דוח מחקר בנושא הטרדות מיניות בספריות אקדמיות פורסם ביוני 2021 . שיטת המחקר סקר. השאלון הופץ  במגוון רשימות דוא"ל של ספריות אקדמיות המופעלות על ידי ALA כולל   ILI-L INFOLIT, STS, LITA, LLAMA, RUSA, COLLIB-L SRRT

613 נחקרים השיבו על השאלון באופן מלא.

מטרת הסקר הייתה  לבדוק 2 שאלות מחקר עיקריות :

1: מהו אופי ושכיחות ההטרדות המיניות בקרב עובדי הספריות בספריות אקדמיות על ידי עמיתים לעבודה?

2: מהו אופי ושכיחות ההטרדות המיניות בקרב עובדי הספריות בספריות אקדמיות על ידי משתמשי הספרייה?

לצורך המחקר נעשה שימוש בשאלון חוויות מיניות – SEQ –  Sexual Experiences Questionnaire (SEQ)  – כלי מחקר בן 30 פריטים שפותח לראשונה בשנת 1988 על ידי פיצג'רלד וגלטמן ותוקן פעמים רבות לאחר מכן. הכלי מבחין ב-5 סוגים של הטרדה מינית : הטרדה מגדרית- Gender Harassment, התנהגות מפתה- Seductive Behavior, שוחד מיני- Sexual Bribery, כפיה מינית- Sexual Coercion ותקיפה מינית- Sexual Assault. במחקר בנוסף ל-5 סוגים אלה של הטרדה מינית שצוינו לעיל , לבסוף נשאלה שאלה כללית עם המונח הטרדה מינית- Sexual Harassment.

ממצאי המחקר העיקריים  מוצגים בטבלה הבאה:

כפי שמצוין בטבלה שלעיל  הטרדה מגדרית היא החוויה המדווחת ביותר בעוד שחלק קטן מאוד מהמדגם מדווח על ניסיון עם כפייה מינית או שוחד מיני. חלק ניכר (35%) מצביע על ניסיון של  תקיפה מינית בידי משתמש ספרייה, עמית לעבודה או שניהם. ניתוח מפורט יותר של סוג זה של הטרדה מינית מצביע על כך שכמעט כל (99%) החוויות שסווגו  כתקיפה מינית מאופיינות בנגיעה מכוונת שגרמה לאי נוחות ולא ליטוף , ניסיון  או קיום יחסי מין.

המשתנים מין, גיל, סוג מוסד וזמן בילוי עם הציבור נמצאו במתאם חיובי  עם כול הסוגים השונים של הטרדות מיניות שנמדדו בסקר. נמצא שנשים היו בסיכון גבוה יותר מאשר גברים לחוות הטרדה מינית. נחקרים שבילו זמן משמעותי עם משתמשי הספרייה  היו בסיכון גבוה יותר לחוות הטרדה מינית. הנתונים גם הצביעו על כך שגיל הוא משתנה קשור. נחקרים שדיווחו כי הם חוו הטרדה מינית היו בגיל חציוני כ- 37. כמו כן, נמצא כי העובדים באוניברסיטאות ציבוריות נוטים יותר לחוות הטרדה מינית מאשר אלו העובדים במוסדות פרטיים.

כמו כן נמצא בסבירות גבוהה יותר כי הערות מפורשות מגיעות מעמיתים, בעוד שאינטראקציות קצרות שגורמות לאי נוחות  של עובדי הספרייה נוטות יותר להגיע מצד משתמשי הספרייה. ניתן להסביר זאת  באפקט ההזדמנות, שכן לחברים לעבודה יש יותר הזדמנויות לשיחות, בעוד שלמשתמשי הספרייה  אין כל כך  הרבה הזדמנויות לשיחות, אך יש להם יותר הזדמנויות לאינטראקציות קצרות שגורמות לאי נוחות.

אחד המאפיינים הבולטים בטבלה 1 שראוי לציון הוא האי-התאמה הברורה בין כמה סוגים/מדדים של הטרדה מינית לבין המדד הגלובלי של הטרדה מינית. באופן ספציפי, 78 אחוז מהמדגם מצביע על חוויה של  הטרדה מגדרית ו -64 אחוז מצביעים על חוויה של התנהגות מפתה, אך רק 21 אחוז מהמדגם סימנו "כן" לשאלה הסופית שנשאלה האם הם חוו "הטרדה מינית, "תוך שימוש בביטוי הספציפי הזה. הפער בין הסוגים הספציפיים של הטרדה מינית לבין המדד הכללי עשוי להצביע על כך שאנשים שחווים הטרדה מגדרית או התנהגות מפתה אינם מאפיינים בהכרח חוויות אלה כהטרדה מינית.

חשוב לציין שאין לראות במדגם מדגם מייצג  ולא ניתן להכלילו. פיתוח מדיניות ותרבות מתאימה חשובים.

המלצות ומידע נוסף בדוח המחקר.