עולם המידע

אין ספק שגוגל הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר עם אלגוריתמים מתקדמים, שמציעים בין היתר חוויה של מידע מותאם אישי למשתמש. אך ידוע לכול, שניסיון ההתאמה אישית של מידע בא לעתים על חשבון הפרטיות

לצד גוגל, קיימים ברשת מנועי חיפוש אחרים בהם כאלה ששומרים על הפרטיות של המשתמש ואחרים עם מאפיינים ייחודיים נוספים.

כתבה שהתפרסמה בסוף מאי 2018  כוללת רשימה של  10 מנועי חיפוש אלטרנטיביים כאלה, תיאור
המאפיינים הייחודיים שלהם ומדוע כדאי להשתמש בהם.

מנועי חיפוש שכדאי להשתמש בהם  כאשר מעוניינים לשמור על הפרטיות הם :

·        DuckDuckGo

·        Qwant

·        Search Encrypt

·        SearX

·        Gibiru

·        Startpage

לצד מנועים מומלצים אלו מוצעים מנועי חיפוש בעלי מאפיינים מובהקים ייחודיים שהופכים אותם כדאיים לשימוש:

• Bing  -שחזק במיוחד בחיפושי וידאו לצד הרבה מאפיינים ייחודיים נוספים.
• Yahoo– בעל האופי הפורטלי שלו שמציע מלבד תיבת חיפוש הרבה שירותים נוספים
• Yandex – מנוע החיפוש הרוסי  שמתחרה בגוגל מבחינה טכנולוגית ושירותים שהוא מציע
• Ask – מנוע התשובות לשאלות

פרטים נוספים בכתבה

תדפיסים מקדימים , preprints – הם כתבי יד של מאמרים שמועלים בדרך כלל לשרת ייעודי ללא ביקורת עמיתים מעמיקה או עריכה לפני פרסומם בכתבי עת, או במקום פרסומם בכתבי עת.   Preprints  חופשיים לקריאה אבל אינם בהכרח open access.

תופעת התדפיסים המקדימים נמצאת בעליה.

OSFpreprints , מאגר מידע  חופשי של preprints    שהושק במרץ   2016 ומאגד preprints  ממספר לא מבוטל של  מאגרים,  כולל 2,183,061     תדפיסים מקדימים

מו"לים אקדמיים טוענים שתהליך השיפוט (ביקורת עמיתים) שהם מבצעים לפרסומים המדעיים תורמים להם רבות, מעשירים אותם ומוסיפים להם ערך. אך  תרומה זו של המו"לים  כרוכה בעלות לא מבוטלת לספריות האקדמיות שמשלמות סכומי עתק על מנויים לכתבי עת.

נשאלת השאלה מה הערך המוסף  של המאמרים בגרסתם הסופית כפי שמתפרסמים באתרי המו"לים לעומת גרסת התדפיסים המקדימים שלהם?

על כך בא לענות המחקר  המשווה:Comparing Published Scientific Journal Articles to Their Pre-Print Versions" שפורסם בפברואר 2018 לענות.

המחקר השווה תדפיסים מקדימים  מתחום ה- STM   עם הגרסאות הסופיות שלהם. השערת  המחקר הייתה שאם טענת המו"לים נכונה, הטקסט של התדפיסים המקדימים צריך להיות שונה משמעותית מזה של הגרסה הסופית שלהם. השערה זו לא אוששה, ונמצא שגרסאות של מאמרים בכתבי עת אקדמיים יוקרתיים כמעט ולא הוסיפו דבר לתדפיסים המקדימים החופשיים שעליהם התבססו.

ממצאים אלה תורמים אינדיקטורים אמפיריים  לדיונים על הערך המוסף של המו"לים האקדמיים ותהליך השיפוט, ועשויים להשפיע על ההחלטות הכלכליות של הספריות בכול הנוגע להנגשת הפרסומים המדעיים.

