מאגרי מידע סיינטומטריים  הם אוספים ביבליוגרפיים של משאבים מדעיים  – כתבי עת אקדמיים  ומאמרים .פרסום במאגרי מידע בינלאומיים מציע לחוקרים  הזדמנויות רבות: כולל הכרה עולמית בפעילות מדעית, , הבטחת מימון למחקר מדעי ועוד.

כתבה עם מאגרי מידע סיינטומטריים הטובים ביותר לפרסום מדעי לשנת 2024  פורסמה לאחרונה.הכתבה מונה  10 מאגרי מידע ובראשם  Web of Science (WoS)  ו- Scopus היקרים.

לצד מאגרי מידע יקרים אלה  ואחרים קיימים גם מאגרי מידע פתוחים חופשיים  כגון dimentions  ועוד.

לאור התמיכה שהולכת וגוברת במדע פתוח בחוגים אקדמיים בשנים אחרונות נשאלת השאלה   האם  מאגרי מידע סיינטומטריים פתוחים יכולים לשמש חלופות ל- Scopus ו-Web of Science בפתרון בעיות מחקר .

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק את הנושא

במחקר זה  נבחנו לצורך כך מסדי הנתונים המדעיים  הפתוחים והחופשיים הבאים:  OpenAlex , AMiner, Wizdom.ai, Lens, Dimensions  עבור הנושא  regional resilience  (חוסן אזורי),   שהיכולת שלהם הוכחה עבור נושא זה

מתוצאות המחקר: מאגרי מידע פתוחים משלימים ומרחיבים נתונים ומידע אך אינם מבטיחים איכות גבוהה של חומרים  ומספקים  רמה נמוכה יחסית של מטא נתונים. בניגוד למאגרי מידע פתוחים, ל-Scopus ול-WoS יש דרישות גבוהות מאוד בנוגע לכתבי עת שנכללים במאגרים, מה שמבטיח שהם מייצגים מחקר איכותי ביותר. בנוסף, אף מסד נתונים פתוח לא כולל כיום  את מערך הכלים האנליטיים החזקים שמציעות Scopus ו-WoS, שמתרחבות כל הזמן. הנתונים הסטטיסטיים הייחודיים הזמינים במאגרי מידע אלו מקדמים פיתוח מערכות ביבליומטריות פתוחות, וכן מאפשרים למדענים לבצע מחקר בתחומים מדעיים שונים.  לפיכך, מוקדם מדי לנטוש את השימוש ב– Scopus וב-Web of Science בפעילויות מחקר.

עוד בהקשר של  מאגרי מידע סיינטומטריים  לאור העובדה שהם פותחו בהקשרים שונים, מאופיינים בהטרוגניות מבנית ותפקודית – מה שמקשה על בחירתם ,  מומלץ לאמץ גישה סלקטיבית בבחירתם  תוך התחשבות באילוצים פיננסיים ואחרים כמו גם בפרטים של בעיות המחקר.

למחקר.