מגה כתבי עת  הם מודל מיוחד חשוב וחדש יחסית בעולם הפרסומים האקדמיים./מדעיים. כתבי עת אלה דוגמת PLOS ONE הם כתבי עת עם מספר רב של מאמרים בדרך כלל בנושאים רחבי טווח, שפועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס על תשלומי המחברים APC. ייחודם הוא במודל החדש של שיפוט עמיתים peer review  שמסתפק/מתמקד במה שנקרא תקינות מדעית "scientific soundness" וזונח בתהליך השיפוט וההערכה את הקריטריונים של חדשנות או חשיבות תוצאות המחקר. את הערכתם של אלה הוא משאיר לשיפוט הקוראים לאחר פרסום המאמר. כתבי עת מסוג זה יכולים לפרסם אלפי מאמרים בשנה .

כתב העת הראשון מסוג זה הוא כתב העת בתחום הרחב STM  שהושק ב- 2006 – PLOS ONE  ומאז חלו התפתחויות בכתבי עת ממודל זה.

מחקר שהתפרסם בפברואר 2018  סוקר את ההתפתחויות בסוג זה של כתבי עת  בשנים 2006 -2017 .

במסגרת המחקר נבדקו מאמרים מ- 19 כתבי עת מסוג זה מגיליונות  15-16בינואר 2018, תוך שימוש במאגר Scopus . השימוש  בפילטרים מסוימים שמאפשר המאגר איפשר את בדיקת המשתנים במחקר כגון המוסד של המחבר.

מתוצאות המחקר: בשנים 2010- 2013   הסתמן גידול מואץ במאמרים מסוג זה. לאחר מכן חלה האטה. חלקם של המחברים שמוסד המחקר שלהם הוא בסין, גדול, ומהווה 25% מכלל המאמרים.

כמו כן, חל מפנה בשחקנים בתחום. PLOS ONE שהיה הדומיננטי בתחום בשנים הראשונות, מפרסם היום רק כשליש מהמאמרים מסוג זה, והמוביל בתחום כיום מבחינת מספר הפרסומים הוא Scientific Reports , שגדל מאז 2014 וכיום הוא כתב העת הגדול ביותר שפועל על פי מודל זה.

ממסקנות המחקר : מודל זה של הוצאה לאור לא יהווה מהפכה בזרם המרכזי של  שיפוט העמיתים והאופן בו הוא מתבצע, אך הוא עונה על הצרכים של מחברים מסוימים בכך שהוא מספק פרסום מהיר, תחזיות טובות יותר לאישור המאמרים לפרסום, לצד הכרה ברשימת הפרסומים.

למידע נוסף, כולל פרטים על ההתפתחויות במשך השנים ברשימת 19 כתבי העת שנבדקו במחקר, במאמר המלא