לארכיאולוגים : Pofatu   – מאגר חדש בגישה פתוחה לשיתוף נתונים בארכיאומטריה

"חפצים הם אבני הבנייה של התמונה שמוצגת על ידי הארכיאולוג  – חפץ ארכיאולוגי הוא לא רק כול מה שנוצר על ידי האדם אלא גם כול מה ששימש אותו, לדוגמה אבן ששימשה אותו בבנית בית למרות שלא נוצרה ועובדה על ידי האדם,  וכול דבר שעשוי ללמד על הסביבה שבה חי האדם. תחום מחקר שהתפתח בשנים האחרונות הוא ארכיאומטריה שעוסקת בעיקר בשני תחומים: מדידת זמן כלומר קביעת גילם של חפצים והתחקות אחרי מקורם של החפצים . ההנחה ביסודה של שיטה זו היא שהמרבצים של אותם חומרי גלם במקומות שונים לעולם אינם זהים." (הציטוט מתוך מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא")

עקב השיפור והשימוש בטכניקות טביעת אצבעות גיאוכימית  שהיא הדרך היעילה, בין השאר,  לשחזר כיצד ואיפה עמים קדומים החליפו כלי  אבן,  הנתונים על ההרכבים הארכיאולוגים של כלי אבן גדלו באופן אקספוננציאלי . נתונים אלה חשובים וחיוניים למחקרי מקור שמתעדים היכן נמצאים חפצים יחסית למקורות או למקום הייצור שלהם ובכך מסייעים לארכיאולוגים להבין את היסטורית החיים של חפצים

​כדי להקל על הגישה לנתונים הגיאוכימיים ההולכית וגדלים  2 חוקרים ממכון מקס פלאנק למדע ההיסטוריה האנושית הגו ועיצבו את המאגר Pofatu  מאגר בגישה פתוחה שמספק לחוקרים גישה למערך נתונים ופרטים ארכיאולוגיים מתרחב שמאפשר השוואה ושחזור במחקרי מקור.

המאגר מכיל כיום 7759 דגימות בודדות מאתרים ארכיאולוגיים וממקורות גיאולוגיים ברחבי איי האוקיינוס השקט , אך מייסדיו מברכים על כול תרומה של נתונים גיאוכימיים של  חפצים ארכיאולוגיים ללא קשר לגבולות הגיאוגרפיים או התרבותיים, והמטרה הסופית היא פרויקט גלובלי יותר. המאגר מספק מקור מקיף למקורות ארכיאולוגיים וחפצים שמאפשרים תובנות חדשות על סחר עתיק והפלגות למרחקים ארוכים. נתונים אמינים מאפשרים למדענים לשחזר התנהגויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות של חברות אנושיות לאורך  אלפי שנים רבות. על ידי מעקב אחר הובלת חפצים הנישאים על פני האוקינוס השקט יהיה אפשר לשחזר את המסעות העתיקים שאפשרו את ההגירה הימית הגדולה בהיסטוריה האנושית.

בסיס הנתונים משתמש ב-GitHub לצורך אחסון ובקרת גרסאות בקוד פתוח כדי לאפשר שקיפות ושחזור מובנה למחקרים עתידיים על חילופי פריהיסטוריה.

למרות שמאגר המידע אמור לשמש בעיקר ארכיאולוגים, ניתוחים של דגימות גיאולוגיות וחומרי גלם המופקים ממחצבות פריהיסטוריות עשויים לשמש גם גיאולוגיים ובכך המאגר יקל גם על מחקר בינתחומי.

 

למאגר

מידע שימושי נוסף על השימוש במאגר

למידע נוסף בנושא.

מידע נוסף בנושא

אודות information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה כלי מחקר, כללי, מאגרי מידע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s