עולם המידע

יש הרבה  אתרים  באינטרנט להורדת תוכנה חינמית, אך לא כולם בטוחים. הרבה אתרים מנצלים את חיפושי המשתמשים אחר תוכנות חינמיות  כדי להפיץ פרסומות זדוניות, אזהרות מזויפות של וירוסים, או אפילו קבצים פגועים.   כדאי להימנע מאתרי הורדות מפוקפקים .

כתבה שהתפרסמה ב- 15 בנובמבר 2023 מונה 9  אתרים מהימנים  להורדת תוכנות עבור Windows  מלבד האתר הרשמי .

האתרים הם:

Ninite

Softpedia

MajorGeeks

FileHippo

Download Crew

FileHorse

FilePuma

SnapFiles

The Microsoft Store

יחד עם זאת,  חשוב לזכור  שאף אתר לא יכול להיות בטוח ב-100 אחוזים. ההמלצה היא בראש וראשונה להוריד תוכנות מהאתרים הרשמיים של התוכנה  המבוקשת. המלצות לבדוק את מהימנות האתרים ובכלל זה גם האתרים הרשמיים אפשר למצוא בכתבה נוספת שדנה בנושא.

לכתבה

הודות להתקדמות ב- AI  לא חייבים להיות מומחים בפוטושופ או בתוכנה גרפית אחרת כדי לערוך ולשפר תמונות. אפשר לעשות זאת בקלות בכלים חינמיים שתומכים בבינה מלאכותית כתבה שהתפרסמה ב- 4  בנובמבר 2023  מונה 7 כלים חופשיים כאלה .

הכלים הם : Canva, Autoenhane , LunaPic  , Pixlr , Google Photos , iPiccy  , YouCam

הכתבה מתארת את האפשרויות בכול אחד מהכלים.

Canva מציעה תכונות שיפור אוטומטי וכלי עריכת קסם. Autoenhance.ai מספק החלפת שמיים, תיקון פרספקטיבה ותאורת תמונה מחדש. LunaPic מאפשר אפקטים שונים של תמונות ויש לו כלים ליצירת אנימציות ו-GIF.

Pixlr מציע תכונות עריכת תמונות בסיסיות ויש לו שכבה בתשלום עם כלי עריכה נוספים. ל-Google Photos יש כלי עריכת בינה מלאכותית לעריכה מהירה. iPiccy הוא עורך חזק וחינמי המופעל על ידי AI עם אפקטים רבים. YouCam הוא כלי פשוט להתאמת בהירות וחדות.

פרטים נוספים בכתבה

בפוסט קודם כתבתי על המיזמים של המידען עורך התוכן הדיגיטלי ואיש החינוך עמי סלנט..  לאחרונה התפרסמה באחד מהם,  בבלוג  ידע וסקרנות דיגיטלית הכתבה " רשימת מנועי חיפוש וכלי חיפוש 2023 :  רשימה שימושית .  הכתבה כוללת מידע רב ושימושי על כלי חיפוש ברשת האינטרנט –  סוגים מבחינת ארכיטקטורה ואופן הפעולה,  ותחומי חיפוש  בהם מתמקדים הכלים השונים. .  בכתבה מעודכנת זו נוסף פרק חדש ונרחב אודות מנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית ומנועי חיפוש מועילים בתחומי המחקר האקדמי בעולם.  המידע הרב מאורגן על פי קטגוריות מה שמקל על ההתמצאות בשפע המידע . המידע מאורגן על פי הקטגוריות הבאות  :

    כלי עזר ושיטות חיפוש

   חיפוש תמונות

מנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית

מנועי על (רבי מנוע)

מנועי חיפוש לפודקסטים

מנועי חיפוש חישוביים

   דאטה ונתונים

  מנועי חיפוש לתחומי הכלכלה והפיננסים

מנועי חיפוש לאיתור אנשים

מנועי  חיפוש בתחום המדע והאקדמיה

מנועי  חיפוש לאיתור ספרים

  מנועי חיפוש בתחומי האמנות

מנועי חיפוש בתחומי הבריאות והרפואה

מנועי חיפוש בתחומי  התעשייה

מנועי חיפוש לאיתור חברות ותאגידים

תודה לעמי סלנט על המידע הרב והמועיל

 לכתבה 

מדריך מקיף של כלי חיפוש למטרות חינוך מסווגים על פי קטגוריות עודכן לאחרונה   ב-24  בדצמבר 2023 המדריך כולל:

