בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה גבוהה  – מדיניות, משאבים והנחיות של האוניברסיטאות

ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת  מספקת הזדמנויות להעשיר חוויות לימוד , אך גם מעוררות חששות לגבי יושרה אקדמית.

מרצים לא אחת מהססים מלשלב בינה מלאכותית יוצרת במסגרת ההוראה  שלהם והם זקוקים להמלצות והכוונה מהמוסדות שלהם לשילוב בינה מלאכותית יוצרת בכיתותיהם בצורה יעילה

gnמחקר שהתפרסם ב- 12 ביולי 2024  ב-arXiv שם לו למטרה לחקור כיצד אוניברסיטאות ומרצים  מתייחסים לנושא.

המחקר מסתמך על  ניתוח מדיניות הקיימת לגבי השימוש בבינה מלאכותית יוצרת ו במיוחד ב- ChatGPT באוניברסיטות בארה"ב .

providedמקורות הנתונים כוללים מדיניות אקדמית,הצהרות, הנחיות ומשאבים רלוונטיים שסופקו על ידי 100 אוניברסיטאות מובילות בארה"ב

נמצא שרוב האוניברסיטאות הנחקרות  מאמצות גישה פתוחה אך זהירה כלפי בינה מלאכותית יוצרת , .

החששות העיקריים קשורים  בשימוש אתי, דיוק ופרטיות נתונים.  רוב האוניברסיטאות מגיבות באופן פעיל ומספקות סוגים מגוונים של משאבים להכוונה בשימוש : : סילבוסים, סדנאות, מאמרים משותפים וייעוץ אישי שמתמקד במגוון נושאים :מבוא טכני כללי, חששות אתיות, פרטיות מגבלות וכלי בידוק

הממצאים מספקים ארבע המלצות  פדגוגיות מעשיות למחנכים בפרקטיקות הוראה: לקבל את הנוכחות של הבנה מלאכותית היוצרת , להתאים   את השימוש בה  ליעדי הלמידה, למנוע שימוש לרעה, ולאמץ אסטרטגיות הערכה רב-גוניות במקום להסתמך על גלאי AI.

בקביעת מדיניות הומלץ למרצים לקבוע מדיניות והנחיות ספציפיות למשמעת, ולנהל מידע רגיש בזהירות.

למחקר 

תמונת הפרופיל של לא ידוע

About information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה