר. לא צופים שהבינה המלאכותית תחליף אנשים, אלא תעשה את מה שאנשים לא רוצים לעשות, וכך אנשים יתפנו לעשות את מה שהם אוהבים ונהנים לעשות. הבינה המלאכותית תהיה העוזר האולטימטיבי, אך לא תחליף לעשיית ההחלטות האנושית.
• המדיה החברתית – החל מהבחירות לנשיאות ועד בני גיל העשרה המדיה החברתית נמצאת בשימוש רב. קשה לחזות בדיוק כיצד אנשים יאמצו מגמות חדשות או ישתמשו בעתיד בפלטפורמות קיימות. דוגמה לכך היא מותה של פלטפורמת המיקרווידאו    vine שהייתה אמורה להיות גרסת הווידאו של טוויטר. השנה החולפת  לימדה שאנשים נעים לכיוון מה שמכונה  “passive content creators”  וצופים שמגמה זו תימשך גם ב- 2017. פחות אנשים מפרסמים פוסטים, עדיין תוכן רב נוצר ב- Snapchat  שהתכנים בו הם בני חלוף/קצרי ימים. את המאפיין   הזה של תכנים בני חלוף מנסה Instagram לחקות . עובדה נוספת והתפתחות מעניינת היא ה-  live video של פייסבוק  , תופעה שתאומץ על ידי פלטפורמות נוספות. מגמה נוספת היא עלייתם של ה- fake news  והשלכותיהם על אירועי העולם האמיתי.
• מגמה נוספת היא המעבר לתחום פיתוחי חומרה וטכנולוגיה צרכנית של חברות טכנולוגיות שאינן מזוהות כיצרניות גדג'טים אלא כחברות מידע  ותכנים .

למידע נוסף בכתבה

Digital Science חברה טכנולוגית מובילה, שמשרתת את צורכי קהילת המחקר,  השיקה ב- 15 בדצמבר 2016 את GRID –  Global Research Identifier Database  – מאגר מידע /קטלוג שכולל מידע על כ- 66000 מוסדות מחקר בעולם.  חשיבותו של המאגר גדולה בשל המצב הקיים היום, בו קיימת חוסר אחידות ועקביות  בשמות מוסדות מחקר במחקרים שונים.GRID  מהווה פתרון לבעיה בכך שהוא מבטיח שכול ישות בו מוצגת בצורה נכונה וייחודית. כדברי בכיר ב-Digital Science

“Discussions around the use of persistent identifiers are high on the agenda for the scholarly community. There is a clear need to bridge the gap in scholarly infrastructure with an open institutional identifier database, one that can be used as a solution to disambiguate researcher affiliations. We are certain that the open data community will benefit from the increased ease of use of GRID and that this will support their projects going forward.”

המאגר זמין לכול בגישה פתוחה, ברישיון הגמיש ביותר מבחינת זכויות יוצרים   CC0

מידע מפורט על הכיסוי של המאגר ודפדוף על פי ארצות וסוגי מוסדות אפשר למצוא במידע הסטטיסטי  באתר. מידע נוסף על מה נכלל במאגר וכיצד נאסף המידע אפשר למצוא בדף המדיניות של המאגר.

למאגר.

ב- 7 בדצמבר 2016 הוצהר על השקתה הרשמית של SocArXiv בגרסת בטא – פלטפורמה  בגישה פתוחה לשיתוף מחקרים במדעי החברה.

שירות ארכיב זה, שמארחת אותו   אוניברסיטת מרילנד,  הוקם בשיתוף פעולה  עם המרכז למדע פתוח, על הפלטפורמה Open Science Framework   שמאפשרת לחוקרים להעלות את נתוני המחקר, הקוד ותוצאות המחקר.

על ידי העלאת ניירות העבודה ותדפיסים מקדימים (פרה-פרינט) של המאמרים ל- SocArXiv , חוקרים במדעי החברה מאפשרים גישה מיידית וקבועה לחוקרים אחרים ולציבור, ומשיגים את הנראות של המחקרים במנועי חיפוש.