פלטפורמות חיפוש , מנועי חיפוש ובתוכם גם  מאגרי מידע אקדמיים –  רשימה של כלים  חיוניים עבור מחנכים, חוקרים וסטודנטים, שמציעים שפע של משאבים אקדמיים וספרות אקדמית. פלטפורמות חיפוש מיוחדות אלו מספקות גישה למאמרים בביקורת עמיתים, ספרים, כתבי עת ושפע של חומרים אקדמיים אחרים, החיוניים למחקר מעמיק ולמחקר על פני דיסציפלינות שונות – כגון:   מנועי החיפוש Google Scholar,  I BASE  –  ומאגר המידע החופשי ERIC (Education Resources Information Center)  ועוד

משאבים חדשניים לתכנון שיעורים ומערכי שיעורים ברשת – כלים שמציעים מגוון משאבי הוראה, מערכי שיעור וחומרי הדרכה. פלטפורמות אלו נועדו לתמוך במורים ביצירת חוויות למידה מרתקות ואפקטיביות. כגון: OER Commons, Lesson Planet ועוד

אתרים לתמונות חופשיות ברשת – מבחר אתרים שמציעים מבחר עצום של תמונות שניתן להשתמש בהן מבלי לדאוג לבעיות זכויות יוצרים: כגון   – Pics4Learning , Pixabay ועוד

ספרים וספרי אודיו – פלטפורמות שנועדו לשפר משמעותית את חווית הקריאה עבור מחנכים, תלמידים וקוראים אחרים , כגון:   Google Books , Internet Archive ועוד ..

 ספרי אודיו לילדים –  דרך לטפח דמיון ולפתח מיומנויות הקשבה. מספר פלטפורמות כגון:  Audible Audiobooks for Kids , Harper Kids  ועוד 

מנועי חיפוש לילדים – מנועי החיפוש שנועדו לספק חווית גלישה ידידותית לילדים, לסנן תוכן לא הולם ולהציע פלטפורמה מאובטחת למשתמשי אינטרנט צעירים. כגון : Kidtopia , KidzSearch ועוד ..

 למדריך

מחקר בפרסום מקדים למאמר שאמור להתפרסם בכרך 50 גיליון  1 של כתב העת Journal of academic librarianship      בחן תערוכות דיגיטליות שהופקו על ידי מערכות ספרייה אקדמיות חברי ARL על מנת לחקור את אופי המוצגים והשימוש בהם.

מתוך 109 מערכות הספרייה האקדמיות של ARL שנבדקו, נמצאו ב-99 (90.8%) לפחות תערוכה דיגיטלית אחת זמינה באינטרנט, עם סך של 2939 מוצגים דיגיטליים שזוהו. מספר התערוכות הדיגיטליות הקשורות לכל מערכת ספרייה נע בין אפס ל-248 (ספריות אוניברסיטת דלאוור), עם ממוצע של 27.0 תערוכות דיגיטליות וחציון של 18 תערוכות דיגיטליות למערכת.

המחקר דגום בסך הכל 147 תערוכות דיגיטליות שנוצרו על ידי 68 ספריות אקדמיות, שפיתחו מסגרת מקורית לניתוח תוכן של המוצגים

המחקר השתמש בכלי ניתוח הטקסט הפתוח Voyant כדי לבצע ניתוח תדירות מונחים על מנת לזהות מונחי מפתח בטקסט המבוא של המוצגים

המחקר בדק באיזו מידה ספריות אקדמיות משתמשות בתערוכות דיגיטליות לקידום אוספים, אילו נושאים נבחרו על ידי הספריות לצורך גילוי ושימוש, באיזו מידה ספריות אקדמיות משתמשות בתערוכות דיגיטליות כדי להציג היבטים של המוסדות שלהן, כיצד ובאיזו מידה ספריות אקדמיות משתפות פעולה עם סטודנטים, חברי קהילה וקבוצות אחרות ביצירת תערוכות

הממצאים מאשרים שספרנים אקדמיים משתמשים בתערוכות דיגיטליות כדי להדגיש את האוספים שלהם, ליידע את המבקרים, לתרום להוראת התלמידים וליצור ולחזק קשרים עם קהילות שונות באמצעות יצירת תערוכות שיתופית.

