לאחרונה קיימת התלהבות ממה שמכונה  ה"חזרה לשגרה" לכנסים אקדמיים ובעיקר ההתלהבות לנוכחות פיזית ומפגשים אישיים עם עמיתים לאחר שנוצרה עייפות מסוימת מהזום.  וגם אני חלקתי את התחושה הזאת בכנס טלדן האחרון

אך חשוב גם לזכור שכשהמגיפה אילצה לראשונה את רוב הכינוסים המדעיים, אם לא את כולם, לעבור לאינטרנט, התברר שהאוכלוסייה שהשתתפה בכנסים (מקוונים) הייתה שונה באופן מהותי מבעבר. יותר אנשים מאוניברסיטאות פחות עשירות (בארה"ב) ומכל העולם הצטרפו לראשונה לכנסים בינלאומיים. זה כלל גם סטודנטים לדוקטורט (בדרך כלל עם תקציבי נסיעות נמוכים) וסגל זוטר, להם חשוב ביותר להשתתף בכנסים.

כיום עם החזרה לכנסים הפיזיים נשאלת השאלה האם יש  מודל שיכול לאפשר נוכחות פיזית ובה בעת להנציח את המצב שהיה קיים בכנסים המקוונים גם מבחינת ההכלה של המשתתפים. יתכן שכנס היברידי שהא ארוע שמשודר בזמן אמת אונליין ואשר בו במקביל לנוכחות פיזית של משתתפים קיימת גם נוכחות וירטואלית של משתתפים, יכול להיות הפתרון

מחקר שעליו דווח בכתבה  מ- 16 במאי 2022 מתמודד עם השאלה . במחקר נשאלו חוקרים על הניסיון שלהם עם כנסים מקוונים ועל נכונותם להשתתף בכנסים מרחוק בעתיד, כולל כנסים היברידיים. המדינות שנבדקו היו: בנגלדש (20 חברים), ברזיל (49 חברים), אתיופיה (44 חברים), מלזיה (84 חברים), פקיסטן (26 חברים), והמזרח התיכון וצפון אפריקה (110 חברים). איסוף הנתונים נמשך 19 ימים במאי 2021, והניב 72 תגובות תקפות (שיעור התגובה היה 24%). הנשאלים כללו סטודנטים לתואר שלישי (2%), אנשי סגל עם קביעות (53%) ואנשי סגל ללא קביעות (16%). השתתפו בסקר  גם כמה עמיתים (בעיקר מארה"ב) ששימשו בעבר כיו"ר ועידה/תוכנית של מפגשים בינלאומיים רחבי היקף.

נקודת מבט של המשתתפים בכנסים

ניתוח הנתונים של תשובות המשתתפים בכנסים הדגיש שלוש סוגיות הקשורות להשתתפות בכנסים, אשר נפתרו במידה ניכרת על ידי אפשרויות מרוחקות. ראשית, בעיות פיננסיות: רוב האנשים דיווחו שהם יכלו להשתתף בכנס בינלאומי בפעם הראשונה, מכיוון שהם לא יכלו להרשות לעצמם עלויות נסיעה . שנית, גמישות: מספר נחקרים ציינו שהם יכולים לנהל טוב יותר את ההתחייבויות המקצועיות והאישיות (המשפחתיות) שלהם על ידי השתתפות מרחוק ויכולת לצפות בשידורים בזמן אמת  של המפגשים (זה היה נכון במיוחד עבור נשים, שהן עדיין, לרוב, המטפלות העיקריות בילדים, כפי שצוין על ידי עיתון PNAS משנת 2020). ואחרון, בטיחות: זה נוגע לבריאות. בסך הכל, המסר היה ברור: כנסים היברידיים יגדילו את הנוכחות של אנשים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה, כשהיתרונות עולים במידה ניכרת על האתגרים.

נקודת המבט של המארגנים

למרות שהמארגנים תומכים בהכללה נוספת באמצעות השתתפות מרחוק, הם העלו גם כמה חששות . ראשית, הם ציינו כי אונליין בלבד היא סביבה הרבה יותר טובה מהיברידית מכיוון שיש רק סוג קהל אחד. האתגרים הקשורים לכנסים היברידיים כוללים ציוד ויכולות טכניות: כנסים המופעלים במצב היברידי זקוקים לאולמות אירועים עם מסכים גדולים, מיקרופונים וחיבורי אינטרנט יציבים. דרישות אלו עשויות להוביל את המארגנים לבחור במקומות יקרים שבהם מרכזי כנסים יכולים להציע טכנולוגיות אלו, אשר, באופן פרדוקסלי, ימנעו אפילו יותר נסיעות ממדינות בעלות הכנסה נמוכה. דאגה נוספת היא דמי הכנס: אם כנסים היברידיים דורשים יותר טכנולוגיה, דמי הכנס עשויים להתייקר, ולמנוע יותר אנשים להשתתף (באופן אישי או מרחוק). כמו כן הועלו בעיות פרטיות. תפיסות הפרטיות משתנות ממדינה למדינה. לדוגמה, ייתכן שחלק מהאנשים לא ירגישו בנוח להיות מוקלטים בשידור ישיר.

גם  המשתתפים וגם המארגנים ציינו שהגבלת נסיעות למרחקים ארוכים תשפיע לטובה על הסביבה, שכן דלק סילוני הנוכחי הוא מקור לזיהום עולמי

לסיכום, בהתחשב בתשובות הנחקרים  על היתרונות שבכנסים וירטואליים  מחד ובהתחשב בעובדה שבני אדם הם חברתיים מטבעם, ומגע אישי, צ'אטים לא פורמליים וכו' הם בסיסיים לרווחתנו האישית, כמו גם לאינטראקציות החברתיות ניתן לומר  שהיברידיות, עשויה להיות פשרה טובה… אבל עם כמה אזהרות.   על כך בכתבה