מאז ההצהרה הראשונה על הפלטפורמה ביולי, הופקדו באתר למעלה מ- 600 מאמרים. המאגר פתוח לכול המחקרים במדעי החברה, עם דגש מיוחד על סוציולוגיה.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף על  פי קטגוריות נושאיות,  ודרכו מעלים החוקרים את הפרסומים שלהם.

במידה מסוימת  מאגר נושאי זה של מחקרים בתחום מדעי החברה בגישה פתוחה מזכיר את המאגר הנושאי של תדפיסים מקדימים במדעים בגישה פתוחה – arXiv,  והוא תורם לתקשורת המדעית במדעי החברה, כדברי מנהלו Philip Cohen , סוציולוג מאוניברסיטת מרילנד  המארחת :

“We are building the future of social science scholarly communication It’s past time for social scientists – and sociologists in particular – to bring their work out into the open, to make it better, faster, more accountable, and more transparent.”

ל- SocArXiv

להצהרת ההשקה

Google Photos   היא פלטפורמה יעילה לאחסון תמונות אישיות  והנגשתן במגוון מכשירים, אך השירות הוא למעשה הרבה יותר מאשר פלטפורמה לאחסון בענן.

הפלטפורמה כוללת מגוון אופציות ומאפיינים לצפייה וניהול התמונות,  שרובם  לא גלויים מיידית למשתמש.  כתבה מ- 9 בדצמבר 2016  כוללת 32 טיפים וטריקים לשימוש חכם ב- Google Photos.

הטיפים הם במגוון פונקציות:

• חיפוש תמונות , מיון ודפדוף כולל איתור תמונות על פי הדמויות שבהן
• ארגון האוסף וגיבויו כולל העלאת התמונות מהמחשב האישי לענן באמצעות הכלי Google's free desktop uploader tool, וגיבוי האוסף כולו במחשב האישי.
• שיתוף וניהול האלבום המשותף
• עריכת התמונות כולל יצירת אנימציות, קולג'ים וסרטונים

לפרטים והנחיות מפורטות בכתבה

נתוני מחקר הם מידע עובדתי שחיוני לעיבוד חוזר של המחקרים, לתיקוף ולאימות תוצאות המחקר  לגילוי טעויות ומניעת מניפולציה מגמתית ומכוונת ובכך לשפר את האמון בתוצאות המחקרים.

לאחרונה מסתמנת מגמה לעודד נתונים מדעיים פתוחים ברשת. הרעיון של מדיניות הנתונים המדעיים הפתוחים הוא שעיבוד מידע על ידי מכונה , מניפולציה ו – מטא-אנליזה -ניתוח-על, שיטה סטטיסטית לניתוח משולב של תוצאות מחקרים שונים בתחום מוגדר יהיו מותרים.

לכול משתמש תהיה אפשרות להוריד, להעתיק, לנתח, לעבד מחדש, להעביר לתוכנה או להשתמש לכול מטרה אחרת  ללא מגבלות פיננסיות, משפטיות או טכניות פרט לאלה שהן חלק בלתי נפרד מהגישה לרשת האינטרנט.

במסגרת המדיניות לעודד  את פרסום הנתונים הפתוחים ברשת הושקה באוקטובר 2015 תחרות בינלאומית של פרס המדע הפתוח, ב-9 במאי 2016 הוכרז על ששת הפיינליסטים    ובימים אלה, מ- 1 בדצמבר 2016 ועד 6 בינואר  2017 , נערכת ההצבעה הסופית לבחירת הפרויקט הזוכה הסופי בתחרות . כול אחד, ברחבי העולם כולו, יכול להצביע  ולבחור את הפרויקט המועדף עליו.

באתר התחרות  אפשר להגיע למידע על הפרויקטים הפיינליסטים המועמדים לזכייה ולהצביע.

הפרויקטים   נועדו לרתום את הנתונים הגדולים בתחום הביו-רפואי לטובת הכלל – לטובת קהילת המחקר הגלובלית והחברה כולה.