הממצאים של מחקר זה יסייעו להבין טוב יותר כיצד ספרנים אקדמיים משתמשים בתערוכות דיגיטליות כדי לבנות מערכות יחסים ולהגשים מטרות אחרות בהקשר של המוסדות שלהם, כמו גם להציע רעיונות לספרנים שמבקשים לבנות תוכניות לתערוכות דיגיטליות של המוסדות שלהם.

במוסף  – שמות הספריות הנחקרות ,שמות התערוכות  וקישורים  לתערוכות

למחקר

במסגרת האקדמית של היום 'פרסם או תכחד', בעיית  כמות על פני איכות הולידה והנציחה את הדילמה של הוצאה טורפת . המונח הוצאה טורפת אם נתייחס לכתבי העת  הטורפים  לדוגמה – אלה כתבי שפועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה ,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו  PLOS   , BioMed Central שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית,  כתבי העת הטורפים הם כתבי עת לא אמינים או בעלי אמינות נמוכה, נוטים לפרסם, תמורת תשלום,  כול מה שמוגש אליהם גם ללא בקרת עמיתים או לאחר בקרה מינימלית.

הספר The Predatory Paradox Ethics, Politics, and Practices in Contemporary Scholarly Publishing    בן 284 עמודים מהווה מחקר מקיף  בנושא  תופעת ההוצאה לאור הטורפת . הספר הוא פרי של מחקר מקיף שכלל לא רק ראיונות אלא גם ניתוח תוכן , ניתוח טקסטואלי , ניתוח משפטי ועוד תוך כדי ניסיון להתמודד עם הבעיה .

הספר בוחן את אי ההבנות והתפיסות השגויות שיש לאנשים רבים לגבי פרסום טורף, ומספק  לקוראים מידע מדויק ומלא כדי להילחם באי הבנות ובתפיסות השגויות הללו

חלק מהטענות /נושאים/שאלות  עמהם מתמודד  הספר  לדוגמה:

הפתיחות כפתרון לבעיה  – נתונים   פתוחים' ו'מדע פתוח' מוצגים כתרופות נגד מכיוון שהם דורשים מהחוקרים לשתף את הנתונים האמיתיים שלהם כדי שהקוראים יוכלו לשפוט את איכות המדע בעצמם. 'ביקורת עמיתים פתוחה' היא וריאציה נוספת של זה – זה כרוך בפרסום דוחות הבודקים יחד עם המאמר, כך ששוב, הקוראים יוכלו לראות בעצמם שביקורת עמיתים אכן התרחשה. –  בספר נראה  כיצד משתתפי הראיונות ניסחו טענות כגון אלו, אך גם כיצד חלק מהמרואיינים מתנגדים  לטענות כאלה, תוך שהם מצביעים על מגבלות הפתיחות כפתרון לבעיית הפרסום

נושא נוסף לדוגמה בה עוסק הספר הוא 'איכות מחקר'  מהו ?–מגוון הגדרות הופיעו במהלך הראיונות שהתקיימו בממגרת המחקר –  כך למשל חלק מהמרואיינים הדגישו את האיכות או ה"קפדנות" של שיטות המחקר, והתייחסו בעיקר להיבטים טכניים של החוקר, בעוד שאחרים הדגישו את איכות הכתיבה, כפי שצוין, למשל, באמצעות שקיפות הדיווח על השיטות בהן נעשה שימוש או התוצאות שהתגלו.

