יוזמת  HuMetricsHSS  מתוארת  במאמר שהוצג בכנס .IFLA 2017  שהתקיים השנה  ב- 19-25 באוגוסט בורוצלב  שבפולין. יוזמת  HuMetricsHSS   קוראת לעבור באקדמיה  ובספריות לפרדיגמת הערכה מבוססת ערכים.

ההנחה בבסיס יוזמה זו היא  שהמדדים להערכה מדעית במדעי החברה והרוח מבוססים על נורמות שונות מאלה שבתחום המדעים STEM ,  ובכלל יש צורך שמדדים להערכה ייקחו בחשבון לא רק את המחקר אלא גם שירות, הוראה, הדרכה  ואספקטים  אחרים של עבודת החוקר .

על פי   HuMetricsHSS מדדים להערכה צריכים לבדוק עד כמה  מתקדמים לקראת 5 ערכי יסוד מרכזיים במדעי הרוח והחברה והם:

• Equity הגינות – הנכונות להתחייב לצדק חברתי במחקר ובגישה אליו כאשר טובת הכלל ניצבת מנגד.
• Openness – פתיחות
• Collegiality קוֹלֶגְיָאלִיּוּת – שיתוף פעולה וסולידריות בין עמיתים, עֲמִיתָנוּת
• Quality איכות
• Community –קהילתיות

המאמר סוקר ערכים אלה  ואת נושא יישומם הפוטנציאלי בשירותי הספרייה

Equity  וניהול האוסף–ערך ה- equity יכול לבוא לידי ביטוי בניהול האוסף בספרייה על ידי הקצאת משאבים נוספים לתמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה, באופן שכולם במישור הגלובלי יוכלו ליהנות מייצור ידע במישור המקומי, במיוחד חשובה התמיכה במונוגרפיות.. כמו כן תקציב פיתוח האוסף יוקצה באופן שתינתן עדיפות  לחומרים שלהם זקוקות קהילות מקומיות שבשוליים, כגון מחקר שקשור למהגרים ופליטים.

מאמצים אלה יוכלו להימדד בקלות יחסית על ידי מידת ההשקעה בתקציב לחומרים הרלוונטיים. כמו כן מידת הגידול בציטוטים למחקר בגישה פתוחה של המוסד יכולה לשמש כאנדיקטור על הגידול בגישה ומכאן על מידת ה- equity.

Openness והחלטות   רכש – תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בתמיכת הספריות במינויים לכתבי עת שתומכים בזכויות המחברים לארכוב עצמי או ברשיונות גמישים לפרסומים שלהם. כמו כן תמיכה בפתיחות יכולה לבוא לידי ביטוי בהקצאת תקציב האוסף למיזמים  כגון Open Library of the Humanities,  ואופציות נוספות של כתבי עת במסלול הזהב ומונוגרפיות בגישה פתוחה.

ספריות יכולות גם לשקול להקצות משאבים לשירותים שתומכים בשקיפות המחקר כגון Figshare לשיתוף נתונים או בכלים ביבליוגרפיים כגון  Zotero  שתומכים ביתר שקיפות במהלך עבודתו של החוקר..

מדד/אינדיקטור להערכת ההצלחה בפתיחות יכול להיות גידול במספר הציטוטים.

Community ושירותי שימור דיגיטלי – ספריות יכולות לתמוך בערך הקהילתיות על ידי תפקידן בתחום שימור ארכיונים פזיים ודיגיטליים ואוספים מיוחדים. אוספים מיוחדים שמשמרים ומשתפים היסטוריה מקומית בפורמטים נגישים כגון האוסף  North Carolina African American Education הם בעלי ערך עצום לקהילה. יתירה מכך הזמינות של אוספים מסוג זה לחוקרים ברחבי העולם מהווה מרכיב חשוב וחיוני לבניית קהילה במדעי הרוח והחברה.

אינדיקטורים להערכת יישומו של ערך ה-community  בספריות יכולים להיות מספר בתי ספר מקומיים שמשתמשים באוספי הספרייה למטרות מחקר, מספר התושבים המקומיים שמבקרים באוספים הפיזיים של הספרייה למטרות מחקר גֶּנֶאָלוֹגִי ,מעקב אחר שיתוף אוספים דיגיטליים מיוחדים במדיה החברתית ועוד.

Quality  ושירותים לניהול נתונים – ספריות אקדמיות מציעות יותר ויותר שירותים לניהול נתונים. שמבטיחים תשתית חשובה להבטחת  שכפולו  והדירותו של המחקר המדעי (ומכאו את איכותו)

מערכות לארכוב ושיתוף נתונים כגון ICPSR    מקלות על החוקרים בתהליך המחקר  הכמותני והאיכותני כאחד.על ידי  תמיכה במאמצים אלה  בשיתוף עם החוקרים ספריות יכולות לתרום לערך האיכות

אינדיקטורים לאיכות  יכולים להיות הגידול בהפקדת נתונים, תוכנה וחומרים קשורים בארכיונים של נתונים, מספר ההדרכות  המוצעות בשנה לחוקרים בניהול נתונים. שימוש מחדש בנתונים, שיטות ותוכנה כפי שנמדד על ידי ציטוטים, או כלי דוגמת Depsy ,יכולים לשמש כאינדיקטור נוסף לתמיכתה של הספרייה באיכות.

Collegiality ואִינְטֶרְאַקְצְיָה  עם קולגות – סולידריות בין עמיתים  היא  נדבך חשוב בערך הקוֹלֶגְיָאלִיּוּת . הבנה שספרנים באשר הם, שואפים לאותן מטרות יכולה להביא לחביבות, נדיבות לב ואֶמְפַּתְיָה באינראקציה עם   ספרנים עמיתים ולהוביל לסולידריות מקצועית.

מן הראוי לציין, שבנוסף ליישומם של ערכים אלה בספריות, חשוב לעודד ספרנים לחשוב גם על אופן יישומם בקרב החוקרים במדעי החברה והרוח אותם הם משרתים.

המאמר אמנם עוסק במדעי החברה והרוח אבל  נראה לי שפרדיגמה זו מבוססת ערכים יכולה להיות מיושמת גם בתחומי מחקר אחרים, לפחות כהשלמה למדדים הכמותיים הקיימים.

למאמר המלא