למאמר המלא

מחקר  שפורסם במרץ 2018 השתמש במנוע החיפוש גוגל סקולר כדי ללמוד כמותית על הפרסומים המדעיים החופשיים   וההתפלגות על פי ארצות ותחומי מחקר.

קבוצת המדגם למחקר כללה 2,269,022 מאמרים ומאמרי סקירה בגוגל סקולר, בעלי DOI , שיצאו לאור בשנים 2009 ו-2014  וכוסו על ידי Web of Science.
כדי ללמוד על מקורות מהימנים (חוקיים וברי קיימה), ופחות מהימנים, המידע שחולץ מגוגל סקולר הוצלב עם המידע  ממספר מקורות לגישה פתוחה – DOAJ, CrossRef, OpenDOAR, ROAR.

בכך התאפשרה אבחנה בין הסוגים השונים של המסמכים בקבוצת המדגם  מבחינת ההשתייכות לערוצים השונים של הגישה הפתוחה –  פרסומים בגישה פתוחה שפורסמו על ידי המו"לים -23.1%– כולל מסלול הזהב, המסלול ההיברידי, המסלול עם תקופת אמברגו ומסלול הברונזה, לבין המסלול הירוק – 17.6%, ופרסומים חופשיים אחרים, לאו דווקא בגישה פתוחה,  שפורסמו במקורות אחרים – 40.6% , רובם ברשת החברתית האקדמית ResearchGate .

נמצא שהפרסומים החופשיים  בכלל, שפורסמו בשנים 2009 ו-2014  מהווים 54.7%  מכלל הפרסומים בקבוצת המדגם. מתוכם 34% הם בגישה פתוחה ו-20.7% מקורות חופשיים אחרים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים בכמות הפרסומים החופשיים  מבחינת  המשתנים ארץ ותחומי מחקר.

מן הראוי לציין שממצאים אלה נתמכים על ידי מחקרים דומים שנעשו לאחרונה.

למחקר המלא

 ב- 24 באפריל 2018  1science השיקה את  1findr פלטפורמה חדשה לגילוי ידע  שמטרתה לכלול את כול המאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים, בכול תחומי המחקר, בכול השפות ומכול הארצות.

ל-  1findr שתי גרסאות – גרסה חינמית וגרסה מוסדית בתשלום עם מאפיינים מתקדמים יותר. אחד המאפיינים שלה כאמור הוא הכיסוי הנרחב הגלובלי ולא רק של המערב.

שתי הגרסאות החינמית והמוסדית בתשלום כוללות בשלב זה 90 מיליון רשומות. 1findr מאפשרת באופן חוקי גישה ל-27 מיליון מאמרים בגישה פתוחה משני הערוצים- הזהב והירוק  שהיא אוספת מאלפי מקורות בתוכם arXiv, Doaj  ו-SciELO. c במסך תוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות החיפוש לגישה פתוחה לעומת מאמרים מאחורי חומת תשלום. אופציות נוספות לעידון השאילתה הן  שנה , שפה, נושא ומחבר. כמו כן אפשר למיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות ותאריך בסדר עולה ויורד.

למנשק החיפוש של 1findr

להודעה על השקתה של 1findr

איתור סטים של נתונים רלוונטיים בתחום הביורפואי חשוב כדי לקדם שימוש מחדש בנתונים בתחום זה. אך הוא גם מאתגר בהתחשב בהיקף ובמורכבות של הנתונים הביו-רפואיים .

DataMed  – מנוע חיפוש לסטים של נתונים ביורפואיים נועד לסייע בנושא.

הוא כולל 2 מרכיבים עיקריים :

• מנגנון שאוסף נתונים והופך את מידע העל המקורי למודל אחיד של מידע-על  שנקרא בשם DatA Tag Suite (DATS),
• מנוע חיפוש שמאתר סטים רלוונטיים של נתונים בהתאם לשאילתה של המשתמש.

למנוע  מנשק חיפוש בסיסי  עם 2 אופציות לסינון מראש – סטים של נתונים ומאגר , ומנשק חיפוש מתקדם שמאפשר בנוסף לשתי אופציות  אלה הגבלות נוספות כגון כותר, מחלה , מחבר, מוסד ועוד.