דובר  על  חולשות גדולות או שיטות הונאה לא רק בכתבי עת או מוציאים לאור החשודים כדורסים, אלא גם בכתבי העת היוקרתיים והמכובדים ביותר

הספר בהיותו ספר לימוד  מציע  גם פעילויות אינטראקטיביות שיכולות להיות בשימוש בכיתה. חלק מהפרקים מקושרים למערכי נתונים שמאפשרים לקוראים גישה לטקסט המלא של תמלול  ראיונות   ולנתונים שתומכים בממצאים . המטרה שהקוראים ימצאו מערכי נתונים אלה שימושיים למחקר שלהם ולמטרות הוראה, ושהזמינות של מערכי נתונים אלה תשפר  את האמינות והעומק של הניתוחים עליהם מדווחים הפרקים.

לספר המלא

מכאן ומשם הוא ניוזלטר דו יומי של המידען ועורך התוכן הדיגיטלי עמי סלנט – מיזם חדש בו הוא  מדווח על תכנים חדשים בבלוגים השונים  ומאגרי המידע שמנוהלים  ומעודכנים על ידו, וגם  מדי פעם , זרקור על חומרים מעניינים בעולם.

     רשימת המעקב כוללת מעל 600 מקורות מידע ומאגרי מידע אקדמאיים.

     מיזם חדש זה מצטרף לרשימה ארוכה של מיזמים של עמי ובהם:

• אינדקס נושאים בתחומי המידענות וניהול תוכן
• למידה מקוונת ולמידה מרחוק – אינדקס נושאים
• ידע וסקרנות דיגיטלית
• המרפסת של עמי סלנט
• קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי
• ספריות דיגיטליות מרכז הידע
• חיים של אחרים- ביוגרפיות וסיפורי חיים
• ילדים בשואה – מרכז תיעוד
• מה חדש בפורטל הגורם האנושי
• איים בזרם
• רגעים היסטוריים

מידע נוסף ייחודי ומעניין אפשר למצוא גם בדף הפייסבוק של עמי

מידע על הפרופיל מקצוע של עמי אפשר למצוא באתר http://www.amisalant.com/?page_id=2

תודה לעמי על יוזמה מיוחדת זו ועל שאר האתרים השימושיים והמועילים שהם פרי יזמתו ועבודתו  

לניוזלטר מכאן ומשם

בסקר של למעלה מ-6000 חוקרים ברחבי העולם, הדו"ח של Digital Science, Figshare ו- Springer Nature  מספק עדות מרכזית לאתגרים המתמשכים הקשורים לשיתוף נתונים פתוחים, כמו גם להשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיות עתידיות.

דוח מצב הנתונים הפתוחים הפך למשאב ייחודי לטווח ארוך המתעד את ביסוס הנתונים הפתוחים, עמדות כלפיו וחוויות החוקרים בשיתוף נתונים.  הסקר נערך מדי שנה מאז 2015.

בדוח השמיני השנתי The State of Open Data  שפורסם ב-14 בנובמבר 2023  השתתפו למעלה מ-6,000 חוקרים ברחבי העולם, כאשר השיעור הגבוה ביותר של תשובות  מהודו (12%), סין (11%) וארצות הברית.  (9%)

כמעט שלושה רבעים מהחוקרים שנסקרו אמרו שהם עדיין לא מקבלים את התמיכה שהם צריכים כדי לשתף את הנתונים שלהם בגלוי

עבור 23% הנותרים מהמשיבים שביקשו וקיבלו תמיכה בשיתוף נתונים, התמיכה הגיעה בעיקר ממקורות פנימיים (עמית/מנחה – 61%), ואחריה ספריות מוסדיות (31%), משרד מחקר / מומחיות מוסדית פנימית (26%), מפרסמים (21%) ומממנים

ממצאים מעניינים נוספים:

• 60% מהמשיבים סבורים שהם מקבלים מעט מדי קרדיט על שיתוף הנתונים שלהם- הקרדיט נותר דאגה מתמשכת עבור חוקרים וכזה שחזר על פני דו"חות מצב הנתונים הפתוחים ב-8 השנים האחרונות
• שלב הקריירה אינו גורם משמעותי במודעות לנתונים פתוחים או ברמות התמיכה- יש צורך בהסברה כוללנית יותר בעת ארגון דיונים, פורומים ופאנלים במרחב המחקר הפתוח.
• המודעות לבינה מלאכותית עדיין לא תורגמה לפעולה- בעוד שכמעט מחצית מהנשאלים היו מודעים לכלי בינה מלאכותית  לאיסוף נתונים, עיבוד ויצירת מטא נתונים, רובם עדיין לא משתמשים בהם (17%).

