קטגוריה: הערכה מדעית

המחקר הביו-רפואי הופך לפתוח ושקוף יותר

לשקיפות חשיבות רבה במחקר בכלל ובמחקר הביו-רפואי בפרט. מעניין מה התקדם בנושא? מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד  בקליפורניה  בדק 149 מחקרים ביו-רפואיים שפורסמו בשנים 2015-2017. נבדק כמה מהם כללו מידע על אינדיקטורים חשובים של שקיפות : מי מימן את העבודה ניגודי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, מדע פתוח, נתונים מדעיים פתוחים | כתיבת תגובה

שירותי ווב שמסייעים למחברים בבחירת כתבי העת לפרסום

אחד השלבים החשובים בפרסום המדעי הוא בחירת כתב העת המתאים. בבחירת כתב העת נלקחים בחשבון גורמים רבים ביניהם : אימפקט , איכות השירות, קהל היעד, עלויות ומדיניות ולא אחת מחברים מתקשים להשיג מידע זה.  מספר כלים ושירותים יכולים לסייע למחברי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, מדריכים | כתיבת תגובה

מגה כתבי עת –  התפתחויות בשנים 2006-2017

מגה כתבי עת  הם מודל מיוחד חשוב וחדש יחסית בעולם הפרסומים האקדמיים./מדעיים. כתבי עת אלה דוגמת PLOS ONE הם כתבי עת עם מספר רב של מאמרים בדרך כלל בנושאים רחבי טווח, שפועלים על פי המודל הכלכלי של הגישה הפתוחה  שמבוסס … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, דוחות מחקר, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

הערכה מדעית כיצד?  – ערכת כלים חדשה ומקיפה

לאור  המגוון הרחב של מדדים להערכה מדעית למטרת שונות מתעורר לא אחת    קושי מסוים בבחירת המדד הנכון לסוג התוצר המדעי המסוים ולמטרת ההערכה המסוימת,  ומכאן הצורך בהדרכה בנושא. ערכת כלים חדשה ומקיפה באה לענות על צורך זה. המדריך החדש כולל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | תגובה אחת

דרוג האוניברסיטאות בעולם 2018

רשימת דרוג האוניברסיטאות בעולם לשנת  2018 של Times Higher Education כוללת 1000  אוניברסיטאות -5% מכלל 20000 המוסדות   להשכלה גבוהה בעולם.77 מדינות מיוצגות ברשימה. הדרוג התבסס על 13 אינדיקטורים שבאו להעריך את הפעילות הכללית של המוסד כולל  הוראה, מחקר, העברת ידע, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, מוסדות מחקר | כתיבת תגובה

שבוע ה- peer review בדגש על שקיפות התהליך

תהליך ה- peer review, ביקורת עמיתים, הוא תהליך השיפוט של כתב יד על ידי מומחים, לעתים בצורה אנונימית ולרוב לא תשלום. השופטים, שמונו בדרך כלל על ידי העורך קוראים את כתב היד, מעירים הערות לשיפור וכוללים המלצות לגבי פרסומו . … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, תקשורת מדעית | כתיבת תגובה

R-Factor – מדד חדש  להדירותו של מאמר מדעי

חשוב שמחקרים מדעיים יתאפיינו בהדירות של תוצאות כלומר תוצאות שניתנות ליצירה מחדש, שתהיה  יכולת לשחזר את אותן התוצאות.  מחקרים רבים נכתבים לצורך קידום אקדמי וצבירת ציטוטים אבל כמה מהם כוללים תוצאות ברות תוקף? מעריכים שכמחצית ממימון מחקרים מושקע במחקרים מדעיים  היעדרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית | כתיבת תגובה

מובילים בתעשיית המו"לות על התפתחויות אחרונות ועתיד המדדים הביבליומטריים

ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017. בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics  ,Taylor & Francis  ענו על שאלות  הקשורות        להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics  ועתידו של מדד – journal … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי, ציטוטים | כתיבת תגובה

I40C – היוזמה לציטוטים פתוחים – Initiative for Open Citations

ציטוטים, כידוע, מהווים מדד לאמינות וליוקרה אקדמית . מאגרים ידועים למידע על ציטוטים הם web of science  ו Scopus  שתוכניהם סגורים מאחורי חומת תשלום.  מערכת ציטוטים פתוחים יכולה לסייע בהנגשת מידע חשוב זה לכול. מן הראוי לציין, שמידע על ציטוטים מדעיים, מעבר לחשיבותם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, הערכה מדעית - מדדים, כללי | כתיבת תגובה

הורדתה של רשימת כתבי העת הטורפים השחורה של Jeffrey Beall – פרשנויות ותגובות

בפוסט קודם כתבתי על נושא כתבי העת הטורפים. כתבי העת הטורפים פועלים על פי המודל של הגישה הפתוחה ,אלא שלא כמו"לים ידועים ,חשובים ומכובדים, שמאמצים את מודל הגישה הפתוחה כמו  PLOS   , BioMed Central, eLIFE שמקפידים על בקרת עמיתים ואמינות מדעית,  כתבי העת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, הערכה מדעית, כללי, כתבי עת | כתיבת תגובה