הפרויקטים הם:

1. Brainbox – Open Neuroimaging Laboratory – אפליקציה/ מעבדה מקוונת שנועדה לתת לחוקרים גישה לנתוני הדמיה מוחית כדי לקדם את המחקר בתחום, ולהגיע לתובנות שקשורות להפרעות נפשיות וקוגניטיביות, תוך הפחתת מחסומים שיכולים למנוע את ניתוחם: לא יהיה צורך להוריד את הנתונים או לאחסנם, לא יהיה צורך בהתקנת תוכנה ויהיה אפשר לגיס קבוצה גדולה, מבוזרת, של משתפי פעולה באופן מקוון בתחום.
2. OpenTrialsFDA –  מטרתו של הפרויקט היא להגדיל את הנגישות, הנראות והאפשרות לעשות שימוש חוזר במידע תרופתי, שמפרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי, שכולל לעתים גם ניסויים קליניים שלא פורסמו קודם. למרות חשיבותו הרבה של מידע זה הוא לרוב קשה לגישה, לאיסוף ולחיפוש.  OpenTrialsFDA הוא מאמץ לבנות מנשק וובי ידידותי שיאפשר לכול גישה לנתונים ו – APIsשיאפשרו לפלטפורמות צד שלישי לחפש בנתונים ולהציג את המידע, ובכך למקסם את הנראות והאימפקט.
3. NeuroArch – Fruit Fly Brain Observatory  – הבנת פעילות המוח האנושי כדי לסייע בטיפול בהפרעות נפשיות ונוירולוגיות מהוות את אחד האתגרים הגדולים במדעי המוח .במסגרת המאמצים למפות את המוח האנושי כולו , מטרה קרובת טווח יותר שיכולה לסייע במלאכה היא מיפוי מוח קטן יותר דוגמת זה של זבוב הפירות fruit flyשכולל למעלה מ-%70 של הגנים שמעורבים בהפרעות המוח האנושי .פרויקט זה יפתח פלטפורמה בשם NeuroArch לאחסון וגישה למידע על המוח של זבוב הפירות במקום אחד, ובכך לאפשר יצירת סימולציה של מוח זבוב הפירות שתאפשר לדעת מה קורה כאשר חלים שינויים שמקורם בגנטיקה או בתרופות
4.   -MyGene2 – Accelerating Gene Discovery with Radically Open Data Sharing  – האתר MyGene2 מהווה מקום למשפחות ולקלינאים לשתף מידע רפואי ומידע גנטי על מחלות נדירות כאמצעי לקידום האבחון והגילוי של מצבים נדירים והגנים שגורמים לכך.
5. OpenAQ – A Global Community Building the First Open, Real-Time Air Quality Data Hub for the World – אב טיפוס שנועד לאסוף, לרכז ולתקנן נתונים בזמן אמת על איכות האוויר. על פי ארגון הבריאות העולמי, חשיפה לזיהום אוויר אחראית ל- 1 מתוך 8 מקרי מוות בעולם ,ועדיין, נתונים על זיהום האוויר מאוחסנים באתרי ווב שהגישה אליהם קשה והם בעלי פורמטים לא עקביים OpenAQ .בא לפתור את הבעיה.
6. Nextstrain – Real-Time Evolutionary Tracking for Pathogen Surveillance and Epidemiological estigation – פרויקט שמטרתו לקדם שיתוף נתונים גנומיים שקשורים לפתוגנים ויראליים,  כדי ללמוד על התפשטות הוירוסים כגון זיקה, אבולה וכו' בזמן אמת, במטרה להתערב ולעצור את התפרצות המגיפה.

כעת, כאמור, הוא מועד השלב השני של התחרות והציבור מתבקש לתת קולו למועדפים עליו. בסופו של דבר , לאחר שיפוט נוסף של מומחים, הזוכה בתחרות , עליו יוצהר במרץ 2017  יזכה בפרס של 230,000 דולר, להמשך הפיתוח של אב הטיפוס שיהפוך את הרעיון למציאות

אז כדאי  להיכנס ולהצביע כדי להשפיע….