ממצאים אלה מדגישים את הצורך בשיתוף פעולה וכלים  לעידוד החוקרים לישום פרקטיקות של מדע פתוח

לסקירה על  הדוח

להורדת הדוח

לדוח  המלא The State of Open Data 2023 (5)

מאמר מקיף בן 49 עמודים חוקר את היכולות של ChatGPT כעוזר אוטומטי בתחומים מגוונים, כולל כתיבה מדעית, מתמטיקה, חינוך, סיוע בתכנות ושירותי בריאות.

המאמר חוקר את הפוטנציאל של ChatGPT  לשפר את הפרודוקטיביות , לייעל תהליכי פתרון בעיות ולשפר את סגנון הכתיבה. לצד זאת המאמר  מדגיש  את הסיכונים הפוטנציאליים שקשורים בהסתמכות מוגזמת על  ChatGPT    בתחומים אלה כגון אי דיוק בקוד, יכולות חשיבה לוגית  מוגבלות, ביטחון עצמי מוגזם וחששות אתיים קריטיים  בכול הנוגע לזכויות יוצרים  ופרטיות .

המאמר מתווה תחומים ויעדים בהם שבהם ChatGPT מוכיח את עצמו כמועיל, יישומים שבהם יש להשתמש בו בצורה מושכלת ותרחישים בהם  מהימנותו עשויה להיות מוגבלת

המאמר כולל תרשימי זרימה לשימוש יעיל ב-ChatGPT  והמלצות שמדגישות אינטראקציה אינטרטיבית עם ChatGPT ואימות עצמאי של התפוקות שלו.

בהתחשב בחשיבות של שימוש ב-ChatGPT בתבונה ובמומחיות, ממליצים על השימוש בו למומחים שכן בקיאים בתחומים המתאימים.

למאמר המלא 

APC    – Article Processing Charge    היא אחת השיטות למימון מאמרים בגישה פתוחה – על פיה המחבר, מוסד המחבר או מממן המחקר משלמים  עבור פרסום מאמר/יצירה בכתבי עת בגישה פתוחה  או בכתב עת היברידי.  ה- APC     משמש כתבי עת בגישה פתוחה במקום דמי מנוי שספריות וקוראים שלמו באופן מסורתי עבור גישה למאמרי מחקר.

מחקר שהתפרסם ב- 3 בנובמבר 2023  כולל  הערכה  של סכומי  APC  ששולמו לפרסום בגישה פתוחה בכתבי עת בשליטת חמשת המפרסמים המסחריים הגדולים Elsevier, Sage, Springer-Nature, Taylor & Francis ו-Wiley בתקופת השנים  2015 ל-2018

מעריכים שמחברים  בעולם שילמוAPC   בשווי של  1.06  מיליארד דולר בשנים 2015-2018. הכנסות זהב OA (כתבי עת בגישה פתוחה מספקים גישה פתוחה מיידית לכול המאמרים שפורסמו)  הסתכמו ב-612.5 מיליון דולר, בעוד ש-448.3 מיליון דולר הושגו עבור פרסום OA בכתבי עת היברידיים.

revahim2מבין חמשת המוציאים לאור, Springer-Nature הרוויחה את ההכנסות הרבות ביותר 589.7) מיליון דולר), ואחריה Elsevier (221.4 מיליון דולר), Wiley (114.3 מיליון דולר), Taylor & Francis (76.8 מיליון דולר) וSage (31.6 מיליון דולר). כאשר Elsevier ו-Wiley מרוויחות את רוב ההכנסות של APC מעמלות היברידיות ואחרות מתמקדות בזהב

לאור הנתונים נשאלת השאלה האם במקום להפוך פרסום אקדמי לבר-קיימא ונגיש לכולם, הסכמים טרנספורמטיביים שואפים לשמר את הסטטוס קוו, שבו הוצאה לאור אקדמית יקרה  ועסק רווחי עבור כמה תאגידים.

למאמר