נתונים מקושרים וספריות

פרק מספר בשם  New top technologies every librarian needs to know”  " משנת 2019  עוסק בנושא נתונים מקושרים וספריות.  פרק זה של הספר  הוא בגישה פתוחה.

רוב משתמשי הספרייה יגיעו לנתונים מקושרים אודות הספרייה עוד לפני שיגיעו לספרייה עצמה. אם נקיש בגוגל את שם הספרייה,  בסרגל הצדדי נקבל מידע על הספרייה מתוך גרף הידע של גוגל , שהוא מאגר סמנטי מצטבר של עובדות שמושתת על נתונים מקושרים. אם משתמש מעדיף את ויקיפדיה כנקודת התחלה חיפוש שם האוניברסיטה, למשל, יציג דף מהויקיפדיה שכולל תיבת מידע צדדית עם אוסף עובדות שלקוחים ממאגר הנתונים המקושרים של ויקידאטה .  בשונה מגרף הידע של גוגל העובדות בויקידאטה ניתנות לעריכה ולשימוש חוזר על פי רישיון גמיש.

אך הנתונים המקושרים מאפשרים הרבה יותר מעבר להצגת עובדות בסרגלים צדדיים . הם מחברים תכנים ממערכות שונות, פותחים תכנים לשימוש חוזר, מבהירים מונחים דומים רבי משמעויות , יוצרים קשרים בין סטים של נתונים ומאפשרים חיפושים סמנטיים.

נתונים מקושרים הנם  קבוצה של טכנולוגיות וסטנדרטים שמאפשרים לכתוב  הצהרות עובדתיות בפורמט מכונה בר קריאה, לקשר בין הצהרות העובדתיות הללו ולפרסם הצהרות אלה בווב ברישיון פתוח עם גישה לכול.

הפרק מספק דוגמאות להצהרות עובדתיות שבנויות מ- 3 חלקים במבנה תחבירי של נושא, נשוא ומושא     ותשובות לשאלות שניתן לענות עליהם באמצעות הצהרות אלה  לדוגמה:

  1. K. Rowling -> has place of birth -> Yate

 Yate -> has county -> Gloucestershire

 Gloucestershire -> has country -> England

  1. K. Rowling -> graduated college from -> University of Exeter

באמצעות הצהרת אלה ניתן לענות על שאלות ספיציפיות כגון :

“Which fantasy authors born in Gloucestershire County in England went to University of Exeter?”

הנתונים המקושרים שמטרתם להפוך את הווב מווב של מסמכים לווב של נתונים ומאפשרים קישור ושיתוף של נתונים לצריכה של  אנשים ומכונות ,  ישנו את עולם אחזור המידע. Europeana  ו- Digital Public Library of America הן 2 דוגמאות ליישום מוצלח. אך ככול טכנולוגיה חדשה הנתונים המקושרים כרוכים באתגרים ובעיות וכאן תפקידם של הספרנים.

פרק זה עוסק במעורבותם של ספריות בנושא , קוד,  וכלים ,  וההשלכות שתהיינה לכך לגבי הספריות..

ספריות אוניברסיטאיות וספריות לאומיות מובילות בהנחת הבסיס לנתונים מקושרים בספריות הן על ידי פיתוח מודלים לייצוג המידע כנתונים מקושרים דוגמת יוזמת ה- BIBFRAME של ספריית הקונגרס, והן על ידי שימוש בנתונים המקושרים ובכלים תומכים בטכנולוגיה,  בתאור מקורות המידע שלהן. פירוט רב, כולל מידע טכני,  ניתן למצוא בפרק זה של הספר.

 

מודעות פרסומת

אודות information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, ווב 3.0, טכנולוגיות, כללי, מעולם הספריות, נתונים מקושרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s