pעמים רבות נטען, שלגישה הפתוחה למאמרים מכתבי עת יש פוטנציאל להגדיל את מידת השימוש כפי שנמדד במספר הורדות וגם את מספר הציטוטים.
מחקר כמותני ואיכותני של Springer Nature שם לו למטרה לבדוק את ה-"OA effect" גם לגבי ספרים אלקטרוניים – האם טענה זו נכונה גם לגבי ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה.
.
אשר למחקר הכמותני- לצורך בדיקת מספר ההורדות נעשה שימוש בנתונים של SpringerLink – הנתונים כללו מדגם של 216 ספרים בגישה פתוחה של Springer Nature ו- 17,124 ספרים שלא בגישה פתוחה
לצורך בדיקת מספר הציטוטים נעשה שימוש בנתונים של Bookmetrix – נבדקו 184 ספרים בגישה פתוחה ו- 14,357 ספרים שלא בגישה פתוחה.
הדוח המלא של המחקר, שמשתרע על פני 36 עמודים, התפרסם בנובמבר 2017.
מממצאי המחקר: נמצא שמספר ההורדות של פרקים מהספרים האלקטרוניים בגישה פתוחה בשנה הראשונה של ההוצאה לאור גדול פי 7 מהספרים שלא בגישה פתוחה, ומספר הציטוטים לאורך תקופה של 4 שנים גבוה ב- 50%
מספר האזכורים המקוונים בתקופה של 3 שנים גדול אף הוא פי 10..
כמובן, שקיימים הבדלים בתחומי המחקר השונים. כמו כן אין להתעלם ממגבלות המחקר שקשורות בעיקר לנתונים לא מספיקים כדי לספק תמונה לאורך זמן.
אשר למחקר האיכותני- המחקר כלל ראיונות עם מחברים ומממנים על הניסיון שלהם ותפיסתם את ההוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה ב- Springer Nature. ממחקר זה נמצא, שהמניע העיקרי לפרסום ולמימון של הספרים בגישה פתוחה הוא הנראות והתפוצה הרחבה של המחקר, כלומר חוקרים ומממנים מודעים ל- "OA effect", אך רבים הדגישו גם את ההיבט האתי שבהוצאה לאור בגישה פתוחה
כך למשל נטען
“I work with issues that have to do with inequality, so for me publishing a book that wasn’t OA on the impact of international development would be quite unethical, because I know that people in Uganda would not be able to read the book. For me it was an absolutely critical component to the ethics of publishing”.
אוזכרו גם מניעים פוליטיים.כגון
“my motivation was political; if it is publicly-funded research (which it is in my case) then I think the public has a right to access these results without any boundaries, not having to pay twice”.
לאור זאת, ניתן לומר ש"אפקט הגישה הפתוחה" שקיים בכתבי עת אלקטרוניים קיים גם בספרים אלקטרוניים.
עולם המידע 