לאתר התחרות

מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar ,  שהושק ב- 2 בנובמבר  2015  עם 3 מיליון מאמרים מדעיים,בעיקר בתחום מדעי המחשב, גדל מאז, ושיפר מנשק. מנוע החיפוש בגרסתו הנוכחית הוא פרי שיתוף פעולה  בין Allen Institute for Artificial Intelligence -AI2   ו- the Allen Institute for Brain Science.

יצרני המנוע, שהציגו את המנוע בגרסתו המחודשת, הודיעו ב- 11 בנובמבר 2016 שהמנוע מכסה 10 מיליון מאמרי מחקר בתחום מדעי המחשב  ומדעי המוח.  השאיפה בעתיד הקרוב למפתח את כול המאגר הביורפואי  PubMed.  כמו כן נוספו לו כמה פילטרים לעידון השאילתה. המנוע מבוסס בינה מלאכותית,  סורק מאמרים מדעיים  בווב, מזהה ציטוטים והפניות   בטקסט  וממפתח את הסטים של  הנתונים ושיטות המחקר שבהם נעשה שימוש. המטרה לסייע לאנשי מדע ולתת בידם כלי לניתוח המצב בתחום המחקר שלהם, בדרך קלה יותר כולל תמיכה בשאילתות בשפה טבעית .

מנוע חיפוש מדעי נוסף,  מבוסס בינה מלאכותית,  בעל יכולות  חיפוש סמנטיות הוא  Microsoft Academic – גרסה מחודשת של  Microsoft Academic Search שהפסיק להתעדכן בשנת 2012. המנוע מכסה 160 מיליון פרסומים, עם אפשרויות סינון מראש על פי מספר שדות  שימושיים – מחבר, כתב עת , תחום מחקר, והוא כולל גם מידע על החוקרים המשפיעים ביותר בכול תחום מחקר. תמיכה במידע מובנה, עם מאגר המידע הגדול שלו , הופכים אותו על פי Anne-Wil Harzing , שחקרה את הכלי, לכלי שמשלב יכולות/מאפיינים של גוגל סקולר ומאגרי מידע.

מן הראוי לציין, שלאחרונה   הנושא של שילוב בינה מלאכותית  וטכנולוגיות מתקדמות בכלי חיפוש, מתקדם,   וחברות ומוסדות אקדמיים מפתחים תוכנות  חיפוש עם יכולות של בינה מלאכותית,  לדוגמה אב הטיפוס Deeplife לחיפוש מידע ביורפואי

המגמה של שילוב תחום הבינה המלאכותית ומנועי החיפוש ממשיכה להתפתח ועל פי דברי מדען המחשבים עציוני

“In 20 years’ time, AI will be able to read—and more importantly, understand—scientific text"

למאמר בנושא

העתידן Thomas Frey בכתבה מעניינת חוזה את עתיד הספריות. הספריות מאז ומתמיד  הוו מקום מלא של רעיונות ואפשרויות. Thomas Frey  סבור שהספריות תמשכנה להתפתח ומציג רשימה של 122 "דברים" שהמשתמש יוכל לעשות בספריית העתיד ואינו יכול לעשות בספרייה של היום.

ה"דברים"  שהוא מונה ברשימה קשורים לאופייה העתידי של הספרייה ולמגוון תחומים : חיפושי מידע מתקדמים כולל וידאו ודמוגרפיה, חללי יצירה ו-maker spaces, הדפסת תלת מימד, בינה מלאכותית, מציאות רבודה ומדומה, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, אוספים מסורתיים ומיוחדים  ועוד.

יתירה מזאת, לדעתו רשימה זו היא בבחינת "גירוד פני השטח "   בלבד, כדבריו:

"The list above is merely scratching the surface. Libraries can start with a formula, mission statement, policy plan, or lengthy surveys, but in the end libraries will evolve, morph, and transform on their own even without human intervention.

It’ll be an exciting thing to watch, and even more exciting to be part of."

לכתבה