מנוע החיפוש עדיין בגרסת ביתא ומוגדר באתר כאב טיפוס, בשלב זה על פי הנתונים הסטטיסטיים באתר הוא כולל 74 מאגרים, 15 סוגי נתונים ו- 2,336,403  סטים של נתונים.

הכוונה  להגדיל את היקפו בעתיד והמלצות לשיפור תתקבלנה בברכה

לאתר המנוע

עולם המידע 2018  מתאפיין :

• בחדשנות שמניבה  רעיונות חדשים ומוצרים חדשים ושימושיים
•  בגידול בכמות הספרות המדעית החופשית באופן חוקי ברשת ובכלים ופלטפורמות חדשות וחדישות לאחזורה
•  במערכות מידע, רובוטים  ומערכות אוטונומיות מונחות  בינה מלאכותית
•   במידע רב שימושי ברשתות חברתיות  שנרתמות גם בתחום החינוך  ובכלי חיפוש לאיתור מידע זה ורתימתו גם לתחום השיווק
• בטכנולוגיות מתפתחות שמשפיעות על העולם כולו כולל רפורמות בתחום הפיננסי
• באתגרים משפטיים והתמודדות עם סכנת הפגיעה בפרטיות ועוד..

על כול אלה אפשר יהיה לשמוע מפי אנשי אקדמיה, חוקרים, יזמים  ואנשי מקצוע שעוסקים בתחום, ביום העיון

עולם המידע 2018 : חדשנות, תכנים, טכנולוגיות ויישומים – הזדמנויות ואתגרים

שיתקיים ב-15 במאי  בכנס המידע 2018

לתוכנית היום

ScholarlyHub היא רשת חברתית אקדמית שהושקה לראשונה בנובמבר 2017 בשאיפה לגייס במימון המונים  500,000 יורו לצורך ביסוסה. על פי דברי מייסדה Guy Geltner פרופ' להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטת אמסטרדם היא תהווה מאגר בגישה פתוחה ורשת חברתית שתענה  על הצרכים האקדמיים, ותהיה נקייה  מאינטרסים כלכליים כפי שיוחסו  לרשת החברתית ResearchGate.

על פי דברי מייסדה, ScholarlyHub תהיה שונה מפלטפורמות דומות בכך שהמודל העסקי שלה יהיה חופשי מהלחץ לתפוס  נתח שוק גדול אטרקטיבי לרוכשים פוטנציאליים – חברות הוצאה לאור גדולות כמו Elsevier או יאהו

ScholarlyHub הושקה כחודש לאחר ש- ResearchGate   נתבעה על ידי קבוצת מו"לים גדולים בתוכם Elsevier, Wiley ,Wolters Kluwer על הפרת זכויות יוצרים והתבקשה להסיר מתוכה מאמרים שמוגנים בזכויות יוצרים.

ScholarlyHub  לא תתיר פגיעה בקניין רוחני ותושתת על מודלים שאינם מתירים העלאת תכנים שמוגנים בזכויות יוצרים. מודלים אפשריים הם שיתוף פעולה עם פורטלים ושירותים בגישה פתוחה או הפיכתה לפלטפורמה עצמאית להוצאה לאור שמזמינה אגודות מדעיות לפרסם בה.

הדרך להבטיח שמירה על זכויות יוצרים היא יצירת פרופילים רק לאחר הרשמה, והעלאת החומרים אליה תהיה כרוכה בהצהרה שהחומרים אינם מוגנים בזכויות יוצרים. חומרים שיפרו זכויות יוצרים יוסרו מהרשת. תהיה אפשרות להעלאת חומרים מבלי להציגם לציבור הרחב לחברים שיחפצו בכך,.

מההיבט הכלכלי, היא תושתת על דמי חברות של 25 יורו לשנה עם הנחות גדולות לסטודנטים ואנשי אקדמיה מהמדינות המתפתחות.

למידע נוסף

לאתר

לשאלות נפוצות

לצד מאגרי המידע שמצריכים דמי מנוי יקרים, קיימים ברשת מספר לא מבוטל של מקורות מידע חופשיים למאמרים לאקדמיה,  וקיימות  לא מעט רשימות ברשת שמרכזות מקורות כאלה.

דוגמה לרשימה אחת כזו היא

101   Free Online Journal and Research Databases for Academics

הרשימה היא רשימה מוערת ,  היא מציגה 21  מקורות עיקריים  למאמרים ומאגרי מידע חופשיים ברשת עם תיאור קצר של כול מקור כזה, וכוללת קישור לקובץ PDF   שכולל רשימה מוערת של 101 מקורות מידע ממוינים על פי קטגוריות נושאיות .. הקטגוריות הנושאיות הן:

עסקים/כלכלה

מדעי הרוח/מדעי החברה

מתמטיקה/ מדעי המחשב

מקורות מידע רב תחומיים

מדע/רפואה

הרבה מקורות מידע  שכלולים ברשימה ידועים,  אבל ריכוז המקורות  לצד התיאור של כול מקור והחלוקה לקטגוריות נושאיות יכול לסייע בבחירה מתאימה.

לרשימת 21 המקורות המובילים

לרשימת 101 מקורות המידע ממוינים על פי תחום מחקר

כללי הכתיבה האקדמית משתנים בהתאם לסוג המשימה והנושא. כתיבת דו"ח ספר (בוק ריפורט ) שונה מכתיבת מאמר אקדמי. כתיבה של תזה שונה מכתיבת דו"ח מעבדה. כללי הכתיבה האקדמית יכולים להשתנות גם בהתאם לתחום המחקר והנושא.

לאור זאת אין ספק שהמשימה מורכבת, האתר The Ultimate Academic Writing Guide (Inspired by 37 Top Universities)  יכול לסייע בכך.

באתר  אפשר למצוא הנחיות כלליות לכתיבה אקדמית וקישורים להנחיות כלליות לכתיבת סוגים שונים של כתיבה אקדמית :

מאמרים, דו"חות ספרים, דו"חות מעבדה, סקירת ספרות, בקשות למענקים, כתיבה תזות ודיסרטציות

ובעיקר ריכוז של   מדריכים בנושא כתיבה אקדמית  מ-37  אוניברסיטאות מובילות

לרשימת המדריכים מ- 37 האוניברסיטאות

קיימת היום הכרה בדבר חשיבותם של נתונים פתוחים לצד תוצאות המחקר. מעניין מה התקדם בתחום?

הדוח השנתי 2017 של Figshare  על מצב הנתונים המדעיים הפתוחים כולל בין היתר  ממצאיו של סקר  שכלל  2300 משיבים והשוואה  עם המצב ב- 2016

מממצאים עיקריים של הסקר :

הנתונים הפתוחים מוטמעים ומוכרים יותר בקהילה האקדמית  82% ב- 2017 מודעים לסטים של הנתונים הפתוחים לעומת  73% אחוזים ב- 2016, והנכונות של החוקרים לעשות שימוש חוזר בסטים של נתונים גדל ב- 10% יחסית ל-2016 והגיע ל- 80%

אחוז גבוה יותר של חוקרים אוצרים את הנתונים לצורך שיתוף. מספר החוקרים שמשתפים נתונים גדל אבל עדיין רק 20-30 אחוזים דווחו שהם משתפים את הנתונים לעתים קרובות, לעומת קרוב ל50% שמשתפים לעתים רחוקות או אינם משתפים כלל.

נראה שבעוד שהגישה הפתוחה לפרסומים הפכה למודל עסקי ורוב המו"לים הגדולים מאמצים ומקדמים אותה , לא כן המצב לגבי הנתונים הפתוחים.

אי תמיכה בפרסומים ללא נתונים שעברו שיפוט, ופתרון בעיית המימון יסיעו בשינוי המצב.